למהלקרואלילדיםספריםעםאתגרוקושי?
02/01/2024 | 559 צפיות
הכי טוב עבור הילדים שלנו
כולנו רוצים את הטוב עבור הילדים שלנו; אנחנו דואגים לשלומם ולא רוצים שיכאב להם חלילה. הם מצידם מגלים את העולם ופוערים עיניים כשהם רואים את הים בפעם הראשונה, שומעים איך נוער חמור וטועמים את חמיצות הלימון. הכל טרי וראשוני.
זה מה שכתוב בספר ילדים???
ספרים יכולים להיטיב עם ילדים, זה ברור שכך ייכתב במגזין של ספריית פיג'מה, וכך מראים מאות מחקרים. אבל מה כתוב שם בפנים? האם זה מתאים לילדים? ולמה מתואר בספר חתלתול שכועס? ואומר לחברים "אתם כלום"? – אכזבה, דחייה חברתית, ריב בין אחים, פחד מחושך, געגועים למישהו שנסע, בושה או ביישנות – למה צריך לקרוא עליהם בספרי ילדים? האם לא חסרות צרות בעולם? ולמה להכניס לילדות ולילדים רעיונות לראש?
הכל כבר בראש שלהם
זה כבר שם. ילדים מוצפים ברגשות. הם לא תמיד יודעים לתת להם שם, הם ודאי לא יודעים איך מתמודדים עם ריב וודאי שאין להם ניסיון חיים מספיק כדי להבין שיש דרכי התמודדות ואפשר ללמוד אותן בעזרת הגיבורים שבספר. ולא פחות חשוב – שהם לא היחידים בעולם שכועסים על חבר שלא שיתף אותם במשחק. הם גם לא היחידים שלא יודעים איך לחזור לקבוצת החברים שעזבו קודם בלהט הוויכוח. חלקם גם לא ידעו לשתף בחוויות שהם עברו . אולי יתביישו, אולי ישכחו עד לפעם הבאה. הספר הוא הזדמנות עבורם לשתף במה שעובר עליהם, ואם הספר לא כל כך נראה לכם, המקריאים, כדאי לנסות ולקרוא בכל זאת, ומי יודע - אולי זה בדיוק הספר שיעזור לילד שלכם לספר מה קורה לו.
בשביל זה יש ספר
קרמר החתול למשל באמת רוצה לשחק עם חברים, אבל הוא לא מעלה על דעתו שהחברים רוצים לשחק במשחק אחר. הוא בטוח שאם זה מתאים לו זה חייב להתאים גם לאחרים. אבל זה לא. קרמר הקטן מוצף בכעס ובאכזבה ועושה מה שקטנים כמוהו עושים: נעלב, מרגיז ומציק. ואז הולך לו לחפש חברים אחרים. האם כך מתנהג חתלתול? האם באמת זיקית, קיפוד, חגב וצב הם חברים שלו? – כנראה שהתשובה הזואולוגית תהיה "לא". התשובה הספרותית היא – מה זה משנה, בעצם? מה שחשוב זה מה שקרמר החתול והחברים שלו מספרים לילדים.
להתנהג יפה תמיד? - אתם לא לבד
זה לא יפה לכעוס ולהציק, אבל זה קורה. ספר ילדים שבו אפשר להתעצבן, לצאת מהכלים, לפחד או לחוש בדידות, הוא ספר שמספר לילדים שהם לא לבד. הוא מאפשר להם להזדהות ולפעמים אפילו לספר מה קרה בגן שלהם: גם שם ילדים רבים וכועסים והולכים ו... גם חוזרים ומתפייסים! ממש כמו בסיפור! כך שספר ילדים על חתלתול לא מנומס הוא מקום להרגיש בבית במובן הרגשי, כי גם הילדים כמו קרמר מאוכזבים. באמצעות הספר הם יכולים להתעודד כי יש חברים בעולם הזה, יש מי שדואג להם, ובסוף יום רצוף אכזבות ובהלה יש מי שמחכה להם והם יכולים להיכנס למיטה ולחלום חלומות זהב.
הקרמר הזה הוא אני, או מישהו אחר
לא כל הילדים יזדהו עם קרמר. יכול להיות שהם לא רבים, אבל האם הם לא מתמודדים עם ילדים שמציקים לפעמים?– כל כך הרבה מצבים חברתיים קורים בגן, דומים כל כך לאלה שמתרחשים בספר. איזו הקלה זאת. זה לא רק בגן שלנו. לא תמיד קל לקבל, אבל ילדים יכולים לחוש בדידות או פחד גם כשהם עטופים ומוגנים. הם בני אדם עם מגוון רגשות, וכמו קרמר הם יכולים להיבהל ואיזה כיף שאפשר גם להירגע בחיבוק של אבא או לצד אמא, לקרוא על קרמר, לחוש מוגנים וגם לחלום חלומות של זהב.
כתבה: מיכל ברגמן
