שאלות ניבוי –
-בקטע שבו האחים לומדים את הפרשה ואחד הילדים טועה בניגון, תוכלו לעצור ולשאול: “מה אתם חושבים שסעדה תעשה עכשיו?”
-בקטע שבו אבא של אור מגלה שהיא יודעת את כל הפסוקים, אפשר לעצור ולשאול: “מה יקרה עכשיו?”
שאלות הבנה –
-הסיפור נע בין העבר להווה. יש ילדים שעשויים להתקשות לחבר בין הילדה סעדה לסבתא, ולכן כדאי לשאול בסוף הסיפור שאלות לניטור הבנה, כמו:
-מי הייתה סעדה? איפה היא גרה בילדותה, ואיפה היום?
-מי זה המורי?
-למה הם הניחו פיתות וחילבה בסל?
-למה סעדה הילדה חזרה הביתה עצובה?
• אור אומרת: “אצלנו קוראים אותיות, לא מנגנים” – למה היא מתכוונת?
-האם האחיות של סעדה ידעו על הסוד שלה? איך אנחנו יכולים לדעת? כדאי לחזור לחלק שבו הסבתא מספרת שבילתה עם האחיות יומם וליל כדי לסייע לילדים להבין.
-אחרי שסעדה תיקנה את הטעות של אח שלה – לשאול: איך סעדה ידעה לתקן את אח שלה?
-מה הכוונה שהיא התחבאה מתחת לחלון בית המדרש? איך היא למדה ככה?
שאלות שחזור –
בעמוד האחרון מוצג איור עם סל פיתות, המחזיר אותנו לתחילת הסיפור. ניתן לשאול: מהיכן הפיתות שבסל? זוכרים מה סבתא עשתה עם הבצק בהתחלה?
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר
-מושגים שכדאי להבהיר –
“מדרש”, “פסוקים וטעמים”, “חומש”.
-למה לדעתכם קשה לאור לדמיין את סבתא כילדה קטנה? האם גם לכם משונה לחשוב כך על סבא או סבתא שלכם?
• אור אוהבת להתבונן בוורידי הידיים של סבתא וללטף אותם – מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, סבתא או בן משפחה שקרוב אליכם?
-תוכלו להתייחס לאיורים, למאכלים ולשפה ולשאול – אילו הבדלים יש בסיפור בין תימן לכאן, אז והיום?
• אילו דברים נהגו הילדים לעשות בחיי היום-יום שלהם? מה הבנים היו עושים? ומה הבנות? ומה היום?
-כיצד לדעתכם הרגישה סעדה
הילדה כשאמרו לה שהיא לא יכולה לקרוא מפני שהיא בת?
-מה אתם חושבים על מה שבחרה לעשות?
-מה הייתם עושים במקומה?
תוכלו לתת דוגמה מעולמם של ילדי הגן ולשאול: אם רק לבנים היה מותר לשחק בחצר? ואם רק לבנות? מה דעתכם על כך?
-גם לכם יש רצון לדעת לקרוא אותיות כמו שהיה לסעדה? למה חשוב לדעת לקרוא ולכתוב? אילו דברים נוספים הייתם רוצים ללמוד או לדעת לעשות?
באיורי הספר מופיעים מקומות שונים בעיר ההררית חיפה וממחישים את הנפילה מלמעלה למטה. חפשו גם אתם מקומות בסביבתכם כמו גבעה או מדרגות ונסו לגלגל בהם כדורים מגבהים שונים. באיזה אופן מתגלגל הכדור? האם הוא קופץ? מהיר? איטי?
לאורך כל הסיפור משובצות אותיות באיורים. הדבר בולט במיוחד בעמוד שבו אור יושבת וסביבה מרחפות אותיות המעוטרות ברקמה תימנית. כדאי להציג לילדים את הרקמה התימנית המיוחדת, ולגלות יחד את הקשר לאותיות באיור. גם בפתיח של הספר המאייר מנחם הלברשטט צייר דף המדמה בד רקמה תימנית. במפגש נוסף עם הספר אפשר לחזור אל עמוד האותיות, לצייד את הילדים בסרגלי אותיות ולברר יחד: אילו אותיות מופיעות בו? אילו אותיות חסרות? האם האותיות החסרות נמצאות באיורים האחרים? האם נמצאות האותיות של שמות חברי הקבוצה? אפשר להזמין את הילדים להכין משחק זיכרון של אותיות מעוטרות בעיטור דמוי רקמה תימנית.
