כדאי לאפשר לילדים להתבונן לבד באיורים של יוסי אבולעפיה. האם משהו הצחיק אותם באיורים? האם ילדי הגן מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), ולשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדים.
אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים לפני אלפי שנים, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
אפשר להזכיר לילדים חפצים שאבדו לילדים, ואם מתאים – לספר להם על חפץ אהוב שפעם אבד לך. האם האבדה נמצאה? איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את “משחק הסימנים”: בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ שנמצא בגן. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
כדאי לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים). אפשר להציע לילדים והורים לטייל בעיר ולחפש מודעות על חפצים או בעלי חיים שאבדו או נמצאו. האם מצוינים במודעות סימנים מזהים, פרטי קשר, תמונה? תוכלי לבקש מהם לצלם או לתאר את המודעות. בגן הילדים יכולים להכין שלטים לדוגמה, עם תיאורים של חפצים שאבדו או נמצאו.
תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין “אגף מציאות” מתקופת הבית השני. ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
תוכלו להתבונן באיורים של יוסי אבולעפיה וליהנות מהם יחד. האם משהו הצחיק אתכם באיורים? האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), לשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדיכם.
אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים בתקופת בית-המקדש, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
נסו להיזכר יחד בחפץ אהוב שאבד לילדיכם ואולי גם לכם. האם האבדה נמצאה? האם אתם זוכרים מה הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את “משחק הסימנים”: משתתף אחד עוצם עיניים, והמשתתף האחר בוחר חפץ קטן ומסתיר אותו. הוא מתאר את החפץ על פי סימנים מזהים, ועל המשתתף שעוצם את עיניו לנחש מהו החפץ שהוסתר.
תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין “אגף מציאות” מתקופת הבית השני. אפשר לשוחח עם ילדיכם על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים).
בעקבות הסיפור על פעמון הזהב כדאי לבקר במוזיאון או באתר ארכיאולוגי. גם אתם יכולים להמציא סיפורים מאחורי הגילויים השונים! אפשר גם לבקר בירושלים ולהשוות אותה עם תיאורי העיר בסיפור.
The Golden Bell 
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
