סתם שדה ריק

מאת: תמר וייס-גבאי איורים: בלה פוטשבוצקי

שִׁיתּוּף

בקצה השכונה, בדיוק מול הגן, מוצאים הילדים שדה קטן וריק שיש בו רק שיחים גבעולים ועפר, והוא יכול להיות דרך קיצור מצוינת. המבוגרים רוצים לסלול בו שביל כי אין בו כלום, אבל הילדים מגלים ש"יש בו כלום": זיקית, שרקרק, צבּה, פשפשים, נברן ופרפרה. אחרי חשיבה מרובה נמצא הפתרון: הקמת גשר עץ קטן מעל השדה ועליו שלט שמציע: "אם תשבו בשקט ובסבלנות ותסתכלו סביב – תגלו כמה מהדברים הכי נפלאים בעולם". סיפור עדין על הטבע שסביבנו.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

אגדות חז”ל בעלי חיים וטבע ט"ו בשבט מעורבות חברתית קיימות

קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

שפה:

הַדְפָּסַת דַּף פְּעִילוּיוֹת

בימים עברו פגשה ילדה ברבי יהושע בן חנניה בעת שרצה לעבור בשדה. הילדה הבחינה כי אנשים דרכו במקום ברגל גסה וסללו לעצמם דרך לא ראויה, ולימדה את הגדול ממנה בשנים ובחוכמה שיעור חשוב בהתחשבות (עירובין נג עמוד ב).

שנים רבות עברו מאז, וסיפורם של השניים סיפק השראה לסיפורנו, "סתם שדה ריק", המספר על ילדה חכמה וחבריה, המלמדים את המבוגרים שיעור ברגישות ובדאגה לסביבה. הספר מציע גם לנו הקוראים להיות קשובים למי שסביבנו, ללמוד מכל אדם ולנהוג בסביבתנו בהתחשבות ומתוך ענווה.