אימא של אליסיה עלתה לישראל מארץ רחוקה, קרה ומושלגת. ליום הולדתה של האם מכינה אליסיה מתנה מיוחדת, מתנה שמוסרת לאמה דרישת שלום מהארץ הרחוקה שעזבה לפני שנים רבות.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה א'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
מַתָּנָהאילו זיכרונות ילדות מלווים אתכם? האם אתם מצליחים לדמיין את טעם הקציצות של סבתא? את ריח הגשם? את הקול של אמא או אבא מספרים סיפור לפני השינה?
אמא של אליסיה זוכרת את השלג שכיסה את נוף ילדותה והיא מתגעגעת אליו. אליסיה לא בטוחה שהיא מבינה מהו שלג, אבל היא מזהה את הגעגועים של אמה לארץ הרחוקה ממנה עלתה לארץ, והיא יודעת כיצד לשמח אותה ביום הולדתה.
"לך לך מארצך וממולדתך, אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א)
משפחות רבות הגיעו לארץ ישראל ממקומות רחוקים. כמו אמא של אליסיה עולים רבים שמחים על החיים שהם בנו לעצמם בישראל, אך לעתים גם מתגעגעים לארצם הישנה.
הסופרת מריה גיבנר עלתה בעצמה לישראל וקוראת להביט באהבה במי שלא נולד כאן ולהכיר בתחושת הזרות והגעגועים למקום אחר. ההבנה הזו היא המתנה הטובה ביותר שאפשר להעניק לעולים, חדשים או ותיקים.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
55,500
הוֹצָאָה לָאוֹר:
ידיעות ספרים
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ט 2018-2019
הצמיד של שוהם
הילד עם הפרחים בשיער
