שאול החתול אוהב לצעוד בנעליו הלבנות. אבל מה קורה כשהוא דורך בתוך ערמת תותים? או בתוך הר של אוכמניות? האם יוכל שאול להמשיך לשמוח ולשיר גם כשהמציאות סביבו משתנה? - סיפור אופטימי על צבעים ועל התמודדות עם הבלתי צפוי.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: קְטַנְטַנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
שאול החתול צועד להנאתו בנעליו הלבנות. בדרך, הנעליים שלו טובלות בטעות בערמת תותים, בערמת אוכמניות, בשלולית בוץ ובגיגית מים. הנעליים מתלכלכות וצבען משתנה – זה יכול להיות לא נעים, אבל שאול רואה את הטוב וממשיך בשמחה בדרכו, כי החיים יפים ומלאים בצבעים.
על כל דבר שהיה קורה לו – היה אומר: גם זו לטובה
(על פי מסכת תענית כא ע"א)
הוֹצָאָה לָאוֹר:
כנרת
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ״ה 2024-2025