שלושה אחים פינגווינים פותחים מסעדה בקצה הקוטב. הם מבשלים, בוחשים, עורכים שולחנות, תולים שלט ומחכים. האם יגיעו לקוחות לקצה הקוטב? מה יחשבו על המעדן שבישלו הפינגווינים? והאם זה בכלל משנה?
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
הומוריצירתיות ויזמותשיתוף פעולה
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
שִׂיחָהשלושה אחים פינגווינים מבשלים יחד תבשיל ייחודי. המעדן טעים להם מאוד, והם בטוחים שגם סועדים אחרים ייהנו ממנו. האם כולם צריכים לאהוב את אותם הדברים? כיצד דעות הזולת משפיעות על הטעם שלנו – ולא רק באוכל?
"על טעם וריח אין להתווכח" – פתגם עממי, תרגום אברהם שלונסקי.
הסופרת נורית זרחי כתבה סיפור משעשע ולכאורה תמים, ובתוכו ריבוי משמעויות וכמה חידות פתוחות, למשל: מדוע אף אחד מנוסעי האונייה הראשונה לא אהב את המעדן? ומה, אם בכלל, השתנה במהלך הסיפור שיכול להסביר את התגובות ההפוכות של נוסעי האונייה השנייה?
קריאה מהנה ושיחה מעניינת!
על נורית זרחי:
נורית זרחי נולדה בירושלים בשנת 1941 וגדלה בקיבוץ גבע. היא פרסמה יותר ממאה ספרי ילדים, שירה, פרוזה ומסות.
זרחי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, ביניהם פרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי, פרס לאה גולדברג, עיטור אנדרסן לספרות ילדים ונוער ואחרים. ב-2014 זכתה בפרס מפעל חיים לספרות ילדים ונוער ע"ש דבורה עומר.
בין ספריה האהובים: "נמר בפיג'מה של זהב", "מחלת הגעגועים של סולי", "להתראות באנטארקטיקה", "דודה מרגלית נפלה אל השלולית", ורבים אחרים. אפשר לחפש את הספרים בבית או בספרייה ולקרוא אותם ביחד ולחוד.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
53,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
מודן וספריית נח
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ט 2018-2019
סבא יאשקה מציל את החוף
עצים מצפים לגשם
