על הר קירח ניצב אורן אחד בודד. האורן מנסה להזמין אליו חברים: שמש, ענן, רוח וציפורים, אבל אף אחד לא רוצה להישאר על ההר השומם. רק הילדים מבטיחים להגיע בט"ו בשבט ולשתול חברים, עצים, למען האורן הבודד. "כן, הזמן כבר לא רחוק, שוב הכול יהיה ירוק". קלסיקה עברית לט"ו בשבט.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
בעלי חיים וטבעט"ו בשבטעצים וצמחיםשמירת סביבה
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
במשך דורות נהגו בט"ו בשבט לאכול מפירות ארץ ישראל, לספר בשבחה ולשיר לה שירי אהבה וגעגועים. בימי העלייה הראשונה החלו תלמידות ותלמידים לשתול שתילים בט"ו בשבט, ובכך לבטא את אהבתם לארץ ואת חידוש הקשר איתה. מאז, דורות של ילדים וילדות יצאו לחוג את ט"ו בשבט, יום ההולדת לאילן , והם עודם יוצאים, שותלים ויוצרים קשר עם הטבע, עם ימים שעברו ועם הדורות הבאים.
כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם
(מדרש תנחומא, פרשת קדושים)
שמחת החג המתחדשת הביאה ליצירה עברית של שירים וסיפורים. "האורן הבודד" הוא אחד מהם.
ט"ו בשבט שמח!
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
117,800
הוֹצָאָה לָאוֹר:
מ' מזרחי
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ"ב 2021-2022