דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

עצים מצפים לגשם

מאת: רקפת זיו-לי איורים: נעה מישקין

כמה טוב לנסוע לסבא בתל אביב וללכת יחד לחוף הים בחורף בתנאי שמזג האוויר יאפשר זאת. הסבא והנכד מאזינים לתחזית מזג האוויר  ולמנגינה נושנה שמביאה איתה זיכרונות ילדות מתוקים ממקומות רחוקים, בשפת הלדינו, שפת ילדותו של סבא.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

חורף וגשםחיים בישראליהדות התפוצותמשפחה

קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

מנגינה יכולה להחזיר אותנו ברגע אחד לזמנים שהיו פעם ולעורר בנו געגועים אל העבר. בסיפור, הנכד הצעיר שמבקר את סבו האהוב מקשיב לשירת הסב וחבריו בשפת הלדינו, ולרגע נפרס חוט דק שמחבר בין חוף הים בתל אביב אל ילדות בארץ רחוקה, בין ילד לסבא שלו, בין דור לדור.

אי שם עמוק בתוך תוכנו טמונים קולות וזכרונות,
מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות.
(אהוד מנור, מתוך "חלומות שמורים", באדיבות עפרה פוקס-מנור)

הוֹצָאָה לָאוֹר:

עם עובד

שְׁנַת חֲלֻקָּה:

תשפ״ה 2024-2025