ילדי גן המעיין אוהבים מאוד את שדה הסביונים הסמוך לגן. מה יקרה לסביונים כאשר יבנו בניין חדש על השדה? סיפור חדש על רקע פיסת טבע עירוני ישראלי, אשר מתאר כיצד המעשים הקטנים של כל אחד מאיתנו יכולים להשפיע על העולם.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
מעורבות חברתיתקיימותשיתוף פעולהשמירת סביבה
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָהילדי גן המעיין אוהבים את השדה שלהם! הם אוהבים לרוץ בו, לשחק יחד ולקטוף סביונים. אבל יום אחד מופיעים בכניסה לשדה האהוב טרקטורים ושלטים שמעידים על שינוי. זהו סיפור העוסק ביכולת שלנו להתמודד עם שינויים ואף לצמוח מהם.
"עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ"
(קהלת פרק ג', פסוק ב')
החיים מזמנים לנו התמודדויות עם שינויים רבים: חילופי עונות, מעבר לגן חדש, לעתים אפילו מעבר דירה. לא פשוט להיפרד ממקומות ומחפצים מוכרים שאליהם נקשרנו.
הפסוק בספר קהלת מתאר את החיים: יש זמנים שבהם יש לטעת וזמנים שבהם יש לעקור. החיים כוללים היקשרות ונטיעה, שינוי ופרידה – וצמיחה מחדש.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
118,500
הוֹצָאָה לָאוֹר:
ידיעות ספרים
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ז 2016-2017
המשקפיים של אבא
הילדה מחולות הזהב
