קרן ואור מבולבלים, האם לסבא שלהם קוראים בשם של מאכל? הם שואלים את סבא, ותשובתו המפתיעה מלמדת אותם על העלייה לארץ ועל התאקלמותם של עולים חדשים בראשית שנותיה של המדינה.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
אחדות וייחודיותזהות אישיתעלייהתרבות עברית
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
אור, קרן, סביח, רישל – לכל אחד שם, ולכל שם משמעות.
שמו של אדם הוא מרכיב חשוב בזהותו בעיני עצמו ובעיני סביבתו. כאשר פוגשים חבר חדש, שואלים אותו לשמו. כשנולד תינוק, אנשים מבקשים לדעת מה השם שנתנו לו.
במדרש כתוב שאדם מקבל כמה שמות: "שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לָאָדָם: אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּנֵי אָדָם, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ. טוֹב מִכֻּלָּם מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ" (תנחומא ויקהל א). המדרש מדגיש כי השם הטוב מכולם הוא "מה שקונה אדם לעצמו", כלומר השם שאדם מקבל בזכות התנהגותו.
במסע לגילוי משמעות שמו של סבא סביח מתוודעים קרן ואור גם לסיפור עלייתם והתאקלמותם של עולים חדשים בראשית שנות המדינה.
קיבוץ גלויות
התפילה והתקווה לקיבוץ גלויות שאובה מדברי הנביאים ועומדת בבסיס החזון הציוני. לאורך השנים עולים חדשים מגיעים לארץ מכל קצוות תבל ובונים בה את חייהם. הם מביאים איתם מנהגים, שפות, תרבות ומאכלים מיוחדים. ההשתלבות של אדם במקום חדש משנה אותו ומשפיעה על המקום שהוא מגיע אליו. מה כדאי לשמר ומה נכון להשאיר מאחור? מאז קום המדינה אנו עדים לדיון ער בנושא, והתשובות משתנות ממשפחה למשפחה ומדור לדור.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
45,500
הוֹצָאָה לָאוֹר:
כנרת
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ח 2017-2018