משחק פורים

השיר "משחק פורים" כתוב כמחזה היתולי המבוסס על מגילת אסתר. זוהי הזמנה להצגת ילדים רבת-משתתפים, שבה השחקנים מחופשים לגיבורי המגילה: מרדכי היהודי, אסתר המלכה, אחשוורוש והמן.

מן המאה ה-16 ואילך נהגו להעלות בפורים הצגות היתוליות בקהילות שונות (להצגות קראו "פורים שפיל" ביידיש, "כלאעת פורים" בערבית). לוין קיפניס הביע את המסורת הפורימית הזאת בשיר שהוא למעשה הצגה לילדים ובהשתתפותם. השיר, שהולחן על ידי נחום נרדי כחלק מהצגת ילדים לפורים, אויר מאוחר יותר בידי נחום גוטמן ויצא לאור לראשונה כספר ב-1929; ומאז הוא מלווה את חג הפורים של ילדי ישראל.

נחום גוטמן (1980-1898)

נחום גוטמן היה רב-אמן: צייר, מאייר, פסל וסופר. גוטמן נחשב לחלוץ איור ספרי ילדים בארץ. הוא אייר שירי ילדים של ביאליק, טשרניחובסקי ועוד, צייר סיפורים, שירים וכתבות בשבועון "דבר לילדים", עיצב תפאורה להצגות רבות ואפילו הכין את הבובות והתפאורה לעדלאידע המפורסמת של תל אביב. גוטמן חיבר ספרים לילדים ולמבוגרים כמו "לובנגולו מלך זולו", "חמור שכולו תכלת" ו"עיר קטנה ואנשים בה מעט" המתאר את ימיה הראשונים של העיר תל אביב.

גוטמן זכה בפרסים רבים, כולל עיטור  אנדרסן לספרות ילדים ונוער (1962), פרס פיכמן (1969) ופרס ישראל על תרומתו לספרות ילדים (1978). ב-1998 נפתח בשכונת נווה צדק בתל אביב מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, ובו מוצגות יצירותיו המקוריות.

לוין קיפניס (1890–1990)

לוין קיפניס היה אחד מן האבות המייסדים של ספרות הילדים העברית. הוא נולד באוקראינה ועלה לארץ ב-1913 כשפניו ללמוד ציור ב"בצלאל", אך כאשר חש במחסור בשירי חגים ובסיפורים לגיל הצעיר בשפה העברית, החליט להקדיש את חייו להעשרת עולמם של הילדים. הוא כתב מאות שירים וסיפורים לילדים ואף עיטר וצייר חלק מיצירותיו. קיפניס הקים וניהל את התיאטרון הראשון בארץ לילדים. בנוסף, כתב וערך כתבי-עת, מקראות וספרי לימוד רבים. בדרך זו, בשיתוף עם הגננות, תרם רבות לעיצוב מסורת החגים בישראל.  בין יצירותיו הרבות שירים וסיפורים אהובים כמו "סביבון סוב סוב סוב", "סלינו על כתפינו", "אליעזר והגזר", "המטרייה הגדולה של אבא" ועוד.

קיפניס היה יוצר פורה במיוחד וזכה בפרסים רבים, ובהם פרס ישראל (1978) ועיטור אנדרסן (1988).