סבתא סורגת לכל מי שמבקש כובע צמר, צעיף או כפפות חמות לימי החורף. אך יום אחד מגיע אל ביתה איש שמרגיש את החורף בלב. איך תוכל סבתא לעזור לו, ומה יחמם את לבו?
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
אכפתיות והתחשבותיחס לאחרמעורבות חברתיתסבא וסבתא
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָהסבתא סורגת לכל מי שמבקש, כובע צמר, צעיף או כפפות חמות לימי החורף. יום אחד מגיע אל ביתה איש שמרגיש את החורף בלב. סבתא מבינה כי האיש הצעיר לא זקוק לצעיף, גם לא לכובע, אלא לידידות. היא מניחה את המסרגות, מכינה לו כוס תה, והשניים יושבים לשוחח.
קְנֵה לְךָ לֵב מֵבִין לִשְׁמֹעַ
הספר "מסרגות הפלא של סבתא" מספר על הקשבה רגישה לצורכי הזולת ועל קשר שמחמם את הלב.
כיצד מקשיבים? בתלמוד נאמר: "עֲשֵׂה אָזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וּקְנֵה לְךָ לֵב מֵבִין לִשְׁמֹעַ" (חגיגה ג ב). האֲפַרְכֶּסֶת היא החלק החיצוני של האוזן והיא קולטת את הצלילים והקולות. האוזן שומעת מה שנאמר, אבל הרגש, שאנו מכנים "הלב", הוא זה שמבין את הדברים. בספר משלי (ט"ז 21) כתוב: "לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן". כדי להבין (להיות "נבון") יש להשתמש בלב ובשכל גם יחד. סבתא השתמשה בתבונתה, ומסרגות הפלא שלה יצרו יצירות נפלאות.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
45,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
הקיבוץ המאוחד
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"א 2010-2011
החלון שלי פה
גברת אחת מרחוב בצלאל
