השיר הנודע אשר מתאר את שמחת השבת ואת האהבה אליה, יצא לאור כספר ילדים מאויר ביוזמת ספריית פיג'מה. ההצעות להורים עוסקות בייחודה של השבת וממליצות להורים ולילדיהם לבחון ולהעריך את מה שמאפיין את השבת המשפחתית שלהם.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
חֵקֶר
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע"מה היה העולם חסר? מנוחה. באה שבת באה מנוחה" (רש"י לבראשית ב, ב)
שירו המפורסם של אהוד מנור – "מי אוהב את השבת" – מבטא את האהבה הגדולה שבני המשפחה רוחשים לשבת. בשיר מתואר הניגוד בין ששת ימי המעשה העמוסים במטלות – עבודה ולימודים, לבין יום השבת – שמאפשר לנו "לשבות", לעצור את המרוץ, לבלות בחיק משפחה וחברים ולשמוח יחד.
אהוד מנור (1941‑2005) – פזמונאי, מתרגם ואיש תקשורת – כתב ותרגם מאות שירים. נולד וגדל במושבה בנימינה, רבים משיריו מוקדשים למושבה ולבית הוריו. להקות וזמרים מפורסמים רבים ביצעו את יצירותיו: "אחי הצעיר יהודה", "בשנה הבאה", "הלוואי", "אין לי ארץ אחרת" ועוד שירים רבים. בשנת 1995 זכה אהוד מנור בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, ובשנת 1998 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
קישור לשיר "מי אוהב את השבת"
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
100,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
כנרת
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ג 2012-2013
החלון שלי כאן
גברת אחת מרחוב בצלאל
