אמא מבקשת מיוסי להביא הביתה חלב ולחם, ובמקום היא מקבלת כלבלב, מפוחית וגם פרח. מה קורה ליוסי בדרך? כיצד תגיב אמא כשתקבל את המתנות המפתיעות?
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
הומורזהות אישיתכיבוד הוריםקלאסיקה ישראלית
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָהחֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ
יוסי הוא ילד מקורי. הוא הולך בדרכים מיוחדות, ואמא שלו מלווה אותו. לפעמים אמא מופתעת ממעשיו, אך היא מצליחה תמיד לגלות את הטוב ואת המיוחד בו.
כמו יוסי, לכל ילד "מסלול" מיוחד משלו. כל אחד יוצר דרך ייחודית, ובה אנו מלווים אותו: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי-יַזְקִין לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב ו). לאורך השנים אנחנו, ההורים, רואים את התכונות המיוחדות של ילדינו. מעניין איזה אדם מבוגר יהיה יוסי כשיגדל… עם הדמיון, הרגישות וטוב הלב שלו; והילדים שלכם – מה הם יהיו בבגרותם?
הֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת
אמא מחכה ליוסי. בתחילה היא חסרת סבלנות: "איפה יוסי, אין חלב". לאחר מכן היא מתחילה לדאוג לו: "מה ליוסי? לחם אין", ולבסוף היא גם כועסת: "אוי לי יוסי, זית אין". אך כשהוא חוזר היא רואה את התלהבותו ומרגישה שכוונתו הייתה טובה. לכל אחד לפעמים קשה לחשוב טוב על האחר, לא לדאוג ולא לכעוס. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שהיה נשיא בתקופת המשנה, אמר: "הֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת" (אבות א ו). הביטוי "כַּף זְכוּת" מתייחס אל כפות של מאזניים המשמשות לשקילה, שהן סמל לשיפוט. הוא מציע לנו "לשקול" אחרים לחיוב ולראות תחילה את הפן הטוב שבכל אדם.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
60,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
עם עובד
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ב 2011-2012
החלון שלי פה
גברת אחת מרחוב בצלאל
