הבובה אלישבע קירחת, והאף שלה שבור. דני וחבריו יוצאים למצוא את הרופא היחיד שיכול לתקן אותה. סיפור מלא חמלה, דמיון ואופטימיות מאת כלת פרס ישראל לספרות ילדים, מרים ילן־שטקליס.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
אמפתיהדמיון וחלוםקלאסיקה ישראליתשיתוף פעולה
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָהדני, קוץ, רוץ ומוץ מזדהים עם כאבה של חברתם, הבובה אלישבע, ויוצאים יחד למסע הרפתקאות אל ארץ הבובות כדי לרפא אותה. סיפור דמיוני שמזמין את הקוראים להיכנס לעולם קסום, ומעורר שאלות גדולות: האם כל פגיעה ניתנת לתיקון? האם לאנשים יש לב? איך היה נראה עולם שבו גם אנשים היו לומדים לדבר "בכל השפות שבעולם"?
"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן"
(רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תנינא קי"ב)
תקלות, אי-הבנות ומריבות בין חברים הן חלק משגרת היום-יום של כולנו. לפעמים נדמה שקל מאוד לקלקל ולשבור – אבל לתקן זה כבר סיפור אחר, מסובך הרבה יותר. עקרון התיקון הוא אחד מיסודות היהדות. הציטוט מדברי רבי נחמן מברסלב מדגיש שכשם שאנחנו בטוחים שאפשר לקלקל, עלינו להיות משוכנעים שאפשר גם לתקן, לבנות, לנטוע ולהצמיח מחדש. המפתח ליכולת לתקן טמון באמונה ביכולת שלנו לחולל שינוי.
איך קוראים סיפור בהמשכים?
מגיל צעיר ילדים שומעים סיפורים: מתכרבלים יחד, מתבוננים באיורים ומקשיבים לקול הנעים שלכם. וכשהסיפור נגמר? אין בעיה לקרוא את הסיפור שוב. כשהילדים גדלים, הספרים מתארכים, וכבר אי אפשר לקרוא את כל הספר בפעם אחת. כדי לשמר את ההנאה שבקריאה המשותפת, רצוי להתייעץ עם ילדיכם מהי הדרך המתאימה להם. הנה כמה הצעות לקריאת הסיפור בהמשכים (אפשר לשלב ביניהן):
הספר מחולק לתשעה פרקים, לכל פרק שם. אפשר לקרוא בכל פעם פרק אחד או שניים. כשחוזרים לספר כדאי לחפש את שמות הפרקים הקודמים ולהיזכר באיזו נקודה הפסקתם את הקריאה.
תוכלו להתחלק בקריאת הסיפור בקול: פעם אתם מקריאים לילדיכם, פעם הם קוראים ואתם מקשיבים.
ילדיכם עשויים להפתיע אתכם, לא להתאפק ולהמשיך לקרוא בעצמם! זוהי הזדמנות לבקש מהם לספר לכם במילים שלהם כיצד התקדמה העלילה.
מרים ילן-שטקליס (1900‑1984)
המשוררת והסופרת מרים ילן-שטקליס נולדה באוקראינה בשנת 1900. אביה, ד"ר יהודה לייב וילנסקי, היה מנהיג ציוני (שם המשפחה "ילן" הוא ראשי תיבות של שמו). מרים קיבלה בבית הוריה חינוך יהודי וציוני, וכשהיתה בת עשרים עלתה ארצה, השתקעה בירושלים ועבדה שנים רבות בבית הספרים . היא כתבה ותרגמה עשרות שירים וסיפורים לילדים. רבים משיריה של ילן-שטקליס הולחנו והפכו לנכס צאן ברזל בשירת הילדים הישראלית, וביניהם: "פרח נתתי לנורית", "הסבון בכה מאוד", "בובה זהבה", "לשפן יש בית" ועוד רבים וטובים. כתיבתה לילדים היתה מוערכת מאוד כבר בחייה, והיא היתה כלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים.
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
45,500
הוֹצָאָה לָאוֹר:
דביר
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ח 2017-2018
סבא יאשקה מציל את החוף
עצים מצפים לגשם
