מהיכן הגיע הזר המוזר? מה מתחבא בתוך המזוודה שלו? סיפור עדין ונוגע ללב על נדידה, על התאקלמות במקום חדש, על קהילה ועל בית.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
אמפתיההכנסת אורחיםחברותיחס לאחרסובלנות
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָהכשהחיות הסקרניות מגלות מה נמצא בתוך המזוודה של בעל החיים המוזר, החשדנות כלפיו מתחלפת בחמלה. הן מבינות את חשיבותם של המקום והחוויות שהוא השאיר מאחור והן מקבלות את פניו במחווה של אמפתיה וקבלה.
"קַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ"
(מתוך תפילת שמונה-עשרה)
לאורך הדורות התפללו יהודים ליום שבו יוכלו לשוב לארץ ישראל ולהקים בה מדינה עצמאית. הם נדדו מארץ לארץ, ובכל פעם מצאו דרכים להשתלב במקום החדש. משפחות רבות בישראל הגיעו לכאן ממדינה אחרת, וכמו בעל החיים שבסיפור – גם הן הביאו עמן זיכרונות מהעבר ותקוות להשתלב בארץ החדשה.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
118,300
הוֹצָאָה לָאוֹר:
מטר
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תש"ף 2019-2020
המשקפיים של אבא
הילדה מחולות הזהב
