נוצות ברוח

למילים שלנו כוח להשפיע על המציאות ועל אנשים הקרובים לנו.  הסיפור מדגים כי המילים שיוצאות מן הפה מתפזרות כמו נוצות ברוח. קשה "לתפוס" אותן ולהחליט לאן יגיעו, ומי ישמע אותן.

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תהילים ל"ד)

כל אחד רגיש לדברים שאומרים עליו. לפעמים אנשים מדברים זה על זה מבלי לחשוב מה יחוש האדם שבו מדובר. "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" מזכיר לנו את הכח של מילים ומדגיש שהחיים טובים יותר כששומרים על הלשון. הפסוק מסתיים בהמלצה חיובית "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו".

הסיפור החסידי – שיעור לחיים

"נוצות ברוח" הוא מעשייה חסידית המוכרת בגרסאות שונות.  העולם החסידי מייחס משמעות רבה לסיפורים ומעשיות, שדרכם מועברים הן ההשקפה החסידית והן מסרים ערכיים וחינוכיים. חשיבות הסיפור בעולם החסידי מבוססת על ההנחה שבאמצעות הסיפור האדם יכול לתקן את עצמו ואת העולם.

בדרך כלל סיפר הרבי לחסידיו סיפורים ומשלים, שנועדו לגרום להם לחשוב על החיים מנקודת מבט אחרת. בסיפור שלפנינו ניתן ללמוד שלמילים יש כח רב, ומה שכבר נאמר קשה מאד לבטל.