כששני אחים נפגשים על אם הדרך ובזרועות כל אח מתנה שהביא לאחר, רגשות האהבה ממלאים את לבם. הסופרת כלת פרס ישראל, דבורה עומר, עיבדה לילדים צעירים את האגדה הנודעת על אחוות אחים, על דאגה לזולת ועל קביעת מקומו של בית המקדש. הספר יחולק לגנים לקראת יום ירושלים וחג השבועות.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
אגדות חז”לאחים ואחיותאכפתיות והתחשבותעזרה לזולת
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מַתָּנָה
מִשְׂחָקכששני אחים נפגשים על אם הדרך ובזרועות כל אח מתנה שהביא לאחר, רגשות האהבה ממלאים את לבם. הסופרת כלת פרס ישראל, דבורה עומר, עיבדה לילדים צעירים את האגדה הנודעת על אחוות אחים, על דאגה לזולת ועל הסיבות לבחירת מקומו של בית המקדש.
נוסחים כתובים שונים של אגדה זו נמצאים במקורות יהודיים וערביים החל בראשית המאה ה- 19. אחד הראשונים שבהם נמצא בספר "מעשה נסים" שיצא לאור בבגדד בשנת 1890. ידוע כי יהודי עירק ומרוקו נהגו לספר את האגדה בעברית ובלדינו. האגדה מצטרפת למסורות ולסיפורים רבים על הסיבות לבחירתה של ירושלים ולבחירת המקום שבו יוקם בית המקדש, ומבטאת את השאיפה שהעיר והמקדש יהיו מקום של שלום, אחדות ואהבת אחים.
"הִנֵּה מַה טּוֹב, וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד" (תהילים קלג, ב)
האגדה על מקומו של בית המקדש היא סיפור על אחווה וחברות בין אחים. האיכר, אביהם של השניים, מציע לחלק בין בניו את השדה שלו, אך האחים מבינים שנעים יותר לבלות יחדיו ולשתף פעולה, ולא להתבודד כל אחד בשדה שלו. כל אח מתחשב באחר ורוצה בטובתו, ובלי שהתבקש, מוותר על שלו כדי שלאחיו יהיה יותר. הדאגה של כל אחד כלפי האחר מבטאת את האחווה הגדולה ששוררת ביניהם ומדגימה את כוחה של אהבת אחים.
"עובד אדמתו ישבע לחם" (משלי כח, יט)
כמו האחים בסיפור, גם חקלאים כיום מכירים היטב את האדמה ומקדישים תשומת לב רבה לעונות השנה, לגשם ולשמש. הסיפור מזַמן לקוראים היכרות עם עבודת האדמה ומזכיר את חשיבותה בהבאת מזון לשולחננו.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
110,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
מודן
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ג 2012-2013
החלון שלי פה
גברת אחת מרחוב בצלאל
