אות בבאר

עקיבא בן יוסף היה רועה מעולה, אבל עד גיל 40 לא ידע קרוא וכתוב. הסופרת שהם סמיט עיבדה לילדים אגדת חז"ל נודעת זו על אודות רבי עקיבא, הרועה הפשוט שהפך לאחד מגדולי חכמי ישראל. בתחילת דרכו השקה את הכבשים מן הבאר בשדה, ומאוחר יותר שתה בעצמו מבאר החכמה והדעת! קריאה משותפת של הסיפור מקרבת לילדים את דמותו המיוחדת של רבי עקיבא ומזכירה לכולנו ש"לעולם לא מאוחר ללמוד".

"אבנים שחקו מים" (איוב יד, יט) 

הסיפור "אות בבאר" מתאר כיצד התבוננות באבני הבאר החלקות עודדה את עקיבא ללמוד לקרוא ולכתוב. הביטוי הציורי "אבנים שחקו מים" מתאר את כוחן של טיפות המים, כל אחת מהן קטנה ורכה, לשנות את פני הבאר. לאט-לאט, טיפה אחר טיפה, אפילו אבן קשה נשחקת. הסיפור מראה לנו כי עם כוח רצון, התמדה ואמונה בדרך – כל אחד יכול להתגבר על קשיים וללמוד דברים חדשים, גם בגיל ארבעים!

מקור הסיפור על רבי עקיבא: אבות דרבי נתן נוסחא א ו, ב:

מה היה תחילתו של רבי עקיבא?

אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.
פעם אחת היה עומד על פי הבאר.
אמר: מי חקק אבן זו?
אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום.
אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?
מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם.
מיד חזר ללמוד תורה.
הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות.
אמר לו: רבי למדני תורה.
אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה.
היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.

מי היה רבי עקיבא?

רבי עקיבא, אחד מגדולי חכמי ישראל, חי בארץ ישראל בשנים 17-137 לספירה. הוא השתתף בחיבור המשנה ובעיצוב ההלכה, והיה המנהיג הרוחני של מרד בר-כוכבא. הרבה סיפורים ואגדות נכתבו  על רבי עקיבא, ואמרות רבות מיוחסות לו. האמרה הידועה ביותר היא כנראה "אמר רבי עקיבא: 'ואהבת לרעך כמוך' זה כלל גדול בתורה" (בראשית רבה כד, ח). על פי המסורת היה רבי עקיבא בן גרים ולא למד תורה עד גיל מבוגר. סיפור חייו, כמו זה של מנהיגים וחכמים נוספים, מדגיש שהתורה נגישה לכל אחד, גם אם לא זכה ללמוד בצעירותו.