הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?
הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.
שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.
העֵז מלווה את סיריל וטוביה לאורך כל הסיפור. תוכלו לחפש את העֵז באיורי הספר: מה היא עושה? מה הקשר שלה למשפחה? נסו לספר את הסיפור מנקודת מבטה של העז — מה קורה לה לאורך הספר?
אִספו מתנות קטנות שתרצו לתת לבני המשפחה: ציור, ברכה או חפץ. לפי תור, אחד מבני הבית יחביא את המתנה שלו, ושאר בני הבית יחפשו את האוצר על פי סימנים: "קרוב־רחוק", "חם־קר" או חיצים שתפזרו בבית.
קריאה ראשונה – כדאי לעצור את הקריאה לאחר שהזוג מקבל את תלולית הזהב ולשאול: מה, לדעתכם, יעשו טוביה וסירל בזהב שקיבלו? מדוע? איך נראו השנים הטובות? לאחר הבשורה של האיש הפלאי, אפשר לעצור את הקריאה ולשאול: מה, לדעתכם, קרה בשבע השנים הטובות של המשפחה? תגובות ושאלות במהלך הקריאה – כדאי לאפשר שאילת שאלות והעלאת מחשבות במהלך הקריאה כביטוי למעורבות בסיפור ולהזדהות איתו. מילים חדשות – כדאי להתייחס למילים פחות שגורות ומוכרות, כמו:
"בקתה מטה לנפול", "סֵבל", "איש בא בימים", "מלמד", "תלולית".
יש מילים שאפשר להסביר באמצעות האיורים, למשל "סבל". קריאה חוזרת – כדאי לקרוא את הסיפור יחד יותר מפעם אחת במשך כמה מפגשים ולשוב ולקרוא אותו כעבור זמן. כל מיני קריאות – כדאי שכל קריאה חוזרת תהיה בעלת אופי משלה: קריאה שבה יציגו התלמידים את העלילה, קריאה של חלק מסוים לשם התמקדות בנושא לדיון, קריאה שבמרכזה הקשר בין האיורים לכתוב. שיחה בעקבות הסיפור – בחירתם של בני הזוג יכולה לעורר מגוון דעות: תמיכה, תמיכה חלקית, פליאה ואף התנגדות. כדי לנהל דיון פורה כדאי להאזין למגוון הדעות ולאפשר תגובה והקשבה. סוף הסיפור – כדאי לשאול: מדוע, לדעתכם, זכו טוביה וסירל בתלולית זהב פעם נוספת? מה, לדעתכם, יעשו בה כעת, אחרי שהילדים רכשו השכלה? מדוע? התייעצות – מדוע טוביה התייעץ עם אשתו? בעקבות הסיפור אפשר לדון במושג "התייעצות" – מה זו התייעצות? האם חשוב לכם להתייעץ? עם מי אתם נוהגים להתייעץ?
האיורים המלווים את הסיפור מלאי הומור ומוסיפים מידע על הכתוב. מומלץ לחלק לתלמידי הכיתה את העותק האישי, לאפשר להם לעיין באיורים ולבקש מכל תלמיד לבחור איור ולהסביר מדוע בחר בו. לאחר מכן אפשר לבחון את האיורים: כיצד חיה המשפחה? אילו בעלי חיים מלווים את המשפחה, במיוחד את טוביה? מה ניתן ללמוד מהאיורים על חייהם של הילדים?
מקור הביטוי "שבע השנים הטובות" בספר בראשית, כשיוסף פותר את חלומות פרעה. יוסף מפענח כי שבע הפרות עבות הבשר ושבע השיבולים הטובות המופיעות בחלומות הן רמז לשבע שנים טובות שיבואו על מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹות הַטֹּובוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה" [בראשית מא, כו]. מכאן הביטוי "שבע השנים הטובות", שמשמעותו תקופה ארוכה ורציפה של שפע ושגשוג. הרחבת הביטוי – הביטוי מתייחס לאגירה בשנות השפע לקראת העתיד. בספר טוביה וסיריל בוחרים ברכישת השכלה, המלווה את האדם גם בתום שבע השנים הטובות.
זו הזדמנות לשוחח עם התלמידים על הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, פרקי אבות ד, א), שפירושו: אדם עשיר באמת הוא אדם השמח במה שיש לו. יצירה – בעקבות הביטוי תוכלו לבקש מהתלמידים לצייר דברים שמשמחים אותם, ולאו דווקא נקנים בכסף. תצוגה ונִראוּת – כדאי ליצור בכיתה סביבה לימודית שתציג את הביטוי ואת התייחסות התלמידים אליו.
"קח ותן למי שזקוק לכך יותר מאיתנו" – בהשראת הדברים ניתן לערוך שוק קח ותן: התלמידים והתלמידות תורמים פריטים שיכולים לשמח את חבריהם ולוקחים פריטים שחסרים להם.
אפשר לערוך איסוף של תרומות לנזקקים בקהילה וכך להעביר את הטוב הלאה. הכנה ויידוע – ניתן לעודד הכנת כרזות המזמינות לשוק ומוסרות מידע עליו ולתלות אותן ברחבי בית הספר. להשראה –איך לארגן שוק קח-תן
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.
מי אוהב את השם שלו? מה הסיפור מאחורי השמות של בני המשפחה? האם יש עוד בני משפחה עם שמות זהים? או מוזרים? האם אתם קרויים על שם מישהו? אפשר לצאת לתחקיר בין בני המשפחה המורחבת, מי יודע אילו סיפורים חדשים יתגלו…
האיורים של המאייר שחר קובר מזמינים אותנו לעקוב אחרי אריה ולהיכנס יחד איתו לסיפור המשפחתי שלו: האם תוכלו למצוא את אריה לאורך דפי “ספר האריות”? תוכלו להציץ בתמונות משפחתיות של אירועים שקרו “פעם”: לשמוע היכן ומתי קרו האירועים שבתצלומים ולבחור תצלום אחד שאליו תרצו להיכנס.
אתם מוזמנים ליצור אלבום שיספר את הסיפור שלכם ושל הילדים והילדות שלכם. הצטיידו במחברת ריקה וצאו לאסוף סיפורים מקרובי משפחה. רשמו זיכרונות שלהם מהתינוקות שהייתם, מילים משונות שאמרתם או התנהגות מיוחדת שלכם. כדאי להוסיף תצלומים ומזכרות ישנות.
כמה שמות תוכלו לשלוף בזמן הליכה במסלול? הכינו מסלול הליכה: זה יכול להיות קו ישר, מסלול מפותל מֵחֶבֶל, או מסלול שיש בו שרפרף, כרית, מקל של מטאטא ועוד. ועכשיו: יוצאים לדרך! כל אחת ואחד צועדים בתורם במסלול ובאותו הזמן מציינים כמה שיותר שמות. אפשר שמות של קרובי משפחה, שמות שמתחילים באות ד’ או שמות של דמויות מספרים.
שיח רגשי: תוכלו לשוחח עם התלמידים על הרגשות המשתנים של אריה וסבא לאורך הסיפור. מנהגים: משפחת בן-נעים נוהגת לקרוא לבן הבכור על שם הסב. כדאי לשאול: האם זה מנהג? האם גם במשפחתכם מקובל מנהג כזה או אחר? שמות: תוכלו לבקש מהתלמידים לראיין סבא, סבתא או הורים על הסיפור שמאחורי שמם ולהזמין אותם לספר את סיפורם בכיתה.
שמות באוויר: התלמידים מתמסרים ביניהם בכדור. תוך כדי מסירה הם קוראים בשמו של מי שהכדור מכוון אליו, ועליו לתפוס את הכדור. שמות ותנועות: התלמידים מציגים את שמם, מוסיפים תנועה כלשהי וחוזרים על השמות ועל התנועות של התלמידים שקדמו להם. שמות ומשמעויות: התלמידים מתחלקים לקבוצות, יושבים במעגלים ומשתפים כל אחד את חברי קבוצתו במשמעות שמם הפרטי ובמקור שלו.
בעקבות הסיפור אפשר להנהיג מנהג כיתתי שבו אחת לשבוע יספר אחד התלמידים על דבר שעובר במשפחתו מדור לדור: חפץ, תצלום, תמונה, מתכון, סיפור או שיר. אפשר גם להזמין קרובי משפחה לספר סיפורים משפחתיים או לצלם את הסיפורים ולהקרין אותם לפני הכיתה.
אילו שורשים התלמידים מכירים: שורשי עצים? שורשי משפחות? שורש לשוני? כדאי לדון בקשר שבין שורשים לסיפור, לשוחח על סוגי שורשים ואולי אף ליצור יצירה שמשלבת עץ, משפחה ושפה, למשל לכתוב את שם המשפחה מענפים ומאצטרובלים שבחצר
"אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" – זהו פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי. פירושו המילולי של הפתגם הוא "מטבע בכד קורא קיש קיש", כלומר כד שמנענעים אותו ויש בו רק מטבע אחד משמיע רעש. זהו משל לאדם ריק שמתפאר ומרעיש. בניגוד לכך, כד מלא במטבעות לא ישמיע קול אם ננענע אותו, והוא משל לאדם מלא בחוכמה שאינו מתהדר בחוכמתו.
יצירה של ביטויים – אפשר לקיים פעילות יצירתית של בחירת פתגם ולבטא אותו באופן אישי באמצעות ציור, פיסול, צילום, ציור קריקטורה או הֶדְבֵּק (קולאז'). כדאי לערוך תערוכה של היצירות.
תוכלו לעיין בתוכן העניינים ולבחור בכל פעם פתגם אחר, ולקרוא את הסיפור שממחיש אותו. בחרו פתגם שאהוב עליכם במיוחד וספרו לילדיכם מתי אתם משתמשים בו ומדוע אתם אוהבים אותו. אם יש פתגם שאהוב על ילדיכם, בקשו מהם לספר לכם מתי הם משתמשים בו ומדוע הם אוהבים אותו.
האם ילדיכם הכירו את הפתגמים בספר לפני הקריאה? אילו פתגמים נוספים אתם וילדיכם מכירים? האם יש ניבים או פתגמים ייחודיים למשפחה שלכם — בעברית או בשפות שונות? תוכלו להיפגש עם סבים או עם דודים ולבקש שילמדו אתכם פתגם חדש.
הסיפור כתוב בסגנון בלשי. סבתא אינה מגלה לנכדה אורי לאן הולכים, ולאורך הדרך הסופרות מפזרות רמזים מסקרנים. כדאי לקרוא את הסיפור בקול, לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את הילדים מה לדעתם קורה. מומלץ להתייחס גם לעניינים הבאים: באיזה שלב בסיפור הילדים מבינים לאן סבתא ואורי הולכים? מי הם האנשים בחליפות השחורות? ומה יש בתוך המזוודות?
קונצרט בחולות
שְׁמִירָה
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב. כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם למראה העיר כיום. האם התלמידים שמו לב לסוס ולגמל ברחובות תל-אביב? אפשר לבקש מהם למצוא את השוטרים הבריטיים ואת האוטובוסים מהעבר. האם הם גילו באיורים עוד רמזים לתקופה זו? כמו סבתא בסיפור, תוכלו להביא לכיתה גזוז בטעם משמש ולמזוג לילדים כוס משקה בטעם של פעם.
קונצרט בחולות
שְׁמִירָה
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר. אפשר להתמקד בכלי הנגינה, במבנה התזמורת וביצירות שנוגנו בהופעה הראשונה של התזמורת הפילהרמונית. רצוי לשאול בכיתה אילו ילדים לומדים לנגן, ולהציע לערוך קונצרט בכיתה או בפני כיתות אחרות בבית הספר. (כדאי למַנות סדרנים, להכין תוכנייה, להדפיס כרטיסים וכדומה כדי להבטיח שלכל ילדי הכיתה יהיה תפקיד בקונצרט.)
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים, ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו ההזדמנות להכיר אותו לדור הצעיר! אנשים רבים עשו מעשים גדולים שדרשו אומץ לב רב, וסיפורם טרם סופר. אפשר להציע לילדים לחשוב עם הוריהם על דמות שהם מעריצים ולהכין בַּבית ספרון קצר עליה. את הספרונים ניתן להציג בתערוכה בכיתה או במסדרון בבית הספר. כאן ניתן להוריד תבניות מעוצבות להכנת ספרים אישיים.
סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, השונה מהקשר בין הורים לילדיהם. בעקבות הסיפור אפשר לערוך מפגש עם סבים, סבתות ודודים, ולקראתו אפשר לבקש מהמשפחות להביא חפצים משנים עברו, תצלומים ישנים וסיפורים על בילוי משותף. כדאי להציע שלמפגש יוזמנו גם דודים וחברי משפחה מבוגרים כדי להבטיח שלכל משפחה יהיה ייצוג באירוע.
בעקבות הטיול של סבתא ואורי ברחובות תל-אביב הקטנה תוכלו להמציא משחק "חפש את המטמון" עם רמזים לאורך הדרך הקשורים לספרי ספריית פיג'מה שקראתם השנה ("גינה על חמור", "אספן המילים" ו"קונצרט בחולות"). בסוף המסלול אפשר לחלק לילדים מתנה – עותקים אישיים של "קונצרט בחולות". את העותק האישי ייקח כל ילד הביתה ויקרא עם ההורים.
כדאי לקרוא בספר יחד, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, "מה לדעתכם קורה כאן?" באיזה שלב בסיפור הבנתם לאן הולכים הסבתא והנכד, מי האנשים בחליפות השחורות, ומה יש בתוך המזוודות?
הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, שהוא שונה מהקשר בין הורים וילדים. האם אתם זוכרים בילוי משותף עם סבא או סבתא שלכם? אפשר לשתף את ילדיכם בזיכרונות הילדות שלכם ולשוחח איתם על הקשרים שלהם עם הסבים והסבתות או הדודים.
המחברות מתארות את הקונצרט בחולות באמצעות סיפור בלשי, שבו סבתא אינה מגלה לנכד לאן הם הולכים. בעקבות הקריאה תוכלו להציע משחק שבו ילדיכם מובילים אתכם לטיול, ואתם לא יודעים את היעד. ילדיכם יכולים להכין רמזים לאורך הדרך, בדומה למשחק 'חפש את המטמון'.
בקונצרט הראשון של התזמורת נוגנו יצירות קלאסיות של שוברט, ברהמס, מנדלסון ואחרים. לאיזו מוזיקה אתם אוהבים להאזין? האם בני המשפחה שלכם לומדים נגינה או מנגנים? בעקבות הסיפור תוכלו ללכת יחד לקונצרט ואף לערוך הופעה קטנה משלכם בחיק המשפחה. לקונצרט המשפחתי דרושים תפקידים רבים: נגנים, מנצח וגם קהל.
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים של אומץ לב וסיפורם טרם סופר. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, שאת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
קוראים אחרת: קריאת ספר שירה שונה מקריאת סיפור. השירים שבספר קצרים וקליטים, ונלווים להם איורים צבעוניים ושמחים שיצרה שולמית צרפתי. כדאי להזמין את ילדיכם לדפדף בספר ולבחור בכל פעם שיר אחר. עם הזמן הם יכירו את המילים ויוכלו לדקלם את השירים לבד.
שרים יחד: כמה מהשירים המופיעים בספר הולחנו. אם אינכם מכירים את הלחנים, אפשר לחפש אותם באינטרנט, להאזין למנגינה ולשיר עם ילדיכם. תוכלו לצרף לשירה כלים פשוטים: תוף, פעמון, מפוחית או שתי כפות עץ.
מעלים הצגה: אפשר להציע לילדים לאסוף בובות וחיות צעצוע ולהמחיז באמצעותן שירים אהובים. תוכלו גם לשלב תנועות: לרכוב על מטאטא ולשיר יחד את השיר "פָּרָש", להקים תזמורת סירים ולצאת במחולות עם השיר "מקהלת נוגנים" או לעופף בבית כמו פרפרים בעקבות "הפרח לפרפר".
כי עוד נמשכת השרשרת: האם אתם זוכרים שירים שלמדתם בילדותכם? בעקבות הקריאה בספר תוכלו לנסות להיזכר בשירים שידעתם בעל-פה, לשיר אותם ולהכיר גם אותם לילדיכם.
מילים ומנגינה: לחלק מהשירים בספר יש מנגינה. כדאי ללמד אותם לילדים ולשיר יחד. האם הורי הילדים מכירים את המנגינות? אפשר לחפש בערוץ יוטיוב ובאתרי אינטרנט את המנגינות לשירים שבספר ולהפיץ להורים את הקישורים. כך הם יוכלו לשיר אותם עם הילדים בבית.
שירי אצבעות: האצבעות שלנו יכולות להפוך לפרפר מעופף – יד אחת היא הפרפר והיד השנייה היא הפרח אליו הוא ניגש; כפות ידיים קעורות הופכות לקן לגוזלים; כפות הידיים עולות ויורדות כמו נדנדה; תנועות ידיים גם הופכות לכלי נגינה – תוף, חצוצרה וכינור.
תמונה מספרת: כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים במעון, לאפשר לילדים להחזיק בספרים ולהציע להם לחפש את השירים על פי האיורים. אפשר להזמין כל פעם ילד אחר לבחור את השיר שתשירו או תדקלמו יחד. כשהילדים יקחו הביתה את העותקים האישיים שלהם, הם כבר ידעו לזהות את השירים לפי התמונות, "לקרוא" את הספר ולדקלם או לשיר את השירים לבד!
לשיר ולנוע – לדהור, לצהול, לעופף ולצייץ: שיריו של באליק מלאים בעלי חיים וקרבה לטבע. יחד עם הילדים תוכלו להמחיז בתנועות את השירים: לעופף כציפורים, לדהור ברחבי החדר כסוסים, לרקוע ברגליים כדובים כבדים. כשיוצאים לחצר אפשר לחפש ציפורים, פרחים ופרפרים.
שיר ומשחק בגן הירק: בעקבות השיר: "בגינת הירק" כדאי להכיר לילדים את מגוון הירקות שבשיר. אפשר להביא סלסלה עם ירקות שונים למעון. מה מיוחד בכל ירק? באיזה צבע הוא? איזו צורה יש לו? תנו לילדים למשש, להריח וכמובן לטעום. חפשו יחד, האם יש לכם בין המשחקים במעון ירקות מפלסטיק או בד שמופיעים גם הם בשיר? מומלץ להכין סלט או ירקות חתוכים וליהנות יחד מארוחה בריאה.
אמצעי המחשה – מכינים פרפרים: הכיני עם הילדים פרפרים מנייר איתם אפשר להמחיז את השיר "הפרח לפרפר". העתיקי את כפות הידיים של כל ילד על נייר צבעוני וגזרי – אלה יהיו כנפיי הפרפר. את השדרה אפשר להכין מכפית חד פעמית, ולהדביק לה עיניים מתגלגלות ומחושים ממנקי מקטרות. כעת ניתן לצבוע ולקשט במדבקות. תני לילדים להחזיק בכפית, לנער את הכנפיים ולעוף
בחיבור לנושא השנתי: שומרים על ייחודיות שומרים על אחדות: האם לכולם אותו יחס לגשם ומים? אפשר לשאול את הילדים, מי אוהב להירטב? מי אוהב להיות בחוץ בגשם? מי לא? איזו עונה עדיפה עליכם – קיץ או חורף? אפשר לקשט לוח קיר בדעותיהם של הילדים.
שעשועי מילים וחרוזים: שירה נכתבת בשפה שונה מסיפורים, לרוב שירים קצרים והם נכתבים בשפה "רזה", כאשר ניתנת חשיבות רבה למקצב ולחריזה. אפשר ללוות את הקריאה בכלי הקשה או במחיאת כפיים, להמציא חרוזים משלכם ולהשתעשע במשחקי מילים.
משחקי מים: גשם בחוץ, החצר מוצפת ואין אפשרות לשחק בחוץ או לצאת לטיול. מה עושים? מכריזים על "חגיגות הספר הרטוב" בתוך הגן!
כדאי לבחור את הפעילויות שמתאימות לך ולילדים – וכמובן, לשלוח לנו תיעוד ותמונות מחגיגות הספר הרטוב בגן שלכם!
– ממלאים קערות עם מים ונוזל כלים ומפריחים בועות סבון
– עורכים ניסויים מדעיים, מה צף ומה שוקע?
– מקימים מסלול מכשולים של "שלוליות בגן": מפזרים חישוקים על הרצפה ולפי ההוראות מדלגים מעליהם, נעים כמו חיות שונות, הולכים בהליכת עקב בצד אגודל, קופצים על רגל אחת…
– מביאים לגן מגפיים גדולים ומשחקים מרוץ שליחים של הליכה במגפיים הגדולים
– מציירים בצבעי מים
– שרים שירי מים וחורף
– מכבסים צעצועים ובגדי בובות בתוך גיגיות מים
– משחקים "מחבואים" או "נחש מי" מאחורי מטריות
– מקימים תזמורת "מנגנים גשם" בעזרת נקישה בלשון, תיפוף על כפות הידיים ורקיעות ברגליים
– מכינים מקלות גשם מחומרים שונים
– עורכים תערוכה של ספרי חורף וגשם: כדאי לבקש מההורים והילדים להביא מהבית ספרים, לערוך תצוגה ולקרוא אותם יחד.
הספר הרטוב
שְׁמִירָה
להבדיל מסיפור, אוסף שירים אפשר לקרוא בכל סדר שרוצים
להבדיל מסיפור, אוסף שירים אפשר לקרוא בכל סדר שרוצים. אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? אתם מוזמנים לקרוא את השירים בספר שוב ושוב, להתבונן יחד באיורים, ובכל פעם לבקש מילדיכם לבחור שיר אחר.
כשהגשם יורד לא תמיד אפשר לצאת מהבית. תוכלו להכין קופסת משחקים לימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה שומרים הפתעות ל להפרחת בועות ְ קטנות: מדבקות, צבעים, מָכ סבון, וגם פתקים מצוירים ובהם רעיונות לבילוי משפחתי ביום גשום )שעשועי מילים, קריאת ספרים, אפייה ועוד(. את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
האם כבר ירד היורה? כמה גשם יֵרֵד השנה? ילדיכם יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם ולהכין איתכם לוח מעקב. בכל ערב בחודשי החורף מציינים בציור אם ירד גשם באותו היום. בתום העונה אפשר לספּור יחד את הימים שירדו בהם גשמי ברכה.
האם אתם מַכירים עוד שירים וסיפורים על גשם ומים (למשל "שלולי" מאת מירה מאיר, "מגפיים" מאת מרים רות, "סיפור על גשם" שעיבדה רות קלדרון)? אפשר לחפש אותם בבית או בספרייה להתכרבל יחד בפינה חמה (ויבשה) של הבית ולקרוא אותם.
הספר הרטוב
שְׁמִירָה
כתבה על הסופרת תמי שם טוב ועל הסיפור "סבא סביח" - מגזין אותיות 05.01.2018
האם כל התלמידים מדברים רק עברית בביתם? האם יש ילדים, הורים או סבים (או מורים!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להציג את ארצות המוצא במפה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולהכיר סוגים שונים של תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה".
האם התלמידים מכירים את מקורות שמות בני המשפחה שלהם? אולי יש שם שעובר מדור לדור בתוך המשפחה? האם מישהו במשפחה שינה את שמו? התלמידים יכולים לבחור דמות במשפחה ולהכין ספרון מאויר על מקור השם, בדומה ל"סבא סביח": למשל, "סבא דניאל", "דודה רחל" וכד'.
אפשר להכין ספר מתכונים כיתתי, בו כל משפחה תורמת מתכון שעובר מדור לדור במשפחתם וסיפור מארץ המוצא. כורכים יחד את כל המתכונים והסיפורים לספר ישראלי טעים ומחכים.
האם ידעתם את מקור השם ״סביח״ לפני קריאת הסיפור? מה תוכלו לספר על שמות בני המשפחה שלכם? האם הם שמות תנ״כיים? האם מישהו קרוי על שם בן משפחה אחר? אולי, כמו סבא סביח, גם לכם או לילדיכם יש שם שמקורו בשפה זרה? תוכלו לשוחח יחד על השמות שלכם, על מקורם ועל משמעותם, ולספר לילדיכם כיצד בחרתם את השם שלהם. ילדיכם יכולים להכין שלט מקושט עם שמם לדלת חדר השינה שלהם.
סבא סביח עלה ארצה מעיראק. מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה זמן המשפחה שלכם חיה בישראל? מאיזו ארץ היא עלתה? אתם יכולים להכין מפה של העולם ולצייר עליה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. תוכלו לשתף את ילדיכם בסיפורי העלייה שלכם או של הסבים והסבתות. מה היה אהוב עליכם בארץ שבאתם ממנה? אילו דברים אתם אוהבים בישראל? אילו קשיים והצלחות חוויתם? האם מישהו ממשפחתכם שינה את שמו כשעלה ארצה?
האם אתם מכינים סביח לארוחת בוקר? ג׳חנון, קיגל, אינג׳רה, חריימה… אילו מאכלים מאפיינים את העדה שלכם? אפשר להכין ארוחה מיוחדת עם מנות שמייחדות את ארץ המוצא של משפחתכם. תוכלו ללמד את ילדיכם להכין מאכל מסורתי ואף להכין ספר מתכונים של המשפחה.
סבא סביח
שְׁמִירָה
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים״. אתם יכולים ללמד את הילדים כמה מילים בשפת בית סבא, להיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם, ולשיר את הניגונים יחד. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או עם דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם.
כיום לא מקובל לכנות ילדים בשמות כמו "ילד רע", אלא להצביע על ההתנהגות והמעשים, שיכולים להיות פוגעים, לא מקובלים, מוּטעים ועוד.
"הילד הרע" מעניק לנו הזדמנות לעסוק עם הילדים בשאלות מורכבות ביחס לאחריות אישית והאפשרות לשינוי:
איך אנו מסבירים את מעשיו של גד? מה גורם לו להתנהג כך?
כיצד לדעתנו מרגיש גד כשהוא "מתבלבל" במעשים או בשפה?
האם "הילד הרע" הוא חלק מגד, או דמות חיצונית – כפי שצייר דני קרמן?
מהו הערך של דוגמא אישית, כשקוראים את תגובות המבוגרים למעשיו של גד?
כיצד מתייחסים למשאלה של גד בסוף השיר?
המסורת היהודית מכירה בקיומם זה לצד זה של טוב ברע בכל אחד מאיתנו. ביהדות מכנים אותם יצרים: יצר טוב, ויצר רע. על ילדים ומבוגרים כאחד להשקיע מחשבה ומאמצים רבים כדי להתמודד עם הרע.
איך ילדים לומדים לשלוט ביצרים ודחפים שלהם? במגוון אמצעים: דוגמא אישית, שיחות והסברים, סיפורים והמחזות, ותרגול חוזר.
נצלו אירועים בגן בהם ילדים מתאפקים ומווסתים את עצמם – וגם אירועים בהם הם אינם מתנהגים כראוי -ל"הזדמנויות למידה", כדי לציין את האפשרויות והבחירה העומדות לפנינו. אפשרו לילדים לתקן את עצמם, ושבחו אותם על נסיונותיהם "לכבוש את היצר" ולהפוך לגיבורים! (שימו לב לשורש המשותף למילים "גיבור", ו"להתגבר")
שירי תנועה וידיים עם שינוי בקצב הם הזדמנות יפה לתרגל שליטה עצמית: שולטים בגוף שלנו, ולא נותנים לו לשלוט בנו! כך מעודדים ילדים ליטול אחריות על הידיים, הרגליים, הפה…
מי הגיבור שלי? האם הגיבורים של ההורים שונים מאלה של הילדים? אולי הגיבור שלי הוא חבר או בן משפחה שהתגבר על קושי – הצליח לקשור שרוכים, התגבר על ליקוי או מחלה, למד לרכוב על אופניים. אולי הוא מישהו מפורסם שעשה טוב לאחרים. ואולי הוא אדם עם כח, שנלחם באויב וניצח.
חודש כסלו וחגיו עוסקים רבות באור וחושך. זכרו: לחושך תפקיד חשוב. הרי בלעדיו אין משמעות לאור!
גד מנסה לגרש את "הילד הרע". שירו "באנו חושך לגרש!" והתייחסו לדימויים שונים של חושך, כולל ה"חושך" שבמעשים.
מתי אותה פעולה נחשבת טובה, ומתי היא נחשבת רעה? חשבו על הילדים על דוגמאות: למשל, אסור לבעוט בחפץ או חבר, אבל רצוי מאד כשמשחקים כדורגל! בבית או בגן לא צועקים, אבל כן מותר לצעוק כדי שישמעו אותנו מרחוק.
אור וחושך, טוב ורע קיימים זה לצד זה בתוך עצמנו ובעולם כולו. אפשר להמחיש זאת תוך יצירה, לדוגמא:
תנו לילדים לצייר ציור בצבע שעוה על דף. כסו את הדף כולו בצבע פנדה שחור, תנו לילדים "לקלף" את החושך מהדף, וגלו תחתיו ציור מואר וצבעוני.
הצמידו זה לזה שני בריסטולים, אחד לבן והשני שחור, וגזרו דמות של ילד או ילדה משני בדפים. חברו יחד את הדמויות וקשרו אותן למקל. צרו כך בובה על מקל שהיא מייצגת את קיומם של טוב ורע בתוך אותה דמות. תוכלו להמחיז בעזרת הבובות סיטואציות בהן הדמות מתחילה בשחור, עושה שינוי בהתנהגות והופכת ללבן. תוכלו להדגיש את האחריות במעשינו, בכך שאנו בוחרים איזה צד להבליט.
ניתן גם ליצור בובה של גד ו"הילד הרע", בדומה לאיורים של דני קרמן: גזרו דמות של ילד מבריסטול לבן. גזרו דמות קטנה יותר מבריסטול שחור, והצמידו אותו לדמות של גד בעזרת סיכה מפוצלת. הילדים יוכלו להזיז את הדמות השחורה בהתאם למצב: כאשר הוא "צץ" מחוץ לגד, מה קורה? ומה גד עושה כדי לשלוט בו? (הוא מנסה לגרש אותו החוצה לא להכניס אותו פנימה)
למסורת היהודית ביטויים וכללים רבים שעוסקים בהתנהגות ראויה. לכולנו קשה לפעמים לשלוט בעצמנו, ואנו לא תמיד יודעים כיצד לנהוג. במִשְׁנָה נאמר: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד א). משמעות המילה "כובש" היא "משתלט", והחכמים מספרים על שני סוגי כובשים: האחד, אנשים חזקים שיכולים לנהל מלחמה ולהשתלט על עיר, והאחר, אנשים חזקים שיכולים לשלוט על יצרם, "לכבוש" אותו. חכמי המִשְׁנָה אומרים, כי מי שמסוגל להתגבר על יצרים שקיימים בתוכו ולשלוט בעצמו, הוא-הוא הגיבור האמיתי! שליטה עצמית מהווה אתגר למבוגרים ולילדים כאחד. כמו גד בספר, ילדים צעירים לומדים לכבוש את הדחף שלהם להכות או להעליב. כיצד לדעתכם חש ילד שהצליח להתגבר?
גד מרגיש כי יש בו "ילד רע" שמציק ומפריע. שוחחו ביניכם: האם באמת יש "ילד רע" בתוכו? מי מקלל את הדודה ודוחף את יוכבד: גד, "הילד הרע" או שניהם גם יחד? היכן נמצא "הילד הרע" כשגד אינו כועס? מה דעתכם?
המאייר דני קרמן בחר לצייר את "הילד הרע" כצל קטן של גד. התבוננו בשניהם. מה עושה "הילד הרע" בשעה שכועסים על גד? בחרו באחת התמונות והמציאו "שיחה של צלליות" בין שתי הדמויות בעזרת הידיים שלכם: האירו על הקיר עם פנס או מנורה חזקה. אחד מכם ייצור צלליות בידיו כאילו היה "הילד הרע", והשני יענה לו בשם גד.
המבוגרים מתרגזים על גד: אבא אומר שהוא מתנהג כמו תינוק, אמא של יוכבד קוראת לו "פרא אדם", וסבתא כל כך כועסת עד שהאף שלה הופך ירוק. מה דעתכם על התנהגות המבוגרים שמדברים עם גד?
הילד הרע
שְׁמִירָה
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס. מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת? איך מתמודדים עם תוצאות הכעס, אם כבר התעורר?
גד מספר: " כבר ניסיתי הכול… כדי לגרש את ה'ילד הרע'." לאורך הספר משובצים שבעה איורים שמתארים את הניסיונות של גד להתמודד עם ה"ילד הרע". התבוננו בהם ונסו לזהות כיצד הוא מתמודד.
גד שואל: "מה לעשות בו, 'בילד הרע'?" כמו לגד, לכל אחד מאיתנו יצרים והתנהגויות שאיננו גאים בהם. בחרו התנהגות שהייתם רוצים להתגבר עליה ובכך להפוך לגיבור או גיבורה! צרו "סמל גבורה" שאותו יקבלו הגיבורים (לדוגמה: מדליה, כתר, מדבקה, ועוד) והעניקו אותו לילדים כשהם מתגברים על עצמם ומתנהגים כמו בוגרים.
ה"ילד הרע" מציק לפעמים, אך יש בו גם תכונות טובות, כמו: תעוזה, עצמאות ורצון. מפתיע, אך הוא אפילו יודע לרקוד! בעטיפה הפנימית מצוירת סדרה גדולה של תמונות "הילד הרע". כאשר מתבוננים בה ברצף, נראה כאילו הילד הפך את הכעס שלו לריקוד . אתם מוזמנים לרקוד איתו. בחרו כמה תנועות שהילדים יבצעו והרכיבו מהן ריקוד קטן. תוכלו ללוות את הריקוד בשירה או בתיפוף.
הילד הרע
שְׁמִירָה
הסיפור כתוב בלשון התנ"ך ובתוכו מילים ותחביר זרים לשפה של היום
התלמידים יכולים להמחיז ואף לדקלם את הסיפור. תוכלו להזמין את ההורים למפגש חגיגי סביב הסיפור לכבוד שבוע הספר וחודש הקריאה, בו תציגו את הסיפור ותחגגו יחד את השפה העברית והשורשים שלנו. במפגש תוכלו להכיר להורים את קלפי השיחה בסוף הספר ולשחק אותו יחד.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
אפשר לצלם בהגדלה את כרטיסיות המשחק המצורף בסוף הספר
אפשר לצלם בהגדלה את כרטיסיות המשחק המצורף בסוף הספר, להדביק על שמיניות בריסטול ולהכין גרסה נוחה לשימוש התלמידים. ניתן לשחק בזוגות, בקבוצות קטנות ואפילו מול כל הכיתה.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
האיורים של יוסי אבולעפיה משעשעים ומוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור
האיורים של יוסי אבולעפיה משעשעים ומוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור. כדאי לאפשר לתלמידים לדפדף בספר ולעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את התולעת בכל עמוד? מה מצחיק אותם, מה אינו שייך לסיפור? מתי התרנגולת הפיסחת נראית חלושה ומתי מלאת כוח?
הסבירו לילדים את הביטוי "אין לך אדם שאין לו שעה". מתי חסרון יכול להפוך ליתרון? מתי דבר שלא חשבנו שיכול להביא תועלת פתאום מציל את המצב? תוכלו להיזכר יחד בדוגמאות מחיי הכיתה.
בתוך חברת התרנגולים התרנגולת הגיבורה היא בעלת מוגבלות, היא צולעת ומתקשה לעמוד בקצב של השאר. אילו מוגבלויות מכירים ילדי הכיתה? באילו אמצעים מנסה החברה להקל על מוגבלויות? ניתן להזכיר ולשוחח על חניית נכים, תרגום לשפת הסימנים, זמזמים ליד רמזורים עבור העיוורים ועוד. בתורה קיים ציווי שלא לנצל את חולשתו של אדם בעל מוגבלות, ניתן ללמד את הילדים "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא פרק י"ט פסוק י"ד).
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתה ובחצר בית הספר, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת
תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתה ובחצר בית הספר, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת. על הילד המוביל לנהוג בעדינות כלפי חברו, ולשים לב למגבלות שלו. על הילד שעיניו מכוסות, לבקש עזרה בצורה נעימה אך ברורה. לבסוף ניתן לשוחח כיצד נכון להציע, לבקש, לתת ולקבל עזרה.
בסיפור רוצה השועל "לזנב", לפגוע בזנב המחנה. התרנגולת החכמה אומרת לו כי הוא עצמו יאבד את זנבו. משחקים רבים קשורים לזנב: לקשור בלון ל"זנב" ולפוצץ אותו, לקשור נר ולהשחיל אותו בבקבוק וכן הלאה.
"התרנגולים והשועל" גדוש בהפתעות: השועל מפתיע את התרנגולים, התשובה של התרנגולת מפתיעה את השועל, במפתיע השועל לא ערמומי והתרנגולת דווקא כן, וכמובן, המשחק בסוף הוא עוד הפתעה משמחת. כדי לעודד את ההורים ליטול חלק מהספר ומהמשחק אפשר להכין עם התלמידים קופסא מקושטת לאכסון משחק הקלפים. כשהילדים מביאים הביתה את הספר יחד עם המשחק הם יפתיעו את הוריהם בהבנתם את הסיפור, בהיכרותם עם מילים חדשות ובשיתוף המשחק עם בני המשפחה.
האיורים של יוסי אבולעפיה מפרשים את הסיפור ומוסיפים לו פרטים משעשעים. נסו לעקוב יחד אחר האיורים ולחפש תמונות מצחיקות )כדאי לחפש את התולעת שמסתתרת בכל עמוד בספר(. תוכלו לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם.
הסיפור כתוב בלשון התנ"ך, ובתוכו מילים ותחביר זרים לשפה של היום. בעזרת האיורים והמילון יוכלו ילדיכם להבין את עלילת הסיפור ואת המילים הלא מוכרות. לאחר שתקראו את הספר כמה פעמים, תוכלו לבחור פסקה אהובה ולנסות לדקלם אותה בעל־פה.
להקת התרנגולים אינה מודעת לכך שחברתם הצילה אותם. אפשר להמציא שיחה בין התרנגולת הפיסחת לבין חבריה, שבה היא מספרת להם על המפגש שלה עם השועל. תוכלו להמחיז את השיחה, להציג אותה בעזרת תיאטרון בובות או לכתוב יחד סיפור המשך.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית, או מגבלה שאינה נראית לעין
האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית, או מגבלה שאינה נראית לעין כמו רגישות ללקטוז או לחיטה? שוחחו עם ילדיכם על דרכים שיכולות לסייע למי שמתמודד עם קושי בתנועה, בשמיעה או בראייה. חפשו בסביבתכם הקרובה דוגמאות לכך )חניה לנכים, שימוש בשפת סימנים, סימון מספרי קומות במעלית בכתב ברייל, ועוד(. גם שטרות כסף מותאמים לאנשים שמתקשים בראייה. התבוננו בשני שטרות כסף של סכומים שונים. עצמו עיניים, מששו את השטרות וגלו את הסימן הבולט שבעזרתו אנשים כבדי ראייה ׳קוראים׳ את השטרות ומבדילים ביניהם.
משחק ׳פותחים בשיחה׳: בעמודים הבאים כרטיסיות לשיחה משפחתית בעקבות הסיפור. אתם מוזמנים לגזור את הכרטיסיות ולהכין להן קופסה מקושטת. את המשחק אפשר לשחק ליד שולחן האוכל, בנסיעה משפחתית או בכל זמן אחר. אנו מקווים שהשאלות יזמנו לכם זמן משפחתי מהנה ואיכותי.
כמו גיבורת הסיפור, גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד ותעניק להם הזדמנות להגשים חלום. ניתן לשוחח עם התלמידים על התחפשות ועל חלומות.
אפשר לבקש מהילדים לשוחח עם הוריהם על חג פורים בצעירותם. האם זכורה להם תחפושת מיוחדת? האם התחפושות נתפרו במיוחד, או נרכשו בחנויות? מה היו התחפושות הפופולריות? אפשר לבקש מההורים לשלוח תמונות של עצמם כילדים בתחפושת פורים. הכיתה יכולה גם ליזום שוק קח-תן של תחפושות.
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
מלכה נכנסת לבצלאל ומתגלה לעיניה עולם קסום של יצירה: אריגה, פיסול, תפירה, ציור, צורפות ועוד! כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
את יצירות הילדים ניתן להציג בתערוכת אמנות בכיתה או בחלל פתוח בביה"ס.
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות?
אפשר להזמין אומן או יוצר למפגש עם התלמידים. כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות? אולי הם אפילו למדו ב"בצלאל"? אפשר להזמינם לשתף את הכיתה בשיחה ופעילות.
כמו בצלאל המקראי, בוריס שץ היה "חכם לב": בזמן שעסק בסיתות הוא הבחין במלכה ובעיניו הטובות עודד אותה ודאג לעזור להגשים את חלומה. ניתן לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב, ולזהות את "חוכמת הלב" שבחבריהם. יושבים במעגל, כל אחד בתורו מעביר לב (מבריסטול, או כל חומר אחר) לחבר שיושב לצידו ומציין מעשה שעשה שמעיד על חכמת לב.
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעה תמונה של המפגש בין מלכה לאמה, שצייר בוריס שץ. התלמידים יכולים להתבונן בציור ולהציג בזוגות המשך לסיפור – איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
הסיפור מתרחש על רקע העיר ירושלים. איזה מאפיינים של ירושלים ניתן לראות באיורים? האם ירושלים נראית כך גם היום? מה השתנה בה? לאורך הדורות ציירו אמנית את העיר ירושלים. ניתן להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי (או להציגם בכתה במצגת), ולערוך שיח-גלריה עם התלמידים על פניה השונות של ירושלים בעיני אומנים שונים.
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית. האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? אולי גם אתם התחפשתם למלך או למלכה? תוכלו לשתף את הילדים. אפשר לדפדף באלבומים ישנים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, האחים והילדים.
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים. האם יש אצלכם בבית תחפושות שאין בהן צורך? תוכלו לתרום אותן או לארגן בבית הספר או בשכונה יריד תן-קח של תחפושות יד-שנייה.
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום
הרבה השתנה ברחובות ישראל מאז הוקם בית הספר "בצלאל". כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום: האם היום מותר לטייל לבד בחוץ? האם במקום מגוריכם עדיין יש שבילים ללא מכוניות או רמזורים? כדאי לדבר עם הילדים ולהדגיש בפניהם שהסיפור הוא דמיוני. תוכלו להסביר כי ספרים, כמו סרטים, לרוב שונים מהמציאות, ושאסור לילדים ללכת לטייל עם אדם זר.
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם
מלכה מגלה בבניין של "בצלאל" אמנים העוסקים בסוגי אמנות שונים: אריגה, צורפות, ציור. באילו אמנויות אוהבים ילדיכם לעסוק? בסיפור כל אחד מהציירים מצייר את מלכה בסגנון קצת אחר. אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם. האם גם לכם קשה לא לזוז? האם אתם מזהים את עצמכם בדיוקנאות שציירתם?
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
לבקר עם הילדים במוזיאון או בגלריה לאמנות הקרובה לביתכם
בית הספר "בצלאל" מוכר וידוע היום בישראל, אבל את שמו של בוריס שץ לא כולם מכירים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים ולא תמיד זוכרים אותם. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, ואת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
כדאי לעודד את הילדים לחלום, ובגדול! אפשר לשאול את ילדיכם מהם החלומות שלהם, ולשתף אותם בחלום שאתם הגשמתם, או בחלום שאתם עדיין שואפים להגשים. אולי, כמו הילדה מלכה וכמו בוריס שץ, גם החלומות שלכם יתגשמו!
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מלכה בירושלים
שְׁמִירָה
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן. הוא מתואר כאיש "חכם-לב", מלא "רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה" (שמות ל"א). בוריס שץ קרא על שמו לבית הספר לאמנויות שהקים בירושלים.
אפשר לפתוח את השיעור בכתיבת רצפי מילים על הלוח ולבקש מהתלמידים לנסות להבין מה כתבנו – למשל, בוקרטובילדים, מימוכנלפתוחהדלת, רוצימספרחדש? לאחר שהתלמידים פיצחו את רצפי המילים, נפנה לקרוא את הספר.
ניצן כותבת ללילי: "כל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים… תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר". אפשר לפתוח דיון בכיתה ולשאול את התלמידים מה דעתם על התשובה של ניצן? מתי נכון להחליט בעצמנו ומתי יש תשובה אחת נכונה?
אפשר להסב את תשומת לב הילדים לבולים המופיעים בספר, ולהסביר להם מדוע מופיעה חותמת על הבולים. ניתן לבקש מהתלמידים לחפש בבית בולים מעניינים, ממדינות העולם, ולהציג אותם בכיתה. כדאי לשאול אם לאחד ההורים אוסף של בולים מיוחדים.
מכתב לביאליק
שְׁמִירָה
ביתו של חיים נחמן ביאליק נהפך למוזיאון ומוצעים בו סיורים מודרכים לתלמידים. פרטים באתר המוזיאון:
לילי ובני כיתתה לומדים לדקלם שיר בעל-פה. גם אתם יכולים לנסות ללמוד לדקלם את "קן ציפור", "יוסי בכינור" ושירים אחרים. האם היה קשה לזכור את המילים? לפעמים קל יותר לזכור מילים לשירים מולחנים.
כאשר משהו אינו מובן לה, לילי לא מתביישת לשאול. אתם יכולים לקרוא את הסיפור יחד ולבקש מהילדים לשאול על כל דבר שאינו ברור להם (מדוע ביאליק לא עונה למכתב? מה זה "המה הרחוב" ומה זה "מחולות"?). כדאי לעודד את הילדים לשאול ולשאול.
בעידן האינטרנט נדמה כי "אמנות כתיבת המכתבים" כמעט פסה לחלוטין מן העולם. בעקבות המכתב ששלחה לילי לביאליק, גם ילדיכם יכולים לנסח מכתב ולשלוח אותו בדואר. תוכלו לחשוב על סבא או סבתא או על אחד הדודים שברצונכם לשאול אותו שאלה או לכתוב לו מכתב. תוכלו לכתוב יחדיו את שאלתכם ולהוסיף מספר מילים, להכניס את המכתב לתוך מעטפה ולמלא את הפרטים, בדיוק כפי שעשתה לילי, ואז לצאת לטיול משותף אל תיבת הדואר ולשלשל את המעטפה. בוודאי גם ילדיכם יקבלו תשובה.
ניצן כותבת ללילי: "כל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים… תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר". אפשר לשאול את ילדיכם אם הם היו שמחים לקבל תשובה כזו? או מה הם היו כותבים ללילי לו היו מקבלים את מכתבה?
ניתן להתבונן באיור המתאר כיצד לילי ציירה את השיר "יוסי בכינור". האם האיור משעשע בעיניכם? (שמתם לב למכונית המתנמנמת?) כיצד אתם הייתם מאיירים את השיר הזה? אפשר לחפש יחד איורים שונים לאותו השיר ולזהות את השוני ואת הדמיון ביניהם.
ביאליק כתב עוד שירים רבים לילדים, למשל "רוץ בן סוסי", "נד נד", "צילי וגילי" ועוד. תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד. אפשר לבחור כמה שירים אהובים, לצייר אותם לפי דמיונכם ולהכין אוסף שירי ביאליק אישי המאויר במו ידיכם.
מכתב לביאליק
שְׁמִירָה
בביקורכם הבא בתל אביב אתם מוזמנים לבקר בביתו של חיים נחמן ביאליק שנהפך למוזיאון
המשורר והסופר הלאומי חיים נחמן ביאליק עסק בפעילות ספרותית מגוונת: הוא כתב מסות, חיבר סיפורים, כתב שירים לילדים ולמבוגרים, תרגם יצירות קלאסיות לעברית, עיבד וערך אגדות ועוד. בין יצירותיו: "ספר האגדה" (אותו הוא ערך יחד עם י"ח רבניצקי), "ויהי היום", אוסף "שירים ופזמונות לילדים" ועוד.
במפעל חייו בנה ביאליק גשר בין העברית בת אלפי השנים לבין העברית המתחדשת בארץ ישראל והשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. על אף שביאליק ורעייתו לא זכו להיות הורים לילדים, הוא כתב שירים רבים לילדים ונודע בחיבתו הרבה אליהם.
אז והיום: האיור מדגיש את ההבדלים בזמן ובמקום שבין סיפור המסגרת בהווה הישראלי המוכר לבין ילדותו של לוין באוקראינה של לפני כ-100 שנה. תוכלי להצביע במהלך הסיפור על הנופים המושלגים, הלבוש של יהודי מזרח אירופה וכמובן על השעון בכיס. הסיפור גם מפגיש את הילדים עם מושגים יהודיים כמו לימוד גמרא, חזן ובר מצווה.
משמעות הזמן: ילדי הגן שלך, שמושגי הזמן והמושגים המתמטיים שלהם מתפתחים, יזדהו בוודאי עם ילדי הגן שבסיפור ועם לוין המחכה זמן רב מאז פגש את שעון הקוקייה ועד לקבלת שעון כיס בהיותו בן שלוש עשרה. כך מזמן הסיפור שיחה על שעונים, גיל, מדידת זמן ומספרים.
שיר ולחן: האם ילדי הגן מכירים את הלחן המוכר של משה וילנסקי לשיר "שעון בן חיל" ? כדאי גם לקרא אותו ללא הלחן, ואולי ללוות בתנועות הממחישות את מיקום וגודל השעונים – בראש המגדל, על הקיר ועל היד.
תוכלי להרחיב את רפרטואר השירים בנושא השעון. גם בשיר העממי ההולנדי 'שעון מגדל משמיע', המתורגם לשפות שונות, מופיעים שעונים ברצף של מיקום וגודל. השיר מזמן עבודה על מושגים מוזיקליים כמו קצב ופעמה. לעומת השעון בסיפורו של טנאי, שהילדים מקנאים בו על שאינו צריך ללכת לישון, בשירה של מרים ילן שטקליס 'השעון רוצהלישון' מופיע שעון שהתעייף ומשתוקק לישון.
השעון
שְׁמִירָה
הסיפור מזמין התנסויות מהנות בכלי הקשה ובתנועה במגוון נושאים
תיקונים ומכניקה: ילדים וילדות רבים מתעניינים בתיקונים ובמתקנים- השרברב, החשמלאי וגם השען. בחצר הגן ובתוכו הם עסוקים בפירוק והרכבה. אפשר לבקש מההורים להביא לגן שעונים מקולקלים ולהוסיף אותם לתיבת התיקונים בגן.
השעון
שְׁמִירָה
קו-קו! קו-קו! הקוקייה היוצאת מן השעון גורמת הנאה ועניין לילדים בכל זמן ומקום
קו-קו! קו-קו! הקוקייה היוצאת מן השעון גורמת הנאה ועניין לילדים בכל זמן ומקום. האם הילדים מכירים את ציפור הקוקייה המצויה גם בארץ? את שמה קיבלה הציפור בזכות שירת ה'קו קו' האופיינית לזכר בתקופת האביב. תוכלו לחפשה במגדיר הציפורים. התכונה האופיינית לציפור זו- הטלת ביצים בקינים של אחרים- מופיעה בדמותה של הקוקייהבסיפורה של לאה גולדברג 'דירה להשכיר'.
לוין קיפניס: לוין קיפניס כתב מאות שירים וסיפורי ילדים אהובים. כדאי לבקש מהילדים וההורים לחפש אותם בבית ולצרף אותם לתצוגה של יצירותיו בגן. אפשר להקדיש לכך פינה בספרייה או שולחן קטן בכניסה לגן.
הידעתם? השיר שעון בן חיל נכתב על ידי קיפניס ב-1938 והולחן על ידי משה וילנסקי, למעשה נכתב השיר עבור מחזמר "הדובון והזאב השודד" אך מהרה נקלט על ידי גננות וילדים ועמד כשיר בפני עצמו. קישור לתווים המקוריים של וילנסקי עם הערות לביצוע על ידי שושנה דמארי באתר הספריה הלאומית
כדאי להתבונן יחד באיורים שמלוים את הספור ולחפש את סדרת התמונות שבהן לוין מכין לעצמו שעון מעץ. בעקבות האיור גם אתם יכולים להכין יחד שעון "כאלו". מאיזה חמר תבחרו להכין את השעון שלכם? האם תרצו להכין שעון-כיס כמו בתמונה, או שעון-יד?
השעון בספור מתקתק בקול והוא מחזק בכיס של אבא. כיום, מי שכבר עונד שעון עונד אותו על מפרק היד והוא כלל אינו מתקתק, ונפוצים יותר הם השעונים הדיגיטליים על צגי הטלפונים הסלולריים.
כמה סוגי שעונים מכירים ילדיכם? כדאי לעבר בין החדרים ולחפש את כל השעונים בבית. אפשר לשוחח עם הילדים על שעונים אנלוגיים, שעונים דיגיטליים, שעוני חול וכמובן – שעוני קוקייה.
תוכלו להכין יחד שעון גלגל משפחתי: גוזרים עגול גדול מניר בריסטול, רושמים ספרות מ-1 עד 12 לייצוג השעות ומצמידים באמצע הגלגל סכה מתפצלת להדוק המחוגים. מזיזים את המחוג לשעה הרצויה כדי לצין באיזו שעה הולכים לגן, מתי אוכלים ארוחת ערב, מתי הולכים לישן ועוד כהנה פעילות יומיומיות.
השעון
שְׁמִירָה
לבקר עם הילדים בתערוכת השעונים במוזאון האסלאם בירושלים
לוין קיפניס כתב מאות שירים וסיפורי ילדים אהובים שמלוים את התרבות שלנו. כדאי לחפש אותם בבית, בגן או בספריה ולקרא אותם יחד. לחלקם הלחנו מנגינות. האם אתם מכירים את הלחן של משה וילנסקי לשיר "שעון בן חיל"? תוכלו לשיר אותו יחד עם הילדים.
האם אתם מכירים את הלחן של השיר? >> אתם מוזמנים לשיר אותו יחד, כשאצבעות כפות הידיים צמודות ומדמות ראשי ברווזים, ואמות הידיים מדמות את צוואריהם. קישור לשיר
זו הזדמנות להיזכר בעוד שירי אצבעות: >> 'סבתא בשלה דייסה' (עממי) ו'עשר אצבעות לי יש' (מאת רבקה דווידית), שירי דגדוג ושירי הקפצה על הברכיים. האם אתם זוכרים שירים ששרו לכם בילדותכם? שירים בשפות אחרות?
המאיירת רעיה קרס פיתחה באיוריה את נושא החיפוש. דפדפו עם ילדיכם בספר ובדקו היכן סבתא מחפשת את הברווזים. האם שמתם לב שכל ׳אתרי החיפוש׳ [ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים] מופיעים כבר באיור בראשית הספר (בעמודים 2-3)?
במפגש עם העלילה הפשוטה פוגשים הילדים גם את השפה העברית במיטבה (מילים כגון 'איה', 'טבלו', 'אפיים'). זוהי דרך נהדרת להעשיר את השפה כבדרך אגב, כחלק מהחוויה השלמה.
האם ילדיכם פגשו ברווזים אמיתיים? כדאי לבקר בגן החיות או להתבונן בספרי תמונות, להכיר סוגי ברווזים שונים ולהשוות אותם לאיורים בספר. במה הם דומים ושונים? מה צבעם? האם גם צווארם ארוך?
להמחיז את השיר: בהתחלה חברות הצוות משחקות את סבתא ושני הברווזים, ובהמשך מזמינות את הילדים להמחיז אותו. כדאי להכין מראש ולהיעזר בתחפושות פשוטות (כובע-מקור לצמד הברווזים, וסינר לסבתא).
להתבונן באיורים: האם שמתם לב שכל מקומות החיפוש המופיעים לאורך העלילה- ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים- מופיעים באיור כבר בראשית הסיפור? והיכן סבתא עצמה הופכת ל'שובבה' ומתחבאת לקוראים? גם הציור שעל הסינר של סבתא מעורר לשיחה
להעשיר את השפה: העלילה הפשוטה מתקשרת לעולמם הפנימי של הילדים, המזדהים בשמחה עם הברווזים השובבים. כדאי לבאר מילים שאינן מוכרות לילדים: מילים גבוהות (איה, טבלו, אפיים) וספרותיות (ברווזיים, צוואריים).
מה דומה, מה שונה? תוכלי לשוחח עם הילדים במה הברווזים דומים ושונים ובמה ילדי הקבוצה דומים ושונים. זוהי עוד הזדמנות עבורך לחזק את תחושתו של כל ילד וילדה שהם מיוחדים ואהובים.
איך נראה ברווז אמיתי? האם ילדי המעון פגשו ברווזים אמתיים? כדאי לתאר את מאפייני הברווזים – נוצות, מקור, כנפיים – ולשאול, ולמי עוד יש איברים אלה? ומי עוד יודע ללכת על היבשה וגם לשחות במים? נוכל ללכת הליכת ברווז?
להקדיש פינה במעון לברווזים: בעזרת ההורים אפשר לאסוף ספרים, צעצועי ברווזים ותמונות של ברווזים. אפשר גם להציע להורים לצלם את ילדיהם עם ברווזים אמיתיים בביקוריהם במשק חי או בגן החיות ולהציג תערוכה של תמונות.
לשחק משחק אצבעות: הילדים נהנים גם מהביצוע הפשוט של השיר- כשאצבעות כפות הידיים צמודות והופכות להיות ראשי הברווזים. גרב אפורה וגרב לבנה על הידיים שלכם ושל הילדים יוסיפו לשמחה המשותפת. זו יכולה להיות פתיחה משמחת למפגש בוקר או לחגיגות ימי הולדת במעון.
לשתף את ההורים: תוכלו להזמין הורים/סבים לסדנה להכנת בובות-גרב, שתסתיים להנאת כולם בשירי ברווזים עם הבובות שהכינו. אפשר גם לארגן סלסלה לגרביים בודדות. לגרביים בסלסלה מגוון שימושים: דרכן אפשר להכיר צבעים, לשחק משחקי מיון ולזמן לילדים התנסות עצמאית בלבישת גרב על היד. תוכלו גם להוסיף עוד בתים 'צבעוניים' לשיר: "לסבתא של אפרים.. אחד ירוק אחד כחול"..
לשחק משחקי הסתתרות וחיפוש: משחקי קוקו עם צעיפים, החבאת ברווז משחק בחדר וחיפוש שלו ע"י רמזים כמו קר-חם, וכמובן מחבואים בחצר. העיקר במשחקים אלה הוא "הסוף הטוב"- המפגש המהנה לאחר שהסתתרנו. הנה! מצאו אותי!
הילדה מחולות הזהב 
שבע השנים הטובות 
שקית של געגוע 
אריה בן נעים ה-14 
קיש קיש קריא 
קונצרט בחולות 
רק אני ואתה – שירים לפעוטות 
הספר הרטוב 
סבא סביח 
הילד הרע 
התרנגולים והשועל 
מלכה בירושלים 
מכתב לביאליק 
השעון 
בַּרְוָזַיִם 
שִׂיחָה
חֵקֶר
קְרִיאָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
קִשּׁוּר
מַעֲרָךְ
