המפגש עם איורים בסגנונות שונים מפתֵח אצל הפעוטות רגישות לצבע, אסתטיקה ותשומת לב לפרטים. סגנון האיור בספר זה מחולק לריבועים המזכירים קומיקס. בעת ההקראה כדאי לסייע לפעוטות במעקב אחרי העלילה בעזרת הצבעה על הריבוע המתאים, ולשאול שאלות על הפרטים המופיעים בכל ריבוע.
תוכלו לשוחח עם הפעוטות ולשאול: האם הם עוזרים בבית? במה? באילו משימות נוספות היו רוצים להשתתף? איך הם מרגישים כשהם עושים בעצמם דברים בבית? האם יש דברים שנראים להם קשים מדי? תוכלו לשתף מהניסיון שלכם ולספר אילו דברים אתם למדתם לעשות כשהייתם בגילם.
כדאי לחשוב על אחת ממשימות הבית שהפעוטות יוכלו להשתתף בה, ולהפוך אותה למשחק חווייתי. למשל: לקחת ערמת גרביים אחרי כביסה, לשים גרב אחת על היד ולעזור לה לחפש את החברה שלה; או להפוך את שטיפת הירקות ל"מקלחת" ירקות תחת הברז, או ל"אמבטיה" בקערה.
הציעו לפעוטות להתנסות בעזרת כדור בדרכים השונות שבהן ניסה יהושע להביא את הביצה – לזרוק ולתפוס, לשים על הראש, להחזיק בריצה… אפשר גם לנסות כדורים בגדלים שונים, רכים או קשים, ולשים לב איזו תחושה יש לכל אחד.
"אני רוצה לבד!" – פעוטות רוצים להרגיש גדולים ועצמאים כמו המבוגרים. בקריאת ספר אפשר לשתף את הפעוטות ולחזק בהם את התחושה שהם מסוגלים: הם יכולים להחזיק את הספר, להפוך את הדף, להצביע, לומר מילים שהם מזהים ואפילו לקרוא לכם או לבובה את הספר.
טיפ לקריאה במעון הפעוטות חולקים בכל כך הרבה דברים במעון, וכעת לכל אחד ספר משלו!כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצות קטנות ולחלק לכל אחד את העותק שלו, לאפשר להם לדפדף בספר ולהתבונן בתמונות, לראות מה מסקרן אותם ולהתייחס לתגובות שלהם.
שיחה כדאי להתחיל בהתייחסות לתמונות שבספר: איפה הילדים? מה יש על השולחן? כיצד הילדים מנקים את המעון?
לקראתשבת מה עושים במעון שלנו ביום שישי? כיצד חוגגים לקראת שבת? אֵילו שירים שרים לכבוד שבת?
קצתסבלנות המְתָנת הפעוטות לחלה התופחת היא הזדמנות לדבר על סבלנות: איך מחכים בסבלנות עד שהבצק יתפח? קל או קשה לחכות? מתי עוד אנחנו מחכים?
בחיי היום-יום במעון יש המון רגעים שאפשר להשתמש בהם בדוגמאות מהספר ולעורר אצל הפעוטות הזדהות: "הפעוטות בספר ניקו את הגן לקראת שבת. בואו נסדר גם אנחנו את החצר לכבוד סוף היום"; "עוד מעט האוכל יגיע אל השולחן. נחכה לו בסבלנות כמו שמחכים שהבצק של החלה יתפח".
תוכלו לצלם את הפעוטות במהלך הכנת החלות במעון וההכנות לקבלת שבת וליצור ספרון מיוחד משלכם עם שמות הפעוטות. תוכלו גם להכין לוח שבת ולתלות אותו בכיתת המעון.
עוד אלבומים – אפשר להכין אלבום עם תצלומים של הכנת מתכון או של פעילות יצירה. התמונות והסיפור יסייעו לפעוטות להבין את השלבים השונים שבדרך ויאפשרו לנהל שיחה על כך.
הכנת חלה עם הפעוטות היא הזדמנות נהדרת ללמוד ולהתפתח. באמצעות התפקידים השונים הם יכולים להתנסות במוטוריקה גסה, כמו ערבוב, או במוטוריקה עדינה, כמו לישה, להרגיש גדולים ועצמאיים ולפעול יחד בשיתוף פעולה. אחרי ההכנה כדאי לעשות תיהלוך: לחזור על כל השלבים שהיו ולסייע בפיתוח חשיבה תהליכית, לדוגמה: "בהתחלה לקחנו קערה גדולה ושפכנו לתוכה את ה____."
תוכלו להמחיש את תהליך הכנת החלה בזמן הקריאה באמצעות תנועות הידיים הנִלוות את הפעולות השונות, למשל: מזיגה, ערבוב ולישה. תוכלו להשתמש גם בחפצים וברכיבים אמיתיים, כמו: קערה, ביצים, קמח ושמן, להדגים כיצד הם נראים במציאות, לחזור על שמותיהם, להחביא אותם בתוך קופסה או מתחת למטפחת ולהוציא בכל פעם פריט אחר.
תוכלו להתבונן יחד בתמונות ולשוחח על הפרטים שבהן. אפשר לשאול: איפה הילדה? מה עושים הפעוטות? איפה נמצא המטאטא? היכן החלה? תוכלו לחזור אל תמונה שהבטתם בה מפעם לפעם, ומי יודע – אולי יתגלו פרטים נוספים
בעזרת התמונות שבספר אפשר לראות את תהליך הכנת החלה ולהבין את השלבים השונים שבו. תוכלו להכין יחד מאכל ולצלם את תהליך ההכנה. כך תוכלו להיזכר בהכנה, להביט יחד בתצלומים ולהתגאות בתוצר הטעים.
מתכון לחלה
לבצק:
1 קילו קמח
½ כוס סוכר
2 כפות שמרים
2 כוסות מים פושרים
½כוס שמן
2 ביצים (לבחירה, אפשר גם בלי ביצים (
1 כף מלח
ביצה למריחה או מעט שמן
שלבי ההכנה:
מערבבים את הקמח, הסוכר והשמרים בקערה גדולה.
מוסיפים את שאר הרכיבים ולשים היטב כ-10 דקות עד שהבצק נעשה גמיש ורך.
מכסים את הקערה במגבת או בשקית ניילון ומניחים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את נפחו.
מכינים חלות מהבצק – אפשר להכין חלות קטנות או חלות גדולות. אפשר למרוח את החלה בביצה או בשמן בעזרת מברשת.
אופים בתנור בחום בינוני במשך כחצי שעה, עד שהחלה מזהיבה.
החברים של הזברה מופיעים באיורים שבספר. אפשר לדפדף ביחד, למצוא את החברים, לומר יחד את שמות בעלי החיים ולהציג אותם. בשלב הבא אפשר לציין שם של בעל חיים מוכּר, ולחפש אותו באיורים שבספר.
דפדוף אישי – תוכלו לחלק את העותקים לפעוטות ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים. אפשר להקריא את הספר לקבוצה ואחר כך לחלק את העותקים האישיים ולתת לפעוטות אפשרות לדפדף בספר. פתיחה קבועה לקריאה – משמיעים מוזיקה קבועה או נעזרים בבובה המלווה את הקריאה ומלמדת את הפעוטות כי שעת הקריאה מתחילה. מראים את האיורים – קוראים בקבוצה ומציגים את דפי הספר לפני הפעוטות כדי שיראו את האיורים. קוראים בקבוצה קטנה סביב השולחן, כך שכל פעוט ופעוטה יוכלו לדפדף בעותק האישי שלהם. שרים יחד – קוראים תוך כדי שירה ומלמדים לשיר את השיר "למה לובשת הזברה פיג'מה?". עוד פעם! – קוראים כמה פעמים בזמנים קבועים. החזרה אהובה על הפעוטות וחשובה להבנתם ולהתפתחותם. לפני קריאת הסיפור – היכרות עם הזברה כדאי להכיר לפעוטות את הזברה: להציג תמונה של זברה ולהראות להם את הפסים השחורים שעל גופה. בשלב מתקדם כדאי להציג גם פיג'מת פסים, ולבסוף כדאי להראות את הזברה שעל הכריכה ולהתייחס לפסים שעל גופה. קישורים *תצלומים בדף הספר באתר ספרי פיג'מה לקטנטנים שיחה בעקבות הספר מתי לובשים פיג'מה ומתי לובשים בגד ים? מי מבין הפעוטות לובש חולצה ומי לובש מכנסיים? איזה בגד אוהבים הפעוטות? ומה הם אוהבים לעשות בשבת?
המילים שבספר הן גם שיר שאפשר לשיר יחד. מומלץ להשמיע את השיר וללוות אותו בכלי נגינה, בתנועה ובריקוד. (לחן: דובי זלצר, ביצוע: מיקי קם ואלי גורנשטיין) שיתוף הורים עולים – השיר יכול לסייע למשפחות שלא מדברות עברית באופן מלא. כדאי להציע להן לשמוע את השיר כשהן מדפדפות יחד בספר.
הזברה לובשת בגדים שונים. זו הזדמנות טובה להכיר בגדים, לקשר אותם לאיברי הגוף ולבדוק מתי לובשים אותם: כובע – חובשים על הראש, מכנסיים לובשים על הרגליים, ומה עם נעליים, גרביים או חצאית? דוגמה – חולצה: מראים כמה סוגים של חולצות. שואלים: "למי יש חולצה?" ומתבוננים בחולצות השונות של הפעוטות. שואלים: "על איזה חלק בגוף לובשים חולצה?" ועונים: "על הבטן ועל הגב." אפשר גם לשאול: "מתי נלבש בגדים שונים: שמלה חגיגית, בגד ים או מעיל?" עוד פעם! – כדאי לחזור על הפעילות בכמה הזדמנויות בזמנים קבועים ובכל פעם לחזור על פרטים שהוצגו בפעילות הקודמת ולהוסיף פריט חדש: חגורה, כפפות ואולי צעיף? בגדים בספר – כדאי לעיין באיורים בקבוצות קטנות ולחפש עם הפעוטות פריטי לבוש: מה לובשת הזברה? היכן באיור רואים שמלה? חשוב לתת להם שהות לחפש את הפריטים ולנקוב בשמם. פינת תחפושות – כדאי להכין פינת בגדים לתחפושת ולמשחק ולשלב בה פריטים המופיעים בספר.
הזברה לומדת להכיר את עצמה – מה מיוחד בה? מה היא אוהבת ללבוש? כדאי לעמוד עם הפעוטות מול מראה ולהקדיש זמן להיכרות שלהם עם עצמם: מה אני לובשת? איזה צבע יש לשיער שלי? האם אני לובשת חולצה? איך אני נראה כשאני מחייך?
ע. הלל כתב ספרים רבים לילדים, רבים מהם על הטבע ועל בעלי חיים. ספרי ע. הלל בספריית פיג'מה לקטנטנים: מעשה בארנב וזנב אמבטיה לשבתיה לאן לאן לגן כדאי להציג את ספרי ע. הלל בפינת הקריאה, לספר לפעוטות על הסופר, לקרוא יחד מספריו ולאפשר להם לדפדף בספריו.
העמיקו יחד עם הפעוטות את חוויית הקריאה המשותפות בעזרת המחשות! יחד עם הפעוטות תוכלו לצבוע את דמויות הספר ולהעיר אותן לחיים
🖨️ הדפיסו
✍️ צבעו
✂️ גזרו
❤️ הדביקו על מקלות גלידה ושחקו עם הדמויות שיצרתם!
תוכלו לעודד את הפעוטות להצטרף לקריאת הסיפור באופן פעיל. הם יכולים להשלים מילים חורזות, ללוות את השיחה בין החיות בהבעות פנים ובתנועות ידיים מתאימות ולהשמיע את הקולות של החיות המופיעות בסיפור.
בספר מופיעים דבורה, צב, נמלה, תרנגולת, פרה וארנב. כדאי לבקש מהפעוטות לזהות את החיות השונות באיורים שבספר ולהוסיף לכל בעל חיים את הקול הייחודי לו או פרט אופייני אחר: הדבורה מזמזמת, הארנב מקפץ, הצב זוחל לאיטו, והפרה גועה.
איך מכינים צב בעזרת כף היד? סוגרים את כף היד לאגרוף ומחביאים בתוכו את האגודל. קוראים לצב לצאת, מוציאים את האגודל ומנופפים בו לשלום. אפשר ליצור חבורה של צבים בעזרת כל כפות הידיים שבבית. אפשר גם להיות צבים בעצמכם ולטייל באיטיות על ארבע. התעייפתם? היכנסו לנוח ב"בית" שלכם.
קוראים יחד – כדי שהפעוטות יצליחו לעקוב אחרי הסיפור, חשוב להצביע על האיורים, לשנות את הקול על פי החיה המדברת וללוות את הסיפור בקולות שהיא משמיעה. הפסקול המלווה את הסיפור מדגים כיצד לקרוא את הסיפור במגוון קולות.
בסיום הסיפור תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות במעון לקראת סיום השבוע וקבלת השבת: מה אנחנו עושים במעון בקבלת שבת? כיצד אנחנו מתכוננים לקבלת שבת? מה אתם אוהבים בקבלת השבת שלנו?
ניתן להתאים בין כל חיה ובין הקול שהיא משמיעה, מקום המגורים שלה והתוצרת שלה.
לדוגמה:
חיה
הקול
מקום מגורים
תוצרת
פרה
מוּ מוּ מוּ
רפת
חלב
תרנגולת
קוּקוּרִיקוּ
לול
ביצים
דבורה
זוּם זוּם
כוורת
דבש
כדאי להקנות את הידע בהדרגה: קודם להתאים בין החיה לקול שלה ולאחר מכן להוסיף התאמות נוספות, על פי היכולות והסבלנות של הפעוטות.
משחקי התאמה – ניתן ליצור משחקי לוטו שבהם מתאימים בין תמונות של חיות לתמונות של מקומות מגורים, וליצור יצירות בהשראת בעלי החיים, התוצרת ומקומות המגורים שלהם.
צב מֵציץ ממַצְנֵחַ – כל הפעוטות מתחבאים תחת מצנח, ובכל פעם שקוראים בשם של פעוט או פעוטה, הם מוציאים את הראש.
מה יֵצא עכשיו? – הפעוטות שוכבים בכיתת המעון בתנוחה של עוּבּר ובכל פעם מוציאים יד, רגל או איבר אחר בגוף בתגובה לקריאה של המטפלת, "איפה היד?", "איפה הרגל?" וכיוצ"ב.
שירי צבים – מוזמנים להאזין, להתנועע או ליצור בעזרת שירי משחק על צבים:
השורות הקצרות, החרוזים והמקצב האחיד מאפשרים לפעוטות לעקוב אחרי השיר וגם להצטרף לקריאה באופן פעיל: להשלים חרוז, מילה או שורה או לתאר בתנועה את מעשיה של בתיה בזמן רחצת הבובה קטיה. בעקבות השיר תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים כמו 'שבתיה' וליהנות מהצלילים ומהחריזה.
משפחות שונות מציינות את השבת בדרכים מגוונות, כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם אוהבים לעשות בשבת? אם נהוג במשפחה לערוך הכנות מיוחדות לשבת, כדאי למנות אותן יחד ולשתף באופן פעיל את הפעוט או הפעוטה.
רחצה באמבטיה יכולה ליצור רגעי קסם לרוב: אפשר להתנסות במרקמים של סבון וספוג רחצה, אפשר לשיר שירים, ולהתנסות במזיגת מים מכוס לכוס, הפרחת בועות סבון וצביעה בצבעים מיוחדים לשימוש בזמן הרחצה.
ומה אם ילדיכם לא אוהבים אמבטיה? אפשר לחוות את הקסם הזה גם לצד גיגית של מים או ברחצה של בובה…
בספר מופיעים אברי גוף שונים וזו הזדמנות להעשיר את אוצר המילים של ילדיכם.. תחילה אפשר לשאול איפה נמצאים איברי הגוף – איפה האוזניים? איפה העיניים? ולאחר מכן להצביע על איבר בגוף ולבקש מהפעוט להגיד מה שמו.
כשהשבת מתקרבת, כל אחד ואחת מתכוננים בדרכם-שלהם. כיצד מתכוננים לשבת במעון? אפשר לשוחח על כך עם הילדים ולשלב בשיחה את החושים השונים: מה טועמים בקבלת השבת במעון? מה מריחים בזמן קבלת שבת או בסמוך לה? מה שרים? איך נראים? האם לובשים לבוש מיוחד? וכיצד מתכוננים לשבת בבית? כדאי לשוחח עם הפעוטות גם על הבובות האהובות עליהם: מה שמה של הבובה? מה הם עושים איתה? כיצד הם מטפלים בה?
בעקבות הבובה קטיה תוכלו להזמין את הפעוטות ליום בובות שבו יביאו מגוון בובות לגן. תוכלו לשבת במעגל, ובכל פעם פעוט או פעוטה ידגימו מה אפשר לעשות עם הבובה שבחרו: לחבק, לנשק, לרקוד…
בספר ישנן מילים מיוחדות כמו "מקרצפת" ו"מפשילה שרוולים". כדאי להמחיש מילים אלו בעזרת תנועות גוף. האיורים שבספר מסייעים גם הם להבנת רצף הפעולות של בתיה והבובה קטיה. בהמשך כדאי להעשיר את אוצר המילים של הפעוטות ולחזק את הקשר בין המילים באמצעות המשחק "מה עושים עם…?" – במברשת מברישים, במטאטא מטאטאים, ובמסרק מסרקים.
תוכלו לשחק במשחקי יצירה ודמיון כמו הכנת אמבטיה לבובה, הלבשת בובה, תליית כביסה, האכלת בובה ועוד. רעיונות נוספים מצויים בדף הספר "אמבטיה לשבתיה" באתר ובפינטרס של ספריית פיג'מה.
אולי נתחלף? אפשר לשחק משחק של חילופי כיסאות: יושבים במעגל ומזמינים כל פעם שני ילדים להחליף מקומות בצורת התקדמות מעניינת: למשל בהליכה לאחור, בקפיצה, בזחילה, או כמו אחת החיות המוזכרות בספר.
המקום האהוב עליי בגן: בתוך שלל הפעילויות והאפשרויות שהגן מזמן בכל יום, מה משמח אותי? מה כיף לי?
חפשו אותי! הזמיני כל פעם קבוצת ילדים אחרת להתחבא במרחב הגן, כל אחד במקום האהוב עליו, את תהיי התופסת. כל ילד שתמצאי ישתף מדוע בחר במקום מחבוא זה, ומה מיוחד במקום זה בעיניו.
מצביעים ברגליים: תוכלי לפזר על הרצפה במרכז החדר חפצים שמייצגים פעילויות ופינות שונות בגן )למשל, קובייה, מכחול, ספר, בובה, כף ודלי( ולהזמין את הילדים לעמוד ליד החפץ של המקום האהוב עליהם. כדאי לבקש מהילדים להסביר את הבחירה שלהם.
זה הגן שלנו! תוכלי לצלם את הילדים בפעילות האהובה של כל אחד ואחת ולהציג את כל התמונות על לוח קיר. במרכז הלוח הציגי צילום קבוצתי )יחד עם הצוות!( כאשר כל ילד אוחז בספר, בצירוף שלט גדול: "אנחנו לא מתחלפים!"
הכניסה לגן מלווה בקריאת "בוקר טוב!" אישית, לכל נכנס. והמבט, והאינטונציה של הקריאה הזו, הן שעושות את כל ההבדל. הציעי לילדים להגיד: "בוקר טוב!" באינטונציות שונות: בקול רם, בלחש, במהירות, לאט, בפיהוק, בכעס… איך הקול מצליח להשפיע על המשמעות והמסר?
איזה יום היום? בסיפור פוסע הגיבור לגן בכל יום מימות השבוע. האם יש לכם פעילויות קבועות ביום מסוים בשבוע? מה מיוחד בגן ביום שישי?
אפשר להכין לוח שבועי עבור המשפחות: גוזרים חבל באורך מטר, או קולעים צמה מבדים ישנים. הילדים צובעים ומקשטים שבעה אטבי כביסה, אחד לכל יום בשבוע, עליהם כותבים את שמות ) או אותיות( הימים מראשון ועד שבת. כל משפחה תקבל חבל עליו מהודקים 7 אטבי הכביסה. את החבל ניתן לתלות בחדר הילדים ועליו להצמיד בכל יום ציורים, יצירות או אירועים שעתידים להתרחש. יחד עם הלוח ניתן לשלוח ציור שאותו כבר אפשר להצמיד ביום קבלת הלוח.
הורים וילדים מתחלפים: קבלת שבת משותפת, כמו בסיפור, או סדנא אחר הצהריים, יכולה להיות הזדמנות נהדרת לפתיחה חגיגית של ספריית פיג'מה. הזמינו את ההורים לגן ותנו לילדים להתחלף עם ההורים בתפקידים: ההורים ישבו במפגש והילדים ימחיזו להם את הסיפור "אולי נתחלף?", הילדים ייקחו את ההורים לסיור בין פינות הגן ויסבירו מה עושים בכל פינה, וישבו לשחק יחד באחד ממשחקי הקופסא. ומי מכין את הכיבוד לחגיגה ועוזר לסדר את הכסאות? הילדים, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחה חגיגית של הספרייה באתר של ספריית פיג'מה.
קוראים את האיורים: כדאי להתבונן יחד באיורים החינניים שמלווים את הסיפור. אפשר לעצור בכל עמוד ולחפש פרטים משעשעים. האם מצאתם תרנגולת מציירת, ילד מטיל ביצה, דבורה עוזרת לבנות מגדל? מה עוד מצחיק באיורים?
כולם הולכים לגן: מה אתם רואים בדרך אל הגן? האם כמו הילד בסיפור גם אתם רואים מכולת, כלב, תינוק בעגלה, בית קפה? האם עוברת לידכם מכונית ורודה? תוכלו לצייר יחד את המסלול שלכם לגן ולהוסיף בו מקומות ואנשים שאתם פוגשים בדרך.
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה ולהציע זה לזה ”אולי נתחלף? יהיה לך כיף“. תוכלו להוסיף דמויות ובעלי חיים אחרים שמבקשים גם הם ללכת לגן.
איזה יום היום? בכל יום בשבוע פוגש הילד בסיפור חיה אחרת. האם ילדיכם מכירים את ימי השבוע? האם יש לכם תוכניות קבועות, חוג או צהרון בימים שונים, יום קצר ביום שישי? ומה אתם עושים ביום שבת, כאשר לא הולכים לגן? אפשר להכין לוח של ימי השבוע ולצייר בו מה עושים בכל יום.
היום יום שישי: בעמוד האחרון של הספר חוגגים הילדים והחיות את טקס קבלת השבת. איך מציינים את השבת בגן של ילדיכם? תוכלו לערוך בבית טקס קבלת שבת כמו בגן ולשיר שירי שבת.
גן שלנו מה נחמד הוא: לפעמים קשה לקום בבוקר וללכת לגן, האם ילדיכם תמיד שמחים ללכת לגן? בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על משחק שיָּקל על ההתארגנות בבוקר ויסייע ללכת בשמחה לגן.
יש ספרים שמשאירים שאלה פתוחה או משפט המצריך השלמה בסוף כל עמוד ובכך נותנים לקוראים הצעירים הזדמנות להסתקרן, להשתתף ולנחש מה יחכה להם בעמוד הבא. במהלך הקריאה כדאי להשתהות בין העמודים, לשער או להמציא יחד מה מחכה בדף הבא.
בעקבות הסיפור אפשר לחשוב יחד – מה אתם עושים בכל יום שישי? האם גם לכם יש הכנות, סידורים או טקסים משפחתיים קבועים? מה אתם אוהבים במיוחד לעשות? האם הרגשתם פעם שהשבת חגיגית ונעימה יותר כי טרחתם או התרגשתם לקראתה?
האיורים הקלאסיים של אבנר כץ מתארים את עיסוקיו הרבים של יויו; פעם הוא סוחב אבטיח גדול, פעם רוכב על אופניים ופעם טובל באמבטיה. תוכלו לשחק משחק פנטומימה – כל אחד מבני המשפחה פותח בתורו את הספר בעמוד אקראי ומדגים בתנועות את המתואר באיור – שאר בני המשפחה צריכים לנחש במה הוא עוסק עכשיו.
אפשר לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים המשעשעים של אבנר כץ. תוכלו לבקש מהילדים לספר לכם את הסיפור לפי רצף התמונות. האם הם זוכרים מה הכין יו-יו מכל אחד מהמצרכים שהוא קנה?
מיץ עגבניות? ריבת תפוזים? אולי לביבה מטוגנת? ניתן לדפדף בין עמודי הספר, לבחור ולהכין יחד ממגוון המאכלים והמשקאות המופיעים בסיפור. לאחר ההכנה אפשר לבדוק – בכמה תפוחי אדמה השתמשתם להכנת הלביבות? ובכמה תפוזים להכנת הריבה?
קראתם את הסיפור כמה פעמים? זה הזמן לבדוק מה אתם זוכרים! ילדות וילדים נהנים מקריאות חוזרות של אותו הספר ומתמלאים תחושת ביטחון וסיפוק כאשר הם זוכרים ויודעים לספר בעצמם. הציעו לילדים להשלים מהזיכרון – כמה עגבניות? כמה מברשות? הציעו להם לבחון גם את הזיכרון שלכם ולשאול אתכם על פרטים מהסיפור.
"יויו שלנו עסוק" הוא טורח לקראת השבת: עורך קניות, מבשל, מנקה ומקשט. הוא אפילו משקיע חשיבה ותכנון ומקרר את האבטיח מראש. כשמגיעה השבת, יויו נח על כורסתו , נהנה מפרי עמלו.
להנות מפרי עמלנו – כמו יויו, גם ילדות וילדים שמשקיעים במשהו שחשוב עבורם – זמן, מחשבה ועשייה – מתמלאים בתחושת סיפוק ונחת שאין דומה לה.
תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שיהיה הצורך להדגיש את התגמול בפרי עמלנו. פרויקט משותף יכול ליצור זירה מתאימה עבור ילדי הגן. דוגמא לפרויקט כזה בהשראת הסיפור יכולה להיות: שוק למשפחות או לשכני הגן – אפשר להכין יצירות שונות, מאכלים, זרי פרחים, הזמנות וקישוטים ועוד.
הסיפור יתאים גם לפני כל קבלת שבת ויציאה למנוחת סוף השבוע.
מי אוהב את השבת?
עצירה מתודית לצורך ניבוי – בהקראה הראשונה, לאחר קריאת המשפט הראשון שבו כתוב שיויו עסוק, אפשר לשאול את הילדים: "יש לכם רעיון במה הוא עסוק?".
כל עמוד מסתיים בשאלה: "מה עוד?". בנקודה זו ניתן לעצור ולשאול את הילדים: "מה, לדעתכם, יוציא יויו מסל הקניות?"
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות לניטור ההבנה של עלילת הסיפור, למשל: "מה עושה יויו בכל יום שישי?"; "לקראת מה הוא טורח ומצפה?".
בהמשך אפשר לשאול את הילדים שאלות על הרגשות והמחשבות של יויו, למשל: "האם יויו נהנה להתכונן לכבוד השבת?"; "ממה הוא נהנה במיוחד?". אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ולבחון איך המאייר מעביר בהם את התחושות.
מומלץ שהמפגש החוזר עם הספר ייעשה בקבוצות קטנות. כך יהיה אפשר לנהל עם הילדים שיח על ההכנות לקראת שבת אצלם בבית ובגן. אפשר לשאול: "מה אנחנו עושים אצלנו בגן בימי שישי?"; "מה, לדעתכם, שונה בגן ביום שישי לעומת שאר הימים בהרגשה, באווירה או בפעילות?"; "לְמה אתם מצפים במיוחד?"; "מה אתם הכי אוהבים לעשות בשבת?"; "האם גם אתם מתכוננים לקראתה?".
משקיעים למען חוויה – אפשר לשאול: "האם ארוחה שעזרנו להכין טעימה לנו יותר ומרגשת יותר?"; "מה ההבדל בין קבלת שבת או כל אירוע חגיגי בגן שהשתתפנו בתכנונו וטרחנו לקראתו, לבין אירוע שרק הוזמַנו אליו?".
במפגש נוסף עם הספר אפשר להתייחס לפן ההומוריסטי בו:
מה מצחיק? טיפוח התייחסות להומור – החריזה, הצלילים ודמותו המשעשעת של יויו הם השראה לרגעי צחוק ולטיפוח הומור. תוכלו לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה בסיפור מצחיק בעיניכם?".
"יום שישי של יויו" רוחש פעילות. בהשראתו תוכלו לשלב בכל יום שישי בגן פעילות שונה:
הולכים לשוק – בואו נעשה "שוק" בגן: אפשר לשאול את הילדים מה הם המצרכים שהיו רוצים לקנות לכבוד שבת, כאלה שהופיעו בסיפור וכאלה שלא, ואחר כך להקים יחד את המרחב ולשחק במשחק סוציו-דרמטי.
מכינים מטעמים – סלט פירות? מיץ עגבניות? אפשר לבחור ממגוון המאכלים והמשקאות בסיפור ולהכין יחד. כדאי לחשוב עם הילדים את מי היו רוצים לשתף במטעמים שהכנתם לכבוד שבת: את בני המשפחה? את ילדי הגן הסמוך? את שומר הגן? את השוטר הקהילתי? את השכנים מהבתים הקרובים לגן? ואולי מישהו אחר?
מקשטים בפרחים – אפשר להציע לילדים מגוון חומרים ליצירת פרחים ולשאול: "מה אתם רוצים לעשות בפרחים שהכנתם לכבוד שבת: לקשט את הגן? להעניק אותם למישהו אחר? לשמור אותם לעצמכם? ואולי יש לכם עוד רעיון?".
התנסות במברשות שונות – שאלו: "מהי מברשת סיידים?"; "מהי מברשת גילוח?"; "איך אתם מרגישים כשאתם נוגעים במברשות כאלה בידיים?". כדאי להכיר לילדים את שש המברשות של יויו, לחקור אותן, להתנסות בהן ולהשתעשע בכולן יחד.
שיתוף הורים – מכינים ספר: יום שישי של ___ תוכלו לבקש מבני המשפחה לצלם מאכל, חפץ, מקום או פעילות המאפיינים את סוף השבוע שלהם, לכתוב מעל כל תמונה "יום שישי של ____" ולהשלים את שם הילד או הילדה. כעת אפשר לאגד את כל התמונות לספר אחד ואולי להוסיף לו ציורים וחרוזים משעשעים.
יויו קונה שש מברשות שונות – אפשר לשאול מדוע יש צורך במגוון כזה של מברשות, וכך לקדם את הבנת הייעוד של כל מברשת לפעילות מסוימת.
כדאי להרחיב את השימוש בפעלים במהלך שיח עם ילדי הגן ולעמוד על הקשר בין הפעולה לחפץ: נבדוק עם הילדים מה עושים במברשת גילוח (מתגלחים) ובמברשת סיידים (מסיידים) וכן הלאה. בהמשך אפשר לבדוק אילו עוד כלים וחפצים הילדים מכירים ומה שם הפעולה שנוקטים בשימוש בהם.
מושג המִספר מתחיל להתפתח בגיל הרך, ולאופן שבו הילד רוכש מושג זה ניכרת חשיבות רבה. במפגש חוזר עם הספר אפשר לקדם פעילויות הקשורות למושג. כדאי להציע לילדים לדפדף בספר ולִמנות כמה פריטים מופיעים בכל עמוד, לגלות יחד את הסדר העולה של הכמויות ולבחון בכמה עולה הכמות מאיור לאיור: מאבטיח אחד, דרך שני מלפפונים ועד לעשרה פריטים.
האיורים שבספר מלאי תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם עיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום".
כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו. אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו?
התנסות בצבעי מים – בהשראת האיורים ניתן להתנסות ביצירה עם צבעי מים – לצאת מהקווים לצייר ולצבוע בחופשיות והנאה.
שפה ואוריינות מכוּוָנות לספר וניצני קריאה – הסיפור קולח ומהנה ומקדם את חוויית הקריאה.
הסיפור המהנה, החריזה והמצלול יכולים לאפשר לילדים לזכור את העלילה ולהיעשות שותפים פעילים יותר ויותר עם כל הקראה.
הרחבת אוצר מילים – בסיפור משובצים פניני לשון, פעלים ושמות לא שגרתיים, ואלה יכולים להעשיר את שפתם של הילדים, לדוגמה: "ששון", "רוכלים", "צולה", "רוקח", "שב מן השוק", "כל טוב הארץ".
חריזה – הסיפור כתוב בחרוזים ויכול להיות הזדמנות לחיזוק תחום פונולוגי זה.
אוֹמנות ניתן לראות את באיורים את משיכות המכחול ואת השימוש בהצללה, במריחות ובהתזת צבע.
ידע בין-תחומי – שפה ומתמטיקה עלילת הסיפור המתפתחת מגוללת בתוכה עלילה מתמטית הקשורה למושג המספר, ובה בכל כפולה של הספר הכמות הולכת וגדלה.
מיומנות תוך-אישית יויו, גיבור הסיפור, עסוק מאוד ביום שישי: הוא טורח, קונה, מארגן, מסדר ויוזם עוד ועוד פעילויות. מהכתוב ומהאיורים הילדים למדים כי ההתארגנות וההנעה העצמית מעצימות אותו ומאפשרות לו להתנהל בחיי היום-יום באופן עצמאי ומוכוון מטרה.
חשיבה יצירתית כל עמוד בספר מזמין את הקוראים לפתח את הסקרנות, הדמיון והחשיבה היצירתית, ובכל עמוד בתום ה"דיווח" על התארגנותו של יויו שואלת הסופרת וכך מזמינה אותם לחשוב כיצד יתפתח הסיפור.
אוריינות מתמטית – היכולת להבין את תפקידה של המתמטיקה בעולם ואת ערכה הסיפור מציג שימוש יומיומי במתמטיקה מעצם עיסוקו בקניות וכמובן מקדם את מושג המִספר, שבא לידי ביטוי במספר הפריטים שיויו קונה.
אהבת הדעת, חדוות הלמידה והקריאה הספר כתוב בהומור, והמצלול שלו קליט ונעים, ומאפיינים אלה עשויים לסחוף את הילדים הצעירים להאזין לו שוב ושוב. מפגשים חוזרים עם הספר, פיתוח שיח על המתרחש בו, קידום הבנתו והרחבת הידע מאפשרים לילדים לרכוש ידע, מיומנויות וערכים תוך חוויה ועניין.
כיבוד ערכי המורשת הסיפור מסתיים במילים "שבת שלום". העלילה מציגה בפני הקוראים את ההכנות לקראת השבת, המביאה עימה מנוחה ונחת, כפי שניתן לראות באיוריו של אבנר כץ.
ערבות הדדית בין קניותיו של יויו וההכנות ביום שישי הוא זוכר את השכן והשכנה: לשכן הוא נותן במתנה את הבצלים שקנה ולשכנה – את אחד הפרחים. כך, בדרך פשוטה וציורית ובכמה משפטים ואזכורים מינוריים, הילדים נחשפים למערכות יחסים מתגמלות בקהילה.
סיפור "התבלין החסר" מבוסס על סיפור תלמודי. בנוסף למסר היפה הטמון בו, הסיפור מפגיש את הילדים עם דמות מופת ידועה מהמקורות, ר' יהודה הנשיא, ועם קיסר רומא. לפני שאת קוראת את הסיפור עם הילדים רצוי להכיר להם את הדמויות והתקופה. את והסייעת תוכלו ללבוש בגדים מתקופת המשנה ולהציג את עצמכן כדמויות מהסיפור, תוך ציון מיהם ר' יהודה הנשיא ואנטונינוס, מה אפיין את התקופה ההיסטורית ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה.
כדאי לעודד את הילדים להמחיז את הסיפור, באופן חופשי במשחק שלהם וכהצגה פורמלית בפני הקבוצה (ואולי גם ההורים!). דאגו לזמינות של תחפושות ואביזרים שקשורים לסיפור ולתקופה. אפשר לעטוף את הראש של "ר' יהודה הנשיא" במגבת גדולה ולהלביש את "אנטונינוס" בסדין בצורה של טוגה רומית. אל תשכחו את התלמידים של ר' יהודה הנשיא ובני משפחתו, והאנשים הרבים שמתלווים לקיסר בביקור.
ר' יהודה הנשיא מסביר לקיסר כי תבלין אינו רק משהו שטועמים או מריחים. אין להניח שכל ילדי הגן, בעיקר הצעירים שביניהם, יבינו את המשמעות המטאפורית של "התבלין". רצוי לחשוב כיצד את מסבירה את המסר של הסיפור בצורה שמותאמת להבנתם של כל הילדים.
לכל ילד וכל משפחה "תבלין" מיוחד, אשר מוסיף להם טעם וריח ומבדיל אותם ואת אורחות חייהם מאחרים. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם הילדים על האופן שבו המשפחות שלהם מציינות את השבת. אפשר להזמין את ההורים והילדים להכין ציורים של "השבת שלנו" ולהציג אותם בתערוכה בגן.
התבלין החסר
שְׁמִירָה
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להזמין את הילדים לחפש את הסוס והעז באיורים
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להזמין את הילדים לחפש את הסוס והעז באיורים. מה הם עושים לאורך הסיפור? הבעות הפנים שלהם רומזות על המחשבות שלהם. אילו היו החיות יכולות לדבר, מה לדעתכם הן היו חושבות על "התבלין החסר"?
אפשר לעיין יחד באיורים אשר מתארים את שולחן השבת של ר' יהודה הנשיא ולשוחח עם הילדים: מה ילדי הגן אוכלים בשבת, האם יש להם מאכלים אהובים שלרוב אינם אוכלים ביום חול (אולי מרק מיוחד, ג'חנון, פנקייקים, דג, עוגות..)? האם צורת הארוחה שונה בשבת: פותחים שולחן גדול, פורסים מפה, אולי יוצאים לפיקניק בחיק הטבע?
התבלין החסר
שְׁמִירָה
אפשר להזמין את הילדים וההורים לשלוח תיעוד של החוויות המשפחתיות
רבי יהודה הנשיא התגורר בבית שערים ובציפורי שבגליל התחתון. תוכלו לחפש את בית שערים וציפורי באטלס או באינטרנט, להראות לילדים תמונות מגילויים ארכיאולוגיים מתקופת המשנה. אפשר גם לקשט פינה בחדר עם תפאורה שמתאימה לזמן ולמקום. גנים שנמצאים באזור – אולי תוכלו לבקר בעצמכם ולשלוח לנו תמונות!
הסיפור הוא הזדמנות להזמין את ההורים לסדנא בנושא השבת או לקבלת שבת משותפת להורים וילדים. אפשר לבקש מההורים להביא מאכלי שבת ולשתף זה את זה במגוון הטעמים המיוחדים של השבת!
התבלין החסר
שְׁמִירָה
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן:
*ארגון שונה של הסביבה הפיזית של הגן
*אפיית חלות או עוגה
*ארוחת עשר מיוחדת וחגיגית
*משחקים שונים, בהם משחקים רק ביום שישי
*כלי שולחן מיוחדים ותחפושות שמעודדים שילוב "ארוחת שבת" בפינת הבית
*"בגדי שבת" לבובות בפינה למשחק סוציו-דרמטי
*חלוקת ילדי הגן ל"מארחים" ו"מתארחים", במקום אבא ואמא של שבת
*הכנת שירון של שירי שבת של הגן, כולל פיוטים וניגונים
*קלסר "השבת שלנו" עם ציון "התבלין המיוחד" של כל משפחה, אשר נמסר כל שבוע לילד אחר למילוי ומוחזר לגן ביום ראשון
*אירוח ילדי גן צמוד לקבלת שבת
תמונות מספרות סיפור: אפשר להתבונן יחד באיורים המלווים את הסיפור. חפשו את הסוס והעז. מה הם עושים לאורך הסיפור? הבעות הפנים שלהם רומזות על המחשבות שלהם. אילו היו החיות יכולות לדבר, מה לדעתכם הן היו חושבות על "התבלין החסר"?
מה התבלין המיוחד שלכם? תוכלו לשוחח ביחד, מה מוסיף למשפחה שלכם טעם וריח? איך אתם מציינים את השבת, את החגים, את זמן המשפחה? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום תמונות וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המיוחדים בשבת שלכם.
פעם, לפני שנים רבות…: כדאי להסב את תשומת לב הילדים לצורת לבוש ולנוף הגלילי באיורים שמלווים את הסיפור, ומאפיינים את תקופת המשנה. תוכלו להשוות בין בגדי רבי יהודה הנשיא לאלה של אנטונינוס הרומאי. בהשראת הסיפור אפשר להתחפש, ואם תרצו – לפרוס מפה, לערוך שולחן, ויחד להמחיז את העלילה.
על טעם וריח…: תוכלו להכין תערובות תבלינים לשימוש בטקס הבדלה או לבישום ארון הבגדים. תנו לילדיכם לבחור תבלינים עם ריחות נעימים להם (למשל, מקלות קינמון או ציפורן). מכניסים את התבלינים לשקית בד קטנה, מהדקים , מקשטים ומריחים – והרי לכם שקית בשמים מעשה ידיכם.
מי שבא ברוך הבא! האם גם אתם, כמו רבי יהודה ואנטונינוס, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" לכניסה, לעזור לערוך את השולחן, לסייע במטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
ביקור בגליל: ידוע לנו כי רבי יהודה הנשיא התגורר בבית שערים ובציפורי שבגליל התחתון. תוכלו לחפש את בית שערים וציפורי באטלס או באינטרנט, להראות לילדים תמונות מגילויים ארכיאולוגיים מתקופת המשנה ולערוך "ביקור וירטואלי" בגנים הלאומיים במקומות אלו. אם יזדמן לכם… כדאי לצאת לטיול משפחתי ולבקר בעצמכם!
מה אתם אוהבים בשבת? האם מבוגרים וילדים אוהבים את אותם הדברים? עבור ילדי הגן יום השבת הוא (גם) היום בו משתבש המסלול המוכר: הם אינם מבקרים בגן, לא נפגשים איתך ועם חבריהם, לא משתתפים במפגש בוקר ולא אוכלים יחד ארוחת עשר. יש ילדים שעבורם יום זה מהנה ביותר, אך עבור אחרים שמתקשים להתרגל לשינויים ומעברים, יום שבת עשוי להיות יום לא קל. כדאי לקחת זאת בחשבון בשיחות עם הילדים בעקבות השיר.
מי אוהב את השבת
שְׁמִירָה
האיורים של מנחם הלברשטט מבליטים את הניגודים הרבים בין יום השבת לבין שגרת ימי חול
האיורים של מנחם הלברשטט מבליטים את הניגודים הרבים בין יום השבת לבין שגרת ימי חול. כדאי להזמין את הילדים לעיין באיורים ולהבחין בפרטים שמייצגים את הפעילות בכל יום בשבוע. בהמשך ניתן להציע להם לצייר שני ציורים זה לצד זה: אחד שמייצג את השבת, השני של יום חול.
מי אוהב את השבת
שְׁמִירָה
"בשבת אבי ישן עם העיתון שלו, ואמי אומרת כן הרבה יותר מלא..."
"בשבת אבי ישן עם העיתון שלו, ואמי אומרת כן הרבה יותר מלא…": שורות אלה בשיר יכולות לשמש פתיח לשיחה עם קבוצת ילדים על השבת במשפחות שלהם: מה עושה המשפחה שלהם בשבת? האם יש להם מנהגים מיוחדים, דברים שהם עושים רק בשבת? האם הם הולכים לבית הכנסת, מטיילים, נחים או מארחים? תוכלי לבקש מהורים וילדים לצייר יחד את מה שהם כמשפחה אוהבים בשבת, ולהציג את התמונות בלוח עם הכותרת "מי אוהב את השבת? אני, אתה ואת!"
הסתכלו היטב התמונה של שולחן השבת. בתמונה זו פרטים רבים ומגוונים, אפשר לעיין בה יחד עם הילדים ולהתייחס אליה כ"מדרש תמונה". האם מצאתם רמז באחת הצלחות לסיפור אחר ידוע על השבת? לחצו כאן לקרוא את הסיפור!
אפשר לשחק משחק קבוצתי – "פנטומימה שבת": כל ילד בתורו ממחיז ללא מילים פעולה הקשורה לשבת (מנוחה, קידוש, קריאת ספר, שירה, משחק,…). יתר הקבוצה מנסה לנחש את הפעולה.
"בשבת הציפורים שרות מרוב שמחה". אפשר לשאול את הילדים, האם רק בשבת הציפורים שרות מרוב שמחה? מעניין יהיה לשמוע (ואף לרשום ולהראות להורים) את תשובות הילדים. אולי בשבת יש לנו השקט והפניות להבחין יותר בשירתן? ניתן גם לפתח שיחה בנושא "שירת הבריאה"- איך כל חי/ יצור מהטבע אומר שירה? הילדים יכולים לשייך מילים לקולות של בעלי חיים (החמור – נוער, התרנגול – קורא , החתול – מילל וכו').
תוכלי לבקש מהילדים לחפש בספר את התמונות של השעונים. האם באמת ימי החול ארוכים יותר מיום שבת? איך מסבירים את המשפט בשיר "יום ראשון שני שלישי, כל יום נמשך שנה"? יש האומרים : "כשנהנים- הזמן עובר מהר"…
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן:
ארגון שונה של הסביבה הפיזית של הגן
אפיית חלות או עוגה
ארוחת עשר מיוחדת וחגיגית
משחקים שונים, בהם משחקים רק ביום שישי
כלי שולחן מיוחדים ותחפושות שמעודדים שילוב "ארוחת שבת" בפינת הבית
"בגדי שבת" לבובות בפינה למשחק סוציו-דרמטי
חלוקת ילדי הגן ל"מארחים" ו"מתארחים", במקום אבא ואמא של שבת
הכנת שירון של שירי שבת של הגן, כולל פיוטים וניגונים
קלסר "השבת שלנו" עם ציון "התבלין המיוחד" של כל מפשחה, אשר נמסר כל שבוע לילד אחר למילוי ומוחזר לגן ביום ראשון
אירוח ילדי גן צמוד לקבלת שבת
מי אוהב את השבת (בליווי הספר, כמובן!)
שלום עלייכם מלאכי השלום
החמה מראש האילנות הסתלקה (בואי הברוכה/ ח.נ ביאליק)
עוד מעט יירד אלינו יום שבת הטוב
נרות שבת, נרות שבת
לכה דודי לקראת כלה
הבה יחד כולנו יחד פני שבת נקבלה
כי אשמרה שבת, אל ישמרני
מה אתם אוהבים בשבת? האם אתם וילדיכם אוהבים את אותם הדברים? קריאה משותפת של השיר היא הזדמנות לשוחח עם ילדיכם על השבת במשפחה שלכם: על מנהגים המשותפים לכל בני המשפחה ועל העדפות אישיות. תוכלו להכין יחד אלבום תמונות וציורים "השבת שלנו", שבו יופיעו האנשים שאתם מבלים איתם בדרך כלל בשבת, ודברים שאתם אוהבים לעשות בשבת.
הספר מעניק הזדמנות לשיר את השיר עם ילדיכם, להתבונן באיורים ולענות על השאלה "מי אוהב את השבת?". אם אתם לא מכירים את המנגינה, אפשר לחפש להקליד בגוגל "מי אוהב את השבת דורית ראובני" ולהאזין לשיר.
האם ילדיכם מכירים את שמות ימי השבוע? תוכלו להכין יחד לוח שבועי. תנו לילדיכם לצייר ציור מיוחד שמסמל עבורם את השבת. את הלוח אפשר לתלות על הקיר או להצמיד למקרר, וכך ילדיכם יוכלו לעקוב ולדעת איזה יום היום וכמה ימים נותרו עד שבת.
אילו שירי שבת נוספים אתם מכירים? האם אתם נוהגים לשיר זמירות סביב שולחן השבת? אפשר להכין עם ילדיכם שירון משפחתי לשירי שבת. אל תשכחו להשאיר כמה עמודים ריקים בסוף השירון – לשירים שעוד יצטרפו לאוסף המשפחתי בעתיד!
האיורים המיוחדים של מנחם הלברשטט משקפים את מילות השיר ואף מוסיפים עליהן. תוכלו להתבונן יחד בתמונות ולהשוות בין פעילות בני המשפחה בימי חול לפעילות בשבת. אפשר להציע לילדיכם לשים לב להבעות הפנים של הדמויות ולנסות לזהות לגלות איך הם מרגישים בכל עמוד.
בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
בשוק של ז'קרובאט
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.
האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
ביצה לשבת 
חלה לשבת 
למה לובשת הזברה פיג'מה? 
קבלת שבת ביער 
אמבטיה לשבתיה 
אולי נתחלף? 
יום שישי של יו-יו 
התבלין החסר 
מי אוהב את השבת 
בשוק של ז'קרובאט 
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
חֵקֶר
מַעֲרָךְ
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
