ארון הספרים הישראלי שופע בספרות עברית יפה שלא נס ליחה ועוברת כלפיד מאיר מדור לדור, מאירה את ימינו ואת חיינו, ומעצבת את הריח ואת הטעם של הילדות הישראלית. אתם מוזמנים ליהנות ממיטב ספרי קלאסיקה ישראלית שיצאו בספריית פיג'מה, ומחכים רק לכם!
גם בסיפורים קלילים ומחורזים עשוי להיות טמון מסר ערכי ומשמעותי. כדאי לנצל את הספר לשיחה, להבעת דעה ולשאילת שאלות כמו "כיצד לדעתכם אתם הייתם מרגישים במקרה דומה?"
סבא שמח לחזור עם כוכביו, הוא קורא להם אוצר ומעריך אותם יותר מכסף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: "מה גורם לכם שמחה ולא ניתן לקנות אותו בכסף?" לצייר ציור? זמן סיפור לפני השינה? ואולי חיבוק בוקר טוב? גם אתם ההורים יכולים לשתף – מהו האוצר שלכם?
אם היה לכם עץ דמיוני משלכם – מה היה צומח עליו? לבבות? בלונים? ואולי גם כוכבים? תוכלו לצייר ולגזור את הצורה שדמיינתם, לקשט ואפילו לכתוב בתוכה משאלות או זיכרונות משותפים. את התוצאה אפשר לתלות על עציץ, על ענף, או על עץ בסמוך לביתכם.
המשורר לייב מורגנטוי 1905-1979, יליד העיירה פינסק שבפולין, כתב את השיר ביידיש בשנת 1938. יורם טהרלב תרגם אותו, והוא הולחן על ידי נורית הירש ויצא לאור בביצועה של חווה אלברשטיין בשנת 1969.
נהנים מ"עץ הכוכבים" – ילדים וילדות יודעים שעצים צומחים באדמה ושכוכבים נמצאים בשמיים, ואינם גדלים על עצים, ובכל זאת הם נהנים לתת דרור לְדמיון שבו עץ כזה אפשרי. זהו חלק גדול מקסמו של השיר, שכעת הפך לספר. עובדה זו לצד המקצב, החריזה ונקודת המבט הילדית מאפשרת להם להתחבר אליו ביתר קלות ולחזור לקרוא בו שוב ושוב לשם הנאה.
"הפירות סופם לִרְקוֹב": קטפתם פעם חיבוק מעץ? וזיכרונות מרגשים? כמו הכוכבים של הסבא בשיר, יש דברים שאין להם ערך כספי, אי אפשר לקנות אותם, והם לעולם לא נרקבים ונעלמים כלא היו.
ניתן לשלב את השיר ולקרוא אותו בכל עת שיעלה הצורך להדגיש את ערכם של דברים שבלב, למשל אחרי שעוזרים יחד לחבר, יוצרים בכפיים מתנה למשפחה או משמחים את קשישי השכונה במחווה משותפת, ולאחר מכן לשאול: "איך הרגשתם? איך, לדעתכם, הרגיש מי ששימחנו אותו? האם ניתן לקנות את ההרגשה הזאת בחנות?"
כדאי לקרוא את השיר במלואו ובקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לילדים להתבונן באיורים הנלווים לשיר ולהבין את המתרחש על אף מילות השיר שחלקן פחות מוכרות.
ניבוי – עצירה מתודית לצורך ניבוי מקדמת ציפייה אצל הילדים ומפתחת את הדמיון. בשיר זה מתאים לעצור כבר בתחילתו ולשאול את הילדים: "מה יכול להיות מופלא בעץ של סבא, לדעתכם?". שימו לב: אם בוחרים לעצור לשם שאלת ניבוי, מומלץ לא לציין את שם השיר. לאחר העצירה והשיח מומלץ לקרוא את השיר מראשיתו כדי לשמור על הרצף ועל המצלול, וכחלק מכך לציין את שמו.
קריאה חוזרתפעילה – לאחר קריאה ראשונה רציפה כדאי לחזור ולקרוא את השיר. הפעם ניתן לעצור ולהבהיר מילים וביטויים לא מוכרים, כמו "שעת כושר", "ממילא", "יריד" ו"חופן".
מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".
ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.
ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".
"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"
"האוצר נשאר אצלו": אֵילו אוצרות יש לילדות ולילדים? מה ייחשב בעיניהם לאוצר יקר ערך?
אוצרות – תוכלו להזמין את הילדים להביא לגן "אוצרות" שיקרים לליבם ולהציג אותם. האוצר יכול להיות בובה ישנה שנהגו לישון איתה בעבר, צֶדף שמצאו על חוף הים, כפתור מבגד שאהבו ללבוש או סתם עלה נושר שמצאו בדרך לגן ושימח אותם.
אפשר לקשט יחד ארגז גדול ולהפוך אותו לתיבת האוצרות של הגן. הילדים יכולים להוסיף לתיבה אוצרות בכל זמן שהוא. מדי פעם אפשר לחזור אל השיר, להציץ יחד בתיבה, לבחון את האוצרות החדשים שנוספו ולדון לְאֵילו מהם יש ערך כספי ולְאֵילו מהם יש ערך אישי. ייתכן שתגלו חפצים שהם גם וגם, למשל בובה, שניתן לקנות בכסף, אך יש לה ערך אישי כי ליוותה את אחד הילדים במשך זמן רב.
הכוכבים של סבא בסיפור מעניקים אושר. אפשר לחשוב עם הילדים למי בקהילה אפשר להעניק כוכב של אושר, ויחד לקדם עשייה מיטיבה שתגרום אושר לָאַחֵר. את הרעיונות אפשר לכתוב על כוכבים מנייר או מקרטון, לחלק את הילדים לקבוצות ובכל פעם להגשים את אחד הרעיונות.
כוכבים מהעץ – האם ראיתם פעם עץ קָרַמְבּוֹלָה? בגלל צורתו של הפרי יש שמכנים אותו "פרי כוכב" או "כוכבית". אפשר להכיר לילדים את עץ הקרמבולה ואת פירותיו הכוכביים.
שפה ואוריינות היכרות עם לשון השירה – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בשירים, חשיפה למשלב גבוה ולמילים וביטויים מופשטים. השיר אומנם קצר, אך הוא חושף את הילדים לשפה גבוהה.
חזרה לשיר וקידום הבנת הביטויים והבנת המסרים תטפח את ניצני האוריינות שבעתיד עשויים לקדם את הבנת הנקרא.
מודעות עצמית והכוונה עצמית הסב בוחר לראות את מחציתה המלאה של הכוס, ועל אף חוסר ההצלחה במכירת הכוכבים הוא חוזר מאושר הביתה.
התנהלות חברתית איוריה של המאיירת נעמה בֶּנזימן מציגים בפני הילדים מערכת יחסים מתגמלת ואוהבת בין הסב לנכדתו. באמצעות האיורים רוקמת נעמה את מהות האושר ששניהם חווים בעקבות עשייה משותפת וקִרבה.
הילדה אינה מתרשמת מלעגם של האנשים בשוק וממשיכה להאמין בכוחם של הכוכבים לגרום אושר. גם החזרה על הפתיחה בסיום השיר מחזקת זאת.
חשיבה יצירתית ופיתוח הדמיון עלילת השיר מזמינה את הילדים לדמיין, להתחבר לשיר ולמילים ולטפח חשיבה יצירתית.
"איזהו עשיר השמח בחלקו" השיר מחזק את הערך של אושר כדבר שאינו תלוי בחומריות, אלא מושתת על חשיבה חיובית.
כבוד האדם והמשפחה מערכת היחסים בין הסב לנכדה מבוססת על יחסי קִרבה, אהבה ואמון, ואלה עומדים בסתירה ליחס שהסב מקבל מקהל הקונים ביריד, אשר לועגים לו.
טיפוח המורשת הלאומית השיר נכתב במקור ביידיש. כתב אותו המשורר היהודי לֵייבּ מוֹרְגֶנְטוֹי, שלימים עלה ארצה. את השיר תִרגם ועיבד יורם טהרלב והלחינה נורית הירש, והוא נחשב קלסיקה ישראלית מובחרת.
רינת הופר היא מאיירת וסופרת של ספרים רבים ואהובים שהפכו לקלאסיקות ישראליות, ובהם "חנן הגנן", "ענן על מקל" ועוד. סגנונה הייחודי שופע הומור, שפה עשירה, דמיון וחריזה, המשולבים באופן מופתי בטקסט ובאיור. על יצירתה הענפה זכתה הופר בפרסים רבים.
המחשה של הדמויות מעצימה את חוויית הקריאה, מסקרנת את הפעוטות ומסייעת להם להתרכז בסיפור. אפשר להוסיף לכל חיה קול שמאפיין אותה, או תנועה, ולחזור עליהם בכל פעם שהיא מופיעה, למשל: נפנוף ידיים לציפור, מחושים לחיפושית או קיפול של האצבעות לאגרוף כמו קונכיית החילזון.
הופעה של כל בעל חיים בסיפור מלווה ברמזים מקדימים בטקסט ובאיורים. נסו לנחש בכל שלב איזו חיה עומדת להופיע. תוכלו גם לשחק במשחק ניחושים – בכל פעם מישהו מבני המשפחה יחקה בקול ובתנועה את אחד מבעלי החיים מהספר, והשאר ינסו לנחש במי מדובר.
אפשר לקחת בובות של חיות בגדלים שונים, לנסות לשאת את כולן כמו איילת ולצאת לטיול בבית. מי ייכנס לכיס? ומי יעמוד על הראש? ואולי תמצאו דרך חדשה שאיילת עדיין לא ניסתה?
הספר "מה עושים העצים?" הוא עיבוד של שירו של ע. הלל לספר-שיר, המאויר כסיפור לכל דבר ועניין בדומה לפיקצ'רבוק (picturebook).
הילד בשיר מתוודע לעולם סביבו, שואל עליו שאלות ומוצא בעצמו תשובות פילוסופיות לשאלותיו.
גם ילדים בגילאי גן נמצאים בשלב שבו סביבתם מעוררת בהם סקרנות, והם מרבים לשאול שאלות עליה ועל העולם.
שאילת שאלות הכרחית להתפתחות הילד מגיל צעיר בכך שהיא עונה על המוטיבציה הפנימית שלו לספוג ידע חדש. יתרה מכך, היכולת לשאול מעידה על התפתחות השפה, על סקרנותו של הילד ועל נכונותו ללמוד על העולם ולהרחיב את תודעתו באמצעות דיאלוג.
הספר יכול לשמש לטיפוח השפה, הסקרנות ומיומנות הדיאלוג. בין השאר, תוכלו לעשות בהשראתו פרויקט ארוך טווח הנקרא "גם אני שואל, גם אני שואלת" – עודדו את ילדי הגן לחשוב על שאלות בכל נושא שמסקרן אותם: חיות, חלל, נסיכות, מכוניות ועוד, לחקור כל נושא יחד ולמצוא תשובות שונות על שאלותיהם.
אפשר לשתף את ההורים בחשיבה משותפת על שאלות מסקרנות ובחיפוש אחר תשובות מגוונות על שאלות שעלו.
אפשר לקרוא את השיר גם בהקשר של היכרות עם הטבע, עם הסביבה ועם העולם ולמידה עליהם. כך, למשל, ניתן לקרוא בו לפני טיולי גן ופעילויות חוץ, לפני פעילות חקר, כחלק מהיכרות עם היוצר ע. הלל וכמובן פשוט לשם הנאה.
האיורים מצליחים להעביר את פילוסופיית החיים של המשורר ע. הלל, שהִרבה להתבונן בטבע ולהתפעל ממנו, לכן מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לשמור על המקצב ועל החריזה ולהעצים את חוויית הקריאה.
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לאפשר השתהות בין עמוד לעמוד, להקדיש תשומת לב לפרטים שבאיורים, לקדם שיח עליהם ולתת מקום לשאלות שיעלו. כדאי גם להבהיר מילים מופשטות שחשובות להבנת הטקסט, כמו: "מאומה", "מהומה", "צאן", "מרום."
קריאות חוזרות: השיר "מה עושים העצים?" קליט, משעשע ומתאים מאוד לקריאות חוזרות שבהן הילדים והילדות כבר מכירים היטב את המילים ויכולים להצטרף לקריאה, כך שאתן תוכלו לשאול אותם את השאלות והם ישיבו, ולהפך.
"מדברים איורים" – לאיור על כל פרטיו יש משמעות גדולה מאוד בספר-שיר. איוריו של דוד פולונסקי מלאי קסם, תום ופליאה ומראים איך העולם שמקיף את הילד, שבמהלך הספר גדֵל ומתמזג עם סביבתו, מחייך ומאיר פנים אליו.
תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "איך הילד נראה בתחילת הספר? ואיך העץ נראה? והבתים? והעננים? איזה רגש הם מביעים? מה עושה הילד בכל עמוד? איך הוא נראה בסוף הספר? אילו עוד פרטים מעניינים גיליתם באיורים? מה אהבתם במיוחד? מדוע אהבתם דווקא את הדבר המסוים הזה? למה, לדעתכם, הילד שואל שאלות? מי, לדעתכם, עונה לו?"
ומה עוד? – כדי להבהיר לילדים שלשאלות יש לעיתים יותר מתשובה אחת, תוכלו לומר: "העצים צומחים," ואז לשאול: "ומה עוד הם עושים? מה עוד עושים הבתים? והאדמה?".
כדאי לאפשר לילדים לענות כמה שיותר תשובות ואף להמציא ולדמיין.
שואלים על שאלות – "קרה לכם שטיילתם לכם בכיף ופתאום התעוררו אצלכם שאלות על דברים שראיתם סביבכם? קרה שהתעוררה אצלכם שאלה ועניתם עליה לעצמכם? את מי אתם שואלים שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת? מה אפשר לעשות, לדעתכם, כשלא יודעים את התשובות?"
בעקבות השיר תוכלו לשאול את ילדי הגן: "מה מִבֵּין שאלותיו של הילד בשיר הכי מעניין אתכם: אולי רכבות? אולי קוצים? ואולי עננים?". אפשר להציע להם לחקור בכל פעם נושא מעניין אחר מתוך השיר ולעסוק בו.
חוקרים יחד לעומק – אם בחרתם לעסוק בעננים, למשל, תוכלו לחקור אותם יחד ולהעלות שאלות נוספות: ממה עשויים עננים? כיצד הם מייצרים טיפות גשם? מה קורה לעננים כשיש רוח? ועוד, ככל העולה על דעתכם.
אפשר לקרוא ספרים בנושא, להאזין לשירים, לראות תמונות, לצפות בסרטונים, לצאת לחצר ולהביט בשמיים, ליצור עננים מקצף או מצמר גפן ועוד.
אפשר להציע לילדים להכין ספר בהשראת השיר. הזמינו את הילדים לשאול שאלות שמתחילות במילים "מה עושים" ולענות עליהן ואחר כך לאייר כל שאלה ותשובה בעמוד משלהן.
מי היה ע. הלל? הלל עומר (4 באוגוסט 1926–30 ביוני 1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי. סיפוריו ושיריו שובבים, עתירי דמיון, הומור ומשחקי לשון, ורבים מהם עוסקים בטבע ובבעלי חיים.
תוכלו לחשוף את הילדים ליצירות נוספות של ע. הלל – כדאי להציג לפני הילדים את ספריו הנוספים שראו אור בספריית פיג'מה, לספר להם עליו ולקרוא סיפורים ושירים שכתב. רבים משיריו הולחנו, וניתן גם להאזין להם ולשיר אותם יחד.
שפה ואוריינות – העשרת אוצר המילים ושימוש במילים לא שגרתיות ממשלב גבוה, לדוגמה: "מהומה", "מאומה", "מרום", "צאן".
כשירות לשונית – הספר כולו כתוב במבנה של שאלות ותשובות.
ניצני קריאה – באמצעות השיר המאויר והכתוב הילדים נחשפים למבנה של שאלה-תשובה. המבנה החוזר על עצמו והאיורים יכולים לאפשר מעקב אחרי הכתוב והבחנה בַּמילים ובביטויים החוזרים בשיר.
חריזה – מאומה-מהומה, ים-יום.
ידע בין-תחומי:
שילוב בין מדעים (תופעות טבע) ושפה
קישור בין תופעות שונות בעולם הסובב אותנו
הבנת תהליכים בטבע (צמיחה, תנועה)
הרחבת ידע עולם: באמצעות ההתבוננות של הילד הדובר בטבע ובסביבה הילדים למדים על תופעות טבע שונות, כמו: כוכבים נופלים ותנועת העננים, ואף מרחיבים את הידע על "העולם מעשה ידי האדם" – רכבות, אוניות וכדומה.
חשיבה יצירתית – הבנת דימויים ומטאפורות, למשל במשפט "והאוניות? [עושות] מרחק."
יכולת להבין קשרים בין תופעות שונות – לדוגמה, הליכת הצאן על העפר יוצרת ענן אבק.
מיומנויות תוך-אישיות:
מודעות עצמית (דרך הדובר בשיר המתבונן בעצמו – "ומה עושה אני?") – התבוננות בעולם הסובב והרהור עליו ועל מקומו של הילד/המשורר שמתבונן בעולם, שואל ומתפעל.
חשיבה יצירתית – השאלות בשיר והמענה של הילד עליהן מאפשרים טיפוח חשיבה יצירתית באמצעות הזמנת הילדים להעלות מגוון רעיונות, לשאול שאלות, לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע תשובות, הסברים או פתרונות חלופיים ולייצר הקשרים חדשים.
אהבת הדעת וחדוות הלמידה – באמצעות השיר הילדים מגלים את כוחן של השאלות ואת יופיין. שאילת שאלות היא דרך מצוינת לטפח סקרנות, לקדם את הלומדים לחקור את העולם וליהנות מחדוות הגילוי.
דרך זו תקדם את הילדים להפוך לבוגרים פעלנים, סקרנים, אוהבים ללמוד ושואפים לדעת.
ערכים סביבתיים – פליאה מהטבע ואהבת הטבע – השיר כולו הוא יצירה שבה האדם משתאה מהטבע על כל גווניו, מכיר בגדולתו ומעריך את קיומו. השיר יכול לעודד את הילדים להתבונן בסביבה בעיניים סקרניות וחוקרות, לגלות דברים שלא הבחינו בהם ולקדם את האהבה לטבע ולסביבה ואת האכפתיות כלפיהם.
שיר מולחן שהופך לספר מאויר מעניק לקוראים הזדמנות לחוות אותו באופן שונה, להבין או להכיר אותו מחדש. לכן, בקריאה ראשונה של ספרים מסוג זה, כדאי לא להתפתות "לשיר את הספר" אלא להקריאו כסיפור לכל דבר.
שאלות מעודדות שיח ומחשבה. תוכלו להתבונן באיורי הספר ולשאול: מה עושה הילד בכל עמוד? כיצד הוא נראה בתחילת הספר? ובסופו? בהשראת האיורים אפשר להביט יחד בתמונות שלכם מפעם, לראות כיצד גדלתם מאז ולשאול שאלות – מה עשיתי בגיל שנה? ומה אני עושה עכשיו? מה גיליתי ולמדתי מאז?
בספר שאלות רבות ולהן תשובות מגוונות ומשעשעות. הספר מזמין גם אתכם להעמיק ולחקור יחד; תוכלו לשאול את ילדיכם – מה עוד עושים העצים? ומה עוד עושים העננים? אפשר גם להכין יחד ספר שאלות ותשובות משלכם. כתבו אותן וציירו, ובכל פעם שתצוץ שאלה נוספת תוכלו להוסיף אותה לַסֵּפר ולחפש לה תשובה.
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?
כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.
ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.
הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.
"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?
ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.
תוכלו לשלב את הספרכחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"
ניתן לחזור ולקרואבסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.
הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.
חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.
שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"
שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"
"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."
שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"
הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.
ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"
מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.
מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".
איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?
משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.
קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.
תוכלו להמחיש את הסיפור באמצעות חפצים אמיתיים: פרח, כובע ובובות של ילד, ילדה וכלב.
בארגז הספרים יש המחשות של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בספר. תוכלו להיעזר בהן בקריאה ולפתח את הסיפור: "מה אמרה הסבתא לילדים?", "איך היא קיבלה את פניהם?", "ומה הם אמרו לה?".
ברבים מהספרים לפעוטות יש משפט חוזר שעוזר להם לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. כדי להדגיש את המשפט החוזר בעת קריאת הסיפור תוכלו להקריא אותו בקול מיוחד, להוסיף תנועת ידיים או לשנות את קצב הקריאה. כשיגיע המשפט המוכּר להם ישמחו הפעוטות להצטרף אליכם.
ביקורים הם חלק משמעותי מעולמם של פעוטות. אנחנו הולכים לביקור אצל קרובי משפחה וחברים, ולפעמים באים לבקר אותנו. תוכלו לשוחח ולשאול: את מי הלכנו לבקר? מה עשינו בזמן הביקור? את מי נזמין אלינו הביתה?
בקצה כל עמוד מופיע איור שרומז לפגישה שמחכה בעמוד הבא. לפני שהופכים את הדף תוכלו להביט ברמז המאויר ולנחש מי מחכה לכם בעמוד הבא. תוכלו גם לשחק עם חפצים אמיתיים: לכסות חפץ כמעט לגמרי ולשאול את הפעוטות מה מסתתר מתחת לכיסוי – דובון, כובע ואולי תיק קטן?
העמוד האחרון של הספר הוא סיפור בפני עצמו ובו פרטים מאוירים רבים. אפשר לחפש באיור את מי שפגשתם לאורך הסיפור: כלב, ילדה, כובע או פרח. אפשר גם לנסות לזהות חפצים בבית של סבתא ולקרוא להם בשם: היכן הקומקום? מה תלוי על הקיר?
קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת עם קבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה ולקרוא להם את הסיפור. לאחר מכן כדאי לחלק את העותקים האישיים, לתת לפעוטות זמן לחקירה אישית של הספר ואחרי זה לקרוא בו יחד, תוך שאתן מסמנות להם מתי יש לעבור לדף הבא. כך הפעוטות יראו את הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן תוכלו להתייחס לתגובותיהם.
משפטים חוזרים – "מי מטייל בשדה בין הרים?" או "לפתע פתאום, מה מצאו בדרך?" – הם הזדמנות נהדרת להזמין את הפעוטות להשתתף בקריאה ולומר את המשפטים החוזרים איתכן.
שיחה
שאלות הבנה – תוכלו לשאול תחילה על הפרטים המופיעים בספר: "מה מחזיק הילד?", להצביע על הרמז שבקצה העמוד: "מה הוא ימצא, לדעתכם?".
שאלות מעולם הפעוטות – בהמשך אפשר לדבר על הדברים שהפעוטות פוגשים במסעות שלהם: "מה אתם רואים בדרך אל הגן?", "ראיתם פעם פרח או כלב בדרך?".
ביקורים – ניתן לשאול: "הילד בספר הלך לבקר את סבתא. ואת מי אתם הולכים לבקר?", "מה אתם עושים בבית של סבתא?", "ומה אתם עושים אצל הדודים?", "מי בא לבקר אצלכם בבית"?.
בואו נצא לתהלוכה! – הַזמינו פעוט או פעוטה לצעוד איתכם בצעדים גדולים לצלילי המשפט "הלכו והלכו שעתיים בערך". בכל פעם, עם קריאת המשפט "לפתע פתאום מה מצאו בדרך?", צרפו עוד מישהו לתהלוכה.
אפשר לומר את שם הפעוטות שמצטרפים או שם של חיה שמוזמנת להצטרף, שעה ולהזמין ת כולם לחקות את הקול שהיא משמיעה ואת התנועות שלה.
אפשר גם לצרף את כל הפעוטות, לצאת יחד לטיול ובכל פעם לגלות "בכאילו" חבר – בעל חיים או ילד – שמצטרף: "הינה כלב! בוא, הצטרף אלינו לטיול!" במהלך הפעילות תוכלו להיעזר בהמחשות שקיבלתן.
משחק ניחושים – בדומה לרמזים שבספר, אפשר להסתיר בכל פעם חפץ אחר, להראות רק חלק קטן ממנו ולבקש מהפעוטות לנסות ולנחש מה מסתתר.
משחק זיכרון – סדרו את החפצים בשורה ובקשו מהפעוטות לעצום עיניים. בשלב זה הוציאו חפץ אחד והחביאו אותו, כך שכשהפעוטות יפקחו עיניים, הם ינסו לנחש מהו החפץ החסר. מומלץ לשחק לפי סדר הפריטים המופיעים בספר וכך להקל על הפעוטות לזכור. אם הם מתקשים, אפשר לשחק תחילה עם שלושה חפצים בלבד ולהוסיף אחרים בהדרגה.
בעמוד האחרון של הספר מופיע איור עם פרטים רבים. תוכלו להזמין את הפעוטות להתבונן בו ולספר: "מי נמצא בתמונה?", "היכן החפצים שהילדים אספו בדרך?", "איפה הכובע?", "איפה הפרח?", "מה יש לכלב בפה?". פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחות, כך שהפעוטות יכולים להמשיך ולחקור את האיור גם בבית, להראות להורים מה הם יודעים, ולגלות פרטים נוספים.
תוכלו להסביר לפעוטות שהציורים שבספר הם בשחור-לבן, להראות להם ספר צבעוני לצד הספר הנוכחי ולהסביר כך את השוני ביניהם. אפשר להזמין את הפעוטות לצייר בגיר שעווה או בטוש שחור או לעשות עבודת הדבקות מניירות לבנים ושחורים.
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת רבות להתפתחות הפעוטות. מומלץ להתחיל את הקריאה לאט־לאט ובהדרגה. בתחילה ניתן לפעוט להתחבר אל הספר בדרך שלו: להרגיש אותו, לפתוח ולסגור, להתבונן באיורים ולהסתקרן. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובנחת. יש פעוטות שיעדיפו לקרוא רק עמוד אחד, להכיר, להתרגל והנה – הספר הפך לחבר!
אפשר למצוא גילויים מעניינים אם רק נשים לב. תוכלו לשוחח על מה שאתם רואים בדרך, בהליכה או בנסיעה: "הנה מכונית אדומה!" "אני רואה עננים, ומה אתה רואה?" תוכלו גם לשתף את הפעוטות ולהחליף חוויות: "בדרך לעבודה ראיתי אישה מטיילת עם כלב, מה אתה ראית היום בדרך אל המעון או בחזרה?"
כמו הילד בספר, גם פעוטות אוהבים טקסים שיוצרים שגרה קבועה, טקסים שמרגיעים ועוזרים להם להתחיל את היום בתחושה טובה ובשמחה. בבוקר תוכלו גם אתם לערוך טקס בוקר קטן משלכם – לדוגמה, אפשר לעודד את הפעוט להיפרד מדובי אהוב: "דובי, דובי, אני הולך לגן, שלום!" ואתם ההורים תענו בשם הדובי: "שלום, שלום וברכה! ודרך צלחה!"
בספר מופיעות חיות רבות. תוכלו להתבונן בהן יחד ולציין את שמותיהן, להשמיע את קולות בעלי החיים או לחקות את התנועות שלהם: לקרקר כמו תרנגול, לקפוץ כמו ארנבת, או לדהור ולצהול כמו סוס. תוכלו גם להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולבקש מהפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
הספר עוזר לפעוטות להתמודד עם המעבר מהבית אל המעון: בכל בוקר הפעוטות מגיעים אליכן אל המעון ליום חדש. חלקם נפרדים בקלות וחלקם חווים קושי בשלב זה של היום. ספר זה נבחר להיות הספר הראשון של השנה במטרה להקל על הפעוטות בהסתגלות המחודשת למעון אחרי תקופת החגים וכן בשלבים נוספים של השנה של חזרה למעון לאחר חופשה, או בקשיי הפרדות שיכולים להופיע כך פתאום.
טיפ לקריאה במעון ספר חדש הוא הזדמנות לחגיגה! כדי להעצים את ההתרגשות והשמחה על קבלת הספרים תוכלו לערוך טקס מיוחד לפתיחת הקופסא יחד עם הפעוטות .
להתיידד עם הספר – ספרים הם עולם, ואיך מגלים עולם חדש? לאט לאט ובסקרנות. כדאי לאפשר לפעוטות לחקור את הספר – לדפדף בעותק האישי שלהם, לפתוח ולסגור, לקרוא "בכאילו" או בכל אופן שבו הפעוט בוחר.
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולהקריא את הספר בקבוצות קטנות שתאפשר לפעוטות מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
שיחה כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הלך הילד?" "את מי הוא פגש בדרך?" ולהמשיך ולשאול על עולמם של הפעוטות: איך אתם מגיעים בבוקר אל המעון? במכונית? ברגל?מה אתם רואים בדרך? את מי פגשתם בדרך – ציפור, כלב, אולי איש או אישה? בביטוי במהלך היום-יום במעון.
את הברכה "שלום וברכה ודרך צלחה" תוכלו לשלב בשגרת היום במעון: בבוקר כאשר אתן מקבלות את פני הפעוטות, במפגש או במעבר בין פעילויות: "בואו נצא אל החצר – שיהיה לנו שלום וברכה ודרך צלחה!"
תוכלו לבנות מסלול מוטורי בכיתה, בג'ימבורי או בחצר, שמציג את הדרך למעון. כדאי לשלב במסלול בכל פעם בובת חיה אחרת ולעודד את הפעוטות לספר לה לאן הם הולכים, לברך אותה לשלום ואתן המטפלות תענו בשם הבובה בברכת "דרך צלחה". הפעוטות יכולים גם לחבוש כובע ולקחת את התיק האישי שלהם למסע.
בספר בעלי חיים רבים המסקרנים פעוטות. תוכלו להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולתת לפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים. היכרות מקדימה תגביר את העניין של הפעוטות בספר כשייקחו אותו הביתה ויכולה לסייע לחזק את הקשר בין הבית ובין המעון.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספרית פיג'מה לקטנטנים
תוכלו ללוות את השיר בתנועות. למשל בשיר "בוא אלי פרפר נחמד" אפשר להזמין את הפרפר בתנועת "בוא", לעופף עם הידיים ולטפוח על כף היד של הפעוט. ואיזו תנועה תתאימו לקוף המתפוצץ מצחוק? או לדב העולה בסולם?
בספר תפגשו בעלי חיים שונים, חלקם מוכרים לפעוטות וחלקם חדשים ומלהיבים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבתכם הקרובה תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות למיוחד בבעל החיים – "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון בית על הגב".
כשקוראים ספר שירים אפשר להתמקד בכל פעם בשיר אחד, לקרוא אותו מספר פעמים או לשיר אם יש לו מנגינה. כדאי להביט יחד באיורים ולראות לאן נמשכת תשומת הלב של הפעוט או הפעוטה. מדי פעם אפשר לשלב שיר נוסף מהספר ולראות אילו תגובות הוא מעורר והאם הוא מהנה ומסקרן.
העותק האישי הוא הזדמנות להכיר ספר מקרוב: הפעוטות במעון חולקים בכל כך הרבה דברים, והינה, לכל אחד ואחת ספר משלו! פעוטות ממששים את הספר, "טועמים" אותו בפה, סוגרים ופותחים. בזמן שהפעוטות "חוקרים" את הספר, כדאי להתבונן ולגלות מה מעניין אותם ולהגיב בהתאם: אם, למשל, פעוטה מתבוננת בריכוז בָּאיור של השיר "הקוף", תוכלו לומר: "הינה קוף!" / "איפה הקוף?" / "הינה עץ. על העץ יושב קוף".
בכל פעם שיר אחד – כדאי להתמקד בכל פעם בשיר אחד לפרק זמן מסוים ובמהלכו לחזור עליו, להוסיף תנועות וקולות ואם אפשר – גם לשיר ולרקוד. תוכלו לשלב את השיר בחיי היום-יום בכיתה: לשיר במפגש הבוקר, לדקלם בזמן החלפה ולשלב את השירים במהלך פעילויות גם לאחר שהספר חולק למשפחות.
שילוב שפת השיר בחיי הכיתה – כדאי לשלב מילים מהשירים בדיבור עם הפעוטות וכך להרחיב את אוצר המילים שלהם, למשל: "אנחנו מתרוצצים" מהשיר "הקוף" / "מי ראה? מי ראה את…?" מהשיר "מי ראה את שועל הכסף?" / "סולם" מ"אַת עולה בסולם גבוה כמו הדוב?"
למה פעוטות נהנים להקשיב לשירים ולדקלומים? – כי הם מזהים את השיר ומרגישים ביטחון, כי המקצב מרגיע אותם, כי המנגינה משמחת אותם ומעודדת תנועה, וכי בכל פעם הם לומדים עוד קצת: מילים חדשות, משפט חדש ואפילו שיר שלם. בדיוק כמו המבוגרים, גם הם אוהבים לשמוע שיר מוכר ולהצטרף לשירה.
להמשיך עם השירים – שני עותקים של הספר נשארים במעון, וכדאי לחזור מדי פעם אל שירים אהובים. כדאי להתייחס להעדפות של הפעוטות, ואם יש שיר שהם מבקשים לשמוע שוב ושוב, להצטרף אליהם לשירה ולדקלום.
השיר עוזר לפעוטות לתת שם לחוויה שלהם ולהרגיש שהם לא לבד ושגם אחרים נמצאים במצבים דומים. השירים אומנם מתארים חיות, אבל מתאימים לעולמם של הפעוטות: הקיפוד רקד לבד כי לא מצא חברים, הדוב מגלה עולם, האריה קצת מפחיד. באמצעות השירים תוכלו לעזור לפעוטות להבין רגשות וחוויות, למשל: "את צוחקת – את שמחה כמו הסייח?" / "האריה שאג וזה היה מפחיד. כולם מפחדים לפעמים. בוא נקבל חיבוק".
תנועות ידיים עושות את כל ההבדל – תנועות ידיים עוזרות לפעוטות לתקשר, ללמוד, להשתתף ולחוש סיפוק, שמחה והצלחה. כך, למשל, בכל פעם שחוזר המשפט "מי ראה, מי ראה את שועל הכסף?" אפשר להדגיש את המילים, ללוות אותן בתנועות ידיים ולהזמין את הפעוטות להצטרף ובהמשך לרשרש עם האצבעות כמו העשב.
השיר "פרש", הידוע בשם "רוץ בן סוסי", הוא מהשירים האהובים על פעוטות בכל הזמנים: תוכלו לשיר יחד, לדהור על גבי סוסים דמיוניים ולהיות פרשים בני חַיִל ובנות חיל.
נעים מאוד – חילזון! – בספר מופיעים בעלי חיים, אחדים מוּכָּרִים לפעוטות ואחדים חדשים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבת המעון, תוכלו לספר לפעוטות על בעל החיים ועל מה שמיוחד בו, למשל: "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון יש בית על הגב".
פעילות גם בבית – פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר. החיבור בין הבית למעון מעניק לפעוטות תחושה שהם יכולים להשתתף ולשתף: "אבא מראה לי נמלה, כמו שהראו לי במעון!"
בערכה שקיבלתן יש בובות כפפה של חתול, של כלב ושל חילזון. שימוש בהמחשות לפני הקריאה או במהלכה יכול להעצים את חוויית הקריאה, לעורר סקרנות ולמקד את תשומת הלב של הפעוטות. עם זאת הוא לא הכרחי: שימו לב כיצד הכי נוח לכן לקרוא, ואיך ההמחשה משפיעה על הפעוטות.
החברים של הזברה מופיעים באיורים שבספר. אפשר לדפדף ביחד, למצוא את החברים, לומר יחד את שמות בעלי החיים ולהציג אותם. בשלב הבא אפשר לציין שם של בעל חיים מוכּר, ולחפש אותו באיורים שבספר.
דפדוף אישי – תוכלו לחלק את העותקים לפעוטות ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים. אפשר להקריא את הספר לקבוצה ואחר כך לחלק את העותקים האישיים ולתת לפעוטות אפשרות לדפדף בספר. פתיחה קבועה לקריאה – משמיעים מוזיקה קבועה או נעזרים בבובה המלווה את הקריאה ומלמדת את הפעוטות כי שעת הקריאה מתחילה. מראים את האיורים – קוראים בקבוצה ומציגים את דפי הספר לפני הפעוטות כדי שיראו את האיורים. קוראים בקבוצה קטנה סביב השולחן, כך שכל פעוט ופעוטה יוכלו לדפדף בעותק האישי שלהם. שרים יחד – קוראים תוך כדי שירה ומלמדים לשיר את השיר "למה לובשת הזברה פיג'מה?". עוד פעם! – קוראים כמה פעמים בזמנים קבועים. החזרה אהובה על הפעוטות וחשובה להבנתם ולהתפתחותם. לפני קריאת הסיפור – היכרות עם הזברה כדאי להכיר לפעוטות את הזברה: להציג תמונה של זברה ולהראות להם את הפסים השחורים שעל גופה. בשלב מתקדם כדאי להציג גם פיג'מת פסים, ולבסוף כדאי להראות את הזברה שעל הכריכה ולהתייחס לפסים שעל גופה. קישורים *תצלומים בדף הספר באתר ספרי פיג'מה לקטנטנים שיחה בעקבות הספר מתי לובשים פיג'מה ומתי לובשים בגד ים? מי מבין הפעוטות לובש חולצה ומי לובש מכנסיים? איזה בגד אוהבים הפעוטות? ומה הם אוהבים לעשות בשבת?
המילים שבספר הן גם שיר שאפשר לשיר יחד. מומלץ להשמיע את השיר וללוות אותו בכלי נגינה, בתנועה ובריקוד. (לחן: דובי זלצר, ביצוע: מיקי קם ואלי גורנשטיין) שיתוף הורים עולים – השיר יכול לסייע למשפחות שלא מדברות עברית באופן מלא. כדאי להציע להן לשמוע את השיר כשהן מדפדפות יחד בספר.
הזברה לובשת בגדים שונים. זו הזדמנות טובה להכיר בגדים, לקשר אותם לאיברי הגוף ולבדוק מתי לובשים אותם: כובע – חובשים על הראש, מכנסיים לובשים על הרגליים, ומה עם נעליים, גרביים או חצאית? דוגמה – חולצה: מראים כמה סוגים של חולצות. שואלים: "למי יש חולצה?" ומתבוננים בחולצות השונות של הפעוטות. שואלים: "על איזה חלק בגוף לובשים חולצה?" ועונים: "על הבטן ועל הגב." אפשר גם לשאול: "מתי נלבש בגדים שונים: שמלה חגיגית, בגד ים או מעיל?" עוד פעם! – כדאי לחזור על הפעילות בכמה הזדמנויות בזמנים קבועים ובכל פעם לחזור על פרטים שהוצגו בפעילות הקודמת ולהוסיף פריט חדש: חגורה, כפפות ואולי צעיף? בגדים בספר – כדאי לעיין באיורים בקבוצות קטנות ולחפש עם הפעוטות פריטי לבוש: מה לובשת הזברה? היכן באיור רואים שמלה? חשוב לתת להם שהות לחפש את הפריטים ולנקוב בשמם. פינת תחפושות – כדאי להכין פינת בגדים לתחפושת ולמשחק ולשלב בה פריטים המופיעים בספר.
הזברה לומדת להכיר את עצמה – מה מיוחד בה? מה היא אוהבת ללבוש? כדאי לעמוד עם הפעוטות מול מראה ולהקדיש זמן להיכרות שלהם עם עצמם: מה אני לובשת? איזה צבע יש לשיער שלי? האם אני לובשת חולצה? איך אני נראה כשאני מחייך?
ע. הלל כתב ספרים רבים לילדים, רבים מהם על הטבע ועל בעלי חיים. ספרי ע. הלל בספריית פיג'מה לקטנטנים: מעשה בארנב וזנב אמבטיה לשבתיה לאן לאן לגן כדאי להציג את ספרי ע. הלל בפינת הקריאה, לספר לפעוטות על הסופר, לקרוא יחד מספריו ולאפשר להם לדפדף בספריו.
כל העומד מלפני מאחורי ומצדדי הוא העומד 🙈
תרצו להכין ולשחק עם הקטנטנים במשחק כייפי בעקבות קריאת ״מחבואים״? קלי קלות!מה צריך?
☑️ נייר צבעוני/סול
☑️ דבק
גוזרים בתים צבעוניים ומחביאים עכבר בכל פעם מתחת לבית אחר.
משחק כיפי לקטנטנים שאפשר ללמוד דרכו אוצר מילים, צבעים ומרתק אותם לחיפוש.
קריאה ופעילות מהנה!
במשחק פשוט ומהנה קורה כל כך הרבה: אנחנו נהנים וסקרנים – איפה אבא? מה עושים עכשיו? – אנחנו לומדים לחפש ולמצוא פתרונות למצב חדש, מגלים שאדם או חפץ קיימים גם כשלא רואים אותם ופתרון התעלומה ממלא אותנו בתחושת הצלחה ושמחה – אבא לא נעלם! מצאנו אותו!
בין דפי הספר מתחבאת הפתעה: איור של חתול קטן שהצטרף אל המשחק. תוכלו לתת לפעוטות לחפש את החתול ולהצביע עליו בכל עמוד. מיאווו! רק היזהרו לא לדרוך לו על הזנב…
זוהי הזדמנות נהדרת לחבר בין המעון לבית: ההיכרות המוקדמת עם הפעילות מקילה על ההורים וממלאת את הפעוט בתחושת הצלחה משום שהוא כבר "פגש" את החתול במעון. בעזרת הספר גם ההורים יקבלו טעימה קטנה מהנעשה במעון ויוכלו להצטרף לקריאה בהנאה.
לקריאת ספרים מגיל צעיר תרומה עצומה להתפתחות הפעוטות, אבל כמו בכל דבר חדש עולה השאלה – איך נמצא את הדרך? ההצעה שלנו היא להכיר לאט-לאט ובהדרגה: ניתן לפעוט להתחבר לספר בדרך שלו: מישוש, פתיחה וסגירה ואפילו "טעימה" בפה. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובכיף. בהתחלה אפשר לקרוא אפילו דף אחד, להכיר ולהתרגל, והנה – הספר הפך לחבר!
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לרגל קבלת ספר חדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר, להראות לפעוטות את כריכת הספר, כיצד הוא נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו, ולאחר מכן לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולתת לכל אחד ואחת זמן ואפשרות להתיידד עם הספר: למשש אותו, להביט בו, לדפדף ולהציץ מה קורה בספר של החברים לכיתה.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – עבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושלהם זמן לגלותאותו ולהפוך אותולחבר. אפשר לשאול אותם: מה זה? מה יש בפנים? פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא חלק חשוב בתהליך. הזמן שהם מקדישים לכך הוא הצעד הראשון בדרך להיות קוראיםואוהביספר.
מָה מְעַנְיֵן פָּעוֹטוֹת?– בזמן שהפעוטות "חוקרים את הספר", אתן, המטפלות, יכולות להתבונן באופן שבו הם ניגשים אל הספר – מה מעניין אותם? מה הם מחפשים? – ולהצטרף אליהם אל מסע הגילוי.
אחרי שהפעוטות חקרו את הספר, כדאי לקרוא להם אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון.
לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו השירים שאתן שרות במעון שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים למילה המוּכּרת או לצליל המוכר.
לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – הקריאה החוזרת הופכת את הספר למוּכּר ומהנה ויוצרת תחושת ביטחון: "אני כבר מכיר ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד: בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך – גם עלילה.
נַתְחִיל בַּגּוּף – תוכלו להתחיל ולשחק במה שהכי מוכר לפעוטות: אפשר להסתיר את העיניים מאחורי כף היד ולגלות אותן ולאחר מכן להחביא את היד או בובה מאחורי הגב.
מִי עוֹד מִתְחַבֵּא? – בהמשך ניתן להחביא חפץ או דובי ולהוסיף רמזים שיעזרו לנחש מי מסתתר. אפשר לחלק לפעוטות מטפחות, לתת להם להציץ ולעשות "קוּקוּ".
מומלץ לספר להורים על התוכנית, לצלם רגעי קריאה ושמחה בפעילות במעון, ליידע אותם שהספר בדרכו הביתה ושכדאי להכיר את שני הדפים האחרונים בספר המיועדים להם ולפעוטות.
כדאי לחלק לפעוטות את העותק האישי שלהם ולעודד אותם להצביע על מה שהם מזהים באיורים. אפשר לשאול: "איפה הבובה?", "איפה ההר?".
פְּעִילוּת בַּמָּעוֹן וְגַם בַּבַּיִת – פעילות "מזהים ומצביעים" מופיעה גם בהצעות למשפחה שבסוף הספר ומאפשרת לפעוטות לתרגל בסביבות שונות את יכולת הזיהוי שלהם ואת אוצר המילים שלהם, להראות להורים בגאווה את מה שלמדו במעון ולהמשיך לקרוא בכיף גם בבית.
אֵיךְ נִקְרָא? – כדי להעביר את התחושה של המסע כדאי להשתמש במגוון קולות וצלילים. דמיינו טיול שבו בכל פעם אפשר לראות מחלון הרכבת נוף חדש וקסום. תוכלו להתלהב כאילו רק הרגע גיליתם את הנוף החדש הנראה מחלון הרכבת: "הינה ים!", "הינה הר!" אפשר להאריך בדרמטיות את צליל ה"טוּ טוּ טוּ" בליווי תנועה מתאימה. אפשר גם לשלב המחשות בקריאה, ממש כמו בספר: בובה, ארנבת, דובון וחתולים.
בספר אפשר לפגוש מילים מוּכּרות מהסביבה הקרובה, כמו: "בית", "עץ" ו"חתול", לצד מילים פחות מוכרות, כמו: "הר" או "תחנה". זוהי הזדמנות להמחיש את המילים בדרכים שונות וכך להרחיב את אוצר המילים: אפשר לבנות הר בארגז החול, לעוף כמו פרפרים בעזרת הידיים או ללכת לישון כמו השמש. תוכלו להראות לפני הקריאה תמונות של חיות ושל נופים המופיעים בספר ולחזור על שמותיהם. חשוב לבחור מילים והמחשות שמתאימות להתפתחות הפעוטות ולהוסיף בהדרגה מושגים חדשים: האם הפעוטות מכירים ים בסביבת המגורים שלהם? האם הם יודעים מה זה זנב? ואילו מילים נוספות תרצו להכיר לפעוטות?
לאחר שקראתם את הספר כמה פעמים, תוכלו להביט עם הפעוטות מבעד לחלונות ולהפנות את תשומת ליבם למה שסביבם. אפשר להכין בפינת המשחקים או בחצר מסגרות שדרכן אפשר להביט מהחלונות השונים במעון. תוכלו להשתמש במילה "הינה", שכבר מוכרת להם מהספר, לתיאור הדברים שרואים: "הינה כיסא!", הינה שולחן!"
משחק ברכבת הוא הזדמנות נהדרת ללמידה. תוכלו לסדר כמה כיסאות בטור ולהזמין את הפעוטות לעלות על הרכבת. אפשר לבקש מהפעוטות לעזור: לצרף לנסיעה בובות ולעזור להן לעלות לרכבת, לשבת בה ולרדת ממנה. וכמובן, אל תשכחו את קול ה"טוּ טוּ טוּ", המבשר על עצירה בתחנה.
כדאי לספר להורים על הספר ולצרף תצלומים שבעזרתם יתוודעו לעבודה החינוכית החשובה הנעשית במעון. כך הם יוכלו להיות שותפים להנאה של הפעוטות מהקריאה ולקבל השראה להמשך קריאה מהנה גם בבית. אפשר להזמין את ההורים לשלוח אליכן תצלומים מהפעילויות שהם עושים בבית עם הספרים ולתלות אותם על הלוח במעון.
ההבדל בין צלחת לשועל הוא לא כזה גדול 🦊
פעילות בעקבות ״השועל מבשר שלום״!מה צריך?
☑️ צלחת נייר או נייר עגול
☑️ צבע כתום
☑️ עיניים זזות ליצירה
☑️ פונפון שחור
☑️ דבקויש לנו שועל חמוד!
מה עשה לוין קיפניס כשהיה ילד? ומה הקשר שלו לעלילון [קומיקס]? לקראת יום הולדתו המאה כתב לוין קיפניס :
"זכיתי לנטוע עצים על אדמת ישראל. זכיתי לראות ילדי ישראל מביאים ביכורים בשיר: 'סלינו על כתפינו'. זכיתי לכתוב ספרים לילדים ולתינוקות… זכיתי, זכיתי, וזכיתי".
(לוין קיפניס, מי שם פֶּה לאילם?, הוצאת תמוז)
לוין קיפניס (1990-1894) – סופר ומשורר שכתב יצירות רבות ליַלדי ישראל, הֶעשיר את שפתם ושילב ביצירותיו מקורות עתיקים. יצירותיו מלַוות דורות של ילדים ופעוטות, וספרים כמו "אליעזר והגזר" הפכו לקלאסיקה עברית.
בעקבות הסיפור תוכלו אתם, ההורים, לספר סיפור ולבקש מהמשתתפים להחליט אם סיפרתם סיפור שקרה באמת או סיפור מומצא, ולאחר מכן לבקש מהילדים לשתף אתכם בסיפור משלהם. זו הזדמנות לשתף זה את זה באירועים יוצאי דופן וגם לצחוק יחד.
כדאי לקרוא כשכל ילדה וילד מחזיקים בעותק האישי שלהם, וכך לעקוב אחר העלילה והאיורים. כדאי להקדיש לסיפור כמה קריאות. לאחר הקריאה הראשונה הָרציפה תוכלו להבהיר מילים וביטויים: "רָבַצְתָּ", "מִתְאַוֶּה" ו"וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" (ישעיהו יא, ו).
שיחה תוכלו להתחיל בשאלות על הבנת הרצף הסיפורי: מה רצה השועל? מה הבין התרנגול ומה אמר לשועל? מדוע? מה רצה התרנגול להשיג? לאחר מכן כדאי לשוחח על המסרים הגלויים והסמויים:
השועל הערמומי – ניתן להרחיב על דמות השועל כחיה ערמומית בְּסיפורים ובמשלים ולהביא דוגמאות מסיפורים ושירים מוּכרים.
על הדמויות השועל – למה, לדעתכם, רצה השועל שהתרנגול יֵרד מהעץ?
האם רק השועל היה ערמומי בסיפור הזה? האם החיות באמת כרתו ברית שלום, כפי שהשועל סיפר?
התרנגול – האם התרנגול האמין לשועל? מדוע? האם באמת התרנגול מתאווה לטייל עם השועל? למה התרנגול אמר שהוא רואה כלבים?
ניתן גם להרחיב בְּנושא שמו של התרנגול – "רם-קול" – ועל הקשר בין השם למאפיינים של תרנגול.
דעה אישית: מה דעתכם על ההתנהגות של השועל ושל התרנגול? האם הם נהגו בחוכמה, בעיניכם? מדוע? אִילו יכולתם לשאול אותם שאלה, מה הייתם שואלים?
האיורים המשעשעים מוסיפים מידע על המתואר במילים. כדאי להתבונן בהם יחד ולחפש "סימנים" לכך שהשועל והתרנגול אינם עושים את מה שהם אומרים. כך, למשל, לאחר התבוננות באיור הראשון תוכלו לשאול את הילדות והילדים: מה, לדעתכם, הרגיש השועל כששמע את קריאות התרנגול? אֵילו עוד סימנים לתִכנוניו תוכלו למצוא?
כדאי להתייחס לשלטים בגינה ולמשפחת הקיפודים, ה"מספרת" סיפור נוסף.
כדאי לדבר על ההומור באיורים ולשאול: האם האיורים מצחיקים, בעיניכם? למה?
"אֵיזֶהוּ חָכָם– הָרוֹאֶה אֶת הַנוֹלָד". (פרקי אבות ב, יב) – כיצד ידע התרנגול להבחין בכך שהשועל מערים עליו? ואולי היה לו יֶדע מקדים על אופיו של השועל ועל התנהגותו?
תוכלו לקיים "מעגל שיתוף" בקבוצות קטנות ובאווירה המאפשרת לשתף בְּהתמודדות עם אתגר, ביכולת לצפות מה יקרה בהמשך ובהתארגנות לכך. השיתוף יאפשר ללמוד מניסיונם של חברים, יעודד ויתרום לתחושת השייכות בכיתה.
בניסיון לשכנע את התרנגול השועל אומר: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" (קהלת ד, ט). ניתן לשוחח על משמעות הפתגם ולמצוא דוגמאות לפעילויות שתורמות במידה כזו או אחרת לשיתוף חברים.
שניים או אחד? – התנסות בפעילויות שונות גם לבד וגם בשניים, למשל: קיפול בד גדול, תליית שרשרת ארוכה, שיתוף חבר בחוויה מהנה או הימנעות מכך (לחשוב עליה לבד), פתירת חידה, צביעת דף.
ומה עדיף? – לאחר הפעילות כדאי לשוחח: מתי היה עדיף לעבוד בזוג? ומתי ביחד?
ספר שירים מספר סיפורים קטנים מעולם החוויה, הדמיון והרגש של ילדוֹת וילדים. לא חייבים לקרוא את השירים לפי הסדר, ולא חייבים לקרוא את כולם. אפשר לבחור שיר על פי איור מסקרן, לפי כותרת שמעניינת אתכם או לפי מצב הרוח שלכם. אפשר לקרוא רק שיר אחד בכל פעם, או לקרוא בדילוגים. כדאי לשוחח על השיר: האם אהבתם את השיר ומדוע?
נעים מאוד – נחום גוטמן
הוא צייר את ארץ ישראל בצבעים בהירים, וסיפר סיפורים לילדים במילים ובאיור. סרקו את הקוד ותוכלו להכיר את הספרים והציורים של נחום גוטמן, ולבקר וירטואלית במוזיאון נחום גוטמן שבתל אביב.
בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר שיר ומציג אותו ללא מילים בפני המשפחה. שאר בני הבית מנסים לנחש מהו השיר. אפשר גם לבחור שיר שכולם אוהבים ולהציג אותו יחד, או לקרוא בקול ולהוסיף תנועות מתאימות למילות השיר.
בעמודים הריקים שישנם בסוף הספר תוכלו גם אתם לצייר ולהמציא סיפורים בעקבות הציורים, כמו שעשו הצייר נחום גוטמן והסופרת מירה מאיר. ואולי תרצו ליצור יחד סיפור בהמשכים?
בחירת שיר לפי כותרת – תוכלו להכין מראש את רשימת השירים ולאפשר לכל תלמיד לרשום את שמו לצד כותרת השיר שמוצאת חן בעיניו. כך ייווצרו קבוצות לימוד שיתמקדו בשיר שמסקרן אותם, יקראו אותו ויציגו אותו לפני הכיתה בדרך יצירתית לבחירתם.
בחירת שיר לפי איור – יכולה להיעשות באופן דומה.
קריאת השירים אינה חייבת להיות לפי סדר הופעתם בספר, אלא לפי רצון התלמידים.
שירים לאורך השנה – כדאי לחזור אל ספר השירים שוב ושוב לאורך השנה ובכל פעם לגלות משהו חדש!
כדאי לבחור שיר מותאם לקבוצה, לנושאים שעולים בכיתה, לאירועים חברתיים, לעולמם של הילדים ולתחומי העניין שלהם.
השיר "גרוטאות" – ניתן לשילוב בלימודי סביבה או כשעוסקים במִחזור וביצירה ממוחזרת.
השיר "לבקר את סבא" – ניתן לשילוב לקראת יום המשפחה, כשעוסקים בסבים ובסבתות, באוספים או בסיפורים אהובים שמספרים במשפחה.
השירים "הטיול" ו"שעה בין ירוק לסגול" – ניתנים לשילוב כחלק מיום המשפחה.
אומנות ויצירה – הספר כולו יכול לשמש כחלק מעיסוק ביוצרים מירה מאיר ונחום גוטמן.
שיח רגשי – תוכלו לעודד את הילדים והילדות לשוחח על רגשותיהם בעקבות השירים באמצעות שאלות פתוחות שאינן מכוונות לתשובה אחת בהכרח, לדוגמה: מיהו הדובר בשיר? מה הוא מרגיש, לדעתכם? מה הרגשתם כשקראנו את השיר? מה הכי אהבתם בשיר? האם קרה לכם מקרה דומה או מקרה הפוך? האם תרצו לשתף אותנו?
פעילות זו יכולה לסייע להעניק לשיר חיוּת ולברוא אותו מחדש באמצעות טביעת היד המיוחדת של כל ילד וילדה.
ציור מחפש סיפור – בסוף הספר מוענקים לנו כמה מציוריו הנפלאים של גוטמן שנשארו ללא מילים. התלמידים יוכלו לבחור אחד מהם ולהוסיף לו כותרת, תיאור או שיר קצר. אפשר גם להוסיף לו בועות דיבור ובועות מחשבה ולבקש מהתלמידים למלא אותן על פי דמיונם.
סיפור מחפש ציור – אפשר להתנסות בחוויה הפוכה: המורה מקריאה את השיר כשהעותק האישי אינו בידי התלמידים ומבקשת מהם לצייר בהשראת השיר.
שיחה – לאחר ההתנסות אפשר לשוחח על החוויה: ממה נהניתם יותר: מהשיר או מהפעילות בעקבותיו? מה היה מאתגר יותר? מדוע?
שיח רגשי מלמד את הילדים לחפש משמעות אישית בשיר. משנוצר החיבור בין הילדים לשיר, נוכל לבדוק כיצד לחבר את השיר לאקלים הכיתתי ולחיי היומיום.
נדגים זאת באמצעות השיר הפותח, "אני אוהב לצייר":
נוכל לקחת כמה משפטי מפתח מהשיר ולהדגיש אותם, למשל:
"אני לוקח דף חלק ובשתי תנועות הופך אותו למגרש משחק";
"כשחם נורא – אני מצייר בריכה קרירה";
"כשאותי מרגיזים – אני יכול לצייר ארמון פלאים…"
שיחה – נשאל: איך הילד הופך דף חלק למגרש משחקים? האם, לדעתכם, כשהוא מצייר בריכה קרירה, זה באמת מצנן אותו? מה בציור עוזר לו לשנות את התחושות שלו? מה מלבד ציור יכול לעזור לבטא רגשות?
דמיון – השיר יוצר הזדמנות פז ללמוד על הדמיון ככלי מעשיר ומעצים וככלי עֵזר בשלל מצבים ובמגוון תחושות בחיי הכיתה ומחוץ להם.
הילד בשיר אוהב לצייר. בציור הוא מפעיל את… הדמיון! כשהוא משועמם, עצוב או כועס, כשקר לו או חם לו, הוא מדמיין מצב אחר, נעים יותר – "מה שרק מתחשק" – ומצייר אותו.
כדאי לשאול: האם אפשר לבטא דמיון רק דרך ציור? באילו עוד דרכים אפשר לבטא דמיון?
"תיבת דמיון" – כדאי לאסוף את התשובות וליצור "תיבת דמיון" עם הוראות לשימוש בדמיון שהציעו התלמידים, למשל: "לעצום את העיניים", "לנשום עמוק", "לקרוא סיפור", "לרקוד" ו"לשחק ב'כאילו'".
אפשר להיעזר בתיבה ברגעים שונים בחיי הכיתה ולפי הצרכים האישיים של התלמידים.
מה אני אוהב לעשות? – בעקבות השיר נוכל להתייחס לעולמם האישי של התלמידים ולשאול: מה אתם אוהבים לעשות? מה אתם עושים שעוזר לכם להרגיש טוב יותר?. גם כאן אפשר ליצור "תיבת רעיונות".
תרגיל בדמיון מודרך משותף – נבדוק יחד את כוחו של הדמיון: נעצום עיניים ונדמיין… גלידה! נעודד השתתפות בחוויה הדמיונית: אילו צבעים יש לגלידה? אילו טעמים? האם היא בגביע או בכוס? האם היא מטפטפת? האם יש עליה קצפת? נטעם. מממ… מה אנחנו מרגישים עכשיו?
אפשר לשלב דמיון מודרך בשגרת הכיתה.
משחק בכרטיסיות – "מה אני יכול לדמיין כשאני…" – המשחק מבוסס על כרטיסיות שכל אחת מתארת תחושה ו/או מצב: התרגשות לקראת אירוע חגיגי, קוצר רוח לקראת טיול, געגועים, פחד, מתח לקראת משימה מאתגרת, ביישנות. בכל סבב אחד המשתתפים מרים כרטיסייה ומציע הצעות למה שאפשר לדמיין בעקבות המתואר בה, למשל: מה אני יכול לדמיין כשאני כועס? אני יכול לדמיין חוף ים וגלים שקטים ומרגיעים.
השירים שבספר מציגים דברים שילדים אוהבים: לצייר, לאסוף גרוטאות, לטייל, חיות מחמד, לבקר את סבא וסבתא, להירטב בגשם… ומה תלמידי הכיתה אוהבים לעשות?
אלבום משותף – תוכלו להכין יחד אלבום כיתתי שמורכב מתמונה שכל תלמיד יביא מפעילות או מעיסוק בתחביב אהוב. אפשר לבקש בכל פעם מאחד התלמידים לספר לכיתה על הבחירה שלו.
נחום גוטמן (1898-1980) – זוכה פרס ישראל לספרות ילדים, צייר, מאייר, פסל וסופר. תוכלו להזמין את התלמידים להכיר יצירות נוספות מיצירותיו הרבות בציור, באיור ובכתב.
חוות דעת – עודדו את התלמידים לבחור יצירה מיצירותיו ולחוות את דעתם: האם יש יצירה שהם אוהבים במיוחד? מדוע בחרו דווקא בה? האם יש יצירה שלא אהבו?
קוביית משחק – כותרת לציור – כדאי להכין קובייה מקופסת קרטון ולהדביק עליה תמונות מיצירותיו של נחום גוטמן. בכל סבב מטילים את הקובייה וממציאים כותרת לציור שמופיע על הפאה העליונה.
הדוד שמחה הוא מצחיק ומפתיע, ותוכלו להיות בדיוק כמוהו!
פעילות בעקבות הספר ״דודי שמחה״ – לוקחים עיתונים ומגזינים ישנים, מתפרעים בדמיון ללא גבולות ויוצרים דברים כל כך מפתיעים, שכנראה אפילו שמחה בעצמו לא היה יכול לחשוב עליהם!
אֵילו שירים משמחים אתכם? אפשר להכין רשימת השמעה משפחתית משַׂמחת, ולשיר ביחד. תוכלו גם לשיר בקולות מצחיקים: בקול דק, בקול עבה, בלחש, ולהוסיף תנועות שיוסיפו לשמחה.
משחק מבולבל: כל משתתף שואל בתורו שאלה, ושאר המשתתפים מחפשים תשובה "מבולבלת". למשל
מהו המשקה האהוב עליך?
תה עם כפית חרדל!
מה עושים כשיורד גשם? מורחים קרם הגנה!
אֵילו קולות משמיעות ציפורים? לאן כדאי לצאת ולטייל?
איך כדאי לקרוא? בספר שלושה שירי-סיפור, וכל אחד מציג פן אחר בדמותו של הדוד שמחה, ביחסים של הילד עם דודו ובסביבה החיצונית של הילד (דיירי הרחוב, ההורים). מומלץ לקרוא כל שיר-סיפור בנפרד ולייצר שיח נפרד לכל אחד מהם. שיחה – תאפשר לילדים ולילדות להביע את האופן שבו הם חוו את דמותו של הדוד שמחה.
תוכלו לשאול: מה תרצו לספר על הדוד שמחה? מי היה רוצה לפגוש דוד כמו דוד שמחה ולמה? מה אתם חושבים על השם שלו? האם לדעתכם הילד אוהב את הדוד שלו? למה? קשר מיוחד – תוכלו לפנות אל עולמם האישי של הילדות והילדים ולשאול: עם מי יש לכם קשר מיוחד? עם איזה בן משפחה אתם אוהבים להיות ולבלות? מה אתם עושים יחד?
ילדים אוהבים דמויות מבולבלות! יש בהן הומור שהם מבינים ונהנים ממנו מגיל צעיר מאוד משום שהוא מבוסס על מצבים שהם מכירים. כך, למשל, הם יכולים להתגלגל מצחוק שעה שמבוגר משנה את השימוש המקובל והמוכר להם בחפצים. הומורושימוש במצבי אבסורד הם כלים המאפשרים חשיבה אחרת. הם גם אמצעים לפורקן, להמחשה, להעשרה ולפיתוח הדמיון, השפה והיצירתיות. הומור יכול לסייע בהתמודדות עם מצבי קושי, להגביר תחושות של שייכות וקִרבה לקבוצת השווים ובה בעת להפיג מתח וחשש, לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות ולטפח עמדות מאוזנות תוך ריכוך תפיסות נוקשות או מגבילות. ניתן לחזור לסיפור שוב ושוב ולהזכיר עד כמה צחוק והומור יכולים לעזור לנו במצביםשונים.
הסיפור יכול להשתלב בשגרת הגן בזמנים מגוונים, כמו בלמידה על הפכים, בעיסוק בשמחה ובהומור ועוד.
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מספר כי כל שכן עוזר לאחרים. בעקבותיו כדאי לחשוב יחד: כיצד נוכל לשמח חבר או חברה? כיצד נוכל למשל לעודד מי שחולה ולא הגיע לגן? נוכל לחזור אל הסיפור בכל פעם שחברים צריכים עידוד: בחצר, בארוחות, כאשר ילדים נעדרים מהגן. נוכל לשוב ולומר: זוכרים? לשמח חברים זה נהדר – כמו שעושה הדוד שמחה הזמר! להעשרה – איך לשמח חבר חולה?
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מפגיש עם מקצועות שונים שחלקם הולכים ונעלמים מחיינו. זו הזדמנות להכיר את המקצועות הללו. שיתוף משפחות – בעקבות הקריאה תוכלו להכיר מקצועות שונים של הורי הילדים ולהזמין אותם להציג את עבודתם לפני הילדים. לוטו – אפשר לתכנן ולהכין יחד עם הילדים משחקים העוסקים בבעלי מקצוע על פי בחירתם לדוגמה "לוטו מקצועות", "משחקי מסלול", "דומינו מקצועות", שיכללו בעלי מקצוע מהסיפור ומקצועות נוספים שהילדים יציעו. להעשרה – האוגדן "חינוך פיננסי בגיל הרך" של האגף לחינוך הגיל הרך בפרק "עבודה ועובדים".
כדי לעודד את הילדים והילדות וכדי לטפח חוש הומור אפשר לשחק במשחקים מבולבלים: תמונה משונה – תוכלו לפזר תצלומים של פריטים שונים ולבקש מהילדים לחבר בעצמם צירופים מבולבלים ומשעשעים: אולי איש שחובש שטיח? אולי חתול שיושב על ענן? כותרת נהדרת – אפשר להמציא יחד כותרת מצחיקה או "שטוז" לכל צירוף מבולבל שנוצר.
הרחוב שלנו – השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" הוא הזדמנות להכיר את הקהילה ואת סביבת הגן. תוכלו לצאת לסיורים ולחקור יחד פרטים שונים: מה שם הרחוב שבו נמצא הגן? האם יש לגן שכנים? כיצד ניתן להכיר אותם? האם ברחוב יש חנויות ומקומות מוכרים, כמו מספרה או חנות ירקות? למי והיכן נוהגים לומר "שלום"? איפה בשכונה משחקים ועם מי? הקמת מרחב – אפשר לתכנן ולהקים מרחב משחק על פי בחירת הילדים בהשראת המקומות שראו בסיור.
רצוי לחשוב יחד: לְמה הילדים זקוקים? כיצד ייראה המרחב? מה אפשר להכין? אילו כללים כדאי לקבוע כאשר משחקים במרחב? להשראה –בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי "גנים". הקהילה שלנו – כדאי להעלות רעיונות יחד: כיצד אפשר לשמח את השכנים? מה אפשר לעשות ולהגיד כדי לגרום לשכנים של הגן לשמוח?
חשבו יחד איזו מבין ההצעות אפשרית ליישום, תכננו וצאו לדרך. שיתוף משפחות – כדאי ליידע את ההורים ולשתף אותם בפעילות הקהילתית. להשראה – מהדקים קשרים עם הקהילה – במרחב הפדגוגי "גנים".
"בלי חיות אי אפשר לחיות" – טבע ובעלי חיים הם תחום מוכר, מסקרן ונפוץ אצל ילדים עוד בהיותם פעוטות. בעקבות הספר אפשר להציע לכל ילדה וילד לחקור בעל חיים שמעניין אותם. בעלי חיים סביבנו – רצוי להתחיל בחקירת בעלי חיים הנקרים באקראי לגן או נקרים בדרכו של אחד הילדים.
אפשר ליזום פעולות לקידום המודעות:
ניתן להכין יחד תחנת האכלה ושתייה לחיות מסביבת הגן באמצעות ארגז קרטון או להניח כלים עם מים לטובת חיות הרחוב. להרחבה –המסמך "זכויות בעלי חיים" – במרחב הפדגוגי "גנים". להשראה – פינת ציפורים בחצר הגן – במרחב הפדגוגי "גנים".
רות צרפתי, אשר איירה את איורי הספר, הוזמנה על ידי עיריית חולון לעצב פסלים בהשראת הסיפור ב"גן סיפור" בעיר חולון. קישור לתמונות ומידע על המיזם בבלוג "טיול בעיר".
אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ובפסלים, לבקש מהם לתאר אותם ולהזמין אותם לבדוק מה שונה ומה דומה בין האיורים והפסלים.
נתבונן באיורי האֵם בספר: כיצד היא מתוארת בכל פעם? אילו מהאיורים תואמים לפסל האֵם ב"גן סיפור"?
אפשר לשאול: האם לדעתכם כדאי להוסיף פסל בהשראת האיורים? אם כן, איזה? בהמשך אפשר להציע לילדים לתכנן וליצור את הפסל מחומרים שיש בגן.
ע' הלל [1990-1926] היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על הטבע, על הנוף ועל בעלי החיים. דורות של ילדים וילדות בישראל גדלו על יצירותיו, ובהן: "למה לובשת הזברה פיג’מה", " יוסי, ילד שלי מוצלח", "מעשה בחתולַיים". ע' הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים וזכה בפרסים רבים על יצירותיו. להעשרה –ע' הלל, אתר דףדף, מחרוזת שירי ע' הלל
סליחה, איך קוראים לך? – תוכלו לשוחח על השמות שלכם: מדוע אתם, ההורים, נקראים בשם שלכם? ומדוע בחרתם עבור הילדים והילדות את השמות שבהם הם נקראים? האם יש לכם שמות חיבה? איך קיבלתם אותם?
יויו קופץ, יושב, מטפס… בכל איור יויו מופיע בתנוחה אחרת. תוכלו להציג את יויו, ושאר בני הבית יחפשו היכן בספר מופיע יויו באופן שהצגתם. הצלחתם? – אפשר לעבור להצגה של המשתתף הבא.
לפעמים אתם שמחים ולפעמים עצובים? – כך גם כותבת הספר, דתיה בן-דור, שכתבה את שיר הילדים "אני תמיד נשאר אני", ועוזי חיטמן הלחין אותו. סרקו את קוד ה-QR בגב הספר ותוכלו להצטרף לשירה!
הכינו חומרי יצירה: מלבן מקרטון, צבעים, מדבקות, ואפשר גם פלסטלינה.
כתבו וקשטו: זה הזמן לכתוב את השם שלכם במרכז השלט, לצבוע, לקשט ולתלות בכניסה לחדר!
עוד רעיון – תוכלו להדפיס תצלום שלכם, להדביק על השלט ולכתוב את השמות.
הטרמה לסיפור – שם הסיפור – "קוראים לי יויו" – מוצג בגוף ראשון יחיד בפנייה ישירה לקוראים, שמעטות כמוה בספרי ילדים. אפשר להקריא את שם הסיפור, להציג את הכריכה ולשאול:
מה ירצה יויו לספר לנו?
למה חשוב לו לומר כבר בהתחלה שקוראים לו יויו?
שיחה – כדאי לשתף את הילדים במקור שמותיהם של אנשי הצוות ולבקש מהם לספר גם על שמותיהם:
האם הם יודעים מדוע הם נקראים בשם זה?
באילו כינויי חיבה הם נקראים?
האם הם היו שותפים לבחירת שם לאח, לאחות, לחיית מחמד או לבובה?
השם יויו – כדאי להביא משחק יויו לגן, להציג אותו לפני הילדים והילדות ולתת להם להתנסות בו. תוכלו לבקש מהם לשער מדוע יויו נקרא בשם זה. קשר עם הבית – כדאי לעודד את המשפחות לכתוב הסבר קצר לשם של הילדה או הילד ולהציג את ההסברים במפגשים המשותפים.
שמות לפי נושאים – אפשר לספר לילדי הגן על שמות של ילדים שהם גם שמות פרחים (רקפת, כלנית…), שמות שקשורים למים (אגם, יובל, ים…), שמות מקומות (ישראל, כנרת…) או שמות בעלי חיים (צבי, איילה…). ומה קורה בגן שלנו? – כדאי להציע לילדים לבחור קטגוריות למיון. אפשר למיין לפי נושאים או לפי משתנים שונים: מצלול, אורך השם, מספר האותיות, אות תחילית, שמות מתחרזים ועוד. ההצעות של יויו – יויו מציע חלוקה של שמות על פי משתנים משלו. אפשר לנסות למיין את שמות הילדים והילדות על פי הצעותיו ולהוסיף אותם בעמוד המתאים. מחבואי שמות – מחביאים ברחבי הגן את כרטיסי השמות של הילדים והילדות, וכולם יוצאים לחפש איפה השם שלהם מתחבא. להעשרה – בחוברת "וזוהי רק ההתחלה" [האגף לחינוך קדם יסודי] תמצאו מגוון פעילויות ומשחקים סביב שמות הילדים. אלה יכולים לשמש לביסוס ההיכרות איתם.
איפה השם שלי?
"הלכתי לחפש את השם שלי. עוד מעט אחזור."
בהשראת יויו הילדים יכולים להתבונן סביב ולחפש היכן כתוב שמם בגן: על התיקים? על המגירות? על היצירות? והיכן עוד? איפה בסיפור? אפשר לבדוק עם ילדי הגן אם שמות של ילדים או ילדות מהגן מופיעים גם בסיפור אפשר לשלב כפעילות שגרה תהליך שבו הילדים יוזמנו לחקור את מקור שמם, ולהציע להם לתת לכך ביטוי גרפי בציור, בתצלום או בקולאז'. כדאי להזמין אותם להציג את הממצאים בפני כל החברים והחברות בגן. חוברת שמות – אפשר להציע לכרוך את התוצרים לחוברת המילון של שמות ילדי הגן.
בעקבות יויו, שמוצא את שמו על תיבת הדואר, תוכלו לצאת לסיור בסביבה הקרובה ולחפש היכן כתובים שמות, על שלטי רחוב, מוסדות, גינות או חנויות. אפשר לנסות לברר מדוע נקראו כך. מפה – בהמשך אפשר להציע להכין יחד את מפת האזור הסובב את הגן ולציין בה את הרחובות ואת המוסדות שהכרתם. להעשרה – "גני ילדים מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה", המרחב הפדגוגי
האיורים שבספר מלאי הומור, תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם כתב ספרי ילדים, אייר ספרים נוספים ועיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום" שבה הופיע לצידו של קיפי.
כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו.
אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו? להעשרה – אבנר כץ 2020-1939, פורטפוליו, אבנר כץ, ויקיפדיה
שפה ואיור בספר – כמו בספרים אחרים שכתבה, גם כאן דתיה בן דור משלבת עיסוק בתחום הפונולוגי, למשל בצליל "שָׁ". החלוקה לעמודים מדגישה זאת: בעמוד אחד מופיע הצליל הפותח, ובעמוד הבא מופיע המשך הביטוי או המשפט. יש לזה ביטוי גם באיורים: בחלק של הצליל היחיד יויו מאויר בתנועה, ובהמשך הוא מאויר במנח רגוע. התבוננות וגילוי – אפשר לדפדף יחד בספר ולגלות זאת. משחקי תנועה – אפשר לשחק משחק תנועה ולהציע הצעות למשפטים או ביטויים שמתחילים בצליל מסוים. כאשר אומרים את הצליל הפותח, קופצים ובהמשך מתיישבים. יצירה – אפשר להציע לילדים ולילדות להוסיף עמודים ובהם משפטים שמתאים ליויו לומר ומתחילים בצליל שָׁ ולאייר אותם בהשראת אבנר כץ. חורזים שמות – בהמשך לשמות המתחרזים שבספר, אפשר לבדוק עם הילדים והילדות אם בגננו יש שמות מתחרזים. אפשר להציע להם להמציא חרוזים לשמותיהם, וזאת מתוך התחשבות ברגישויות שלהם ולאחר בירור איתם אם הם מרגישים בנוח עם החרוז. חשוב להקפיד שהחרוז יהיה על דרך החיוב. ספר חרוזים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין ספר חרוזים לילדי הגן ולחבר לכל ילד שני משפטים מתחרזים, לדוגמה: "קוראים לי אדיר, ואני אוהב לשיר".
מה עושים כשנתקלים בבעיה? – אפשר לשתף את הילדות והילדים במקרה שבו אתם, ההורים, נתקלתם בבעיה. נסו לשחזר איך הרגשתם, לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים ואז לספר כיצד נפתרה הבעיה.
חישוק יכול להיות הגה, או צלחת או… – בסיום הקריאה, תוכלו לסרוק את הקוד שעל גב הכריכה ולצפות בסרטון על יצירתיות! אחר כך תוכלו להמשיך ולחשוב יחד – מה אפשר לעשות עם גליל נייר? עם מטפחת? עם בובה של גמד?
בכל סבב אחד מהמשתתפים מציג גמד שמופיע בספר: גמד עם מטרייה, גמד שותל פטרייה או גמד שקופץ בשלולית. שאר המשתתפים צריכים לנחש מה עושה הגמד ולמצוא אותו בין דפי הספר.
הטרמה לסיפור – אפשר להציג לילדי הגן פטרייה או תמונה של פטרייה ולשאול: מהי פטרייה? מה אתם רוצים לדעת על פטריות?
כדאי לחזק את החלק המדעי בהטרמה או אחרי קריאת הסיפור.
אפשר לשאול את הילדים והילדות: אילו היה מגיע לגננו גמד קטן והוא לא היה יודע מה עושים בפטרייה, מה הוא היה חושב שאפשר לעשות בה?
חשוב לקבל את הצעות הילדים ולחזק אותן ולאחר מכן לעבור להקראת הסיפור. לעצור ולשאול – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור בפעם הראשונה שבה "הגמדים התעצבו מאוד" ולבקש מהילדים להשיא לגמדים עצות ולהציע פתרונות. עותק אישי – אפשר לחלק לכל ילד וילדה עותק אישי ולבקש שיחפשו בספר איפה הפטרייה מופיעה כמטרייה, היכן היא משמשת כסירה, היכן היא משמשת כמצנח, ואילו עוד פטריות יש בספר. העשרה – שירי גמדים: "אצו רצו גמדים", "מאחורי ההר", "גמדים".
הספר הוא הזדמנות לפתח חשיבה יצירתית. יש לי רעיון – הציגו לפני ילדי הגן חפצים שונים, כמו בקבוק, כובע או גליל נייר, ושאלו אותם מה ניתן לעשות בהם. עודדו את הילדים להציע רעיונות נוספים מלבד השימוש הרגיל בחפצים אלו.
כדאי לצפות בסרטון שהכנו בנושא. להשראה – "'קסם הדמיון בהצגת תיאטרון" במערכת השידורים הלאומית במרחב הפדגוגי. קשר עם הבית – אפשר להכין תערוכה של החפצים השונים ולכתוב ליד כל אחד מהם את ההצעות של ילדי הגן. יש לירעיון – מבקשים מהילדים ומהילדות להציע פתרונות למצבים שעשויים להתעורר בגן, למשל: מה לעשות אם מישהו מתיישב במקום שבו רציתי לשבת? או מה לעשות אם אני רוצה לקחת משחק, אבל הוא נמצא במקום גבוה?
הגמדים בסיפור מוצאים רעיונות יצירתיים לכל בעיה שהם נתקלים בה. אפשר להציע לילדים להוסיף "בעיות" נוספות שהגמדים נתקלים בהן ולהמציא להן פתרונות בעזרת הפטריות.
ניתן לעשות זאת בהדרגה: בשלב הראשון ממשיכים את הסיפור ומספרים על הבעיה ומבקשים מהילדים להציע פתרונות.
לדוגמה: "המשיכו הגמדים בדרכם ופתאום פגשו אריה. 'יש לי רעיון', קרא גמד 3…"
כאן עוצרים ומזמינים את הילדים להציע פתרונות.
בשלב הבא הילדים מציגים גם את הבעיות וגם את הפתרונות.
אפשר להזמין אותם לאייר את הבעיות ואת הפתרונות.
החזרתיות והאפיזודות הקצרות בסיפור יכולות להתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים. אפשר להציע להם להמחיז את הסיפור (ניתן להתגמש ולאפשר ליותר משלושה ילדים להיות גמדים) או ליצור תיאטרון בובות.
חשוב לאפשר להם להשתתף בהכנות, בביצוע ובבחירת התפקידים – משחקנים ועד תפאורנים, כרטיסנים, מפעילי מוזיקה ועוד.
נברר: למה אתם זקוקים כדי להכין תפאורה? האם אתם רוצים להכין תלבושות? איזו מוזיקה או שירים אתם רוצים שילוו את המחזה? האם ניתן, לדעתכם, להתחלף ולשלב כמה שחקנים בתפקיד אחד? להעשרה – הסרטון איך צומח מופע, במרחב הפדגוגי.
לאורך הסיפור הסופרת אלונה פרנקל משלבת את המספרים 1,2,3 במלל ובאיורי הגמדים. אפשר לחפש באיורים היכן מופיעים המספרים, ולבדוק מי הוא גמד 1, 2 או 3. בחוברת "מתמטיקה היא משחק ילדים" בעמ' 24 יש הצעות ורעיונות לעשייה מתמטית בעקבות השיר "מאחורי ההר".
בעיר חולון, בדרום הגן הציבורי הנטוע ברחוב מוטה גור, נמצא גן סיפור "על גמדים פטריות ומה עוד?". הפסל גדי פריימן יצר פסלי אבן ומתכת
הממחישים את הרפתקאות חבורת הגמדים. ניתן להיכנס לבלוג "טיול בעיר", להתבונן בתמונות ולהשוות בין האיורים לפסלים.
בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר איורים בעצמם וליצור פסלים ממגוון חומרים בהשראת הסיפור.
בעקבות הגמדים תוכלו גם אתם לצאת לטיול בסביבת הגן, להתבונן סביב ולהבחין בפרטים: מה מזג האוויר? האם מעונן או שמשי? האם יש שלוליות? אילו צמחים אתם מזהים? ואילו בעלי חיים?
תוכלו להתבונן בסביבה דרך עיניהם של הגמדים: מה מעציב אתכם, גמדים יקרים, ומה משמח אתכם? מה גיליתם? אילו שיתופי פעולה יש ביניכם, גמדים מתוקים, ואילו שירים תרצו לשיר יחד? תיעוד מתמשך – כדאי לצלם בדרך רגעים מיוחדים וגילויים ולשבץ את התמונות באלבום משותף שתעדכנו בעקבות כל יציאה שלכם לטיול או לסיור. בתיאבון! – לאחר הטיול תוכלו להכין בגן מאכלי פטריות: מרק פטריות, סלט פטריות או פשטידת פטריות.
סיפור נוסף העוסק בחשיבה יצירתית הוא ספרה של רפאלה צרפתי, "מה אפשר לעשות בעלה?", שבו הגמד אלדד הופך עלה לדבר אחר.
מומלץ לצפות בשידור "מה אפשר לעשות בעלה" במאגר ההקלטות הלאומי במרחב הפדגוגי.
אלונה פרנקל [נ' 1937] היא מאיירת וסופרת ילדים. היא כתבה יותר מ-30 ספרי ילדים, וביניהם "ספר הפילפילים, "סיר הסירים" וסדרת ספרי נפתלי. רבים מספריה תורגמו לשפות שונות.
לרשימת היצירות המלאה: אתר הספרייה הלאומית.
לאיורים של אלונה פרנקל: אתר דףדף.
מה אפשר לעשות בחישוק? סִרקו את הקוד ותגלו.
ומה אתם יכולים לעשות במטפחת, בגליל נייר או ב… פטרייה? כדאי לשתף את המשפחות בסרטון ובגילויים היצירתיים של הילדות והילדים ולעודד אותם לקרוא את הספר גם בבית.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים גלויים וסמויים – הסיפור כתוב בשפה קולחת וברורה ומתאים לילדים צעירים. העלילה מתארת התמודדות עם מצבי קושי, מציגה לפני הילדים אפשרויות שונות של התמודדות יצירתית ומלמדת על חברוּת ועל שיתופי פעולה.
העשרת אוצר המילים – בסיפור משולבות מילים מופשטות ולא שגרתיות: "הרפתקאות", "רעיון", "אחזו", "תהום", "נפערה".
כישורי חיים – חיזוק היכולת להתמודד עם מצבים המצריכים איזון וּויסות רגשות הוא יעד מרכזי בפיתוח כישורי חיים בגיל הגן.
הגמדים בסיפור מגלים גמישות מחשבתית ומתמודדים עם קושי חיצוני תוך ויסות רגשותיהם ומציאת פתרונות יצירתיים.
ידע בין-תחומי – בסיפור משולבים תחומי דעת מגוונים: שפה, מתמטיקה ואומנות. הספרות 1,2,3 מופיעות במלל ובאיורים. בסיפור משולבים גם מושגי גודל הדרגתיים: קטן, בינוני וגדול. האיורים מסייעים בהבנת התפתחות מושג הגודל ובהבנת הקשר בין הגודל לפתרון המתאים.
הכְוונה עצמית – מיומנות של ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן המאפשרת התמודדות עם לחצים ועם משברים.
חשיבה יצירתית – מיומנות של העלאת רעיונות וחשיבה על נושאים מוכרים בדרכים חדשות. הגמדים בסיפור הופכים את הפטריות לאביזרים המשמשים פתרון לקושי שהם נתקלים בו.
מניחים כמה פריטים בשורה ומביטים היטב.
בכל פעם אחד מבני המשפחה מחביא חפץ אחד, ובני המשפחה עוצמים עיניים.
לאחר מכן הם פוקחים עיניים ומחפשים – איזה חפץ נעלם? היכן החביאו אותו?
הטרמה לסיפור – תוכלו לספר על דבר-מה שאיבדתם: תיק, מפתח, משקפיים… כדאי לשוחח על ההרגשה שהתעוררה בעקבות האבידה ולחשוב יחד מה כדאי לעשות. הכנה לשיחה – כדאי לצאת לחצר ולהציע לילדים להביט סביב ב"עיניים חדשות" ולחפש דברים שלא הבחינו בהם קודם באדמה בחצר, בשמיים או על העצים. שיחה בעקבות הפעילות – האם התגלו פרטים חדשים? מה היה גילוי משמח ולמה? האם חיפשתם משהו מסוים, או שגיליתם משהו במקרה, בלי שהתכוננתם לכך? שיחה על הספר – מדוע, לדעתכם, אהוד חיפש את הדברים שלא מצא? כיצד מרגישים כשמחפשים, ולא מוצאים? וכיצד מרגישים כאשר מוצאים? "מציאות" – מה מצא אהוד? כדאי לעמוד על כך שאהוד מצא "מציאות" – דברים ששמח בהם והיו יקרים לו אף שלא חיפש אותם – ולשאול את הילדות והילדים: האם קרה לכם שמצאתם לפתע "מציאה"? מה הייתה המציאה? מה הרגשתם כשמצאתם אותה?
בספר איורים בצבע ובשחור-לבן. נבחן עם הילדים והילדות את האיורים ונשער מדוע בחרה המאיירת לאייר כפי שאיירה.
שיחה על כך והעלאת הנושא למודעות יכולות לתרום להבנה של המסר הסמוי בסיפור ולשיח על חשיבה חיובית. המשך לסיפור – אפשר להציע לילדים לחבר המשך לסיפור: מה יאבד אהוד? מה הוא ימצא?
בהשראת הסיפור הילדים יכולים לאייר את החלק שעוסק באבידה בצבעי שחור-לבן ואת החלק שעוסק במציאה – בצבעים. יצירה – נציע לילדים מגוון חומרים בשחור ובלבן ומגוון חומרים צבעוניים ונאפשר להם יצירה חופשית.
מה צריך לחפש? – הגננת מכריזה על משהו שיש למצוא: חפץ עגול, פריט אדום, כלי נגינה, וילדי הגן מחפשים. אחרי סבבים אחדים אפשר לבקש מילדי הגן להכריז על משהו שיש לחפש. משחק פנטומימה – הגננת מספרת בפנטומימה מה היא חיפשה ומצאה, וילדי הגן צריכים להשלים את החסר, לדוגמה: "הלכתי לחפש כדור (בפנטומימה) ומצאתי כלבלב (בפנטומימה)."
בהמשך ניתן להציע להם להציג פריטים לבחירתם. איפה לחפש? – מישהו מחביא חפץ, והשאר מוצאים אותו ומתארים זאת תוך שימוש במושגי יסוד ובכיוונים: מֵעל, מתחת, מאחור, משהו צהוב, משהו עגול.
הסיפור מסתיים באמירה של אהוד: "כי אני אוהב לחפש ומוצא תמיד מה שיש". בעקבות זאת אפשר לשאול: מה קורה בדרך אל הגן? מה ניתן לראות? מה אפשר לחפש? ומה אולי נמצא? חיפוש אוצרות – אפשר לנהל פעילות שִׁגרה שבה בכל פעם מזמינים ילד או ילדה לחפש "אוצרות" בדרך אל הגן ולהביא אותם לגן או לספר עליהם. עֶרְכַּת גילוי – כדאי לעודד יצירת ערכה ולחשוב יחד: מה יהיה בעֶרְכָּה שיסייע לחיפוש: זכוכית מגדלת? משקפת? ומה יסייע לתיעוד: מצלמה? דפים וצבעים? שקיות? קופסאות איסוף?
רצוי להכין את הערכה עם הילדים ולאפשר להם ליצור חלק מהדברים בעצמם.
שיחה – כדאי לחשוב יחד מה יכול לעזור בחיפוש ולהציג כלֵי חקר שונים: זכוכית מגדלת, משקפת, עקבות בחול. ניתן לצאת לחצר או לסביבת הגן, להתנסות בחקר בעזרת כלֵי חקר, לאסוף את הגילויים ולהציג אותם בתערוכה. להשראה – אני מגלה עולמות חדשים המילה "להתבונן" מתוך "מילת היום – חוקרים בגן"
הסיפור הוא הזדמנות להכיר את האילנית, הדומה לצפרדע, אך קטנה ממנה. האילנית חיה ברחבי ישראל, וכיום היא בעל חיים מוגן, שאין לאסוף מסביבת הגידול שלו ואין להכניסו לצנצנת, כמתואר בסיפור. חשוב לשוחח עם הילדים ולספר כי הספר נכתב לפני שנים רבות, כאשר הדבר היה מקובל, ואילו היום אנו יוצאים אל הטבע, מגלים את בעלי החיים בסביבה הטבעית שלהם ומשאירים אותם שם. להעשרה – אילנית מצויה, אתר גן הנדיב
כדאי לעודד את המשפחות לקרוא יחד את הספר: אפשר לספר על הספר שהגיע לגן, לשלוח תצלומים מהנעשה בגן בהקשר של הספר, להודיע על יום החלוקה ולשתף בכפולת ההורים ובמשחק הקווה-קווה שעולה בסריקת קוד ה-QR.
שפה ואוריינות – מסר גלוי ומסר סמוי בספר: תיאור מצב יומיומי שלצידו מסר של חשיבה חיובית.
הסיפור מרובה בפעלים ובתיאורים וכולל פזמון חוזר, שמקדמים הבנה ומסייעים בשחזור הסיפור על ידי הילדים.
שילוב מילים במשלב גבוה המובהרות באמצעות שימוש במילים מוכרות, כמו: "הכלבלב איננו, הכלבלב נעלם".
שימוש במילות יחס לתיאור מקומם של הפרטים ושל הדמויות.
ידע בין-תחומי
שפה ואומנות – איור בגוני אפור לתיאור בעיה ואיור צבעוני לתיאור פתרון או הפתעה
כישורי חיים – עצמאות, פעלנות ויוזמה
אוריינות גופנית ובריאותית – קשר בין פעילות גופנית בחוץ לבין רווחה נפשית
האם גם אצלכם בבית מבקרים חברים קטנטנים? האם אלה חברים דמיוניים, ואולי בובה אהובה? כדאי לשוחח על כך עם הפעוטות ולשמוע מה הם אוהבים לעשות עם החבר הקטנטן. אפשר לצרף את החבר הקטנטן לקריאת הסיפור.
הסיפור ארוך מעט מהרגיל, וכדי לעורר עניין וסקרנות כדאי לספר אותו במגוון קולות: קול לאבא, קול ליעלי וקול שונה לאימא וגם לאליק בליק. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשתף את הפעוטות בזיהוי פרטים ובחזרה על המילים "אליק בליק".
איפה הבובה? על השולחן? ואולי מתחת לו? ואיפה הכדור? תוכלו להחביא חפצים שונים, לחפש אותם ולאחר מכן לספר: "הכדור על הכיסא", "הכדור מתחת למיטה". תוכלו גם להתחבא בעצמכם ולחפש זה את זו.
לאבא יש נעליים גדולות, הנעליים של אמא – גדולות פחות, ליעלי –נעליים קטנות , ושל אליק בליק? קטנטנות! כדאי לצאת למסע בבית, לאסוף פריטים מאותו סוג ולסדר אותם מהקטן לגדול.
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
התבוננו יחד ותנו לפעוט למצוא: היכן הציפור? האם היא מופיעה בעמודים נוספים? מי מלווה את הילד או הילדה לגן? כיצד מגיעים לגן – באופניים, בהליכה או בדרך אחרת? מי חובש כובע והיכן מופיע כלב?
כדאי להתבונן בעמוד האחרון ולשאול – "מה עושים הילדים בגן? מה אתם אוהבים לעשות במעון?"
בקריאות הבאות מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, שבהן כל פעוט ופעוטה מחזיקים עותק משלהם.
כדאי לשאול את הפעוטות את השאלות הבאות:
מה הילדים שבספר רואים בדרכם לגן? מי נוסע במכונית? ומי רוכב על אופניים? מי חובש כובע? את מי מלווה כלב?
מדברים על הבוקר שלנו
תוכלו לעזור לפעוטות להתרגל לשגרת הבוקר: בקשו מהם להציג: כיצד הם מתעוררים בבוקר, מתארגנים ויוצאים לדרך, כיצד הם מגיעים למעון, ומי מלווה אותם, מה הם רואים בדרך למעון, מה קורה בסוף היום, מי בא לקחת אותם ומה הם עושים לאחר שהם מגיעים הביתה.
כדאי לדעת!
המוח של פעוטות מתפתח כאשר מקריאים להם ספר, מתייחסים לאיורים שבו ונותנים להם שהות להסתכל ולחפש פרטים שונים, כמו היכן החתול? מה עושה הילדה? מי יושב על העץ?
מה עושות האיילות בלילות? ואיך קוראים ספר שירים? ספרה של לאה גולדברג עשיר בשירים, וכל אחד מהם הוא עולם קטן בפני עצמו. תוכלו לדפדף בין השירים, לבחור שיר לפי האיור, לפי היכרות קודמת וטעם אישי, או לפי כותרת מסקרנת. כדאי לקרוא יחד את השיר, ולשוחח: האם אהבתם את השיר? מה אהבתם בו? מומלץ לחזור לשירים אהובים מדי פעם, וליהנות יחד מן היצירות.
חלק מהשירים שבספר מולחנים. אפשר למצוא אותם בערוצי המדיה ולהקשיב. אפשר גם לשיר אותם ביחד, לנגן בכלי נגינה אמיתיים או מאולתרים וללוות את השירה בתנועות ידיים מתאימות, . אפשר לצרף מנגינה אהובה לשיר שמצא חן בעינכם.
האיורים בספר צוירו על-ידי חמישה מאיירים שונים. כדאי לדפדף בספר ולחפש איורים שונים ולנסות לשער מה מוסיף או מדגיש האיור בשיר? האיורים בכל הספר נצבעו בצבעי ירוק, לבן וורוד. אפשר להתנסות בציור בשני צבעים ודף לבן וליצור ציור משותף משני צבעים: לערבב ביניהם, ליצור משבצות וקווים ולקבל השראה מהאיורים שבספר.
שלולית? אור וצל? ואולי ירח או ציפור? תוכלו לקחת מצלמה ולצאת לצלם בעקבות השירים. את התמונות ניתן להוסיף לספר או לערוך תערוכה משפחתית ולשלוח תמונות ושירים למשפחה המורחבת.
מומלץ לחזור ולקרוא בספר בכל זמן מתאים, גם בכיתה ב'.
תוכלו להקדיש פינה שבועית קבועה ל"שיר מאת לאה גולדברג", שבה תקראו בכל פעם שיר נבחר. כדאי לשוב ולחזור לקרוא שירים אהובים במיוחד, ואם השיר מולחן, לשיר אותו.
בחירת שירים לקריאה בכיתה:
כשהספר מגיע, כדאי לעיין בו ולבחור שירים שיתאימו לקריאה ולפעילות בכיתה:
שירים לתקופה מסוימת בשנה
שירים על נושאים שדיברתם עליהם בכיתה
שירים המשיקים לתחומי לימוד מסוימים
שירים מולחנים שכדאי להשמיע בכיתה
בכל פעם תוכלו להציג לפני התלמידים והתלמידות שירים מסוימים ולעודד אותם לבחור בעצמם את השיר שירצו לשוחח עליו בכיתה לפי הסקרנות המתעוררת בהם עם קריאת הכותרת, התבוננות באיור הנלווה לו או מידת ההיכרות המוקדמת עם השיר.
רעיונות לשיחה בעקבות הספר:
– אילו ספרים נוספים של לאה גולדברג אתם מכירים? האם יש בספר יצירות שכבר הכרתם?
– מדוע, לדעתכם, השם שנבחר לספר הוא "מה עושות האיילות"?
כדאי להקדיש זמן לקריאה בקול ולשוב ולקרוא שירים שהתלמידים והתלמידות אהבו במיוחד.
לפני קריאת השיר – כדאי להציג תמונה של איילה, למשל אייל הכרמל, ולהתוודע לבעל החיים. כדאי גם להאזין למנגינת השיר ללא מילים, ואם מתאים, לשאול אם מישהו מזהה את השיר.
שאלת פתיחה – מה אתם עושים בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות של התלמידים והתלמידות ולשאול: מה, לדעתכם, עושות האיילות בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות לצד התשובות על השאלה הקודמת ואז לקרוא את הבית הראשון. אפשר לבקש מהתלמידות ומהתלמידים להדגים כיצד האיילות ישנות בלילות.
התבוננות באיור – תוכלו להתבונן יחד באיור ולבחון כיצד האיילות ישנות. בשלב זה אפשר לבחון: אילו דמויות נוספות נמצאות באיור מלבד האיילות? כיצד מופיעות הדמויות השונות: כדמויות של ממש? כצלליות?
המשך השיר – כדאי להציג את השאלה שבפתח הבית השני: "מי שומר על חלומן המתוק?" וממנו להמשיך ולקרוא את הבית כולו.
מי הם הכּוֹֹס והתַּן? כדאי להציג את בעלי החיים הליליים הללו לפני הכיתה ולהאזין לקולות יללת התניםוקריאות הכוס. אפשר לשאול: האם אילו קולות נעימים? כדאי לעמוד על כך שבחשכת היער הקולות הללו עלולים להפחיד את האיילות הישנות, ושהירח, הוא שדואג לשנתן של האיילות.
חלומות – כדאי לשאול: על מה אתם חולמים בלילה? האם אתם זוכרים חלום טוב? האם ישנו חלום ששב ומופיע? על מה, לדעתכם, האיילות יכולות לחלום?
קריאת הבית השלישי – לאחר הקריאה כדאי לשוב לאיור ולחפש בו את החלום. ייתכן שיהיו שיאמרו, "זה לא ייתכן", "זה לא קורה באמת". במקרה כזה כדאי לעצור ולחשוב יחד: האם השיר הוא רק על מה שקורה במציאות? מה מאפשר לנו השיר כשהוא מציג לפנינו חלום ודמיון? האם החלום של האיילות מוכר לכם מעולמכם?
להתעורר – אפשר לשאול: מי מעיר אתכם בבוקר? איך אתם מתעוררים? לעבור לבית האחרון ולשאול: מי היא איילת השחר?
להרחבה – כדאי להציג את הביטוי "איילת השחר" ולחשוב יחד מדוע כך נקראת תחילת הזריחה.
קריאה רציפה ושירה – לאחר ההיכרות עם השיר כולו כדאי לחזור ולקרוא אותו ברצף, להכיר את הלחן שיצר יוני רכטר ולשיר אותו יחד בתום הפעילות ובהזדמנויות שונות.
שימו לב להסברים שמלווים חלק מהשירים. הם מספרים על הרקע לשיר ועל מקורות ההשראה של המשוררת. כדאי לקרוא את ההסברים ולהכיר אותם לתלמידים ולתלמידות. כדאי לקרוא את השיר פעם נוספת לאחר החשיפה להסבר ולחשוב יחד על הקשר בין ההסבר לבין השיר.
כדי להעצים את החוויה ניתן ליצור בעקבות השירים: להכין כובע קסמים, להתבונן בסרטוני טבע המתעדים איילות או חסידות, לצאת לטבע ולחלוק סיפורים אישיים על חלומות אישיים, על אגדות אהובות או על קשר לבעלי חיים. אפשר גם לשיר את השירים המולחנים ולחשוב על ההתאמה בין המילים לשיר: האם אתם אוהבים את המנגינה? האם היא מתאימה, לדעתכם, לשיר?
כמחווה ללאה גולדברג ולמאייר המקורי של הספר, אריה נבון, נבחרו ארבע מאיירות ומאייר אחד שיאיירו את הספר מחדש. כדאי לקרוא עליהם בסוף הספר.
הצעות בעקבות האיורים:
איורים אהובים – מדפדפים בספר בזוגות וכל אחד ואחת משתף באיור שאהב במיוחד. מתבוננים בפרטים ומשוחחים: מה אהבת באיור? מה גילינו מהתבוננות משותפת?
מציירים בעקבות שיר – כל תלמיד בוחר שיר ומצייר ציור בהשראתו. התלמידים והתלמידות מתבוננים בציורים של חבריהם ומנסים לנחש לאיזה שיר מתאים כל ציור.
מאיירים בשני גוונים – כדאי להתבונן בצבעים המעטים שנבחרו לאיור השירים ולהתרשם מהמגוון העשיר של איורים שניתן לייצר באמצעות שני צבעים ודף לבן. כדאי לתת לתלמידות ולתלמידים להתנסות באיור במגוון צבעים ולאחר מכן לצייר את אותו איור בשני גוונים בלבד. לאחר מכן אפשר לבחון את החוזקות של איור רבגוני ואת החוזקות של איור בעל גוונים אחדים.
מי המאייר או המאיירת? מציגים לפני הכיתה כמה איורים נבחרים של כל מאייר/ת ומתבוננים בסגנון האיור של כל אחד ואחת. בשלב הבא ניתן לדפדף בספר בזוגות ולעקוב אחרי האיורים של אחד ממאיירי הספר. ניתן לנסות לזהות מי אייר שירים נבחרים מהספר.
תוכלו להזמין את התלמידים והתלמידות ללמוד על תולדות חייה של לאה גולדברג, לספר על יצירותיה ולשאול: מה מעניין אתכם לדעת על היוצרת? היכן ניתן להשיג על כך מידע? האם יש יצירה מסוימת שאתם קשורים אליה במיוחד?
התלמידות והתלמידים יכולים לשתף את המידע בדרכים מגוונות: לכתוב, להקליט, לצייר ציור רגיל או קומיקס או להציג.
כמה חדרים יש בבית שלכם? ומה עושים בכל חדר? כדאי להביט סביב ולחשוב: מה באמת אנחנו צריכים ועל מה נוכל לוותר? תוכלו לשוחח על הבית שלכם ועל בתים שבדמיון. אתם, ההורים, יכולים לספר לילדים על הבית שבו גרתם כשהייתם בגילם: במה הוא דומה ובמה הוא שונה מהבית שבו אתם מתגוררים כיום?
גם אתם יכולים להיות בנאים! תוכלו לבנות בית מקוביות לגו, מקופסאות קרטון, מכריות או מחומר אחר. אפשר לקשט את המבנה שבניתם ולכתוב בעזרת ההורים את שם הרחוב שבו הוא נמצא. ואת מי הייתם רוצים לארח בבית שבניתם?
הביטו באיור שבסוף הספר, ובו האיש מתגורר בחדר אחד: אילו פרטים הוא מכיל? האם הייתם מוציאים חלק מהפרטים ומביאים אחרים במקומם? אילו פריטים שנמצאים בבית שלכם הייתם מוסיפים לחדר שבאיור? תוכלו לערוך סבב שבו כל אחד ואחת מבני המשפחה בוחר פריט מהאיור ומחליט אם היה משאיר אותו בחדר המאויר, ואם לא – איזה פריט מהבית שלכם הוא היה מכניס במקומו.
הטרמה לסיפור – מה עדיף: בית עם מאה חדרים או בית עם חדר אחד? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולספר להם שהסיפור שלפניהם מספר על איש עם בית כזה, בית שבו מאה חדרים. וכמה חדרים יש בבית שלכם?
עוצרים ושואלים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולשאול:
כשהאיש רוצה לאכול ארוחת ערב –
מה הוא צריך בשביל לאכול ארוחת ערב? איך הוא יכין את הארוחה?
כשהאיש מביט החוצה דרך החלון –
מה לדעתכם הוא צריך לעשות?
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח עם ילדי וילדות הגן על הנטייה לרצות עוד ועוד – למה אתם חושבים שהאיש רצה מאה חדרים? מה הוא גילה בסוף?
כדאי לשוחח על כך ולהביא דוגמאות מעולמם של ילדי הגן: האם גם לכם קרה שרציתם עוד ועוד ממשהו?
נשוחח על האושר שבו זכה האיש כאשר ויתר על החדרים הרבים וזכה בשכנים חדשים.
תוכלו לשוחח גם על הבתים של ילדי הגן: האם יש חדרים שמיועדים לפעילויות מסוימות? האם בכל החדרים אפשר להתקלח או לבשל? האם בכל החדרים אפשר לשחק? מה אתם עושים בחדר השינה או בסלון?
גיוון משפחתי – חשוב מאוד לקבל ולתת מקום למגוון ולשוני בין המשפחות ולשוחח על כך, שהרי לכל משפחה מנהגים וכללים משלה המתאימים לה.
חדר חושך – חדר חושך מעוצב באופן כזה שלא מתאפשרת כניסה של אור לתוכו, והוא משמש צלמים לעיבוד חומרי צילום. בעקבות שאלות הילדים נבנה בגן "אילות" שבמודיעין חדר חושך עם ייעוד מיוחד.
חדר אומן – משמש אומנים ליצירה. ניתן לחשוף את הילדים והילדות לאומנים ולחדרי הסטודיו שלהם. רצוי להקים בגן "גלריה", להציג בה יצירות מתחלפות ולהכניס לתוכה אביזרים למשחק סוציו-דרמטי של הילדים כאומנים.
חדר פלאות – מקור המוזיאון במאות 16-17 באירופה, כאשר אנשים אמידים אספו חפצים מיוחדים והציגו אותם בבתיהם בחדרים שיוחדו לכך. אפשר להזמין את הילדים להביא לגן פריטים מיוחדים וליצור תערוכה ב"חדר פלאות".
"חדר אינסוף" – האומנית יָאיוֹי קוּסָמָה יוצרת אשליה של חדרים אינסופיים על ידי שימוש במראות. בהשראתם הקימו ילדי גן "תאנה" שבחדרה עם צוות הגן "חדר נקודות".
האיורים שבספר ממחישים כיצד דמיינו איתמר והארנב זה את זה וכיצד הם נראים במציאות. כדאי לבדוק ולהשוות: האם המפלצות מזכירות את הארנב והילד האמיתיים? האם המפלצות שדמיינו איתמר והארנב דומות זו לזו?
גם אתם, ההורים, פחדתם כשהייתם ילדים? תוכלו לספר לילדיכם ממה פחדתם ואיך התמודדתם עם הפחד, להקשיב לילדים המספרים מה מפחיד אותם ולחשוב ביחד מה אפשר לעשות כשמפחדים.
איך נראית מפלצת מפחידה? תוכלו לצייר ביחד ולאחר מכן לנסות לדמיין: איך קוראים למפלצת? מי החברים שלה? מה היא אוהבת לעשות וממה היא פוחדת? כדאי לבדוק אחרי שהכרתם אותה – האם היא עדיין מפחידה כל כך?
"ג'ימליה ג'ים! זוזו בוזו ים פם פוזו!" לכל אחת מהדמויות בסיפור מילת קסם בה היא משתמשת כשקורה משהו מבהיל. מה מילת הקסם שלכם? מוזמנים לבחור ביחד מילת הקסם משפחתית ולחשוב מתי כדאי להשתמש בה.
יושבים במעגל ומבקשים ממתנדב או מתנדבת לקפץ כמו ארנבת מסביב למעגל, לגעת קלות בראשם של כל ילד וילדה, לבחור בילד או ילדה ולומר להם, "ארנבת, ארנבת, למה את יושבת?"
המתנדב או המתנדבת יתיישבו במקומם של הילד או הילדה שנבחרו, והם יקומו ויקפצו מסביב למעגל ויבחרו בתורם "ארנבת" חדשה.
משוחחים – אילו חיות אתם אוהבים? האם יש חיות שאתם מפחדים מהן? למה?
מדמיינים – תוכלו לשאול: האם יש חיות ששמעתם את השם שלהן, אך לא ראיתם אף פעם, לדוגמה, ווֹמְבָּט?
אפשר לעודד את הילדים והילדות לצייר את החיה בתוך בועת חשיבה בדומה לאלו המופיעות בספר ולאחר מכן להתבונן בתצלום של החיה ולשוחח על הדומה והשונה בין הדמיון למציאות ועל מה שגרם לכך.
מאזיניםלקולות של חיות ומנחשים מהי החיה. האם הקול של החיה מפחיד, מסקרן, מצחיק או מפתיע?
מתבוננים בתצלום חלקִי של חיה ומשערים מהי.
משתעשעים – יוצרים אוגדן של תמונות בעלי חיים, שכל תמונה בו מורכבת משלושה חלקים נפרדים וחתוכים: ראש, גוף ורגליים. ניתן לחבר שלושה חלקים של אותה חיה או ליצור חיות דמיוניות שמורכבות מכמה חלקים שונים.
אורה איל איירה ספרי קלסיקה, כמו "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"הצב של אורן", ואף כתבה ספרי ילדים. אחד מהם הוא "לילה חשוך אחד", המתאר פחד מחושך ומהלא מוכר.
הסופרת דבורה עומר (1932-2013) כתבה עשרות ספרים וסיפורים לפעוטות, לילדים ולבני הנעורים. היא החלה לכתוב כילדה והמשיכה לכתוב בבגרותה: "כשהפכתי למורה, התחלתי לכתוב לילדים ומאז פרסמתי ספרים רבים". לאחריו כתבה עומר ספרים היסטוריים לילדים, שעסקו בגיבורי הישוב העברי וכן ספרי הרפתקאות, דמיון, אגדות, בדיחות, וספרים על אתגרים בחיי ילדים ומתבגרים. דבורה עומר זכתה בפרסים רבים לספרות ולספרות ילדים, ובשנת 2006 היא קיבלה את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
בימי חג החנוכה נפגשים הורים וילדים, משפחות וחברים, בבית וגן וחוגגים יחד את חג האורות. לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן, או להכין יחד מאכל אהוב.
בעקבות הסיפור אפשר לשחק מחבואים ולחפש זה את זו. אפשר גם להחביא סביבון במקומות שונים בבית ולהכין חידות, חיצים או רמזים אחרים שיעזרו לגלות היכן הוא מסתתר.
כשהנרות דולקים לידנו וכשריח הסופגניות נישא באויר תוכלו להיות סביבונים בעצמכם. אפשר להיות 'סביבון צב' ולהסתובב לאט, אפשר להיות 'סביבון מטוס' – להסתובב ולפרוס ידיים לצדדים, אפשר להיות 'סביבון דוב' ולהסתובב בכבדות. ומה עוד?
בעלי חיים – תוכלו להזמין את הילדים לשוחח על חיות מחמד: האם הם מגדלים חיית מחמד? איזו? האם היו רוצים לגדל חיית מחמד מסוימת? איזו חיה היו רוצים לגדל ולמה? כיצד נטפח ונאהב את חיות המחמד? לְמה חשוב לשים לב כשמגדלים חיית מחמד? כיצד נשמור על חיית המחמד?
אם אפשרי, הביאו לגן חיות מחמד כדי שיהיה ניתן לטפל בהן, ללטף אותן, לראות מה הן אוהבות לאכול, מה הן אוהבות לעשות במשך היום ועוד.
"המקום הכי מתאים להיוולד בו בחנוכה הוא… סביבון". ומה המקום הכי מתאים להיוולד בו בחגים אחרים? בקיץ? ביום מעונן? תוכלו להשתעשע עם הילדים ותוך כדי כך לחזור על המושגים השונים הקשורים לחגים, לעונות או לתקופות שונות.
כיצד הייתם רוצים לקרוא לחתלתולים שנולדו בחנוכה? האם ישנם ילדים וילדות שנולדו בחג? אם כן, האם יש קשר בין שמותיהם לחג? ומה משמעות השמות של יתר החברים והחברות בגן?
תנועה – סביבונים אנושיים – מתנועעים בחלל הגן ומתאימים את התנועות להכרזת הגננת: סביבון מטוס, סביבון צב או סביבון קפיץ.
מיון סביבונים – מביאים סביבונים מהבית וממיינים אותם לפי גודל, צורה, צבע ועוד.
מה מתחבא פה? יוצרים סביבון קופסה ומחביאים בתוכו פריטים נבחרים. ניתן לבקש מכל אחד ואחת להחביא פריט משלהם בסביבון וליצור משחק ניחושים בקבוצות קטנות: מה מתחבא בסביבון שלי? ומה מתחבא בשלך?
על פאותיו של הסביבון רשומות האותיות נ', ג', ה' ו-פ', שהן האות הראשונה במילים "נס גדול היה פה". אפשר לבדוק אילו משמות הילדים והילדות מתחילים באותיות אלו. כדאי לבקש למצוא מילים נוספות שמתחילות בצליל האותיות האלה.
אפשר לשיר את השיר "מה מתחיל במָ" שכתבה דתיה בן-דור ולאחר מכן לשנות לצליל של אות אחרת מהסביבון ולבקש מהילדים לציין מילים שפותחות באותו צליל. ניתן להכין סביבון שפאותיו נפתחות ולהציע לילדים ולילדות לצייר או לכתוב מילים שמתחילות באותיות הסביבון ו"להטמין" אותן בתוכו.
בסיפור ילד ואביו מכינים יחד כלי רכב מגלגלים שמצאו, מה אתם אוהבים לעשות ביחד? – תוכלו להיזכר בדברים שעשיתם ביחד ולתכנן פעילויות משותפות כמו שתילה, בישול, אפייה, ציור, ריקוד, וגם – הרכבה של כלי רכב או "נהיגה" משותפת בישיבה על כיסאות, כשאתם אוחזים בהגה דמיוני.
הסיפור מתגלגל מגלגל לגלגל, וזו הזדמנות לספור את הגלגלים. כדאי לספור יחד את מספר הגלגלים המרכיבים את כלי הרכב שבסיפור: כמה גלגלים יש לתלת-אופן? וכמה גלגלים יש לאוטו?
ניתן ליהנות יחד ממשחקי גלגלים: לגלגֵל גלגל למרחק ולראות עד היכן הוא מגיע, לגלגֵל זה לזה גלגל של כלי רכב, גלגל ים או דברים עגולים אחרים, להתגלגל ביחד בהנאה, וגם – להתגלגל מצחוק!
לפני קריאת הסיפור ניתן לתת לפעוטות לגלגל חישוק או גלגל ולהניע ידיים ורגליים בתנועות מעגליות.
במהלך קריאת הסיפור תוכלו לספור עם הפעוטות את מספר הגלגלים שהילד מצא ואת מספר הגלגלים בכל כלי רכב. כדאי ללוות את הסיפור בהדגמה של כלִי רכב צעצוע.
לאחר קריאת הסיפור תוכלו לשאול את הפעוטות: מה אפשר להכין משני גלגלים? מה אפשר להכין משלושה גלגלים? ולהמשיך לספור פריטים בגן: כמה רגליים יש לכיסא? כמה רגליים יש לשולחן? כמה רגליים יש לך?
המילה "גלגל" היא מילה שנעים לגלגל על הלשון בגלל הצלילים החוזרים שבה (גל-גל). אפשר להגיד יחד מילים נוספות שיש בהן צלילים חוזרים, כמו "קוּמְקוּ ּ ם", "פַ ּרְפַ ּ ר", "תַ ּלְתַל", ולשאול: באילו עוד מילים שאתם מכירים יש צלילים חוזרים?
לאילו חפצים יש צורה עגולה? ואיפה יש חפצים שמתגלגלים? הפעוטות יכולים לחפש חפצים עגולים ומתגלגלים ברחבי המעון ולבחון את הסביבה הקרובה. כדאי לשלב פעילות תנועה עם חישוקים וכדורים.
תוכלו לספר על משפחת כלֵי התחבורה או כלֵי הרכב ולהכיר כלֵי רכב שונים: רכבת, מטוס, אופניים, סירה ואונייה. כדאי להכיר את הפעלים המתאימים לכל כלי תחבורה: מכונית נוסעת, אונייה שטה ועל אופניים רוכבים. כדאי ללוות את הפעילות בתנועות גוף: הנפת ידיים לצדדים כמו מטוס, "רכבת" של פעוטות ש"נוסעים" ברחבי הכיתה או "שטים" ב"אונייה" משותפת. נוסעים ושרים – במהלך הפעילות כדאי לשיר יחד שירים שמתארים כלֵי רכב: "רד אלינו, אווירון" – מילים: חינגה סמילר, לחן: פניה שלונסקי וגמן "האוטו שלנו גדול וירוק" – מילים: פניה ברגשטיין, לחן: שיר עם שוודי "במכונית האדומה ניסע" – מילים: לאה לופנפלד, לחן: גידי קורן "כבר סידרנו הרכבת" – מילים ולחן: לא ידוע
בעזרת פריטים מהגן תוכלו ליצור כלֵי תחבורה עם הפעוטות: אוטובוס מכיסאות – זוג אחר זוג יושבים בטור, והפעוט או הפעוטה הראשונים אוחזים ב"הֶגֶה" דמיוני. מכונית מכיסאות – כל פעוט יושב על כיסא נפרד ב"מכונית" משלו ומסובב "הֶגֶה" דמיוני. אפשר לשבת בקבוצות קטנות ב"מכונית" משותפת ו"לנהוג" לצלילי שירי נסיעה וכלֵי רכב. כשמפסיקים את המוזיקה, הפעוטות מתחלפים במקומות, ובכל פעם מישהו אחר "נוהג". כלֵי רכב מקופסאות – בעזרת ארגזים גדולים יוצרים צורה של כלי רכב, מחברים גלגלים והֶגֶה מקרטון ו… נוסעים!
הסביבה שלנו מלאה בגלגלים מסוגים שונים: גלגלים של רכב, גלגל ים, גלגל הצלה, גלגל שיניים ועוד. הפעוטות יכולים להדביק תמונות של גלגלים על גלגל ים או על גליל קרטון וליצור יצירה משותפת שכולה גלגלים.
תוכלו להכין מסיבת סוף שנה, ובה שירים שהכרנו לאורך השנה, וביניהם שירי לוין קיפניס ו"אמבטיה לשבתיה". הפעוטות יכולים לשיר, לרקוד, ללוות בכלי נגינה ולפגוש "חברים" מהסיפורים שפגשתם השנה שיבואו לבקר: חתולים, דובים, בובה, גלגלים, אגס, ציפורים, חיפושית, נרות וצלליות.
לוחות משחק –המשחק מכיל 4 לוחות משחק שעל כל אחד מהם 4 פריטים.
2 לוחות מכילים חפצים כמו מיטה, עציץ, ארנב צעצוע ומשקפיים.
2 לוחות מכילים צלליות של החפצים, בהתאמה: צללית של מיטה, צללית של עציץ.
להדפסה – לבחירתכן: ניתן להדפיס לוחות צבעוניים של פריטים ולוחות כהים של צלליות.
ניתן להדפיס לוחות ללא צבע ולצבוע את הפריטים השונים וכן לוחות צלליות ללא צבע ולצבוע אותם בצבעים כהים.
איך משחקים?
מתאימים בין החפץ לבין הצללית שלו: צללית של משקפיים היא בת הזוג של המשקפיים.
ניתן לשחק בלוח אחד או בשניים בהתאם ליכולת של הפעוטות.
ניתן להחליט לשחק עם לוח וחצי ולגזור כך שיכיל 6 כרטיסים של צלליות ו-6 כרטיסים של פריטים.
אפשרות נוספת להניח את כרטיסי החפצים הפוכים ולהרים בכל פעם כרטיס.
לחפש בספר "לילה חשוך אחד" היכן מופיע הפריט.
אפשרות מתקדמת בשלב מתקדם יותר ניתן לשחק באותו האופן עם כרטיסי הצלליות:
להרים בכל פעם כרטיס, לשייך את הצללית לחפץ ולחפש אותו בין דפי הספר.
אפשר לפזר על שולחן את דפי הפריטים על מנת להקל על זיהוי הצלליות.
מבוגרים מבחינים בין דמיון למציאות בעוד שאצל פעוטות הבחנה זו עדיין מטושטשת, לכן המראות הדמיוניים מעוררים בהם פחד. תוכלו לבדוק עם ילדיכם מה מרגיע אותם לפני השינה ומה עוזר להם להירדם. איך אתם, הורים וילדים, מתכוננים לשינה? מה עוזר לכם להירדם? האם אתם אוהבים חושך או מעדיפים להשאיר אור קטן?
הצלליות שבסיפור מורכבות מערימה של בגדים שמונחת במקומות שונים. כדאי להתבונן עם הפעוטות על צלליות שונות ולבחון ממה הן מורכבות. ניתן גם ליצור צלליות: כל מה שצריך זה חושך, מנורה וידיים שייצרו את הצלליות הכהות על רקע קיר בהיר. אפשר גם להכין ביחד צלליות מכמה חפצים ולראות איזו צורה מטיל הצל שלהם על הקיר.
אפשר להמשיך ולדמיין גם באור. תוכלו לצאת החוצה, לשכב על הגב ולהתבונן בעננים: אילו צורות הם יוצרים? באופן דומה ניתן להתבונן בכתם של צבע או בשאריות השוקו שבכוס.
תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות לשינה: מה אתם עושים לפני השינה? מה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשאול על בובה או דובי שאיתם הפעוטות אוהבים לישון ולהמחיז הכנות לשינה. כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור "איפה הדוב?" ולהשתעשע יחד.
מפלצת מפחידה? לא במעון שלנו! כל פעוט ופעוטה יכולים ליצור מפלצת משלהם במגוון דרכים וחומרים. הם יכולים להציג את המפלצות שיצרו, לדבר איתן ולהכין תערוכת מפלצות חביבות, כי לפעמים הדרך להתמודד עם פחד היא להתיידד איתו.
האיורים בסיפור הם בשחור-לבן, ובהשראתם כדאי ליצור בשחור-לבן: תנו לפעוטות לצייר בצבע פנדה לבן על בריסטול שחור או בצבע פנדה שחור על בריסטול לבן. הציגו תערוכת יצירות בשחור-לבן ובלבן-שחור.
פעוטות רבים עוברים חוויה של פרידה בזמן שהם הולכים לישון. הם שוכבים לבדם בחושך, ואז המראות לא ברורים, הדמיון שלהם משתולל, והם "רואים" מפלצות או יצורים מבהילים. ככל שהפעוטות גדלים, גדלים גם הדמיון והיצירתיות ולצידם הפחדים בחושך. פחד מחושך הוא חוויה נפוצה, ואפשר לעזור לפעוט להתמודד איתה אם מתייחסים לפחד שלו בכבוד וברצינות, עוזרים לו להסביר במילים ממה הוא פוחד, מחבקים ומרגיעים אותו ומציעים לו פתרונות מעשיים, כמו אלה שמציעה חנה-בננה.
השורות הקצרות, החרוזים והמקצב האחיד מאפשרים לפעוטות לעקוב אחרי השיר וגם להצטרף לקריאה באופן פעיל: להשלים חרוז, מילה או שורה או לתאר בתנועה את מעשיה של בתיה בזמן רחצת הבובה קטיה. בעקבות השיר תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים כמו 'שבתיה' וליהנות מהצלילים ומהחריזה.
משפחות שונות מציינות את השבת בדרכים מגוונות, כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם אוהבים לעשות בשבת? אם נהוג במשפחה לערוך הכנות מיוחדות לשבת, כדאי למנות אותן יחד ולשתף באופן פעיל את הפעוט או הפעוטה.
רחצה באמבטיה יכולה ליצור רגעי קסם לרוב: אפשר להתנסות במרקמים של סבון וספוג רחצה, אפשר לשיר שירים, ולהתנסות במזיגת מים מכוס לכוס, הפרחת בועות סבון וצביעה בצבעים מיוחדים לשימוש בזמן הרחצה.
ומה אם ילדיכם לא אוהבים אמבטיה? אפשר לחוות את הקסם הזה גם לצד גיגית של מים או ברחצה של בובה…
בספר מופיעים אברי גוף שונים וזו הזדמנות להעשיר את אוצר המילים של ילדיכם.. תחילה אפשר לשאול איפה נמצאים איברי הגוף – איפה האוזניים? איפה העיניים? ולאחר מכן להצביע על איבר בגוף ולבקש מהפעוט להגיד מה שמו.
כשהשבת מתקרבת, כל אחד ואחת מתכוננים בדרכם-שלהם. כיצד מתכוננים לשבת במעון? אפשר לשוחח על כך עם הילדים ולשלב בשיחה את החושים השונים: מה טועמים בקבלת השבת במעון? מה מריחים בזמן קבלת שבת או בסמוך לה? מה שרים? איך נראים? האם לובשים לבוש מיוחד? וכיצד מתכוננים לשבת בבית? כדאי לשוחח עם הפעוטות גם על הבובות האהובות עליהם: מה שמה של הבובה? מה הם עושים איתה? כיצד הם מטפלים בה?
בעקבות הבובה קטיה תוכלו להזמין את הפעוטות ליום בובות שבו יביאו מגוון בובות לגן. תוכלו לשבת במעגל, ובכל פעם פעוט או פעוטה ידגימו מה אפשר לעשות עם הבובה שבחרו: לחבק, לנשק, לרקוד…
בספר ישנן מילים מיוחדות כמו "מקרצפת" ו"מפשילה שרוולים". כדאי להמחיש מילים אלו בעזרת תנועות גוף. האיורים שבספר מסייעים גם הם להבנת רצף הפעולות של בתיה והבובה קטיה. בהמשך כדאי להעשיר את אוצר המילים של הפעוטות ולחזק את הקשר בין המילים באמצעות המשחק "מה עושים עם…?" – במברשת מברישים, במטאטא מטאטאים, ובמסרק מסרקים.
תוכלו לשחק במשחקי יצירה ודמיון כמו הכנת אמבטיה לבובה, הלבשת בובה, תליית כביסה, האכלת בובה ועוד. רעיונות נוספים מצויים בדף הספר "אמבטיה לשבתיה" באתר ובפינטרס של ספריית פיג'מה.
שירים לכל עת כל אירוע וחוויה הם הזדמנות לְשיר. אתם יושבים בגינה? – זו הזדמנות לשיר יחד את השיר 'גינה לי חביבה'. מתכוננים לאכול סלט? דפדפו לשיר 'מלפפון ירוק' ושירו את השיר לקראת הארוחה. ולפעמים אפשר לשיר "סתם" בלי סיבה, רק כי נעים לשיר ביחד…
שירים ותנועות איך הולכים הדובים? ואיך מתקתק השעון? כדאי ללוות את השירים בתנועות גוף: ללכת כמו דוב, לטפוף על קצות האצבעות כמו טיפות, או לתקתק כמו שעון.
מילים ומנגינות
בשירים ישנן מילים או שורות שחוזרות על עצמן. ניתן ללוות אותן בתנועת גוף קבועה וליצור מעין פזמון חוזר של מילים ותנועה.
רבים מהשירים בספר הולחנו. תוכלו לקחת תוף מרים, כפות עץ או מכסים של סירים, ולחגוג יחד בשיר, מנגינה וריקוד. לאחר שהילדים יכירו את השירים היטב, תוכלו לשחק במשחק ניחושים: התחילו לזמזם את המנגינה ותנו לילדים לנחש את ההמשך ולהצטרף אליכם.
לוין קיפניס (1989-1890) הוא מחלוצי המשוררים והסופרים לילדים בעברית בארץ ישראל. לוין קיפניס כתב ותרגם מאות שירים וסיפורים לילדים, היה שותף להקמת הוצאת ספרים לילדים ותיאטרון לילדים וערך כתבי עת, מקראות וספרי לימוד.
לוין קיפניס היה יוצר פורה במיוחד וזכה בפרסים רבים. "המטרייה הגדולה של אבא", "שלושת הפרפרים", "שישה בשקיק אחד" ו"אליעזר והגזר" הם כמה מסיפוריו ומשיריו המוכרים והאהובים עד היום.
הספר מעוצב כך שבעמוד אחד חידה ובעמוד שלאחריו פתרון החידה. תוכלו לבקש מילדיכם לנחש מה פתרון החידה לפני הדפדוף: השלמת החרוז יכולה לעזור. לא מצאתם את הפתרון? אפשרו לילד או לילדה להפוך את העמוד ולגלות.
הביטו יחד באיור האחרון של הספר. המאיירת אורה אייל החביאה בתוכו את פתרונות החידות מהספר כולו. האם תוכלו למצוא אותם? האם תוכלו לזכור חידה הקשורה לאחד הפריטים בתמונה?
אפשר לנסות ולחבר סיפור ובו כמה שיותר מפתרונות החידות.
התשובות המאוירות לחידות הולכות ומצטברות מדף לדף. תוכלו לשאול את הילדים והילדות מה רואים בכל תמונה, להנחות אותם לחפש בכל דף את פתרון החידה מהעמוד הקודם ולגלות מה הפריטים שחוזרים על עצמם, ואיך הם משתלבים בחייו של הילד. בסוף הספר תוכלו לנסות ולשחזר את החידות תוך התבוננות בפריטים המופיעים בו.
אפשר להכין עם הילדים והילדות ספר חידות של חפצים מהגן. כדאי להציע למשתתפים לצלם או לצייר חפצים ולחבר יחד חידות המתארות אותם. כל קבוצה מכינה ספרון חידות וחדה אותן במליאה.
הספר "בוקר בהיר אחד", שאורה איל כתבה ואיירה, מספר על ילד וסבתא האוספים פריטים שמצאו. בכל עמוד בספר ניתן להבחין רק בחלק מהאיור של הפריט המתגלה בעמוד הבא
פעילות לאספת הורים – אפשר לבקש מהילדים ומהילדות לתאר את ההורים ולסכם את דבריהם. באסֵפה מקריאים את התיאורים, וכל הורה משער איזה מהתיאורים עוסק בו. מתאים גם כפעילות קהילתית בזום.
פעילות בגן – ניתן לבקש בכל פעם מכמה הורים שיתארו את ילדם וישלחו את התיאור לגננת. הגננת תקריא את התיאור בפני הילדים, והם ישערו מיהו הילד או הילדה בתיאור.
לאיזו תמונה בספר תרצו להיכנס? תוכלו לבחור להתארח אצל אחת המשפחות שבסיפור, לדמיין איך ההרגשה להיות שם ליד הלווייתן או בכיס הקנגורו ולחשוב מה תרצו שיקרה כשתפגשו את הדמויות שבתמונה.
כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: אם יכולתם להיות אחת החיות ליום אחד –איזו מהן הייתם בוחרים להיות? למה? כדאי למנות יחד את הדברים הטובים שיש בחיינו.
איורים מטרימים – בכל עמוד מופיע בעל חיים שהדמות רוצה להידמות אליו. כדאי להסב את תשומת הלב של הילדים לאיורים הללו ולעודד אותם לספר את הסיפור בעל-פה באמצעותם.
החולם הקטן – השיר "החולם הקטן" מתאר חלומות… תוכלו לשיר ולהציג את החלומות שבשיר: ענן, קוסם ופרפר. ומה אתם הייתם רוצים להיות? אפשר להדגים בפנטומימה.
נשחק במשחק "בעל החיים הנעלם" ובאמצעותו נקדם את יכולת התיאור של הילדות והילדים: נכין כרטיסיות עם תמונות בעלי החיים המופיעים בספר וכן כיס שקוף שיכיל את התמונות.
בשלב הראשון נתאר את החיה, והילדים יגלו מהו בעל החיים הנעלם. בשלב הבא נתלה את הכיס השקוף על גב אחד הילדים מבלי שיראה את התמונה. המשתתפים יתארו את בעל החיים מבלי נקוב בשמו, והילד הנושא את הכיס ינסה לנחש מהו בעל החיים הנעלם.
אפשר להוסיף עמודים לספר: כל ילד וילדה יבחרו בעל חיים, וכולם יחד יחשבו במה הוא מיוחד, מה הוא אומר להוריו, ואיזה בעל חיים הוא היה בוחר להיות. נאפשר לילדים לאייר איורים נלווים.
מיהו הצאצא של החמור? אפשר לחלק את הילדים לקבוצות של בעלי חיים: אבא, אימא וגורים. כל אחד יציג את החיה שקיבל באמצעות תנועות וקולות. שאר חברי הקבוצה ינחשו מהו בעל החיים, וכולם יחד ימנו את שמות משפחת החיות: סוס, סוסה, סייח…
בהשראת הפִּסקה האחרונה, העוסקת בייחודיות ובקבלה עצמית, אפשר לבקש מההורים לכתוב מה משמח את ילדם ומה הוא אוהב לעשות ולשלוח לג. בגן נשתף את הילדים בתיאורים שכתבו ההורים.
"הכבש השישה עשר" הוא אוסף שירים וסיפורים שאפשר לקרוא ברצף או לבחור בכל פעם שיר או סיפור אחר בהתאם לזמן, לחוויה שעברתם או סתם כשמתחשק. האם תוכלו לכתוב יחד סיפור או שיר על חוויה יומיומית שלכם? ואולי תוסיפו עוד בית לאחד השירים שבספר?
במהלך הקריאה כדאי לשוחח יחד ולבחון – אילו מחשבות ורגשות עולים אצלכם, ילדים ומבוגרים, בעקבות השיר? האם הוא מזכיר לכם חוויות שחוויתם? תוכלו לשתף זה את זה בתחושות ובחוויות שלכם כיום ובתקופת הילדות שלכם, ההורים.
רבים מהשירים שבספר מולחנים, וזו הזדמנות להאזין להם, לשיר אותם יחד וליהנות מהלחנים של יוני רכטר ושל מוזיקאים נוספים. אפשר להקליט את עצמכם שרים יחד, ללוות את השירה בנגינה ולהמציא תנועות לשירים אהובים.
בעקבות שירים שאהובים עליכם תוכלו ליצור במגוון דרכים: לצייר בגוונים ירוקים את האיש הירוק, לאייר כיצד אתם נראים מאחור, לצלם גן סגור, או ליצור את הכבש השישה עשר מצמר גפן. כשתסיימו תוכלו להציג את היצירה ולָחוד חידה: איזה שיר או סיפור עומדים מאחורי היצירה?
"הכבש השישה-עשר" הוא אחד מספרי הילדים המוכרים והמצליחים ביותר שכתב יהונתן גפן – משורר, פזמונאי, סופר, מחזאי, מתרגם, עיתונאי וסטיריקן. אתן מוזמנות ליהנות מהספר לאורך השנה כולה ולבחור בכל פעם שיר או סיפור לאור הנושא שנלמד בגן באותה עת, לאור חוויות שעברתם, לפי עונת השנה או סתם כך, ללא סיבה.
מי אוהב שוקולד? מי אוהבת ימי הולדת? תוכלו לשיר את השיר "אני אוהב" ולבקש מהילדים לקום כששרים על דבר-מה שהם אוהבים. תוכלו גם לשאול את הילדים מה עוד הם אוהבים ולחבר לשיר בתים נוספים.
תוכלו לדפדף ולחפש בספר את השיר שמדבר עליכם: על איזה שיר תוכלו לומר בוודאות "הילד הזה הוא אני"? או היה אני? זו ההזדמנות שלכם, ההורים, לספר על הילדים שהייתם. תוכלו לחפש תמונת יַלדוּת ולספר את סיפור היַלדוּת שלכם סביב התמונה: איזה ילדה או ילד הייתם? מה אהבתם ומה הצחיק אתכם? ממה פחדתם ומה הרגיז אתכם
ומה אפשר לראות רק אצלכם בבית? האם אפשר לראות אותו דרך החלון? במה עוד אתם מיוחדים כמשפחה? האם יש לכם שיר אהוב, או פעילות שאתם נהנים לעשות יחד? האם יש טקס קבוע בחגיגות המשפחתיות או משהו שמצחיק אתכם שוב ושוב? אולי יש לכם משפט או מילה שהמצאתם, או שיש מילה בעלת משמעות מיוחדת שרק אצלכם במשפחה מבינים? ומה חסר לכם והייתם רוצים להוסיף, משהו שיציץ מהחלון שלכם: דמות, חפץ, חיה, או אולי בכלל להשמיע ממנו שיר?
מיהי הילדה הזאת? ומיהו המבוגר הזה? – ניתן לשחק במשחק משפחתי שמשתף ילדים וילדות, מבוגרים וצעירים: בכל סבב אחד מבני המשפחה חושב על אחד המשתתפים ומתאר אותו באופן עקיף. למשל: "הילד הזה שאני חושבת עליו אוהב לשחק בכדור", או: "האדם שאני חושב עליו אוהב לשתות קפה אחר הצהריים". לאחר התיאור צריכים המשתתפים לנחש מי הילד הזה, הילדה הזו או המבוגר הזה שעליו רמזו הרמזים במשחק. תוכלו להוסיף קרובים וחברים המוכרים לכולם ואינם נמצאים לידכם.
יהודה אטלס הפליא לכתוב מנקודת המבט של ילדים. תוכלו לשוחח עם הילדים והילדות ולשאול שאלות המעודדות שיח רגשי, כגון:
מה אהבתם?
מה מצחיק אתכם?
אילו דברים מאלה המתוארים בשירים קרו גם לכם?
מה הייתם רוצים שיקרה לכם?
חזרה לספר לאורך השנה – הספרים אומנם מחולקים למשפחות, אך השירים יכולים להמשיך וללוות את הילדים והילדות. מומלץ לחזור ולקרוא את השירים לאורך השנה בעקבות אירועים בחיי הגן ומחוצה לו ולחזור על שירים שהילדים אוהבים במיוחד.
"הייתי רוצה שיֵדעו כולם…" – מה כל ילד וילדה היו רוצים שידעו עליהם? מה מייחד אותם? בהשראת החלונות שבספר תוכלו להכין לוח, ובו חלון אישי לכל אחד מילדי וילדות הגן. בכל חלון יופיעו תצלום אישי ופרטים אישיים שכל ילד וילדה רוצים לשתף בהם את כולם. במהלך השנה אפשר להוסיף פריטים.
תוכלו לבקש מהילדים ומהילדות לעצום עיניים בזמן שאחד מהם מתחבא מאחורי חלון מדומה מקרטון. הילד המתחבא יחשוף יד, ישלח רגל או יציץ מבעד לחלון, והקבוצה תנסה לנחש מיהו. כדאי לבקש מהילד המתחבא לספר על נושא אחד הקשור לעצמו: בעל חיים אהוב, שאלה שאני לא אוהב ששואלים אותי וכד'.
לאחר היכרות עם שיר ניתן להמחיש אותו באמצעות קבוצה קטנה של ילדים וילדות ולצלם אותם באותו הזמן. כך תיצרו מאגר תצלומים הקשורים לשירים שבאמצעותו אפשר להכין כרטיסיות שיזכירו לילדים ולילדות את השירים ויאפשרו להם לבחור שירים לשמיעה חוזרת.
לאחר היכרות מעמיקה עם השירים ניתן לערוך בחירות לשיר האהוב ביותר שיתקיימו ביום שיא, יום הבחירות! ההכנות לכך יכללו היכרות עם מושגים וערכים דמוקרטיים, יעודדו ביטוי אישי ושיתופיות ויכולות לכלול שיחות שבהן הילדים והילדות ינמקו את בחירתם בעל-פה ובכתיבה ופעילויות יצירתיות כמו הכנת כרזות עידוד לשיר האהוב. אפשר גם לשלב בחירות באשכול גנים בפעילות ממשית או וירטואלית.
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן "סיפורי הדוד שמחה", "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", "יוסי ילד שלי מוצלח" ועוד רבים וטובים. ע. הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים. הוא זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר בשנת 1990.
תוכלו להצמיד מטפחת בד לגב המכנס של ילדיכם ולצאת יחד למסע חיפוש בבית שלכם, איפה מתחבא הזנב? אפשר לעבור בין התחנות המוזכרות בסיפור: מתחת למיטה, בתוך הנעליים, תחת הכרית, במטבח, בחדר האמבטיה, ובסוף להתיישב. כמו הארנב שבסיפור, ילדיכם יכולים לקפוץ קפיצה של שמחה כשנמצאת האבידה.
הארנב מעיף מבט בחדר האמבט ורואה את ההשתקפות שלו. אפשר לעמוד עם ילדיכם מול מראה, לומר בקול את אחד מהרגשות שמרגיש הארנב במהלך הסיפור ולהביע באמצעות הפנים את הרגשות השונים: לחייך בשמחה, לעשות פרצוף מודאג, להתרגש ולהתלהב.
למי יש זנב? תוכלו להוציא את בובות הפרווה או לעיין בספרים על חיות, ולחפש לאילו בעלי חיים נוספים יש זנב? למי יש אוזניים ארוכות? אילו חיות נוספות יודעות לנתר ולקפוץ?
מתחפשים ומחפשים – אפשר להכין לילדים כתרים עם אוזני ארנב, ליצור מחגורות
זנבות עם פון-פון ולבקש מהם לחפש את הזנב. תוכלו להרחיב את החיפוש אחר הזנב לכל פינות החדר.
איך קופץ ארנב? כדאי להציג לילדים ארנבים מקרוב: להציג תמונה של ארנב או, אם אפשר, להביא ארנב למפגש במעון. כדאי לעודד את הילדים לקפץ כארנב, לכווץ את האף ולרחרח כמוהו. אפשר להציע להם לטעום קצת גזר ואולי ללטף בובת ארנב רכת פרווה.
מחקים פרצופים – הארנב רואה את השתקפותו בראי בחדר האמבטיה. ניתן להציב במרכז החדרמח מסגרת ללא תמונה ולהזמין אליה זוג ילדים בכל פעם, כך שילד אחד יעמוד מצד אחד של המסגרת ויעשה פרצופים ותנועות, ואילו הילד השני יעמוד בצידה השני של המסגרת וימלא את תפקיד המראָה, כלומר יחזור אחר הבעות הפנים והתנועות של חברו. אחר כך מתחלפים בתפקידים.
משחק "חם-קר" – מחביאים חפץ, ואחד הילדים צריך למצוא אותו באמצעות רמזים. כאשר קוראים "קר!" סימן שהחפץ רחוק מהילד, וכאשר קוראים "חם! חם!" סימן שהוא מתקרב אליו.
לומדים על איברי הגוף – הסיפור מעודד שיחה על גופנו. זו הזדמנות ללמוד את שמות האיברים השונים. תוכלו להכין לכל ילד שקית משקולת קטנה, למשל שקית בד עם עדשים, ולהניח אותה יחד על האיברים השונים. שאלו: מי יכול להניח את השקית על המצח? על הכתף? על הברך? על הגב?
עוד יצירות של ע. הלל – סיפוריו של ע. הלל הם קלאסיקה ישראלית, ורבים מהם, למשל "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה" ו"יוסי ילד שלי מוצלח", משופעים בצחוק חינני. כדאי לחפש גם אותם!
מאכלי גזר – מה ארנב אוהב לאכול? גזרים, כמובן! תוכלו להכין יחד סלט גזר, מאפים, עוגת גזר טעימה במיוחד. כדאי לשתף את הילדים בהכנה ולהזמין אותם לעזור למדוד את כמויות המצרכים, לצקת אותם לקערה ולערבב אותם!
אפשר לקרוא את הספר בחוץ, תחת עץ, ולשים לב לציוץ הציפורים, לתנועת העלים ברוח, לצל שמטיל העץ, לשורשיו, לבעלי החיים שחיים לצידו ועוד.
כדאי להזמין את הילדים לעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את הדוכיפת שמופיעה בכל עמוד? אילו פריטים מוטמנים תחת האדמה בין שורשי העץ? האם הם הבחינו בסוגים השונים של העצים? האם הבחינו בפרצופים שהוסיף להם המאייר?
איך זה להיות פרח שנקטף? איך מרגישה אבן בגשם? איך זה לעוף גבוה כמו דוכיפת? ואיך מרגישה חפרפרת מתחת לאדמה? הספר מספק הזדמנות להתבונן בסביבה ברגישות. אפשר לשחק משחק שבו הילדים "מרגישים" כמו כל מיני חיות, צמחים או חפצים בסביבה הקרובה אליהם. אתן מוזמנות לסרוק את קוד ה-QR בגב הספר ולצפות בסרטון העוסק בנושא זה. הזמינו גם את ההורים לצפות בסרטון.
נולדה בשנת 1944 באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לארץ בגיל שנה. בראשית דרכה המקצועית עסקה בן דור בחינוך מוזיקלי, וכתבה תסריטים ושירים לתוכניות טלוויזיה רבות לגיל הרך: 'פרפר נחמד', 'רחוב סומסום' ועוד. רבים משיריה לפעוטות וספריה לילדים ידועים ואהובים, כגון 'אני תמיד נשאר אני', 'דגדוגים', 'אותיות מפטפטות', ו'ככה זה בעברית'. דתיה בן דור זכתה באותות הוקרה על תרומתה לספרות הילדים, בהם פרס אקו"ם ופרס ביאליק למפעל חיים בספרות ילדים.
המאייר איתי בקין הוסיף פרטים שאינם מוזכרים במילות הסיפור. האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שנמצאים לצד שורשי העץ, תחת האדמה? מי מופיעה שוב ושוב, מתעופפת בין דפי הספר?
העץ שמח להיות נטוע במקומו, לשמוע את הציפורים המזמרות ואת הטל היורד. אתם מוזמנים להתנסות עם הילדים במשחק 'עין טובה' – יחד מתבוננים מבעד לחלון, מחפשים דברים טובים ומשתפים זה את זה. לאחר מכן אפשר להתבונן אל הבית פנימה ולהמשיך במשחק, כל אחד בתורו אומר משהו טוב שהוא אוהב בבית ובמשפחה.
תוכלו לצאת לטיול עצים בסביבת הבית. כדאי לשים לב, אילו עצים גדלים בסביבה? האם אלה עצי נוי או עצים המניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ אהוב.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ או מפירותיו, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, הנייר העשוי משבבי עץ וכך גם הספרים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
"אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" – זהו פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי. פירושו המילולי של הפתגם הוא "מטבע בכד קורא קיש קיש", כלומר כד שמנענעים אותו ויש בו רק מטבע אחד משמיע רעש. זהו משל לאדם ריק שמתפאר ומרעיש. בניגוד לכך, כד מלא במטבעות לא ישמיע קול אם ננענע אותו, והוא משל לאדם מלא בחוכמה שאינו מתהדר בחוכמתו.
יצירה של ביטויים – אפשר לקיים פעילות יצירתית של בחירת פתגם ולבטא אותו באופן אישי באמצעות ציור, פיסול, צילום, ציור קריקטורה או הֶדְבֵּק (קולאז'). כדאי לערוך תערוכה של היצירות.
תוכלו לעיין בתוכן העניינים ולבחור בכל פעם פתגם אחר, ולקרוא את הסיפור שממחיש אותו. בחרו פתגם שאהוב עליכם במיוחד וספרו לילדיכם מתי אתם משתמשים בו ומדוע אתם אוהבים אותו. אם יש פתגם שאהוב על ילדיכם, בקשו מהם לספר לכם מתי הם משתמשים בו ומדוע הם אוהבים אותו.
האם ילדיכם הכירו את הפתגמים בספר לפני הקריאה? אילו פתגמים נוספים אתם וילדיכם מכירים? האם יש ניבים או פתגמים ייחודיים למשפחה שלכם — בעברית או בשפות שונות? תוכלו להיפגש עם סבים או עם דודים ולבקש שילמדו אתכם פתגם חדש.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור ובכל פעם להזמין ילדים אחרים לגלם את נותני ומקבלי האגוזים. כדאי גם להכין סלסילה של תחפושות ואביזרים ולשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי הספונטני של הילדים.
אושר אישי, אושר משפחתי: תוכלו לשלוח לבתי הילדים ניירות בריסטול גזורים בצורת אגוזים גדולים ולבקש מההורים ומהילדים לצייר בהם את האנשים, את החוויות ואת הדברים שגורמים להם להיות מאושרים. את הציורים ניתן להציג על לוח קיר בגן תחת השלט "סודות האושר של הגן שלנו".
תוכלו לערוך יום גמדים בגן. אפשר לקשט את אחת מפינות הגן כמו הבית של הגמד ביער, לקרוא סיפורים ושירים על גמדים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" או "פיט פט טו"), להכין עם הילדים גמדים מפלסטלינה או מגלילי נייר טואלט מקושטים ולשחק משחקי גמדים כמו "גמד גמד ביער" או "גמד-ענק".
האגוזים בסיפור עוברים מיד ליד. תוכלו ללמד את הילדים לשחק "האבנים עוברות להן מיד ליד" בעזרת אגוזים: יושבים במעגל ושרים יחד את השיר "האגוזים עוברים להם מיד ליד, ומי שמתבלבל יוצא מייד". הילדים מעבירים אגוז מזה לזה בכיוון השעון ובשלב מתקדם מוסיפים עוד אגוז שנע נגד כיוון השעון. קשה לא להתבלבל!
האם הילדים מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לבקש מההורים לחפש בבית ובספרייה ספרים נוספים שכתבה לאה גולדברג, להביא אותם לגן ולקרוא אותם יחד. תוכלו להכין בגן תערוכת ספרים של לאה גולדברג.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
האם אתם מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לגשת למדף הספרים בבית או לספריה העירונית ולחפש עוד סיפורים ושירים שלה, למשל "המפוזר מכפר אז"ר", "דִּירָה לְהַשׂכִּיר", "הילד הרע" ורבים נוספים.
האגוזים בסיפור הם אגוזי פלא: "כל מי שיפתור את סודם – אין כמותו מאושר בעולם". כדאי לשתף זה את זה, מה גורם לכם אושר? האם אותם דברים גורמים לכם ולילדיכם להיות מאושרים? אפשר לחשוב על חבר או בן משפחה ולהפתיע אותם במשהו משמח – צלחת עוגיות אגוזים שאפיתם יחד!
"מי שָם בשקיק?"
כדאי לגוון את הקולות של הדמויות בסיפור ולהשתעשע במילים ובחרוזים. אחרי כמה קריאות יוכלו ילדיכם להציג את הפירות השונים לפי האיורים ולהשלים את החרוז החוזר: "דְפיק דְפוק דְפיק! מי שם בשקיק?".
אֵצא לי השוקה
האם ילדיכם טעמו פעם חרוב או תאנה? האם הם אוהבים בננה או תפוז? הם יכולים להתלוות אליכם לשוק או למרכול, לבחור את הפירות שהם אוהבים ולהכניסם לסל או לשקיק. בבית תוכלו להכין יחד סלט פירות.
על טעם וריח – משחק הטעימות
איך מזהים פרי: לפי המראה, לפי הריח או לפי הטעם? תוכלו לשחק משחק ניחושים: מבקשים מהילדים לעצום עיניים ומציעים להם להריח פרי. האם הם מצליחים לזהות את הפרי? נותנים להם לטעום ממנו בעיניים עצומות. האם הם מזהים את הטעם?
השקיק שבסיפור עף ברוח. האם ילדיכם ראו פעם שקיק זרוק בחוץ? אפשר להשליך אותו יחד לפח ולעזור לשמור על הסביבה. בהזדמנות זו הַזכירו לילדים שאסור לשחק בשקיות ניילון!
מסיפור להצגה: כדאי להמחיז את הסיפור – אפשר לספר אותו באמצעות בובות המחשה או דמויות על מקלות ארטיק, או להמחיז אותו יחד עם הילדים. הכינו כתר של כל אחד מהפירות לראשי הילדים. כדאי לעודד את הילדים לשיר יחד במקהלה את הפזמון החוזר: "דפיק דפוק דפיק! מי שם בשקיק?"
מה עף עם הרוח? אפשר להוציא חפצים שונים לחצר, למשל: מטפחת, נוצה, עלים, כדור-ים ועוד, ולזרוק אותם לאוויר. האם כמו השקיק בסיפור גם הם עפים ברוח? האם קשה לתפוס אותם?
יש מקום לכולם: איך מצטופפים יחד מבלי להפריע אחד לשני, כמו הפירות בשקיק? הניחו חישוק על הרצפה והזמינו בכל פעם שניים או שלושה ילדים להיכנס לתוכו ולהצטופף בצורה נעימה, עדינה ומחבקת. אפשר גם לשבת במעגל גדול מאד ולהתקרב לאט בצעדים קטנים עד למעגל נעים שאינו צפוף.
השקדיה פורחת: אפשר להכין עם הילדים שקדיה משותפת ופרחונית. מזמינים את הילדים לקשט מנג'טים מנייר בצבע וורוד ומדבקות, מכינים גזע גדול מנייר חום, ומחברים את כל פרח מנג'ט אל הענפים בעזרת סיכה מתפצלת. מקמטים מעט כל מנג'ט סביב הסיכה – והרי לנו שקדיה יפיפייה.
סעודת ט"ו בשבט עם ההורים: כדאי לחגוג יחד עם ההורים את ט"ו בשבט במעון: אפשר להכין יחד דמויות להמחזת הסיפור בבית, להזמין הורים וילדים להמחיז את הסיפור, לשיר שירי חג ולאכול יחד סעודת פירות הארץ: עוגת בננה, מיץ תפוזים סחוט, וכמובן סלט פירות טעים ובריא! בסוף המפגש מחלקים למשפחות את הספר יחד עם הדמויות שהכינו יחד עם ילדיהם.
קוראים אחרת: קריאת ספר שירה שונה מקריאת סיפור. השירים שבספר קצרים וקליטים, ונלווים להם איורים צבעוניים ושמחים שיצרה שולמית צרפתי. כדאי להזמין את ילדיכם לדפדף בספר ולבחור בכל פעם שיר אחר. עם הזמן הם יכירו את המילים ויוכלו לדקלם את השירים לבד.
שרים יחד: כמה מהשירים המופיעים בספר הולחנו. אם אינכם מכירים את הלחנים, אפשר לחפש אותם באינטרנט, להאזין למנגינה ולשיר עם ילדיכם. תוכלו לצרף לשירה כלים פשוטים: תוף, פעמון, מפוחית או שתי כפות עץ.
מעלים הצגה: אפשר להציע לילדים לאסוף בובות וחיות צעצוע ולהמחיז באמצעותן שירים אהובים. תוכלו גם לשלב תנועות: לרכוב על מטאטא ולשיר יחד את השיר "פָּרָש", להקים תזמורת סירים ולצאת במחולות עם השיר "מקהלת נוגנים" או לעופף בבית כמו פרפרים בעקבות "הפרח לפרפר".
כי עוד נמשכת השרשרת: האם אתם זוכרים שירים שלמדתם בילדותכם? בעקבות הקריאה בספר תוכלו לנסות להיזכר בשירים שידעתם בעל-פה, לשיר אותם ולהכיר גם אותם לילדיכם.
מילים ומנגינה: לחלק מהשירים בספר יש מנגינה. כדאי ללמד אותם לילדים ולשיר יחד. האם הורי הילדים מכירים את המנגינות? אפשר לחפש בערוץ יוטיוב ובאתרי אינטרנט את המנגינות לשירים שבספר ולהפיץ להורים את הקישורים. כך הם יוכלו לשיר אותם עם הילדים בבית.
שירי אצבעות: האצבעות שלנו יכולות להפוך לפרפר מעופף – יד אחת היא הפרפר והיד השנייה היא הפרח אליו הוא ניגש; כפות ידיים קעורות הופכות לקן לגוזלים; כפות הידיים עולות ויורדות כמו נדנדה; תנועות ידיים גם הופכות לכלי נגינה – תוף, חצוצרה וכינור.
תמונה מספרת: כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים במעון, לאפשר לילדים להחזיק בספרים ולהציע להם לחפש את השירים על פי האיורים. אפשר להזמין כל פעם ילד אחר לבחור את השיר שתשירו או תדקלמו יחד. כשהילדים יקחו הביתה את העותקים האישיים שלהם, הם כבר ידעו לזהות את השירים לפי התמונות, "לקרוא" את הספר ולדקלם או לשיר את השירים לבד!
לשיר ולנוע – לדהור, לצהול, לעופף ולצייץ: שיריו של באליק מלאים בעלי חיים וקרבה לטבע. יחד עם הילדים תוכלו להמחיז בתנועות את השירים: לעופף כציפורים, לדהור ברחבי החדר כסוסים, לרקוע ברגליים כדובים כבדים. כשיוצאים לחצר אפשר לחפש ציפורים, פרחים ופרפרים.
שיר ומשחק בגן הירק: בעקבות השיר: "בגינת הירק" כדאי להכיר לילדים את מגוון הירקות שבשיר. אפשר להביא סלסלה עם ירקות שונים למעון. מה מיוחד בכל ירק? באיזה צבע הוא? איזו צורה יש לו? תנו לילדים למשש, להריח וכמובן לטעום. חפשו יחד, האם יש לכם בין המשחקים במעון ירקות מפלסטיק או בד שמופיעים גם הם בשיר? מומלץ להכין סלט או ירקות חתוכים וליהנות יחד מארוחה בריאה.
אמצעי המחשה – מכינים פרפרים: הכיני עם הילדים פרפרים מנייר איתם אפשר להמחיז את השיר "הפרח לפרפר". העתיקי את כפות הידיים של כל ילד על נייר צבעוני וגזרי – אלה יהיו כנפיי הפרפר. את השדרה אפשר להכין מכפית חד פעמית, ולהדביק לה עיניים מתגלגלות ומחושים ממנקי מקטרות. כעת ניתן לצבוע ולקשט במדבקות. תני לילדים להחזיק בכפית, לנער את הכנפיים ולעוף
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "העופר המסכן", מתוך "סיפורי חיות", מאת: עודד בורלא | איורים: אסיה אייזנשטיין | הוצאת: ידיעות ספרים.
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה" – דידי שחר.
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "ההמצאות של קרפד" מתוך הספר "סיפורי חיות" מאת: עודד בורלא, איורים: אסיה אייזנשטיין.
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
מהו תמסח? פגשתם פעם ארקרי? הספר שופע בחיות מגוונות, חלקן מוכרות יותר, חלקן פחות. אפשר להכין מגדיר חיות כיתתי, לקסיקון של כל החיות הייחודיות שבספר. מתחלקים לזוגות: כל זוג חוקר חיה אחרת. במחברת גדולה, קלסר כיתתי, תערוכה או מצגת מציגים את הממצאים. מקדישים עמוד לכל חיה: מציירים תמונה או מדביקים צילום שלה, וכותבים כמה מילים על סביבת מגוריה, ותכונותיה. אפשר אפילו להמציא "שטוז"- שטות בחרוז על כל חיה, בהשראת סגנונו של עודד בורלא.
אפשר לקיים תחרות חרוזים בעקבות השיר המחורז: "האפרוח נוח". בוחרים מילה, וכל משתתף צריך למצוא ולכתוב כמה שיותר חרוזים במשך 60 שניות. בכל סיבוב בוחרים מילה עם סיום אחר. המנצח במרבית הסיבובים מוכתר כ"אלוף החרוזים"!
"נונסנס" הוא סגנון ספרותי המתאפיין בהומור, חוסר הגיון או חוסר משמעות. התלמידים יכולים לכתוב יחד סיפור נונסנס משותף: הראשון כותב משפט בראש הדף, ואת המילה האחרונה במשפט בשורה חדשה. הוא מקפל את הדף כך שהשורה מוסתרת ורק המילה האחרונה חשופה. התלמיד הבא ממשיך את הסיפור לפי המילה היחידה שנחשפה, מקפל את הדף כמו הקודם ומעביר הלאה. אחרי שכל המשתתפים כותבים, פותחים את הדף המקופל וקוראים את הסיפור המשעשע שיצרתם יחד!
בעקבות הסיפור "ההמצאות של קרפד", תוכלו גם אתם להפוך לממציאים מצוינים! אוספים חפצים שונים ומשונים (למשל: קומקום, נעל, כרית, שקית, סיכה). עומדים במעגל ומעבירים את אחד החפצים מיד ליד. כל משתתף בתורו מציע ומדגים שימוש חדש לחפץ, שונה מהשימוש המקורי בו ושונה מהשימוש שהציע חברו לפניו. לדוגמה, קומקום יכול להיות גם עציץ פרחים או כובע. כמה שימושים הצלחתם להמציא לכל חפץ? האם ההמצאות שלכם הצחיקו אתכם?
אולי תרצו להמציא יחד מכונה בסגנון רוב גולדברג? מחלקים את התלמידים לקבוצות ומזמינים כל קבוצה להמציא מכונה בעזרת חומרים פשוטים כגון קוביות דומינו, כדורים, צינורות, כוסות פלסטיק ועוד. לחצו כאן וכאן לרעיונות ישימים והשראה לפעילות.
כדאי להזמין את התלמידים לחפש ספרים בבית שהם קיבלו במהלך השנים ועדיין נהנים לקרוא, ולבקש מהם להביא את הספרים לתערוכה בכיתה. תוכלו לערוך הצבעה של ספרים אהובים על התלמידים. אפשר לחשוב יחד על קטגוריות שונות לבחירה, למשל "הספר עם האיורים היפים ביותר", "הספר המצחיק ביותר", "הספר שקראתי הכי הרבה פעמים", "ספר שאני קורא לאחים או בני דודים צעירים ממני" ועוד. תוכלו להזמין את ההורים ליום בחירות ולחגיגה שתציין את סיום התכנית.
בסיפורי החיות ישנו מוסר השכל דווקא לבני האדם. קראו יחד את הסיפורים ונסו למצוא את המסרים העדינים שנמצאים בהם. מה הופך מישהו למסכן? למה הנמר עוזר לפשושית? האם טוב לב הוא דבר מדבק? ומה מלמד אותנו הסנאי על עצמאות?
בשיר "האפרוח של נוח" כמעט כל השורות מתחרזות עם המילה "נוח". ניתן לבחור מילה או צליל ולנסות לכתוב שיר שבו כל השורות מתחרזות עם אותו הצליל. כמה ארוך השיר שכתבתם?
בסיפור על סקיקי הסקי מופיעים שפע ביטויים וצירופי לשון עם המילה "עין": ראו עין בעין, חשכו עיניו עין הרע ועוד. תוכלו להכין יחד מילון מאויר ומשעשע בו מצוירים הביטויים מהסיפור.
אוהבים חיות וסיפורים? אפשר ללכת לבקר בגן החיות, עם מחברת ריקה ומכשיר כתיבה. האם יש חיות שמזכירות לכם בני אדם? ציירו אותן, המציאו יחד סיפור דמיוני עם מוסר השכל וכתבו בעצמכם סיפורי חיות.
המלצת הסופרת – יצירת ספרונים "נפגשים באמצע הדרך": שהם סמיט ממליצה גם לתלמידים ליצור ספרים על חברות ויצירה. לוקחים שלושה דפים בגודל A4 ומקפלים אותם לשניים. כל אחד מתאר מפגש מקרי והידידות, האהבה או היצירה שצמחו מהמפגש (למשל, שני ילדים שנפגשו בגן והפכו לחברים טובים, היכרות עם חבר או חברה בחוג או בקייטנה, אפילו על גבר ואשה שהגיעו כל אחד מארץ אחרת, נפגשו ויצרו משפחה). קו האמצע של הספרון משמש חייץ בין חיי הדמויות, לפני ואחרי המפגש ביניהם.
שרים יחד: כאן
תמצאו קישור לביצוע שלו, עם תמונה של השיר כפי שהוצא לאור לראשונה, בעיתון "דבר לילדים", בפברואר 1940. כדאי ללמוד את מילות השיר ולשיר אותו יחד!
הסיפור מאחורי השיר: כדאי לצפות עם התלמידים בראיון עם רבקה גווילי (החל מהדקה 19.50 בתוך הקלטה), בו מספרת רבקה על הידידות שלה עם לאה גולדברג ועל השיר "פזמון ליקינטון". סקרנים לשמוע עוד הסיפורים שמאחורי השירים? תכלו למצוא עוד דוגמאות באתר התכנית "שיר של יום" של משרד החינוך.
חקר על הפרח יקינתון: היקינתון המזרחי פורח בימים אלה ממש בגליל העליון והתחתון, בכרמל בחרמון. אולי אחד התלמידים ראה אותו בטיול? כדאי לעודד פעילות חקר על הפרח. מידע בוטני, וסיפורי עמים מעניינים על הפרח תוכלו למצוא באתר צמח השדה
מציירים בהשראת הכריכה: באיורי הספר בולט השימוש בטכניקה של נקודות צפופות. בשיתוף עם המורה לאומנות אפשר להציג לתלמידים ציורים של אמנים שיצרו בסגנון זה, הנקרא בלועזית "פוינטליזם". גם התלמידים יכולים להתנסות בציור בסגנון: מציירים בעזרת עיפרון ציור, ואחר כך בעזרת צבעי מים ומקלות אוזניים צובעים את הציור בטכניקה של נקודות, נקודות. תוכלו לתלות תערוכה על הקיר בעקבות הספר.
בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על האחדות שומרים על הייחודיות", הצטרפו למיזם השנתי: "הסיפור שלי הסיפור של כולנו!"
"לילה לילה": האם שרו לכם את השיר "פזמון ליקינתון" מילדותכם? אילו שירים שמעו ילדי הכיתה לפני השינה? אפשר להזמין את ההורים והתלמידים לערב שירי ערש, בו ישירו יחד שירי ערש מארצות שונות, של פעם ושל היום. תוכלו גם לבקש מכל משפחה לתרום שיר ערש וליצור יחד שירון של הגן. כאן
תוכלו להוריד תבנית מעוצבת לספר שירי ערש של הכיתה. אל תשכחו להוסיף בו גם את השיר שלכם!
כדאי לחפש באיורים רמזים להבדלים ולדמיון בנסיבות החיים של לאה ורבקה. תוכלו לקרוא או לספר את הסיפור יחד ולחלק ביניכם תפקידים: אחד מספר רק את סיפור חייה של לאה, והשני – את של רבקה.
לאה ורבקה שלטו בשפות רבות, ובהן שפת המוזיקה ושפת הציור! אפשר לבחור מילה, רגש או חפץ ולחשוב על דרכים שונות בהן ניתן לבטא אותם – במילים, בתנועה או בציור.
מה יודעים ילדיכם על שנות הילדות שלכם? אפשר לקבוע זמן ל"מפגש היכרות מחדש" ולהזמין את הילדים לשאול אתכם שאלות. תוכלו להכין ספרון ביוגרפי משותף ובו ציוני דרך במסלול החיים שלכם ושל ילדיכם..
האם אתם מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לחפש בבית או בספרייה עוד סיפורים שלה, כמו "המפוזר מכפר אז"ר", "מר גוזמאי הבדאי", "ניסים ונפלאות", ועוד.
החברים של אלישבע נחלצים לעזרתה – הם נודדים, מסתכנים ואפילו מוכנים להתאמץ ולהסתכן כדי שתחלים. אתם יכולים להיזכר יחד בעזרה שקיבלתם מחבר או מבן משפחה בעת צרה, או בסיוע שהגשתם אתם לחבר נזקק.
הספר יצא לאור בשנת 1944 ולשונו משקפת את התקופה. האם במהלך הקריאה פגשתם מילים או מושגים שילדיכם לא הכירו? תוכלו לשאול את הילדים מי לדעתם מספר את הסיפור, מי הקול הנשי שמביע דעה מדי פעם – ומה הם חושבים על ההערות של בעלת הקול.
רצוי להוסיף לפינת התחפושות תלבושות ואביזרים כדי לעודד את הילדים לשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם. אפשר להכין קרון רכבת מארגז קרטון גדול, בו הילדים ישחקו וימחיזו את עלילת הסיפור.
אפשר להכריז על "יום מפוזר" בגן, יום בו מקבלים את פני הילדים ב"לבריאות" במקום "שלום", גורבים גרביים על הנעליים, לובשים פיג'מות ועוד. כדאי לשתף את הילדים בתכנון היום ולמצוא איתם במה אפשר להפוך את היום בגן ל"מפוזר".
תוכלו לערוך מפגש עם הורים וילדים וליהנות יחד מיצירותיה של לאה גולדברג. אפשר לקשט את הגן כמו כפר אז"ר, ילדי הגן יכולים להעלות את הסיפור כהצגה להורים וניתן לחלק את החדר לפינות פעילות, למשל פינה בה ההורים קוראים לילדים מספרי לאה גולדברג, פינה בה מוצב קרון מקושט בו הילדים יכולים לנסוע לאן שירצו, פינת משחק גולות (כמו האיילות) ועוד .
לאה גולדברג יצרה מילים חדשות באמצעות חיבור שתי מילים למילה אחת. כך נוצרו הה"תחבוס" וה"אוטונע". אפשר להזמין את ילדי הגן להמציא מילים שמורכבות משתי מילים אחרות ולנסות לשלב אותן בחיי הגן.
אפשר להפוך את האיור בו המפוזר נכנס לאוטובוס למשחק רצפה מהנה. מצלמים בהגדלה את העמוד ולאורך הכביש מסמנים תחנות אליהן אפשר להגיע בזריקת קוביה וקפיצות כמספר שהופיע עליה.
אפשר לשבת יחד, להתבונן באיורים ולחפש בהם הבדלים בין העבר ובין ימינו. איך נראה המַגהץ של פעם? האם הרכבות והאוטובוסים דומים לאלו של היום, ומה נהג האוטובוס אוחז בידו? כדאי גם לחפש את התרנגול המופיע לאורך הסיפור. מה הוא עושה בכל עמוד?
כדאי לקרוא את הסיפור המחורז כמה פעמים ולהזמין את הילדים להצטרף לפזמון החוזר: "הִנֵּה כָּךְ הוּא הַמְפֻזָּר, הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר!" אפשר גם ללמוד לדקלם חלק מהסיפור בעל פה ולהיזכר במילים בעזרת האיורים.
האם שְׁמעתם את הסיפור על המפוזר (או סיפור דומה, מאת סמואיל מרשק או של סופר אחר) בילדותכם? האם יש לכם גִרסה אחרת של הספר בבית? כדאי להעלות זיכרונות, לשתף את ילדיכם ולהשוות בין האיורים ובין הסיפורים.
כל אחד מאיתנו מתנהג לפעמים כמו המפוזר מכפר אז"ר! תוכלו להיזכר יחד במעשים שעשיתם בפיזור הדעת או בהזדמנויות שאתם הייתם מבולבּלים במיוחד ולשתף זה אז זה בחוויותיכם המצחיקות.
האם אתם מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לחפש ולקרוא יחד עוד סיפורים ושירים שלה, למשל אַיּהֵ פלוטו, דִּירָה לְהַשׂכִּיר וספר השירים מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת.
באיורי הספר משובצות עבודות רקמה של אלינה זשקביצ́ה, גם ילדי הגן יכולים לרקום. לוקחים נייר קשיח, יוצרים בו רצף חורים בעזרת מחורר והילדים יכולים לרקום בו שרוכי נעליים. אפשר להכין כרטיסי רקמה ברמות שונות, ניתן לחורר נקבים קטנים יותר ולהשתמש בחוטים עדינים וצבעוניים, הילדים הגדולים יוכלו לרקום במחט גובלן לא חדה
רבים משיריה של שלומית כהן-אסיף הולחנו עבור ילדים. אפשר ללמד את ילדי הגן את אחד השירים המולחנים וכך להרוויח היכרות עם עוד שיר. הנה כמה רעיונות: יופי של צפרדע, זברה ג'ירף וצב ושותפים.
"מה שבחוץ זה לא מה שבפנים". בעקבות השיר "בבטן האבטיח" אפשר לשחק עם הילדים "חבילה עוברת". בכל סיבוב יורדות עטיפות של נייר עיתון עד שבפנים מוצאים הפתעה משמחת. כל ילד יוכל להכין מתנה להוריו בה החוץ אינו מעיד על הפנים – ציור יפה ומלא אהבה עטוף בניירות ישנים.
בשיר "ליטוף ברוח" הילד עצוב כי הליטוף שלו לא חזר. אפשר, כמו באיור השיר, להכין ציור ולהכניס אותו מגולגל אל תוך בקבוק. כל ילד ייתן את הבקבוק שלו ויקבל בקבוק מילד אחר.
בשונה מסיפור, אוסף שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו. אילו שירים אתם וילדכם אוהבים במיוחד? אתם מוזמנים לקרוא את הספר שוב ושוב, בכל פעם לבקש מילדיכם לבחור שיר או שניים ולחזור על שירים אהובים פעם אחר פעם. עם הזמן ילדיכם יכירו את השירים ויוכלו להצטרף לקריאה ולהשלים את החרוזים.
כל אחד משירי הקובץ ניתן להמחזה בעזרת חפצים שבבית. תוכלו לבחור שיר אהוב ולהמחיז אותו יחד. אפשר גם להמציא לחן או קצב לשיר, להיעזר בכלי נגינה או להוסיף תנועות ריקוד לשיר שאהבתם.
אתם מוזמנים לבקש מהילדים להניח את הראש על הברכיים שלכם ולעצום עיניים. בזמן הקריאה בקשו מילדיכם לדמיין את השיר ולנסות לחשוב איך הם היו מאיירים אותו. כאשר הילדים פוקחים עיניים ופוגשים באיור של ענבל לייטנר, אפשר לשאול אם הם ראו בדמיונם את השיר באופן דומה לענבל? אתם מוזמנים לצייר את האיור שחשבתם עליו.
אם תתבוננו באיורים תבחינו בעבודת הרקמה מעשה ידיה של אלינה זשקביצ´ה. אתם יכולים לבחור עם הילדים חוטי רקמה צבעוניים, ולרקום עבורם את שמם על תיק בד או לעטר ציפה של כרית.
שיריה של שלומית כהן-אסיף מאפשרים הצצה אל עולמו הפנימי של הילד והזמנה לשיחה פתוחה על רגשות. לדוגמה, בשיר "הפחד שישב על הכסא הכחול" אפילו הפחד מפחד להיות לבדו. תוכלו לשתף זה את זה בפחדים ולנסות למצוא יחד דרכים להתגבר.
"דף לבן, מה תהיה?" תנו לדמיון להשתולל מול הדף הלבן, אפשר לכתוב, לצבוע, לקשקש, לגלגל לכדור, להכין כתר, עפיפון, או סירה של שודדי ים, וליצור בעקבות שירי הספר.
שולמית כהן אסיף כתבה למעלה מ-70 ספרים. האם אתם מכירים יצירות נוספות שהיא כתבה? אפשר לחפש בבית, בספריית הגן או בספריה המקומית ספרים ושירים פרי עטה ולקרא אותם בהנאה.
שלומית כהן-אסיף נולדה בשנת 1949 בעיראק ועלתה ארצה עם משפחתה בהיותה בת שנה וחצי. היא כתבה עשרות ספרים לילדים ובהם אגדות, סיפורים ושירים. בין ספריה האהובים: "הארנב ממושי", "מסיבה בגן העכברים" "מעשה בכוכב שנפל לשלולית" ועוד רבים אחרים. שלומית כהן-אסיף היא יוצרת אהובה ומוערכת, רבים משיריה הולחנו, תורגמו לשפות זרות ואף עובדו להצגות. לאורך השנים זכתה כהן-אסיף בפרסים רבים על יצירתה, ביניהם פרס זאב לספרות ילדים ונוער, פרס ביאליק, ופרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום ספרות הילדים והנוער.
תוכלו לשחק "חפש את המטמון" עם פתקים מצוירים שרומזים למיקומים שונים בגן. הילדים יעברו מתחנה לתחנה עד שיגיעו אל התחנה האחרונה, בה יחכה להם המטמון – סלסלת פירות לכל הילדים.
אפשר להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים. אוספים גרעינים וזרעים שונים, מדביקים כל ממצא על בריסטול, מתארים את תכונותיו ומדביקים לצדו תמונה של הפרי ממנו בא או הצמח שאליו יגדל. אפשר לבקש מההורים להשתתף בהכנת המגדיר ולעזור באיסוף הגרעינים והזרעים.
אילו עצים צומחים בסביבת הגן? האם אלה עצי סרק או עצי פרי? אפשר לצאת לטיול קצר בחצר ולגלות דברים נפלאים. צורת העלים השונה, הפירות שצומחים כעת או יצמחו בעתיד. אילו חיות נהנות מהעץ? אוכלות מפירותיו מקננות, מטפסות או חיות למרגלותיו?
על טעם וריח… האם הילדים יכולים לזהות פרי בלי לראות אותו? אפשר לשחק את "נחש מה הפרי". מכסים את העיניים, מוציאים פרי מסלסלה ומנסים לגלות מה הפרי בעזרת חושי המישוש, הריח – אפילו הטעם. בודקים האם הוא גדול או קטן? מה המרקם שלו, האם יש לו ריח?
האם אתם מכירים עוד ספרים שכתבה רינת הופר? אוספים את כל ספרי הופר שיש בגן, מבקשים מהילדים להביא מהבית ספרים שיש ברשותם ומקדישים מקום בגן ל"פינת רינת הופר" וזמן לקריאת הספרים.
איפה הלב?
כדאי לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים הצבעוניים. מה גדל על כל עץ? האם ילדיכם שמו לב שהסיפור נפתח בלב קטן בכיס של חנן הגנן ומסתיים בחמישה עצים בצורת לב? חפשו בין הדפים ונסו למצוא יחד את הציפור שמלווה את הסיפור.
פעמון ופזמון
רצוי לחזור ולקרוא את הספר כמה פעמים. הילדים יכולים להצטרף לפזמון החוזר "דין דין דון בפעמון", ולאחר כמה קריאות הם יכירו את הסיפור ויוכלו לספר אותו על-פי רצף האיורים.
משחק החושים
תוכלו לשחק יחד "מי מזהה את הפרי". מכסים את עיני הילדים במטפחת ונותנים להם פרי: האם הם יצליחו לזהות אותו? כדאי להנחות אותם להשתמש בחוש המישוש ובחוש הריח. אפשר גם לנגוס בפרי ולנסות לזהות אותו בעזרת חוש הטעם.
ספר מוביל לספר
האם אתם מכירים ספרים נוספים שכתבה ואיירה רינת הופר (למשל: "איילת מטיילת", "מפלצת סגולה")? כדאי לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
הפתעה באבוקדו
גם אתם יכולים להצמיח לעצמכם מטמון! לוקחים גלעין של אבוקדו, נועצים בו ארבעה קיסמים וטומנים אותו בצנצנת, כאשר הקצה המחודד פונה כלפי מעלה והחצי הרחב שלו טובל במים. תוכלו לעקוב אחר הנביטה: האם הגלעין שלכם גדל לעץ אבוקדו?
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות. אפשר להעניק לכל אחד הזדמנות להקריא בקול ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלו לשוחח יחד: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. כיצד פותרים מריבות בכיתה שלכם? מתי פונים למורה, מה תפקידם של ילדי הכיתה בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור אפשר להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בכיתה שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בכיתה ולערוך תערוכה.
השיר מתאים לנושא השנתי "האחר הוא אני". ניתן למצוא מידע רב בקישורים הבאים:
אתר משרד החינוך – נושא "האחר הוא אני": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ui/
תכנית מפתח הלב לחודש כסלו – על הערך "שונות": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hevra/MafteachHalev/Kislev.htm
האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים? בעקבות השיר "מעשה בחתולים" נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של אלונה פרנקל שמלווים את השירים השונים. האם כך דמיינתם את גיבורי השירים? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את החתולים, את הדוכיפת, את הנמלה ואת שאר החיות וליצור מהדורה משפחתית וייחודית של אוסף השירים.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": בעקבות השיר אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים ועל התפייסות. תוכלו לשתף זה את זה במריבות שהיו לכם ולהיזכר בדרכים שבהן התפייסתם.
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל? בעקבות הקריאה תוכלו לחפש אצלכם בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם ולקרוא גם אותם יחד.
הסבו את תשומת לבם של הילדים לאיורים המיוחדים של הספר. לאמא וליוסי יש מלווים שונים. איזו חיה מלווה את יוסי בכל פעם שהוא יוצא לדרך? אילו חפצים מלווים את אמא כשהיא מחכה בבית? האם לדעתכם יש משמעות ל"מלווים" השונים? אפשר לנהל שיחה עם הילדים: איזו חיה או חפץ הם היו רוצים שילוו אותם? אפשר לצייר את החיות השונות ולהקדיש לוח קיר למלווים.
אמנית הנייר ליאת יניב הוסיפה לשיר-סיפור איורים עשויים מלאכת מחשבת של הדבקת פיסות נייר צבעוניות. גם ילדים צעירים יכולים להכין תמונה בהדבקה של פיסות נייר. הם יוכלו לקרוע או לגזור פיסות של נייר עיתון, ולהכין מהן קולאז' צבעוני.
יוסי מצא מפוחית וניגן לאמא. תוכלו להכין מפוחית בעזרת מסרק ונייר פרגמנט (נייר אפייה): חתכו נייר אפייה ברוחב כפול מרוחב המסרק, עטפו בו את המסרק ונשפו. אפשר להקים תזמורת מפוחיות שתלווה את הקבוצה בשירה במפגשים.
כדאי להסב את תשומת לבם של הילדים לפזמון החוזר: "אוי לי, ילד שלי מוצלח". האם אמא מתכוונת לזה? האם היא מאמינה לאורך כל הסיפור שיוסי באמת "מוצלח"? (התמונות בספר של הבעות הפנים של אמא נותנות רמז לפירוש אחד של הסיפור.) שיחה פתוחה בנושא מזמינה פירושים שונים של הסיפור, ומקדמת הבנה של הפתגם "הוי דן כל האדם לכף זכות".
במה ילדי הגן מוצלחים? זו הזדמנות לנהל שיחה אודות המשמעויות השונות למושג "הצלחה", ולהבליט את הטוב בכל אחד. אפשר לבקש מההורים לכתוב במה ילדיהם מוצלחים במיוחד ולקשט את קירות הגן בפתקים.
המאיירת ליאת יניב הוסיפה תמונה כפולה אחרי סוף הסיפור, בה יוסי ואמא מטיילים יחד כאשר אמא מחזיקה ביד סל קניות. אפשר לבקש מהילדים לספר מה לדעתם מייצגת התמונה ולבקש מהם להמשיך את הסיפור.
שימו לאיורים המיוחדים של הספר. לאמא וליוסי יש מלווים שונים. איזו חיה מלווה את יוסי בכל פעם שהוא יוצא לדרך? אילו חפצים מלווים את אמא כשהיא מחכה בבית? האם לדעתכם יש משמעות ל"מלווים" השונים?
אמנית הנייר ליאת יניב הוסיפה לשיר-סיפור איורים עשויים מלאכת מחשבת של הדבקת פיסות נייר צבעוניות. גם ילדים צעירים יכולים להכין תמונה בהדבקה של פיסות נייר. תוכלו לקרוע או לגזור פיסות של נייר עיתון, ולהכין מהן קולאז' צבעוני.
יוסי מצא מפוחית וניגן לאמא. תוכלו להכין מפוחית בעזרת מסרק ונייר פרגמנט (נייר אפייה): חתכו נייר אפייה ברוחב כפול מרוחב המסרק, עטפו בו את המסרק ונשפו. אפשר להקים תזמורת מסרקים.
במה הילד שלכם מוצלח? נחמד ליצור מדליה של "ילד שלי מוצלח" או "ילדה שלי מוצלחת", לכתוב או לצייר בה דבר שהילד עשה בהצלחה. אפשר גם להכין "פתק נחת" על המעשים המוצלחים שהילד עשה במשך השבוע, ולהקריא אותו בארוחת ליל שבת.
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ": תוכלו לגלות הרבה על ילדיכם אם תעקבו אחר "הצעדים המיוחדים" שלהם. אפשר להצטרף אליהם בכל מיני פעילויות משעשעות שהם עושים "על פי דרכם"; למשל חוקי משחק שונים, ריקוד שהם המציאו ושירי שטות מצחיקים שהם חיברו.
"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" יכול ללמד אותנו: קודם לחשוב ולתכנן ורק אחר כך לעשות. מי שיודע לאן הוא רוצה להגיע, יהיה נתון לפחות הפרעות בדרך. האם אפשר להיענות לכל הצעה שאנו מקבלים? ואיך נדע לבחור את העצה שתהיה טובה עבורנו?
לאיורים של המאייר אבי כץ טעם של מקום אחר וזמן אחר, כראוי לעלילת הסיפור. בטרם קריאת הסיפור, כדאי לאפשר לילדים לדפדף בעותקים של הספר. מה ניתן להבין מהעלילה וההקשר, מהתבוננות בלבד בציורים? הילדים בוודאי גם ישימו לב שבכל עמוד כפולה מופיעים בעל חיים מכל הסוגים. הציעי לילדים לחפש את החיות בכל עמוד. לאחר הקריאה אפשר לשאול אותם, מה לדעתם חושבות החיות על הנעשה?
עלילת הסיפור פשוטה ומתאימה מאד להמחשה. מומלץ להכין תחפושות של הדמויות בסיפור: סבא, סבתה, נכד, השכנים… וכמובן החמור! תוכלו להזמין את הילדים להמחיז את העלילה, כולל סחיבה על הגב בצורה של "שק קמח". אל תשכחו להעניק הזדמנויות רבות להמחזה, כדי שכולם יזכו לצחוקים ואף אחד לא יישאר החמור….
חג פורים הבא אלינו לטובה הוא הזדמנות מופלאה להתייחס בגן להומור ולאבסורד. האם יש ספרים נוספים בספריית הגן, בהם מסרים חשובים מועברים לקוראים בדרך משעשעת? תוכלו להעמיד תערוכה של ספרים מצחיקים, ספרי בדיחות וכד', וגם לבקש מהילדים להעשיר את התערוכה עם ספרים מהבית.
כל אחד נעזר מדי פעם בהומור כדי להתמודד עם מצבים קשים, וחוש הומור הוא חלק אינטגרלי מ"ארגז הכלים" של כל מחנכת לגיל הרך! (איך לא?) בעקבות הסיפור, את מוזמנת לחשוב על הדרכים השונות בהן את מעבירה מסרים חינוכיים לילדי הגן. האם גם את נעזרת בהומור? מתי, ובאיזו מצבים? האם יש ילדים בקבוצה שעבורם התייחסות הומוריסטית מועילה יותר מנזיפה או הסברים?
ה"הומור היהודי" המפורסם הוא חלק מהמורשת המשותפת שלנו. אלה בדיחות שמספרים יהודים ליהודים, ועל מה? על דברים שקרו ליהודים כמובן! אמנם, לא פעם מספרות הבדיחות על קשיים, אך עושות זאת מתוך חמלה והזדהות עם מה שאנשים עוברים בחייהם. הרשלה, ג'וחא וחכמי חלם מלווים את העם היהודי. תוכלו לספר לילדי הגן אודות הדמויות הללו. כאן
תמצאו בדיחות וסיפורי חלם מאת ח"נ ביאליק.
במקום לרכב על החמור, סבא ונכד מרכיבים את החמור על הכתפיים! בעקבות הסיפור, תוכלו להניח בקופסה חפצים שונים שהילדים מכירים. כל אחד בתורו לוקח חפץ ומשתמש בו באופן הפוך מן השימוש המקורי שלו.
כאשר חמור מכיר את הדרך, הוא לא סוטה ממנה. כך הוא מוביל את הרוכב בצורה הבטוחה ביותר. תוכלי לבקש מהילדים להסתכל בהבעת פניו של החמור שלנו. מה לדעתם הוא מרגיש כלפי כל העצות שהוא מקבל?
כל מי שעובר בדרך נותן לסבא ולנכד עצות והם מתבלבלים מאד. אך בסוף היום אומר סבא: "לא נוכל להשביע את רצון כל וכל". זו הזדמנות יפה לשוחח עם ילדי הגן: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע לעצתו? דעתו של מי אמורה להשפיע עלינו פחות, ומי יותר? מה עלינו לעשות אם חבר מציע לנו לעשות משהו שלא נראה לנו נכון?
בשיר-סיפור "סבא נכד וחמור" עיבד סופר הילדים הידוע אוריאל אופק מעשייה שמופיעה במסורת של עמים רבים מסביב לעולם. הסיפור מופיע באוסף משלי אזופוס, בסיפורי ג'וחא, במקומות רחוקים כגון קמבודיה ופורטוגל, ואפילו בשיר ברוסית מאת סמואל מרשק שהולחן והפך לשיר ידוע מאד ברוסיה!
האם יש ילדים ממוצא רוסי בגן שלך? אם כן, אולי אחד ההורים או הסבים מכיר את השיר ברוסית ויסכים לבוא לגן ולשיר אותו בפני הילדים!
Восточная сказка
Мельник на ослике ехал верхом.
Мальчик за мельником плелся пешком.
— Глянь-ка, — толкует досужий народ,
Дедушка едет, а мальчик идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Дедушка едет, а мальчик идет!
Дедушка быстро слезает с седла.
Внука сажает верхом на осла.
— Ишь ты! — вдогонку кричит пешеход.
— Маленький едет, а старый идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Маленький едет, а старый идет!
Мельник и мальчик садятся вдвоем
Оба на ослике едут верхом.
— Фу ты! — смеется другой пешеход.
— Деда и внука скотина везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Деда и внука скотина везет'
Дедушка с внуком плетутся пешком,
Ослик на дедушке едет верхом.
— Тьфу ты! — хохочет народ у ворот.
— Старый осел молодого везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Старый осел Молодого везет!
"ההומור היהודי" המפורסם הוא הומור עצמי. אלה בדיחות שיהודים מספרים ליהודים, ועל מה? על דברים שקרו ליהודים, כמובן! אמנם, לא פעם הבדיחות מספרות על קשיים, אך זאת מתוך חמלה והזדהות עם מה שאנשים עוברים בחייהם. הרש'לה, ג'וחא וחכמי חלם מלווים את העם היהודי ומעלים חיוך על השפתיים גם בימים קשים.
יש לכם בדיחה לספר לנו? שלחו אלינו את הבדיחות שלכם!
הילדים יוכלו לצייר או לצלם מהספר את הסבא, את הנכד ואת החמור ולהדביק אותם על גבי כרטיסי מגנט קטנים. שלושתם מוזמנים ל"טיול" קטן על המקרר או על הדלת, פעם זה דוהר, ופעם זה סוחב.
במקום לרכוב על החמור, הסבא והנכד מרכיבים את החמור על הכתפיים! בחרו חפץ והשתמשו בו בדרך שונה מן השימוש המקורי שלו. הניחו בְּקופסה חפצים שהילדים מכירים. כל אחד מהמשתתפים ייקח חפץ וישתמש בו באופן שונה מן השימוש המקורי שלו.
"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה" הוא ביטוי מתוך הפיוט "לְכָה דוֹדִי" שכתב רבי שלמה אֶלְקַבֵּץ בצפת לפני כ-400 שנה. בפיוט מסופר שהאל ברא את העולם בשישה ימים מתוך מחשבה שהשבת תגיע בסוף השבוע ותהיה פִּסגת הבריאה.
הביטוי "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה" יכול ללמד אותנו כמה דברים: קודם לחשוב ולתכנן ורק אחר כך לעשות; מי שיודע לאן הוא רוצה להגיע, יהיה נתון לפחות הפרעות בדרך; אם אפשר להיענות לכל הצעה שאנו מקבלים; איך נדע לבחור את העצה שתהיה טובה עבורנו.
כאשר החמור מכיר את הדרך, הוא לא סוטה ממנה. כך הוא מוביל את הרוכב בצורה הבטוחה ביותר. הסתכלו בהבעת פניו של החמור שלנו. מה לדעתכם הוא מרגיש למשמע כל העצות שהוא מקבל?
כל מי שעובר בדרך נותן לסבא ולנכד עצות, והשניים מתבלבלים מאוד, אך בסוף היום אומר סבא: "לא נוכל להשביע את רצון כול וכול." אפשר לשוחח עם הילדים ולדון בשאלות הבאות: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע בעצתו? דעתו של מי אמורה להשפיע עלינו פחות? מתי עלינו "לעמוד על שלנו" ולא להיגרר בעקבות עצות של חברים?
לפעמים נדמה שמה שאחרים אומרים חשוב יותר מהדעה שלנו. מעניין לשוחח עם ילדיכם ולשמוע אם קרה להם מקרה שבו גיבשו דעה בעצמם, ולכן לא נגררו אחרי התנהגות שלא נראתה נכונה בעיניהם.
מן ההתחלה ועד הסוף: תוכלו לתכנן את המסלול של סבא, של הנכד ושל החמור בעזרת משחק הרכבה. תכננו יחד את המסלול, מִשלב המחשבה ועד סופה של העבודה, והובילו את הדמויות בדרך אל שער העיר וחזרה הביתה.
יש ספרים שמשאירים שאלה פתוחה או משפט המצריך השלמה בסוף כל עמוד ובכך נותנים לקוראים הצעירים הזדמנות להסתקרן, להשתתף ולנחש מה יחכה להם בעמוד הבא. במהלך הקריאה כדאי להשתהות בין העמודים, לשער או להמציא יחד מה מחכה בדף הבא.
בעקבות הסיפור אפשר לחשוב יחד – מה אתם עושים בכל יום שישי? האם גם לכם יש הכנות, סידורים או טקסים משפחתיים קבועים? מה אתם אוהבים במיוחד לעשות? האם הרגשתם פעם שהשבת חגיגית ונעימה יותר כי טרחתם או התרגשתם לקראתה?
האיורים הקלאסיים של אבנר כץ מתארים את עיסוקיו הרבים של יויו; פעם הוא סוחב אבטיח גדול, פעם רוכב על אופניים ופעם טובל באמבטיה. תוכלו לשחק משחק פנטומימה – כל אחד מבני המשפחה פותח בתורו את הספר בעמוד אקראי ומדגים בתנועות את המתואר באיור – שאר בני המשפחה צריכים לנחש במה הוא עוסק עכשיו.
אפשר לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים המשעשעים של אבנר כץ. תוכלו לבקש מהילדים לספר לכם את הסיפור לפי רצף התמונות. האם הם זוכרים מה הכין יו-יו מכל אחד מהמצרכים שהוא קנה?
מיץ עגבניות? ריבת תפוזים? אולי לביבה מטוגנת? ניתן לדפדף בין עמודי הספר, לבחור ולהכין יחד ממגוון המאכלים והמשקאות המופיעים בסיפור. לאחר ההכנה אפשר לבדוק – בכמה תפוחי אדמה השתמשתם להכנת הלביבות? ובכמה תפוזים להכנת הריבה?
קראתם את הסיפור כמה פעמים? זה הזמן לבדוק מה אתם זוכרים! ילדות וילדים נהנים מקריאות חוזרות של אותו הספר ומתמלאים תחושת ביטחון וסיפוק כאשר הם זוכרים ויודעים לספר בעצמם. הציעו לילדים להשלים מהזיכרון – כמה עגבניות? כמה מברשות? הציעו להם לבחון גם את הזיכרון שלכם ולשאול אתכם על פרטים מהסיפור.
"יויו שלנו עסוק" הוא טורח לקראת השבת: עורך קניות, מבשל, מנקה ומקשט. הוא אפילו משקיע חשיבה ותכנון ומקרר את האבטיח מראש. כשמגיעה השבת, יויו נח על כורסתו , נהנה מפרי עמלו.
להנות מפרי עמלנו – כמו יויו, גם ילדות וילדים שמשקיעים במשהו שחשוב עבורם – זמן, מחשבה ועשייה – מתמלאים בתחושת סיפוק ונחת שאין דומה לה.
תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שיהיה הצורך להדגיש את התגמול בפרי עמלנו. פרויקט משותף יכול ליצור זירה מתאימה עבור ילדי הגן. דוגמא לפרויקט כזה בהשראת הסיפור יכולה להיות: שוק למשפחות או לשכני הגן – אפשר להכין יצירות שונות, מאכלים, זרי פרחים, הזמנות וקישוטים ועוד.
הסיפור יתאים גם לפני כל קבלת שבת ויציאה למנוחת סוף השבוע.
מי אוהב את השבת?
עצירה מתודית לצורך ניבוי – בהקראה הראשונה, לאחר קריאת המשפט הראשון שבו כתוב שיויו עסוק, אפשר לשאול את הילדים: "יש לכם רעיון במה הוא עסוק?".
כל עמוד מסתיים בשאלה: "מה עוד?". בנקודה זו ניתן לעצור ולשאול את הילדים: "מה, לדעתכם, יוציא יויו מסל הקניות?"
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות לניטור ההבנה של עלילת הסיפור, למשל: "מה עושה יויו בכל יום שישי?"; "לקראת מה הוא טורח ומצפה?".
בהמשך אפשר לשאול את הילדים שאלות על הרגשות והמחשבות של יויו, למשל: "האם יויו נהנה להתכונן לכבוד השבת?"; "ממה הוא נהנה במיוחד?". אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ולבחון איך המאייר מעביר בהם את התחושות.
מומלץ שהמפגש החוזר עם הספר ייעשה בקבוצות קטנות. כך יהיה אפשר לנהל עם הילדים שיח על ההכנות לקראת שבת אצלם בבית ובגן. אפשר לשאול: "מה אנחנו עושים אצלנו בגן בימי שישי?"; "מה, לדעתכם, שונה בגן ביום שישי לעומת שאר הימים בהרגשה, באווירה או בפעילות?"; "לְמה אתם מצפים במיוחד?"; "מה אתם הכי אוהבים לעשות בשבת?"; "האם גם אתם מתכוננים לקראתה?".
משקיעים למען חוויה – אפשר לשאול: "האם ארוחה שעזרנו להכין טעימה לנו יותר ומרגשת יותר?"; "מה ההבדל בין קבלת שבת או כל אירוע חגיגי בגן שהשתתפנו בתכנונו וטרחנו לקראתו, לבין אירוע שרק הוזמַנו אליו?".
במפגש נוסף עם הספר אפשר להתייחס לפן ההומוריסטי בו:
מה מצחיק? טיפוח התייחסות להומור – החריזה, הצלילים ודמותו המשעשעת של יויו הם השראה לרגעי צחוק ולטיפוח הומור. תוכלו לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה בסיפור מצחיק בעיניכם?".
"יום שישי של יויו" רוחש פעילות. בהשראתו תוכלו לשלב בכל יום שישי בגן פעילות שונה:
הולכים לשוק – בואו נעשה "שוק" בגן: אפשר לשאול את הילדים מה הם המצרכים שהיו רוצים לקנות לכבוד שבת, כאלה שהופיעו בסיפור וכאלה שלא, ואחר כך להקים יחד את המרחב ולשחק במשחק סוציו-דרמטי.
מכינים מטעמים – סלט פירות? מיץ עגבניות? אפשר לבחור ממגוון המאכלים והמשקאות בסיפור ולהכין יחד. כדאי לחשוב עם הילדים את מי היו רוצים לשתף במטעמים שהכנתם לכבוד שבת: את בני המשפחה? את ילדי הגן הסמוך? את שומר הגן? את השוטר הקהילתי? את השכנים מהבתים הקרובים לגן? ואולי מישהו אחר?
מקשטים בפרחים – אפשר להציע לילדים מגוון חומרים ליצירת פרחים ולשאול: "מה אתם רוצים לעשות בפרחים שהכנתם לכבוד שבת: לקשט את הגן? להעניק אותם למישהו אחר? לשמור אותם לעצמכם? ואולי יש לכם עוד רעיון?".
התנסות במברשות שונות – שאלו: "מהי מברשת סיידים?"; "מהי מברשת גילוח?"; "איך אתם מרגישים כשאתם נוגעים במברשות כאלה בידיים?". כדאי להכיר לילדים את שש המברשות של יויו, לחקור אותן, להתנסות בהן ולהשתעשע בכולן יחד.
שיתוף הורים – מכינים ספר: יום שישי של ___ תוכלו לבקש מבני המשפחה לצלם מאכל, חפץ, מקום או פעילות המאפיינים את סוף השבוע שלהם, לכתוב מעל כל תמונה "יום שישי של ____" ולהשלים את שם הילד או הילדה. כעת אפשר לאגד את כל התמונות לספר אחד ואולי להוסיף לו ציורים וחרוזים משעשעים.
יויו קונה שש מברשות שונות – אפשר לשאול מדוע יש צורך במגוון כזה של מברשות, וכך לקדם את הבנת הייעוד של כל מברשת לפעילות מסוימת.
כדאי להרחיב את השימוש בפעלים במהלך שיח עם ילדי הגן ולעמוד על הקשר בין הפעולה לחפץ: נבדוק עם הילדים מה עושים במברשת גילוח (מתגלחים) ובמברשת סיידים (מסיידים) וכן הלאה. בהמשך אפשר לבדוק אילו עוד כלים וחפצים הילדים מכירים ומה שם הפעולה שנוקטים בשימוש בהם.
מושג המִספר מתחיל להתפתח בגיל הרך, ולאופן שבו הילד רוכש מושג זה ניכרת חשיבות רבה. במפגש חוזר עם הספר אפשר לקדם פעילויות הקשורות למושג. כדאי להציע לילדים לדפדף בספר ולִמנות כמה פריטים מופיעים בכל עמוד, לגלות יחד את הסדר העולה של הכמויות ולבחון בכמה עולה הכמות מאיור לאיור: מאבטיח אחד, דרך שני מלפפונים ועד לעשרה פריטים.
האיורים שבספר מלאי תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם עיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום".
כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו. אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו?
התנסות בצבעי מים – בהשראת האיורים ניתן להתנסות ביצירה עם צבעי מים – לצאת מהקווים לצייר ולצבוע בחופשיות והנאה.
שפה ואוריינות מכוּוָנות לספר וניצני קריאה – הסיפור קולח ומהנה ומקדם את חוויית הקריאה.
הסיפור המהנה, החריזה והמצלול יכולים לאפשר לילדים לזכור את העלילה ולהיעשות שותפים פעילים יותר ויותר עם כל הקראה.
הרחבת אוצר מילים – בסיפור משובצים פניני לשון, פעלים ושמות לא שגרתיים, ואלה יכולים להעשיר את שפתם של הילדים, לדוגמה: "ששון", "רוכלים", "צולה", "רוקח", "שב מן השוק", "כל טוב הארץ".
חריזה – הסיפור כתוב בחרוזים ויכול להיות הזדמנות לחיזוק תחום פונולוגי זה.
אוֹמנות ניתן לראות את באיורים את משיכות המכחול ואת השימוש בהצללה, במריחות ובהתזת צבע.
ידע בין-תחומי – שפה ומתמטיקה עלילת הסיפור המתפתחת מגוללת בתוכה עלילה מתמטית הקשורה למושג המספר, ובה בכל כפולה של הספר הכמות הולכת וגדלה.
מיומנות תוך-אישית יויו, גיבור הסיפור, עסוק מאוד ביום שישי: הוא טורח, קונה, מארגן, מסדר ויוזם עוד ועוד פעילויות. מהכתוב ומהאיורים הילדים למדים כי ההתארגנות וההנעה העצמית מעצימות אותו ומאפשרות לו להתנהל בחיי היום-יום באופן עצמאי ומוכוון מטרה.
חשיבה יצירתית כל עמוד בספר מזמין את הקוראים לפתח את הסקרנות, הדמיון והחשיבה היצירתית, ובכל עמוד בתום ה"דיווח" על התארגנותו של יויו שואלת הסופרת וכך מזמינה אותם לחשוב כיצד יתפתח הסיפור.
אוריינות מתמטית – היכולת להבין את תפקידה של המתמטיקה בעולם ואת ערכה הסיפור מציג שימוש יומיומי במתמטיקה מעצם עיסוקו בקניות וכמובן מקדם את מושג המִספר, שבא לידי ביטוי במספר הפריטים שיויו קונה.
אהבת הדעת, חדוות הלמידה והקריאה הספר כתוב בהומור, והמצלול שלו קליט ונעים, ומאפיינים אלה עשויים לסחוף את הילדים הצעירים להאזין לו שוב ושוב. מפגשים חוזרים עם הספר, פיתוח שיח על המתרחש בו, קידום הבנתו והרחבת הידע מאפשרים לילדים לרכוש ידע, מיומנויות וערכים תוך חוויה ועניין.
כיבוד ערכי המורשת הסיפור מסתיים במילים "שבת שלום". העלילה מציגה בפני הקוראים את ההכנות לקראת השבת, המביאה עימה מנוחה ונחת, כפי שניתן לראות באיוריו של אבנר כץ.
ערבות הדדית בין קניותיו של יויו וההכנות ביום שישי הוא זוכר את השכן והשכנה: לשכן הוא נותן במתנה את הבצלים שקנה ולשכנה – את אחד הפרחים. כך, בדרך פשוטה וציורית ובכמה משפטים ואזכורים מינוריים, הילדים נחשפים למערכות יחסים מתגמלות בקהילה.
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון", הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
כדאי להסב את תשומת לב הילדים לכלב הגדול שלמלווה את אורי ברוב הרפתקאותיו. הכלב לא מוזכר בסיפורים, והוא פרי דמיונה של המאיירת רותו מודן. אפשר לשוחח עם הילדים, מה עושה הכלב בסיפורים?
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
אורי כדורי ממציא פתרונות מגוחכים לבעיות שונות (כיצד להתייבש לאחר הגשם, מה לעשות בקליפת בננה כשאין בסביבה פח, איך להתאים את גובהו של כסא לשולחן…). אפשר לקרוא את סיפורונים יחד ולעצור לפני הפתרון, לשאול את הילדים מה הם ממציאים ולבקש שיתבוננו בתמונות ויגלו מה החליט אורי לעשות.
האם עלילותיו של אורי כדורי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים – למשל, כאשר אורי כדורי תולה את עצמו על חבל הכביסה, או מושיט חכה כדי לדוג דג זהב מתוך אקווריום. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
כל אחת מעלילותיו של אורי כדורי עוסקת בפתרון מגוחך לבעיה שעומדת בפני הגיבור. אפשר לקרוא שוב את הקומיקס ולשאול את ילדיכם, מה הבעיה ומה הפתרון בכל סיפור? יחד תוכלו להמציא עוד פתרונות מצחיקים לבעיות.
בשיר "הטיול הקטן" מתוארים הנוף והצמחיה בסביבת קבוצת כנרת. מה נמצא בסביבת הגן שלך? אפשר לצאת לטיול עם ילדי הגן (ויחד עם משפחותיהם, אם מתאים) ולגלות את הצמחים, הפרחים, הבניינים, בעלי החיים ועוד הרבה דברים שמאפיינים את האזור בו אתם חיים.
השיר "הטיול הקטן" מתאר טיול בעונת האביב. לכל עונה צבעים ונופים משלה. מה מאפיין את התקופה הנוכחית בטבע בסביבת הגן שלכם? תוכלי להכיר לילדים את שמות הפרחים שפורחים בעונה זו, ולחזור לשיר ולספר (זכרי, שני עותקים נשארים בספריית הגן!) בעוד כמה חודשים כדי לגלות את השינויים בסביבה.
משפחות רבות יוצאות לטיולים משפחתיים, בעיקר בסופי שבוע ובחגים. תוכלי לבקש מההורים לרשום יחד עם ילדיהם חוויות מטיולים משפחתיים ולערוך בגן "חוברת הטיולים שלנו". אפשר לבקש מההורים לצלם את הילדים ולצייר יחד את הנופים והחוויות, ולשלב את התמונות והצילומים בחוברת.
האיורים של ליאת יניב עשויים מלאכת מחשבת של הדבקת פיסות נייר צבעוניות. גם ילדים צעירים יכולים להכין תמונה בהדבקה של פיסות נייר. תוכלו לקרוע או לגזור פיסות של נייר עיתון, ולהכין מהן קולאז' צבעוני.
לשיר "הטיול הקטן" יש מנגינה קלה וקצבית, המתאימה ממש לקצב של הליכה ברגל. כדאי ללמד את המנגינה, לשיר את השיר יחד ולעסוק בתנועה ובריקוד.
הידעת? בנוסח המקורי של השיר היה כתוב "אלף רקפות כל אחד אסף". לפני חמישים שנה לא הייתה מודעות להגנה על פרחי בר, וילדי הגן קטפו פרחים רבים. כאשר נהיו הפרחים מוגנים נענתה נעמי שמר לבקשה להחליף את המילה "אסף" ב"ספר". תוכלו לחלוק את המידע הזה עם ילדיכם ולעורר את הרגישות שלהם ל"מה שנמצא בטבע נשאר בטבע".
המלצות של יהודית פינקיאל, מדריכה ארצית למוסיקה, האגף לחינוך קדם יסודי:
נקרא את הספר ונשים לב לדברים שפגשנו בטיול, נכין כרטיסיות בהן נצייר את הדברים שפגשנו, נאזין לשיר ונסדר את הכרטיסיות על פי סדר הופעתם
נמחיז בדרמה יוצרת את השיר כשנעזר בכרטיסיות שהכנו, נחלק כרטיס לכל ילד. כל אחד בתורו יניח את הכרטיסייה המתאימה לפי השיר
נצייר את הטיול ברצף מתחילתו ועד סופו, נצטרף בשירה תוך כדי דפדוף בספר
כדאי "לצאת לטיול" עם ילדיכם בין דפי הספר, להתבונן היטב באיורים ולגלות בהם את המתואר במילות השיר. המאיירת ליאת יניב הוסיפה עוד פרטים, שאינם מוזכרים בשיר. נסו למצוא גם אותם.
האיורים עשויים מלאכת מחשבת של הדבקת פיסות נייר צבעוניות. גם ילדים צעירים יכולים להכין תמונה בהדבקה של פיסות נייר. תוכלו לקרוע או לגזור פיסות של נייר עיתון, ולהכין מהן קולאז' צבעוני.
לשיר "הטיול הקטן" יש מנגינה קלה וקצבית, המתאימה ממש לקצב של הליכה ברגל. אם אתם מכירים את המנגינה, תוכלו לשיר את השיר יחד. אפשר גם להיזכר בשירים נוספים שכתבה נעמי שמר ולהכין שירון של שירי נעמי שמר לערב שירה משפחתי.
כמו הילדים בשיר, אפשר לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו מודיע מה הוא רואה, למשל "אני רואה נמלה!" "אני רואה ציפור!" האם אתם שמים לב לאותם הדברים?
מילים ותמונות: מה הקשר? לפני קריאת הסיפור תוכלי לבקש מהילדים לדפדף בספר ולתאר מה עושה חנה-בננה בכל תמונה. בהמשך תקראו יחד את הסיפור. בכל פעם שאתם מגיעים למילים "בינתיים חנה-בננה מאוד ממהרת…" תוכלי לבקש מהילדים לתאר מה הם רואים בתמונה. האם חנה-בננה באמת "כמעט לא עוצרת"?
מיהן דמויות סבא וסבתא בחיי הילדים בגן שלך? האם יש שומר/ת, מבשלת, מתנדב/ת או כל אדם מבוגר אחר שמשמש עבור הילדים דמות של סב? אם תכנית זה"ב בגן פועלת בגן שלך כדאי מאד להתייעץ מראש עם המתנדבת לגבי שילובה בסיפור. אולי היא תרצה להגיע לגן לבושה בסינר ולהמחיז יחד אתך את הסיפור? אולי היא תבחר לשתף את ילדי הגן בסיפורים על הקשר שלה עם הנכדים שלה, או לבשל איתם דייסה או מאכל אהוב אחר?
כדאי שיהיו מספיק תחפושות ואביזרים בפינת הבית, שמעודדים שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כדי להעשיר את הסביבה בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים לשלוח קופסאות או חבילות ריקות של סולת, תבלינים, סוכר וכד'.
בסוף הסיפור חנה-בננה מרגיעה את סבתא. זו הזדמנות להעצים את הילדים ביכולתם להרגיע אחרים – חברים, וגם מבוגרים! כדאי להעלות דוגמאות מחיי הגן ולהזמין סיפורים מפי הילדים. תוכלי גם לבקש מהורי הילדים לשלוח לגן סיפורים על פעמים בהן ילדיהם הרגיעו אותם ועזרו להם להרגיש טוב יותר.
כיצד מארחים חבר? מה תפקיד המארח, ומה תפקידו של האורח? הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם הם לא תמיד יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, ולפעמים קשה להם להתחלק בחפצים. בעקבות הסיפור תוכלו לערוך רשימה של דרכים לסייע לאורח להרגיש בנח.
מקורה של מצוות הכנסת אורחים היא דווקא בהזמנת אדם שזקוק להזמנה. אפשר לערוך בגן מבצע בו יזמין כל ילד חבר חדש, כזה שעדיין לא היה אצלו בבית. זו הזדמנות מצוינת ליצור קשרים חדשים בין ילדים ולסייע לילדים שמתקשים חברתית.
אם תעקבו אחר מילות הסיפור והתמונות הנלוות, בוודאי תשימו לב לפער בין האיורים לבין הטקסט. תוכלו לקרוא שוב את הסיפור. בכל פעם שאתם מגיעים למילים "בינתיים חנה-בננה מאוד ממהרת…" תוכלו לבקש מילדיכם לתאר מה הם רואים בתמונה. האם חנה-בננה באמת "כמעט לא עוצרת"?
תוכלו לשחק עם ילדיכם את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה". על פי הסיפור "סבתא של חנה בננה בישלה דייסה", למי היא נתנה ולמי לא נשאר?
הסיפור "סבתא של חנה – בננה בישלה דייסה" הוא בעצם שני סיפורים שמתרחשים בעת ובעונה אחת. תוכלו להמחיז יחד את הסיפורים. תחילה בקשו מילדיכם להמחיז את הדרך של חנה-בננה לבית של סבתא בזמן שאתם ממחישים את המעשים של סבתא. בהמשך תוכלו להחליף תפקידים. אם יש בני משפחה או חברים בסביבה, תוכלו לשתף גם אותם במשחק ולהעניק לכל אחד תפקיד של שכן אחר.
"על טעם וריח…": בסוף הסיפור מגלה חנה-בננה שהיא לא כל כך אוהבת דייסה. תוכלו לשאול את ילדיכם אם לדעתם חנה-בננה באמת לא אהבה את הדייסה, אילו מאכלים הם אוהבים במיוחד, ומה הם אוהבים פחות.
תוכלו להסביר לילדיכם שהשם "חנה-בננה" הוא שם חיבה, כינוי. אם לילדיכם יש שם חיבה, מי משתמש בו ומתי? האם יש להם כינוי שהם פחות אוהבים?
איך מכינים דייסת סולת חמה ומתוקה?
אורה איל כתבה ואיירה יותר מ-70 ספרי ילדים. היא איירה ספרים רבים מאת מיטב סופרי הילדים הישראלים, ובהם מרים רות ("מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם" ו"הבית של יעל"), דויד גרוסמן (סדרת סיפורי "איתמר") ורונית חכם ("חמש מכשפות הלכו לטייל"). עם הספרים שאורה איל עצמה כתבה ואיירה נמנים: "בוקר בהיר אחד", "אוגבּו", "המלחמה האדירה", ועוד. סגנון האיור של אורה איל פשוט וקל לזיהוי, וספריה האהובים שימחו וממשיכים לשמח אלפי ילדים בישראל. אורה איל זכתה בפרסים רבים, ובהם עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער ופרס בן-יצחק.
מה אתם אוהבים בשבת? האם מבוגרים וילדים אוהבים את אותם הדברים? עבור ילדי הגן יום השבת הוא (גם) היום בו משתבש המסלול המוכר: הם אינם מבקרים בגן, לא נפגשים איתך ועם חבריהם, לא משתתפים במפגש בוקר ולא אוכלים יחד ארוחת עשר. יש ילדים שעבורם יום זה מהנה ביותר, אך עבור אחרים שמתקשים להתרגל לשינויים ומעברים, יום שבת עשוי להיות יום לא קל. כדאי לקחת זאת בחשבון בשיחות עם הילדים בעקבות השיר.
האיורים של מנחם הלברשטט מבליטים את הניגודים הרבים בין יום השבת לבין שגרת ימי חול. כדאי להזמין את הילדים לעיין באיורים ולהבחין בפרטים שמייצגים את הפעילות בכל יום בשבוע. בהמשך ניתן להציע להם לצייר שני ציורים זה לצד זה: אחד שמייצג את השבת, השני של יום חול.
"בשבת אבי ישן עם העיתון שלו, ואמי אומרת כן הרבה יותר מלא…": שורות אלה בשיר יכולות לשמש פתיח לשיחה עם קבוצת ילדים על השבת במשפחות שלהם: מה עושה המשפחה שלהם בשבת? האם יש להם מנהגים מיוחדים, דברים שהם עושים רק בשבת? האם הם הולכים לבית הכנסת, מטיילים, נחים או מארחים? תוכלי לבקש מהורים וילדים לצייר יחד את מה שהם כמשפחה אוהבים בשבת, ולהציג את התמונות בלוח עם הכותרת "מי אוהב את השבת? אני, אתה ואת!"
הסתכלו היטב התמונה של שולחן השבת. בתמונה זו פרטים רבים ומגוונים, אפשר לעיין בה יחד עם הילדים ולהתייחס אליה כ"מדרש תמונה". האם מצאתם רמז באחת הצלחות לסיפור אחר ידוע על השבת? לחצו כאן לקרוא את הסיפור!
אפשר לשחק משחק קבוצתי – "פנטומימה שבת": כל ילד בתורו ממחיז ללא מילים פעולה הקשורה לשבת (מנוחה, קידוש, קריאת ספר, שירה, משחק,…). יתר הקבוצה מנסה לנחש את הפעולה.
"בשבת הציפורים שרות מרוב שמחה". אפשר לשאול את הילדים, האם רק בשבת הציפורים שרות מרוב שמחה? מעניין יהיה לשמוע (ואף לרשום ולהראות להורים) את תשובות הילדים. אולי בשבת יש לנו השקט והפניות להבחין יותר בשירתן? ניתן גם לפתח שיחה בנושא "שירת הבריאה"- איך כל חי/ יצור מהטבע אומר שירה? הילדים יכולים לשייך מילים לקולות של בעלי חיים (החמור – נוער, התרנגול – קורא , החתול – מילל וכו').
תוכלי לבקש מהילדים לחפש בספר את התמונות של השעונים. האם באמת ימי החול ארוכים יותר מיום שבת? איך מסבירים את המשפט בשיר "יום ראשון שני שלישי, כל יום נמשך שנה"? יש האומרים : "כשנהנים- הזמן עובר מהר"…
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן:
ארגון שונה של הסביבה הפיזית של הגן
אפיית חלות או עוגה
ארוחת עשר מיוחדת וחגיגית
משחקים שונים, בהם משחקים רק ביום שישי
כלי שולחן מיוחדים ותחפושות שמעודדים שילוב "ארוחת שבת" בפינת הבית
"בגדי שבת" לבובות בפינה למשחק סוציו-דרמטי
חלוקת ילדי הגן ל"מארחים" ו"מתארחים", במקום אבא ואמא של שבת
הכנת שירון של שירי שבת של הגן, כולל פיוטים וניגונים
קלסר "השבת שלנו" עם ציון "התבלין המיוחד" של כל מפשחה, אשר נמסר כל שבוע לילד אחר למילוי ומוחזר לגן ביום ראשון
אירוח ילדי גן צמוד לקבלת שבת
מי אוהב את השבת (בליווי הספר, כמובן!)
שלום עלייכם מלאכי השלום
החמה מראש האילנות הסתלקה (בואי הברוכה/ ח.נ ביאליק)
עוד מעט יירד אלינו יום שבת הטוב
נרות שבת, נרות שבת
לכה דודי לקראת כלה
הבה יחד כולנו יחד פני שבת נקבלה
כי אשמרה שבת, אל ישמרני
מה אתם אוהבים בשבת? האם אתם וילדיכם אוהבים את אותם הדברים? קריאה משותפת של השיר היא הזדמנות לשוחח עם ילדיכם על השבת במשפחה שלכם: על מנהגים המשותפים לכל בני המשפחה ועל העדפות אישיות. תוכלו להכין יחד אלבום תמונות וציורים "השבת שלנו", שבו יופיעו האנשים שאתם מבלים איתם בדרך כלל בשבת, ודברים שאתם אוהבים לעשות בשבת.
הספר מעניק הזדמנות לשיר את השיר עם ילדיכם, להתבונן באיורים ולענות על השאלה "מי אוהב את השבת?". אם אתם לא מכירים את המנגינה, אפשר לחפש להקליד בגוגל "מי אוהב את השבת דורית ראובני" ולהאזין לשיר.
האם ילדיכם מכירים את שמות ימי השבוע? תוכלו להכין יחד לוח שבועי. תנו לילדיכם לצייר ציור מיוחד שמסמל עבורם את השבת. את הלוח אפשר לתלות על הקיר או להצמיד למקרר, וכך ילדיכם יוכלו לעקוב ולדעת איזה יום היום וכמה ימים נותרו עד שבת.
אילו שירי שבת נוספים אתם מכירים? האם אתם נוהגים לשיר זמירות סביב שולחן השבת? אפשר להכין עם ילדיכם שירון משפחתי לשירי שבת. אל תשכחו להשאיר כמה עמודים ריקים בסוף השירון – לשירים שעוד יצטרפו לאוסף המשפחתי בעתיד!
האיורים המיוחדים של מנחם הלברשטט משקפים את מילות השיר ואף מוסיפים עליהן. תוכלו להתבונן יחד בתמונות ולהשוות בין פעילות בני המשפחה בימי חול לפעילות בשבת. אפשר להציע לילדיכם לשים לב להבעות הפנים של הדמויות ולנסות לזהות לגלות איך הם מרגישים בכל עמוד.
נעמי שמר כתבה שירים רבים שמתאימים לילדי הגן. בוודאי יתווספו במהלך השנה שירים נוספים פרי עטה למאגר השירים של הגן. אם כן, אל תשכחי להזכיר לילדים את "אנשים טובים" ולציין את האישה הטובה שחיברה עבורנו את כל השירים הללו!
אפשר להכין עם הילדים שירונים מאוירים של שירי הגן. רצוי לחשוב כיצד תרצי לערב את ההורים בפעילות היצירה, אולי בסדנאות להורים וילדים אחה"צ, או בחלוקת משימות משפחתיות שייעשו בבית. השיר הראשון בשירון – "אנשים טובים", כמובן! אפשר לייעד דף לכל שיר חדש שנלמד בגן, ובסוף השנה למסור למשפחות כמזכרת את השירונים האישיים של ילדי הגן.
השיר "אנשים טובים" מזמן שיחה עם הילדים אודות האבחנה (החשובה מאד!) בין "להיות טוב" לבין "להרגיש טוב". זו גם הזדמנות עבורך לחשיבה רפלקטיבית: מה את עושה בעבודתך עם ילדי הגן כדי לחנך אותם להיות "אנשים טובים", ולא רק "אנשים שטוב להם"? ואיך מתבטאת ה"שותפות לדרך" בעניין זה עם הורי הילדים?
לעתים קרובות אנשים נחשבים טובים הודות למעשים לכאורה פשוטים, קטנים, יומיומיים. לא נחוצה גבורה יוצאת-דופן כדי לעשות טוב לאחר! לנו כמחנכות לגיל הרך תפקיד חשוב בעידוד התנהגויות פרו-חברתיות בקרב הילדים, גם כשהן עדיין בשלבים התחלתיים. אל תשכחי להבליט ניצנים של אמפתיה, עזרה לזולת ונתינה, וכך לעודד עוד ועוד מעשים טובים. בסוף כולם יראו איך כל הגן מתמלא באנשים טובים באמצע הדרך!
סייעי לילדים להכיר את האנשים הטובים בסביבת הגן שלך. מי נכנס לגן כדי להביא לנו סחורה, לתקן את החשמל, לסייע בחינוך הילדים? האם מבקרים בגן סמינריסטית, בנות שרות, מתנדבי זה"ב בגן? האם יש שומר בכניסה או ניידת שמגיעה לבדוק לשלומנו? מה אפשר לעשות למען אותם אנשים טובים? כדאי לשתף את הילדים בהעלאת רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים. אל תשכחי: לוקח מעט מאד כדי לשמח את האחר!
הילדים יוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
אפשר לשוחח על כך שלעיתים דברים ואנשים טובים נמצאים ממש לידינו ואנחנו לא כל כך שמים לב אליהם. תוכלו למסד מסורת באחד המפגשים היומיים, בה כל אחד "פוקח את העיניים" ונזכר באנשים הטובים שעזרו באותו היום.
בעקבות "אנשים טובים" אפשר להשמיע או ללמד את הילדים עוד שירים מלאי תקווה ושמחת חיים שמחזקים ראייה אופטימית לחיים, לדוגמא: "בשנה הבאה", "מחר", "איזה יום שמח לי היום", "הנה מה טוב ומה נעים" ועוד.
איך קוראים ספר שהוא גם שיר? האם המנגינה מבלבלת אותנו? האם היא עוזרת לנו לשנן את המילים? איזו פעילויות מיוחדות כדאי לעשות עם ילדי הגן, שמתאימות במיוחד לשיר?
נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת בשנת 1930. שיריה מלווים את החיים במדינת ישראל במשך השנים; רבים מהם מתארים את הארץ – את נופיה ואת חיי היום-יום בה, ואחרים היו פסקול לאירועים חשובים ומרגשים בהיסטוריה של המדינה. השירים הראשונים של נעמי שמר נכתבו כאשר הייתה גננת ומורה למוזיקה של ילדי הקיבוץ, ושירים רבים שלה מוכרים לילדי הגנים עד היום.
נעמי שמר הייתה פזמונאית פורה מאוד, ועשרות משיריה מוכרים ואהובים על מבוגרים ועל ילדים כאחד. בין שיריה המוכרים: "ירושלים של זהב", "אלף-בית", "אצלנו בחצר", "הכול פתוח" ו"לו יהי". בשנת 1983 זכתה בפרס ישראל לזמר עברי. נעמי שמר נפטרה בשנת 2004 ונקברה בבית הקברות בכינרת.
תוכלי למצוא מידע רב באינטרנט על נעמי שמר, כולל קורות חייה, מילות השירים שלה והקלטות ביצועים שונים. קישור ראשוןקישור שני
"תפקחו את העיניים תסתכלו סביב…" היפה והטוב יכול להימצא בכל מקום ובכל רגע, אך לא תמיד אנו רואים אותו. אפשר לשתף את ילדיכם: אילו אנשים טובים שותפים לדרך שלכם? תוכלו להכין חוברת ולצייר את האנשים הטובים המקיפים אתכם – משפחה, חברים, צוות הגן ועוד.
רבים מן השירים שכתבה נעמי שמר מוכרים, תוכלו להיזכר בשירים נוספים שלה שאתם מכירים. האם גם ילדיכם מכירים את השירים? זו הזדמנות ללמד אותם שיר חדש, לשיר יחד שירים מוכרים ולהכין שירון לערב שירה משפחתי.
תוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
תוכלו לצאת יחד לטיול רגלי בשכונה ולהיות אנשים טובים באמצע הדרך! לפני היציאה נסו לחשוב יחד על רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים (לדוגמה: להשקות צמח שמחכה להשקיה, לפזר פירורים לציפורים, לברך לשלום ולחייך לאנשים ועוד-ועוד).
אילו אנשים טובים פגשנו היום? לפני השינה תוכלו לשבת יחד ולהיזכר באנשים טובים שפגשתם ובדברים טובים שקרו לכם היום. כל אחד בתורו, ילד והורה, יספר על אדם טוב שפגש או על דבר טוב שעשה למען אחר.
הטקסט שכתבה לאה גולדברג שונה משפת הדיבור היום, וייתכן שיהיו מילים או ביטויים שאינם מוכרים לילדים. כדאי לקחת את הספר הביתה, לקרוא אותו בקול רם ולוודא שהכל מובן לך ושאת יודעת כיצד להסביר לילדים את המילים הזרות.
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון",הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
צייר הקומיקס ירמי פינקוס אייר את מר גוזמאי בעפרונות צבעוניים. בעקבות הסיפור הילדים יכולים לצייר באותה טכניקה, ולהשוות אותה עם חומרים אחרים (צבעי מים, גואש, צבעי פנדה…).
אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
האם עלילותיו של מר גוזמאי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
מר גוזמאי הבדאי ממציא סיפורים בלתי-הגיוניים, פרי דמיונו. גם ילדיכם יכולים להמציא סיפורים מוגזמים ודמיוניים. אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
ילדים וילדות אוהבים לשחק במשחקי דמיון. הם נהנים להעמיד פנים שהם מבוגרים, להתנסות ב"נהיגה" ברכב, להכין "עוגה" מבוץ ולשחק עם חבר דמיוני. אפשר לשחק עם הילדים בחפץ כגון בובה, סיר או מכונית צעצוע ולשאול
לאן אנחנו נוסעים? מה נבשל יחד? מה אומרת הבובה?
רון רואה את שלולי בשלולית, אבל בעצם זו דמותו שלו שמשתקפת במים. אפשר לשחק במשחק ״מַרְאָה״: שניים מבני המשפחה עומדים זה מול זה ולפי תור, אחד עושה ״פרצוף״, מזיז ראש או רגל, והשני מנסה לחקות אותו.
יש כבר שלוליות בחוץ? – אפשר לנעול מגפיים, להתלבש היטב, לצאת החוצה ולקפוץ בשלוליות. ואם לא מתאים לצאת החוצה? אפשר להכין ״שלולית״ מחבל או מנייר, ולקפוץ פנימה והחוצה ככל שתרצו…
הטרמה לסיפור – תוכלו להתבונן באיור הכריכה ולשאול: איזו מילה מזכירה המילה "שלולי"? כמה דמויות מופיעות בכריכה?
שיחה – כדאי לחזור ולקרוא את הסיפור בכמה מפגשים ובכל מפגש לשוחח על נושא שונה. תחילה רצוי לוודא שהסיפור מובן, ושהילדים מבינים ששלולי היא דמותו של רון המשתקפת במים. לשם כך ניתן לשאול: למה רון אהב שלוליות? איזה סוד הוא הסתיר? את מי הוא חיפש בשלולית? למה שלולי נעלם כשהשמש זרחה? למה שלולי היה עצוב? האם שלולי יחזור? ואם כן, מתי?
החבר של רון – לילדים רבים בגיל זה יש חברים דמיוניים. תוכלו לשאול:
למה רון כל כך אוהב לבלות עם החבר שלו? מה מיוחד בחבר שלו?
חבר משלי – במפגשים מצומצמים או אישיים ניתן לשוחח על חברים דמיוניים ולהציע לילדות ולילדים לשתף ולספר עליהם: האם יש להם שֵם? מה הם נוהגים לעשות איתם? לא לכל אחד יש חבר דמיוני, לכן כדאי להרחיב ולשוחח על חברים וחברות בעולמם של ילדי הגן.
"זה סוד!" – כמו לרון, יש להניח שגם לילדי הגן יש סודות שהם חוששים לשתף בהם. ניתן לעסוק בנושא זה בזהירות במפגשים מצומצמים או אישיים. אפשר לשאול: מה זה סוד? אפשר לחזור לחלק המתאים בסיפור ולשאול את הילדים: למה רון התבייש לספר על שלולי? איך רון הרגיש אחרי ששיתף את אמא בסוד?
חשוב! בשיח עם הילדים בעקבות הסיפור כדאי להעלות את הנושא של סוד טוב וסוד רע. בין ילדי הגן עלולים להיות ילדים ששומרים סודות שמסתירים עוולות שחוו או שנחשפו אליהם. בזמן השיחה יש לשים לב לכך, ואם מתעורר חשד כזה, יש לעצור את השיח הקבוצתי בעדינות ולהמשיך לנהל את השיח עם הילד או הילדה באופן אישי, תוך התייעצות עם יועצת הגן או השפ"ח.
שלוליות – לאחר הגשמים כדאי לצאת ולחפש שלוליות. כחלק מההכנה לסיור אפשר לשאול: מה מעניין אתכם? מה הייתם רוצים לדעת? מה הייתם רוצים לחקור? מה יכול להיות שנראה?
שאלות שכדאי לבדוק ולחקור – איך נוצרות שלוליות ומתי? האם יש שלוליות גדולות? אילו בעלי חיים גדלים בשלוליות? מה עוד גדל בהן?
לפני שאת מתייחסת לספר בגן, כדאי לקחת אותו הביתה ולקרוא בעיון את השירים השונים. אין הכרח לקרוא את כל היצירות בגן! אפשר לבחור שיר אחד או שניים בלבד ש"מדברים אלייך". האם יש שיר שאת זוכרת מילדותך? האם שיר אחד אהוב עלייך יותר מאחרים, או מתאים במיוחד למציאות של ילדי הגן בתקופה זו?
"איך שיר נולד?" גם ילדים צעירים יכולים ליצור שירה מקורית, שמבטאת את הרגשות וההווי שלהם ואת הסתכלותם על העולם. ילדים צעירים יותר "חופשיים" ממבוגרים ומטבע הדברים הם "משוררים מלידה". בעקבות השירים באוסף, הילדים יכולים ליצור ולצייר שירים שלהם.
כדאי להזמין את ההורים והילדים לערב "שירים של פעם" בגן. זו הזדמנות להכיר לכולם יצירות שהן "נכס צאן ברזל" של המורשת הישראלית, וגם לבקש מהורים שלא נולדו בארץ ללמד כמה שירי ערש מתרבויות שונות. אפשר לקשט את הגן עם כוכבים, לשיר ולהמחיז את השירים, להגיש שוקו חם, וכמובן – לבוא לבושים בפיג'מה!
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר שיחה פתוחה בשאלות ונושאים רגשיים וחברתיים, למשל: מה מאפיין את החברות בין הפרפרים ואיך הם מרגישים לאורך הסיפור? האם חייבים תמיד לצרף אחרים למשחק? כיצד מצטרפים למשחק קיים, ועוד.
רצוי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן. אם יש בספריית הגן גרסה אחרת של הסיפור תוכלו להשוות את האיורים. כדאי לעודד את הילדים להביע את דעתם ואת טעמם האישי, ולהזמין אותם לצייר את הסיפור.
הסיפור מזמן עיסוק בטבע בשעת גשם וסערה בחורף ובהתעוררות הפרחים והפרפרים באביב המתקרב. תוכלי לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן, בעיון במגדירי פרפרים ופרחים ובהתבוננות בטבע סביבנו.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. תוכלי לערוך המחזה של הסיפור עם הילדים, בקבוצה קטנה או במליאה הכללית. אפשר לשלב את ההמחזה בפעילות רחבה יותר הכוללת מוסיקה ותנועה, הכנת תפאורה ותלבושות, סידור מקומות, "מכירת" כרטיסים, והופעה בפני קהל – גן אחר או ההורים.
יצירות ספרותיות רבות נוגעות בדילמות חברתיות ובערכים שבין אדם לחברו. תוכלו להרחיב את העיסוק בנושא באמצעות ספרים נוספים כמו: "המטריה הגדולה של אבא", "מעשה בחתוליים" של ע. הלל, "המדינה של ילדי הגן" של אמונה אלון, "רוגז" של מרים ילן-שטקליס ועוד.
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
הסיפור "שלושת הפרפרים" ראה אור לראשונה ב-1938 ומאז מלווה דורות של ילדי ישראל. האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים? כדאי להתבונן יחד באיורים של אורית ברגמן. האם שמתם לב שכנפי הפרפרים צבועים ביותר מצבע אחד? אפשר לחשוב יחד מדוע בחרה המאיירת לצבוע כך את הפרפרים.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד. כדאי לשוחח יחד על חברות וערבות הדדית, בין בני משפחה ובקרב חברים. אפשר להיזכר בחברים שלכם ושל ילדיכם ובמה שאתם אוהבים לעשות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו לשאול את ילדיכם אם קרה שלא הרשו להם או לחבר להצטרף למשחק, איך הרגישו אז ומה עשו.
הפרחים מוכנים להכניס לביתם רק את מי שדומה להם בצבע. תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים. במה הם דומים זה לזה? במה הם שונים? תוכלו גם לשאול את ילדיכם מה דעתם על התנהגות הפרחים.
אפשר להמחיז את הסיפור כמשפחה, לבושים בצבעי הפרפרים והפרחים שבסיפור. אפשר גם להכין תאטרון בובות עם דמויות של הפרפרים והפרחים ממקלות של ארטיק ונייר צלופן.
כדאי לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים! כמו בסיפור, גם בטבע פרפרים ופרחים שונים זה מזה ולכל אחד צבעים וצורות אחרים. האם ראיתם פרח צבעוני או חבצלת? כמה סוגי פרפרים מצאתם ומה צבעם? אולי אתם מכירים שמות של פרפרים? תוכלו לחקות את תנועות הפרפרים ולהמציא יחד את "ריקוד הפרפרים".
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
מי לא מכיר את התחושה הקשה, כאשר הסביבה לא מבינה אותנו? ילדים רבים חווים קשיי תקשורת (אוצר מילים מוגבל, עולים חדשים, ליקויים התפתחותיים). שיחה בעקבות הסיפור "השפה המיוחדת של אורי" עשויה לעורר הזדהות בקרב הילדים עם התסכול שחש אורי, וכך לסייע בהתייחסותם לחברים שמתקשים בדיבור. זו גם הזדמנות לצוות הגן להפגין הבנה, סבלנות ורצון לסייע למתקשים.
יונתן משמש מתורגמן ומסביר להורים את השפה המיוחדת של אורי. איזה סוגי תרגום מכירים ילדי הגן? כדאי להסב את תשומת לבם לתרגום לשפת הסימנים בטלוויזיה, ולספר להם על אנשים שמתרגמים מילים משפה אחת לשנייה. אולי יש בקרב ילדי הגן ילדי עולים, או ילדים שהסבים שלהם אינם דוברי עברית, אשר משמשים בעצמם מתרגמים של המשפחה?
פתגמים בסימנים: מכינים כרטיסיות עם ציורים במקום מילים, ותולים על לוח רצף סדרת כרטיסיות שמרכיבות פתגם. על הילדים לפענח את הסימנים ולהמירן למילים. ("לא דובים ולא יער"= X, ציור דובים, X, ציור עצים. "על ראש הגנב בוער הכובע"= ציור של ראש עם חץ מעליו, ציור של גנב, ציור של אש, ציור של כובע וכו').
השפה המיוחדת של אורי" הוא סיפור על משפחה אוהבת, שיודעת גם לצחוק מטעויות ואי-הבנות. ניתן לבקש מהילדים והוריהם להכין מילון קטן עם קיצורים משפחתיים השייכים רק להם (כינויים, אירועים שונים, "קודים")- "כשאנחנו אומרים " – למה אנחנו מתכוונים?.
בעזרת משחק הפנטומימה, ניתן להדגים לילדים כיצד הם יכולים ל"תרגם" את חבריהם לכל ילדי הגן (מזמינים זוג ילדים כאשר על האחד להדגים בפנטומימה משפט ("אני רוצה לישון", "אני אוהבת בננה"…) ועל השני לתרגם את דבריו לשאר הילדים.
לסופר דויד גרוסמן, ולמאיירת אורה איל, יצירות רבות המיועדות לילדים בגיל הרך. חפשו בספריית הגן ספרים נוספים של כל אחד מהם. אולי לילדי הגן ספרים שלהם בבית? זו הזדמנות להשוות ולחפש את המשותף בספרים, וגם לעודד קריאה של ספרים נוספים מאת אותו המחבר או המאיירת.
שיבושי מילים ולשון אופייניים מאד בגיל הצעיר ואינם בהכרח מעידים על ליקויים שדורשים התערבות. ספר מומלץ בנושא התפתחות השפה בגיל הרך הוא "המגדל נפרק: חידושי מילים של ילדים וניתוחם" מאת מיכל סגל, הוצאת מכון מופ"ת, 2011.
כל אחד מבני משפחתו של אורי מציע בהומור דרך אחרת להבין את דבריו. את האפשרויות המצחיקות האלה ציירה המאיירת אורה איל. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולהציע לילדיכם לצייר את הפירוש שלהם לדבריו של אורי.
יונתן שומע חצי מילה ומבין למה התכוון אורי. גם אתם יכולים להיות "מתורגמנים": כל אחד בתורו בוחר חפץ שנמצא בחדר ואומר רק את החצי הראשון של שם החפץ. על ה"מתורגמן" לנסות לנחש מהו הדבר שהתכוונתם אליו. אחר כך אפשר להחליף תפקידים.
אחים יכולים לסייע זה לזה בכל גיל. אפשר לשתף את ילדיכם בחוויות שעברתם בילדותכם עם אח או עם אחות ובדברים שעשיתם יחד כשהייתם ילדים. גם סבא וסבתא מוזמנים לספר על אחיהם.
כמעט לכולנו זכורות מילים שאמרו ילדינו בשיבושים מקסימים כשלמדו לדבר. האם אתם זוכרים מילים כאלה? ילדיכם ייהנו בוודאי לשמוע אותן. תוכלו לרשום אותן למזכרת 🙂
לפני שאת מתייחסת לספר בגן, כדאי לקחת אותו הביתה ולקרוא בעיון את השירים השונים. אין הכרח לקרוא או לשיר את כל היצירות בגן! אפשר לבחור כמה שירים ש"מדברים אלייך". האם יש שיר שאת זוכרת מילדותך? האם שיר אחד אהוב עלייך יותר מאחרים, או מתאים במיוחד למציאות של ילדי הגן בתקופה זו?
אלו שירים מוכרים כבר לילדי הגן? האם הילדים מבינים את כל המילים? קריאת שירה בגיל הרך מזמינה התייחסות לצלילים, חרוזים, ושעשועי מילים. שירים לרוב נכתבים ברובד שפה גבוה, וזו גם הזדמנות להעשיר את שפת הילדים. אפשר לבחור שיר או שניים וללמד את הילדים לדקלם אותם בעל-פה.
"איך שיר נולד?" גם ילדים צעירים יכולים ליצור שירה מקורית, שמבטאת את הרגשות וההווי שלהם ואת הסתכלותם על העולם. ילדים צעירים יותר "חופשיים" ממבוגרים ומטבע הדברים הם "משוררים מלידה". בעקבות השירים באוסף, הילדים יכולים ליצור ולצייר שירים שלהם.
לכבוד יום המשפחה ולרגל חלוקת הספר, אפשר להזמין את ההורים והילדים לערב מוסיקלי בו תשירו, תמחיזו ותרקדו יחד. אפשר לקשט את הגן עם כוכבים, לשיר ולהמחיז את השירים, להגיש שוקו חם, וכמובן – לבוא לבושים בפיג'מה! כדאי לשתף את ההורים בתכנון המפגש, אולי חלקם ישמחו ללוות את השירה בציבור בגיטרה, אקורדיון או כלי נגינה אחר.
בעמודים האחרונים של הספר תמונות דיוקן ותיאורים קצרים של מחברי השירים. תוכלי לבחור משורר או שניים ולהכיר אותם לילדים. כדאי גם להפנות את ההורים לדפים אלו.
איך מציירים שיר? כדאי לאפשר לילדים לעיין מקרוב לאיורים של בתיה קולטון שמלווים את השירים שבספר. בהמשך תוכלו להשמיע מוסיקת רקע ולהציע לקבוצות ילדים לצייר את השירים לפי דמיונם.
כדאי לשבת בנחת על הספה ולדפדף יחד בספר. האם אתם מכירים את כל השירים שבאוסף? אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? בשונה מסיפור, אוסף שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו, בכל פעם לבחור לקרוא שיר או שניים ולחזור אל אותם השירים פעם אחר פעם.
האם השירים שבספר מעוררים בכם זיכרונות ילדות? האם בילדותכם שרתם שירים אחרים? אפשר לשתף את הילדים בחוויותיכם. אם עברית אינה שפת האם שלכם, תוכלו ללמד את ילדיכם שירים ממחרוזת זהב מארץ רחוקה ששרו לכם בילדותכם ולהנחיל להם את המסורת המיוחדת למשפחתכם.
אתם יכולים לבחור שיר אחד ולבקש מהילדים לתאר אותו כסיפור, להוסיף פרטים, לתאר את הרגשות של הדמויות ולהמציא סוף משל עצמם. (כדאי לנסות זאת עם השיר "זרעים של מסטיק").
ניתן לבחור שיר שאהבתם ולשיר אותו בדואט, שורה אחת ההורה שר והילדים שרים את השורה הבאה. תוכלו לאייר בעצמכם את השיר האהוב – ואולי אפילו תצליחו לכתוב שיר בעצמכם?
עץ הכוכבים 
איילת מטיילת 
מה עושים העצים? 
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
בוקר בהיר אחד 
ילד קטן הלך לגן 
אני וכל מיני חיות 
למה לובשת הזברה פיג'מה? 
מחבואים 
ברכבת יושבת ארנבת 
השועל מבשר שלום 
אני אוהב לצייר 
דודי שמחה 
קוראים לי יויו 
ספר על גמדים, פטריות ומה עוד? 
אני אוהב לחפש 
אליק בליק 
לאן לאן? לגן! 
מה עושות האילות 
מאה חדרים 
איתמר פוגש ארנב 
הסביבון הגדול 
גלגלים 
לילה חשוך אחד 
אמבטיה לשבתיה 
מי כמונו הדובים 
מי זה היה? מה זה יהיה? 
לו רק 
הכבש השישה-עשר 
והילד הזה הוא אני 
מעשה בארנב ובזנב 
איך זה להיות עץ 
קיש קיש קריא 
מעשה בשלושה אגוזים 
שישה בשקיק אחד 
רק אני ואתה – שירים לפעוטות 
סיפורי חיות 
יקינתון 
המסע אל האי אולי 
המפוזר מכפר אז"ר 
הצבע השמיני 
חנן הגנן 
מעשה בחתולים ושאר החיות 
יוסי שלי מוצלח 
סבא נכד וחמור 
יום שישי של יו-יו 
אורי כדורי 
הטיול הקטן 
סבתא של חנה בננה בשלה דייסה 
מי אוהב את השבת 
אנשים טובים 
מר גוזמאי הבדאי 
שלולי 
פרח נתתי לנורית 
שלושת הפרפרים 
השפה המיוחדת של אורי 
שרשרת מזמרת 
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שֵׁמַע
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מַתָּנָה
בִּשּׁוּל
קִשּׁוּר
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
