"כי בלי חיות - איך אפשר לחיות?" שאל ע. הלל, ואכן, בצד האהבה והשמחה בחיות, ישנה גם דאגה לשלומן ולקיומן. ספרים אשר עוסקים באימוץ של בעל חיים או טיפול בחיה פצועה יכולים להרחיב את הלב ולעודד אמפתיה ואחריות כלפי עולם החי הסובב אותנו.
קריאה משותפת בספר יכולה לעורר בילדים מחשבות רגשות ותחושות: כמו הגוזל, הם יכולים לחוש קטנים ושבריריים; וכמו אפרת, הם עלולים להרגיש שלא מבינים אותם, או להיות נחושים להמשיך ולעשות את מה שנכון בעיניהם. כדאי לשבת יחד קרוב, וללוות את הקריאה במגע מלטף ומרגיע: המגע מקרב בין הילדים להורים ומחזק אצל הילדים את האמונה שיש מי שתומך בהם וקשוב לרגשות שהספר מעלה בהם.
קוטן בוטן גדל, ואפרת, שמגלה עצמאות ואחריות, גדלה גם היא. תוכלו לשוחח ולשאול את הילדים במה הם גדולים ואחראים יותר משהיו בעבר – האם, למשל, הם מטפלים בבעל חיים? מבצעים פעולות בעצמם? עוזרים בבית ולחברים? תמיד כדאי להזכיר לילדים תחומים שבהם אתם, ההורים, רואים שהם התפתחו וגדלו, וכך לתת לילדים הרגשה טובה ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.
גם אתם יכולים לעזור לבעלי החיים בסביבתכם: אפשר להכין תחנת האכלה לציפורים ובה פירורים, להניח קערת מים לחתולים, להכין שלט שמגן על קן נמלים, או לחשוב יחד על עזרה משלכם לבעלי החיים שבסביבה.
הטרמה – לפני הקריאה כדאי לשאול את הילדים: מה ההבדל בין גוזל לציפור? ולהסביר שגוזל הוא כמו התינוק של הציפור. כשהוא נולד הוא עוד לא עצמאי והוא צריך שיאכילו אותו ושישמרו עליו. תוכלו להראות תמונה של גוזל של ציפור דרור, הציפור שבסיפור.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק משלהם, כך הם יוכלו לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
היכרות עם מילות מפתח – בספר מופיעות מילים בעברית "גבוהה". אפשר לבחור מראש כמה מילים: "כדי סדק", "פת", "מכמיר", "מזלפת" ולשלב אותן בפעילות שמדגימה את משמעותן, בטרם הקריאה.
שימוש בתנועות גוף ומחוות ידיים יכול גם לעזור להבין מילים חדשות: במילה "מצטנף" תוכלו לכווץ את הגוף ולחבק אותו עם הידיים.
הבנת הרצף הסיפורי – תוכלו לשאול: מה עושה אפרת? איך היא מטפלת בקוטן בוטן? מה חשבו החברים והמשפחה שלה על כך שהיא מטפלת בו? מה קרה בסוף הסיפור? למה החתול מחכה?
הבעת דעה – למה לדעתכם אפרת החליטה לטפל בגוזל? מה דעתכם על ההחלטה שלה? למה המשפחה של אפרת חשבה שזה רעיון לא טוב? למה אבא התכוון כשאמר שלאפרת "יישבר הלב"? אם הגוזל היה יכול לדבר מה הוא היה אומר לדעתכם?
שיח רגשי המחבר לחייהם של הילדים – מה הרגישה לדעתכם אפרת כלפי הגוזל? איך הרגיש הגוזל כשאפרת טיפלה בו? האם טיפלתם פעם בבעל חיים בבובה או באח קטן? יש לכם בעל חיים בבית? איך הרגשתם כשטיפלתם בו? מה לדעתכם הרגישה אפרת כשהגוזל גזל והפך לעצמאי?
תוכלו להזמין את הילדים לצייר את קוטן בוטן כמו שהם מדמיינים אותו או ליצור אותו מחומרי יצירה שונים. מסביב לקוטן בוטן תוכלו לכתוב משפט עידוד שכל ילד יבחר ולשתף את ההורים במילות העידוד שבחרו ילדיהם.
בעקבות הספר אפשר ללמוד על ציפורים שונות שיש בסביבת הגן: תוכלו לצאת לצפות בציפורים ולהיעזר בתמונות ובמקורות מידע על מנת לאפיין את התכונות של כל ציפור. אפשר גם ללמוד על חלקי הציפור השונים ולחפש אותם באיורים שבספר.
להעשרה –
פינת ציפורים בחצר הגן
זיהוי ציפורים במראה ובקול, המרכז לטיפוח ציפורי הבר
כאשר מוצאים גוזל או חיה פצועה ישנם ארגונים שונים שיכולים לסייע בטיפול. במידה ויש עמותה או ארגון בעלי חיים בקרבת מקום אפשר לספר על כך לילדים ואף ליזום מפגש או ביקור.
אין חכם כבעל הניסיון: בשנים הראשונות צוברים ילדים היכרות וניסיון במגוון תחומים. כל התנסות מפתחת את הילדים, פותחת את עולמם ומסייעת בבירור טעמם האישי. חשוב לאפשר התנסות במגוון דרכים: ביצירה – להעשיר את השימוש בחומרים עם מרקמים, צבעים וריחות שונים, במשחק – להיפגש עם סביבות למידה מגוונות, בחברות – לעודד מגוון מפגשים ופעילויות עם ילדים שונים בגן.
מזהים דמויות מזוויות שונות: האיורים בספר מצוירים מזוויות שונות: במבט מלמעלה, מלמטה, מקדימה ומאחורה. אפשר לשחק יחד משחק זיהוי, להציג מפני הילדים מזווית לא צפויה ספר או צעצוע מוכר. ניתן גם לנסות לזהות חפץ לפי צלליות. האם הם הצליחו לזהות את החפצים?
למי יש חתול או כלב בבית? איך הוא נראה? איזה שם נתתם לו? מדוע? בקשו מהילדים לתאר איך הם מטפלים בו. אפשר להדגים על בובת משחק. מחקים חתולים: נסו ללכת, לילל, להתחכך כמו חתול. החתול דלעת מתרוצץ בכל מיני פינות של הבית – בשירותים, על שולחן עבודה, בחדר השינה. נסו לדמיין ולהציג יחד, מה היה עושה החתול דלעת בפינות השונות של הגן? איך היה מתנהג במפגש? בפינת הבית? בחצר? בפינת הספר?
מכינים דיוקן עצמי כחתול: בגב הספר מופיע איור של הסופר והמאייר מאוירים כחתולים. איך אתם הייתם נראים, לו הייתם חתולים? הדפיסו צילום של כל אחד מהילידים על דף נייר. בעזרת צבעים, טושים וחומרים שונים, כל ילד יוסיף לתמונה שלו מאפיינים של חתול: אוזני מחודדות, אף קטן, או אולי שפמפם? אפשר להביא איפור פנים לגן, ולצייר לכל ילד אף ושפמפם חתולי.
להכיר ולאהוב: הילד לומד לאהוב את החתול בזכות ההיכרות איתו. זוהי הזדמנות לחקר משותף על חתולים: נסחו יחד שאלות על חתולים. שלחו עם כל ילד שאלה לחקר בבית, בשיתוף ההורים. כדאי להקדיש לממצאים קיר בגן.
"אני אוהב שוקולד": בחיבור לנושא השנתי ולמיזם "הסיפור שלי- הסיפור של כולנו". הטעם האישי, הייחודי שלנו, הוא חלק ממה שמגדיר אותנו. עם זאת, הוא מתפתח ויכול גם להשתנות. מה אתם אוהבים? מה לא? אחת לכמה זמן כדאי להכין רשימה של הדברים האהובים על ילדי הגן. בכל פעם לבחור נושא אחר: מאכלים, משחקים, מקומות, או עונות. כדאי לחשוב עם הילדים: האם יש גם משהו ששיניתם את טעמכם או דעתכם לגביו? אם מתאים לך, מומלץ לשתף בסיפור אישי שלך: אולי יש מאכל שפעם לא אהבת והיום דווקא כן? אולי יש פעילות שפעם נרתעת ממנה והיום היא דווקא מהנה?
מתכון למרק דלעת: בימי החורף הקרים אפשר ליהנות יחד ממרק דלעת חם!
מצרכים:
1 בצל קצוץ גס
1 דלעת חתוכה לקוביות
2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות
1 קישוא
2 שני גזרים מקולפים וקצוצים גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
מעט שמן
מים למרק
מלח, פלפל
מוט מעבד מזון ידני.
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. כשנעשה שקוף מוסיפים את כל הירוקות חתוכים גס ומטגנים מעט. מוסיפים מים ותבלינים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים עד לריכוך הגזר. נותנים למרק להצטנן מעט, וטוחנים אותו למרק סמיך בעזרת מעבד המזון.
המאייר החביא בין האיורים חיות רבות, כמה מהן אמתיות, ואחרות – חיות צעצוע. כדאי לדפדף בספר ולחפש את החיות בכל עמוד. האם מצאתם את היצור הירוק עם המחושים? מה הוא עושה על היד של אבא ומה קורה לו כשהילד פוגש את חתול דלעת?
בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובת יד של חתול ולהמחיז את הסיפור. באיזה שם תקראו לבובת החתול שלכם? האם נעים ללטף אותה? איזה קול היא משמיעה?
תוכלו לצאת לטיול בקרבת הבית ולחפש חתולים. לא כדאי להתקרב אל חתולים שאין להם בית או לנסות ללטף אותם, אבל אפשר לסייע להם. בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד מחסה לחתולי רחוב, שאליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
אילו חיות אתם אוהבים? האם יש בעל חיים שילדיכם אינם אוהבים או שממנו הם מפחדים? אפשר לבקר בגן החיות או בחנות לבעלי חיים ולהכיר את החיה מקרוב. אולי תגלו גם אתם שמפגש קרוב עם בעל החיים יכול לשנות את הדעת.
בטרם קריאת הסיפור תוכלי לצלם את האיורים שבספר ללא הטקסט ולהזמין את הילדים לנחש את עלילת הסיפור כפי שהיא משתקפת בתמונות. כדאי לשים לב אלו פרטים הם רואים כחשובים.
לאחר קריאת הסיפור אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש יחד את התמונות שמדגימות את הטעות הראשונה של ניבי, את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון, ואת התפקידים שממלאות אמא והגננת ביחס לאמרה "מודה ועוזב ירוחם".
תוכלי להציע לילדים משחק תפקידים: הזמיני שלושה ילדים להמחיז את ההתמודדות של ניבי עם "המכוניות מתנגשות בלונה פארק" שבראשה: שני מתנדבים מייצגים את הקולות המנוגדים, ומתנדב/ת אחר/ת משחק/ת את ניבי. הציעי לשני המתנדבים לנסות לשכנע את ניבי למה כדאי, או לא כדאי, לקחת את אוגי הביתה, לגלות או לא לגלות את הסוד לאמא וכד'… קהל הילדים יכול להשתתף גם הוא, במתן עצות לניבי לגבי הקשבה לקולות המנוגדים.
האם בכיתה שלכם יש כלוב ובו אוגר או בעל חיים אחר? מה קורה לחיות בשבתות וחופשות? מה מידת האחריות של הילדים כלפי החיות? זו הזדמנות ללמוד יותר על החיות, להסדיר תורנויות הטיפול, ואף להכין יחד עם הילדים שלטי הוראות כמו: "אין לתת להם אוכל של בני אדם", "לא לשכוח לנעול חזרה את הכלוב" וכד'.
הקשר לבעלי חיים מרגש ילדים רבים. תוכלי להציע לילדי הכיתה לספר על חיות המחמד שלהם, או על חיות המחמד שהיו רוצים שיהיו להם. אפשר להכין תצוגה בכיתה או לערוך "יום חיות": צרו יחד תמונת קולאז' גדולה מגזרי תמונות, צילומים ביתיים, וציורים של חיות מחמד שהילדים יציירו בכיתה וגם בבית. רצוי לאפשר לילדים לספר על חיות המחמד שלהם ולשתף את חבריהם בידע ובניסיון שלהם.
לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן לה מנוח – עד שהיא מגלה אותו לאמהּ. אם נוח לך, תוכלי לספר לילדים על מקרה שבו טעית ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלי גם להדגיש בפני הילדים שהם תמיד יכולים לשתף אותך בקשיים או בסודות.
אמא של ניבי אומרת "יש לי ילדה אמיצה". האם ילדי הכיתה חושבים גם הם שניבי אמיצה? זו הזדמנות יפה לפתוח שיחה על אומץ לב, ולשאול מה דעתן על הדרך שבה אמא וליאורה הגננת סייעו לניבי.
איסור הלבנת פנים: שמירה על כבוד הזולת –
כדאי להסב את תשומת לבם של הילדים לשעה ולדרך שבהן ניבי ואמא מחזירות את אוגי לגן. אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הן דאגו להקדים ולדבר עם הגננת לפני הגעת ילדי הגן? איך לדעת הילדים היתה מרגישה ניבי אילו היו מתקבצים סביבה ילדי הגן?
ניתן לקשר את הסיפור לאיסור "להלבין פנים ברבים" המופיע בתלמוד הבבלי, במסכת בבא מציעא. התלמוד מסביר כי מי שמעליב אדם אחר כאילו פוצע אותו ממש. כאשר האדם נפגע פניו מחווירים ולכן הפגיעה נקראת "הלבנת פנים".
אפשר לדון באמרה "אל תלבין פני חברך ברבים" ולתאר כיצד פניו של אדם מחווירות (מלבינות) כאשר הוא ננזף או מובך בפומבי. איך מתנהגים ההפך מ"להלבין פנים" – מה עושים? למה זה חשוב?
טעות ותיקון תוכלו לדפדף בספר ולחפש את האיור שמדגים את הטעות הראשונה של ניבי ואת האיור שמדגים את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון. מה עזר לניבי להודות בטעות?
מכוניות מתנגשות בסיפור מתוארים רגשותיה של ניבי באמצעות דימוי של ״מכוניות מתנגשות בלונה־פארק״. בקריאה משותפת של הספר כדאי לבדוק מתי ניבי מרגישה שהמחשבות שבראשה הן כמו מכוניות מתנגשות בלונה־פארק. אפשר לשאול את ילדיכם: מתי המכוניות מפסיקות להציק?
בעלי חיים כמו ניבי, ילדים רבים מפתחים רגשי חיבה ואהבה לבעלי חיים. האם בכיתה שבה לומדים ילדיכם יש אוגר או בעל חיים אחר? האם למשפחה שלכם חיית מחמד? מה מרגישים כלפיה ילדיכם, האם הם שותפים לטיפול בה?
סודות לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן ּ לה מנוח, עד שהיא מגלה אותו לאמה. אם נוח לכם, תוכלו לספר לילדיכם על מקרה שבו טעיתם ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלו גם להדגיש בפני ילדיכם שהם תמיד יכולים לשתף אתכם בקשיים או בסודות.
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להיעזר בבובות של הדמויות השונות: חיפושית, נמלה, עכביש וחתול. תוכלי ללמד את הילדים, לפני הקריאה, את שירתו של הגשם: "טיף טף, טיף טיף טף", ובמהלך הקראת הסיפור הילדים יכולים להצטרף בכל פעם שהגשם מטפטף.
הילדים יכולים לגלם את הדמויות בספר ולהמחיז את הסיפור. כדאי גם להוסיף לפינת התחפושות מחושי נמלה, זנבות או אזני חתולים, תחפושות של עכביש וחיפושית, וכך יוכלו הילדים לשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם.
אפשר לצאת לחצר ולחפש חיפושיות. ואולי יש לכם פינת חי בגן? הטיפול בחיות נותן לילדים הזדמנויות לתרגל עזרה וחמלה. הילדים יבינו שיש כל מיני דרכים לעזור, לא כל חיה צריכה ליטוף או טיול בחוץ, חשוב להביט היטב ולהבין מה הצרכים של כל אחת.
בעקבות הסיפור תוכלי לשלוח להורים ציור של חיפושית ולבקש מהם לכתוב בו דוגמא כיצד הילד עוזר בבית, לאחים או לחיית מחמד. אפשר להציג את "חיפושיות העזרה ההדדית" על לוח בגן.
להתחבא מפני הגשם יכול להיות משחק נהדר. אפשר להשמיע בגן אחד משירי הגשם האהובים, בכל פעם שהופכים מקל גשם והוא משמיע קולות של טפטוף, הילדים רצים לחפש מחסה במקומות שונים בגן.
מה אמרה הנמלה?
כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש לאורך הסיפור את המפגש של החיפושית עם כל אחת מהחיות: הנמלים, העכביש והחתול. תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם ולשוחח על ההבדל בין התגובה של עידו לתגובתן של החיות.
מה עושה החיפושית?
תוכלו לצאת לחצר או לגן השעשועים ולחפש חיפושיות. אולי תמצאו אחת בין העלים או, כמו בסיפור, בארגז חול? אפשר להניח את החיפושית בעדינות על היד. האם היא מדגדגת את כף היד? האם היא נשארת לנוח או מיד פורשת כנפיים ועפה לדרכה? חשוב כמובן להחזיר את החיפושית לטבע.
חיפושיות מאבנים קטנות
תוכלו לאסוף אבנים עגולות וחלקות בגדלים שונים, לצבוע אותן בצבע גואש אדום, ולאחר שהצבע מתייבש לסמן עליהן קו חוצה בצבע שחור ונקודות לבנות. והנה יש לכם משפחה של חיפושיות!
מדגדגים את הדמיון
דמיינו איך הרגיש עידו כשהחיפושית דיגדגה בידו ואיך הרגישה החיפושית הקטנה. אפשר לבקש מהילדים לקער את ידם ולדגדג להם את היד הקעורה. תוכלו לדמיין את החיפושית מטיילת על הבטן ולהמשיך לדגדג בנעימות זה את זה.
מסתתרים מהגשם
החיפושית מצאה מחסה בידו של עידו. תוכלו לשוחח עם ילדיכם כיצד אנחנו מסתתרים מפני הגשם. אפשר לחפש בבית מטריות, כובעים או כל חפץ אחר שיכול להגן עלינו בגשם. כדאי גם לצאת החוצה ולהצביע על מבנים, תחנות אוטובוס וכניסות לחנויות בדרך לגן. האם גם הם מספקים מחסה מהגשם?
אפשר להתבונן בחתולים ברחוב. איך הם הולכים? אילו קולות הם משמיעים? מה הם אוכלים? האם אלה חתולי רחוב או חתולי בית? תוכלו להציב קרטון ריק בחצר. אולי יבוא חתול לישון בו?
החיים מזמנים לילדים מעברים רבים – למיטה של גדולים, לחדר שינה חדש, לגן אחר. אנו מקווים שהשמחה בחברוּת הנרקמת בין מאיה לקישתא תלווה את ילדיכם במעברים שלהם.
האיורים בספר גדולים ותופסים את רוב המרחב בדף. היחס בין תמונה לטקסט מחייב אותנו להמתין יותר זמן בכל עמוד, כדי לאפשר לילדים (ולנו!) לגלות את פרטי האיורים.
כמו ביל, ילדים רבים שמים לב לפרטים שאנחנו, המבוגרים, לא רואים. אפשר לשוחח עם הילדים ולהעלות דוגמאות מחיי הגן. תוכלו לשאול אותם למה לדעתם הם רואים דברים שאנחנו לא, ואיך הם מרגישים כשזה קורה?
כדאי לשוחח עם הילדים על התפקיד של ההורים של ביל בסיפור. אפשר לשאול: אלו דברים הילדים עושים בכוחות עצמם, ומתי נדרשת התערבות או עזרת מבוגר? כדאי להעלות דוגמאות מחיי הגן והבית.
הסיפור מזמן למידה אודות ציפורים. בנוסף לספרי מדע, מידע רב נמצא באתרי אינטרנט, למשל http://www.yardbirds.org.il/. אפשר לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין את הילדים לדעת על ציפורים. אם מתאים לכן תוכלו לבקר עם הילדים במרכז לצפרות או בגן החיות. ניתן גם להמליץ למשפחות לבקר בחנות לחיות מחמד.
האם יש לכם פינת חי או חוג טבע בגן? האם אחד מהורי הגן מכיר את העולם של ציפורים? אפשר להזמין אדם מבחוץ להסביר לילדים מה אוכלות ציפורים, כיצד מטפלים בהן, באילו מצבים מביאים אותן לרופא וטרינר ועוד.
כדאי לעיין בעמוד בסיפור שבו ביל משחרר את הציפור. אפשר לשאול את הילדים: איך לדעתם הרגיש ביל בשחרור הציפור? לו יכלה הציפור לדבר, מה היא היתה מספרת לחברותיה אחרי שהחלימה וחזרה אליהן? אפשר להמחיז את השיחה בין הציפור לחברותיה בעזרת בובות.
קל להכין מתקן להאכלת ציפורים לחצר הגן: לוקחים בקבוק גדול וריק, שוטפים אותו היטב וגוזרים באחד מצדדיו פתח גדול. תולים אותו על עמוד או על עץ בחצר ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. כדאי להתבונן מרחוק (ובשקט!) ולצפות בציפורים שבאות לאכול ממנו.
חשוב מאוד לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים, אך גם להסביר להם שלא תמיד צריך להתערב. זו הזדמנות להסביר שאם הם מטיילים בחוץ ורואים גוזל או חתלתול, אסור לגעת בו. אולי אמא שלו בסביבה והיא תחזור אליו בקרוב.
בוב גרהם הוסיף לאיורים פרטים נוספים, שאינם מופיעים בסיפור עצמו. נסו לעיין יחד בתמונות ולגלות כיצד ביל והוריו מטפלים בציפור הפצועה. מה עושה כל אחד מהדמויות?
אפשר לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת על ציפורים. אפשר לחפש תשובות בספרי מידע או באינטרנט, או לבקר בחנות לחיות מחמד, במרכז לצפרות או בגן החיות. במקומות האלה בוודאי ישמחו להסביר לילדיכם מה אוכלות ציפורים, כיצד מטפלים בהן, באילו מצבים מביאים אותן לרופא וטרינר ועוד.
כדאי לעיין בעמוד בסיפור שבו ביל משחרר את הציפור. אפשר לחשוב עם ילדיכם: איך הרגיש ביל בשחרור הציפור? לו יכלה הציפור לדבר, מה היא היתה מספרת לחברותיה אחרי שהחלימה וחזרה אליהן? אפשר להמחיז את השיחה בין הציפור לחברותיה בעזרת בובות.
כיצד נוכל אנחנו לעזור לציפורים? קל להכין מתקן להאכלת ציפורים: לוקחים בקבוק גדול וריק, שוטפים אותו היטב וגוזרים באחד מצדדיו פתח גדול. תולים אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. כדאי להתבונן מרחוק (ובשקט!) ולצפות בציפורים שבאות לאכול ממנו.
חשוב מאוד לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים, אך גם להסביר להם שלא תמיד צריך להתערב. זו הזדמנות להסביר לילדיכם שאם הם מטיילים בחוץ ורואים גוזל או חתלתול, אסור לגעת בו. אולי אמא שלו בסביבה והיא תחזור אליו בקרוב.
אפשר לעיין יחד עם הילדים באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שהעניק חולד לגוזל. תוכלו לח־ שוב יחד: מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל, ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל שדרש טיפול מסוג אחר? למה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
אפשר להסביר לילדים את ההבדל בין חיות מחמד וחיות בר. מי מטפל בחיות מחמד, מי בחיות בר? לאיזה טיפול זקוקות חיות שונות? אם יש בגן שלכן חיות )אוגרים, דגים, ציפורים או אחר(, כיצד אתם מטפלים בהם? מי דואג להם בשבתות וחופשות? ילדים עשויים לתהות, מי יטפל בהם בחופשת הקיץ? הסירו דאגה מליבם ותארו את המשך הטיפול גם אחרי שהילדים יעזבו את הגן.
אפשר לחבר את הסיפור עם הסיפור על יעל ביום העצמאות. הגוזל, כמו יעל, ביקש להיות עצמאי. פיתוח תחושת העצמאות מאפיין את שלב ההתפתחותי של ילדי הגן. עם זאת, הילדים עדיין זקוקים להגנה שלנו, המבוגרים. כדברי קהלת, יש מצבים בהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ובזמנים אחרים נכון לאפשר התנסות חופשית. סוף השנה בגן מעניק הזדמנות לערוך "סקירת מלאי" של הכישורים והיכולות של הילדים, ולהשוות אותם עם היכולות בתחילת השנה. כדאי לשאול את הילדים איפה הם מרגישים בוגרים ומסוגלים. באיזה תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת? אלו דברים חדשים הם היו רוצים לעשות, תחומים בהם הם מקווים להצליח בשנה הבאה?
אפשר לספר את הסיפור מזווית הראיה של הציפור. ניתן לשער: איך הרגיש הגוזל הקטן כשחולד אסף אותו וטפל בו? איך הוא הרגיש כשחולד בנה עבורו כלוב? כשהוא פרס כנפיים ועף בסוף הסי־ פור, האם הוא שמח? פחד? גם וגם?
ניתן להכין מתקן להאכלת ציפורים ולהציב אותו בחצר הגן. אפשר לקחת בקבוק גדול וריק. שטפו אותו היטב. גזרו באחד הצדדים שלו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית, והניחו בו חתיכות של פירות, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק אם הציפורים באות לאכול ממנו.
כדאי לעיין יחד באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שחולד הושיט לגוזל. מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל ודרש טיפול מסוג אחר, ולמה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים. כדברי קהלת, יש מצבים וזמנים שבהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ויש מצבים וזמנים שבהם נכון לאפשר התנסות חופשית. מעניין יהיה לשאול את הילדים באילו תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת, ואם יש דברים חדשים שהיו רוצים לעשות בעצמם ושאנחנו, ההורים, נאפשר להם.
הסיפור מתאר תהליך של פרידה. איך אתם נפרדים בבוקר? האם יש לכם "טקס" חיבוקים ופרידה? תוכלו ליצור משחק תפקידים שבו אתם תהיו ילדי הגן, וילדיכם ייפרדו מכם ו"יצאו לעבודה". לאחר פעילות ב"גן" שלכם ולאחר "יום העבודה" של ילדיכם אפשר להיפגש שוב… בחיבוק!
גם אתם יכולים לטפל בציפורים! הָכינו לשם כך מתקן להאכלת ציפורים. קחו בקבוק גדול וריק ושטפו אותו היטב. גזרו באחד מצדדיו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית והניחו בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק וראו אם הציפורים באות לאכול ממנו.
קוטן בוטן 
החתול דלעת משנה את הדעת 
אוגי 
חיפושית בגשם 
קישתא 
איך לרפא כנף שבורה 
חולד והגוזל 
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
קִשּׁוּר
