ספרים בנושא פחדים - ספריית פיג׳מה

שְׁמִירָה

צרו סימניית תחנה למקום המיוחד שלכם

שִׁיתּוּף

מהו המקום האהוב עליכם? האם הוא נמצא בתוך הבית? האם הוא קרוב אליו? או אולי דווקא רחוק ממנו? תוכלו לשתף זה את זה: מהו המקום המיוחד שלכם, מה אתם אוהבים בו, ובמה הוא מיוחד בעיניכם וליצור את התחנה שלו!

התחנה

שְׁמִירָה

תְּחוּשַׁת שַׁיָּכוּת

שִׁיתּוּף

"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר."
איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך.
הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור.
האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות.
לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות.
תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א' בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.

תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד.
בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".

התחנה

שְׁמִירָה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

שִׁיתּוּף

לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?

דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.

לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.

קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.

רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.

בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?

הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?

הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?

שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.

שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.

"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?

מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.

שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?

הזאב לא יבוא

שְׁמִירָה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

שִׁיתּוּף

קְרִיאָה בְּרֶצֶף – כדאי לקרוא את הסיפור ברצף כדי לשמר את תחושת הריגוש והמתח העולה ממנו.
קְרִיאָה חוֹזֶרֶת בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – הקראה חוזרת מאפשרת שיח אינטימי שניתן לשתף בו ברגשות, להקשיב, לתווך, לעודד ולחזק.
בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר נוּכַל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים:
שְׁאֵלוֹת הֲבָנָה: לאן הלכו מעיין ואחותה? מדוע? מה קרה בגן השעשועים? מדוע מעיין והדר נפרדו? מה עשתה מעיין לאחר שהדר הלכה?
שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְמַחְשָׁבוֹת וְלִרְגָשׁוֹת: איך הרגישה מעיין כשטיפסה על הסולם? על מה היא חשבה כשהגיעה לשלב הגבוה? כיצד ניסה הקהל למטה לעזור לה? מה היא הרגישה כאשר שמעה את קולות העידוד? כיצד היא התגברה על הפחד? כיצד עודדה אותה אחותה הדר?
יְלָדִים וּפְחָדִים – ילדים וילדות רבים בגיל גן חווים תקופה של פחדים כחלק מהתפתחותם הטבעית. הם חווים פחדים שונים: פחד מרעש חזק, מפרידות או ממעברים. משום שהדמיון שלהם כה עשיר ואין אצלם הפרדה מוחלטת בין דמיון למציאות, הם חווים גם פחדים רגשיים ודמיוניים: פחד מחושך, ממפלצות, ממכשפות וכדומה.
תּוּכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל פַּחַד בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי להתמודד עם פחד מומלץ לדבר עליו.
כְּדֵי לְיַצֵּר אֲוִירָה פְּתוּחָה וְנוֹחָה לְשִׁתּוּף הגננת יכולה להטרים ולשתף בפחד משלה ולספר שיש סוגים שונים של פחדים. אפשר להציע לילדים וילדות לשתף בפחדים שלהם.
כְּדַאי לִיצֹר מַעְגַּל שִׁתּוּף שיעודד את הילדים לדבר על פחדיהם, יסייע לקרב לבבות ולהבין שהרגש העוצמתי הזה הוא רגש טבעי המשותף לכולם.
רְגָשׁוֹת בְּאִיּוּרִים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות כיצד בחרה המאיירת לאייר את קשת הרגשות של מעיין.
תְּמִיכָה וְעִידוּד – השיח מאפשר להרהר בצורך האישי בתמיכה ובחיזוק ולהבין מה עוזר לילדי הגן ומה עוזר לאחרים.
תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל: מה גרם למעיין לעלות בסופו של דבר? למה, לדעתכם, דווקא המילים של אחותה השפיעו עליה? האם העידוד נחוץ רק בשעת פחד? באילו עוד מצבים, לדעתכם, אנחנו זקוקים לעידוד? מה עוזר לכם להירגע או להתגבר כשקשה? מי מעודד אתכם? כיצד הם עושים זאת? כיצד אנחנו יכולים לעודד את החברים בגן?
הַבָּעַת רְגָשׁוֹת בְּ"מֵאָה שָׂפוֹת" – לאחר השיח אפשר להזמין את הילדים לנסות ולהביע את הרגשות בציור, בכיוּר, בפנטומימה, בהדבקה ועוד.

עד למעלה

פחדים

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

צרו סימניית תחנה למקום המיוחד שלכם

חן מקום

תחנה טובה

בסביבה שלנו

פינטרסט

תְּחוּשַׁת שַׁיָּכוּת

קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת

חֲלוֹם, רֶגֶשׁ וּמָקוֹם אָהוּב

נְתִינָה - הַתַּחֲנָה שֶׁל הַכִּתָּה

יְצִירָה בְּהַשְׁרָאָה

האזינו לסיפור "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו"

הצגת סיפור עם בובות

מי ישן תחת לשמיכה?

על טקסי קריאה

מסיבת פיג'מה

מתבוננים באיורים עותק אישי

ישנים ביחד

ספרים נוספים בנושא שינה

יצירות של היוצרות

פינטרסט

קוראים יחד

שיחה – לחכות...

מאייר בעבודה

איורים ורמזים

משחק – זאב בתנועה

פינטרסט

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

וּמָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?

אוֹתוֹ דָּבָר – אֲבָל אַחֵר

קֻבִּיָּה וְזָוִיּוֹת רְאִיָּה

"לָמָּה?" –בְּעִקְבוֹת תְּמוּנוֹת

עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית

טיפ לקריאה משותפת

שיחה על פחד ועידוד

האזינו לסיפור "עד למעלה"

בגן השעשועים

עידוד משפחתי

פינטרסט

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

מָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?

מְחַכִּים בַּתּוֹר

מִלּוֹת עִידוּד

עַכְשָׁו בָּפּוֹדְקַאסְט שֶׁל סִפְרִיַּת פִּיגָ'מָה!

יֶדַע

מְיֻמָּנוּיוֹת

עֲרָכִים

משוחחים

מתבוננים באיורים

נעים מאוד – חולד!

מה השאלה?

פינטרסט

מפגש ושיחה בגן

לומדים יחד

משחק – "סבא אמר"

איך אנחנו מנווטים?

שורשים

כמו מנהרה

איורים מספרים

משוחחים

נעים מאוד: מפלצת

מילת קסם משפחתית

מפגש ושיחה בגן

"נעים להכיר"

מה זה ארנב?

משחק הארנבת

מה החיה?

המאיירת אורה איל

מחזמר – "איתמר פוגש ארנב"

הסופר דויד גרוסמן

קשר עם קהילת הגן

פינטרסט

משחקים בעקבות הספר

על דמיון ועל פחדים

צללים וצלליות

מה מסתתר בין העננים?

משוחחים בעקבות הסיפור

המחזה של הסיפור