אֲנִי וְעַצְמִי
פחדים
חושך, טיפוס על סולם גבוה, מפגש עם משהו לא מוכר או התחלה חדשה...פחדים יכולים להתעורר במצבים שונים בחיים. פחדים מלווים ילדים וילדות בגיל הרך לאורך שנות התבגרותם. את ההתמודדות עם פחדים מדברים מוחשיים וגם דמיוניים, יכולים ללוות ספרים שמתארים מאמצי התגברות והתבגרות מעוררי הזדהות ואהבה. סיפור על התמודדות עם פחד יכול לסייע לילדים להרגיש שהם לא לבד, לזמן שיח על החוויה ולשאוב כוחות והשראה מתוך חוויות ההתמודדות.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה


תְּחוּשַׁת שַׁיָּכוּת
"הוא נמצא בַּמקום הכי מתאים ואף פעם לא מרגיש בו זר."
איש חולם לעבור למקום שלא ירגיש בו זר, אך מחליט להישאר במקום שהוא נמצא בו, להשתתף בעשייה וליזום, וכך מרגיש שייך.
הצורך להרגיש שייך הוא צורך בסיסי של כל אדם. אומנם, אפשר להשתייך למקום מסוים, כמו לשכונה או לבית ספר, ולא להרגיש חלק ממנו, אך ניתן להרגיש שייך בעזרת עשייה משמעותית והרגשה של קבלה וערך. בזכותן נוצרים קשרים חברתיים, רגשיים ואישיים, כפי שקורה לאיש בסיפור.
האיש חסר שֵם ומכונה "איש", וגם המקום שהעלילה מתרחשת בו אינו ידוע. בכך רומזת לנו הסופרת כי הסיפור הוא על כל אדם, וכי התחושות שמלוות את גיבור הסיפור הן שיקוף של תחושות אוניברסליות.
לתרום ולהועיל – בדומה למה שקורה לאיש, גם אצל תלמידות ותלמידים תתעצם תחושת השייכות לבית הספר ולכיתה אם יתאפשר להם לתרום לטובת הכלל, להיות חלק ממטרה שחשובה לכולם, לבטא את דעותיהם ולהשתתף בקבלת החלטות.
תחושת השייכות חשובה לתלמידי כיתה א' בפרט, משום שבית הספר עדיין לא מוּכָּר להם. הזדהות עם דמותו של איש יכולה לְתַקֵף את רגשותיהם ולעודד אותם לפעול ולהרגיש שהם חלק ממשהו ושיש להם ערך ומקום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילויות לחיזוק תחושת השייכות, למשל בתכנון פרויקט משותף, כמו הצגה, טיול ועוד.
בתכנון המשותף תוכלו לשאול: "מה הייתם חולמים שיהיה בפרויקט?"; "באיזו דרך אתם מציעים לפעול?"; "מה כל אחד ואחת ירצו לתרום לביצוע הפרויקט?".

קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל תלמיד ותלמידה עותק אישי משלהם.
בשל אורך הסיפור כדאי לשקול לקרוא אותו בשתי פעימות, יום אחר יום, ולשלב שאלות הבנה ושאלות ניבוי מעוררות מחשבה וסקרנות: "מה לדעתכם יעשה איש עכשיו?".
מילים בולטות – מילים אחדות בסיפור בולטות וצבועות באדום. כדאי לחשוב יחד מדוע הובלטו דווקא מילים אלה, ובהזדמנות זו להכיר אותן ולהתעמק במשמעותן: "האם כבר שמעתם פעם את המילה ___? איפה?"; "האם אתם מכירים מילים דומות לה?". תוכלו להציע לילדים לנסות לכתוב אותה בעצמם, לצייר אותה או להרכיב ולהדביק אותה מאותיות גזורות.

חֲלוֹם, רֶגֶשׁ וּמָקוֹם אָהוּב
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות הבנה – "מה רצה איש?"; "על מה הוא חלם?"; "מה קרה לו כשהחליט לצאת לדרך?"; "מה נהג האוטובוס גרם לו להבין?"; "מה הוא עשה בתחנה?"; "מה קרה שם בעקבות מה שעשה?".
חלומות – בסיפור מתואר אדם שחולם. כדאי להבחין בין חלום בשעת שינה לבין חלום שהוא למעשה משאלה, כלומר שאיפה ורצון להגשים אותה. כדאי לשאול: "האם איש היה ער כשחלם? אם כן, באיזה סוג חלום מדובר?"; מה לדעתכם ההבדל בין חלומות בשעת שינה לחלומות שרוצים להגשים?".
כדאי להסביר כי חלומות מסוג זה מכונים "משאלות", "שאיפות" או "רצונות": "מה גרם לאיש להגשים את חלומו למרות חששותיו?"; "האם גם לכם יש משהו שאתם חולמים עליו ותשמחו שיתגשם?"; "מה כדאי לעשות לדעתכם כשרוצים להגשים חלום?".
שיח רגשי – מומלץ לנהל את השיח בקבוצות קטנות. ניתן לשאול: "מדוע לדעתכם בכל פעם נדחתה יציאתו של איש מהיישוב?"; "מה עזר לו להתגבר על הקושי שלו ולצאת?"; "מדוע הוא שמח שהעז לחצות את הכביש?"; "האם גם לכם קרה פעם שחששתם ממשהו והעדפתם לא לעשות אותו?"; "האם חששתם אולי מהכניסה לבית הספר?".
מקום אהוב – "איזה מקום בשכונה, בעיר או בארץ אתם אוהבים? מדוע?"; "לאיזה מקום בארץ, בעולם או בדמיון אתם חולמים להגיע?". תוכלו לעודד ציור או יצירה המתארים את המקום האהוב ולתלות אותם בכיתה.

נְתִינָה - הַתַּחֲנָה שֶׁל הַכִּתָּה
תחנת האוטובוס הפכה לתחנת חלומות, מפני שאיש חשב על מה שהיה יכול לשמח אותו בַּמקום, ולמעשה בכך שימח גם אחרים.
תוכלו לבחור יחד פינה בבית הספר או בסביבתו, לחשוב יחד כיצד אפשר להפוך אותה לפינה משמחת ומה יכול לשמח אותם ואחרים בפינה זו, ולפעול להקמתה. הפינה יכולה להיות קבועה או זמנית.
שיתוף הורים – אפשר ורצוי לשלב את ההורים ולפעול יחד בתכנון הפינה, בהקמתה ובתפעולה.

יְצִירָה בְּהַשְׁרָאָה
המקום שלי – המקום שאיש חולם עליו כולל תיאורים המפרטים את ייחודו: טעים וחמים, כולם בו רק שרים, שמש וירח יחד עומדים ועוד. חלקו את התלמידים לזוגות, בקשו מכל אחד מבני הזוג לדמיין בתורו מקום חלומי ולשתף את החבר בתיאורו: מה מיוחד במקום הדמיוני שהמציא? אילו תחושות, טעמים, ריחות וצבעים יש בו? מה עוד יש בו?
המקום שלי ביצירה – האיורים בספר כוללים קווים בשחור־לבן, וחלק מהפרטים צבועים בצבע. בהשראת האיורים אפשר לבקש מהילדים לצייר את המקום החלומי שלהם בקווי מִתְאָר שחורים ולאפשר להם לבחור את הפרטים שירצו להדגיש ולצבוע. כדאי לבחון מדוע בחרו להדגיש דווקא את הפרטים שבחרו ולהציג את הציורים בכיתה.
האזינו לסיפור "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו"
האזינו לסיפור ודפדפו בספר במהלך ההאזנה!
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו", מאת: מירה מאיר | איורים: אלונה פרנקל | הוצאת ספרית פועלים (קטנטנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

הצגת סיפור עם בובות
סיפור עם בובות בובות הפרווה וצעצועי החיות האהובים על ילדיכם יכולים גם הם להיות חלק מהסיפור: הוסיפו והחסירו בכל פעם בובה אחרת והציגו יחד את הסיפור.

מי ישן תחת לשמיכה?
הפעוט עוצם עיניים ואתם מסתירים בובת חיה מתחת לשמיכה. כשהוא פוקח עיניים אתם ההורים נותנים רמזים לזהוּת בעל החיים, והפעוט צריך לנחש. האם הוא נובח? אולי מקפץ ואוכל גזר? אפשר להחליף תפקידים ולתת לפעוט לרמוז לכם ההורים, מי מתחבא שם, מתחת לשמיכה?

על טקסי קריאה
לפני קריאת הסיפור כדאי לשוחח ולשאול: מה אתם עושים לפני השינה? מה עוזר לכם להירדם? האם יש לכם בובה או חפץ כלשהו שאתם אוהבים לישון איתם? האם אתם אוהבים שמקריאים לכם סיפור לפני השינה? המחשה של הסיפור – תוכלו להציג את הסיפור בעזרת בובות פרווה של דובי, ארנב, קוף, נחש וחתול. כדאי להשאיר את בובות הפרווה בְּמקום שלפעוטות יש גישה אליו כדי שיוכלו להציג את הסיפור בעצמם.
למה טקס קריאה "עובד"? ועוד רעיונות לטקסים במגזין שלנו >> לקריאה לחצו

מסיבת פיג'מה
מסיבת פיג'מה בעקבות הסיפור ניתן לערוך מסיבת פיג'מות: כולם לובשים פיג'מות, נשכבים על המזרנים וקוראים את הסיפור ביחד. שיתוף הורים – אפשר להזמין את ההורים להצטרף ולשתף אותם בתמונות ובחוויות.

מתבוננים באיורים עותק אישי
מחלקים לפעוטות את העותק האישי ונותנים להם לדפדף בספר בישיבה סביב שולחן בקבוצות קטנות. מביטים ושואלים – היכן באיור הילד עוצם עיניים? היכן הוא פוקח אותן? מי ישן עם הילד בכל פעם?

ישנים ביחד
אפשר להזמין את הפעוטות להביא מהבית בובה אהובה, כרית או כל חפץ אחר שקשור לשינה ולשחק במשחק "ישנים ביחד": בכל פעם שתגידו "לילה טוב", כל הפעוטות ישכבו על השטיח ויעצמו עיניים, ובכל פעם שתגידו "בוקר טוב", כולם יקומו, יתמתחו ויגידו "בוקר טוב". ארבעה שובבים – תוכלו להאזין לשיר שובבים במיטה (דתיה בן דור, פרפר נחמד) ולהמחיז אותו עם הפעוטות: נשכבים על שטיח, מתגלגלים ומשתוללים, ובכל פעם פעוט אחר מתגלגל מה"מיטה". קשר עם הבית – תוכלו לבקש מההורים לצלם את הפעוטות לפני השינה כשהם מחזיקים בובת פרווה או חפץ אחר שקשור לשינה (כרית, שמיכה, חיתול) ולתלות את התמונות בכיתת המעון.

ספרים נוספים בנושא שינה
הולכים לישון – ספרים נוספים בנושא ספרים שיצאו בספריית פיג'מה לקטנטנים: איפה הדוב לילה חשוך אחד אמא, צריך לישון

יצירות של היוצרות
יצירות נוספות של מירה מאיר ואלונה פרנקל ספר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין הסופרת והמשוררת מירה מאיר (1932 – 2016) לבין הסופרת והמאיירת אלונה פרנקל (נ' 1937). כדאי להכיר אותן לפעוטות ולהציג ספרים נוספים שלהן, למשל: הצב של אורן מאת מירה מאיר
קוראים יחד
כדאי לקרוא את הספר לבד, לפני הקריאה המשפחתית. ההיכרות המוקדמת עם הספר תעזור לכם לקרוא אותו אחר כך ברצף ובקצב שמתאים לילדות ולילדים. קריאה נעימה!
שיחה – לחכות...
קרה לכם שחיכיתם למישהו? תוכלו לשתף בחוויה ולספר זה לזה על ציפייה. תוכלו גם לחשוב יחד מה אפשר לעשות כשמחכים, ולספר מה אתם עשיתם בזמן שחיכיתם? ומה קרה בסוף?
מאייר בעבודה
איך מאיירים ארנב? או זאב? סרקו את קוד ה-QRותוכלו לצפות במאייר הספר, רונאן באדל, מאייר את גיבורי הספר.
איורים ורמזים
הביטו באיורים האחרונים שבספר. האם תוכלו למצוא רמזים למסיבת יום ההולדת שהזאב כמעט החמיץ? אילו מתנות קיבל הארנב? ומה מיוחד במתנה שהעניק לו הזאב?
משחק – זאב בתנועה
דפדפו בספר וקבעו מה יהיה סדר התורים במשחק. בכל תור יעיין אחד מכם באיור שבחר ויציג את התנועה של הזאב: עלייה במעלית? הליכה על ארבע? – שאר המשתתפים ינסו לנחש מה עושה הזאב.
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן
לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?
דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.
לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.
קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.
רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.
בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?
הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?
הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?
שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.
שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.
"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?
מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.
שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?
וּמָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?
כדאי להמשיך ולהזכיר את הערכים והמסרים של קבלת דעה שונה, של סובלנות ושל אמפתיה בפעילויות השגרתיות בגן: בשעת יצירה, בעת משחק בחצר, בזמן ארוחות ועוד. אפשר לשלב משפטי מפתח, כגון: "יש כמה דרכים להסתכל על כל דבר".
לא פעם ילדים צעירים מתקשים להבחין בנקודת מבט שונה, בעיקר בעת ויכוח או מריבה. במקרים שכאלה ניתן להזכיר את הספר: זוכרים שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר? אולי כל אחד יספר בתורו מה הוא הרגיש ומה קרה לדעתו?
"יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת!" – כדאי לחזור אל הספר באירועים מיוחדים, כמו: יום הולדת, טיול או חגיגה. כך הספר ישמש כלי להזדהות עם הציפייה הנרגשת של הארנבון.
אוֹתוֹ דָּבָר – אֲבָל אַחֵר
אפשר לשוחח על העדפה אישית ובחירה אישית שאינן זהות לבחירה של האחר. אפשר לעשות סקר בנוגע לפירות/ירקות שאנחנו אוהבים ולגלות כי ישנן העדפות ומגוון דעות, ועם זאת אין מישהו שהוא צודק או שאינו צודק, ועלינו לכבד את הטעמים ואת ההעדפות של אחרים.
קֻבִּיָּה וְזָוִיּוֹת רְאִיָּה
מִשְׂחָק בִּנְקֻדּוֹת מַבָּט – קחו ארגז קרטון גדול וצבעו יחד כל פאה שלו בצבע אחר. הארגז ישמש כקובייה. הניחו אותו במרכז החדר, השמיעו מוזיקה ואפשרו לילדים להסתובב סביבו. מדי פעם סמנו לעצור ובקשו מהמשתתפים להכריז באיזה צבע צבועה הפאה שהם רואים עכשיו. מאחר שכל אחד עומד במקום אחר, כל אחד רואה את הקובייה באופן אחר אף שזו אותה הקובייה.
"לָמָּה?" –בְּעִקְבוֹת תְּמוּנוֹת
הארנבון שואל שאלות רבות, וזו הזדמנות לעודד סקרנות. כדאי להתכנס בקבוצות קטנות, להציג תמונה מסקרנת ולשאול עליה שאלות מסוג "למה?" בהשראת הארנבון השואל: "האם אנחנו יכולים להיות בטוחים?". לדוגמה: הציגו תמונה של ילד בוכה ולצידו גלידה שנפלה ושאלו: למה הילד בוכה? איך הגלידה נפלה? האם אתם בטוחים בכך? ואולי יש אפשרות נוספת?
עוֹד סֵפֶר עַל נְקֻדַּת מַבָּט – המַתנה.
לְהַרְחָבָה – שידור המערכת הלאומית המבוסס על הספר "זאב גדול זאב קטן". במהלכו נראה שינוי בנקודת המבט תוך היכרות עם האחר ופיתוח חברות איתו.
עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית
אֵיךְ נוֹצָר אִיּוּר? – כדאי ליידע את ההורים בכך שעותק אישי מחולק לכל ילד ולעודד אותם לסרוק את הקוד שיוביל להיכרות עם עבודתו של המאייר רונאן בָּאדֶל.
טִיפּ לִקְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית – אחת ההצעות למשפחות שבסוף הספר היא לעודד קריאה משפחתית כדי לפתח את הדמיון והיצירתיות.
האזינו לסיפור "עד למעלה"
רוצים לשמוע את מעיין ואת קריאות העידוד?
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "עד למעלה", מאת: דן פוטרמן | איורים: אורית מגיע-שולב | הוצאת: המבוך (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן
קְרִיאָה בְּרֶצֶף – כדאי לקרוא את הסיפור ברצף כדי לשמר את תחושת הריגוש והמתח העולה ממנו.
קְרִיאָה חוֹזֶרֶת בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – הקראה חוזרת מאפשרת שיח אינטימי שניתן לשתף בו ברגשות, להקשיב, לתווך, לעודד ולחזק.
בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר נוּכַל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים:
שְׁאֵלוֹת הֲבָנָה: לאן הלכו מעיין ואחותה? מדוע? מה קרה בגן השעשועים? מדוע מעיין והדר נפרדו? מה עשתה מעיין לאחר שהדר הלכה?
שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְמַחְשָׁבוֹת וְלִרְגָשׁוֹת: איך הרגישה מעיין כשטיפסה על הסולם? על מה היא חשבה כשהגיעה לשלב הגבוה? כיצד ניסה הקהל למטה לעזור לה? מה היא הרגישה כאשר שמעה את קולות העידוד? כיצד היא התגברה על הפחד? כיצד עודדה אותה אחותה הדר?
יְלָדִים וּפְחָדִים – ילדים וילדות רבים בגיל גן חווים תקופה של פחדים כחלק מהתפתחותם הטבעית. הם חווים פחדים שונים: פחד מרעש חזק, מפרידות או ממעברים. משום שהדמיון שלהם כה עשיר ואין אצלם הפרדה מוחלטת בין דמיון למציאות, הם חווים גם פחדים רגשיים ודמיוניים: פחד מחושך, ממפלצות, ממכשפות וכדומה.
תּוּכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל פַּחַד בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי להתמודד עם פחד מומלץ לדבר עליו.
כְּדֵי לְיַצֵּר אֲוִירָה פְּתוּחָה וְנוֹחָה לְשִׁתּוּף הגננת יכולה להטרים ולשתף בפחד משלה ולספר שיש סוגים שונים של פחדים. אפשר להציע לילדים וילדות לשתף בפחדים שלהם.
כְּדַאי לִיצֹר מַעְגַּל שִׁתּוּף שיעודד את הילדים לדבר על פחדיהם, יסייע לקרב לבבות ולהבין שהרגש העוצמתי הזה הוא רגש טבעי המשותף לכולם.
רְגָשׁוֹת בְּאִיּוּרִים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות כיצד בחרה המאיירת לאייר את קשת הרגשות של מעיין.
תְּמִיכָה וְעִידוּד – השיח מאפשר להרהר בצורך האישי בתמיכה ובחיזוק ולהבין מה עוזר לילדי הגן ומה עוזר לאחרים.
תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל: מה גרם למעיין לעלות בסופו של דבר? למה, לדעתכם, דווקא המילים של אחותה השפיעו עליה? האם העידוד נחוץ רק בשעת פחד? באילו עוד מצבים, לדעתכם, אנחנו זקוקים לעידוד? מה עוזר לכם להירגע או להתגבר כשקשה? מי מעודד אתכם? כיצד הם עושים זאת? כיצד אנחנו יכולים לעודד את החברים בגן?
הַבָּעַת רְגָשׁוֹת בְּ"מֵאָה שָׂפוֹת" – לאחר השיח אפשר להזמין את הילדים לנסות ולהביע את הרגשות בציור, בכיוּר, בפנטומימה, בהדבקה ועוד.

מָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?
הספר מאפשר לילדים ולילדות לגלות את תחושת המסוגלות שלהם ולהבין שגם הם-עצמם גיבורים לפעמים. ניתן לחזור אל הסיפור ולהדגיש שאמיץ הוא לא מי שלעולם לא פוחד או מתקשה, אלא מי שמתגבר על הפחד או הקושי.
גילאי הגן מתאפיינים לא רק בהתמודדות עם פחדים, אלא גם בהזדהות עם סיפורי אומץ והתגברות על פחד.
קָשֶׁה לִי – כמו מעיין, שיצרה תור מאחוריה, גם בחיי הגן לכל אחד ואחת קצב אחר ותגובה אחרת: הילדים נבדלים זה מזה בהסתגלות למעברים, בהתארגנות, באכילה, במשחק ובכל פעילות משותפת, מה שיכול לגרום תסכול וקוצר רוח. הסיפור מאפשר להתבונן ברגעי התסכול מזווית ראייה רעננה שמגויסת לטובת החברים המתקשים.
ניתן לחזור אל הספר שוב ושוב כחלק משיח על סבלנות, תמיכה ועידוד במצבים חברתיים שונים בחיי הגן.

מְחַכִּים בַּתּוֹר
גן שעשועים הוא מהמקומות שצריך לחכות בהם בתור. נשאל את הילדות והילדים: היכן עוד צריך לחכות בתור בגן ובמרחבי החיים? מדוע חשוב להמתין בתור? מה קורה כשאין תור?
ומה כדאי לעשות כשהתור מתארך ומשעמם? אפשר, למשל, לספור כמה אנשים מחכים בתור, להמציא משחק או לעשות תרגילי התעמלות וכדומה. האם יש לכם עוד רעיונות? את הרעיונות השונים אפשר ליישם בגן, לשתף בהם את בני המשפחה ולהציע להם ליישם אותם כשממתינים בתור.
רצוי לשאול את הילדים: כיצד אתם חושבים שניתן לסמן את התור?על ידי כרטיסיות שמות? על ידי כתיבת השמות על לוח? ואולי על ידי סימנים מוסכמים? ומה עוד?

מִלּוֹת עִידוּד
לוּחַ עִידוּד – ניתן לחשוב יחד וליצור מאגר מילים מעודדות בגן, למשל: "אתה יכול!" "אנחנו איתך!", לתלות אותן על לוח העידוד ולהיזכר בהן כשיש צורך לעודד חברים בגן ולקבל עידוד. כך ניתן להפוך את מילות העידוד לחלק משפת הגן ולחזור שוב ושוב אל הסיפור ואל ההצעות שבלוח.
רצוי לעודד את הילדים לשתף ברגעים שבהם זכו לעידוד מהחברים בגן, להדהד את הדברים ולחזק אותם.
תַּרְגִּיל בְּמִלּוֹת עִידוּד – באמצעות חלוקת ילדי הגן לנבחרת שחקנים ולנבחרת מעודדים תוכלו לעודד רצון לתמוך באחר:
נבחרת השחקנים – כדאי לבחור במשחק או בתרגיל תנועה לא תחרותיים שכולם מכירים ויכולים להשתתף בהם.
נבחרת המעודדים – ניתן ליצור שלטים צבעוניים ממאגר מילות העידוד שהילדים הציעו. חברי הקבוצה יכולים להוסיף שלטים מצוירים לבחירתם. המעודדים יצפו במשתתפים ויעודדו אותם. לאחר מכן אפשר לבחון יחד: איך המעודדים מרגישים, ואיך המשתתפים במשחק מרגישים כשמעודדים אותם, ואז להחליף בין הקבוצות.

עַכְשָׁו בָּפּוֹדְקַאסְט שֶׁל סִפְרִיַּת פִּיגָ'מָה!
הַסִּפּוּר לְהַאֲזָנָה – עַכְשָׁו בָּפּוֹדְקַאסְט שֶׁל סִפְרִיַּת פִּיגָ'מָה!
עידוד קריאה משפחתית – כדאי לספר למשפחות שהגיע ספר העוסק בַּכוח ובעידוד שאנחנו שואבים מהמשפחה. הספר מלווה בפסקול להאזנה משפחתית משותפת. הפסקול מתאים גם למשפחות עולים.
יֶדַע
שָׂפָה וְאוֹרְיָנוּת – הרחבת אוצר המילים באמצעות מילים מופשטות ולא שגרתיות: "סקרנות", "אומץ", "הריעו" , "נחבטו", "סבלנות".
היכרות עם שמות תואר: מגלשה – ענקית, המתנה – בסבלנות, תור – ארוך, כלב – חמוד.
גִּלּוּי מְסָרִים גְּלוּיִים וּסְמוּיִים בַּסִּפּוּר -הסיפור מזמן שיח על ערכים ורגשות בסיפור ובחיי הילדים.
יֶדַע בֵּין-תְּחוּמִי -מושגי מפתח מהתחום המתמטי – יחסים במרחב, מושגי גודל ואורך: "למעלה", "תור ארוך" "סולם קצר".
התיאורים המילוליים והאיורים מציגים נקודות מבט שונות המסייעות בהבנת יחסים ופרופורציות.
התורים בסיפור ובאיורים מאפשרים להתייחס למושג המִספר הסידורי.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מְיֻמָּנוּיוֹת תּוֹךְ-אִישִׁיּוּת – מודעות והכוונה עצמית – התמודדות עם פחדים ועם קושי, ויסות עצמי, התגברות ויכולת לאזור אומץ.
התנהלות עצמאית – התנסות בצעדים ראשונים של עצמאות.
מודעות חברתית – הילדים הממתינים למעיין ומחכים בתור מגלים אמפתיה לקושי.
התנהלות חברתית – הבנה, עידוד וסיוע לפתרון הבעיה בזכות הקשר ההדוק בין האחיות.
אוריינות גופנית – טיפוס, גלישה, נדנוד ומשחק באוויר הפתוח.
עֲרָכִים
אַהֲבַת הַסֵּפֶר וְחֶדְוַת הַקְּרִיאָה
כְּבוֹד הָאָדָם וְהַמִּשְׁפָּחָה – בין האחיות יש יחסים חמים של אהבה, אמפתיה ורגישות.
עַרְבוּת הֲדָדִית וְסִיּוּעַ לְאָדָם בִּמְצוּקָה – חֶברה שמבוססת על עזרה הדדית ועל אכפתיות: הילדים מחכים בסבלנות, ההורים מעודדים, ואפילו "ראש העיר" מתערב.
משוחחים
נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?
מתבוננים באיורים
אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?
נעים מאוד – חולד!
מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.
גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!
מה השאלה?
מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?
מפגש ושיחה בגן
הטרמה – גיבורת הסיפור היא חולד. לפני הקראת הסיפור אפשר להכיר לילדים ולילדות את בעל החיים המיוחד הזה, את מאפייניו ואת דרך ההתנהלות שלו.
להרחבה – מתחת לתלוליות: הכירו את החולד באתר קק"ל לצעירים
בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?
"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
העשרה – ביישנות אצל ילדים – איך גדלת
לומדים יחד
כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.
העשרה – מפגש תכנון פעילות – סרטון במרחב הפדגוגי
משחק – "סבא אמר"
בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"
כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.
איך אנחנו מנווטים?
נורי, גיבורת הסיפור, מנסה לנווט את דרכה מתחת לפני הקרקע בעזרת ההנחיות שסבא נתן לה. ומה איתנו? כיצד אנו מנווטים מעל הקרקע?
אפשר לשאול את הילדים והילדות: כיצד אנחנו מצליחים להגיע ממקום למקום גם במקומות שאנחנו לא מכירים?
להעשרה – בחוברת "מתמטיקה זה משחק ילדים" תוכלו למצוא מידע ורעיונות לשימוש במפות בגן.
מפה, אטלס וגלובוס – שידור לילדים במערכת השידורים הלאומית
המסלול מוכן, בואו נצא לדרך! – שידור לגננות במסגרת "אקדמיה ברשת"
שורשים
נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.
כמו מנהרה
בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.
תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.
להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן
איורים מספרים
האיורים שבספר ממחישים כיצד דמיינו איתמר והארנב זה את זה וכיצד הם נראים במציאות. כדאי לבדוק ולהשוות: האם המפלצות מזכירות את הארנב והילד האמיתיים? האם המפלצות שדמיינו איתמר והארנב דומות זו לזו?
משוחחים
גם אתם, ההורים, פחדתם כשהייתם ילדים? תוכלו לספר לילדיכם ממה פחדתם ואיך התמודדתם עם הפחד, להקשיב לילדים המספרים מה מפחיד אותם ולחשוב ביחד מה אפשר לעשות כשמפחדים.
נעים מאוד: מפלצת
איך נראית מפלצת מפחידה? תוכלו לצייר ביחד ולאחר מכן לנסות לדמיין: איך קוראים למפלצת? מי החברים שלה? מה היא אוהבת לעשות וממה היא פוחדת? כדאי לבדוק אחרי שהכרתם אותה – האם היא עדיין מפחידה כל כך?
מילת קסם משפחתית
"ג'ימליה ג'ים! זוזו בוזו ים פם פוזו!" לכל אחת מהדמויות בסיפור מילת קסם בה היא משתמשת כשקורה משהו מבהיל. מה מילת הקסם שלכם? מוזמנים לבחור ביחד מילת הקסם משפחתית ולחשוב מתי כדאי להשתמש בה.
מפגש ושיחה בגן
כהטרמה לסיפור כדאי להקריא את שם הסיפור ולשאול: מה לדעתכם יקרה בסיפור?
במהלך ההקראה מומלץ לתת לכל ילד וילדה עותק אישי. כך כולם יתבוננו באיורים ויבחינו בפרטים, למשל מיהו אותו "יצור קטן" שאיתמר פוגש.
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על פחדים:
- מדוע הארנב ואיתמר פחדו זה מזה?
- האם גם אתם חוששים מדברים שאינכם מכירים?
- האם תוכלו לייעץ מה לעשות כשפוחדים?
תוכלו להתייחס לחוויות תחילת השנה ולהסביר כי לעיתים אנחנו חוששים מילדים וילדות שאיננו מכירים: מה נוכל לעשות בגן כדי להכיר טוב יותר?
העשרה – תוכנית "מעגל הקסם"
"נעים להכיר"
משחק היכרות בליווי מוזיקה – ניתן לשחק במליאה או בקבוצה:
הילדים והילדות הולכים במרחב לצלילי מוזיקה.
הם עוצרים זה מול זה, אומרים את שמם וממשיכים.
מדי פעם מנמיכים את עוצמת המוזיקה, והילדים מספרים עם מי הם נפגשו.
בהמשך אפשר לשתף בפרט שנלמד במהלך המשחק, למשל צבע עיניים או בגד, או לשלב תנועה משותפת, כמו לחיצת יד.
משחק היכרות בקבוצה בעזרת כרטיסיות – תוכלו להכין כרטיסיות עם תצלומים של חפצים מוכרים, כמו צלחת, ספר, משחק ובית.
כל ילד בתורו הופך כרטיסייה, והגננת שואלת שאלה הנוגעת לכרטיסייה, למשל: צלחת – "איזה מאכל אהוב עליך?"
בהמשך יוכלו הילדות והילדים לשאול זה את זה שאלות.
מה זה ארנב?
בעקבות הספר ניתן לבחון:
– מה ידענו על ארנבים לפני שקראנו את הסיפור?
– מה אנחנו יודעים עכשיו?
– מה עוד היינו רוצים לדעת?
– האם יש ילדים שמגדלים ארנבונים כחיית מחמד?
כדאי להתבונן בְּתצלומים של ארנבים שונים ולחקור את המראה שלהם, את מקום המחיה שלהם, את המזון שלהם ומידע נוסף עליהם שאפשר לגלות בלמידה משותפת.
העשרה – ארנבון מצוי
שפן, ארנבת וארנבון – האקדמיה ללשון העברית
תוכלו להשוות בין השפן מהספר "השפן ששכח לסגור את הדלת" לבין הארנב של איתמר.
משחק הארנבת
יושבים במעגל ומבקשים ממתנדב או מתנדבת לקפץ כמו ארנבת מסביב למעגל, לגעת קלות בראשם של כל ילד וילדה, לבחור בילד או ילדה ולומר להם, "ארנבת, ארנבת, למה את יושבת?"
המתנדב או המתנדבת יתיישבו במקומם של הילד או הילדה שנבחרו, והם יקומו ויקפצו מסביב למעגל ויבחרו בתורם "ארנבת" חדשה.
מה החיה?
משוחחים – אילו חיות אתם אוהבים? האם יש חיות שאתם מפחדים מהן? למה?
מדמיינים – תוכלו לשאול: האם יש חיות ששמעתם את השם שלהן, אך לא ראיתם אף פעם, לדוגמה, ווֹמְבָּט?
אפשר לעודד את הילדים והילדות לצייר את החיה בתוך בועת חשיבה בדומה לאלו המופיעות בספר ולאחר מכן להתבונן בתצלום של החיה ולשוחח על הדומה והשונה בין הדמיון למציאות ועל מה שגרם לכך.
מאזינים לקולות של חיות ומנחשים מהי החיה. האם הקול של החיה מפחיד, מסקרן, מצחיק או מפתיע?
מתבוננים בתצלום חלקִי של חיה ומשערים מהי.
משתעשעים – יוצרים אוגדן של תמונות בעלי חיים, שכל תמונה בו מורכבת משלושה חלקים נפרדים וחתוכים: ראש, גוף ורגליים. ניתן לחבר שלושה חלקים של אותה חיה או ליצור חיות דמיוניות שמורכבות מכמה חלקים שונים.
המאיירת אורה איל
אורה איל איירה ספרי קלסיקה, כמו "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"הצב של אורן", ואף כתבה ספרי ילדים. אחד מהם הוא "לילה חשוך אחד", המתאר פחד מחושך ומהלא מוכר.
מחזמר – "איתמר פוגש ארנב"
כדאי להאזין לחלקים מתוך האופרה לילדים "איתמר פוגש ארנב"
בעיבוד מיכאל גורביץ' ובלחן של יוני רכטר.
הסופר דויד גרוסמן
מומלץ לספר לילדים על הסופר דויד גרוסמן ועל יצירתו.
"השפה המיוחדת של אורי" ו"מי רוצה שק קמח?" הם ספרים שכתב וחולקו במסגרת ספריית פיג'מה.
קשר עם קהילת הגן
להאזנה לסיפור – הסופר דויד גרוסמן מקריא את "איתמר פוגש ארנב"
שיתוף משפחות עולים – שעת הסיפור יכולה לתווך בין הספר למשפחות עולים. במהלכה ההורים והילד או הילדה מעלעלים בספר יחד ומקשיבים לסופר הקורא את הסיפור בקול.
משחקים בעקבות הספר
לוטו צלליות – הוראות
לוחות משחק –המשחק מכיל 4 לוחות משחק שעל כל אחד מהם 4 פריטים.
2 לוחות מכילים חפצים כמו מיטה, עציץ, ארנב צעצוע ומשקפיים.
2 לוחות מכילים צלליות של החפצים, בהתאמה: צללית של מיטה, צללית של עציץ.
להדפסה – לבחירתכן:
ניתן להדפיס לוחות צבעוניים של פריטים ולוחות כהים של צלליות.
ניתן להדפיס לוחות ללא צבע ולצבוע את הפריטים השונים וכן לוחות צלליות ללא צבע ולצבוע אותם בצבעים כהים.
איך משחקים?
מתאימים בין החפץ לבין הצללית שלו: צללית של משקפיים היא בת הזוג של המשקפיים.
ניתן לשחק בלוח אחד או בשניים בהתאם ליכולת של הפעוטות.
ניתן להחליט לשחק עם לוח וחצי ולגזור כך שיכיל 6 כרטיסים של צלליות ו-6 כרטיסים של פריטים.
אפשרות נוספת
להניח את כרטיסי החפצים הפוכים ולהרים בכל פעם כרטיס.
לחפש בספר "לילה חשוך אחד" היכן מופיע הפריט.
אפשרות מתקדמת
בשלב מתקדם יותר ניתן לשחק באותו האופן עם כרטיסי הצלליות:
להרים בכל פעם כרטיס, לשייך את הצללית לחפץ ולחפש אותו בין דפי הספר.
אפשר לפזר על שולחן את דפי הפריטים על מנת להקל על זיהוי הצלליות.
לוטו צלליות להורדה
צלליות חפצים להורדה
על דמיון ועל פחדים
מבוגרים מבחינים בין דמיון למציאות בעוד שאצל פעוטות הבחנה זו עדיין מטושטשת, לכן המראות הדמיוניים מעוררים בהם פחד. תוכלו לבדוק עם ילדיכם מה מרגיע אותם לפני השינה ומה עוזר להם להירדם. איך אתם, הורים וילדים, מתכוננים לשינה? מה עוזר לכם להירדם? האם אתם אוהבים חושך או מעדיפים להשאיר אור קטן?
צללים וצלליות
הצלליות שבסיפור מורכבות מערימה של בגדים שמונחת במקומות שונים. כדאי להתבונן עם הפעוטות על צלליות שונות ולבחון ממה הן מורכבות. ניתן גם ליצור צלליות: כל מה שצריך זה חושך, מנורה וידיים שייצרו את הצלליות הכהות על רקע קיר בהיר. אפשר גם להכין ביחד צלליות מכמה חפצים ולראות איזו צורה מטיל הצל שלהם על הקיר.
מה מסתתר בין העננים?
אפשר להמשיך ולדמיין גם באור. תוכלו לצאת החוצה, לשכב על הגב ולהתבונן בעננים: אילו צורות הם יוצרים? באופן דומה ניתן להתבונן בכתם של צבע או בשאריות השוקו שבכוס.
משוחחים בעקבות הסיפור
תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות לשינה: מה אתם עושים לפני השינה? מה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשאול על בובה או דובי שאיתם הפעוטות אוהבים לישון ולהמחיז הכנות לשינה. כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור "איפה הדוב?" ולהשתעשע יחד.
המחזה של הסיפור
תוכלו להמחיז את הסיפור עם אביזרים מתאימים וגם ליצור תיאטרון צלליות בעזרת
מנורה, סדין ודמויות על מקל.
מפלצות שהן חברות
מפלצת מפחידה? לא במעון שלנו! כל פעוט ופעוטה יכולים ליצור מפלצת משלהם במגוון דרכים וחומרים. הם יכולים להציג את המפלצות שיצרו, לדבר איתן ולהכין תערוכת מפלצות חביבות, כי לפעמים הדרך להתמודד עם פחד היא להתיידד איתו.
יצירה בשחור לבן
האיורים בסיפור הם בשחור-לבן, ובהשראתם כדאי ליצור בשחור-לבן: תנו לפעוטות לצייר בצבע פנדה לבן על בריסטול שחור או בצבע פנדה שחור על בריסטול לבן. הציגו תערוכת יצירות בשחור-לבן ובלבן-שחור.
למה פעוטות מפחדים מהחושך?
פעוטות רבים עוברים חוויה של פרידה בזמן שהם הולכים לישון. הם שוכבים לבדם בחושך, ואז המראות לא ברורים, הדמיון שלהם משתולל, והם "רואים" מפלצות או יצורים מבהילים. ככל שהפעוטות גדלים, גדלים גם הדמיון והיצירתיות ולצידם הפחדים בחושך. פחד מחושך הוא חוויה נפוצה, ואפשר לעזור לפעוט להתמודד איתה אם מתייחסים לפחד שלו בכבוד וברצינות, עוזרים לו להסביר במילים ממה הוא פוחד, מחבקים ומרגיעים אותו ומציעים לו פתרונות מעשיים, כמו אלה שמציעה חנה-בננה.
תענוג של קריאה ברחוב ירמיהו - יותם שווימר באתר NRG
תענוג של קריאה ברחוב ירמיהו – יותם שווימר באתר NRG
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/844/740.html
מה נשמע
מה נשמע: בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים על רעשים, נעימים ומפריעים. אפשר לשבת בשקט-בשקט ולהקשיב – מה שומעים? תוכלו לצאת לחצר, שוב לשמור על שקט ולהאזין – מה שומעים?
תזמורת הרעשים"
"תזמורת הרעשים"- הזמיני ילד להשמיע צליל מסוים ולחזור עליו שוב ושוב. הציעי לילדים לזמזם/ לרקוע ברגליים/ למחוא כפיים/או כל רעיון אחר. על פי התור יצטרפו ילדים נוספים להשמיע עוד קולות שונים. עד שנוצרת תזמורת רועשת במיוחד. ועכשיו קחי את שרביט הניצוח: סמני בידייך לתזמורת הילדים להגביר או להנמיך את הצלילים, ואף להשתיק אותם בפתאומיות. לאחר תרגול אפשר להעביר את שרביט הניצוח גם לאחד הילדים.
להיכנס לנעליים שלו
"להיכנס לנעליים שלו" – אפשר להסביר לילדים את המושג "להיכנס לנעליים של האחר". תוכלי להביא זוגות נעליים שונות שמתאימות לדמויות מהסיפור ולבקש מהילדים להיכנס כל אחד לזוג נעליים אחד ולהביע את עמדת הדמות בשפה שלו.
תרגיל בשכנוע
תרגיל בשכנוע – מומלץ לחשוב על הזדמנויות קטנות במהלך שגרת הגן, בהן ניתן לתת לילדים חופש בחירה לגבי פעילות כלשהי. חפשי הזדמנות לבחירה וקבלת החלטה של ילדי הגן בין שתי אפשרויות לפעילות, למשל: מה נכין- סלט ירקות או סלט פירות? הזמני שני ילדים לשכנע את הקבוצה, כל אחד בעד אפשרות אחרת. לאחר מכן אפשר לערוך הצבעה ולקבל החלטה משותפת. זו הזדמנות לשוחח על הכרה בדעות מנוגדות, על קבלה וכבוד להחלטת הרוב, ועל ביטוי ועמידה על דעת היחיד.
לומדים לרקום!
לומדים לרקום! האיורים הייחודיים של הספר מזמנים התנסות במלאכת הרקמה- מלאכה עתיקה ויפה במיוחד. מכינים שלט לבית המשפחה עם עיטור של רקמה:
קחו בריסטול וגזרו אותו בצורה רצויה. סביב לבריסטול חוררו חורים באמצעות מחורר, במרווחים שווים. כעת משחילים חוטי צמר צבעוניים בחורים, כמו בעבודת הרקמה. במרכז השלט אפשר לכתוב: "כאן גרים בכיף" ואת שם המשפחה של הילד.
שכנים ומקצועות
שכנים ומקצועות – אפשר לשוחח בעקבות הסיפור על המקצועות השונים של השכנים בשכונה. אפשר לשלוח את הילדים לחקר קטן בבית: במה ההורים עוסקים? איזה קולות ותנועות עושים בעבודה הזו? הילדים יכולים להציג בפנטומימה את המקצוע של ההורים ושאר ילדי הגן ינחשו.
איך נראית השכונה שלנו?
איך נראית השכונה שלנו? אפשר לבנות עם הילדים דגם של השכונה מקוביות או קרטונים, או לשרטט אותה בציור רצפה ענק משותף. נסו לציין מקומות חשובים בשכונה: מבני ציבור, גן שעשועים. ציינו שמו של רחובות השכונה. לקראת סוף שנת הלימודים בגן, ניתן לאסוף תמונות משפחתיות של הילדים, וליצור בגן קיר "השכונה שלנו"- עם בניינים שמכל חלון מציצה תמונה של משפחה אחרת, וכמה מילים על המשפחה מתחת לחלון.
כדאי לדפדף בספר, לעיין מקרוב באיורים המיוחדים
כדאי לדפדף בספר, לעיין מקרוב באיורים המיוחדים של לנה גוברמן ולקרוא יחד גם את המילים והשלטים שמופיעים בהם. האם משהו באיורים שיעשע אתכם? האיורים עשויים מבדים צבעוניים ומחוטי תפירה וסריגה. אפשר לחפש פיסת בד או גרב ישן, לגזור, להדביק ולתפור מהם יצירה מיוחדת משלכם.
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים. האם התבקשתם אי פעם לשנות את המנהגים שלכם כדי להתחשב בבני משפחה אחרים או בשכנים? האם הבקשה נראתה לכם סבירה או מוגזמת? בעקבות הסיפור תוכלו להיזכר בשכנים שלכם. את מי לא ראיתם זמן־מה ותרצו להזמין לביקור?
רוצים לשחק ב׳משחק השקט׳
רוצים לשחק ב׳משחק השקט׳? אתם מוזמנים ללחוש זה לזה, לשחק בדממה, ללכת על קצות האצבעות, לאכול בשקט ואפילו לנסות לצחוק ללא קול. האם הייתם מצליחים לעבור את ”מבחן השכנים השקטים“ של משפחת חרובי?
כדאי לצאת לטיול בשכונה
כדאי לצאת לטיול בשכונה. איך היא נראית? מי השכנים שלכם, והאם אתם מכירים את כולם? האם אתם מבלים יחד, עוזרים זה לזה? אפשר לשרטט או להכין יחד דגם של השכונה שלכם ולהוסיף מי גר בכל דירה או בית.
אפשר לשוחח עם בני משפחה ולשתף את השכנים
אפשר לשוחח עם בני משפחה ולשתף את השכנים: האם משהו דורש שיפור או תיקון במרחב המשותף שלכם? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, למשל טיפוח וקישוט של חדרי המדרגות, הקמת גינה קהילתית, עזרה הדדית בקהילה. גבשו תוכנית פעולה וצאו למשימה.
גם ילדי הגן יכולים לרקום
באיורי הספר משובצות עבודות רקמה של אלינה זשקביצ́ה, גם ילדי הגן יכולים לרקום. לוקחים נייר קשיח, יוצרים בו רצף חורים בעזרת מחורר והילדים יכולים לרקום בו שרוכי נעליים. אפשר להכין כרטיסי רקמה ברמות שונות, ניתן לחורר נקבים קטנים יותר ולהשתמש בחוטים עדינים וצבעוניים, הילדים הגדולים יוכלו לרקום במחט גובלן לא חדה
משיריה של שלומית כהן-אסיף
רבים משיריה של שלומית כהן-אסיף הולחנו עבור ילדים. אפשר ללמד את ילדי הגן את אחד השירים המולחנים וכך להרוויח היכרות עם עוד שיר. הנה כמה רעיונות:
יופי של צפרדע,
זברה ג'ירף וצב ושותפים.
לשחק עם הילדים "חבילה עוברת"
"מה שבחוץ זה לא מה שבפנים". בעקבות השיר "בבטן האבטיח" אפשר לשחק עם הילדים "חבילה עוברת". בכל סיבוב יורדות עטיפות של נייר עיתון עד שבפנים מוצאים הפתעה משמחת. כל ילד יוכל להכין מתנה להוריו בה החוץ אינו מעיד על הפנים – ציור יפה ומלא אהבה עטוף בניירות ישנים.
להכין ציור ולהכניס אותו מגולגל אל תוך בקבוק
בשיר "ליטוף ברוח" הילד עצוב כי הליטוף שלו לא חזר. אפשר, כמו באיור השיר, להכין ציור ולהכניס אותו מגולגל אל תוך בקבוק. כל ילד ייתן את הבקבוק שלו ויקבל בקבוק מילד אחר.
לקרוא בכל סדר שתרצו
בשונה מסיפור, אוסף שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו. אילו שירים אתם וילדכם אוהבים במיוחד? אתם מוזמנים לקרוא את הספר שוב ושוב, בכל פעם לבקש מילדיכם לבחור שיר או שניים ולחזור על שירים אהובים פעם אחר פעם. עם הזמן ילדיכם יכירו את השירים ויוכלו להצטרף לקריאה ולהשלים את החרוזים.
כל אחד משירי הקובץ ניתן להמחזה בעזרת חפצים שבבית
כל אחד משירי הקובץ ניתן להמחזה בעזרת חפצים שבבית. תוכלו לבחור שיר אהוב ולהמחיז אותו יחד. אפשר גם להמציא לחן או קצב לשיר, להיעזר בכלי נגינה או להוסיף תנועות ריקוד לשיר שאהבתם.
לדמיין את השיר
אתם מוזמנים לבקש מהילדים להניח את הראש על הברכיים שלכם ולעצום עיניים. בזמן הקריאה בקשו מילדיכם לדמיין את השיר ולנסות לחשוב איך הם היו מאיירים אותו. כאשר הילדים פוקחים עיניים ופוגשים באיור של ענבל לייטנר, אפשר לשאול אם הם ראו בדמיונם את השיר באופן דומה לענבל? אתם מוזמנים לצייר את האיור שחשבתם עליו.
לרקום שם
אם תתבוננו באיורים תבחינו בעבודת הרקמה מעשה ידיה של אלינה זשקביצ´ה. אתם יכולים לבחור עם הילדים חוטי רקמה צבעוניים, ולרקום עבורם את שמם על תיק בד או לעטר ציפה של כרית.
הצצה אל עולמו הפנימי של הילד והזמנה לשיחה פתוחה על רגשות
שיריה של שלומית כהן-אסיף מאפשרים הצצה אל עולמו הפנימי של הילד והזמנה לשיחה פתוחה על רגשות. לדוגמה, בשיר "הפחד שישב על הכסא הכחול" אפילו הפחד מפחד להיות לבדו. תוכלו לשתף זה את זה בפחדים ולנסות למצוא יחד דרכים להתגבר.
"דף לבן, מה תהיה?"
"דף לבן, מה תהיה?" תנו לדמיון להשתולל מול הדף הלבן, אפשר לכתוב, לצבוע, לקשקש, לגלגל לכדור, להכין כתר, עפיפון, או סירה של שודדי ים, וליצור בעקבות שירי הספר.
ספריה של שולמית כהן אסיף
שולמית כהן אסיף כתבה למעלה מ-70 ספרים. האם אתם מכירים יצירות נוספות שהיא כתבה? אפשר לחפש בבית, בספריית הגן או בספריה המקומית ספרים ושירים פרי עטה ולקרא אותם בהנאה.
שלומית כהן-אסיף
שלומית כהן-אסיף נולדה בשנת 1949 בעיראק ועלתה ארצה עם משפחתה בהיותה בת שנה וחצי. היא כתבה עשרות ספרים לילדים ובהם אגדות, סיפורים ושירים. בין ספריה האהובים: "הארנב ממושי", "מסיבה בגן העכברים" "מעשה בכוכב שנפל לשלולית" ועוד רבים אחרים. שלומית כהן-אסיף היא יוצרת אהובה ומוערכת, רבים משיריה הולחנו, תורגמו לשפות זרות ואף עובדו להצגות. לאורך השנים זכתה כהן-אסיף בפרסים רבים על יצירתה, ביניהם פרס זאב לספרות ילדים ונוער, פרס ביאליק, ופרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום ספרות הילדים והנוער.
פחדים וחששות
"משהו צהוב ושחור" עוסק בנושא רגשי ואינטימי: פחדים וחששות. אנו ממליצים לך לשקול כיצד לקרוא את הסיפור עם ילדי הגן, לפי היכרותך עם הילדים וקהילת הגן. רצוי להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ובהקשרים "בטוחים" שמעודדים שיתוף רגשות וחוויות.
אורה איל כתבה ואיירה ספרים רבים
אורה איל כתבה ואיירה ספרים רבים. סגנון האיור שלה פשוט וקל לזיהוי, והספרים האהובים שלה שימחו וממשיכים לשמח אלפי ילדים בארץ. כדאי לציין בפני הילדים שספר נוסף שקיבלו מספריית פיג'מה, "סבתא של חנה בננה בישלה דייסה", נכתב ואויר אף הוא על-ידה. אפשר לערוך תערוכה של ספרי אורה אייל בגן בגן של לבקש מהילדים להביא מהבית ספרים פרי עטה, ולצייר בעקבותיה.
לחצי כאן למאמר על אורה איל באתר "הפנקס".
להציע לילדים להתבונן בכריכות של הספר ולבחון מה מצויר בשער הראשי
כדאי להציע לילדים להתבונן בכריכות של הספר ולבחון מה מצויר בשער הראשי, מה בשער האחורי ומה הקשר בין האיורים.
לבקש מהילדים לחפש את הפרצופים הנסתרים באיורים הצבעוניים
בעמוד שבו טלי והאריה נתלים על ענף באוויר, כדאי להתבונן בהבעות פניהם. מי מפחד כאן? אפשר לבקש מהילדים לחפש את הפרצופים הנסתרים באיורים הצבעוניים. של מי הם?
לשאול את הילדים מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה
אפשר לשאול את הילדים מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה בזמן ההרפתקה של טלי והאריה? האם לדעתם הם היו מודעים למחשבות של טלי?
לבקש מהילדים לחקות את הבעות הפנים של האריה
האריה הדמיוני משתנה ככל שטלי מתקרבת אליו, שולטת בו ולבסוף אף מתיידדת עמו. אפשר לבקש מהילדים לחקות את הבעות הפנים של האריה בכל עמוד בספר.
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים אישיים
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים אישיים, "מימים עברו". שיתוף ניסיון החיים שלך עשוי לסייע לילדים ולהרחיב את "ארגז הכלים" שלהם להתמודדות עם חששות ועם פחדים. אם נוח לך, תוכלי לשתף את הילדים בסיפור אישי שלך על התגברות על הפחד.
ילדים צעירים לא תמיד יודעים להבחין בין מציאות ודמיון.
ילדים צעירים לא תמיד יודעים להבחין בין מציאות ודמיון. מעניין יהיה לשוחח עם הילדים: מה לדעתם ה"משהו צהוב ושחור"? מה לדעתם התרחש בחדר ההמתנה של מרפאת השיניים? האם גם הם נעזרו פעם במחשבות חיוביות או דמיון כדי להתגבר על פחדים או חששות? האם ראו דבר-מה ודמיינו שהוא בעצם דבר אחר?
בסוף הסיפור נכנס לחדר ילד קטן, אשר מסתכל בסל של האישה
בסוף הסיפור נכנס לחדר ילד קטן, אשר מסתכל בסל של האישה. אפשר לשאול את הילדים: מה לדעתם מדמיין אותו הילד?
סיום שנה
"משהו צהוב ושחור" הוא הספר האחרון שמחולק השנה בתוכנית "ספריית פיג'מה". מסתיימת לה שנה, ובעקבותיה יֵצאו ילדיכם לחוויות חדשות ושונות – בין שיישארו בגן הנוכחי ויצטרפו לקבוצת הבוגרים, בין שיעברו לגן חדש ובין שיעלו לבית ספר. אנו מקווים שהדוגמה של טלי והשיחה בחיק המשפחה בעקבות הסיפור יסייעו לילדים בחוויות החדשות. חופשה נעימה מספריית פיג'מה!
להצעות לפעילות בחיק המשפחה יש לחזור לעמוד הספרים בקישור הזה
להתבונן בכריכות של הספר
אפשר להתבונן בכריכות של הספר ולבחון מה מצויר בשער הראשי, מה בשער האחורי ומה הקשר בין האיורים.
בעמוד שבו טלי והאריה נתלים על ענף באוויר, כדאי להתבונן בהבעות פניהם
בעמוד שבו טלי והאריה נתלים על ענף באוויר, כדאי להתבונן בהבעות פניהם. מי מפחד כאן? האם אתם יכולים לגלות את הפרצופים הנסתרים באיורים הצבעוניים? של מי הם?
מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה בזמן ההרפתקה של טלי והאריה?
מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה בזמן ההרפתקה של טלי והאריה?
האריה הדמיוני משתנה ככל שטלי מתקרבת אליו
האריה הדמיוני משתנה ככל שטלי מתקרבת אליו, שולטת בו ולבסוף אף מתיידדת עמו. אפשר לעמוד יחד מול מראה ולחקות את הבעות הפנים של האריה בכל עמוד בספר.
לעתים קרובות דבר שפוחדים ממנו נראה לנו גדול ורב-עוצמה, וכשמתגברים על הפחד מרגישים הקלה
לעתים קרובות דבר שפוחדים ממנו נראה לנו גדול ורב-עוצמה, וכשמתגברים על הפחד מרגישים הקלה. לאחר טיפול השיניים טלי לא פחדה עוד, והאריה הצטמצם וחזר להיות "משהו צהוב ושחור" שמבצבץ מתוך הסל. אפשר לחפש בבית צעיף צבעוני, בד גדול או שמיכה. ודאו שניתן להכניס את כולו אל תוך תיק. כשמוציאים אותו ממנו אפשר ללבוש אותו על הכתפיים ולהתחפש לאריה.
ממה פחדתם כשהייתם ילדים?
ממה פחדתם כשהייתם ילדים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בחוויית הפחד שלכם ולספר להם כיצד התגברתם על הפחד. שיתוף בניסיון החיים שלכם עשוי לסייע לילדיכם ולהרחיב את "ארגז הכלים" שלהם להתמודדות עם חששות ועם פחדים.

למה לקרוא לילדים ספרים עם אתגר וקושי?

מאיר שלו
מאיר שלו [2023-1948] היה סופר ועיתונאי, כתב למבוגרים ולילדים. שלו נולד בנהלל וקיבל השראה לכתיבתו מהנופים, מבעלי החיים ומהאנשים של עמק יזרעאל. הושפע גם מסיפורי התנ"ך, שעליהם למד מאביו הסופר והמחנך יצחק שלו. שלו נחשב אחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר, למבוגרים ולילדים כאחד. מספרי הילדים האהובים שכתב: הטרקטור בארגז החול, גומות החן של זוהר ואבא עושה בושות.
צפו בסרטון הביוגרפי הקצר אודותיו.
קריינות: ספי ינקו

טיפ לקריאה משפחתית
ספרי ילדים הם מראה וחלון לעולמם של ילדים. אפשר למצוא בהם את רגעי הקסם שבילדות וגם את רגעי הקושי. הקריאה בספרים שגיבורי הסיפור בהם נתקלים בשאלות ובאתגרים מאפשרת לילדים ללמוד מהם ולקבל מהם השראה ועידוד. כאשר קוראים יחד כדאי לחשוב כיצד הספר קשור לעולמם של הילדים ולשתף באירועים דומים מילדותכם. הקריאה המשותפת היא בסיס לשיחה ולחיבור ומייצרת הרגשת קִרבה, לאירועי הספר וזה לזה.

אנחנו וחברים
מה קורה כשלא מסתדרים? שוחחו ושתפו זה את זה במקרים שלא הסתדרתם עם חבר או עם חברה; מה הרגשתם? כיצד התמודדתם? מה למדתם מאותם המקרים?

משחקים של חתולים
קרמר החתול אוהב לשחק במשחקים של חתולים, וגם אתם יכולים! בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר לקפוץ, להתגלגל, ליילל או להרים זנב, וכל השאר מצטרפים. תוכלו להביט באיורים ולקבל רעיונות חתוליים. ..

לגלות חיות
כאשר מביטים באיורים בספר מגלים כל מיני חיות: כאלה שמכירים מהסביבה הקרובה וכאלה שפוגשים פחות. חפשו את בעלי החיים באיורים; ואם יש חיה שמסקרנת אתכם, תוכלו לחפש עליה מידע במרשתת.

יוסי אבולעפיה
יוסי אבולעפיה [נולד ב־1946] מאייר, קריקטוריסט, אנימטור וכותב ספרי ילדים. זכה בפרסים רבים על יצירותיו. אבולעפיה אייר את רוב ספריו של מאיר שלו. איוריו מרובים פרטים ועם זאת קלילים, מחויכים ואוהבי אדם וטבע.

אֶתְגָּרִים וַחֲבֵרִים
קרמר הוא גור חתולים סקרן ומלא קסם שרוצה לשחק עם חבריו, אך חוֹוֶה מהם דחייה, ולכן נעלב מהם, כועס עליהם ונוהג בהם בלעג ובתוקפנות.
הסיפור מפגיש את הקוראים הצעירים עם העולם החברתי, על יתרונותיו ואתגריו, דרך עיניו של קרמר החתול.
"יוצאים אל היער" – ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בראשית דרכם החברתית. גם הם "יוצאים אל היער" החברתי הלא נודע תוך ניסוי וטעייה ובחינת גבולות, וגם הם הולכים לאיבוד לעיתים ולומדים דרכי התמודדות חברתיות. הסיפור מציג גיבור שאינו "מתנהג למופת". הזדהות עם הדמות מאפשרת לילדים לבחון מצבים שחוו בהם דחייה, כעס, ריב, עלבון והצקות. כך הם יכולים לקבל תוקף לרגשותיהם, לפתח אמפתיה לאחֵר וללמוד דרכי התמודדות.
כמו קרמר וחבריו, רוב הילדים סלחנים ונוטים "לשים בצד" את ההתנהלות שפגעה בהם ולהמשיך במשחק ובקשרי חברות עם מי שנהג איתם בדרך לא חברית.
הקראת הספר יכולה להשתלב בפעילות הגן, כשמתעורר צורך בחיזוק מיומנויות חברתיות ובסיוע למציאת פתרון לקונפליקטים חברתיים.

קוֹרְאִים בַּגַּן
לפני הקריאה בגן – כדאי להקדיש זמן לקריאה מוקדמת, לאבחן את הדמויות, להתעכב על האיורים ולתכנן את הקריאה בגן.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל ילד וילדה עותק משלהם, וכך לעקוב אחר איוריו המרהיבים של יוסי אבולעפיה.
שחקנים ליום אחד – כדאי לקרוא את הסיפור באופן תיאטרלי ולנסות לאפיין כל חיה בקול ובתנועה.

שִׂיחָה עַל קְרֶמֶר וְעָלֵינוּ
הבנת הסיפור – תוכלו לשאול: מה קרמר רצה מחבריו? כיצד הם הגיבו? למה הוא ברח ליער? את מי הוא פגש שם? את מי הוא פגש בדרכו חזרה?.
שיח רגשי בקבוצות קטנות – קרמר וחבריו "מתרגמים" את מגוון רגשותיהם להתנהגות, כפי שילדים בגיל הגן נוהגים לעשות; הם לא פעם מתקשים בהמשׂגה של הרגש ושל החוויה שהם מתמודדים איתה. שיחה על רגשות יכולה לסייע להם.
התבוננות באיורים של קרמר בהתרחשויות השונות יכולה לסייע בפיתוח השיחה. חשוב לפתח את השיחה בכמה מפגשים.
עלבון – מה זה להיעלב? ממה קרמר נעלב? כיצד העלבון גרם לו להתנהג כלפי חבריו? מה הייתם מציעים לקרמר לעשות במקום להציק לחבריו? מה, לדעתכם, היו חבריו יכולים לעשות כדי לא להעליב אותו? מעליב אותי – אֵילו דברים יכולים להעליב? האם מישהו העליב אתכם פעם? מה עשיתם כשנעלבתם? האם התפייסתם?
כעס – האם גם אתם הרגשתם פעם שאתם כועסים ורוצים "להחזיר" למי שהכעיס אתכם? מה כדאי, לדעתכם, לעשות במצב כזה?
פחד – תוכלו להתבונן באיור של קרמר ביער החשוך ולשאול: מה, לדעתכם, חש קרמר בזמן הזה? ממה הוא פחד?
מפחיד אותי – האם, לדעתכם, כולם פוחדים לפעמים? מה אפשר לעשות כשפוחדים? מה עוזר לכם כשאתם פוחדים?
רוגע – כדאי להתבונן יחד באיור האחרון שבו קרמר ישן ולשאול: איך קרמר מרגיש לדעתכם? מה עזר לו להירגע? על מה הוא חולם?
כדאי להיעזר בדף "פרצופני רגשות", אגף שפ"י.

סְלִיחָה, אֲנִי לֹא פָּנוּי
הצטרפות לקבוצה היא מיומנות מתפתחת ולעיתים מתסכלת ומעליבה, כפי שקרה לקרמר.
שיחה – מדוע בעלי החיים לא רצו לשחק עם קרמר? – חשוב לשקף את חוסר הפניוּת של בעלי החיים ולעודד את הילדים לומר לחבר שמבקש להצטרף למשחק כשזה לא מתאים: "לא כרגע. אנחנו לא פנויים/יכולים לצרף מישהו נוסף, אולי בפעם אחרת."

רִיבִים קְטַנִּים
תוכלו להאזין לשירים בנושאי משחק, ריב ופיוס ולשלב את הקראתם עם שיחה על כעס ופיוס:
"ריבים קטנים"
"הכבש השישה־עשר"
"נתפייסה"

הַצָּבוֹעַ צוֹחֵק, הַצֶּפַע לוֹחֵשׁ
בסיפור משובצים פעלים ייחודים לבעלי החיים, וכדאי להכירם. אפשר להכין יחד משחקי קלפים של בעלי החיים עם הפועל המתאים להם, למשל משחק זיכרון.
חוֹקְרִים בַּעֲלֵי חַיִּים
נַקָּר, שַׁחֲרוּר, דוכיפת… – בסיפור משולבים בעלי חיים מוכּרים יותר ופחות. בקריאות חוזרות כדאי לבדוק בעזרת האיורים אֵילו בעלי החיים מתוארים במילים ובאיור גם יחד, אילו מתוארים בעמוד אחר, מי מופיע רק באיור, ואילו בעלי חיים אנחנו לא מכירים.
קבוצות חקר – כל קבוצה תחפש בַּמקורות מידע על בעל חיים. התוצאות יוצגו בפני החברים בהמשך.
להרחבה – לטאות בישראל

מֵאִיר שָׁלֵו וְיוֹסִי אַבּוּלְעַפְיָה
על היוצרים –
מאיר שלו [2023-1948] – סופר ועיתונאי, כתב למבוגרים ולילדים. שלֵו נולד בנהלל וקיבל השראה לכתיבתו מהנופים, מבעלי החיים ומהאנשים של עמק יזרעאל. הוא הושפע מסיפורי התנ"ך, שעליהם למד מאביו יצחק שלֵו, שהיה סופר ומחנך.
כדאי לצפות יחד בסרטון על מאיר שלו – קוד ה־QR שבגב בספר יוביל אתכן לסרטון.
ספרי מאיר שלֵו ב"ספריית פיג'מה": "הטרקטור בארגז החול"
יוסי אבולעפיה [נולד ב־1946] – מאייר, קריקָטוּריסט, אנימָטור וכותב ספרי ילדים עטור פרסים. אבולעפיה אייר את רוב ספריו של מאיר שלֵו. איוריו מרובי פרטים, קלילים, מחויכים ואוהבי אדם וטבע.
ספרים באיורו של יוסי אבולעפיה שיצאו ב"ספריית פיג'מה":
הטרקטור בארגז־החול
אנשים טובים באמצע הדרך
התרנגולים והשועל
את זה!
להעשרה – האתר של יוסי אבולעפיה
יֶדַע
יֶדַע בִּתְחוּם הַלִּבָּה – שָׂפָה וְאוֹרְיָנוּת – שימוש במילים ובביטויים מופשטים ממשלב גבוה: סְבך, שלף ציפורניו, סימר את שפמו, חלומות זהב.
פְּעָלִים הַקְּשׁוּרִים לְבַעֲלֵי הַחַיִּים – נָשף האוח, גיחך הצבוע, צרח העַיִט, נַקרים מנקרים, עורבנים צורחים, חופר החולֶד.
חֲרִיזָה – פנים-גוזלים, לפחוד-מהקיפוד, לחגב-לצב.
יֶדַע מַדָּעִי – האיורים מתארים התנהגות אופיינית של בעלי חיים: השלת זנב בעת סכנה אצל הלטאה או שינוי צבע הזיקית.
הַרְחָבַת יֶדַע עוֹלָם –היכרות עם מגוון בעלי חיים ועם התאמתם לסביבה לצד היכרות עם המושג "יער" ועם בעלי החיים שחיים בו.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מְיֻמָּנוּיוֹת תּוֹךְ־אִישִׁיּוֹת וּבֵין־אִישִׁיּוֹת וּמוּדָעוּת חֶבְרָתִית שמאפיינות את חיי הילדים – דחייה חברתית, כֶּשֶׁל בהבנת האחר, כעס וריחוק לצד דאגה חברית, בקשת סליחה ולמידה מטעויות.
אוֹרְיָנוּת לְשׁוֹנִית – איורי בעלי החיים מופיעים בסמיכות למילים המתארות את דבריהם בכתב ומסייעים לילדים לזכור את הסיפור ולשחזר אותו.
המילה "ופתאום" כתובה בגוֹפן גדול ומייצגת את משמעותה באופן גרפי.
עֲרָכִים
ערכים חברתיים וערבות הדדית – דאגה לחבר אף על פי שלא התחשב בחבריו, מתן עזרה בשעת משבר.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מציג התרחשויות מעולם הילדים בשפה עשירה, מרחיב ידע עולם ומשלב מתח והפתעה.
ערכים סביבתיים – חשיפה לבעלי חיים מסביבות חיים מגוונות המקרבת לטבע ועשויה לעודד רצון לחקור אותו ולשמור עליו.
האם יש ילדים שקטים יותר, מסתגלים, "מסתתרים"
כמו הקנגורו הכחול, ילדים רבים מבקשים לדעת שאנחנו "רואים אותם", שהם יקרים לנו, שלא שכחנו אותם בהמולה של המסגרת הקבוצתית. בעקבות הסיפור כדאי לחשוב על ילדי הגן שלך. האם יש ילדים שקטים יותר, מסתגלים, "מסתתרים" – שאולי זקוקים לחיזוק יתר לרגשות שלנו כלפיהם?
הזמנה לשתף חברים בגן בחוויות ביתיות ומשפחתיות
הסיפור על הקנגורו של מאיה הוא הזמנה לשתף חברים בגן בחוויות ביתיות ומשפחתיות. אפשר:
לשוחח על רגשות מיוחדים כלפי חפצים, בובות או צעצועים.
לבקש מהילדים להביא לגן בובות או צעצועים אהובים ולספר לחבריהם עליהם.
לבקש מהילדים וההורים להכין דף שמתאר בובה אהובה שלהם, עם תיאור הבובה, מאיפה היא הגיעה, מה אוהבים לעשות איתה וכד'.
לבקש מההורים לצלם את ילדיהם מחזיקים את הבובה או הצעצוע, להדפיס את התמונה ולקשט לה יחד מסגרת. אפשר להכין תערוכה בגן של צילומי הילדים עם הבובות.
לחקות את הבעות הפנים של הקנגורו
האיורים המלווים את הסיפור רומזים על השינוי ברגשותיו של הקנגורו הכחול ככל שמתווספות עוד ועוד בובות למיטה של מאיה. בזמן שהילדים מדפדפים בספר אפשר לבקש מהם לחקות את הבעות הפנים של הקנגורו ולתאר במילים כיצד לדעתם הוא מרגיש בכל תמונה.
לשאול את הילדים
אפשר לשאול את הילדים: למה לדעתם מאיה הסכימה לתת לאחיה הקטן צעצועים רבים, אך לא ויתרה על הקנגורו הכחול? מה מדיניות הגן שלך בנוגע להבאת חפצים אישיים לגן? האם בגן יש חפצים או בובות בגן שקל יותר לחלוק, ואחרים מהם הילדים מתקשים להיפרד?
לספר יחד את העלילה לפי זווית הראייה של האח הקטן
כדאי לחפש תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן. אפשר לספר יחד את העלילה לפי זווית הראייה של האח הקטן, ולנסות לחשוב כיצד הוא מרגיש בזמן קריאת הסיפור ובסופו.
האם לילדי הגן בובות שאינן קשורות אליהן
האם לילדי הגן בובות שאינן קשורות אליהן, ושיהיו מוכנים לחלוק עם אחרים? אפשר לבקש מכל ילד להביא מהבית בובה, צעצוע או משחק ישן עליו הוא מוכן לוותר. יחד כדאי לחשוב למי לתרום את הבובות, כדי לשמח אחרים.
איך בוחרים על מה לוותר?
המתנות שמאיה מקבלת לאורך הסיפור חדשות ויפות, ואילו הקנגורו הכחול ישן ומוכר. לפעמים גם אנחנו מעדיפים את החדש והיפה מן הישן והמוכר. איך בוחרים על מה לוותר? קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדי הגן בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
לשיר את השיר "שובבים במיטה"
לקנגורו הכחול צפוף במיטה של מאיה, אבל לעתים קרובות דווקא חמים ונעים לנו לשכב יחד במיטה! בעקבות הסיפור אפשר לשיר את השיר "שובבים במיטה" (המתחיל במילים "במיטה אחת לא כל כך גדולה") שכתבה והלחינה דתיה בן-דור ולהתגלגל יחד.
האם לילדיכם יש בובה או צעצוע שהם אוהבים במיוחד?
האם לילדיכם יש בובה או צעצוע שהם אוהבים במיוחד? קריאה משותפת של הסיפור על הקנגורו של מאיה מזמנת שיחה עם ילדיכם על רגשות מיוחדים כלפי חפצים, בובות או צעצועים.
לצלם את ילדיכם מחזיקים בובה או צעצוע אהוב
תוכלו לצלם את ילדיכם מחזיקים בובה או צעצוע אהוב, להדפיס את התמונה ולקשט לה יחד מסגרת. התמונה הממוסגרת תשמש מזכרת גם בשנים הבאות; היא תזכיר לילדיכם את הקשר המיוחד שהיה להם עם הבובה.
לדפדף עם ילדיכם בספר ולבקש מהם לתאר במילים כיצד לדעתם הקנגורו מרגיש בכל תמונה.
האיורים המלווים את הסיפור רומזים על השינוי ברגשותיו של הקנגורו הכחול ככל שמתווספות עוד ועוד בובות למיטה של מאיה. תוכלו לדפדף עם ילדיכם בספר ולבקש מהם לתאר במילים כיצד לדעתם הקנגורו מרגיש בכל תמונה.
איך אתם מתכוננים לשינה?
מאיה מדקלמת לפני השינה: "אני אוהבת אותך, קנגורו כחול". גם כשנוספים צעצועים חדשים היא מסיימת תמיד באותו פזמון. איך אתם מתכוננים לשינה? האם גם לכם יש דקלום, שיר מיוחד או טקס לפני השינה?
תוכלו לשוחח עם ילדיכם
תוכלו לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתכם הסכימה מאיה לתת לאחיה הקטן צעצועים רבים, אך לא ויתרה על הקנגורו הכחול? האם לילדיכם יש חפצים או בובות שקל להם יותר לחלוק, ואחרים שהם אינם מוכנים להיפרד מהם?
לחפש עם ילדיכם תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן
תוכלו לחפש עם ילדיכם תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן. אפשר לספר יחד את העלילה לפי זווית הראייה של האח הקטן, ולנסות לחשוב כיצד הוא מרגיש בזמן קריאת הסיפור ובסופו.
האם גם לכם יש יחסים מיוחדים עם חברים ובני משפחה
למאיה ולקנגורו הכחול יש קשר מיוחד, והוא אינו נחלש גם כשנוספות בובות חדשות. האם גם לכם יש יחסים מיוחדים עם חברים ובני משפחה? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על קשרים עם אנשים, ולחזק את הביטחון שלהם ברגשותיכם כלפיהם.
קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדיכם בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
המתנות שמאיה מקבלת לאורך הסיפור חדשות ויפות, ואילו הקנגורו הכחול ישן ומוכר. לפעמים גם אנחנו מעדיפים את החדש והיפה מן הישן והמוכר. איך בוחרים על מה לוותר? קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדיכם בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
לשיר את השיר "שובבים במיטה"
לקנגורו הכחול צפוף במיטה של מאיה, אבל לעתים קרובות דווקא חמים ונעים לנו לשכב יחד במיטה! אתם מוזמנים להתכרבל יחד, לקרוא ספרים במיטה, ובהשראת הסיפור להכניס למיטה בובות אהובות. תוכלו גם לשיר את השיר "שובבים במיטה" (המתחיל במילים "במיטה אחת לא כל כך גדולה") שכתבה והלחינה דתיה בן-דור.
קראו כתבה על הספר "אמיליה" - מתוך מגזין "הד הגן" תשע"ז כרך א'
קראו כתבה על הספר "אמיליה" – מתוך מגזין "הד הגן" תשע"ז כרך א'
רעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
רעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
תת לילדים זמן להתבונן באיורים המופלאים
רצוי לתת לילדים זמן להתבונן באיורים המופלאים שבספר. אפשר לספר לילדים שנעמה בנזימן כתבה את טקסט הסיפור וגם איירה אותו. בעקבות העיון בתמונות ניתן לפתח שיחה – מה דעתם של הילדים על האיורים? מה הקשר בין התמונות והסיפור? האם שמתם לב לדמיון בין הדמויות ב"יער התכלת מתחת לאדמה" לבין השטיח בגן? אפשר לעצור בעמוד בו אמיליה ניגשת לשלוש המדרגות בכניסה לגן ולעקוב אחר השינויים במבע הפנים שלה.
מה עוזר לילדים להיפרד בבוקר?
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, כאשר אמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה של הילדים לגן שלכם. מה עוזר לילדים להיפרד בבוקר? מה תפקיד החברים שנמצאים כבר בתוך הגן? האם יש לילדים מסוימים טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה בבוקר?
לקשט אחרת את הכניסה לגן
איך מצוירים הכניסה, החצר ופנים הגן של אמיליה? מה דומה ומה שונה בהשוואה לגן שלכם? אפשר להסתכל מקרוב על הכניסה לגן שלכם: האם גם לכם מדרגות שמובילות אל הדלת? האם גם לכם מכסה לביוב? איפה אתם מאחסנים את המטאטא שלכם? בעקבות הסיפור אפשר בשיתוף הילדים לקשט אחרת את הכניסה לגן.
לשוחח עם קבוצת ילדים על כניסתם לגן באותו בוקר
הספר עשוי לחזק ילדים שלפעמים מתקשים להיכנס לגן, ולסייע לך בעבודה איתם ועם הוריהם. כולנו משקיעים מאמצים להקל על ילדים בתחילת שנה, לאחר חופשה או היעדרות מהגן, כשאחד ההורים במילואים או נעדר מהבית… אך ילדים רבים מתקשים בכניסה לגן לאורך השנה, מסיבות שונות. לפעמים אנו מודעים לקשיים אלו ולעתים איננו שמים אליהם לב. אפשר לשוחח עם קבוצת ילדים על כניסתם לגן באותו בוקר – מה היה, על מה הם חשבו, מה הם ראו בדרך. בעקבות השיחה הילדים יכולים לצייר את הדרך שלהם אל הגן ועל מה חשבו.
להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות
הסיפור של אמיליה אינו מוגבל לחוויית הכניסה אל הגן, הוא סיפור על התגברות על חששות. ניתן להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות. הילדים יכולים להסביר את התמונה שציירו לחברים בגן, ואפשר להציג את הציורים על לוח קיר.
ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
רעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
לחצ/י כאן לרעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
להמציא דרך חדשה להיכנס לגן שתגרום גם לילדיכם להרגיש גדולים ואמיצים
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, שאמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה שלכם לגן. מה עוזר לילדיכם להיפרד מכם בבוקר? האם יש לכם טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה? אפשר להמציא דרך חדשה להיכנס לגן שתגרום גם לילדיכם להרגיש גדולים ואמיצים.
לשתף את ילדיכם בחוויות ילדות שלכם
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדות שלכם. האם גם אתם ביקרתם בגן, האם גם אתם התקשיתם להיפרד בבוקר מההורים? עם מי שיחקתם, מה אהבתם לעשות? במה הגן שלכם היה שונה ובמה הוא היה דומה לגן הנוכחי של ילדיכם?
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לחצ/י כאן לרעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
לחצ/י כאן לרעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר