ערבות הדדית מבטאת את האחריות הקהילה כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחבריה כלפי האחרים. הערבות ההדדית פועמת ורוחשת גם בעולמם של ילדים וילדות, בתוך קבוצת השווים שלהם ומחוצה לה, במעגלי קהילה שונים. ספרים על ערבות הדדית, על מעשים קטנים כגדולים ועל אחריות חברתית, יכולים להרחיב את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ולתרום רבות לערך העצמי שלהם ולתחושת השייכות לקבוצת השווים ולקהילה.
לאחר הקריאה כדאי לשוחח על רגשותיהם של גיבורי הספר ועל ההתמודדות שלהם עם מצבים שעלו בסיפור, ולהציע לשאוב מהם השראה. ילדות וילדים מזדהים עם הדמויות בסיפור, נחשפים לנקודות מבט שונות ולומדים מהן על רגשות ועל התנהגויות שהם מכירים מחייהם.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח, לשתף ולשאול: מה מרגישים כשמחכים בתור? האם גם לנו קרה שהרגשנו שהתור שלנו דחוף יותר משל אחרים? כיצד לדעתכם כלבלב הרגיש כשהתחשבו בו? כיצד חשו קופיף ושאר הממתינים לאחר שוויתרו על תורם? נסו להיזכר יחד במקרה שהתחשבו בכם או שאתם התחשבתם באחר.
קופיף, ג'ירפה, פיל ותנינה מנסים למצוא עיקרון שיקבע את סדר התור. בהשראתם תוכלו לשחק משחק משעשע עם כל בני המשפחה שבו עליכם להסתדר בכל פעם לפי סדר אחר. כך למשל תוכלו להסתדר לפי סדר הגילים מהצעיר למבוגר או לפי צבע החולצה מהבהיר לכהה, ואולי לפי עד כמה אתם אוהבים גלידה. אפשר להמציא יחד מאפיינים שונים ומשעשעים ולבדוק – מי הבא בתור עכשיו?
כיצד בסופו של דבר קופיף העביר את זמן ההמתנה? הוא שוחח עם אלו שהמתינו איתו, העלה רעיונות לסדר התור והכיר חברים חדשים. גם אתם יכולים לחשוב יחד ולהעלות רעיונות שיסייעו לכם להנעים את הזמן כשאתם מחכים למשהו. תוכלו להמציא שיר משעשע שאפשר לשיר במצבי המתנה, משחק תנועות עם האצבעות, ואפילו להכין עזרים שיסייעו לכם להעביר את הזמן – ספר, חוברת ציורים, חידות, כדור מחיץ. או כל רעיון משעשע אחר שיעלה על דעתכם.
מה התפקידים של כל אחת ואחד במשפחה שלכם? עם מי הייתם רוצים להתחלף? ברוח הספר, תוכלו לדמיין יחד החלפת תפקידים במשפחה: מה יעשו הילדים אם יתחלפו עם סבא? ומה יעשה סבא אם יתחלף עם אמא? ואיך תוכלו לעזור זה לזה?
מיהי הדמות: רופאה או אולי ליצנית? – בכל תור אחד המשתתפים בוחר בעל מקצוע, מציג אותו בפנטומימה והמשתתפים צריכים לנחש מיהי הדמות. קצת קשה לנחש? – אפשר לתת רמזים.
קריאה רציפה – בקריאה הראשונה כדאי לשמור על רצף סיפורי ולבדוק בנקודות חשובות אם העלילה הובנה. העמקה בסיפור תיעשה בהקראה חוזרת: שאלות שחזור והבנת העלילה – מדוע בחרו הילדים לעזור לנגנים? למה הם נאלצו להפסיק? מי החליף את מי? כיצד עזרה כל אחת מהדמויות? שאלות על רגשות ומסרים – כיצד, לדעתכם, הרגישו הילדים כאשר הגישו עזרה? שאלות שקושרות לעולם האישי – מה דעתכם על הסיפור? מה הצחיק אתכם בסיפור? מה אהבתם בסיפור במיוחד? מדוע?
עזרה הדדית מרחיבה את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ותורמת לתחושת הערך העצמי. ניתן לשאול: כיצד עזרו החברים בסיפור זה לזה? מדוע הם בחרו לעזור, לדעתכם? האם גם אתם עזרתם פעם לחבר? איך הרגשתם אחרי שעזרתם? איך החבר הרגיש, לדעתכם? האם חברים עזרו לכם פעם? האם תרצו לשתף? באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להגיש עזרה לחברים? פינת חברים עוזרים – אפשר להכין מרעיונות הילדים מאגר של מצבי עזרה, להכין יחד לוח בנושא ולעודד אחריות חברתית ועזרה הדדית. "סליחה, אפשר טובה קטנה?" – הספר עוסק גם בבקשת עזרה. לעיתים ילדים מתביישים ומעדיפים שלא לבקש עזרה. תוכלו לשוחח על כך ולהדגיש שבקשת עזרה היא, למעשה, חוזקה. ניתן להקריא לילדים כמה מבקשות העזרה המופיעות בסיפור ולשאול: מדוע הנגנים מבקשים עזרה? באילו מצבים צריך לבקש עזרה ממבוגר שמכירים, ובאילו מצבים אפשר להיעזר בחבר? מה מרגישים כשמבקשים עזרה? איך מבקשים עזרה? כדאי לשוחח בקבוצות קטנות ולבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במקרים שבהם קיבל עזרה: מה הרגשת? מי עזר לך ובמה? כדאי גם לשתף את הילדים במקרים שבהם צוות הגן פונה לעזרה, למשל בסידור הגן, וגם במקרים מחוץ לנעשה בגן כדי להדגיש כי כולנו "רִקמה אנושית אחת חיה".
בעלי מקצוע מסקרנים ילדים, והם נהנים לדמיין את עצמם כמותם ולשחק בתור בעלי מקצוע. תוכלו לשוחח איתם ולשאול: אֵילו מקצועות יש בסיפור ומה תפקידם? אילו מקצועות נוספים אתם מַכירים? אילו מבין בעלי המקצוע הייתם רוצים להיות ליום אחד או יותר?
כדאי להפגיש את הילדים עם בעלי מקצוע שמעניינים אותם, לצפות בסרטון עליהם או להתבונן בתמונות מתאימות. למי זה שייך?חפצים ומקצועות – ניתן להציג חפצים המתקשרים למקצועות שונים ולשער למי הם שייכים. כדאי לבחור חפצים שהילדים מכירים, כמו: מעדר, סטטוסקופ, מיקרופון, כפפות לתנור, וגם חפצים מוּכרים פחות, כמו: אובניים לקַדרים, מַרְצֵע לסנדלר. ומה עם חפצים שמשתייכים לכמה מקצועות? – מספריים, למשל, הם כלי עבודה של ספר, אך גם של תופרת, סנדלר, רופאה וצייר. תוכלו להניח חפצים כאלה לפני הילדים ולבחון יחד למי הם יכולים להתאים. משחקי דמיון – מקצועות: תוכלו לאסוף אביזרים ותחפושות של בעלי מקצועות שונים ולאפשר לילדים להתחפש, לשחק ולהציג את ה"מקצוע" שלהם. קשר משפחתי – אפשר להזמין בני משפחה לספר לילדי הגן על המקצוע שלהם ולהביא תמונות או אביזרים להדגמה ולהתנסות.
המאייר שחר קובר אייר אתרים מאזור טִבְעוֹן: פסל של אלכסנדר זַיְיד – "השומר", שֶלט הכְוונה לעתיקות בית שערים ובית קפה בטבעון.
אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה המייצג את מרחבי החיים של הגן שלכם: תוכלו לצאת ולבדוק אילו חנויות יש באזור ואילו בעלי מקצוע. אפשר להכין רשימה שלהם או לתעד אותם במצלמה. אפשר לחשוב ולדמיין מה היה קורה אילו היו בעלי המקצוע מהמרחב שלנו מתחלפים אלו עם אלו, לחבר יחד עלילה מבדחת ולהוסיף איורים.
"לִיפֵּף תַלְתַל סְבִיב מַעֲרוֹךְ" הסיפור שופע הומורושימוש במצבי אבסורד, כלים מהנים המאפשרים חשיבה חופשית, דמיון ויצירתיות ותורמים לתחושת השייכות. מבלבלים חפצים – אפשר לבדוק יחד באילו חפצים השתמשו בסיפור שלא כמקובל – מסרק, למשל – ולשאול: כיצד משתמשים בחפץ? מה עשו בו בסיפור? ומה עוד אפשר לעשות איתו?
תוכלו להביא חפצים שונים, להמציא להם שימושים יצירתיים ולצחוק בקול.
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות – העשרה והרחבה של אוצר המילים: שפה ואוריינות – "תהלוכה", "שעה קלה", "פער עיניים", "בששון ובשמחה". חריזה – כל הסיפור כתוב בחרוזים. מורפולוגיה – פעלים – הסיפור משופע בפעלים שעניינם
בעלי מקצוע: "ליפף", "הקציף", "יגרוף", "ישתול", "לגזוז". רצף סיפורי – הסיפור בנוי ממִקטעים קצרים במבנה
חוזר של בעיה והתרה. המבנה יכול לסייע במעקב אחרי
הרצף ובשחזור הסיפור בעל-פה. הבנת מסרים גלויים וסמויים בסיפור – בסיפור יש מסרים של חברּות טובה וערבות הדדית, חשיבה יצירתית, התחשבות ויכולת לבקש לעזרה.
מודעות חברתית – סיוע בהבנת האחר. התנהלות חברתית – מערכת יחסים חיובית ומתגמלת בין אנשי היישוב. אוריינות גופנית ובריאותית – פעילות ועשייה מביאות לתחושת סיפוק, כפי שניתן לראות באיורים. חשיבה יצירתית – כשהם מתבקשים לעזור, בעלי המקצוע מוצאים דרכים יצירתיות לעיבוד יכולותיהם.
חברּות טובה וערבות הדדית – שייכות, דאגה ותרומה לזולת ברצון. אהבת הדעת, הספר וחדוות הלמידה – הלשון הקולחת,
ההומור והאיורים מסייעים להתחבר לסיפור, לחזור אליו
ולשחזר אותו בהמשך. יחסי קרבה ואהבה במשפחה – הרמוניה בין האחים הפועלים ומחליטים יחד.
מי ידע שמזלג יכול לברוא קיפוד?
הצעה לפעילות יצירתית נהדרת בעקבות הספר ״הקיפוד שאמר מה אכפת״.מה צריך?
✔️ דף
✔️ איור של קיפוד בלי קוצים
✔️ קצת צבעי גואש
✔️ מזלגצרו קיפוד חמוד, קוצני וצבעוני!
עכשיו רק צריך שיהיה אכפת לו 🦔
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.
אהבת הספר וחדוות הלמידה
התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה
סיוע לנזקק בעת צרה
הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה
כיבוד מערכות יחסים חברתיות
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "מהר מהר שלא נאחר", מאת: נתי בית איורים: עמית טריינין, הוצאת: ספרית פועלים.
האם יצליחו בני המשפחה להגיע בזמן לפגישה עם סבא דוב? האזינו לסיפור וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
המשפחה שבסיפור ממהרת לרכבת, לחגוג לסבא דֹב יום הולדת, ובכל זאת בני המשפחה זוכרים שיש להתחשב באחרים ולדאוג לבעלי החיים ולסביבה. כדאי לנסות ולהבין ביחד מהי התחשבות? איך הייתם רוצים שיתחשבו בכם, ולמי תוכלו להציע עזרה בסביבה הקרובה ובמשפחה? אֵילו מעשים משמחים תוכלו לעשות כדי לשמח את המבוגרים במשפחה?
תוכלו לשחק במשחק "מהר – לאט": כל משתתפת ומשתתף בוחרים בתורָם פעולה כלשהי ואומרים לשאר המשתתפים אם לבצע אותה אותה במהירות או באיטיות: למחוא כף… מהר, ועכשיו… לאט; לשיר שיר לאט־לאט, ועכשיו – בואו נשיר מהר־מהר…! לאחר ששיחקתם אפשר לשוחח ולגלות מה אהבתם לעשות לאט ומה מהר.
האיורים שבסיפור מלאים בפרטים. כדאי לבחור עמוד שאהבתם ולחפש בו פרטים. תוכלו לערוך סבב כשבכל פעם אחד מבני המשפחה מבקש לגלות פרט שהבחין בו באיור: היכן המתנה לסבא דֹב? איפה נמצא כדורגל? מי ימצא את דוּבִּי הצעצוע?
בספר מפורטים צמחים, בובות, חתולים וכלי נגינה. בהשראת הספר, כל אחת ואחד בתורָם בוחרים נושא, ושאר המשתתפים צריכים לִמנות כמה שיותר פריטים הקשורים לנושא. אפשר לבחור בדברים שלובשים, בשמות של חברים וחברות, בסוגים של צעצועים ובכלי נגינה.
אנבל הייתה ילדה מאושרת. מה, לדעתכם, גרם לה אושר? כיצד אתם מרגישים כשאתם נותנים לאחרים? האם תוכלו לחשוב על דברים כמו החוט של אנבל – דברים שאתם יכולים לתת לאחרים פעמים רבות?
חוט הוא דרך ליצור משחק מסלול עם כלל אחד – "לא נוגעים בחוט!" איך משחקים? – יוצרים חוט ארוך מחבלים, משרוכים ומחוטים ומלפפים אותו סביב רהיטים וחפצים בבית. כך יוצרים מסלול מכשולים שצריך לעבור בלי לגעת בחוט: אפשר לדלג מעליו, לזחול מתחתיו או לבחור בכל דרך יצירתית אחרת.
אנבל סרגה עוד ועוד ויצרה אופנה צבעונית ומשמחת לכל תושבי הכפר. בעקבות אנבל תוכלו ליצור יחד בגד או פריט שהוא אופנה משפחתית משלכם. חִשבו איזה בגד מיוחד תרצו ליצור: זו יכולה להיות חולצה בצבע מסוים, סיכה מעניינת, צמיד או כובע מקושט, גרביים מיוחדים או בגד אחר שיהיה מקובל על כולכם.
אנבל אוהבת לסרוג. האם יש מלאכות שאתם – הורים וילדים – אוהבים לעשות במו ידכם? ואולי אחד מכם אוהב לבשל והאחרת אוהבת לפסל בפלסטלינה? כדאי לפנות לבני משפחה שונים ולשאול אותם על מלאכות שהם אוהבים ולבקש להצטרף אליהם ולהתנסות איתם במלאכות הללו.
הצעות למלאכה ויצירה עם חוטים תוכלו למצוא באתר ובדף ספריית פיג'מה בפינטרסט.
כדאי לשאול את התלמידים: מדוע החוט של אנבל אינו נגמר לעולם? מה מייצג החוט לדעתכם? אילו עוד דברים בעולם דומים לחוט של אנבל? למה כשהדוכס פתח את התיבה היא הייתה ריקה? אם הייתם מוצאים תיבה כזו – מה הייתם עושים בה? האם הייתם מוכרים לדוכס את התיבה שלכם?
ניתן ליצור חוט מקשר בכיתה: הָביאו כדור צמר לכיתה ובקשו מהתלמידים להעביר אותו לתלמיד הבא תוך כדי אמירת מילה טובה. לבסוף כולם יהיו קשורים זה לזה בחוט של צמר ובמילים טובות. כעת יש לשתף פעולה כדי לפרום את הסבך שנוצר…
כדי להמשיך באווירה חיובית אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב על פתקית הצעות למעשים שיעשו טוב לחברים, לתלות את הפתקיות על חוט ארוך ולהזמין את התלמידים לקרוא אותן וליישם רעיונות שיבחרו.
כדאי לדון בשאלות הבאות: איך מחוללים שינוי? איך מוסיפים צבע לחיים? מה באפשרות כל אחת ואחד מאיתנו לעשות כדי להיטיב עם האחרים?
תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לחבר היגדים על נתינה או למצוא כאלה ברשת ולבקש מהם להביע את דעתם על נכונות כל היגד על ידי הרמת פתק "נכון" או "לא נכון"' ולהסביר אותה.
ניתן להביא לכיתה חוטים מסוגים שונים ובמרקמים שונים, לחוש אותם, להתנסות במגוון סוגי קשירה, לחשוב יחדיו למה החוטים משמשים (תפירה, רקמה, הכנת חבל), להדגים זאת ואף להזכיר ביטויים שיש בהם שימוש במילה "חוט", כמו "קצה חוט", "כחוט השַּׂערה" ו"חוט המחשבה".
מה נשמע: בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים על רעשים, נעימים ומפריעים. אפשר לשבת בשקט-בשקט ולהקשיב – מה שומעים? תוכלו לצאת לחצר, שוב לשמור על שקט ולהאזין – מה שומעים?
"תזמורת הרעשים"- הזמיני ילד להשמיע צליל מסוים ולחזור עליו שוב ושוב. הציעי לילדים לזמזם/ לרקוע ברגליים/ למחוא כפיים/או כל רעיון אחר. על פי התור יצטרפו ילדים נוספים להשמיע עוד קולות שונים. עד שנוצרת תזמורת רועשת במיוחד. ועכשיו קחי את שרביט הניצוח: סמני בידייך לתזמורת הילדים להגביר או להנמיך את הצלילים, ואף להשתיק אותם בפתאומיות. לאחר תרגול אפשר להעביר את שרביט הניצוח גם לאחד הילדים.
"להיכנס לנעליים שלו" – אפשר להסביר לילדים את המושג "להיכנס לנעליים של האחר". תוכלי להביא זוגות נעליים שונות שמתאימות לדמויות מהסיפור ולבקש מהילדים להיכנס כל אחד לזוג נעליים אחד ולהביע את עמדת הדמות בשפה שלו.
תרגיל בשכנוע – מומלץ לחשוב על הזדמנויות קטנות במהלך שגרת הגן, בהן ניתן לתת לילדים חופש בחירה לגבי פעילות כלשהי. חפשי הזדמנות לבחירה וקבלת החלטה של ילדי הגן בין שתי אפשרויות לפעילות, למשל: מה נכין- סלט ירקות או סלט פירות? הזמני שני ילדים לשכנע את הקבוצה, כל אחד בעד אפשרות אחרת. לאחר מכן אפשר לערוך הצבעה ולקבל החלטה משותפת. זו הזדמנות לשוחח על הכרה בדעות מנוגדות, על קבלה וכבוד להחלטת הרוב, ועל ביטוי ועמידה על דעת היחיד.
לומדים לרקום! האיורים הייחודיים של הספר מזמנים התנסות במלאכת הרקמה- מלאכה עתיקה ויפה במיוחד. מכינים שלט לבית המשפחה עם עיטור של רקמה:
קחו בריסטול וגזרו אותו בצורה רצויה. סביב לבריסטול חוררו חורים באמצעות מחורר, במרווחים שווים. כעת משחילים חוטי צמר צבעוניים בחורים, כמו בעבודת הרקמה. במרכז השלט אפשר לכתוב: "כאן גרים בכיף" ואת שם המשפחה של הילד.
שכנים ומקצועות – אפשר לשוחח בעקבות הסיפור על המקצועות השונים של השכנים בשכונה. אפשר לשלוח את הילדים לחקר קטן בבית: במה ההורים עוסקים? איזה קולות ותנועות עושים בעבודה הזו? הילדים יכולים להציג בפנטומימה את המקצוע של ההורים ושאר ילדי הגן ינחשו.
איך נראית השכונה שלנו? אפשר לבנות עם הילדים דגם של השכונה מקוביות או קרטונים, או לשרטט אותה בציור רצפה ענק משותף. נסו לציין מקומות חשובים בשכונה: מבני ציבור, גן שעשועים. ציינו שמו של רחובות השכונה. לקראת סוף שנת הלימודים בגן, ניתן לאסוף תמונות משפחתיות של הילדים, וליצור בגן קיר "השכונה שלנו"- עם בניינים שמכל חלון מציצה תמונה של משפחה אחרת, וכמה מילים על המשפחה מתחת לחלון.
כדאי לדפדף בספר, לעיין מקרוב באיורים המיוחדים של לנה גוברמן ולקרוא יחד גם את המילים והשלטים שמופיעים בהם. האם משהו באיורים שיעשע אתכם? האיורים עשויים מבדים צבעוניים ומחוטי תפירה וסריגה. אפשר לחפש פיסת בד או גרב ישן, לגזור, להדביק ולתפור מהם יצירה מיוחדת משלכם.
ברחוב ירמיהו
שְׁמִירָה
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים. האם התבקשתם אי פעם לשנות את המנהגים שלכם כדי להתחשב בבני משפחה אחרים או בשכנים? האם הבקשה נראתה לכם סבירה או מוגזמת? בעקבות הסיפור תוכלו להיזכר בשכנים שלכם. את מי לא ראיתם זמן־מה ותרצו להזמין לביקור?
רוצים לשחק ב׳משחק השקט׳? אתם מוזמנים ללחוש זה לזה, לשחק בדממה, ללכת על קצות האצבעות, לאכול בשקט ואפילו לנסות לצחוק ללא קול. האם הייתם מצליחים לעבור את ”מבחן השכנים השקטים“ של משפחת חרובי?
כדאי לצאת לטיול בשכונה. איך היא נראית? מי השכנים שלכם, והאם אתם מכירים את כולם? האם אתם מבלים יחד, עוזרים זה לזה? אפשר לשרטט או להכין יחד דגם של השכונה שלכם ולהוסיף מי גר בכל דירה או בית.
אפשר לשוחח עם בני משפחה ולשתף את השכנים: האם משהו דורש שיפור או תיקון במרחב המשותף שלכם? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, למשל טיפוח וקישוט של חדרי המדרגות, הקמת גינה קהילתית, עזרה הדדית בקהילה. גבשו תוכנית פעולה וצאו למשימה.
ברחוב ירמיהו
שְׁמִירָה
יצירת ספינה בקיפולי נייר – בהשראת הסיפור "חור בספינה"
מה מאפיין כל אחד מהמלחים בסיפור? בוודאי שמתם לב שהמחברת בחרה לספר סיפור על עשרה מלחים )בנים(, אפשר להמציא יחד ספינה שלכם ובה גם בנות, איך תקראו לספינה? איך היא תיראה? אפשר לקשט לוח קיר בצורה של ספינה, אליו יוסיפו הילדים ציורים של מלחים )בנים ובנות( פרי דמיונם.
המציאו עם הילדים בגן מנגנון בו דבר משפיע על דבר. אפשר לבנות מסלול מקוביות דומינו וכאשר מפילים אחת נופלות כל הקוביות, כדור שקולעים למטרה ומפיל בובה אל מזרון, ואפשר לחשוב על מנגנונים אחרים מקוריים ומצחיקים.
אהוי!!! למה לא להכריז על יום-ים בגן? כל הילדים יתחפשו לפיראטיות ופיראטים, אפשר להכין מפת אוצר שבעקבותיה ינווטו הילדים בגן ובחצר, לשחק במשיכת חבל, להכין חכות עם מגנטים ולדוג דגים.
משחק ב"קפלות" מבהיר בצורה מוחשית את ההשפעה של פעולת היחיד על הכלל. אפשר לבנות עם הילדים מגדל גבוה, בשיתוף פעולה של כולם. הגננת יכולה לקחת על עצמה את תפקיד האחד שבגללו המגדל קורס: לנגוע נגיעה לא עדינה, להוציא קפלה אחת מתחתית המגדל או להוסיף קפלה אחת יותר מדי..
כדאי לשבת ולדפדף יחד בספר. אפשר לבקש מילדיכם לחפש באיורים את עשרת המלחים ולנסות לזהות כל אחד לפי התיאור. האם משהו באיורים הצחיק אתכם? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם, על פי רצף התמונות.
אפשר לעצור את הקריאה בנקודה שבה המלח הדייג בוחר לקדוח חור בחדרו ולשאול את ילדיכם מה לדעתם יקרה בהמשך? תוכלו להציע לילדיכם לצייר תמונה של הספינה מתמלאת במים ובדגים.
בעמודים הראשונים של הספר מצוירים החובלים כשביניהם מחבר חבל, מה לדעתכם קושר את המלחים זה אל זה? מה מחבר ביניכם לבין בני משפחתכם? אפשר לספר לילדים על הביטוי "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" ולחשוב על התרומה של כל מאיתנו אחד לרווחת הכלל.
חור בספינה
שְׁמִירָה
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם. קחו גיליון נייר גדול וציירו יחד ציור משפחתי שבו כל אחד מבני המשפחה בוחר בצבע אחד בלבד. כדי ליצור תמונה צבעונית יש צורך בשיתוף פעולה של כל אחד מבני המשפחה, בצבע שלו ובתיאום בין כולם.
חור בספינה
שְׁמִירָה
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים? כנראה סיפור מצחיק מאוד. התחילו לספר סיפור, הפסיקו אחרי שורה ותנו לשאר בני המשפחה להמשיך, כל אחד בתורו, ולהוסיף עוד כיוונים להתפתחות העלילה.
כל אחד מאיתנו יכול לתרום לצמיחת הבניין או לחורבנו. אתם מוזמנים להוציא קוביות, קפלות מעץ או מגנטים ולבנות יחד מגדל גבוה. אחרי שהמגדל עומד אפשר לנסות להוציא ממנו חלקים בלי שהוא ייפול.
בספר קֹהֶלֶת כתוב: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קֹהֶלֶת יא, א). קֹהֶלֶת מתאר תמונה מעט דִמיונית של אדם שמניח את הלחם שלו במים, ונותן לו לשוט עם הזרם. לאן שט הלחם? מי מקבל אותו? אנחנו לא בדיוק יודעים. קֹהֶלֶת אומר כי ביום מן הימים האדם יקבל את שכרו על מה שנתן. "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הפך לפִתגם שמשמעו: טוב לעשות מעשה טוב גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מי יהנה ממנו.
המעגל הנסתר
שְׁמִירָה
אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר
אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר, עם זו בסופו. על מה הוא מסתכל בכל תמונה? מה לדעתם גורם לחיוך הילד בעמוד האחרון של הספר? האם הילד מרגיש קשר בין הנתינה שלו בתחילת הסיפור, לבין החמנייה היפה שצמחה באדנית שלו?
הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.
אפשר להתמקד בתמונה בה הילד מסתכל על האיש שישן על הספסל. מה עובר בראש של הילד? בעמוד הבא רואים את העוגה מונחת על הספסל. איפה הילד בתמונה זו? למה הוא החליט להשאיר את העוגה? למה הוא לא חיכה עד שהאיש התעורר? האם הוא ציפה לקבל משהו בתמורה?
בספר דברים כתוב: "…לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ…" (דברים טו ז-ח). יד קפוצה היא יד סגורה, ששומרת דברים ולא רוצה להתחלק בהם. לכל אחד מאיתנו לפעמים קשה לוותר ולהתחלק. אך התורה מעודדת אותנו לפתוח את היד כלפי אדם עני (אֶבְיוֹן), כדי לתת לו דבר שחסר לו.
תנו לילדים הזדמנויות "לפתוח את היד" ולתרגל עזרה לאחר! הספר מחולק לגנים לקראת חג פורים, בו נהוג לתת משלוחי מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. כדאי לחשוב על דרכים לקשר את הספר למנהגי החג בגן – בהתאם לגיל הילדים ואוכלוסיית ההורים. אפשר לחשוב על דרכים לציין "מתן בסתר" דרך חילופי משלוחי מנות איש לרעהו (אולי הגרלת משלוחי מנות, או משחק "גמד וענק"), וגם לאסוף מצרכים לנזקקים ולחלקם בקהילה כ"מתנות לאביונים".
הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.
מאחורי הבעות הפנים בתמונות עומדים רגשות (לדוגמה: פני הילד המתבונן בזקן הישן, או פני הזקן כשהוא אוכל מהעוגה). כיצד מזהים רגש מתוך הבעות פנים?
תוכלו לשחק עם ילדיכם במשחק "זהה את הרגש". עשו פרצוף שמייצג רגש כלשהו ותנו לילדיכם לנחש את הרגש שמאחורי הבעת הפנים שלכם. אחר כך החליפו תפקידים ונסו אתם לזהות את הרגש שילדכם מציג.
המעגל הנסתר
שְׁמִירָה
חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורי
חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורים. בתלמוד אומרים החכמים: "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, יעשה צדקה" (גיטין ז, ב). מה יכול להיות ההיגיון במצווה זו?
"המעגל הנסתר" הוא סיפור על מעשי יום-יום, שקרובים לכל אחד מאיתנו. בספר דברים (ל, יד) נכתב על המִצְווֹת: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד,"כלומר, המעשים הטובים נמצאים ממש בקרבתנו. הם יכולים להיות גם דברים שילדים צעירים עושים. היזכרו יחד עם ילדיכם במעשים טובים שהם עושים (ובמעשים שהיו שמחים שמישהו היה עושה עבורם), למשל: לוותר על משחק בשביל חבר, לעזור לאחים או לילדים בגן…
בסוף הספר מקבל הילד מתנה משמחת ומפתיעה. ציירו יחד חמנייה גדולה וצהובה. על כל עלה ציירו מתנה מהסיפור. האם לדעתכם מעגל הנתינה מסתיים עם צמיחת החמנייה בחלון של הילד? המציאו יחד המשך לסיפור וציירו אותו.
הבא בתור 
חבר מחליף חבר 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
מהר מהר שלא נאחר 
החוט שלא נגמר 
ברחוב ירמיהו 
חור בספינה 
המעגל הנסתר 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
