כִּשּׁוּרֵי חַיִּים
עידוד קריאה
"פִּתְאוֹם
סוֹף סוֹף
מַרְגִּישִׁים כַּמָּה טוֹב
כְּשֶׁיּוֹדְעִים לִקְרֹא וְגַם לִכְתֹּב!"
(- ע. הלל, לקרוא ולכתוב)
חדוות הקריאה, שמחת הכתיבה והשילוב בין השתיים, מעוררים רגשות נפלאים של הנאה ושל הגשמה. מחשבות הופכות לשירים, רעיונות לסיפורים ועל כל אלו אפשר לקרוא בספרים נפלאים שמעודדים את העיסוק במילה הכתובה, ואת אהבת הקריאה.
סוֹף סוֹף
מַרְגִּישִׁים כַּמָּה טוֹב
כְּשֶׁיּוֹדְעִים לִקְרֹא וְגַם לִכְתֹּב!"
(- ע. הלל, לקרוא ולכתוב)
חדוות הקריאה, שמחת הכתיבה והשילוב בין השתיים, מעוררים רגשות נפלאים של הנאה ושל הגשמה. מחשבות הופכות לשירים, רעיונות לסיפורים ועל כל אלו אפשר לקרוא בספרים נפלאים שמעודדים את העיסוק במילה הכתובה, ואת אהבת הקריאה.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

שיחה – מתחילים!
כאשר מצליחים לעשות פעולה בפעם הראשונה זו הרגשה טובה – לקרוא, לכתוב ומה עוד? – תוכלו להעלות עם ילדכם זיכרונות מפעולות שהם או אתם למדתם לעשות לראשונה: לבעוט כדור לשער, לרכוב על אופניים, לשחות או לפתור חידה. ומה עוד?

מילים באיורים
את הספר אפשר לקרוא גם באמצעות האיורים: לחפש בהם מילים, לנסות ולקרוא אותן עם הילדים, לזהות אותיות ולגלות פרטים מעניינים שהוסיפה המאיירת.

משחק – מילים מילים
'העולם מלא מילים' – תוכלו לבחור הגדרה מהספר ולערוך לה רשימה של מילים: מילים מצחיקות, מילים מרקדות, מילים שובבות, מילים פורחות. מילים ארוכות כמו ג'ירפה, ומילים קצרצרות. ואולי תרצו להכין רשימה של המילים שאתם הכי אוהבים.

חדוות הקריאה והכתיבה
"פתאום סוף סוף מרגישים כמה טוב.." "העולם כמו ספר גדול נפתח.."
מרבית הילדים מחכים בציפייה נרגשת לדעת לקרוא ולכתוב; וחשים שזוהי כניסה סמלית לעולם המבוגרים.
חדוות הקריאה והכתיבה – אמנם מדובר במיומנויות הנרכשות בהדרגה, אך הגילוי הוא פתאומי, כפי שמתאר המספר. פתאום מבינים מה כתוב בשילוט הרחוב, או בכותרי ספרים. היכולות לקרוא ולכתוב מחזקות תחושות שייכות, עצמאות ומסוגלות.
חדוות הקריאה – הספר מציע חוויית קריאה מיוחדת: המילים המשעשעות, החריזה, ואיוריו הייחודיים והמתוחכמים של הספר יכולים לעודד ולחזק במהלך רכישת קריאה וכתיבה.
תוכלו לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולשלב אותו כדי למנף חדוות למידה, לחזק מוטיבציה וסקרנות, להדגיש תחושת מסוגלות, ולהנחיל אהבה לשפה ולקריאה.
בחירה – כדאי לבחור מבין הפעילויות את אלו המתאימות ביותר עבורכן ועבור הילדים.

הצעות לקריאה בכיתה
הקדמה למורה – מכיוון שילדים רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בקצב שונה, זו הזדמנות לאפשר שיתוף של החוויה שלהם בתהליך ושל הקשיים והאתגרים העולים. כדאי להדגיש שגם אם עדיין לא מצליחים לקרוא ולכתוב הכל – יש אותיות ומילים שכבר מתרגשים שיודעים לזהותן וכמה נהדר שאפשר תמיד ללמוד עוד ועוד.
לפני הקריאה – אפשר לבקש מהילדות והילדים לקרוא מהלוח או לכתוב את שמם הפרטי, ולשאול: רגע! האם תמיד ידענו לקרוא ולכתוב את השם שלנו?
קריאה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כאשר לכל ילדה וילד עותק אישי, כך שיתאפשר להם להעמיק בפן המילולי והחזותי של הסיפור.
קריאה שנייה והשתהות על איורים – אחרי הקריאה הראשונה כדאי לקרוא את הסיפור פעם נוספת תוך מתן שהות להתבונן באיורים הייחודיים, ולעקוב אחר השילוב בין מילים לאיורים.
ספרים נוספים בנושא של ספרית פיג'מה:
עט המתנה
אספן המילים

מדברים על הספר
לקרוא ולכתוב – תוכלו לשאול: מתי הבנתם שאתם יודעים לזהות אותיות ומילים? מה הרגשתם? באיזה מצבים בחיי היומיום, הקריאה והכתיבה עוזרות לנו לדעתכם? תוכלו לאתגר את התלמידים ולשוטט יחד ברחבי בית הספר לחפש מילים ושלטים ולנסות לקרוא אותם או לזהות אותיות יחד.
כי העולם הוא ספר פתוח – איזה ספר אתם זוכרים ואוהבים במיוחד? מדוע?
אילו דברים לדעתכם אפשר ללמוד או להכיר מסיפורים ? איזה סוגי ספרים אתם מכירים?
תוכלו לבקש מהילדות והילדים להביא ספר מעניין לכיתה להציג ולקרוא יחד בכל פעם ספר אחר. – לנסות ולזהות מילים ואותיות ולהיחשף לעולמות שונים. מה יעניין אותנו בספר בישול? ספר אגדות? ספר שירים או ספר מפות? אפשר למיין את הספרים לפי סוגות ולפי מיון עצמאי של הילדים.
ללמוד משהו חדש – ניתן לבקש לשתף במקרים בהם למדו משהו חדש
ולשאול: אילו עוד דברים שטרם התנסיתם בהם, היה מעניין אתכם ללמוד ולדעת?

משחקים עם מילים
חנות מילים – שלום! איזו מילה תרצה לקנות היום? תוכלו להקים יחד דוכן למילים כשהילדים פעם משמשים כרוכלים הממליצים על מילים ממרכולתם ופעם קונים: "אני רוצה לקנות בבקשה את המילה "מתנה" אשלם במילה "פרפר".
איך אומרים את זה? – אפשר לנסות להגות יחד מילים ארוכות ומסובכות כמו למשל: סטרפטוקוקוס או אנציקלופדיה.
"הו העולם מלא מילים" – מילים נפוחות? זוגות? תאומות? מעופפות? או מרקדות?
בפעילות זו תוכלו לחזור אל כל התיאורים בסיפור ולחשוב יחד על מילים מתאימות ואם במקרה לא תמצאו מילה מרקדת או נפוחה – תמיד אפשר להמציא!
חרוזים מצחיקים – אפשר לחפש מילים מתחרזות מהסיפור ולהמציא חרוזים משלכם. מה מתחרז עם אוטובוס? סוס!
מילים ותנועה – האם תוכלו "להשתבלל" כמו האות פ? להימתח כמו האות נון סופית?
אפשר לנסות וליצור אותיות בתנועות הגוף ואפילו להתחבר יחד למילה, לצלם ולשתף את ההורים.
שיתוף הורים – ניתן לשתף את ההורים ולבקש לחשוב יחד עם הילדים על מילים ששיבשו באופן משעשע כשהיו קטנים . אפשר לבקש לבחור מילה משפחתית אהובה, לכתוב ולקשט, להצטלם איתה ולשלוח לתצוגה בכיתה.

יצירה בהשראת האיורים
האיורים הנהדרים של איה גורדון נוי מלאי דמיון ושעשוע. הם מורכבים משילוב מרקמים, חפצים וטקסטורות. תוכלו להתנסות ביצירה: לבחור מילה אהובה ולאייר אותה בהשראת איוריה של המאיירת באמצעות גזרי עיתון וציורים.
להעשרה – איה גורדון נוי – יצירה ויוצרת

ע. הלל
ע. הלל – הלל עומר; (1990-1926) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על טבע, נוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו ההומוריסטיות, ובהן סיפורי 'דודי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה?' ועוד רבות וטובות.
כדאי לסרוק את הקוד ולהכיר את ע. הלל. תוכלו לקרוא בספריו ולשיר משיריו.
ספרים נוספים שכתב ע. הלל ויצאו בספריית פיג'מה:
דודי שמחה
מעשה בחתוליים
למה לובשת הזברה פיג'מה
משחקים בעקבות ספרים!
משחקים בעקבות ספרים!
קוביית סיפור היא משחק שאפשר לשחק לבד, או יחד עם כל המשפחה. היעזרו בתבנית המצורפת, המציאו סיפורי אגדות ומעשיות משלכם!
הוראות המשחק
קובייה ריקה לאיור באופן עצמאי להורדה
קובייה מאויירת להורדה
משוחחים
תוכלו לשתף בסיפורים שאתם, ההורים, אהבתם בילדותכם: האם היה סיפור שאהבתם לשמוע שוב ושוב? מי היה הגיבור הספרותי המועדף עליכם? כדאי לשאול את הילדות והילדים שלכם אילו סיפורים הם אוהבים? האם אלו סיפורים דמיוניים? ואולי סיפורים שקרו באמת?
איורים מתחלפים
מתי האיורים מספרים את הסיפור על ליאו ואדון זינגר, ומתי הם מלווים את הסיפור שהשניים המציאו? אתם מוזמנים להתבונן באיורים, להבחין בסגנונות השונים ולחשוב יחד איך אפשר לדעת לְמה מתייחסים האיורים ומה הם מספרים לנו.
הסיפור שבכובע
אילו סיפורים מסתתרים בכובעים שבביתכם? תוכלו לבחור כובע אהוב ולספר את הסיפור שמתחבא בו: אחד המשתתפים מתבונן בכובע ומתחיל להמציא סיפור. אחרי משפט או שניים הוא עוצר, ומשתתף אחר ממשיך את הסיפור, וכך הלאה משתתף אחר משתתף. בהשראת בשביס זינגר אפשר לספר סיפור משפחתי שעובר במשפחה.
משחק – מי אני ומה שמי?
רוצים לשחק? כתבו על פתקים שמות של דמויות אהובות עליכם מספרים. בכל פעם אחד המשתתפים חובש לראשו כובע ועליו פתק עם שם של דמות. הוא אינו רואה מה כתוב על הפתק, ועליו לנחש באיזו דמות מדובר באמצעות שאלות, כגון: האם זו דמות דמיונית? האם זה בעל חיים?
מפגש ושיחה
הקראה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש לשוחח על אחד הנושאים שבספר.
הטרמה – אפשר לשאול: מה לדעתכם יהיה מיוחד בכובע של אדון זינגר?
סיפורים וספרים – כדאי לשוחח על הספרים האהובים על תלמידי ותלמידות הכיתה, להזמין אותם להביא אותם לכיתה ולהמליץ עליהם. כדאי גם להציב בכיתה לוח לספרים המומלצים.
כדאי לשאול: האם אתם אוהבים להמציא סיפורים? האם זה קל או קשה בעיניכם? מהו סיפור טוב בעיניכם?
להכיר אנשים – בהתחלה אדון זינגר נראה לליאו מוזר ומשונה. האם יש אנשים שלאחר היכרות עימם שיניתם את דעתכם עליהם? מדוע לדעתכם אנחנו ממהרים לגבש דעה על אדם לא מוּכָּר?
קשר עם זרים – ליאו ישב ושוחח בחופשיות עם אדון זינגר, מאחר שאימו הכירה אותו. קשר עם זרים יכול להיות פורה ומעשיר, אבל לפני שיוצרים אותו יש לנקוט אמצעֵי זהירות. כדאי לשאול: כיצד רצוי להתנהג בפגישה עם אדם זר? אילו אמצעי זהירות עלינו לנקוט במציאות ובמִרְשֶׁתֶת?
סיפור נולד
כותבים סיפור בהמשכים – כותבים בחלקו העליון של הדף שורה ראשונה של סיפור. כל תלמיד ותלמידה מוסיפים בתורם עוד שורה עד שהסיפור מגיע לסיומו.
בלמידה מרחוק ניתן לכתוב סיפור משותף: כל אחד ואחת מוסיפים בתורם משפט לסיפור ולאחר מכן יוצרים ספרון דיגיטלי של הסיפור המשותף.
סיפור חפץ – תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לשתף תמונה או חפץ שיש להם בבית ואפשר לכתוב עליו סיפור מעניין. מתאים גם ללמידה מרחוק.
שוזרים סיפור – יושבים במעגל ומעבירים כדור צמר. בכל סיבוב תלמיד אחר מושך בחוט הצמר ומוסיף כמה משפטים לסיפור. כאשר הסיפור מסתיים, מגלגלים את כדור הצמר בחזרה ומספרים את הסיפור כולו. אפשר לנסות לספר את הסיפור מהסוף להתחלה. מומלץ להקליט את הפעילות ולהיעזר בהקלטה בהעלאה של הסיפור על הכתב.
ממשיכים סיפור – כיצד לדעתכם ממשיך הסיפור של ליאו וחברתו סופי? תוכלו להמשיך את הסיפור בקבוצות ולשתף במליאה.
ניתן להיעזר במאגר תמונות שמשמשות השראה לכתיבה.
ניתן ליצור מחברת אישית או כיתתית לאיסוף הסיפורים או להציג את הסיפור באתר כיתתי משותף.
למה? כובע!
של מי הכובע? – התלמידים והתלמידות בוחרים כובע ויוצרים באמצעים מגוונים – צבע, הֶדְבֵּק (קולאז') או פיסול – דמות שמתאימה לכובע שבחרו.
תערוכת כובעים ניתן להציג את התוצרים בתערוכה ולשתף גם בלמידה מרחוק.
מה הכובע מספר? התלמידים והתלמידות בוחרים כובע וכותבים סיפור בהשראתו. אפשר להציע משפטי פתיחה, כמו: תמיד חלמתי שיהיה לי כובע כזה… / בפעם הראשונה שחבשתי את הכובע הזה הרגשתי… /
לכובע הזה יש סיפור מיוחד…
דוגמאות לנושאים שאפשר לפתח:
יום אחד הכובע… / הכובע התחיל לדבר ואמר… / מתוך הכובע יצא… /
חיפשתי את הכובע, והוא נעלם… / משהו משונה קרה לכובע שלי…
ניתן להציג את הכובעים בתערוכה ולשים בתוך כל כובע את הסיפור שנולד ממנו.
להעשרה –
ביטויים עם המילה "כובע" – זו הזדמנות להרחיב את אוצר הביטויים: "על ראש הגנב בוער הכובע"
"צריך להוריד) להסיר) את הכובע בפניו"
שרים עם כובעים – תוכלו לערוך שירון כובעים ולהכיר שירים עבריים נושנים, כמו "כובע קסמים", "כובע עשוי משמיים", "שיר הכובעים", "לוּ מאה כובעים", "לכובע שלי שלוש פינות".
קשר עם משפחות הכיתה
כדאי לשתף את המשפחות במידע על הספר החדש ובתצלומים מהנעשה בכיתה, להציע להורים לסייע בחיפוש כובעים בבית ולצפות בסרטון.
כדאי לעודד את המשפחות לשחק עם המשפחה, לצלם תמונה או סרטון ולשתף.
מפגש ושיחה בגן
כהטרמה לסיפור כדאי להביא עט, להראות אותו לילדים ולילדות ולשאול: מה זה? מה עושים בו? מה יש בו?
במהלך ההקראה תוכלו לעצור ולשאול: אילו דברים נפלאים אתם חושבים שיש בתוך העט?
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הגילוי של לאו:
אילו דברים נפלאים לאו גילה בתוך העט?
אילו דברים תרצו אתם להוציא מעט?
איורים – כדאי להתייחס לאיורים המיוחדים שבספר, המשלבים פרטים מעולם החי, סגנון איור אפריקני ופרטים מעולמם של בני האדם, ולשאול: אילו פרטים מגיעים מעולמם של בעלי החיים? אילו פרטים מגיעים מעולמנו, עולם בני האדם?
ניתן להתבונן באיורים אפריקניים נוספים ובתצלומי בדים מאפריקה, להשוות לאיורים שבספר ולהתנסות באיור בסגנון זה.
העשרה – אומנות אפריקאית בטקסטיל, The National Museum of African Art
העולם שלנו – שיחה ויצירה
" מתוך העט שלו יוצא כל העולם" – תוכלו לשוחח עם ילדי הגן על עולמם ולשאול: מה כולל העולם שלכם? מה אתם אוהבים בו?
אפשר להניח בעמדת החומרים מגוון של עטים בצבעים ובעוביים שונים ולאפשר לילדים ולילדות להתנסות וליצור.
יצירה משותפת – אפשר ליצור יצירה משותפת בהשראת האיור שלאו מצייר בסוף הסיפור: כל ילד וילדה מציירים בעט את מה שהם אוהבים בעולם. לאחר מכן מחברים את כל היצירות לעולם מלא שאפשר לתלות בגן ולשתף בו את בני המשפחה.
יצירת משחקים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין משחקים שמשולבים בהם כתיבה וציור בעט, למשל: משחקי זיכרון או רביעיות.
התנסות בכתיבה ובציור
העט אינו כלי הכתיבה היחיד שאפשר לכתוב ולצייר בו.
כדאי לשוחח ולשאול: במה עוד אפשר לכתוב? במה אפשר לצייר? תוכלו לתת לילדי הגן להתנסות בכתיבה ובציור בדרכים שונות: בחול, בנוצה, בדיו או בקצף. רצוי לשתף בתחושות ובמחשבות בעקבות ההתנסות: במה אהבתם לכתוב או לצייר? האם זהו כלי כתיבה נוח לשימוש? האם הוא עדיף על שימוש בעט לדעתכם? מדוע?
כתיבה וציור במרחבי הגן
לאו כותב עם אימו רשימת מילים. אפשר להציע לילדות ולילדים להתנסות בכתיבה שימושית בגן, למשל ליצור רשימת קניות, להכין כרטיסים למופעים או לחבר סיפור. אפשר לשוחח ולשאול את ילדי הגן איפה וכיצד ירצו להשתמש בעט בגן, לאילו מרחבים היו רוצים להוסיף עטים, ועל פי תשובותיהם להוסיף עטים שיוכלו לשמש אותם במשחק וביצירה.
גלגולו של כתב
הספר כתוב באותיות דפוס, ואִילו המילים באיור כתובות באותיות כתב. ניתן להציג לפני הילדות והילדים את סוגי הכתב השונים.
ניתן גם לחשוף אותם לכתב העברי הקדום ואפילו להציע להם לנסות לכתוב את שמם או מילים אחרות בכתב זה.
לֵאוֹ הנמר
לֵאוֹ הוא נמר. המילה "נמר" בלועזית היא "לֶפֵּרְד", ומכאן שמו. פרוותו של הנמר מכוסה כתמים הנקראים חֲבַרְבּוּרוֹת. המאיירת דֶלְפִין רֶנוֹ שילבה כִּתמי נקודות לאורך הספר באיורים השונים. אפשר לבדוק עם הילדים היכן הכתמים שציירה מופיעים.
להעשרה – הנמר – נבחרת "הופ" בספארי
חגיגה של מילים
חגיגה של מילים – כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את התלמידים, מה הם חושבים על ג'ים? האם גם לנו יש מילים שאנו אוהבים במיוחד? למה הן מוצאות חן בעינינו? – בגלל הצליל שלהן, בגלל המשמעות שלהן ואולי מסיבה אחרת? אפשר לחגוג כמו ג'ים ולחשוב על מילים מסוגים שונים: מצחיקות, עצובות, ארוכות, בעלות צליל מיוחד ועוד.
יום אוסָפים
יום אוסָפים – כל תלמיד מוזמן להביא לכיתה אוסף שלו או של בני משפחתו ולהציג אותו. תוכלו לקשט קופסאות לאחסון האוספים, לערוך תערוכת אוספים ולעודד ילדים נוספים להצטרף לחגיגת האיסוף. אפשר להזמין את ההורים להגיע ולהתרשם מהתערוכה, לצלם את האוספים ולהדפיס עיתון כיתתי גדוש באוספים.
לוח "מילים טובות"
לוח "מילים טובות" – למילה טובה יש כוח רב, אפשר להכין בכיתה "לוח מילים טובות". בכל פעם שאחד התלמידים אומר או שומע מילה טובה, תוכלו לכתוב את המילה ולתלות אותה על הלוח, על דלת הכיתה או על חוט מהתקרה. כך תתמלא הכיתה במילים טובות ומשמחות
מילון משלי
מילון משלי – התלמידים יכולים לקשט מחברות מיוחדות וליצור מילונים אישיים, שבהם יוכלו לאסוף מילים חדשות שיכירו במהלך השנה.
משחק פנטומימה "מה המילה?"
משחק פנטומימה "מה המילה?" – מחלקים את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה בתורה מנסה להסביר את המשמעות של מילה נבחרת באמצעות תנועות בלבד. כמה מילים תצליח הקבוצה לאסוף?
ממחיזים מילים
ממחיזים מילים – "בקבוק", "פקק" ו"רשרוש" הן דוגמאות למילים שהצלילים שלהן מחקים ּ את מה שהן מייצגות )אונומטופֵיאה(. תוכלו להסביר לתלמידים על מילים אלה ולמלא לוח קיר בדוגמאות למילים כאלה. אפשר גם לצלם את הילדים אומרים או ממחיזים מילים אונומטופיאיות שמוצאות חן בעיניהם ולשלוח לנו את הסרטון!
מה קורה כשאומרים...?
מה קורה כשאומרים…? – אפשר להכיר לתלמידים את השיר "כשאומרים" מאת יהונתן גפן ולהוסיף לו בתים משלכם.
מרחיבים את אוצר המילים
מרחיבים את אוצר המילים – השפה העברית מתחדשת כל הזמן. אתם מוזמנים להיכנס לאתר המילים החדשות באקדמיה ללשון העברית, לבחור במילה חדשה בעברית ולבקש מהתלמידים לנסות לנחש את משמעותה.
https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/
לעיין יחד בספר
כדאי לעיין יחד בספר ולשים לב לשילוב בין האיורים למילים. אילו מילים מהאוסף של ג׳ים ילדיכם מכירים?
מדוע ג׳ים בחר לפזר את אוסף המילים שלו
תוכלו לשאול את ילדיכם מדוע לדעתם ג׳ים בחר לפזר את אוסף המילים שלו. האם גם לכם יש משהו שמשמח אתכם ותרצו לחלוק עם אחרים?
אוצר המילים העשיר של השפה העברית
תוכלו לדפדף במילון או לגלוש יחד באתר ״מילוג״ il.co.milog.www, ולהראות לילדים את אוצר המילים העשיר של השפה העברית. אפשר גם לעצב מילון משפחתי: מקשטים מחברת מיוחדת ומוסיפים לה בכל פעם מילים חדשות או מעניינות. ילדיכם יכולים להוסיף למילון גם ציורים
אוספים
כמו ג׳ים, ילדים רבים אוהבים לאסוף דברים — אבנים קטנות, קלפים, מפיות מיוחדות מבתי קפה. האם היו לכם אוספים כשהייתם צעירים? זאת הזדמנות לשתף את הילדים, ואולי הם יבקשו להמשיך את המסורת המשפחתית או ליצור אוסף משלהם.
מילים הן כלי נפלא לביטוי הרגשות שלנו.
מילים הן כלי נפלא לביטוי הרגשות שלנו. אפשר להכין פתקים, לכתוב עליהם רגשות ולהוסיף להם ציור, ואז לתלות את הפתקים על המקרר, על דלת הכניסה לבית או סביב המיטה. אפשר להשתמש בפתקים כשאנחנו רוצים לבטא את רגשותינו ולא ״מוצאים״ את המילה.
שיבושים למזכרת
האם זכורות לכם מילים שאמרו ילדיכם בשיבוש כשלמדו לדבר? תוכלו להיזכר בהן, לשתף את הילדים ולרשום אותן למזכרת
מתכון לעוגיות מתוקות בצורת אותיות האלף־בית
(להורדת/הדפסת המתכון המעוצב לחצו כאן)
המצרכים:
2/3 כוס חמאה רכה
2/3 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
אופן ההכנה:
טורפים בקערה את החמאה והסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה מעט. טורפים פנימה גם את הביצה ותמצית הווניל.
בקערה שנייה מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח.
מאחדים את שתי התערובות ולשים עד לקבלת בצק פירורי. מאחדים את הפירורים לגוש אחד, עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקרר לשעה.
מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות).
מקמחים משטח עבודה ומרדדים עליו את הבצק. קורצים מהבצק עוגיות בצורת אותיות.
מעבירים לתבנית ואופים בתנור 10‑12 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בצדדים.
מסיבת אותיות!
הזמינו את הילדים וההורים למסיבת אותיות.
ריכזנו עבורכם מספר הצעות לפעילויות למסיבה חגיגית זאת: קריאה, אפיה, מחבואים של אותיות, פנטומימה, תחרות ועוד!
התבוננו ודמיינו יחד
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות את הבית ואת הגן של גל לסביבה שבה חי סבא רפאל לפני שנים רבות. תוכלו לדמיין יחד, כיצד היו נראים החיים שלכם אילו הייתם חיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אם יש ברשותכם תמונות ישנות שמתעדות את שורשי המשפחה, אפשר להראות אותן לילדים, ולנסות לזהות יחד את בני המשפחה ואת המקומות שהם גרו בהם אז – והיום.
מה מקור השם שלי?
האם ילדיכם יודעים מה מקור השם שלהם? בעקבות הקריאה תוכלו לשתף אותם במשמעות השם שלהם ובסיפור שעומד מאחורי בחירתו, וגם לספר להם על מקור השמות שלכם.
שרים יחד
האם אתם מכירים את המנגינה לשיר "אצלנו בכפר טודרא" מאת יהושע סובול שמבצעת להקת הברירה הטבעית? אפשר לשיר אותו יחד עם הילדים.
סיפורים של 'פעם'
כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של 'פעם'. האם זכורים לכם אירועים חגיגיים מימי הגן ובית הספר? תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות ילדות ובמנהגים משפחתיים סביב לימוד.
אלף-בית בכיף
ילדים צעירים לומדים מתוך פעילות והנאה, למשל, מליקוק אותיות טבולות בדבש. יש דרכים רבות ללמוד את האלף־בית: אפשר להרכיב שמות ומילים מחומרים שונים, לגזור אותיות מעיתונים, לזהות אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, לשחק במשחקי מילים ועוד. העיקר ללמוד בהנאה!
איפה מתחבאות האותיות
איפה מתחבאות האותיות? אם מתבוננים מקרוב, מגלים שאותיות שונות משולבות באיורים כמעט בכל עמוד בספר. חלקן קטנות ומסתתרות בדוגמת השטיח ובקוביות המשחק, חלקן גדולות, עם חלק הגיבורים רוקדים ועל אחרות נשענים.
ציד אותיות
איפה "מתחבאות" אותיות בגן שלכם? גם בשלטים ודפים, אבל גם במקומות נוספים: אולי בצורה של לבנת משחק? באופן שבו צומח גבעול באדנית? או ברגליים של כיסא? אפשר להזמין את הילדים "לצוד אותיות", לחפש ולזהות אותיות שמסתתרות במקומות מפתיעים בגן.
משמעויות של שמות
משמעויות של שמות: גל מגלה שהיא קרויה על שם שתי הסבתות שלה. האם ילדי הגן יודעים מה מקור השמות שלהם? אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם ולשתף את החברים בגן במשמעות השם שלהם. אל תשכחי לשתף את הילדים במקור ובמשמעות השם שלך!
סיפורים של פעם
סיפורים של פעם: כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של "פעם". אפשר להזמין הורים או סבים לבוא לגן ולספר לילדים מזיכרונות ילדותם מהגן או מכיתה א', או לתאר מנהגים משפחתיים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת ספר של סיפורים משפחתיים של ילדי הגן. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים עם בני משפחה או החפץ שבחרו, מדפיסים את הספר ומחלקים למשפחות- מזכרת אישית ומתנה ייחודית לסוף השנה!
למידה מתוך הנאה
"אין אדם לָמֵד אלא ממקום שליבו חָפֵץ": ילדים צעירים לומדים תוך פעילות והנאה. יש דרכים רבות ללמוד את האל"ף-בי"ת, למשל הרכבת שמות ומילים מחומרים שונים, גזירת אותיות מעיתונים, זיהוי אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, משחקי מילים – וכמובן, אפיית עוגיות בצורת אות. [חפשו את המתכון לעוגיות מתוקות בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת בסוף הספר.] העיקר ללמוד תוך הנאה! האם בעקבות הסיפור תרצי לחגוג את לימוד האל"ף-בי"ת בגן? נשמח אם תשתפו אותנו!
בחרו בספר האהוב עליכם!
זהו הספר האחרון לשנה זו! כדאי להיזכר בספרים שקבלתם השנה, להציג אותם, ולשוחח עליהם. איזה ספר אהבתם במיוחד? מדוע? אילו ספרים קראתם שוב עם ההורים בבית? מהו הספר עם האיורים הכי מוצלחים בעיניכם? אפשר לערוך בקרב הילדים והמשפחות הצבעה לבחירת הספר האהוב עליכם! שתפו אותנו בתוצאות, ובכלל בחוויות, בדוא"ל – נשמח לשמוע מכם!
בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.
הסיפור המקורי נפתח במשפט: "בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום." לעומתו, בחרה שוהם סמיט לפתוח אחרת את עיבוד הסיפור לילדים צעירים. הטקסט, כמו האיורים, נותן מקום נכבד לכל אותם הדברים שידע עקיבא לעשות לפני שלמד קרוא או כתוב. כדאי לחשוב כיצד תרצי להציג את כל הדברים שילדי הגן יודעים לעשות, למה הם מסוגלים… וגם לתת ביטוי לשאיפות שלהם, מה חסר ומה יתווסף כשילמדו לקרוא.
"לא הביישן למד"
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדפנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. הסיפור מזמין עיסוק בפתגם וחיבור עם ההווי של ילדים שונים בקבוצה. מה מסקרן אותנו, איך לומדים דברים חדשים, מתי ואת מי שואלים, איך ואיפה מחפשים מידע… כדאי להוסיף דוגמאות מהניסיון האישי שלך ולהזמין דוגמאות מהורי הגן. כך תעודדי את הילדים לא להתבייש לשאול ותדגישי בסיפורים אישיים ש"לעולם לא מאוחר ללמוד".
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לחבר את הסיפור על רבי עקיבא עם דמויות נוספות ולשוחח על מהות העבודה של הרועה והתכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כמנהיג חכם ומורה גדול בישראל.
איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם?
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדופנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם? האם יש דברים שילדיכם יודעים ואתם לא? אל תתביישו לשאול אותם!
מכתב בהפתעה!
בסיפור, כל ילדי המשפחה, גם הילדים הצעירים נטלו חלק בכתיבת האיגרת. על אף הקלות והנוחיות בתקשורת טלפונית ובדואר אלקטרוני, עדיין יש הרבה חן בכתיבת מכתבים וקבלתם בדואר. הציעו לילדכם לכתוב מכתב ו/או ציור לחבר או בן משפחה, שאותו תרצו להפתיע. עודדו את ילדכם לכתוב כפי יכולתו. הכניסו את המכתב למעטפה מבוילת, הראו לילד כיצד כותבים כתובת דואר, ושלחו אותו. חכו כמה ימים לשמוע איך היה לקבל מכם מכתב! אם בבית משתמשים בדואר אלקטרוני, הציעו לילד גם לכתוב אי-מייל, לבן משפחה או חבר אחר, בארץ או בחו"ל וצרפו אליו תמונה.
המשפחה שלנו
המשפחה בסיפור אינה מסתפקת בקשרים עם בני המשפחה הקרובה, אלא משקיעים מאמץ רב בשמירה על קשר עם בני המשפחה המורחבת הגרים הרחק מהם. המשפחה היא ערך מרכזי בתרבות היהודית. משפחות רבות משתדלות לשמור על קשר עם המשפחה הרחבה, לעזור זה לזה בזמנים של צורך וקושי, וכמובן לחגוג יחד את החגים, השבת והשמחות. חשיבות המשפחה ומרכזיותה מתבטאת בסיפור במאמץ ובהתרגשות סביב כתיבת האיגרת, כמו גם בשמחה ובהתלהבות שבה היא מתקבלת.
משפחה על המפה
חשבו על המשפחה שלכם: היכן מתגוררים בני המשפחה? באלו ערים בארץ? האם יש לכם קרובי משפחה שאינם גרים בארץ? היכן הם גרים? איך אתם שומרים איתם על קשר? עיינו יחד עם הילד באטלס או מפת העולם. חפשו את הערים והמדינות בהן גרו משפחותיכם בדורות קודמים, והיכן גרים קרובי משפחה היום. שימו לב למרחקים: האם ניתן לבקר אחד את השני ברגל? ברכב? באונייה? במטוס?
האלבום המשפחתי שלי
בתמונה בעמוד 3 בספר מצוירת הדודה ביום נישואיה. דפדפו יחד באלבומי המשפחה, התמקדו בצילומים משמחות משפחתיות: ימי הולדת, חגיגות בר/בת מצווה, חתונות, בריתות. ציינו את שם האירוע ותנו לילד לזהות את בני המשפחה שבצילומים. בנוסף לשמות, ספרו על הקרבה המשפחתית: דוד/ה בן/בת דוד וכן הלאה.
גננות משתפות
הגננות בנצרת עילית משתתפות בקהילה לומדת המכינה בכל פעם את הפעילות לקראת הספר הבא. הן שלחו לנו מספר רעיונות לשיחה סביב הספר. הן מציעות לדון בערכים כמו שמירת הקשר עם המשפחה והיחסים איתה. אפשר, למשל, לשאול את הילדים מה כל ילד אוהב לעשות עם המשפחה שלו, ואיך בבית שלו שומרים על קשר עם בני המשפחה הרחוקים. רעיון המשלב פעילות בבית ובגן הוא לכתוב עם ההורים תיאור של יום בחיי המשפחה, להביא אותו לגן ולשתף את החברים בסדר היום המשפחתי.
עץ המשפחות שלנו - יצירה
בנו יחד בגן (אפשר מעיסת נייר) מודל של עץ רב ענפים. על דף נייר עזרי לכל ילד לכתוב את "עלה- המשפחה" שלו. (את שמות בני המשפחה הגרעינית). הציעי לחזור ולכתוב בעצמם את השמות המופיעים על "העלה" שלהם, ולקשט אותו. תלי בעזרת חוטים את עלי הנייר על העץ. הזמינו את הילדים שהכינו בבית עצי משפחה על פי ההצעות להורים, להביא אותם לגן. תמונות אומנותיות של משפחות מצויות בערכת "משפחה" באומנות אותה תוכלי למצוא במרכזי פסג"ה.
כמו משפחה!
ניתן גם לשוחח בגן על כך שלפעמים חברים הופכים להיות "כמו המשפחה" שלנו. שאלי את הילדים האם יש אנשים כאלה, שאינם קרובי משפחה אבל הם כמו משפחה. מה אוהבים לעשות עם החברים הקרובים האלה? במהלך השיחה תוכלי אולי להשתמש בפתגם "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" המופיע בתנ"ך בספר משלי כז י.
סימון המשפחה על המפה
תרצה רוטקוביץ מקרן תלי מציעה לשלב בין נושא המשפחה לעיסוק באגרת ובדואר: הצטיידי בדגלונים ובמפה גיאוגרפית גדולה של ישראל. בקשי מכל ילד לספר היכן מתגוררים בני המשפחה המורחבת שלו. את קרובי המשפחה המתגוררים מחוץ לישראל תוכלי לסמן באמצעות דגלונים הממוקמים מחוץ למפה. עזרי לו לנעוץ את הדגלונים במקומות המתאימים במפה. לאחר מכן אפשר לחלק לילדים מעטפות דואר, להדגים איך כותבים את שמות הישובים שעלו בשיחה. כל ילד יכתוב על מעטפה שם של ישוב רלוונטי לו וידביק בול (או כמו בול). כעת צרי שרשרת ארוכה ממעטפות הנייר ותלי אותה בגן.
איורים - סיפור בתוך סיפור
אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, מפנה את תשומת לבנו: "ישנו סיפור נוסף המסופר בספר ומצוי באיורים הקטנים בתחתית העמוד. גלו את הסיפור, וספרו אותו עם הילדים. מה תפקיד הסיפור הנוסף? מה הוא מעיד על המאיירת? זו הזדמנות לדבר על תפקיד המאיירת סוניה שכל ומה היא מוסיפה לסיפור הכתוב" הגב' מרים פוזנר, ראש צוות עידוד קריאה וספריות במטח, מתייחסת גם היא לאיורים בספר והציעה להתבונן עם הילדים במציאות המשתקפת מהן: "התמונות המלוות את הסיפור מייצגות את המשפחה והבית היהודי בעיירה. חזרו ודפדפו בתמונת הספר. שאלו: האם המשפחה של הילדים גדולה או קטנה? התייחסו לאם שבהריון, ולתינוק שהיא מחזיקה. הציעו לספור את מספר הילדים (כנראה 7 + 1 בדרך, למרות שרק שישה ילדים משתתפים בכתיבת האגרת). האם המשפחה עשירה או ענייה? לפי מה אפשר לנחש? (לפי הצפיפות, מעט הרהיטים הצנועים, הבגדים הפשוטים, הקירות והרצפה חשופים, אין כמעט צעצועים). שאלו: האם הילדים נראים לו שמחים בחלקם? במה הילדים בסיפור שונים מן הילדים בגן, ובמה הם דומים להם? מה רואים באיורים שהילדים אוהבים לעשות בבית ואחד עם השני?
לימוד כתיבה
"פרחה לה השין מראשו הנרגש כאילו אותה מעולם לא פגש" – לימוד כתיבה: הספר מתאר ילדים הקרובים בגילם לילדי הגן, המתאמצים מאוד לכתוב, ממש כמו שילדי הגן היום מתחילים לזהות אותיות ולהעתיקן. זו הזדמנות להרחיב את היריעה ולספר לילדים איך למדו לקרוא ולכתוב בימים עברו. הילדים בסיפור מתקשים לכתוב גם מפני שהם צריכים לכתוב בקסת ודיו ולא בעט או בעיפרון. (כדאי להצטייד בקסת ודיו של פעם על מנת להראות לילדים במה מדובר). שימי לב שבעמוד האחרון של הספר יש מקום בו יכול כל ילד לכתוב את שמו, אולי אפשר לתת לילדים לכתוב את שמם בנוצה ובדיו/צבע. עד היום ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים על ידי סופר סת"ם על קלף באמצעות נוצה ודיו. אם את מכירה סופר סת"ם, רב או אומן שעוסק בקליגרפיה תוכלי להזמין אותו על מנת שידגים לילדים כיצד הוא כותב.
סיפור מתורגם
נטע טורם, מדריכה במשרד החינוך, מציעה: הפני את תשומת ליבם של הילדים לכתוב על הכריכה: מיידיש: מיריק שניר. מהו תפקידה של המתרגמת? על מנת להדגים את נושא התרגום תוכלי לשאול את הילדים אלו שפות הם מכירים, וילדים הדוברים שפות אחרות יוכלו ללמד את חבריהם מילים חדשות ותרגומן. זו הזדמנות נפלאה לקרב ילדים עולים חדשים למרכז העשייה בגן ולתת ביטוי לארץ המוצא. אפשר גם להזמין הורה שדובר שפה אחרת וללמוד ממנו – שיר, מילים בודדות, כתיבת אותיות. תרצה רוטקוביץ מקרן תל"י כתבה לנו מספר הצעות להרחבת העיסוק בשפות היהודיות: יידיש, לדינו וגם ערבית – שיחה. שוחחי עם הילדים על שפת היידיש – שפתם של גיבורי "האיגרת". התייחסי לשמות שלהם. שאלי: האם מישהו במשפחה דובר יידיש? ספרי שבעבר היהודים דברו בשפות שונות שהיו מיוחדות להן. חלקם דיברו ביידיש, אחרים דברו בלדינו, שהיא שפה הדומה לספרדית. התייחסי לעובדה שהיידיש נכתבה באותיות עבריות ולכן הילדים בסיפור כותבים "שין" ו"מם". סופרים עד 10 ביידיש ובלדינו: כדי לחוות את צלילי השפות – למדי את בילדים לספור עד 10 ביידיש וגם בלאדינו: יידיש: איין, צווי, דריי, פיר, פונף, זעקס, זיבן, אכט, ניין, צען. לדינו: און, דוס, טרס, קואטרו, סינקו, סז', סייטה, אוצ'ו, מואבה, דיאס.

נעים להכיר – פָּלִינְדְּרוֹם
פלינדרום הוא מילה, משפט או מספָּר שאפשר לקרוא באופן זהה גם מימין לשמאל וגם משמאל לימין. בספר פלינדרומים רבים המודגשים בצבע תכלת. תוכלו לקרוא אותם יחד משני הכיוונים, ואולי תמצאו פלינדרומים נוספים, שלא מופיעים בספר.

משפחה הפוכה
תוכלו לשוחח על השוני בין בני ובנות המשפחה. במה אנחנו "הפוכים" או שונים זה מזה? איך מרגישים עם השוני? האם הוא תורם למשפחה? האם הוא מַקשה? מה אפשר להרוויח כשמישהו רואה דברים הפוך מאיתנו?

האזינו לסיפור
הקשיבו לעוד סיפורים של ספריית פיג'מה בפודקאסט "ירדן ודידי בפיג'מה".

יום הפוך
תוכלו לפעול "הפוך" מהרגיל – לצייר ביד שבה אתם פחות משתמשים, ללכת בדרך אחרת מזו שרגילים או לשנות את סדר הדברים שעושים אחה"צ ולראות מה אפשר ללמוד מההתנסות.

קריאה בכיף
הזמינו את הילדים להשתלב בקריאת הספר בדרכים שונות: לקרוא לפי התור – שורה הם, שורה אתם; לבחור מילה מרכזית בספר שחוזרת על עצמה ולחפש אותה בכל עמוד; או לתת להם לבחור עמוד או משפט שהם אוהבים במיוחד ולהקריא.

פינטרסט
שירים, יצירות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הכיתה כמרחב אנושי מגוּוָן
בכיתה, כמו בחברת הינשופים שבספר, יש גם דמיון וגם שוני בין הילדים. הספר מציע להפוך את הייחוד ששוּפוֹן מביא בהתבוננותו השונה להזדמנות להתפתחות וללמידה לכולם. בעזרת הסיפור תוכלו לעודד את הילדים להביא לידי ביטוי את הייחודי שבהם וליצור סביבה בטוחה ותומכת לכך.
שוּפוֹן מתמודד עם קושי בקריאה. כל ילד עובר את תהליך רכישת הקריאה בקצב משלו ובדרך משלו. בעזרת הספר תוכלו לעודד סביבה כיתתית מכילה שנותנת מקום לכל אחד ואחת.

קשב לעולם הפנימי של הילדים וקריאה בשני חלקים
הספר נוגע בנושאים הקרובים לחיי הילדים ועשוי לעורר רגשות שונים. הפניית תשומת לב לתגובות הילדים לקריאה, הן במילים והן בשפת הגוף, יכולה להעניק לכן צוהר נוסף לעולמם הפנימי.
הספר מעט ארוך. על סמך היכרותכן עם תלמידי הכיתה הַחליטו מראש אם לקרוא אותו בפעימה אחת או לחלק את הקריאה לשני חלקים. אפשר לעצור בנקודה שבה מגיע תורו של שופון לקרוא בנשף, ולשאול: "מה לדעתכם יקרה בהמשך?"
אפשר גם לעצור במהלך הקריאה ולזמן התייחסות לרגשות: "איך שופון מרגיש לקראת נשף הקריאה? איך הוא מרגיש במהלכו? ואיך הוא מרגיש בסופו? האם הייתם רוצים להשתתף בנשף כזה? למה?"

ייחוד בתוך חברה
שאלות ניטור הבנה – "מה היה מיוחד בדרך שבה שופון קרא מילים? למה הוריו חששו מנשף הקריאה? מה היה הפתרון שהם מצאו? מה קרה בנשף?"
שיח רגשי – "כיצד הגיבו ההורים של שופון כשגילו שהוא קורא הפוך? איך הם הרגישו? ממה הם חששו? איך שופון הרגיש כשגילה שהוריו חוששים? מה חשב מתושלח הזקן על הדרך שבה שופון קורא ורואה? מה שונה בין התגובה של מתושלח על הדרך שבה שופון קורא ורואה ובין תגובת ההורים של שופון על כך? אִילו הייתם פוגשים את שופון ואת ההורים שלו, מה הייתם אומרים להם?"
מתושלח אמר: "יש לנו מזל שיש לנו ינשוף אחד שרואה הכול הפוך ומלמד אותנו לראות את העולם בצורה אחרת." שאלו: "לְמה הוא מתכוון במשפט הזה? אתם מסכימים איתו? באילו מצבים הרגשתם שאתם רואים בצורה אחרת? איך אתם מרגישים כשמישהו רואה דברים אחרת מכם? איך אנחנו מתנהגים בכיתה כשמישהו רואה או עושה דברים אחרת מאיתנו? מה יכול להיות קשה או מאתגר בזה? מה ההזדמנות שיש בזה?"

שיח תפקידים
הספר מזמן שיח תפקידים כחלק מעיבוד הקריאה ויכולת הבנת נקודת המבט של הדמויות. אפשר לקיים שיח תפקידים בקבוצה שבה כל אחד מן המשתתפים יְיַצג את נקודת המבט של דמות מסוימת בסיפור, והדמויות ישוחחו ביניהן. השיחה יכולה להתנהל גם בהנחיית המורה.
כדי לאפשר לתלמידים נקודות מבט והזדהות, אפשר לשחק ב"לוּ הייתי": "לו הייתי שופון, מה הייתי עושה כאשר…? איך הייתי מרגיש?; לו הייתי אימא של שופון, מה הייתי עושה כאשר… איך הייתי מרגישה?"
ספרים שמתכתבים עם הספר הזה – "מהפכת התפוזים של מתי" מאת תמי שם-טוב או כל ספר שעוסק בהתגברות על קושי.

לוח כיתתי
אפשר לחשוב עם הילדים במה כל אחד מאיתנו שונה, ואפילו "הפוך", מהאחרים (במראֶה, בתחביבים, בדעות, בכישרונות ועוד). אפשר לחגוג את הייחוד באמצעות הכנת לוח שישקף את המִגוון שבכיתה, ויהיה בו מקום לשקף את המיוחד בכל אחד. תוכלו להזמין את הילדים לעצב את המקום האישי שלהם בלוח בעזרת תמונות, מילים וסמלים.

נשף קריאה
תוכלו לערוך בכיתה נשף קריאה משלכם שֶישים דגש על אהבת הקריאה ועל היופי שבעולם הספר. הַזמינו את הילדים להביא לנשף את הספר האהוב עליהם ולהציג אותו בדרכם: לספר עליו, לקרוא שורה ממנו או להראות ציור שציירו בהשראתו.

לזהות את הפָּלִינְדְרוֹם
בספר ישנם פָּלִינְדְרוֹמים, כלומר מילים או משפטים הנקראים באופן זהה משני הכיוונים. זוהי הזדמנות להכיר לילדים את המושג. אפשר להכין כרטיסיות עם פלינדרומים ועם מילים רגילות ולתת להם למיין אותם. בפעילות זו אפשר להיעזר במראה קטנה שתסייע להפוך את הכיוונים.