כוחה של קבוצה או קהילה וכוחו של כל קשר טמונים בהדדיות. ביכולת לתמוך ולהיתמך, לתת ולקבל. עזרה הדדית מחזקת את האמון בין חברי הקבוצה, מעניקה בטחון ומשמעות ותורמת לתחושת השייכות. אמנם לא לכולם פשוט לבקש או להושיט עזרה - מגוון של סיפורים משעשעים, מרגשים ומופלאים על עזרה הדדית יכולים לסייע להטמיע את ערך ההדדיות, לעורר השראה ולמלא את הלב ברצון טוב.
תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולהיזכר יחד בטיולים משפחתיים – היכן טיילתם? האם מישהו מכם היה עצוב בטיול ועזרתם לו? האם גם לכם יש סיפור על חפץ שאבד בטיול? ואולי גם אתם סייעתם בשמירה על הסביבה?
בהשראת הסיפור תוכלו לשחק משחק חיפושים מהנה – מלאו גיגית או דלי גדול מים, אפשר להוסיף למים סבון כדי שלא יהיו צלולים ושקופים. כעת הכניסו כל מיני חפצים קטנים: כפית, פקק, אבן, מטבע או כל חפץ אחר. בקשו מהילדים לעזור לכם למצוא במים את החפצים ש"אבדו" בתוכם.
מי שמרכיב משקפיים בוודאי מכיר את התחושה – עכשיו תוכלו להכיר אותה לשאר בני המשפחה: הניחו נייר אפייה או בד בהיר ודק על העיניים ונסו לראות מבעד לו: הסתכלו סביב וזה על זה – מה שונה? מהי התחושה?
כמו בספינתם של השלפנוצ'ה, גם בבית יש לפעמים בעיות או 'תקלות', שפתירתן מצריכה מאמץ משותף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד: באילו מצבים במשפחה אנחנו צריכים לחשוב על רעיון או פתרון? מתי נדרש מאמץ משותף? מתי קורה לנו שאנחנו מבינים שיש בעיה ואנחנו רק מדברים עליה, אך לא מתאמצים למצוא פתרון? ואיזו 'ציפור' עשויה 'להציל' אותנו במקרים אלה?
בסופו של הסיפור, בהיעדר פתרון הולם, מתקבצים "ארבעה שלפנוצ'ה על ארון אחד קטון".
תוכלו לנסות גם אתם להשתעשע ולבדוק – כמה בני משפחה יכולים להתקבץ על שטיחון אחד קטן? על ערסל? או בכל מקום אחר לבחירתכם. נסו לחשוב יחד ולהציע רעיונות ופתרונות יצירתיים שיעזרו לכם באתגר זה.
איזה מין שם מצחיק זה שלפנוצ'ה? יש לכם רעיונות לעוד שמות מצחיקים שכאלה המבולבלינוס? השטותיפולים? אפשר להמציא יחד יצורים דמיוניים ומשעשעים משלכם, לדמיין, לצייר ולצבוע אותם ולהחליט על שם ארוך ומצחיק עבורם.
"בלי מאמץ מיוחד, ככה סתם" –
בספינה של השְלָאפֵנוֹצֶ'ה יש חור. הם מודעים לכך שהמצב בעייתי ומבינים שצריך לעשות משהו בנידון, אך לא עושים שום מאמץ לשינוי המצב (מאמץ מוגדר כאימוץ הכוח, השתדלות להתגבר על קושי).
מאמץ משותף – כשיש בעיה הנוגעת לכולם, אפשר לגייס כוח משותף לחיפוש פתרון ולהתמודד יחד עם הבעיה.
הסיפור, הכתוב בהומור ובקלילות, מייצר הזדמנות פז לשיח חוזר על מאמץ. בעקבות הקריאה תוכלו לשאול:
"מתי, לדעתכם, כדאי להתאמץ?"
"מה אתם עושים בלי מאמץ מיוחד?" "מתי הרגשתם שהתאמצתם?"
"איך הרגשתם אחרי שהתאמצתם למען משהו?"
אפשר להרחיב את השיח ולשאול: "מה קורה לכם כשאתם מתמודדים עם משהו ויודעים שאתם לא לבד, שיש עוד ילדים עם קושי דומה לשלכם? האם הידיעה הזאת עוזרת לכם? איך?"
תוכלו לשלב את הסיפור בשיח וביצירת זירות המאפשרות לתלמידים "סיעור מוחות" ומדרבנות אותם לגייס מאמץ לשֵם חיפוש אחר פתרונות.
ומה עוד יש בספר? לקיחת אחריות או האצלת אחריות על האחר ועיסוק במצב שבו כולם נמצאים "באותה סירה", כלומר כולם באותו מצב וגורל ומתמודדים עם אותן התמודדויות.
מה קורה במצב כזה? האם צרת רבים היא חצי נחמה? מי פועל ואיך?
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. באופן זה יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב מקרוב אחר הסיפור המשעשע ולהעשיר את חוויית הקריאה.
נקודת עצירה לניבוי – תוכלו לעצור את הקריאה בעמוד השני של הסיפור, כשהשלאפנוצ'ה מגלים לראשונה שיש חור בספינה ואומרים: "מוכרחים לעשות מעשה…", ולשאול: "איזה מעשה הם יעשו, לדעתכם?".
שאלות הבנה – ניתן לשאול:
"מה קרה לספינתם של השלאפנוצ'ה?"
"איך הם התמודדו עם הבעיה?"
"האם הבעיה נפתרה?"
"מה קרה להם בסוף?"
"וזה לא היה כל כך נורא, אבל גם לא ממש נעים" – תוכלו לשאול:
"אֵילו עוד מצבים ביום-יום יכולים להתאים, לדעתכם, למשפט הזה?"
אחריות – השְׁלָאפֵוֹנוֹץ' שעל הארון אמר שמוכרחים לפתור את הבעיה – וחזר לישון.
אפשר לשאול:
"מה דעתכם על כך? אם צריך לעשות משהו, מדוע הוא חזר לישון? מה, לדעתכם, הוא ציפה שֶיקרה?"
"קרה לכם שידעתם שיש בעיה, ובכל זאת בחרתם שלא לעשות כלום לגביה? מה קיוויתם שיקרה במצב זה?"
"מי הייתה ה'ציפור' שלכם?"
"מתי הרגשתם שמוכרחים לעשות מעשה ולהתאמץ כדי לעזור לעצמכם או לאחרים?"
"חור בספינה הכיתתית" – בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על מצבים שדומים לחור בספינת השלאפנוצ'ה ומצריכים עזרה ופתרון, כאלה שקרו בכיתה או כאלה שעשויים לקרות בה.
אפשר לשאול:
"מתי, לדעתכם, אפשר לחכות כשיש בעיה, ומתי צריך 'לעשות מעשה'?"
"מתי אתם מחכים שמישהו יוביל את הטיפול בבעיה, ומתי אתם נושאים באחריות על עצמכם?"
טיפוח הומור – ניתן לשאול:
"האם הסיפור מצחיק בעיניכם? מה הצחיק אתכם במיוחד?"
בעקבות הסיפור תוכלו לשחק משחק שיעודד את התלמידים לפעול, לשתף פעולה ולגלות תושייה: "מקום על העיתון" – הַניחו על רצפת הכיתה דפי עיתון. כעת הַשמיעו מוזיקה. כל זמן שהמוזיקה מתנגנת ברקע, התלמידים מטיילים, וכשהיא נעצרת, עליהם למצוא מקום ולעמוד על אַחַד העיתונים. בכל סבב יוּסר דף עיתון אחד מהרצפה, והתלמידים יצטרכו לפעול מהר, להסתדר ולעמוד יחד על העיתונים הנותרים.
שלאפנוצ'ים משלנו – בהשראת השלאפנוצ'ה אפשר לבקש מהתלמידים להמציא יצורים דמיוניים. לשם כך עליהם לחשוב איך הם נראים, מה הם אוהבים לעשות, איפה הם נהנים להיות…
הַציעו לתלמידים לצייר אותם ולהעניק להם שמות ארוכים ומשעשעים שניתן להציג בכיתה.
סיפור דמיוני עם פתרונות דמיוניים – בעזרת היצורים המשעשעים שהתלמידים הציעו ניתן ליצור יחד סיפור מסגרת שקורית בו תקלה כלשהי, ולחפש לה פתרונות. הפתרונות לא חייבים להיות הגיוניים; בְּסיפור שבו הכול מתאפשר אפשר לתת דרור לדמיון!
בספרי פעוטות רבים יש משפט חוזר שעוזר לפעוטות לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. את המשפט החוזר אפשר להדגיש בזמן הקריאה בעזרת קול מיוחד, תנועת גוף או שינוי קצב הקריאה. לדוגמה: כשאומרים "בוא איתנו" אפשר להוסיף תנועת ידיים מזמינה, או להאריך את סוף המשפט "ויש אצלנו מ-ק-ו-ם".
הילדה בספר מזמינה את הילדים להיכנס תחת המטרייה ו"להתארח" אצלה. אפשר לשאול את הילדים אם הם אוהבים לארח אצלם בבית ואת מי היו רוצים לארח.
לפעוטות קשה לפעמים לחלוק את המשחקים שלהם כשהם מארחים בביתם. תוכלו לשוחח על כך ולהסביר שכמו שהמטרייה בספר נשארה של הילדה גם כשהזמינה ילדים להיכנס תחתיה, כך גם החפצים האישיים שלהם נשארים שלהם.
תוכלו להאזין לשיר מתוך התוכנית "פרפר נחמד" בכאן חינוכית ולהצטרף לשירה בקול ותנועה. מילים ולחן: דתיה בן דור.
ביצוע: אסתר רדא, אורי בנאי, מיטל רז, עמי ויינברג.
כמה בני משפחה יכולים להיכנס מתחת למטרייה אחת? וכמה מתחת לשמיכה? ומתחת לשולחן האוכל? בהשראת הספר תוכלו לבדוק איך תצליחו להצטופף כולכם יחד במקומות שונים בהנאה ובצחוק.
ביום גשום תוכלו להצטייד במגפיים, מעיל ומטרייה ולצאת לטיול בגשם! אפשר להיכנס לשלוליות ולהתבונן בדברים המיוחדים שמשתנים בסביבה בזמן הגשם – כמה אנשים יש בחוץ? איך נראים השמיים? מה קורה כשהגשם פוגש באדמה או במדרכה? איזה ריח יש באוויר?
הספר על פי שירה האהוב של דתיה בן דור, מתאר טיול בגשם שהופך להתנסוּת בחברוּת ובראיית צורכי האחר. כשהילדה רואה ילד ללא מטרייה, היאמייד מזמינה אותו להצטרף אליה. בעזרת חריזה ומהלך חוזר עוד ילדים מצטרפיםלטיול בגשם בהנאה ובקלילות.
כדאילהתחילבשאלותהבנה: "מהעשתההילדה? מההיאהחזיקהבידה? אתמיהיאפגשהבדרך? מההיאעשתהכשהיאראתהילדאוילדה בלי מטרייה? מה זה 'יבש'? מהההֶפךשל 'יבש'? מהקרהבסוף, כשהשמש עלתה?"
חורף – "יצאתם פעם לטיול בגשם? מה ראיתם בטיול? באיזו עונה יורד גשם? מה קורה בחוץ כשהגשם יורד? מה קורה לאדמה? לְמהמשמשתמטרייה? מהאתםאוהביםבעונתהחורף? מהאתםלאאוהביםבעונה זו?"
להזמין חברים– "הלכתם פעם עם מישהו מתחת למטרייה? מי זה היה? היה נעים ללכת יחד? לְמה עוד מזמינים חברים להצטרף? איך מזמינים חברים להצטרף לְמשחק? הזמנתם פעם חבר או חברה הביתה? מה עשיתם יחד?"
לאחר הקריאה הראשונה תוכלו להביא למעון מטרייה ולהראות לפעוטות איך היא נפתחת ונסגרתוממה היא עשויה ולצרף אותה לקריאה. תוכלוגם לצרףמֶחֱווֹת גוף שיסייעו להבנת הסיפור, לדוגמה: ציוןמספר הילדים בכל עמוד באמצעות האצבעותותנועותידייםהמסמנות "בוא".
כולם ביחד – הַזמינו כמה פעוטות לנסות להיכנס יחד מתחת למטרייה גדולה שתחזיקו. בכל פעם הגדילו את מספר הילדים שינסו להיכנס מתחתיה. אפשר לשחק במשחק דומה באמצעות חישוקים או מַצנח. פעילות זו תוכל לעזור לפעוטות להבין את משמעות המילה "מתחת".
מי מתחבא מאחורי המטרייה – בזמן שהפעוטות עוצמים עיניים, הַזמינו ילד או ילדה להיכנס מתחת למטרייה גדולה. הַחזיקו אותה בצורה אנכית (כמו וילון) כך שתסתיר אותם. כעת בקשו מהפעוטות לפקוח עיניים ולנחש מי מאחורי המטרייה.
מטרייה עוברת – בזמן שהפעוטות יושבים במעגל, השמיעו מוזיקה (מומלץ שתשמיעו את השיר) ובקשו מהםלהעביר את המטרייה מאחד לשני. עִצרו את המוזיקה מדי פעם. מי מחזיק עכשיו את המטרייה? למשחק זה כדאי לבחור מטרייה קטנה וקלה המותאמת לילדים מבחינה בטיחותית.
הָביאוכמה פריטי חורף, כמו מטרייה, מעיל, כפפות, מגפיים, וכמה פריטיקיץ, כמו בגד ים, מכנסיים קצרים ומשקפישמש.הַניחו אתהפריטים בשורה ושאלו:"מהשייךלחורףומהלא?". לאחר המיון תוכלו לעבור על כל פריט, להדגים מה עושים בווללמדאתהפעליםהמתאימים לו: כפפות – עוטים, כובע – חובשים, מגפיים – נועלים וחולצים.
גִזרו עיגול גדול למשולשים מאורכים שמספרם כמספר הילדים במעון. גִזרו בצורה מעוגלת את הבסיס של כל משולש כך שתיווצר צורה של מטרייה פתוחה, כפי שהיא נראית מלמעלה. הפעוטות יקשטו את המשולשים ולאחר שיסיימו, תוכלו לחבר את כולם על הלוח למטרייה גדולה תחת הכותרת "אצלנו במעון יש מקום לכולם".
עושים מקום – פעוטות עוסקים פעמים רבות בשאלה אם יש או אין מקום, וחשים לעיתים שהמקום של האחר עלול לגזול את מקומם. במהלךהיום, כשהם נתקלים בקונפליקט סביב מקום ישיבה או מִתקן שהם לא רוצים לחלוק את המשחק בו, אפשרלהציע: "אולי אפשר לעשות מקום כמו מתחת למטרייה?" או "תוכלו לשחקביחדכמוהילדיםשטיילוביחדמתחתלאותה מטרייה?"
הזמנהלהצטרף – אם אתן מבחינות בפעוט או פעוטה שמתקשים להצטרף למשחק, תוכלו להציע לפעוטות האחרים להזמין אותם כמו שעושה הילדהשבספר.
תוכלו לשוחח על אנשים מבוגרים שאתם מכירים או הכרתם בעבר: מי הם היו? מה היה הקשר שלכם איתם בעבר? מה אתם אוהבים לעשות יחד בהווה? אילו זיכרונות יש לכם, ההורים, מדמויות מבוגרות שליוו את ילדותכם?
אמירה מציעה לשחק במשחק ששיחקה פעם – גם אתם יכולים! איך משחקים? אחד המשתתפים הוא "המלך", והשאר הם "ילדיו" שבאים לפניו ואומרים: "שלום, אדוני המלך!" המלך עונה: "שלום ילדיי היקרים! איפה הייתם ומה עשיתם?" הילדים צריכים להסביר איפה היו ומה עשו, ללא מילים, בעזרת תנועות גוף והבעות פנים, והמלך צריך לנחש. אפשר ורצוי להתחלף בתפקידים.
עלמה מתכננת מסיבת קסמים עם מצנפת קסמים ושיקוי מופלא, ומזמינה קוסמים ומכשפות להצטרף. גם אתם יכולים לתכנן מסיבת קסמים… עם רעיונות קסומים משלכם. ואולי מסיבת מנוחה? מסיבת משחקים? או מסיבה בנושא אחר שאתם אוהבים?
"'איך קוראים לך?' עלמה שואלת. 'אל תפריעי לגברת,' אימא מנסה ללחוש."
ישנם ילדים שחשים חיבור טבעי לדמויות קשישות, מגלים סקרנות כלפיהם ונוטים "לאמץ" אותם אל ליבם. לעומתם, יש ילדים שמתקשים להתקרב אל דמות מבוגרת, השונה מהם בקצב, במראה ובאורחות החיים. ברוב המקרים קשר בין ילדים לקשישים מרבה את רגעי האושר של שני הצדדים, מפיג את הבדידות שמלווה רבים מהקשישים ומעורר בהם התרגשות, שמחה, חיוניות ומשמעות; המבוגרים שמחים להעניק מהידע ומהניסיון שלהם ולשתף בזיכרונותיהם. מפגש קבוע של ילד עם קשיש תורם להתפתחות הרגשית של הילד – הוא מפתח אמפתיה, הבנה רגשית ויכולת הקשבה, ותחושת המשמעות והביטחון שלו מתחזקת. כמו כן שני הדורות נוטים להשתהות ולא למהר ל"מטלה" היומית הבאה, וכך הם מרגישים בנוח זה בנוכחות זה. להרחבה – תוכנית "דור לדור יביע אומר" של החמ"ד. מה קורה כשקשישים וילדים נפגשים? – על תוכנית רחבה באוסטרליה למפגש משותף, אתר N12 .
"וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" [ויקרא יט, לב] – יש הרבה מילים חלופיות ל"זקן". בתורה מופיעה רק המילה "זקן", מילה המקושרת לכבוד ולחוכמה. הספר יכול להשתלב ככלי היכרות של התלמידות והתלמידים עם הזִקנה כחלק ממעגל החיים, עם משמעות הביטוי "והדרת פני זקן" ועם קִרבה לדור שיכול להעשיר ולהיות מאושר. להרחבה – הביטוי "והדרת פני זקן" באתר מילוג. בחירת פעילויות – מגוון הפעילויות המלוות את הספר נועדו לאפשר לך, המורה, לבחור את אלה המתאימות ביותר לך ולכיתה.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל תלמיד ותלמידה בהן עותק אישי. העותק האישי בסיפור זה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו יתאפשר לילדים לעקוב אחר שתי העלילות המתרחשות בעת ובעונה אחת ולהבין את הסיפור טוב יותר בעזרת האיורים. קריאה חוזרת – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב. הפעם אפשר לעצור בכל מקטע: הבית, הדרך, החנות והחגיגה, כדי להדגיש את חלוקת העלילה לשני עולמות: עולם הילדה ועולם האישה המבוגרת, ולהבין את ההקבלה בין הדמויות ואת השוני ביניהן. כדאי להשתהות על האיורים ולשאול: מה קורה אצל עלמה הילדה?; ומה קורה בינתיים אצל אמירה השכנה?.
לאחר הקריאה ניתן לשאול שאלות הבנה – כיצד התכוננה עלמה ליום הולדתה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; איך התכוננה אמירה ליום ההולדת שלה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; האם הן הכירו זו את זו לפני שנפגשו בחנות?; מה קרה בחנות?; כיצד הן חגגו את יום ההולדת בסופו של דבר? שיח רגשי – תוכלו לשוחח עם תלמידי הכיתה על הרגשות בסיפור: עלמה – מה גרם לעלמה לעזוב את חפציה בחנות ולהושיט עזרה לאמירה? מדוע, לדעתכם, עלמה חלקה יום מיוחד, יום הולדת, עם מישהי נוספת? כיצד, לדעתכם, היא הרגישה כשפגשה באמירה? שערו: כיצד היא הרגישה בעקבות המסיבה המשותפת? אמירה – כיצד, לדעתכם, הרגישה אמירה בתחילת הסיפור? את מי היא שיתפה בכך שיש לה יום הולדת? כיצד היא הרגישה במהלך מסיבת יום ההולדת? מה, לדעתכם, כל אחת יכולה ללמד את האחרת, ומה שתיהן יכולות ללמוד זו מזו? מהסיפור אל עולמם של הילדים – בקבוצות קטנות ניתן לשאול – כיצד הרגשתם כשעזרתם לאחרים? כיצד אתם מרגישים כשעוזרים לכם? האם יש לכם קשר עם אנשים מבוגרים? מי הם ומה הקשר שלכם אליהם? מה אתם עושים יחד? מתי אתם נפגשים?
תוכלו לגבש תוכנית בין־דורית ולשלב אזרחים ותיקים מהקהילה בפעילות – אפשר, למשל, ליזום מפגשים קבועים בכיתה עם סבים וסבתות ועם דמויות מבוגרות אחרות ובמהלכם לבקש מהם לספר סיפור, זיכרונות או חוויות מהילדות או ללמד תחום מעניין: תחביב, מקצוע ועוד. אפשר לארגן שעת סיפור משותפת או פעילות לשיתוף בזיכרונות ובחוויות. אפשר ליזום פעילות משותפת עם מועדון קשישים שנמצא בקרבת מקום או עם שכנים מסביבת בית הספר ולקרוא את הספר במהלכה.
מה קרה אחרי חגיגת יום ההולדת המשותפת? – לאחר הקריאה ניתן לדמיין את הפרק הבא של הסיפור: מה דעתכם: האם הקשר בין עלמה לאמירה ימשיך? אילו דברים הן יעשו יחד? התלמידים יוכלו לבחור לשתף בתשובותיהם באמצעות חיבור, ציור או המְחזה.
אמירה מלמדת את הילדים החוגגים איתה משחק ששיחקה פעם. תוכלו לתת לילדים משימה ולבקש מהם "לראיין" דמות מבוגרת מוכרת ולשאול אותה: מה שיחקת פעם, בילדות? ושאלות נוספות כרצונם. כדאי שהתלמידים יצלמו או יקליטו את הריאיון וישתפו בו את הכיתה. ניתן לצאת לפעילות תנועה הכוללת "משחקים של פעם".
להצעות למשחקים – "להיות בתנועה: משחקים של פעם", באתר אפשרי בריא.
מה התפקידים של כל אחת ואחד במשפחה שלכם? עם מי הייתם רוצים להתחלף? ברוח הספר, תוכלו לדמיין יחד החלפת תפקידים במשפחה: מה יעשו הילדים אם יתחלפו עם סבא? ומה יעשה סבא אם יתחלף עם אמא? ואיך תוכלו לעזור זה לזה?
מיהי הדמות: רופאה או אולי ליצנית? – בכל תור אחד המשתתפים בוחר בעל מקצוע, מציג אותו בפנטומימה והמשתתפים צריכים לנחש מיהי הדמות. קצת קשה לנחש? – אפשר לתת רמזים.
קריאה רציפה – בקריאה הראשונה כדאי לשמור על רצף סיפורי ולבדוק בנקודות חשובות אם העלילה הובנה. העמקה בסיפור תיעשה בהקראה חוזרת: שאלות שחזור והבנת העלילה – מדוע בחרו הילדים לעזור לנגנים? למה הם נאלצו להפסיק? מי החליף את מי? כיצד עזרה כל אחת מהדמויות? שאלות על רגשות ומסרים – כיצד, לדעתכם, הרגישו הילדים כאשר הגישו עזרה? שאלות שקושרות לעולם האישי – מה דעתכם על הסיפור? מה הצחיק אתכם בסיפור? מה אהבתם בסיפור במיוחד? מדוע?
עזרה הדדית מרחיבה את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ותורמת לתחושת הערך העצמי. ניתן לשאול: כיצד עזרו החברים בסיפור זה לזה? מדוע הם בחרו לעזור, לדעתכם? האם גם אתם עזרתם פעם לחבר? איך הרגשתם אחרי שעזרתם? איך החבר הרגיש, לדעתכם? האם חברים עזרו לכם פעם? האם תרצו לשתף? באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להגיש עזרה לחברים? פינת חברים עוזרים – אפשר להכין מרעיונות הילדים מאגר של מצבי עזרה, להכין יחד לוח בנושא ולעודד אחריות חברתית ועזרה הדדית. "סליחה, אפשר טובה קטנה?" – הספר עוסק גם בבקשת עזרה. לעיתים ילדים מתביישים ומעדיפים שלא לבקש עזרה. תוכלו לשוחח על כך ולהדגיש שבקשת עזרה היא, למעשה, חוזקה. ניתן להקריא לילדים כמה מבקשות העזרה המופיעות בסיפור ולשאול: מדוע הנגנים מבקשים עזרה? באילו מצבים צריך לבקש עזרה ממבוגר שמכירים, ובאילו מצבים אפשר להיעזר בחבר? מה מרגישים כשמבקשים עזרה? איך מבקשים עזרה? כדאי לשוחח בקבוצות קטנות ולבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במקרים שבהם קיבל עזרה: מה הרגשת? מי עזר לך ובמה? כדאי גם לשתף את הילדים במקרים שבהם צוות הגן פונה לעזרה, למשל בסידור הגן, וגם במקרים מחוץ לנעשה בגן כדי להדגיש כי כולנו "רִקמה אנושית אחת חיה".
בעלי מקצוע מסקרנים ילדים, והם נהנים לדמיין את עצמם כמותם ולשחק בתור בעלי מקצוע. תוכלו לשוחח איתם ולשאול: אֵילו מקצועות יש בסיפור ומה תפקידם? אילו מקצועות נוספים אתם מַכירים? אילו מבין בעלי המקצוע הייתם רוצים להיות ליום אחד או יותר?
כדאי להפגיש את הילדים עם בעלי מקצוע שמעניינים אותם, לצפות בסרטון עליהם או להתבונן בתמונות מתאימות. למי זה שייך?חפצים ומקצועות – ניתן להציג חפצים המתקשרים למקצועות שונים ולשער למי הם שייכים. כדאי לבחור חפצים שהילדים מכירים, כמו: מעדר, סטטוסקופ, מיקרופון, כפפות לתנור, וגם חפצים מוּכרים פחות, כמו: אובניים לקַדרים, מַרְצֵע לסנדלר. ומה עם חפצים שמשתייכים לכמה מקצועות? – מספריים, למשל, הם כלי עבודה של ספר, אך גם של תופרת, סנדלר, רופאה וצייר. תוכלו להניח חפצים כאלה לפני הילדים ולבחון יחד למי הם יכולים להתאים. משחקי דמיון – מקצועות: תוכלו לאסוף אביזרים ותחפושות של בעלי מקצועות שונים ולאפשר לילדים להתחפש, לשחק ולהציג את ה"מקצוע" שלהם. קשר משפחתי – אפשר להזמין בני משפחה לספר לילדי הגן על המקצוע שלהם ולהביא תמונות או אביזרים להדגמה ולהתנסות.
המאייר שחר קובר אייר אתרים מאזור טִבְעוֹן: פסל של אלכסנדר זַיְיד – "השומר", שֶלט הכְוונה לעתיקות בית שערים ובית קפה בטבעון.
אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה המייצג את מרחבי החיים של הגן שלכם: תוכלו לצאת ולבדוק אילו חנויות יש באזור ואילו בעלי מקצוע. אפשר להכין רשימה שלהם או לתעד אותם במצלמה. אפשר לחשוב ולדמיין מה היה קורה אילו היו בעלי המקצוע מהמרחב שלנו מתחלפים אלו עם אלו, לחבר יחד עלילה מבדחת ולהוסיף איורים.
"לִיפֵּף תַלְתַל סְבִיב מַעֲרוֹךְ" הסיפור שופע הומורושימוש במצבי אבסורד, כלים מהנים המאפשרים חשיבה חופשית, דמיון ויצירתיות ותורמים לתחושת השייכות. מבלבלים חפצים – אפשר לבדוק יחד באילו חפצים השתמשו בסיפור שלא כמקובל – מסרק, למשל – ולשאול: כיצד משתמשים בחפץ? מה עשו בו בסיפור? ומה עוד אפשר לעשות איתו?
תוכלו להביא חפצים שונים, להמציא להם שימושים יצירתיים ולצחוק בקול.
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות – העשרה והרחבה של אוצר המילים: שפה ואוריינות – "תהלוכה", "שעה קלה", "פער עיניים", "בששון ובשמחה". חריזה – כל הסיפור כתוב בחרוזים. מורפולוגיה – פעלים – הסיפור משופע בפעלים שעניינם
בעלי מקצוע: "ליפף", "הקציף", "יגרוף", "ישתול", "לגזוז". רצף סיפורי – הסיפור בנוי ממִקטעים קצרים במבנה
חוזר של בעיה והתרה. המבנה יכול לסייע במעקב אחרי
הרצף ובשחזור הסיפור בעל-פה. הבנת מסרים גלויים וסמויים בסיפור – בסיפור יש מסרים של חברּות טובה וערבות הדדית, חשיבה יצירתית, התחשבות ויכולת לבקש לעזרה.
מודעות חברתית – סיוע בהבנת האחר. התנהלות חברתית – מערכת יחסים חיובית ומתגמלת בין אנשי היישוב. אוריינות גופנית ובריאותית – פעילות ועשייה מביאות לתחושת סיפוק, כפי שניתן לראות באיורים. חשיבה יצירתית – כשהם מתבקשים לעזור, בעלי המקצוע מוצאים דרכים יצירתיות לעיבוד יכולותיהם.
חברּות טובה וערבות הדדית – שייכות, דאגה ותרומה לזולת ברצון. אהבת הדעת, הספר וחדוות הלמידה – הלשון הקולחת,
ההומור והאיורים מסייעים להתחבר לסיפור, לחזור אליו
ולשחזר אותו בהמשך. יחסי קרבה ואהבה במשפחה – הרמוניה בין האחים הפועלים ומחליטים יחד.
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "טוק טוק טוק דופקים בדלת" מאת: דבורה בושרי, אייר: איתן אֶלוּאַ, הוצאת: ספרית פועלים (גנים).
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
פעילות חווייתית בעקבות "טוק טוק טוק דופקים בדלת!" מאת דבורה בושרי.
🖨️ הדפיסו את הכרטיסים
✂️ גזרו
🎡 קראו את ההוראות ושחקו!
🎯 המטרה: להרים כמה שיותר זוגות כרטיסים של אותה פעולה בזכר ונקבה!
המשחק תורגם לרוסית ולאמהרית – במיוחד למשפחות עולים!
הסיפור מזַמֵן שיחה על שכנים ועל קשרים: תוכלו לבחון יחד מיהם השכנים שאתם מכירים, ולחשוב על פעילות להיכרות עם משפחה שגרה בשכנוּת. אתם ההורים מוזמנים לשתף בסיפורי שכנים מילדותכם: מי היו השכנים שלכם ומה עשיתם ביחד
תוכלו להכין ביחד דבר־מה ולתת לשכנים: זה יכול להיות מאכל, ציור ואולי מכתב שתשאירו ליד הדלת, ואפשר פשוט לבקר ולשאול לשלומם. והכי פשוט: לחייך כשפוגשים שכנים, ולהגיד "שלום", "מה נשמע?" ו"יום נפלא!".
כחלק מההשתלבות בקהילה כדאי להכיר את מי שגרים בשכנות לגן הילדים. תוכלו להזמין שכנים נבחרים ולערוך איתם היכרות, להזמין אותם לספר על כישוריהם, על מקצועותיהם ועיסוקיהם ועל תחומי העניין שלהם. אפשר לדאוג לכיבוד ולחלק לאורחים ולשכנים המבקרים בגן. ומה עוד? מה מציעים הילדים והילדות?
האיורים שבסיפור מוסיפים פרטים שאינם מופיעים בכתוב. תוכלו לבקש מהילדים ומהילדות להתבונן בבעלי החיים שבסיפור ולספר מה הם עושים: איזו חיה באה לבקר את יעל? איזו חיה היא פגשה שם? מה החיות עושות בכל עמוד שבספר?
מסופר שהבניין נמצא בירושלים. כדאי לשאול: איך ניתן לראות זאת באיור?
אפשר להציג תמונות של אתרים בירושלים המופיעים בסיפור – לדוגמה: אגף הנוער והיכל הספר במוזיאון ישראל, פסל "חלום יעקב" והאיילות מעמק הצבאים" שמופיעים בעמוד 2 – ולגלות כיצד המאייר איתן אֶלוּאַ אייר אותם.
תוכלו לבקש מאחד מילדי הגן להתבונן באיורים שבסיפור, לבחור פעולה כלשהי ולהדגים אותה בפנטומימה, בכתיבה, בציור, בנגינה או בריקוד. הילדים האחרים יגידו מהי הפעולה, ואם יתקשו בכך – יוכלו להיעזר באיורים.
הילדים שבסיפור יוצרים יצירות מקרטון בביקורם אצל יעל. כדאי להגיש לילדים משטחי קרטון וארגזי קרטון וכן מגוון צבעים וחומרי יצירה להתנסוּת וליצירה חופשית.
תוכלו ליצור בגן "מרחב עשייה" (makerspace), לחשוב ולתכנן יחד מה תרצו ליצור מקרטון: האם יש אביזר שיכול לשדרג את מרחבי המשחק והפעילות שאותו היו רוצים לייצר מקרטון? אולי יש אביזר שניתן לעצב מקרטון ולהעניק כמתנה לשכנים של הגן?
סיפור חנוכה הוא סיפור שעובר מדור לדור. האם יש לכם סיפורים, שירים או מאכלים שעוברים אצלכם במשפחה? לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן או להכין יחד מאכל אהוב.
בזמן הדלקת נרות החנוכה הביטו כיצד הם מעבירים אור מנר אחד לשני. כמו נרות החג, גם אתם יכולים להעביר אהבה במשפחה: עומדים בשורה ומעבירים מאחד לשנייה "אור" של אהבה בדמות חיבוק, נשיקה או מילה טובה. אם מתחשק – אפשר לערוך כמה סבבים שבכל אחד מהם ממציאים דרך חדשה לבטא באמצעותה אהבה ולהעביר אותה למישהו אחר מהמשפחה.
המשחק דומה למרוץ שליחים, כאשר הנר הוא החפץ שעובר בין בנות ובני הבית: בכל פעם אחד מבני הבית רץ עם הנר עד לנקודה מוסכמת, שם מחכה לו בן משפחה נוסף, מקבל את הנר ורץ הלאה כדי להעביר לבן המשפחה הבא בתור. אפשר לבחור מסלול מעגלי שבו משחקים סביב-סביב עד שמתעייפים, ואפשר לבחור מסלול שמסתיים בנקודה שנקבעה מראש. העברתם את הנר? – כל הכבוד! אפשר להעביר ביניכם כריות וכוסות שתייה ולנוח יחד…
חג החנוכה הוא הזדמנות להעניק שמחה ואור לקרובים, לשכנים ולבני המשפחה: תוכלו להכין ברכת חג בצורת נר ולכתוב יחד מילות ברכה שיאירו את החג ויחממו את הלב של מי שיקבל אותן.
הצעות ליצירה ולהכנת כרטיסי חג בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדים וילדות צעירים מתקשים לעתים לחלוק. שיח רגשי מתווך יכול לסייע להם ללמוד לחלוק ולהפנים את ערך הנתינה. תוכלו לשאול:
🕯️ למה הַשַׁמָּשׁ לא רצה להדליק את הנר? ממה הוא חשש?
🕯️ האם גם אתם חוששים לתת דברים לאחרים?
🕯️ איך, לדעתכם, הרגיש הַשַׁמָּשׁ אחרי שהנר נדלק?
🕯️ איך אתם מרגישים כאשר מעניקים לכם דברים?
🕯️ איך אתם מרגישים כשאתם מעניקים לאחרים ומשמחים אותם?
בעקבות האיורים
🕯️ מה ההבדל בין מראה השכונה בתחילת הסיפור ובין המראה שבסופו?
🕯️ כיצד הָעמידה של השַׁמָּשׁ השתנתה לאורך הסיפור?
🕯️ האיורים לאורך כל הספר מביעים נתינה מסוגים שונים. נעקוב אחריהם עם הילדים והילדות וננחה אותם להתבונן כיצד מתוארים הנר הנותן והנר המקבל: מהי הבעת הפנים? כיצד כל אחד מהם מרגיש?
מה אפשר להעביר לחבר, והוא לעולם לא ייגמר? 🕯️ תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעביר דבר שכדאי לתת לחברים ולקבל מהם: מחמאה🕯️, חיוך🕯️, סיפור🕯️ בדיחה🕯️ או לחיצת יד🕯️. כל ילד או ילדה ישַׂמחו את מי שיושב מימינם עד שיסתיים הסבב ויוכרז הדבר הטוב הבא.
בעקבות הפעילות תוכלו לשוחח על הדברים שאפשר לתת לחבר והם אינם נגמרים לעולם.
חריזה – לאורך הסיפור השתמשה הסופרת בחריזה סופית שעניינה צלילים זהים בסופי מילים המופיעות בסוף הטור. לאחר הקראת הסיפור נציע לילדים לאתר את החרוזים. ניתן להציע להם להכין משחקי קלפים המבוססים על החרוזים בשיר.
הצליל "שְׁ" – צליל זה מופיע שוב ושוב בסיפור. בעמ' 12, למשל: דרש/ שַׁמָּשׁ/ אש/התעקש… אפשר להקריא את הפִּסקה ולבקש מהילדים והילדות לנסות להבחין בצליל החוזר על עצמו ובאות שי"ן.
בהמשך יוכלו ילדות וילדי הגן להציע מילים נוספות שבהן הצליל "שְׁ" מורגש.
משחק תנועה – הילדים והילדות עומדים בשורה ומאזינים למילים שנאמרות להם. כאשר הם שומעים מילה הכוללת את הצליל "שְׁ", הם מתקדמים בקפיצה, כך עד שהם מגיעים אל היעד.
בעקבות ההאנשה של הנרות אפשר ליצור חנוכיות אנושיות. בקשו מילדי וילדות הגן להתחלק לקבוצות של שמונה וליצור בגופם חנוכייה עם שמונה "נרות". הילד שייבחר לתפקיד השַׁמַָשׁ "ידליק את הנרות" האנושיים בדרכים מגוונות כמו טפיחה על הגב או מילת קסם. כל "נר" ש"יידלק" יניע את גופו בדרך שיבחר כדי להמחיש את תנועת השלהבת.
🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️
ניתן להשמיע לילדים את הפיוט "אור הנר" מאתר "בואו לגני". הפיוט נכתב על פי דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועניינו ההכרה באור האישי הייחודי והפצתו לטובת הקהילה כולה.
לאחר השמעת הפיוט אפשר לשוחח עם הילדים על האור הייחודי להם, המתבטא בתכונות חיוביות וביכולות, ולעלות הצעות לתרומה לקהילה – כל אחד ואחת בעזרת האור המיוחד לו.
השַׁמָּשׁ מבין כי "אין סופית הלהבה, היא דומה לאהבה". ומה אתם חושבים – האם האהבה יכולה להמשיך ולגדול כמו להבה גם לאחר שמעניקים ממנה לאחרים? האם יש לנו מספיק אהבה עבור כל מי שאנו אוהבים?
כשהילדים בסיפור מתייאשים אומרת אמא: "לא נורא, אל יאוש, חמודים. נופלים וקמים, מתגברים, מזדקפים". מה מעודד אותנו כשאנחנו מתייאשים? אפשר להמציא ביחד סיסמת עידוד משפחתית למקרים שבהם נתקלים בקשיים.
כדי להכין דרקון בֵּיתי צריך להצטייד בארגז קרטון, צבעים ונייר: תוכלו לגזור בקופסה פתחים לעיניים ולפה, להוסיף שיניים ואוזניים מנייר וגם זנב מקרטון. אפשר גם ליצור דרקון משפחתי שמורכב מיצירה ותנועה של בני הבית יחד – הדרקון יוכל לזוז רק אם כולם ישתפו ביניהם פעולה.
בעקבות הספר תוכלו לשוחח עם הילדות והילדים על שיתוף פעולה:
מה זה שיתוף פעולה?
האם חשוב לשתף פעולה? מתי חשוב לשתף פעולה כדי להצליח? אילו דברים אפשר לעשות לבד וגם יחד ומה אתם מעדיפים?
ניתן לחשוב יחד על הצעות לדברים בהם הם יכולים לשתף פעולה, ולהכניס אותם לשגרת הגן. אפשר גם לבקש מהילדות והילדים לחשוב על מיזמים שמבוססים על שיתוף פעולה בין ילדי הגן ולתכנן אותו יחד איתם.
האם אכן ענפים אינם נשברים כשהם יחד? תוכלו לאסוף ענפים דקים בחצר הגן ולבחון האם הם נשברים כשמנסים לשבור כל אחד מהם לחוד ומה קורה כשמנסים לשבור כמה ענפים יחד. באופן דומה, תוכלו לשער השערות על חומרים נוספים ולנסות לבחון מה קורה לעמידות החומר.
משתפים פעולה בהכנת מובייל מענפים: כל אחד ואחת מקשטים ענף אחד ולבסוף מחברים את כל הענפים למובייל ססגוני. את המובייל ניתן לתלות ב'פינת שיתוף פעולה' בה הילדים יכולים להירגע ולשתף פעולה אחרי ריב או קושי אחר שעלה בגן.
תוכלו להזמין את ילדי הגן להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ולשלב ריקודים, שירים, תפאורה ואביזרים שונים. כחלק מההיערכות להצגה ידונו הילדים בשאלות: מהו תיאטרון? אילו אביזרים צריך כדי להציג את הסיפור? מי יהיו השחקנים? מה יהיה התפקיד של כל אחד ואחד?
מומלץ ליידע את ההורים על הספר ועל המושג 'שיתוף פעולה' ולשתף אותם בדוגמאות והצעות שהציעו הילדים בגן. ניתן לצרף תמונות ממשחקים, יצירות, הצגות ופעילויות יומיומיות בגן, בהן הילדים שיתפו פעולה.
מיומנויות בין-אישית
התנהלות חברתית – פיתוח היכולת לפעול בשיתוף פעולה,
פיתוח קשרים חבריים חמים. מודעות חברתית – זיהוי
נורמות של התנהגות חברתית, אי מתן מקום להתנהגות
מעליבה ואלימה תוך וויסות ובחירה בחברות וויתור.
מיומנות קוגניטיבית – פיתוח הדמיון והיצירתיות.
הספר מחולק לגנים בימים שבין פסח לחג השבועות. זו הזדמנות לחיבורים רבים עם נושאים שנלמדים בימים אלה, למשל: עבודת אדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים ועוד.
אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אֵילו פעילויות משותפות הילדים עושים בגן? תוכלי לערוך תערוכת ציורים ותצלומים של עשייה יחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה ולוויתור בחיק המשפחה.
בשפה העברית יש פעלים רבים המתארים את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים אותם ואת משמעותם? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן כדי להדגים כיצד חלוקת ”שווה בשווה“ אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של ילדי הגן ולוודא שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם מה שהוא מקבל לא בדיוק כמו מה שילדים אחרים מקבלים.
אפשר להכין תחפושות ואביזרים ולהמחיז את הסיפור. ניתן להזמין את ההורים למפגש משפחות )באם ניתן ובכפוף להנחיות( שבו הילדים יעלו את ההצגה, יכינו יחד מאפים ולחמים ויחגגו את אחוות האחים השוררת בקהילת הגן שלכם.
”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“ )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.
בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו מבלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור ועזרה בתוך המשפחה שלכם.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים אחיהם.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם".
התבוננות ושיתוף – כדאי לחלק לתלמידים את הספרים ולבקש מהם להתבונן באיורים של האימא, של האיש באוטובוס, של הזקן ושל בתו. אפשר לשאול כיצד הבעות פניהם משקפות את התחושות הפנימיות שלהם? תוכלו לעזור לתלמידים להעשיר את אוצר המילים שלהם במילים המביעות רגשות.
דיוקן חצי חצי – האיורים של אלינור מילצ'ן צולמו במצלמה, הודפסו בשחור-לבן ולאחר מכן נצבעו בצבעי עיפרון. אפשר לצלם כל תלמיד בנפרד ולהדפיס את התמונות בשחור- לבן, מקפלים את התצלומים לחצי באמצע הפנים ומדביקים אותם על קרטון ביצוע. בעזרת צבעי עיפרון הילדים יכולים לצבוע את התצלום וליצור "דיוקן חצי-חצי". תוכלו להציג תערוכת דיוקנאות על לוח קיר בכיתה.
מה מרגיש חפץ? – התלמידים יכולים להמציא סיפורים שמסופרים על ידי חפץ, ולא על ידי בן אדם. ניתן להציע לתלמידים לבחור חפץ, למשל כריך שנשכח בבית, עיפרון שבור בקלמר או לוח בכיתה, ולהמציא סיפור פרי דמיונם המסופר מנקודת ראותו של החפץ.
חברי עט מעבר לים – האם תרצו לשלוח מכתבים לחברים מֵעבר לים וכך לשמור איתם על קשר? תוכניות PJ Library פועלות בבתי ספר יהודיים בצפון אמריקה, בדרום אפריקה ובמקסיקו. נשמח לקשר אתכם לתלמידים ברחבי העולם, שגם הם קוראים ונהנים מספרי "ספריית פיג'מה"! פנו אלינו בדוא"ל.
מה ידוע ומה נסתר בסיפור? אפשר לשער: מה אמא לילי לחשה לניתאי? מה היה כתוב במכתב? מדוע האיש באוטובוס כעס? ולמה האיש הזקן ובתו היו עצובים? זכרו, אין תשובה אחת נכונה – זה הקסם של הסיפור!
האיורים הם שילוב של צילום וציור. אתם יכולים להדפיס תמונה משפחתית או תצלום של ילדיכם במדפסת שחור-לבן, ובעזרת עפרונות צבעוניים לצבוע את ההדפס ולהעשיר אותו בצבע ובדמיון.
לפעמים אנשים שומרים מכתבים מיוחדים לזמן רב – מכתבים רשמיים, מכתבי אהבה או מכתבים מחברים. האם גם אתם שמרתם מכתבים מיוחדים? תוכלו לשתף את ילדיכם במכתב כזה ששמרתם: מי כתב לכם אותו? על מה המכתב? בעקבות הסיפור תוכלו לכתוב זה לזה מכתבים ולשמור אותם במקום מיוחד.
מכתב אינו חייב להיות ארוך, ולא תמיד צריך להכניס אותו למעטפה. תוכלו להפתיע את ילדיכם ולצרף פתקים קצרים לקופסת האוכל שהם לוקחים לבית הספר, להצמיד אותם למראה בחדר האמבטיה או להחביא אותם מתחת לכרית. העיקר – להפיץ מילים טובות לכל עבר!
מי ישמח לקבל מכם "מכתב קסם"? אולי קרובת משפחה, שכן או חברה מהכיתה? אתם מוזמנים לכתוב מכתב משותף, להכניס למעטפה ולשלוח בדואר. לא תאמינו עד כמה מכתב יכול לשמח.
רוצים להכין מכתב קסם בכתב סתרים? סוחטים לימון, טובלים קיסם אוזניים במיץ הלימון וכותבים בעזרתו על דף לבן. רק אם מאירים בעזרת פנס מתחת לדף ניתן לקרוא את הכתוב.
כדאי לשבת בנחת, לעיין באיורים הרכים ולזהות את כל הדרכים שבהן עוזר הדוב לחבריו. אפשר לבקש מילדיכם לספר לכם את הסיפור על פי רצף האיורים. תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם רצה הדוב לספר לחבריו, או להמציא סיפור אחר של הדוב ולצייר אותו יחד.
הדוב הוא חבר טוב, שמזהה מה חבריו צריכים ועוזר להם. תוכלו להיזכר יחד כיצד עזרתם זה לזה במהלך היום. אפשר לבחור בן משפחה, שכן או חבר מהגן ולחשוב יחד לְמה הם זקוקים ואיך אפשר לסייע להם.
הדוב הופך את החוויה שעבר לסיפור שהוא מספר לחבריו. תוכלו להכין יחד ספרון "היום שהיה" ולצייר בו דברים שקרו לכם במהלך היום. את הספרון אפשר לקרוא יחד לפני השינה.
הגיעה שעת השינה וילדיכם מבקשים לקרוא ולספר עוד ועוד? אפשר להציב ליד המיטה קופסה או סלסילה קטנה ולהכניס לתוכה כמה ספרים אהובים שבחרתם יחד, כדי שילדיכם יוכלו לעיין בהם לבד אחרי שנפרדתם. מדי פעם כדאי לעבור על הסלסילה ולרענן את המבחר שבתוכה.
תוכלו לצאת יחד לטיול בשכונה, לאסוף עלי שלכת צבעוניים שנשרו מהעצים ולהכין מהם הדפסי עלים: מניחים נייר מעל עלה ועוברים עליו בצבעי פנדה בגווני השלכת. קשטו את הבית בהדפסי העלים.
לילדים רבים יש בובה או דוב מיוחד בבית שהוא רק שלהם. אפשר לבקש מהילדים להביא איתם את הדובי לקראת ההצגה של הסיפור, ולספר את הסיפור לילדים יחד עם הדובון הפרטי שלהם. הילדים יכולים לעלעל בין דפי הספר ואפילו לספר אותו לדובון שלהם בעצמם.
בואו נספר סיפור יחד! בחרו עם הילדים: שם+ חפץ, למשל: יוסי+ קומקום: כותרת הסיפור המשותף שלנו תהיה "הקומקום של יוסי". כעת כל אחד מהילדים בתורו יאמר מילה אחת בלבד. הסיפור יבנה לאט לאט, מילד לילד. כאשר מותר לומר רק מילה אחת נולדים סיפורים משעשעים ולא צפויים.
תוכלו להכין עם כל ילד ספרון "הסיפור שלי", מחברת אישית בה יתווספו לאורך השנה סיפורים מהחיים ומהדמיון של כל אחד ואחת. בסוף השנה כל ילד יקבל ספר משלו, עם סיפורים שהוא שיתף וצייר במהלך השנה.
הסתיו הישראלי קצר, אך הוא כבר כאן: עם שינויי מזג אוויר, ריח של גשם, ושעות האור המתקצרות. כדאי לפתוח חלון לרוח הסתווית, להזכיר את צבעי הסתיו ולהבחין בשינויים שחלו בסביבה. . בעקבות הסיפור תוכלו לעופף כמו ציפורים נודדות, לנוע עם הילדים בקלילות כעלי השלכת הנושרים או לצעוד כדובים כבדים ו"לשכב לישון" על השטיח של הגן.
הדוב ישן במערה, החולד מתכרבל במחילה. אך איפה מתחממים חתולי רחוב? בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד עם הילדים מחסה לחתולי רחוב, אליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
כדאי לערוך פתיחת ספרייה חגיגית עם המשפחות. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בפני ההורים, אפשר לחלק את המשפחות לקבוצות בהם קוראים ספרים (כדאי לבקש מההורים להביא מהבית ספר אהוב, לחלוק עם אחרים), מספרים סיפורים, מכינים סימניות, יוצרים יחד כריכות לספרוני "הסיפור שלי" (מתואר בהצעה למעלה) ועוד. אפילו לערוך טקס רשמי של פתיחת הספרייה בגן ולהזמין את אחת המשפחות לגזור סרט. והכיבוד? עוגה בצורת ספר, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחת ספריית פיג'מה באתר כאן.
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם משקפים את מגוון הנופים בארץ, ומראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו לבקש מהילדים לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדים על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
איורי הספר המלווים את המילים "מה קרה לכם? אתם לא מתביישים? אין מדינה בלי עולים חדשים!" מבוססים על צילומים אמיתיים שתיעדו את השנים הראשונות למדינה. להלן האיורים המבוססים על צילומי מקור: הילדה עם התינוק על הגב, אוניית אקסודוס והמשפחה התימנית במדבר
תוכלו להכיר לילדים את הצילומים המקוריים, וגם הם – כמו המאייר – יכולים לצייר תמונות בעקבות צילומים.
הסיפור "מדינה של ילדי הגן" וחג העצמאות מהווים הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? האם אתם משלבים את הורי הילדים בחגיגה? אולי אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. אלו תחפושות ואביזרים נגישים לילדי הגן שלך, כדי שגם הם ישלבו תכנים הקשורים ליום העצמאות במשחק הסוציו-דרמטי שלהם? תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקידים בבניית המדינה, כיד הדמיון הטובה עליהם.
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשות הדמויות בסיפור ולהזמין אותם לשתף בניסינות הצטרפות, במישור האישי וגם במישור הלאומי.
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם מראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדיכם על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל. אפשר לבקש מהילדים להצביע על הילדים שבאיורים ולנחש מאילו ארצות הם מגיעים. תוכלו גם לעיין יחד באטלס או במפת העולם ולחפש את המקומות בהם גרו משפחותיכם בדורות קודמים ושבהם גרים קרובי משפחה היום.
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקיד בבניית המדינה כיד הדמיון הטובה עליהם. גם אתם יכולים לבנות מדינה, תנו דרור לדמיונכם: איך תקראו למדינה שלכם? מי יגור בה? אילו בניינים נחוצים בה? איזה דגל יהיה לה?
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם ילדיכם על רגשות הילדים בסיפור ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם, גם במישור האישי וגם במישור הלאומי. לא תם ולא נשלם: בניית מדינה היא תהליך מתמשך, ועולים חדשים עשויים להצטרף גם בעתיד.
"העולה החדש" דוד הביא עמו מטוס למשחק הקוביות. מה אפשר להציע למצטרפים החדשים להביא ולעשות כדי להמשיך ולשפר את המדינה? בהווי הישראלי ידועים שירים המתארים קבלת פני עולים חדשים. שירים אלה מכונים גם "שירי סוכנות". תוכלו לארגן ערב שירה ולשיר יחד "הבאנו שלום עליכם", "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ואפילו "עם ישראל חי".
נעמי שמר כתבה שירים רבים שמתאימים לילדי הגן. בוודאי יתווספו במהלך השנה שירים נוספים פרי עטה למאגר השירים של הגן. אם כן, אל תשכחי להזכיר לילדים את "אנשים טובים" ולציין את האישה הטובה שחיברה עבורנו את כל השירים הללו!
אפשר להכין עם הילדים שירונים מאוירים של שירי הגן. רצוי לחשוב כיצד תרצי לערב את ההורים בפעילות היצירה, אולי בסדנאות להורים וילדים אחה"צ, או בחלוקת משימות משפחתיות שייעשו בבית. השיר הראשון בשירון – "אנשים טובים", כמובן! אפשר לייעד דף לכל שיר חדש שנלמד בגן, ובסוף השנה למסור למשפחות כמזכרת את השירונים האישיים של ילדי הגן.
אנשים טובים
שְׁמִירָה
שיחה עם הילדים אודות האבחנה (החשובה מאד!) בין "להיות טוב" לבין "להרגיש טוב"
השיר "אנשים טובים" מזמן שיחה עם הילדים אודות האבחנה (החשובה מאד!) בין "להיות טוב" לבין "להרגיש טוב". זו גם הזדמנות עבורך לחשיבה רפלקטיבית: מה את עושה בעבודתך עם ילדי הגן כדי לחנך אותם להיות "אנשים טובים", ולא רק "אנשים שטוב להם"? ואיך מתבטאת ה"שותפות לדרך" בעניין זה עם הורי הילדים?
אנשים טובים
שְׁמִירָה
בסוף כולם יראו איך כל הגן מתמלא באנשים טובים באמצע הדרך!
לעתים קרובות אנשים נחשבים טובים הודות למעשים לכאורה פשוטים, קטנים, יומיומיים. לא נחוצה גבורה יוצאת-דופן כדי לעשות טוב לאחר! לנו כמחנכות לגיל הרך תפקיד חשוב בעידוד התנהגויות פרו-חברתיות בקרב הילדים, גם כשהן עדיין בשלבים התחלתיים. אל תשכחי להבליט ניצנים של אמפתיה, עזרה לזולת ונתינה, וכך לעודד עוד ועוד מעשים טובים. בסוף כולם יראו איך כל הגן מתמלא באנשים טובים באמצע הדרך!
אנשים טובים
שְׁמִירָה
סייעי לילדים להכיר את האנשים הטובים בסביבת הגן שלך
סייעי לילדים להכיר את האנשים הטובים בסביבת הגן שלך. מי נכנס לגן כדי להביא לנו סחורה, לתקן את החשמל, לסייע בחינוך הילדים? האם מבקרים בגן סמינריסטית, בנות שרות, מתנדבי זה"ב בגן? האם יש שומר בכניסה או ניידת שמגיעה לבדוק לשלומנו? מה אפשר לעשות למען אותם אנשים טובים? כדאי לשתף את הילדים בהעלאת רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים. אל תשכחי: לוקח מעט מאד כדי לשמח את האחר!
הילדים יוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
אנשים טובים
שְׁמִירָה
לשוחח על כך שלעיתים דברים ואנשים טובים נמצאים ממש לידינו
אפשר לשוחח על כך שלעיתים דברים ואנשים טובים נמצאים ממש לידינו ואנחנו לא כל כך שמים לב אליהם. תוכלו למסד מסורת באחד המפגשים היומיים, בה כל אחד "פוקח את העיניים" ונזכר באנשים הטובים שעזרו באותו היום.
בעקבות "אנשים טובים" אפשר להשמיע או ללמד את הילדים עוד שירים מלאי תקווה ושמחת חיים שמחזקים ראייה אופטימית לחיים, לדוגמא: "בשנה הבאה", "מחר", "איזה יום שמח לי היום", "הנה מה טוב ומה נעים" ועוד.
איך קוראים ספר שהוא גם שיר? האם המנגינה מבלבלת אותנו? האם היא עוזרת לנו לשנן את המילים? איזו פעילויות מיוחדות כדאי לעשות עם ילדי הגן, שמתאימות במיוחד לשיר?
נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת בשנת 1930. שיריה מלווים את החיים במדינת ישראל במשך השנים; רבים מהם מתארים את הארץ – את נופיה ואת חיי היום-יום בה, ואחרים היו פסקול לאירועים חשובים ומרגשים בהיסטוריה של המדינה. השירים הראשונים של נעמי שמר נכתבו כאשר הייתה גננת ומורה למוזיקה של ילדי הקיבוץ, ושירים רבים שלה מוכרים לילדי הגנים עד היום.
נעמי שמר הייתה פזמונאית פורה מאוד, ועשרות משיריה מוכרים ואהובים על מבוגרים ועל ילדים כאחד. בין שיריה המוכרים: "ירושלים של זהב", "אלף-בית", "אצלנו בחצר", "הכול פתוח" ו"לו יהי". בשנת 1983 זכתה בפרס ישראל לזמר עברי. נעמי שמר נפטרה בשנת 2004 ונקברה בבית הקברות בכינרת.
תוכלי למצוא מידע רב באינטרנט על נעמי שמר, כולל קורות חייה, מילות השירים שלה והקלטות ביצועים שונים. קישור ראשוןקישור שני
"תפקחו את העיניים תסתכלו סביב…" היפה והטוב יכול להימצא בכל מקום ובכל רגע, אך לא תמיד אנו רואים אותו. אפשר לשתף את ילדיכם: אילו אנשים טובים שותפים לדרך שלכם? תוכלו להכין חוברת ולצייר את האנשים הטובים המקיפים אתכם – משפחה, חברים, צוות הגן ועוד.
רבים מן השירים שכתבה נעמי שמר מוכרים, תוכלו להיזכר בשירים נוספים שלה שאתם מכירים. האם גם ילדיכם מכירים את השירים? זו הזדמנות ללמד אותם שיר חדש, לשיר יחד שירים מוכרים ולהכין שירון לערב שירה משפחתי.
תוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
תוכלו לצאת יחד לטיול רגלי בשכונה ולהיות אנשים טובים באמצע הדרך! לפני היציאה נסו לחשוב יחד על רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים (לדוגמה: להשקות צמח שמחכה להשקיה, לפזר פירורים לציפורים, לברך לשלום ולחייך לאנשים ועוד-ועוד).
אילו אנשים טובים פגשנו היום? לפני השינה תוכלו לשבת יחד ולהיזכר באנשים טובים שפגשתם ובדברים טובים שקרו לכם היום. כל אחד בתורו, ילד והורה, יספר על אדם טוב שפגש או על דבר טוב שעשה למען אחר.
רצוי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כמו כן, ניתן להעלות את הסיפור כהצגה (בשונה מסיפורים רבים, בגלל ריבוי האנשים והחיות בתיבה ניתן להעניק יש לכל ילד/ה תפקיד!). כדאי לנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לשלב מוסיקה ותנועה שייצגו את הים הסוער בחוץ והחיות השונות.
"איך הצילה הזיקית את נוח" נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנכ"י אודות נח. אפשר לשוחח עם הילדים על אישיותו של נח ולחזור על הסיפור של נוח והמבול. כדאי להזכיר לילדים את סיפור התיבה והמבול, אותו אולי למדו במסגרת סיפורי תורה או פרשת השבוע.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי לאפשר לילדים להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדי הגן מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדים? האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
כדאי גם לשים לב לטכניקת האיור– שימוש בצבעי אקריליק (גואש), מילוי כל הדף בצבע…). אפשר להשוות את האיורים עם סגנונות איור בספרים אחרים בגן, ובעקבות עיון באיורים הילדים יכולים לצבוע גם הם בצבעי גואש.
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. כדאי לשוחח עם הילדים על היחס הראוי לבעלי חיים. אפשר לבקש מילדים שיש להם חיות מחמד בבית להביא צילום של חית המחמד (או החיה עצמה, אם זה מתאפשר) ולספר על הטיפול בה. אם יש בגן פינת חי, חוג טבע או אחד ההורים (או הצוות) שמתמחה בטיפול בחיות – כדאי לקשר את הנושא עם הסיפור.
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. ומה קורה בגן שלך? זו הזדמנות להתייחס לתזונה, להעדפות באוכל, לסגנון בו אתם עורכים ארוחות (האם אתם אוכלים יחד או ב"מזנון", מה אוכלים לארוחת עשר, קבלת שבת, ימי הולדת וכד'), לעודד ילדים לנסות מאכלים שאינם מוכרים להם ולאכול מזון בריא.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת יצירה אחה"צ ולהכין יחד דגם משותף של תיבה נוח. זה יכול להיות מפגש נחמד למשפחות הגן, ופחות "מעמיס" על ההורים מהכנת דגמים אישיים בבית. (הורים רבים יתבקשו לעשות זאת כשהילדים בכיתה ב'…).
אפשר להמחיז את הסיפור במשפחה. כדאי לחפש בבית אביזרים פשוטים (בדים ומטפחות – ללבוש של נח ובני משפחתו, בובות או חיות פרווה – שייצגו את לייצוג החיות השונות) ולנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לחשוב יחד, איך תייצגו את הים הסוער בחוץ ומה ישמש לכם תיבה? איך לייצג את הים הסוער מחוץ לתיבה ומה ישמש כתיבה.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדיכם מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדיכם?האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. אפשר לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים ולחשוב יחד מה כולל טיפול נאות בהם. תוכלו לצאת לגן חיות או לפינת חי כשהספר בידכם ולחפש שם את החיות שמופיעות בסיפור. ייתכן שיאפשרו לכם לצפות בהאכלת החיות ואולי אף להאכיל אותן בעצמכם. האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת, את מי מותר להאכיל ובמה? בעקבות הביקור אפשר לשוחח על ההבדל בין חיות בית לחיות בר, על הטיפול בחיות בשבי ועוד…
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. האם כל בני המשפחה שלכם אוהבים לאכול את אותם הדברים? האם גם אתם מכינים מאכלים מיוחדים לבני משפחה שונים, בהתאם להעדפות, רגישויות או גיל? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על העדפות באוכל, ועל המשותף והייחודי בטעמים של בני המשפחה.
אתם יכולים להכין עם ילדיכם דגם של תיבה מקופסת נעליים. אפשר לבקש מילדיכם לקשט את התיבה כיד הדמיון הטובה ולהכניס לתוכה בובות, חלקי לגו או משחק, שייצגו את נח, את בני משפחתו ואת החיות השונות.
הסיפור נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנ"כי אודות נח. אפשר לשוחח עם ילדיכם על אישיותו של נח ולספר יחד את הסיפור על נח והמבול. האם אתם מכירים עוד מדרשים על נח והתיבה? תוכלו לספר אותם לילדיכם.
איך הצילה הזיקית את נח
שְׁמִירָה
הסיפור על נח והזיקית מופיע בגמרא במסכת סנהדרין קח ע"ב.
בטרם קריאת הספר, כדאי לחלק לכל ילד עותק ולאפשר להם להתבונן בכריכה ולדפדף בספר. לאחר הקריאה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. ניתן לשוחח על האיורים: מה הוסיף המאייר לטקסט של הסיפור? האם משהו הצחיק את הילדים בתמונות? האם זיהית חפצים שהילדים אינם מכירים? ניתן לבקש מהם לחפש את התמונות שממחישות כיצד הנמלה והצרצר עוזרים זה לזה. בהמשך אפשר להציע לילדים לצייר את הנמלה והצרצר כפי שהם מדמיינים אותם.
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה. אפשר לשוחח על מאפייני הנמלה והצרצר בסיפור. הנמלה טורחת וחרוצה, ואילו הצרצר מזמר ורוקד. כדאי להכיר לילדים את הפתגם "לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו, ו), לשוחח על תכונות ונטיות של כל אחד ואחת ולשאול מה אנחנו יכולים ללמוד מהתכונות של חברינו.
"טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כז, י): מי השכנים של ילדי הגן? האם רוב המשפחות גרות בבתים בודדים או בבנייני דירות? בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים וההורים לצייר את הבית שלם ולספר על יחסי שכנות.
אפשר להציע לילדים להתבונן בהכנות של הנמלה לשבת. בהמשך, תוכלו לשוחח על ההכנות לשבת בגן שלכם. האם יש לכם מנהגים, סדר יום, משחקים או מאכלים ייחודיים ליום שישי?
ניתן להציג לילדים את המשל של איזופוס על הנמלה והצרצר. במשל זה, הצרצר בא לבקש מן הנמלה אוכל מפני שהיה עסוק בזמרה ולא דאג לעצמו למזון, והנמלה מסרבת לתת לו. אפשר לספר את המשל לילדים, ולהשוותו לסיפור "אולי אפשר גרגר סוכר". אפשר להציע לילדים להמחיז את שני הסיפורים. בקישור זה תוכלי לשמוע את המשל של איזופוס כפי שהוא מופיע באוסף "100 סיפורים ראשונים".
"גלגל חוזר בעולם": לעתים ילדים מרגישים שהחיים לא הוגנים, כאשר הם מתבקשים לעזור ואחֵרים לא. אפשר לשוחח על הדרך שבה הנמלה קיבלה את בקשות הצרצר ולשאול אותם איך לדעתם היא הרגישה כשהיא אגרה מזון כל השבוע ועתה הצרצר מבקש ממנה "טובות". חשוב לשים לב שבסופו של דבר הנמלה יצאה נשכרת מכך שעזרה לצרצר. כך גם בחיים – יש הזדמנויות רבות לעזור ולהיעזר, כל אחד לפי יכולתו ובמועד המתאים לו.
אפשר להזמין את ההורים לקבלת שבת משותפת שתכלול הצגה של הסיפור (של הילדים? בהשתתפות הורים?), שירי שבת וכמובן – מאכלי שבת טעימים!
להלן מתכון לעוגת תפוזים לשבת:
אופן ההכנה:
מקציפים יחד את החמאה והסוכר.
מוסיפים את הביצים, תמצית וניל וגרידת קליפות תפוזים וממשיכים להקציף.
מוסיפים מיץ תפוזים, קמח ואבקת אפייה ומערבבים יחד עד שמתקבלת תערובת אוורירית ואחידה.
מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת ואופים במשך 45-35 דקות בתנור, בחום 170 מעלות.
מצננים את העוגה ומפזרים עליה שכבה דקה של אבקת סוכר.
בתיאבון ושבת שלום!
האקדמיה ללשון עברית האקדמיה מנסה 'לעשות סדר' בשפה ולהקל על הציבור וממליצה לייחד את המילה גרגר כשם לצמח הנקרא גרגר הנחלים, ולשאר הגרגירים (כמו גרגיר סוכר) לקרוא גרגיר (בחיריק).
מילונים – אין הבדל בין גרגר וגרגיר: גרגר הוא גרגיר, וגרגיר הוא גרגר.
בתנ"ך – רק גרגר, גרגרים.
כאשר מוציאים לאור ספר, אפשר בהחלט להסתמך על צורות אחיות שמתקיימות בשפה זו לצד זו, להכניס לכתיבה גם חריגים ויוצאים מן הכלל, כפי שמוֹרים לנו המקורות והמילונים המשמרים יפה את העושר המופלא (גם העושר הצלילי) של השפה העברית.
עמית בן יהודה, גופנה בע"מ, יעוץ לשוני, ניקוד, והכנה לדפוס
אפשר להציע לילדיכם לדפדף בספר ולספר את העלילה במילים שלהם על-פי רצף התמונות. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את כל הדברים שהוסיף המאייר לטקסט של הסיפור. האם משהו הצחיק אתכם בתמונות? האם זיהיתם חפצים שילדיכם אינם מכירים? ניתן לבקש מהם להצביע על כל התמונות שממחישות כיצד הנמלה והצרצר עוזרים זה לזה. בהמשך תוכלו לצייר יחד את הנמלה והצרצר כפי שאתם מדמיינים אותם. האם גם אתם בחרתם לצייר את הנמלה עם משקפיים?
"לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו, ו) אפשר לשוחח על מאפייני הנמלה והצרצר בסיפור. הנמלה טורחת וחרוצה, ואילו הצרצר מזמר ורוקד. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על תכונות ונטיות של בני המשפחה ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד ואחת.
"טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" (משלי כז, י) מי השכנים שלכם? האם אתם נעזרים זה בזה? בעקבות הקריאה ניתן לחשוב עם ילדיכם על מעשה קטן שיעזור לשכנים או ישמח מישהו קרוב, ולבצעו יחד. איך מרגישים? האם גם אתם חשתם שלפעמים "יותר טוב לתת מאשר לקבל", כדברי הנמלה?
האם אתם מכירים את המשל של איזופוס על הנמלה והצרצר? במשל זה, הצרצר בא לבקש מן הנמלה אוכל מפני שהיה עסוק בזמרה ולא דאג לעצמו למזון, והנמלה מסרבת לתת לו. אפשר לספר את המשל לילדיכם, ולהשוותו לסיפור. האם גרסה אחת מוצאת חן בעיניכם יותר מהשנייה? למה?
"גלגל חוזר בעולם": לעתים ילדים מרגישים שהחיים במשפחה לא הוגנים, כאשר הם מתבקשים לעזור בבית ואחֵיהם לא. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הדרך שבה הנמלה קיבלה את בקשות הצרצר ולשאול אותם איך לדעתם היא הרגישה כשהיא אגרה מזון כל השבוע ועתה הצרצר מבקש ממנה "טובות". חשוב לשים לב שבסופו של דבר הנמלה יצאה נשכרת מכך שעזרה לצרצר. כך גם במשפחה – יש הזדמנויות רבות לעזור ולהיעזר, כל אחד לפי יכולתו ובמועד המתאים לו.
גם אתם יכולים לאפות עוגה לשבת! נחמד לעבוד יחד במטבח, ועוד יותר נחמד לחלוק את מעשה ידיכם עם שכנים ובני משפחה! תוכלו להזמין שכנים או חברים לאכול מהעוגה ולשיר יחד שירים, ממש כמו הנמלה והצרצר בסיפור.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
אופן ההכנה:
מקציפים יחד את החמאה והסוכר.
מוסיפים את הביצים, תמצית וניל וגרידת קליפות תפוזים וממשיכים להקציף.
מוסיפים מיץ תפוזים, קמח ואבקת אפייה ומערבבים יחד עד שמתקבלת תערובת אוורירית ואחידה.
מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת ואופים במשך 45-35 דקות בתנור, בחום 170 מעלות.
מצננים את העוגה ומפזרים עליה שכבה דקה של אבקת סוכר.
בתיאבון ושבת שלום!
המשקפיים של אבא 
ארבעה שלפנוצ'ה וסירה אחת 
ילדה אחת ומטריה אחת 
יש לנו יום הולדת 
חבר מחליף חבר 
טוק טוק טוק דופקים בדלת 
נשיקה של חנוכה 
הדרקון וסוד הענפים 
שני אחים / מקומו של בית המקדש 
מכתב הקסם 
הסיפור הטוב של דוב 
המדינה של ילדי הגן 
אנשים טובים 
איך הצילה הזיקית את נח 
אולי אפשר גרגר סוכר 
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
מַעֲרָךְ
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
מַאֲמָר
קִשּׁוּר
בִּשּׁוּל
🕯️
