חלם היא עיר בפולין, ובפולקלור היהודי היא עירם של חכמי חלם – שאינם חכמים כל כך: הם מגוחכים ותמימים, וטיפשותם מתוארת בחיוך ובחמלה. חכמי חלם נודעים/נודעו בכסילותם ובמעשיהם חסרי התכלית, והם גיבוריהם של סיפורי מעשיות משעשעים רבים. הביטוי "חכמי חלם" הוא כינוי למי שנוהגים בחוסר היגיון ובדרך מגוחכת. סיפוריהם של חכמי חלם אוגדו בקובצי סיפורים למבוגרים ולילדים.
מה אתם אוהבים ביישוב שלכם? תוכלו לצלם מקומות ואנשים אהובים, או לכתוב שיר קצר ליישוב שלכם, בהשראת שירו של יוסף. תוכלו לצרף לשיר גם מנגינה. איך נזכור את הדרך? כדאי לצאת החוצה, להתבונן סביב ולמצוא סימני דרך, כמו עץ, ספסל או שם של רחוב. אפשר לשרטט מפה של הדרך שבה הלכתם, לציין בה את סימני הדרך, ולקחת איתכם את המפה כשתצאו לדרככם בפעם הבאה.
יוסף אוהב את עירו ורואה אותה בעין טובה. נסו ללכת בדרכו של יוסף ולתאר את החדר שלכם – מה יפה וטוב בו? מה אתם אוהבים בו? ומה אתם אוהבים בבית שלכם? אפשר לערוך סיור משפחתי, ובו יתארו כל אחד ואחת פינות אהובות בבית.
חץ לימין, חץ לשמאל, חץ קדימה וחץ אחורה – זה כל מה שנחוץ כדי ליצור משחק קופצני במיוחד. אפשר לצייר חיצים על קובייה או על הרצפה, והילדים יקפצו לכיוון שעליו מצביע החץ. אפשר גם לזרוק קוביית מספרים ולקפוץ במקום לפי המספר שעל הקובייה.
תוכלו גם לשחק במשחק "חפשו את המטמון" ולצייר חיצים שיובילו למטמון המיוחל.
בעקבות שיחה בנושא תוכלו ליצור תערוכה מחומרים ממוחזרים ולהציג בה את הדברים שכל אחד ואחת אוהבים בשכונה או ביישוב. במשך השנה תוכלו להוסיף פריטים לשכונה או ליישוב שיצרתם בהתאם לעונה או לחג. כך, למשל, בט"ו בשבט אפשר להוסיף צמחייה, וביום העצמאות – דגלי ישראל.
לו הייתה ליוסף מפת דרכים, אולי לא היה מתבלבל… תוכלו לשרטט יחד מפה של הגן לשימוש במגוון פעילויות: הילדים והילדות יוכלו לסמן במפה מקומות מחבוא ומסלולי פעילות ומשחק ולהוסיף מקומות אהובים מחוץ לגן.
להעשרה – מפת השכונה – שיחה על מפה בעקבות טיול בשכונה
זום על הצילום – שימוש במצלמה לתיעוד מקומות ואנשים אהובים ומרכזיים ביישוב
בסיפור ניכרת הלכידות הקהילתית של העיירה היהודית הקטנה, ותפיסת הגן העתידי גם היא מעגנת בתוכה את הקהילתיות. לכל קהילה יש סיפור המהווה יסוד שורשי לקהילה ולמקום שהיא נמצאת בו. ומה סיפור הקהילה שלכם? אילו מוסדות ואתרים מיוחדים נמצאים בסביבת הגן? מי הם חברי הקהילה ומהו סיפורם?
אפשר להמחיז יחד את הסיפור ובכל פעם להזמין ילדים אחרים לגלם את נותני ומקבלי האגוזים. כדאי גם להכין סלסילה של תחפושות ואביזרים ולשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי הספונטני של הילדים.
אושר אישי, אושר משפחתי: תוכלו לשלוח לבתי הילדים ניירות בריסטול גזורים בצורת אגוזים גדולים ולבקש מההורים ומהילדים לצייר בהם את האנשים, את החוויות ואת הדברים שגורמים להם להיות מאושרים. את הציורים ניתן להציג על לוח קיר בגן תחת השלט "סודות האושר של הגן שלנו".
תוכלו לערוך יום גמדים בגן. אפשר לקשט את אחת מפינות הגן כמו הבית של הגמד ביער, לקרוא סיפורים ושירים על גמדים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" או "פיט פט טו"), להכין עם הילדים גמדים מפלסטלינה או מגלילי נייר טואלט מקושטים ולשחק משחקי גמדים כמו "גמד גמד ביער" או "גמד-ענק".
האגוזים בסיפור עוברים מיד ליד. תוכלו ללמד את הילדים לשחק "האבנים עוברות להן מיד ליד" בעזרת אגוזים: יושבים במעגל ושרים יחד את השיר "האגוזים עוברים להם מיד ליד, ומי שמתבלבל יוצא מייד". הילדים מעבירים אגוז מזה לזה בכיוון השעון ובשלב מתקדם מוסיפים עוד אגוז שנע נגד כיוון השעון. קשה לא להתבלבל!
האם הילדים מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לבקש מההורים לחפש בבית ובספרייה ספרים נוספים שכתבה לאה גולדברג, להביא אותם לגן ולקרוא אותם יחד. תוכלו להכין בגן תערוכת ספרים של לאה גולדברג.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
האם אתם מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לגשת למדף הספרים בבית או לספריה העירונית ולחפש עוד סיפורים ושירים שלה, למשל "המפוזר מכפר אז"ר", "דִּירָה לְהַשׂכִּיר", "הילד הרע" ורבים נוספים.
האגוזים בסיפור הם אגוזי פלא: "כל מי שיפתור את סודם – אין כמותו מאושר בעולם". כדאי לשתף זה את זה, מה גורם לכם אושר? האם אותם דברים גורמים לכם ולילדיכם להיות מאושרים? אפשר לחשוב על חבר או בן משפחה ולהפתיע אותם במשהו משמח – צלחת עוגיות אגוזים שאפיתם יחד!
להוציא את העז: כדאי להסביר לתלמידים את פשר הביטוי ולהעלות יחד דוגמאות ל"הוצאת עיזים" ולהעלות יחד דוגמאות מחיינו. אפשר לחשוב יחד על "עיזים" שמפריעים בשגרת הכיתה שלכם ולהציע פתרונות כדי "להוציא" או "לשחרר" אותן. אילו עוד ביטויים העוסקים בבעלי חיים אתם מכירים? זוהי הזדמנות להעשיר את שפת הילדים בביטויים ציוריים נוספים מהשפה העברית
איזה רעש: הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. לעיתים קרובות גם הכיתה הופכת צפופה ורועשת. כדאי לחשוב על הילדים השונים בכיתה. האם יש בכיתה ילדים או מורים הרגישים במיוחד לרעש או צפיפות? העיסוק בסיפור יכול לסייע לאותם ילדים הרגישים יותר, ולהעלות את המודעות שלהם לסביבה ושל הסביבה אליהם – בחיפוש משותף אחר דרכים שעשויות להקל על הרגישויות שלהם.
ממחיזים את הספר: הסיפור "צפוף בבית" מכיל דמויות רבות, מזמין מאוד להמחזה. בקשו מהילדים להביא לכיתה תלבושות ואביזרים מתוך הסיפור והציגו אותו יחד. אפשר לצלם ולשלוח תמונות להורים.
עצה שלנו: שמעון ואישתו פונים לרבי לקבל עצה. למי אנחנו פונים להתייעץ? למי אנו פונים עם תלונות? מי עוזר לנו לפתור בעיות? האם אנחנו אוהבים יותר לייעץ או להתייעץ? האם אנחנו מקבלים כל עצה שנותנים לנו? האם פעם גם אנחנו קיבלנו עצה מוזרה, או בלתי צפויה, שהוכיחה את עצמה? אפשר ליצור רשימה כיתתית של אנשים ה"מומחים" לנושא מסוים. למי כדאי לפנות כשעולה שאלה בנושא כזה או אחר, ולהסתייע בה כשצריך. הרשימה תלך ותגדל עם הזמן, ותעודד שיתוף והתייעצות.
סיפור מדור לדור: בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות". "צפוף בבית" הוא סיפור עממי שעבר מפה לאוזן, בתוך המשפחה. גם בקהילה שלכם, הכיתה, וודאי מתחבאים סיפורים מיוחדים כאלה. בקשו מהילדים לשאול את הוריהם: אילו סיפורים, משלים או אמרות מיוחדות אתם זוכרים מילדותכם? כדאי להזמין את ההורים לפעילות משותפת, בה ישתפו את התלמידים בסיפורים או משלים ששמעו בילדותם מהוריהם. כדאי לאסוף ולכתוב את הסיפורים או האמרות מהילדים בספר מיוחד בו לצד כל סיפור, יופיע ציור או תמונה. תבנית להורדה של ספר קהילתי לעיצוב, ועוד רעיונות להשראה, תכלו למצוא במיזם לרגל עשור לספריית פיג'מה: "הסיפור שלי הסיפור של כולנו".
האיורים בספר ממחישים את העומס ואת ההמולה בבית. תוכלו לדפדף יחד ולחפש בכל עמוד מה אינו נמצא במקום ומה מצחיק אתכם. אפשר להשוות את התמונות של הבית בתחילת הסיפור ואחרי שהוציאו ממנוּ את העז. מה דומה ומה שונה בין שתי התמונות?
הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. אפשר להדגים זאת עם ילדיכם. הדליקו רדיו או טלוויזיה, ולאט-לאט הוסיפו קולות מהסיפור: תוכלו לבקש מאחד להשמיע קולות של פרה, מהאחר – קולות של תרנגולות, של עז… עד שבכלל לא יהיה אפשר לשמוע את מכשיר הרדיו או הטלוויזיה. הפסיקו את הקולות של החיות בבת אחת ותרגישו איך פתאום שקט בחדר.
מקורו של הביטוי "להוציא את העז" בסיפור שלפנינו, ופירושו יצירת הרגשת רווחה באמצעות היפטרות מדבר שאינו נחוץ. האם הבית שלכם צפוף? האם בילקוט או בקלמר של ילדיכם יש "עיזים" שאינן נחוצות? נסו למצוא מה גורם לצפיפות – אולי המגירות מלאות בצעצועים ישנים, בגדים או נעליים שכבר אינם מתאימים? אפשר לסדר יחד את הבית ולתרום חפצים ישנים. איך מרגישים אחרי שמוציאים מהבית את ה"עיזים"?
שמעון ואשתו פונים לרבי כדי לקבל עצה. אפשר לשוחח, למי אנחנו פונים כשאנו זקוקים לעצה? מי עוזר לנו לפתור בעיות? תוכלו לשתף, האם פעם גם אתם קיבלתם עצה לא צפויה שהוכיחה את עצמה?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שינוי בנקודת המבט. לעיתים איננו יכולים לשנות את המציאוּת, אך אנחנו יכולים לשנות את הדרך שאנו תופסים אותה. תוכלו לחשוב יחד על פעמים ששינוי בגישה הֵביא לתפיסה אחרת של המציאות, הרי "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות, כאשר כל קבוצה תתמקד במעשייה אחרת. במהלך העבודה בקבוצות התלמידים יקראו יחד את הסיפור ויבחרו כיצד להציג אותה בפני החברים בכיתה: בכרזה גדולה, קומיקס, הצגה וכו'.
אפשר לשתף את המשפחות, להציע לתלמידים לבחור אחד הסיפורים יחד עם ההורים, לקרוא אותו בחיק המשפחה ולהכין עבור הכיתה חידון טריוויה עם שאלות שנוגעות בסיפור שבחרו. אפשר לערוך פעילות שיא בעקבות הספר, להזמין את הכיתה המקבילה (או אפילו את ההורים!) ולערוך מפגש חגיגי וחידון טריוויה סביב המעשיות.
במעשיות ומשלים רבים מופיע ויכוח בין שני אנשים ושופט או מלך שמכריע מי צודק ואיפה נמצאת האמת. כמה דוגמאות כאלה נמצאות גם ב"מעשיות חכמות" (האוצר, החיגר והעיוור). תוכלו להקים בכיתה בית משפט, מנו בקרב התלמידים את השופטים, הקטגור, הסנגור ובעלי הריב. העמידו בפניהם סוגיות שונות מהווי הכיתה – איך מחליטים מי צודק? מהו יושר? האם האמת נמצאת רק אצל מישהו אחד? ואיך יודעים מה הוגן יותר?
המעשייה "מן הגיהנום לגן עדן" מעבירה בצורה פשוטה וציורית מסר חזק: הגיהנום הוא מקום בו כל אחד חושב רק על עצמו, בגן העדן כולם נהנים משיתוף הפעולה. אפשר להקדיש שעה למשימות שדורשות שיתוף הפעולה, למשל: כל הקבוצה מקבלת נקודה כאשר אחד התלמידים, בעיניים מכוסות, יגיע לספר מסויים ויפתח אותו בעמוד 32, כדי לקבל את הנקודה הקבוצה חייבת לתת לו הוראות ולעזור.
בספרות המשלים החיות מואנשות, לכל אחת תכונת אופי ייחודית: השועל ערום, העורב גרגרן, הצב סבלן. בעקבות ההיכרות עם הספר "מעשיות חכמות" אפשר להציע לתלמידים לכתוב משל חדש על חיה שהם אוהבים. מה לדעתם תכונת האופי של החיה? במה היא דומה לאופיו של האדם? מה היא יכולה ללמד אותנו? קבצו את סיפורי הילדים לספר משלים חדש ומחכים מאת ילדי הכיתה.
המעשיות בספר מגיעות מתרבויות שונות במקומות שונים בעולם. ניתן לסמן על מפה גדולה את המקומות מהם הגיעו המעשיות, לאחר מכן לסמן על המפה מאין הגיעו משפחות הילדים לארץ ישראל. אפשר לשלוח את הילדים למשימת חקר משפחתית. האם המשפחה מכירה מעשיות מארץ המוצא שלה? איזה משל עובר במשפחה? איזה משל סיפרה סבתא של אמא? ומה המשל הזה מלמד? באיסוף המשלים בכיתה אפשר לראות איך מסרים דומים מגיעים בצורות שונות ובסיפורים שונים מכל קצוות העולם.
הספר מאגד בתוכו סיפורים רבים. אין צורך לקרוא את כולם לפי הסדר. תוכלו להציע לילדיכם לבחור כל פעם משל אחר, לקרוא אותו ולשוחח על אודותיו. היעזרו בכותרת ובאיורים כדי לבחור את הסיפור. מה משמעות המשל בחייכם?
כל עדה הביאה ארצה משלים וסיפורים. האם יש סיפור ששמעתם מסבא או מסבתא, מעשייה שעברה במשפחה שלכם מדור לדור? אפשר להמשיך את שרשרת הדורות ולספר אותו לילדכם.
אתם יכולים לפתוח אטלס או למצוא באינטרנט את מפת העולם. תוכלו לחפש מהיכן כל סיפור הגיע, האם אתם מכירים מסורות נוספות מאותה ארץ? האם אתם מכירים מאכלים או תלבושות המאפיינות את הארץ? אפשר להמחיש לילדים באמצעות תמונות וסרטונים. האם אתם מכירים משפחות שעלו ארצה מאותה מדינה ?
מה מאפיין כל אחד מהמלחים בסיפור? בוודאי שמתם לב שהמחברת בחרה לספר סיפור על עשרה מלחים )בנים(, אפשר להמציא יחד ספינה שלכם ובה גם בנות, איך תקראו לספינה? איך היא תיראה? אפשר לקשט לוח קיר בצורה של ספינה, אליו יוסיפו הילדים ציורים של מלחים )בנים ובנות( פרי דמיונם.
המציאו עם הילדים בגן מנגנון בו דבר משפיע על דבר. אפשר לבנות מסלול מקוביות דומינו וכאשר מפילים אחת נופלות כל הקוביות, כדור שקולעים למטרה ומפיל בובה אל מזרון, ואפשר לחשוב על מנגנונים אחרים מקוריים ומצחיקים.
אהוי!!! למה לא להכריז על יום-ים בגן? כל הילדים יתחפשו לפיראטיות ופיראטים, אפשר להכין מפת אוצר שבעקבותיה ינווטו הילדים בגן ובחצר, לשחק במשיכת חבל, להכין חכות עם מגנטים ולדוג דגים.
משחק ב"קפלות" מבהיר בצורה מוחשית את ההשפעה של פעולת היחיד על הכלל. אפשר לבנות עם הילדים מגדל גבוה, בשיתוף פעולה של כולם. הגננת יכולה לקחת על עצמה את תפקיד האחד שבגללו המגדל קורס: לנגוע נגיעה לא עדינה, להוציא קפלה אחת מתחתית המגדל או להוסיף קפלה אחת יותר מדי..
כדאי לשבת ולדפדף יחד בספר. אפשר לבקש מילדיכם לחפש באיורים את עשרת המלחים ולנסות לזהות כל אחד לפי התיאור. האם משהו באיורים הצחיק אתכם? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם, על פי רצף התמונות.
אפשר לעצור את הקריאה בנקודה שבה המלח הדייג בוחר לקדוח חור בחדרו ולשאול את ילדיכם מה לדעתם יקרה בהמשך? תוכלו להציע לילדיכם לצייר תמונה של הספינה מתמלאת במים ובדגים.
בעמודים הראשונים של הספר מצוירים החובלים כשביניהם מחבר חבל, מה לדעתכם קושר את המלחים זה אל זה? מה מחבר ביניכם לבין בני משפחתכם? אפשר לספר לילדים על הביטוי "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" ולחשוב על התרומה של כל מאיתנו אחד לרווחת הכלל.
חור בספינה
שְׁמִירָה
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם. קחו גיליון נייר גדול וציירו יחד ציור משפחתי שבו כל אחד מבני המשפחה בוחר בצבע אחד בלבד. כדי ליצור תמונה צבעונית יש צורך בשיתוף פעולה של כל אחד מבני המשפחה, בצבע שלו ובתיאום בין כולם.
חור בספינה
שְׁמִירָה
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים? כנראה סיפור מצחיק מאוד. התחילו לספר סיפור, הפסיקו אחרי שורה ותנו לשאר בני המשפחה להמשיך, כל אחד בתורו, ולהוסיף עוד כיוונים להתפתחות העלילה.
כל אחד מאיתנו יכול לתרום לצמיחת הבניין או לחורבנו. אתם מוזמנים להוציא קוביות, קפלות מעץ או מגנטים ולבנות יחד מגדל גבוה. אחרי שהמגדל עומד אפשר לנסות להוציא ממנו חלקים בלי שהוא ייפול.
חור בספינה
שְׁמִירָה
לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה
כדאי לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. האם התמונות הצחיקו את הילדים? האם משהו הפריע להם? אפשר לשאול את הילדים כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם?
מה מצחיק אתכם? "נעלי הזהב של המלך" מצטרף לאוסף סיפורי חלם אשר מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות במסורת של עדות שונות. אפשר לבקש מהילדים והוריהם לחפש בבית או בספרייה סיפורים נוספים על הדמויות הללו, לחלוק אותם יחד ולהביא אותם לשיתוף ולתצוגה בגן.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול את הילדים מה לדעתם הופך אדם לראוי לכבוד, ומי מכובד בעיניהם. אפשר לקרוא שוב את הסיפור, להתבונן בתמונה של אסיפת אנשי העיירה ולבקש מהילדים להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בגן. רצוי גם לצייד את פינת הבובות ותחפושות באביזרים מתאימים לסיפור, כדי לעודד שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים.
בחברה המודרנית כמעט ולא נותרו מלכים. אפשר לשוחח עם הילדים על המעמד של מלכים, להזכיר להם סיפורים נוספים על מלכים, מלכות, נסיכים ונסיכות – ולהשוות ביניהם. בעקבות הסיפורים השונים הילדים יכולים להיות "מלך/מלכה ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לנעול נעליים מיוחדות ולהכין כתר. איך ההרגשה להיות כמו מלך או מלכה, איך מתנהגים, איך מדברים? איך הצוות וילדי הגן האחרים חולקים להם כבוד?
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
תוכלו לדפדף יחד בספר ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם? אפשר לבקש מילדיכם להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
מה מצחיק אתכם? סיפורי חלם מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות בעדות שונות. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על הדמויות הללו? אתם יכולים לחפש בבית או בספרייה אוספי סיפורים ולחלוק אותם עם ילדיכם.
אנשי חלם מחפשים סימן היכר שיבחין בין המלך ליתר תושבי העיירה, כי חשוב ש"יכבדו אותו כערכו". בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול אותם מה הופך אדם לראוי לכבוד.
בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים להיות "מלך ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לשאול זוג נעליים מאמא או מאבא ולהכין יחד כתר. איך ההרגשה להיות כמו המלך בסיפור? איך הקהל (אתם!) חולק לו כבוד?
המאייר עומר הופמן הוסיף בתמונות חן והומור לסיפור על השועל. כדאי לחלק את עותקי הספרים לילדים ולאפשר להם לדפדף לבד בספר, "לקרוא" אותו על-פי רצף התמונות ולהבחין בפרטים. אפשר לשאול אותם אם האיורים הצחיקו אותם, על מה לדעתם חולם השועל, אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
בתום קריאת המשל תוכלו לשוחח יחד על מעשיו של השועל: האם לדעתכם כל זה היה כדאי לו? האם עמדה לפניו דרך אחרת לפעול, מבלי לצום ולרזות פעמיים? מה דעתם על מעשיו של השועל שהתגנב דרך פרצה בגדר אל תוך הכרם?
זו הזדמנות להסביר לילדים מהו משל ולהכיר להם משלים נוספים. הסיפור המקורי על השועל והכרם מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית או בספרייה משלים וסיפורי חז"ל נוספים ולערוך בגן תערוכה. אפשר למצוא עוד משלים וסיפורי חז"ל באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים".
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם הילדים על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל ולהכיר להם סיפורים נוספים אודות שועלים, לדוגמה, "התרנגולים והשועל" מאת ח"נ ביאליק (שחולק בעבר במסגרת ספריית פיג'מה), או "משלי שועלים".
אפשר לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לספר לכם את המשל על-פי רצף התמונות. כדאי לשים לב לפרטים שהוסיף המאייר. למשל, על מה חולם השועל? אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
האם אתם מכירים משלים נוספים? הסיפור המקורי מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. שפע של משלים וסיפורי חז"ל אפשר למצוא גם באתר "ספר האגדה לילדים". אתם מוזמנים לדפדף שם ולספר אותם לילדיכם.
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל. האם אתם מכירים סיפורים נוספים אודות שועל (לדוגמה, התרנגולים והשועל מאת ח"נ ביאליק, או משלי שועלים)?
בטרם קריאת הסיפור כדאי לוודא שהילדים יודעים מהו פחם ומכירים את המקצוע של מוכר פחם. אפשר להביא לגן כמה חתיכות של פחם, ולספר להם כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. תוכלו גם להזכיר להם את הסיפור על חנהל'ה ושמלת השבת, שם מוזכר הפחם שלכלך את שמלתה של חנהל'ה.
כדאי לאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים ולשים לב לפרטים – למשל, איך בחרה המאיירת להציג את הבית והעיירה בצפון אפריקה של פעם, מה לובשים גיבורי הסיפור, איך נראה המשתה החגיגי וכד'. האם זה דומה לסביבה שלכם?
תאכל מעיל, תאכל
שְׁמִירָה
לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את הילדים? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
אפשר לקשט את הגן כמו העיירה של מרקו ולהוסיף פריטים של סעודה חגיגית: בדים צבעוניים, כלי נחושת, כריות וכד'. ניתן גם להשוות עם סיפורים דומים על משתים, ארמונות וסעודות – לדוגמה, כשעוסקים בפורים בגן.
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
בעקבות תיאור המשתה בסיפור אפשר לשוחח עם ילדי הגן על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש טקס, שירים או ריקודים מיוחדים? אפשר לשאול את הילדים אם הם נכחו באירוע כזה. האם לבשו בגדים מהודרים? איפה זה התקיים, האם היו הרבה מוזמנים, האם הם רוצים לשתף את חבריהם בחוויה?
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. אפשר לשוחח עם הילדים על בעלי מלאכה ומקצועות שונים, ולהדגיש את הכבוד והערך שבכל תפקיד.
"איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (אבות, ד', א'): האורחים בחתונה לומדים ממרקו שיעור חשוב על מתן כבוד. בעקבות הפתגם "אל תסתכל בקנקן", תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חיצוניות ועל פנימיות, למנות יחד סגולות חיצוניות ופנימיות ייחודיות של בני המשפחה, ולהדגיש את חשיבות מתן הכבוד לכל אדם, לא משנה כיצד הוא נראה או כיצד הוא לבוש.
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את ילדכם? ואתכם? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
בסיפור מתואר כיצד יהודי צפון אפריקה ציינו פעם אירועים משמחים במעגל החיים. אפשר לשוחח עם הילדים על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש שירים וריקודים מיוחדים? האם ילדיכם השתתפו בחתונה או באירוע שמח אחר? אפשר לחפש תמונות משמחות, ולהיזכר בחתונה או בשמחה אחרת שחגגתם בהן.
אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות, או להעלות הצגה משפחתית המבוססת על הסיפור. רצוי לדאוג לתחפושות מתאימות: בגדים בלויים, איפור שחור, בגדי חתונה, מעיל מהודר וכדומה.
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. כדאי לספר לילדיכם מהו פחם, כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם, ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. בהמשך תוכלו לשאול את ילדיכם אלו מקצועות הם מכירים. אם תרצו, אפשר לשתף אותם בעבודה שלכם. מה אתם אוהבים בה? מה מביא לכם סיפוק?
בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
בשוק של ז'קרובאט
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.
האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום: נסו לחשוב יחד- האם יוסף אהב את המעיל שלו ולכן לא רצה לוותר עליו? האם יש לנו חפצים שאנו מתקשים לוותר עליהם? האם יש כאלה שקל לוותר עליהם? הכירי לילדים את המושג "בל תשחית" הסבירי את המילה "בל" )אל( ואת המילה "תשחית" (לקלקל) ואת משמעות הערך- שלא לבזבז דברים. המצווה "בל תשחית" המופיעה בתורה אוסרת להשחית עץ מאכל במקרה של מצור ממושך על עיר. מהמצווה הזו התפתחה גישה רחבה יותר המדגישה את האיסור להשחית דבר שיכול להביא תועלת לך או למישהו אחר, כמו עץ פרי.
שימוש חוזר בגן: עודדי את הילדים להביא בגדים ישנים שיכולים לשמש בכיתה לפעילות ברוח הספר "המעיל המופלא":הכינו מן הבגדים הישנים בגדים חדשים, כמו שעושה יוסף. התייעצי עם הילדים כיצד לגזור את הבגדים לבגדים חדשים.
הגן מתחפש לכפר של יוסף, בהשראת תמונות הספר: יוצר הספר, סימס טבק, משתמש בטכניקת הקולאז (הדבק, בעברית) המבוססת על "מעשה טלאים" של פרטים מאוירים + גזרי נייר צבעוניים מודבקים + גזרי איורים וצילומים. נסי להכין עם הילדים תמונת קיר גדולה של העיירה של יוסף תוך התנסות בקולאז'.
הציגי צילום של סמל המחזור. שוחחי: מדוע חשוב למחזר, למשל בקבוקים. מה עוד ממחזרים ברמה ארצית? (נייר, מים…) בקשי מן הילדים לאתר את סמל המחזור על בקבוקי שתייה למיניהם. חלקי לילדים דף לצביעה של סמל המחזור והציעי להוסיף לו דוגמאות מאוירות, או מודבקות של מוצרי מחזור. בקשי מהילדים להביא החפצים שמחזרו ויצרו בבית והציגי אותם בגן.
"והגדת לבנך" הסיפור העובר מדור לדור
הידעת? הסיפור "המעיל המופלא של יוסף" מבוסס על שיר ילדים ביידיש. בסוף הספר מצורפים התווים ומילות השיר המקורי. נסי לשיר עם הילדים את השיר, כדאי להיעזר בהורה עם ידע במוסיקה. אפשר להזמין בן משפחה דובר יידיש וחובב זמר לשיר את השיר בשפת המקור.
האם את זוכרת שיר בשפה אחרת ששרה לך סבתא שלך? נסי ללמד את הילדים ולשיר איתם. להורים רבים יש זיכרונות של שירים ששרו להם כילדים בבית אבא-אימא. ערב בלתי נשכח, מרגש ומשעשע מאוד יכול להיות ערב שירים מבית סבא: ערב שירי מקור שבו ישירו בני המשפחה: הורים או סבים/סבתות את השירים בשפת המקור. אפשר לדאוג מראש לתרגום כל השירים לעברית, ולקבצם בשירון שיהיה מזכרת נפלאה.
אפשר לבקש מההורים לספר לילדיהם על חגים בבתיהם כשהם היו ילדים (אפשר לרשום אנקדוטה, לצייר יחד את הסיפור, להביא סיפורים לגן ולהקריא אותם לקבוצה …). כך מדגישים את הערך של סיפורים מדור לדור, משתפים זה את זה במגוון מסורות ומנהגים, ומתחברים לעבר ולרצף היסטורי.
האם הסיפור הוא סיפור מעכשיו או "סיפור של פעם"? כיצד יודעים זאת? עברו יחד על התמונות ומצאו חפצים מן העבר. (מכונת תפירה, דלי לחליבת פרות, נרות למאור, אש לחימום, וכו') אלו חפצים אי אפשר למצוא בספר? האם ליוסף היה טלפון? טלוויזיה? מחשב?
כדאי להקדיש רגע של מחשבה לשמו של הסיפור. מה משמעות המילה "מופלא" ? מדוע המעיל הישן מופלא? קראו יחד את הספר וחשבו שוב מה מופלא בסיפור- המעיל? התושיה של יוסף? הסיפור?
סַפְּרו לילד סיפור משפחתי, שיש בו חיוך או טעם מיוחד – שמתאים להישמר בזיכרון המשפחתי; למשל, סיפור עליכם בתקופת ילדותכם. שלבו בסיפור פרטים הקשורים לתקופה ולמקום שבו התרחש. חפשו יחד באלבום התמונות המשפחתי את צילומי המקומות שבהם נולדו וגדלו הסבים והסבתות של הילד. עברו יחד על פרטי התמונה; למשל, "הנה המאפייה שאבא של סבתא קנה בה את החלות הכי טובות בעולם…
מסע במנהרת הזמן: לקראת "המראה לכפר של יוסף", בַּקשו מהילד לעצום עיניים ולהמריא לשם בדמיונו. כעת דובבו אותו ובקשו ממנו "לדווח" על מראה עיניו: למשל, האם יש ליוסף טלוויזיה בבית? אילו בעלי חיים מסתובבים ב"שכונה"? האם עובר בה אוטובוס? מה לובשים האנשים? בקיצור, הנחו את הילד בשאלות שיאפשרו לו לבדוק את הדמיון והשוני בין "שם ואז" ל"כאן ועכשיו" ואת הסיבות לכך.
כל עדה ועדה ואִמרות הכנף שלה. האִמרה: "כשהמעיל הוא ישן רק החורים חדשים", ממוסגרת כתמונת-קיר בביתו של יוסף (ראו בעמוד שנפתח במילים: "הייתה לו ליוסף אפודה ישנה…" ). אִמרה זו מדגימה את ההומור של תרבות היידיש. צרו, כדוגמת תמונה זו, תמונת קיר משלכם. היזכרו באמרת כנף משפחתית מבית אבא-סבא. ספרו מי אמר אותה, מתי ובאילו נסיבות… כתבו אותה באותיות גדולות, תנו לילד לעטר אותה ותלו אותה על הקיר.
עקבו יחד, באמצעות התמונות בספר, אחר מצב הרוח של יוסף. מתי ולמה הוא עצוב? מתי ולמה הוא שמח? מה מצב הרוח שלו בסוף הסיפור? נסו לראות איך הילד מסביר את הדברים?
ערכו שתי רשימות: רשימה אחת של דברים ששימחו את הילד במשך היום, ובמקביל לה, רשימה נוספת של דברים מצערים שהעציבו אותו. עודדו אותו לבדוק את רשימת הדברים המצערים ולחפש בה נקודות אור. אפשר, מדי ערב, לנסות להיזכר בדבר טוב שקרה לכל אחד מכם במשך היום.
"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום מצוות "בל תשחית" המופיעה בתורה (בספר דברים פרק כ), אוסרת להשחית עץ מאכל במקרה של מצור ממושך על עיר. מהמצווה הזו התפתחה גישה רחבה יותר המדגישה את הצורך לנצל את כלל משאבי הקיום שלנו בתבונה ובחסכנות. גם יוסף לא מוותר על שום אפשרות לנצל עד תום את בד המעיל.
בקשו מהילד לאתר בבית חפצים ששינו את שימושם המקורי לטובת שימוש חדש; למשל, צלחת אוכל שנסדקה ומשמשת בסיס לעציץ, כוס צבעונית המשמשת צנצנת קטנה לפרחים וכדומה.
הסבירו לילד את המושג "יד שנייה". בררו יחד איתו מה אפשר לקנות / למסור / למכור בחנויות יד שנייה; למשל, בגדים משומשים במצב טוב, ספרים, משחקים, חפצי נוי ואחרים. מה היתרון ב"יד שנייה"? מה היה הילד מוכן לקבל מ"יד שנייה" ומה היה מוכן למסור?
מאמץ עצום מושקע בכתיבת האיגרת. שוחחו עם ילדכם, כיצד ניתן לשמור על קשר עם משפחה וחברים כאשר אין טלפון, אין אי-מייל, ואפילו עט ונייר קשה להשיג? ספרו לילד על התקופה שבה כתבו רק מכתבים על נייר, כמה זמן לקח למכתב להגיע ליעדו?
שוחחו עם הילד על המכתב בסיפור: הסופרת לא מציינת את תוכן המכתב. האם אנחנו יכולים לנחש מה כתוב בו? מה שאלו הילדים את הדודה על עצמה? מה כתבו על עצמם באיגרת?
התבוננו יחד בתמונות המלוות את הספר, שאלו את הילד מה ניתן ללמוד מהן על חיי הילדים שבסיפור? כיצד הם בילו את שעות הפנאי שלהם? מה הם יכלו לכתוב לדודה על הבית שבו הם חיו?
בסיפור, כל ילדי המשפחה, גם הילדים הצעירים נטלו חלק בכתיבת האיגרת. על אף הקלות והנוחיות בתקשורת טלפונית ובדואר אלקטרוני, עדיין יש הרבה חן בכתיבת מכתבים וקבלתם בדואר. הציעו לילדכם לכתוב מכתב ו/או ציור לחבר או בן משפחה, שאותו תרצו להפתיע. עודדו את ילדכם לכתוב כפי יכולתו. הכניסו את המכתב למעטפה מבוילת, הראו לילד כיצד כותבים כתובת דואר, ושלחו אותו. חכו כמה ימים לשמוע איך היה לקבל מכם מכתב! אם בבית משתמשים בדואר אלקטרוני, הציעו לילד גם לכתוב אי-מייל, לבן משפחה או חבר אחר, בארץ או בחו"ל וצרפו אליו תמונה.
תוכלו לבקש מקרוב משפחה לכתוב מכתב או גלויה לילד שלכם ולשלוח אותו אליכם בדואר. כאשר יגיע המכתב היו שותפים לחוויה, הזכירו לילד את סיפור "האיגרת" ובקשו ממנו לדמיין כמה שמחה והתרגשה הדודה כאשר קיבלה את המכתב מאחותה שבעיירה.
המשפחה בסיפור אינה מסתפקת בקשרים עם בני המשפחה הקרובה, אלא משקיעים מאמץ רב בשמירה על קשר עם בני המשפחה המורחבת הגרים הרחק מהם. המשפחה היא ערך מרכזי בתרבות היהודית. משפחות רבות משתדלות לשמור על קשר עם המשפחה הרחבה, לעזור זה לזה בזמנים של צורך וקושי, וכמובן לחגוג יחד את החגים, השבת והשמחות. חשיבות המשפחה ומרכזיותה מתבטאת בסיפור במאמץ ובהתרגשות סביב כתיבת האיגרת, כמו גם בשמחה ובהתלהבות שבה היא מתקבלת.
חשבו על המשפחה שלכם: היכן מתגוררים בני המשפחה? באלו ערים בארץ? האם יש לכם קרובי משפחה שאינם גרים בארץ? היכן הם גרים? איך אתם שומרים איתם על קשר? עיינו יחד עם הילד באטלס או מפת העולם. חפשו את הערים והמדינות בהן גרו משפחותיכם בדורות קודמים, והיכן גרים קרובי משפחה היום. שימו לב למרחקים: האם ניתן לבקר אחד את השני ברגל? ברכב? באונייה? במטוס?
בתמונה בעמוד 3 בספר מצוירת הדודה ביום נישואיה. דפדפו יחד באלבומי המשפחה, התמקדו בצילומים משמחות משפחתיות: ימי הולדת, חגיגות בר/בת מצווה, חתונות, בריתות. ציינו את שם האירוע ותנו לילד לזהות את בני המשפחה שבצילומים. בנוסף לשמות, ספרו על הקרבה המשפחתית: דוד/ה בן/בת דוד וכן הלאה.
הגננות בנצרת עילית משתתפות בקהילה לומדת המכינה בכל פעם את הפעילות לקראת הספר הבא. הן שלחו לנו מספר רעיונות לשיחה סביב הספר. הן מציעות לדון בערכים כמו שמירת הקשר עם המשפחה והיחסים איתה. אפשר, למשל, לשאול את הילדים מה כל ילד אוהב לעשות עם המשפחה שלו, ואיך בבית שלו שומרים על קשר עם בני המשפחה הרחוקים. רעיון המשלב פעילות בבית ובגן הוא לכתוב עם ההורים תיאור של יום בחיי המשפחה, להביא אותו לגן ולשתף את החברים בסדר היום המשפחתי.
בנו יחד בגן (אפשר מעיסת נייר) מודל של עץ רב ענפים. על דף נייר עזרי לכל ילד לכתוב את "עלה- המשפחה" שלו. (את שמות בני המשפחה הגרעינית). הציעי לחזור ולכתוב בעצמם את השמות המופיעים על "העלה" שלהם, ולקשט אותו. תלי בעזרת חוטים את עלי הנייר על העץ. הזמינו את הילדים שהכינו בבית עצי משפחה על פי ההצעות להורים, להביא אותם לגן. תמונות אומנותיות של משפחות מצויות בערכת "משפחה" באומנות אותה תוכלי למצוא במרכזי פסג"ה.
ניתן גם לשוחח בגן על כך שלפעמים חברים הופכים להיות "כמו המשפחה" שלנו. שאלי את הילדים האם יש אנשים כאלה, שאינם קרובי משפחה אבל הם כמו משפחה. מה אוהבים לעשות עם החברים הקרובים האלה? במהלך השיחה תוכלי אולי להשתמש בפתגם "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" המופיע בתנ"ך בספר משלי כז י.
תרצה רוטקוביץ מקרן תלי מציעה לשלב בין נושא המשפחה לעיסוק באגרת ובדואר: הצטיידי בדגלונים ובמפה גיאוגרפית גדולה של ישראל. בקשי מכל ילד לספר היכן מתגוררים בני המשפחה המורחבת שלו. את קרובי המשפחה המתגוררים מחוץ לישראל תוכלי לסמן באמצעות דגלונים הממוקמים מחוץ למפה. עזרי לו לנעוץ את הדגלונים במקומות המתאימים במפה. לאחר מכן אפשר לחלק לילדים מעטפות דואר, להדגים איך כותבים את שמות הישובים שעלו בשיחה. כל ילד יכתוב על מעטפה שם של ישוב רלוונטי לו וידביק בול (או כמו בול). כעת צרי שרשרת ארוכה ממעטפות הנייר ותלי אותה בגן.
הזמיני את הילדים להביא בולים מהבית. אולי יש בין ההורים או אחים בוגרים שאוספים בולים, ואפשר להזמין אותם להראות לילדי הגן. תוכלו לצייר יחד בול מיוחד בנושא הספר.
אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, מפנה את תשומת לבנו: "ישנו סיפור נוסף המסופר בספר ומצוי באיורים הקטנים בתחתית העמוד. גלו את הסיפור, וספרו אותו עם הילדים. מה תפקיד הסיפור הנוסף? מה הוא מעיד על המאיירת? זו הזדמנות לדבר על תפקיד המאיירת סוניה שכל ומה היא מוסיפה לסיפור הכתוב" הגב' מרים פוזנר, ראש צוות עידוד קריאה וספריות במטח, מתייחסת גם היא לאיורים בספר והציעה להתבונן עם הילדים במציאות המשתקפת מהן: "התמונות המלוות את הסיפור מייצגות את המשפחה והבית היהודי בעיירה. חזרו ודפדפו בתמונת הספר. שאלו: האם המשפחה של הילדים גדולה או קטנה? התייחסו לאם שבהריון, ולתינוק שהיא מחזיקה. הציעו לספור את מספר הילדים (כנראה 7 + 1 בדרך, למרות שרק שישה ילדים משתתפים בכתיבת האגרת). האם המשפחה עשירה או ענייה? לפי מה אפשר לנחש? (לפי הצפיפות, מעט הרהיטים הצנועים, הבגדים הפשוטים, הקירות והרצפה חשופים, אין כמעט צעצועים). שאלו: האם הילדים נראים לו שמחים בחלקם? במה הילדים בסיפור שונים מן הילדים בגן, ובמה הם דומים להם? מה רואים באיורים שהילדים אוהבים לעשות בבית ואחד עם השני?
"פרחה לה השין מראשו הנרגש כאילו אותה מעולם לא פגש" – לימוד כתיבה: הספר מתאר ילדים הקרובים בגילם לילדי הגן, המתאמצים מאוד לכתוב, ממש כמו שילדי הגן היום מתחילים לזהות אותיות ולהעתיקן. זו הזדמנות להרחיב את היריעה ולספר לילדים איך למדו לקרוא ולכתוב בימים עברו. הילדים בסיפור מתקשים לכתוב גם מפני שהם צריכים לכתוב בקסת ודיו ולא בעט או בעיפרון. (כדאי להצטייד בקסת ודיו של פעם על מנת להראות לילדים במה מדובר). שימי לב שבעמוד האחרון של הספר יש מקום בו יכול כל ילד לכתוב את שמו, אולי אפשר לתת לילדים לכתוב את שמם בנוצה ובדיו/צבע. עד היום ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים על ידי סופר סת"ם על קלף באמצעות נוצה ודיו. אם את מכירה סופר סת"ם, רב או אומן שעוסק בקליגרפיה תוכלי להזמין אותו על מנת שידגים לילדים כיצד הוא כותב.
נטע טורם, מדריכה במשרד החינוך, מציעה: הפני את תשומת ליבם של הילדים לכתוב על הכריכה: מיידיש: מיריק שניר. מהו תפקידה של המתרגמת? על מנת להדגים את נושא התרגום תוכלי לשאול את הילדים אלו שפות הם מכירים, וילדים הדוברים שפות אחרות יוכלו ללמד את חבריהם מילים חדשות ותרגומן. זו הזדמנות נפלאה לקרב ילדים עולים חדשים למרכז העשייה בגן ולתת ביטוי לארץ המוצא. אפשר גם להזמין הורה שדובר שפה אחרת וללמוד ממנו – שיר, מילים בודדות, כתיבת אותיות. תרצה רוטקוביץ מקרן תל"י כתבה לנו מספר הצעות להרחבת העיסוק בשפות היהודיות: יידיש, לדינו וגם ערבית – שיחה. שוחחי עם הילדים על שפת היידיש – שפתם של גיבורי "האיגרת". התייחסי לשמות שלהם. שאלי: האם מישהו במשפחה דובר יידיש? ספרי שבעבר היהודים דברו בשפות שונות שהיו מיוחדות להן. חלקם דיברו ביידיש, אחרים דברו בלדינו, שהיא שפה הדומה לספרדית. התייחסי לעובדה שהיידיש נכתבה באותיות עבריות ולכן הילדים בסיפור כותבים "שין" ו"מם". סופרים עד 10 ביידיש ובלדינו: כדי לחוות את צלילי השפות – למדי את בילדים לספור עד 10 ביידיש וגם בלאדינו: יידיש: איין, צווי, דריי, פיר, פונף, זעקס, זיבן, אכט, ניין, צען. לדינו: און, דוס, טרס, קואטרו, סינקו, סז', סייטה, אוצ'ו, מואבה, דיאס.
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. אפשר לבקש מהילדים לקרוא את הסיפור עם ההורים ולשאול אם גם הוריהם הכירו את המעשייה. ניתן להזמין מהמשפחות סיפורים שעוברים אצלם מדור לדור, לחפש בספרייה אוספים של אגדות-עם או סיפורים חסידיים ולערוך בכיתה תערוכה של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות.
מילים שעוברות "מפה לאוזן" יכולות להישמע אחרת ממה שנאמרו. המשחק "טלפון שבור" מדגים זאת בצורה מצחיקה: יושבים במעגל, הראשון לוחש באוזנו של השני מילה. השני לוחש אותה לשלישי. המשתתף האחרון אומר בקול את המילה שהגיעה אליו. האם זו המילה שלחש המשתתף הראשון?
האישה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים". תוכלו לשוחח עם הילדים: למה לדעתם האישה ריכלה והפיצה שמועות על אנשי העיירה? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות ולשאול: האם קרה לכם פעם שהצטערתם על משהו שאמרתם, אפילו בצחוק? תוכלו לשוחח על מקרים כאלה, ומה עשיתם בעקבותיהם.
מה בין נוצות למילים? תוכלו לשאול את הילדים: מה דעתם על ההצעה יוצאת הדופן של הרב, אשר מועברת ללא הטפת מוסר ישירה? האם אתם מכירים שיעורי חיים נוספים שמועברים ביצירתיות ובחיוך? מתי אתם, כמורים, נעזרים ביצירתיות או בחוש הומור ע"מ להעביר מסרים חינוכיים-ערכיים לתלמידים?
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. האם אתם מכירים סיפורים שעוברים במשפחה שלכם? אולי יש בביתכם אוסף של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות? תוכלו להזכיר זה לזה סיפור אחד או שניים.
האשה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים". אפשר לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתם האישה ריכלה והפיצה שמועות על אנשי העיירה? האם קרה לכם פעם שהצטערתם על משהו שאמרתם, אפילו בצחוק? תוכלו לשוחח על מקרים כאלה, ומה עשיתם בעקבותיהם.
מה בין נוצות למילים? אפשר לשאול את ילדיכם: מה דעתם על ההצעה יוצאת הדופן של הרב, אשר מועברת ללא הטפת מוסר ישירה? האם גם במשפחה שלכם יש שיעורי חיים שמועברים ביצירתיות ובחיוך?
נוצות ברוח
שְׁמִירָה
הספר "האוצר" חולק במסגרת התוכנית PJ library גם באנגלית - "The Treasure"
המעשייה לא מגלה מהו האוצר שיצחק מחפש ואותו הוא מגלה בשיבתו הביתה. מעניין יהיה לשוחח עם הילדים ולשמוע את המחשבות שלהם בעניין. למה לדעתם לא סיפרו לנו מהו האוצר? האם הם התאכזבו מכך? מה יכול להיות טוב בסיפור עם סוף פתוח? ומהו לדעתם האוצר? שיחה זו חשובה מאד לאור ריבוי המסרים החברתיים אשר מועברים לילדים, שדברים בעלי ערך נמצאים רחוק מהיומיום, נקנים בכסף או מושגים באמצעות תחרויות כגון "כוכב נולד" ו"הישרדות".
מפקד משמר המלך צוחק כשהוא שומע את החלום של יצחק. האם קרה לילדים שצחקו מחלומותיהם? זו הזדמנות לעודד את הילדים להאמין ולחלום! אפשר לחבר את המסר עם שירים כגון "מחר" או "אני ואתה נשנה את העולם", עם מילותיו של הרצל – "אם תרצו אין זו אגדה", ועם דמויות בהיסטוריה שהקשיבו לחלומות, יצאו למסע והגיעו רחוק.
האוצר לא מתגלה ליצחק מיד; עליו לצאת למסע ארוך כדי לגלות אותו. תוכלי לשאול את הילדים למה לדעתם היה עליו לנסוע רחוק כדי למצוא משהו שנמצא קרוב. אפשר להעלות בשיחה דוגמאות להישגים שהגיעו אליהם לאחר השתדלות ומאמץ. האם תחושת ההצלחה המלווה את ההישגים האלה שונה מהסיפוק של השגת דבר ללא מאמץ? איך מרגישים בתחילת המסע, באמצע ובסופו?
האוצר
שְׁמִירָה
האיורים של אורי שולביץ מזכירים את אורח החיים במקום אחר ובתקופה אחרת
האיורים של אורי שולביץ מזכירים את אורח החיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אפשר לשוחח עם הילדים: אילו הסיפור היה מתרחש היום, מה היה שונה באיורים? איך היה נראה הנוף, אלו חפצים היו בבית, במה היה לבוש יצחק? בעקבות השיחה תוכלו להזמין את הילדים להכין עם הוריהם ספרונים מצוירים של אותה מעשייה, על רקע הסביבה המוכרת של היום.
מחפשים את האוצר – בסביבת הגן! אפשר להחביא בתוך הגן מטמון או "אוצר" קטן, אותו ימצאו הילדים בעזרת פתקים מצוירים עם הנחיות וסימני דרך. הילדים ישמחו לעקוב אחר הרמזים שהכנת ולעבור במקומות שונים ונסתרים עד מציאת האוצר. בהמשך הזמיני את הילדים להכין פתקים מצוירים שמובילים אותך ואת חבריהם לחפצים נסתרים בגן.
האוצר
שְׁמִירָה
"לפעמים צריך ללכת רחוק כדי לגלות את מה שכל כך קרוב"
"לפעמים צריך ללכת רחוק כדי לגלות את מה שכל כך קרוב": האם שמתם לב לשמחת הילדים בגילוי הגן המוכר עם חזרתם לאחר חופשה או מחלה? מה משמח כל אחד כשנכנסים לגן אחרי היעדרות, למה הילדים יתגעגעו כשיעברו לכיתה חדשה?
האוצר
שְׁמִירָה
ילדים רבים אוהבים לאסוף "אוצרות" אותם הם מגלים בדרך לגן או לבית
ילדים רבים אוהבים לאסוף "אוצרות" אותם הם מגלים בדרך לגן או לבית. תוכלי להכין ולקשט עם הילדים תיבות אוצרות מחומרים ממוחזרים, בהן יוכלו לשמור חפצים קטנים. כמו כן, אפשר להזמין את הילדים להביא לגן "אוצרות" מן הטבע אותם מצאו בחוץ, ולהקדיש להם פינה מיוחדת.
אוצר אינו תמיד חפץ, הוא יכול להיות גם חברות או קשר שאנו חשים אחד כלפי השני. תוכלי להזמין את הילדים לציין את הדבר המייחד, או ה"אוצר", שבחברים בגן. אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לאמר משהו יקר ומיוחד בחבר שיושב לצידו. תרשמי את דברי הילדים זה על זה, ואל תשכחי לפרסם את "רשימת אוצרות הגן" על לוח ההורים!
האוצר
שְׁמִירָה
האיורים של אורי שולביץ מזכירים את אורח החיים במקום אחר ובתקופה אחרת
האיורים של אורי שולביץ מזכירים את אורח החיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אפשר לשוחח עם ילדיכם: אילו הסיפור היה מתרחש היום, מה היה שונה באיורים? תוכלו להכין יחד ספרון מצויר של אותה מעשייה, על רקע הסביבה המוכרת של היום.
האוצר
שְׁמִירָה
המעשייה לא מגלה מהו האוצר שיצחק מחפש ומדוע עליו לצאת מביתו למסע שיובילו חזרה לנקודת ההתחלה
זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בהישגים שהגעתם אליהם לאחר השתדלות ומאמץ, ובתחושת ההצלחה המלווה את ההישגים האלה. כדאי גם להקשיב לשאיפות ולחלומות שלהם ולעודד את הילדים לנסות להגשים אותם.
האוצר
שְׁמִירָה
ילדיכם מוזמנים להוביל אתכם למסע של גילוי נסתרות ברחבי הבית
ילדיכם מוזמנים להוביל אתכם למסע של גילוי נסתרות ברחבי הבית. עצמו עיניים או כרכו מטפחת על עיניכם, ותנו לילדים להוביל אתכם למקומות ול"אוצרות" חבויים בתוך הבית שלא ידעתם על קיומם. הילדים יוכלו גם למסור לכם חפצי בית למשש. האם את מסוגלים לזהות אותם? בתום המסע, החליפו תפקידים והובילו אתם את הילדים בבית.
מחפשים את האוצר – בבית! אפשר להחביא בתוך הבית מטמון או "אוצר" קטן, אותו ימצאו הילדים בעזרת פתקים מצוירים עם הנחיות וסימני דרך. הילדים ישמחו לעקוב אחר הרמזים שהכנתם ולעבור במקומות שונים ונסתרים בבית עד מציאת האוצר.
האוצר
שְׁמִירָה
"לפעמים צריך ללכת רחוק כדי לגלות את מה שכל כך קרוב":
"לפעמים צריך ללכת רחוק כדי לגלות את מה שכל כך קרוב": האם שמתם לב לשמחת הילדים בגילוי הבית המוכר עם חזרתם לאחר טיול או חופשה? מהם "האוצרות" בכל חדר בבית, מה משמח כל אחד כשחוזרים הביתה?
גם בקרבת הבית נמצאים "אוצרות", שהילדים ישמחו לגלות אותם ואף לאסוף אותם. אפשר לצאת יחד למסע גילויים בסביבה. תוכלו לבחור יחד "אוצר" שמתאים, להביאו הביתה ולהקדיש בחדר הילדים פינה מיוחדת לאוצרות.
"מוזר, מה קורה כאן?" שואל הקבצן. כדאי לשאול את ילדכם למה לדעתם איש אינו מזמין את הקבצן לביתו פנימה. תוכלו להמחיז את הסיפור. דמיינו שאתם והילד דופקים עם הילד על דלתות בני העיירה ושואלים אותם: "מה שלומכם? מדוע אינכם פותחים את הדלת לקבצן?"
פתיחת הדלת לקבצן, או לכל אדם זר, אינה מתאימה לילדים צעירים, ועלינו להזהיר את ילדינו לבל יפתחו את הבית לאנשים זרים. אבל כן נוכל לפתוח את הלב! אפשר לשוחח על הדרכים שבהן אתם עוזרים למישהו, ולהיזכר במקרה שבו קיבלתם עזרה מאחרים.
לאחר אכילת המרק בני העיירה שרים, צוחקים ורוקדים – ויש די מרק לכולם. כדאי לקרוא יחד שוב מה תרמו אנשי העיירה למרק, איש איש בתורו, ולחשוב מה הם "הרוויחו" מתרומתם, שכה שימחה אותם. נסו להיזכר במקרה שבו נוצר משהו חדש וטוב יותר כאשר כל אחד תרם משהו משל עצמו.
מכינים מרק כפתורים (ללא הכפתור!): ממקל גזר ניתן להכין רק גזר, מבצל אחד – פשוט בצל, ומראש כרוב? נכון, ראש כרוב! אבל כשמכניסים את הירקות לסיר ומבשלים אותם יחד, נוצר דבר שונה, שערכו רב מערכו של כל מרכיב בנפרד. אפשר להזמין הביתה חברים של ילדכם, ולבקש מכל אחד להביא תרומה לתבשיל. בזמן שהמרק מתבשל תוכלו לצפות בשינויים בצורה ובטעם של כל המרכיבים, וגם לקרוא יחד את הסיפור.
הכירו את הקהילה שלכם: אפשר לטייל עם ילדכם בשכונה ולפרט את המקומות והאנשים שחולפים על פניהם בדרך – ספרייה, בית-כנסת, מתנ"ס, גן, מגרש משחקים. האם אנשים עוזרים זה לזה במקומות אלה? אילו פעילויות נערכות במקומות האלה ואי אפשר לעשותן לבד? בשובכם הביתה אפשר לשרטט תמונה של השכונה, ולכלול בה את המקומות והאנשים שפגשתם.
תוכלי לספר לילדים את האגדה המספרת שבאוהלו של אברהם אבינו היו ארבעה פתחים. כל פתח פנה לכיוון אחר על מנת שכל אורח, לא משנה מהיכן הוא מגיע ירגיש בנוח ויכנס.
כדאי לשוחח עם הילדים על הכנסת אורחים: האם הם אירחו חברים או בני משפחה בפסח? האם התארחנו אצל אחרים? תוכלו לדון בתפקידים השונים של המארח ושל האורח, ולהעלות יחד רעיונות כיצד נעזור לאורח להרגיש בנח. אפשר גם לשאול מה קורה כשלהורים באים אורחים מבוגרים או לאח/ות קטן או גדול מגיע אורח.
הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם לפעמים קשה להם לארח מפני שאינם יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, או שקשה להם להתחלק בחפצים. תוכלו להשתמש בהזדמנות זו לשיחה אודות הדרכים לסייע לאורח להרגיש בנח.
מקורה של מצוות הכנסת אורחים היא דווקא בהזמנת אדם שזקוק להזמנה. אפשר לערוך בגן מבצע בו יזמין כל ילד חבר חדש, כזה שעדיין לא היה אצלו בבית. זו הזדמנות מצויינת ליצור קשרים חדשים בין ילדים ולסייע לילדים שמתקשים חברתית.
למושג "קהילה" פנים רבות. על מנת לקרב אותו לילדים רצוי להתחיל בשיחה על קהילת הגן: מי שותף לה, מה אנחנו אוהבים לעשות יחד, מה אנו עושים יחד שאין אפשרות לעשות לבד, איזה ערך מוסף יש לכך שאנו קהילה ולא כל אחד לבד בבית שלו וכן הלאה.
הצענו להורים לערוך טיול בשכונה, לשים לב למוסדות הקהילתיים בה (מתנ"ס, ספרייה, בית ספר, בית כנסת, וכו') ולאחר מכן לצייר אותם. שאלו את הילדים האם ציירו מקומות כאלו ובקשו שיביאו אותם. אפשר ליצור דגם של הקהילה ומוסדותיה אמיתיים או דמיוניים על הקיר בעזרת הציורים או לבנות מקוביות גדולות, לגו וכד'.
חמישה כפתורים יכולים להאיר עיירה שלמה! תוכלי לחלק את הילדים לשתי קבוצות. קבוצה אחת תצייר תמונות של העיירה החשוכה (בתים, תושבים) אליה הגיע הקבצן בתחילת הסיפור, וקבוצה אחרת תצייר תמונות של העיירה אחרי שאכלו יחד מרק כפתורים. אפשר לתלות את התמונות על לוח קיר כדי להבליט את השינוי.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות. האם ילדי הגן מצפים יחד עם שלושת האחים למצוא באדמת השדה אוצר במובן המוכר של המילה – אוצר פיזי בדמות מטבעות זהב? אפשר לשאול אותם מה הם היו שמחים למצוא בשדה. כדאי להשוות את תגובותיהם בהאזנה הראשונה לסיפור ובקריאות חוזרות.
אוצר בשדה
שְׁמִירָה
להתבונן יחד עם הילדים באיוריה הנפלאים של מאיה איש-שלום
כדאי להתבונן יחד עם הילדים באיוריה הנפלאים של מאיה איש-שלום ולעקוב אחר בעלי החיים שמופיעים במקומות מעניינים לאורך הסיפור. לאחר הקריאה הילדים יוכלו גם הם לצייר תמונות בגווני צהוב, זהב וחום.
ילדים רבים עסוקים בנושא "אוצרות". תוכלי להכין ולקשט עם הילדים תיבות אוצרות מחומרים ממוחזרים, בהן יוכלו לשמור חפצים קטנים. אפשר גם להזמין אותם להביא לגן "אוצרות" מן הטבע אותם מצאו בחוץ, ולהקדיש להם פינה מיוחדת.
הסיפור מלמד כי אוצר אינו תמיד חפץ. תוכלי להזמין את הילדים לציין את הדבר המייחד, או ה"אוצר", שבחברים בגן. אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לאמר משהו יקר ומיוחד בחבר שיושב לצידו. תרשמי את דברי הילדים זה על זה, ואל תשכחי לפרסם את "רשימת אוצרות הגן" על לוח ההורים!
"זה מה שאבא היה עושה": במשפט זה שנאמר על ידי האחות הנבונה גלומה החכמה העתיקה של למידה מניסיונם של מי שקדמו לנו – הורים, סבים ודורות קודמים. אפשר להציג תערוכה בגן של פתגמים וסיפורי משפחות שעברו מדור לדור.
בעקבות הסיפור אפשר לזרוע חיטה ולעקוב אחר הגידול, ולהמשיך את התהליך בקציר, טחינת גרגרי החיטה הבשלים לקמח ואפייה. (באתר גנ-נט ובאתרים נוספים אפשר להתרשם מחוויות אלה וללמוד מניסיונן של גננות רבות).
במשך שנה, מסוף הקיץ לסוף הקיץ, האחים עובדים ומצפים לצמיחת החיטה ולשובו של אביהם. גם בספר "העץ המופלא" פגשו ילדי הגן בערכים דומים: הרווח שיש בשיתוף פעולה ובדחיית סיפוק ועשייה סבלנית. תוכלי לחזור להצעות לפעילות בספר זה ובספרים נוספים כמו "זרע של גזר".
כדאי להתבונן יחד באיורים, שם מופיעים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור. מה האחים אוהבים לעשות בזמן שאביהם עובד בשדה? מה עושות החיות בסיפור? אפשר לחפש את האיור שבו האבא מספר כי אינו זוכר איפה טמון האוצר. מה מדמיינים הילדים שימצאו שם? תוכלו לשאול את ילדיכם מהו "אוצר" בעיניהם ומה הם היו מקווים למצוא בשדה, לו הבטיחו להם אוצר?
ילדיכם יכולים לעבוד את האדמה, אפילו בבית! תוכלו להנביט יחדיו זרעים או לשתול פקעות, גלעין אבוקדו או תפוח אדמה בתוך עציץ או באדמה. משקים, מטפחים ועוקבים אחר הצמיחה. זה דורש מאמץ ושיתוף פעולה, אך כמו בסיפור – אולי בסוף גם בעציץ שלכם יצמח לו "אוצר"?
אוצר בבית! תוכלו להציע לילדים להכין קופסת אוצרות משלהם. אפשר להחביא את האוצר באחד מחדרי הבית ולשחק "חפש את המטמון". מכינים פתקים עם רמזים ומפתק לפתק הילדים מתקרבים אל האוצר שהחבאתם.
"עובד אדמתו ישבע לחם" (משלי כח 19): בשדה האחים חורשים, זורעים, קוצרים… בשפה העברית יש הרבה מילים המתארות את עבודת האדמה! תוכלו לעיין באיורים, לזהות יחד איזו פעולה מתבצעת בכל תמונה ולהשוות בין כלי העבודה – אז והיום.
הסיפור מתאר לנו את עונות השנה המתחלפות: האם ילדיכם יודעים איזו עונה הכי מתאימה לזריעה ולקציר? איזו עונה אהובה עליכם ועל ילדיכם ומדוע? הציעו לילדים לצייר את עצמם בעונה האהובה עליהם.
אוצר בשדה
שְׁמִירָה
המאייר עומר הופמן הוסיף פריטים מצחיקים לאיורים שמלווים את הסיפור
המאייר עומר הופמן הוסיף פריטים מצחיקים לאיורים שמלווים את הסיפור. אפשר לחלק את הילדים לקבוצות קטנות ולבקש מכל קבוצה להתמקד בדף אחר בספר. כמה דברים מצחיקים מצאו הילדים בכל דף? בהמשך קבוצות הילדים יכולות לצייר תמונות משותפות של החיים בעיירה חלם, עם פרטים נוספים שמצחיקים אותם.
חכמי חלם והירח
שְׁמִירָה
לעצור את קריאת הסיפור לאחר שחכמי חלם מנסים למצוא פתרון לחושך ברחובות העיירה
במהלך החודש הקרוב אפשר לבקש כל יום מילד אחר לחפש עם הוריו את הירח מבעד לחלון בשעות הערב, לצייר אותו על דף ולהביא את הציור לגן. תוכלי להקצות לנושא לוח קיר וכל בוקר לתלות ציור נוסף. האם היו לילות מעוננים, בהם לא הצליחו לראות את הירח? האם הילדים מזהים את ראש חודש לפי הציורים? אחרי כמה ימים הופיע ירח מלא? בסוף החודש תקבלו "ציור משותף בהמשכים" – מחזור שלם של הירח.
בהצעות להורים בסוף הספר הצענו למשפחות לצאת יחד לטיול לילי. תוכלי לעודד את הפעילות ולאסוף מהילדים חוויות: האם הרחוב שלהם נראה שונה בלילה? מה הם ראו? אילו קולות הם שמעו?
האם הסיפור הצחיק את הילדים? אפשר לבקש מהם לחפש בבית או בספריה עוד סיפורים על חכמי חלם (למשל, נעלי הזהב של המלך), אגדות על ג'וחא או הרשל'ה, או ספרי בדיחות. תוכלו לערוך תצוגת ספרים תחת הכותרת "זה מצחיק אותי!", לעיון עצמאי של הילדים ולקריאה במליאה.
איזו מילה מסתתרת במילה חודש? שורש המילה חודש היא ח.ד.ש ובאמת בכל חודש משהו חדש מתחדש. אפשר להכין בגן לוח ולציין בו את שם החודש העברי, מי נולד בחודש הזה ומהם האירועים המיוחדים שנציין החודש. האם וכיצד אתם מציינים את ראש חודש בגן? האם חוגגים ימי הולדת על-פי לוח השמש או לוח הירח?
חכמי חלם והירח
שְׁמִירָה
לספר לילדים על חלליות ועל אסטרונאוטים שנחתו על הירח
את יכולה לספר לילדים על חלליות ועל אסטרונאוטים שנחתו על הירח (ממש לא יאמן!) אתם מוזמנים לצפות באסטרונאוט הולך על הירח וללמוד שכוח המשיכה על הירח שונה מאשר על הארץ ולכן אפשר קצת לרחף על הירח. נסו לרחף בעצמכם וללכת בגן ב'הליכת ירח'. https://www.youtube.com/watch?v=w_x6wNxKBlE
כדאי לחפש את הירח מבעד לחלון. איך הוא נראה? אתם יכולים לצייר את הירח שראיתם ולתלות את הציור ליד החלון. אתם מוזמנים לחזור ולהביט בשמיים כעבור כמה ימים – האם הירח נראה אחרת?
אתם יכולים לצאת יחד לטיול לילי. האם הרחוב שלכם נראה שונה בלילה? מה אתם רואים? אילו קולות אתם שומעים? כדאי להביט בשמיים, לחפש את הירח, להיזכר בחכמי חלם ולצחוק…
מי אוהב להכין עוגיות בצורת ירח ("סהרונים")?
המצרכים:
100 גרם אבקת סוכר
150 גרם חמאה
1 כפית תמצית וניל
1 כפית גרידת לימון
2 כוסות קמח
1 כפית שטוחה אבקת אפייה
4 כפות שקדים טחונים
אבקת סוכר, לבזיקה אחרי האפייה
אופן ההכנה:
מערבלים יחד במערבל את אבקת הסוכר והחמאה.
מוסיפים את תמצית הווניל וגרידת הלימון.
מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והשקדים הטחונים ומערבלים הכול יחד לקבלת בצק.
לוקחים פיסה מהבצק, מגלגלים לגליל דק וארוך וחותכים ל"צינורות" קטנים בצורת ירח.
מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה וממשיכים כך עם שאר הבצק.
אופים בתנור שחומם מראש ל-175 מעלות במשך 15 דקות או עד שהקצוות של הסהרונים מזהיבים.
מצננים ומפזרים אבקת סוכר.
בתיאבון!
יוסף איש חֶלֶם הולך לוורשה 
מעשה בשלושה אגוזים 
צפוף בבית 
מעשיות חכמות 
חור בספינה 
נעלי הזהב של המלך 
משל על שועל 
תאכל מעיל, תאכל 
בשוק של ז'קרובאט 
המעיל המופלא של יוסף 
האגרת 
נוצות ברוח 
האוצר 
מרק כפתורים 
אוצר בשדה 
חכמי חלם והירח 
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
חֲגִיגָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֵקֶר
