משפחה

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יש עוד המון דרכים ליהנות מספר – לאחר הקריאה אפשר לחזור אל הסיפור ו"לקרוא באיורים": אילו חפצים אתם מזהים? אילו צמחים?

לכל טיול הסיפור שלו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולהיזכר יחד בטיולים משפחתיים – היכן טיילתם? האם מישהו מכם היה עצוב בטיול ועזרתם לו? האם גם לכם יש סיפור על חפץ שאבד בטיול? ואולי גם אתם סייעתם בשמירה על הסביבה?

מחפשים במים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור תוכלו לשחק משחק חיפושים מהנה – מלאו גיגית או דלי גדול מים, אפשר להוסיף למים סבון כדי שלא יהיו צלולים ושקופים. כעת הכניסו כל מיני חפצים קטנים: כפית, פקק, אבן, מטבע או כל חפץ אחר. בקשו מהילדים לעזור לכם למצוא במים את החפצים ש"אבדו" בתוכם.

איך זה לראות מטושטש?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי שמרכיב משקפיים בוודאי מכיר את התחושה – עכשיו תוכלו להכיר אותה לשאר בני המשפחה: הניחו נייר אפייה או בד בהיר ודק על העיניים ונסו לראות מבעד לו: הסתכלו סביב וזה על זה – מה שונה? מהי התחושה?

כולם בשביל אחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צפו בסרטון ותוכלו לשחק במשחק משפחתי, ובו "כולם בשביל אחד".

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות, שירים ופעילויות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

זיכרונות ילדות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חבריו של הסבא בסיפור מספרים לנכד על הילד שסבו היה. שתפו גם אתם את ילדיכם – ספרו על הילדים שהייתם, מה אהבתם לעשות, לְמה אתם מתגעגעים, ושתפו בתמונות מילדותכם. כדאי גם לשאול את הילדים: מה הייתם מספרים על עצמכם כילדים צעירים יותר? איזה זיכרון משמח או מרגש במיוחד יש לכם מפעם?

האזינו לסיפור "עצים מצפים לגשם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "עצים מצפים לגשם" בהסכת של ספריית פיג'מה. מומלץ להחזיק בספר בזמן ההאזנה.

שיר מארץ הילדוּת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור תוכלו להכיר לילדיכם שירים שמזכירים לכם את ילדותכם, את המשפחה או את המקום שבו גדלתם, להאזין יחד ולשאול: האם גם לכם יש שירים שמזכירים לכם דברים?

"בואנוס דיאס"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשסבא ואבא משוחחים בלדינו הילד מרגיש שהם מפליגים יחד לארץ רחוקה. כמה מרגש להבין, לדעת ולהגות מילים בשפה שאינה מוּכרת לנו. לאורך הספר שלובים מילים וביטויים בשפת הלדינו; תוכלו לחזור אל הסיפור בחיפוש אותן מילים – לנסות להגות אותן יחד ולחפש את פירושן.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שירים, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הלאדִינו - השפה של יהודי ספרד - רקע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הלאדינו (Ladino, סְפַּנְיוֹלִית) היא שפה ספרדית-יהודית ונחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילת יהודי ספרד בימי הביניים, אשר לאחר שגורשה ב-1492 הוזמנה על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית. עם ההגירה לשם הביאו איתם המגורשים את הלאדינו, המערבת עברית וספרדית ונכתבת באותיות עבריות או בכתב רש"י, והנחילו אותה לקהילות שאליהן הצטרפו.

חיזוק הקשר הרב-דורי וחשיפה לתרבויות שונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות ילדות הם חלק חיוני מהזהות האישית. הם מחברים בין העבר להווה ומסייעים לנו להעמיק את ההיכרות עם עצמנו ועם אחרים.
הקשר עם סבא – הילד בסיפור מתארח אצל סבו בחופשות ובסופי שבוע, ויש להם קשר אמיץ. הפעם הנכד זוכה להכיר צד נוסף של סבו ולהרגיש קרוב אליו מתמיד.
בזכות המפגש עם חבריו של הסב ובזכות הרגע שהוא חולק איתם בשירה שמציפה אצלם זיכרונות ילדות ממולדתם, הנכד השובב והנמרץ פוגש את הילד השובב והנמרץ שגם סבו היה.
תוכלו לשלב את הספר במערך לחיזוק הקשר הרב-דורי שבו התלמידים ייחשפו לזיכרונות ילדות מהדור המבוגר שבא מתרבויות שונות ויתוודעו אליהם.
תוכלו לשלב את הספר גם בהקשר של יום המשפחה.
בעקבות הסיפור אפשר להזמין לכיתה סבים וסבתות שיספרו זיכרונות מילדותם.
אפשר גם לבקש מהתלמידים לראיין את הסבים והסבתות ולהציג לפני הכיתה ביטוי, שיר, תמונה או סיפור ילדות שלהם.
אפשר לתעד חוויה משותפת או לכתוב סיפור על ביקור שכותרתו תהיה "מה עשינו יחד?".

איך כדאי לקרוא?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.

קריאה חוזרת – מילים זרות מעוררות את סקרנותם של ילדים, והם אוהבים לשמוע מילים בשפות שאינן מוכרות להם. משום כך, לאחר קריאה ראשונה ברצף ניתן לקרוא את הסיפור שוב, והפעם להתעכב על המילים והביטויים בלאדינו, לנסות לַהגות אותם יחד ולהבהיר את פירושם.

על מה נשוחח בכיתה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה:
"מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"

מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.

אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול:
"מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"

קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.

ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"

והתחזית למחר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור תוכלו לחקור מהי תחזית, ולשאול:
"לָמה אנו זקוקים לתחזית?"
"אֵילו תחזיות יש?"
"איך קוראים לאנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר?"
"אילו נתונים הם יודעים לחזות?"

אפשר לצפות בסרטונים של תחזיות מזג אוויר שונות ולהשוות ביניהן.

אפשר להתוודע לסמלים השונים, לנסות לקרוא אותם לפני שהתמונה על המִרקע או על הצג מתחלפת ולהקשיב למנגינות ברקע.

אפשר לעקוב אחר תחזית מזג האוויר באמצעי התקשורת השונים ולרכז את המידע בטבלה שבועית בכיתה או לתת לתלמידים לבדוק בעצמם את מזג האוויר על פי מראה השמיים, לבדוק טמפרטורה בעזרת מדחום מתאים, לבדוק את מצב הרוח ועוד.

מה תרצו שתהיה התחזית היום?
מושלג? שמשי? סוער? כל תלמיד ותלמידה יכולים ליצור ולצייר את התחזית שהיו רוצים להיום.

שפה, קול ודמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לערוך פעילויות משעשעות בהשראת הדימויים שבסיפור –

משחק קולות ותיאורים:
"לכוכבה יש קול של הרים מושלגים,   ולסבא קול נמוך כל כך, כמו ים המלח." הציגו לפני תלמידים תמונות או סרטונים של הרים מושלגים ושל ים המלח ובקשו מהם להתאים בין התמונה או הסרטון לתיאור בספר.

בהמשך ניתן להשמיע לתלמידים קולות שונים, צלילים או מנגינות ולבקש מהם לנסות לדמיין ולתאר כמו מה הם נשמעים להם.

יוצאים החוצה – "והים נראה עכשיו כמו חיה גדולה שלא מצליחה לשבת בשקט" – כשהילד מתאר את הים, הוא בוחר בדימוי שנובע מעולמו הפנימי, שהרי גם הוא משתדל להיות בשקט ולא לקפץ ולתופף על כל דבר שהוא נתקל בו בדרך.

ניתן לבקש מהתלמידים להצטייד במחברת ובכלי כתיבה ולצאת בקבוצות קטנות אל חצר בית הספר, ושם לאפשר להם להשתהות, להביט בעננים ולדמיין כמו מה העננים נראים.

ספרים נוספים על קשר בין-דורי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכיר לתלמידים ספרים נוספים העוסקים בסבא וסבתא, כמו:

"סבא סבּיח" / תמי שם-טוב
"מסרגות הפלא של סבתא" / עינת א' שמשוני
"המעיל של סבתא" / מרים רות
"המכונה"| / ארז חדד
"שקית של געגוע" / רות קלדרון

האזנה לשיר "עצים מצפים לגשם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"עצים מצפים לגשם" הוא שיר אהבה יהודי-ספרדי. האזינו לביצוע מרגש של השיר.

"כדי שתזכרי מניין באת"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.

תזכורת מיוחדת משלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?

עוגיות של בית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו עוגיות מזכירות לכם, ההורים, את בית ילדותכם? בהשראת הסיפור אפשר לאפות יחד עוגיות, או להכין כל מאכל אחר שמחבר אתכם אל השורשים, אל המשפחה ואל הבית.

האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צפו בסרטון תוכלו להאזין לירדן ודידי מספרים את "הצמיד של שוהם" בפודקאסט של ספריית פיג'מה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

טיפ להורים לפני קריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זהו ספר מיוחד על משפחה מיוחדת, בה האח הוא כבד ראייה או עיוור. האח המספר מודע היטב לאתגרים במשפחתו ולמגבלות הנדרשות ממנו בבית, ובכל זאת מביט על העולם באופן חיובי. אנו מציעים לכם ההורים לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, על מנת להתאים את הקריאה והשיחה לתכנים הייחודיים של הספר.

במה אתם בני מזל?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם לדעתכם הילד בסיפור הוא בר מזל? למה? במה אתם בני מזל? תוכלו לשתף זה את זה, הורים וילדים, בדברים הטובים בחיים המשותפים שלכם כמשפחה. אפשר ליצור טקס קבוע בו פעם בשבוע בני המשפחה משתפים בדברים החיוביים שחוו בשבוע שחלף.  

מה אתם רואים...?  

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך ילדים עיוורים חווים את החיים? צפו בפרק של "סליחה על השאלה" עם ילדים עיוורים. כדאי לשוחח בעקבות הסרטון: במה החיים שלנו דומים ובמה הם שונים משל הילדים שבסרטון?  

מה מגלים אם קוראים שוב? 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקריאה שניה אפשר לגלות דברים חדשים ומפתיעים. כדאי לקרוא את הספר פעמיים, להביט באיורים ולחפש רמזים למגבלת הראייה של חגי: מה במילים ובאיורים רומז לנו על האתגר המשפחתי? האם הבחנתם בכך בקריאה הראשונה? 

משחק דמיוני  

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חגי יודע לספר סיפורים דמיוניים. נסו גם אתם! אפשר לבחור שני פריטים ולספר באמצעותם סיפור דמיוני: מברשת ושטיח, בקבוק ובובת חתול, כובע וחלון – מה יכול לקרות להם בסיפור הדמיוני שתחברו יחד? 

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במרכז הספר ניצבת משפחה שאחד מבניה עיוור, ואורח חייה מותאם גם לצרכיו הייחודיים, אך לב הסיפור הוא כוחו של קשר בין אחים וראיית הטוב של האח הרואה.

העשרה למורה
התפקיד המשמעותי של כלבי הנְחִייָה בחייהם של העיוורים כְּתַב בְּרַיְיל,
מכון ויצמן

לראות את הדברים אחרת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האח המספר תופס את אחיו כאדם בר-מזל ואינו מתייחס לעיוורונו כמגבלה. כך הוא מציע לקוראים נקודת מבט חיובית על החיים המתמקדת בחוזקות ובהכרת הטוב.

המשפחה שבספר יוצרת התנהלות יומיומית המותאמת לצרכים הייחודיים לה. גם משפחותיהם של הילדים בכיתה מתנהלות כל אחת בדרך משלה. ילדים משווים פעמים רבות בין הבתים שלהם לבתים של חבריהם, כך שזו הזדמנות לנהל שיח על ההבדלים בין הבתים השונים.

קוראים בספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתחיל לקרוא את הספר ללא הקדמות בנושא העיוורון. כך יתאפשר לילדים להזדהות עם נקודת המבט של המְספר ולהבין את עלילת הסיפור ואת המסר שלה לבד וללא תיווך.

מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתמקד באיורים, המסייעים להבנת העלילה.

לאחר קריאה ראשונה רציפה מומלץ לערוך קריאה חוזרת-דיאלוגית –
* אחרי המשפט "בדרך כלל אנחנו צופים בסרט או משחקים במחשב":
מה עושים בבית של עמיר?
מה שונה בין הבית של עמיר לבין הבית של גיבור הספר?
למה בכל בית אפשר לעשות דברים שונים?

* אחרי המשפט "איזה מזל יש לחגי!":
למה לחגי יש כלב ולאחיו אין חיית מחמד?
במה רוקו עוזר לחגי?

* אחרי המשפט "והוא זוכר כמעט כל דבר שהוא קרא":
אילו כישורים מיוחדים יש לחגי?
למה חשוב לו לזכור את מספר המדרגות?

* אחרי המשפט "ובטוח שבבוקר הוא יספר לי":
למה חגי יכול לקרוא בחושך ואחיו לא? מה הם ספרֵי בְּרַיְיל? (כדאי להסביר מהו כתב ברייל.)

זאת ועוד: הספר מאפשר לתלמידים להיות "בלשים" ולאסוף רמזים עד שבסופו של דבר יבינו שחגי עיוור. בקריאה חוזרת אפשר לאתגר את התלמידים במציאת רמזים אלו.

משוחחים על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התייחסות לאיורים
באילו פריטים מיוחדים אתם מבחינים באיורים?
אילו הבדלים יש בין הבתים השונים? מה אפשר ללמוד מהאיורים על הקשר בין האחים?
אילו איורים מתארים דמיון, ואילו מתארים מציאות?

שיח רגשי בעקבות הספר – כל בית הוא שונה
איך, לדעתכם, מרגיש גיבור הספר עם זה שאצלו אסור לעשות דברים שמותרים אצל עמיר?
מה שונה בין הבית שלכם לבתים של חברים שלכם?
באילו משחקים אתם משחקים כשאתם אצל חברים?
מי קובע את הכללים בכל בית?
לפי מה קובעים את הכללים של הבית? לָמה לכל בית יש כללים או הרגלים שונים?

יחסים בין אחים
איך, לדעתכם, מרגיש הגיבור עם זה שאסור לו לגדל חיית מחמד, ואילו לאחיו יש את רוקו?
במה האחים שבסיפור שונים זה מזה?
במה אתם והאחים שלכם שונים זה מזה? מה מיוחד באחים שלכם? האם יש דברים שלכם מותר ולהם לא או להפך?
מה מפריע לכם באחים שלכם? מה אתם אוהבים בהם?

עיוורון – מגבלה או מזל?
מה הם הדברים המיוחדים בחגי?
למה אחיו חושב שהוא בר-מזל? האם אתם מסכימים איתו?
כיצד הגיבור מתייחס לעיוורון של אחיו? מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא רואה את אחיו?

אפשר לאסוף משפטים המתארים את חגי, למשל "הכלב של חגי נועד לעזור לו" או "לחגי יש זיכרון מעולה", ודרכם לשוחח על התנהלותו של חגי בעולם: איך הוא מתמודד עם העיוורון שלו?
אילו חושים ויכולות הוא פיתח?

מה קורה כשלא רואים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מומלץ לתת לילדים להתנסות בכמה פעולות יומיומיות בעיניים מכוסות (אפשר להשתמש במטפחת או בכיסוי עיניים לשינה), כמו כתיבה על הלוח, קילוף בננה או קלמֶנטינה, הליכה ממקום למקום, האזנה לסיפור, הוצאה של חפץ מהתיק.
לאחר מכן תוכלו לשאול:
איך הרגשתם בכל פעולה?
איזו פעולה אִתגרה במיוחד?
במה נעזרתם כדי להצליח?
באילו חושים השתמשתם?

איזה מזל יש לי!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הַזמינו את הילדים לצייר את כל הדברים שיש להם בחיים שגורמים להם להרגיש בני-מזל.
אפשר להכין לוח עם הציורים של כל ילדי הכיתה תחת הכותרת "איזה מזל יש לנו!"

תחריט – חוש המישוש

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדי להמחיש את הקריאה באמצעות חוש המישוש, שכְּתב ברייל מבוסס עליו, אפשר להתנסות עם הילדים בחריטת מילים או ציורים על נייר מתכתי ולאחר מכן לתת להם למשש בעיניים עצומות את העבודות השונות של חברי הכיתה ולנסות לזהות מה כתוב או מצויר בהן.

טיפ קריאה להורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל סִימַצִ'י" הוא ספר ארוך. לכן מומלץ לקרוא אותו בשני חלקים: כדאי לעצור את הקריאה לאחר שסימצ'י מתפלאת מדוע אחיה אברם לבוש בבגדי חג, ולהמשיך לקרוא למחרת.

זיכרונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסבתא בספר מספרת זיכרונות מילדותה. זוהי ההזדמנות שלכם, ההורים, לשתף גם כן ברגעים מיוחדים מהילדוּת שלכם. לספר על דברים שעשיתם, כאלה שקודם לא חשבתם שתוכלו לעשות, או על הקשר ביניכם לבין האחים שלכם. שאלו גם את הילדים: האם הם יכולים להיזכר במעשים מיוחדים שעשו ובמבט לאחור הפתיעו אותם בשל היכולות שגילו בעצמם?

מאזינים לסימצ'י

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע הסיפור? היכנסו להאזנה לסיפור תוך כדי דפדוף בספר.

האזינו לסיפור "היום הגדול של סימצ'י"

מגישים : דידי שחר, ירדן בר כוכבא הלפרין, אפרת אביב ואברהם סלקטר.
יוצרים : ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה : טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
כלי נשיפה : עופר פלד
אקורדיון: סלעית להב.

מוכנים/ות? מת – חי – לים!

תנועה – בעקבות הים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מתאר פעילויות רבות הקשורות לים: תנועת הדגים, חתירה בסירה, שחייה, איסוף רשתות דייגים, הפלגה או הנפת דגל על תורן הספינה. תוכלו לבחור את אחת הפעולות ולהדגים אותה בתנועה. בני המשפחה יצטרכו לנחש לאיזו פעולה התכוונתם, ויחפשו אותה בין איורי הספר. בהצלחה!

אננס על הראש 🍍

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אברם ונֶמי משחקים במשחק הליכה עם אננס על הראש ומתחרים מי יצליח לא להפיל אותו. תוכלו גם אתם לשחק במשחק דומה: בחרו חפץ שאפשר להניח על הראש – כרית, בובה או קופסה, ובדקו: מי מכם מצליח ללכת ולשאת אותו על הראש? ולאיזה מרחק?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

יהדות קוּצִ'ין

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר טומן בחובו שני סיפורים: האחד אישי – סיפור על תפקידים במשפחה, על קשר בין אח לאחות, על אחריות ועל התבגרות, והשני קולקטיבי – סיפור שחושף אותנו לתרבותה העשירה של יהדות קוצ'ין ולאורח חייה. מכירים את יהודי קוצ'ין – בהצעות לפעילות המשפחתית שבסוף הספר מופיע הסבר על קהילת יהדות קוצ'ין. הסבר זה עשוי לסייע ברקע לספר.

להעשרה – הסרטון מי הם הקוצ'ינים (קרדיט: הדר נחמיה)

הסיפור שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור הישראלי מורכב מסיפורים רבים ומגוונים של קהילות שונות שכל אחת מהן היא עולם ומלואו. הספר מְזַמֵן היכרות עם קהילת יהודי קוצ'ין ומאפשר לשתף בסיפורים משפחתיים וכך לחשוף מגוון תרבותי וקהילתי רחב ולחזק את הקשר בין העבר להווה ואת תחושת השייכות.
ילדים נתקלים לעיתים במצבים מאתגרים ומגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. גם סימַצ'י מגלה שהיא נֵיחנה בתושייה ובאומץ בעת מצוקה.

קוראים את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מילים בעברית גבוהה – בספר יפגשו הילדים מילים שכמה מהן יהיו חדשות להם, למשל: "מעורסל", "תחנוניה", "גַאוותן", "גְרוּמוֹת", "מרצדת" ועוד. לפני קריאת הסיפור תוכלו להכיר להם את המילים ואת פירושן באמצעות תיבת אוצר של מילים שמתוכה אפשר לשלוף מילה ולשלב אותה בְּמשפט או להציג אותה. לחלופין, אפשר להסביר את המילים תוך כדי קריאה ולהיעזר בהקשר ובאיורים.

סיפור מארץ רחוקה – לפני קריאת הסיפור אפשר להראות לתלמידים תמונות של המדינה הקרויה קֵרָלָה ושל קהילת קוּצי'ן, לשאול אם שמעו על המדינה ולבקש מהם לשער היכן היא נמצאת, מי הם האנשים שבתמונה, ואיך הם מדמיינים את החיים של הילדים שגרים שם.

קריאה בחלקים – הספר ארוך, ולכן כדאי לפצל את הקריאה בו לשני חלקים ולקרוא אותו יום אחרי יום. לפני קריאת החלק השני כדאי לרענן את זיכרון התלמידים בעזרת האיורים. אפשר גם לעצור את הקריאה בנקודה שבה סימצ'י תוהָה לאן הולך אברם בעודו לבוש בבגדי שבת ולשער לאן הוא הולך (עצירת ניבוי).

הסיפור קופץ בזמן, כלומר פותח בתקופת ילדותה של סימצ'י ועובר להיותה סבתא. תַווכו לתלמידים את הפער בזמנים.

אפשר להזמין אותם לשער מה קרה בין לבין:
איך סימצ'י הגיעה בסופו של דבר לארץ ישראל: במטוס? באונייה?
בת כמה היא הייתה כשהגיעה ארצה?
איך הייתה הקליטה שלה? האם ארץ ישראל הייתה כפי שדמיינה?
מדוע נכדתה נקראת תמר?

משוחחים על הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה הראשונה – כדאי לערוך קריאה הכוללת שאלות הבנה:
מי הם בני משפחתה של סימצ'י?
לאן שט אביה?
מה לימד אברם את סימצ'י? מה הכוונה במשפט "את לא צריכה ידיים ארוכות, את צריכה ידיים חכמות"?
לאן סימצ'י רצתה להגיע?
מה רצה אברם לעשות עם בבא?
למה אברם לקח את הסירה?
למה אברם כעס על סימצ'י? מה קרה לאברם במהלך ההפלגה?
כיצד עזרה סימצ'י לאברם? מי היא סבתא סימצ'י?
למי היא סיפרה את הסיפור?

שיח רגשי – תוכלו לערוך שיח על הרצון של אברם ושל סימצ'י להרגיש גדולים. כדאי לפתוח את השיח בשאלות דעה:
למה, לדעתכם, בבא לא הסכים שאברם יצטרף אליו לדיג?
איך הרגיש אברם כשבבא סירב לבקשתו להצטרף?
איך הרגישה סימצ'י כשאמרו לה "כשתגדלי" או "את עוד קטנה"?
למה אברם לא אִפשר לסימצ'י להצטרף אליו?

מעולמם של הילדות והילדים – על אילו דברים אומרים לכם שתוכלו לעשות אותם רק כשתגדלו? איך זה גורם לכם להרגיש?
אֵילו דברים לא יכולתם לעשות כשהייתם קטנים והיום אתם כבר יכולים לעשות? סימצ'י נדרשה להתאזר בסבלנות. האם גם אתם מחכים בסבלנות למשהו מיוחד? איך אתם מרגישים כשאתם מחכים? האם קל לכם או קשה לכם להתאזר בסבלנות? למה? מה הייתם אומרים לסימצ'י ברגעים שבהם קשה לה להתאזר בסבלנות?

תושייה – איך הרגישה סימצ'י כשהצליחה לקטוף את המנגו מהעץ בעצמה? למה, לדעתכם, היא החליטה לקפוץ אל תוך הסירה? איך היא הרגישה כשראתה את אברם טובע? איך היא חשבה על הרעיון של הושטת המשוט לעברו? מה היא הרגישה לאחר שהצליחה להציל את אברם? באילו כוחות היא השתמשה כשהיא ואברם נקלעו למצוקה?

תוכלו להמשיג את המילה "תושייה" – חוכמה מעשית להיחלץ מִצָרה או להתגבר על תקלה (מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית) – ולהדגים מקרים שבהם נוהגים בתושייה.
אפשר לשאול: באילו מצבים גיליתם תושייה או ראיתם מישהו אחר מגלה תושייה?חשוב להדגיש, כמובן, שאפשר לגלות תושייה גם במצבים יומיומיים: כשכדור נעלם בחצר, כשמפייסים בין חברים, כשמציעים הצעה שמוסכמת על כולם ועוד.

המחזה של הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לערוך המחזה כיתתית של הספר. כדי לאפשר לכמה שיותר ילדים להשתתף, אפשר לתת לתלמידים להחליף תפקידים בכל חלק של הסיפור או לחלק אותם לקבוצות עבודה: שחקנים, עובדי תפאורה, מעצבי תלבושות, רקדנים, נגנים… אפשרות נוספת היא לעבוד בקבוצות קטנות, כך שכל קבוצה תבחר סצנה אהובה ותמחיז אותה.

פה ושם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר הוא צוהר להיכרות עם התרבות של יהודי קוצ'ין. תוכלו ליצור מערך שיעורים חווייתי בנושא:
1.הַציגו לתלמידים את מפת העולם. אפשר לצלם לכל תלמיד מפה אישית ולבקש לסמן בה את קרלה ולמתוח קו בינה ובין ישראל. תוכלו להזמין את התלמידים לסמן את המקומות שהמשפחה שלהם הגיעה מהם או שהם מכירים אנשים שעלו מהם. תוכלו להזמין את התלמידים לצייר את חוף מאלה כפי שהם מדמיינים אותו.
2.הַזמינו את התלמידים לכתוב מכתב לסימצ'י שבו יספרו על ארץ ישראל, יתארו את מה שלמדו מהסיפור על חייה ויספרו לה על חייהם.
3.הַזמינו למפגש בכיתה בן משפחה של אחד התלמידים או מורה שעלה לארץ ישראל. לפני המפגש כִּתבו עם התלמידים שאלות בהשראת הספר. תוכלו לאפשר לתלמידים לספר על שורשי משפחתם. בקשו מהם להביא תמונות של המדינה שממנה עלתה משפחתם ולספר על התרבות והמנהגים הנהוגים בה.

מילון כיתתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתחילת הספר יש מילון של המילים המופיעות בספר. כדאי לקרוא את המילים יחד ולדון במושג "מילון רב-לשוני". תוכלו להרכיב עם התלמידים מילון כיתתי של מילים בשפות שונות המדוברות בכיתה או בביתם.

להורדה! משחק קלפים משפחתי ונהדר לליל הסדר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה שיר מעודד תרצו לשיר כשתצאו ממצרים? ובמה אתם חכמים ונבונים? לכבוד ליל הסדר של השנה הזו, הכנו עבורכם משחק קלפים לכל המשפחה: משחק עם חיוך שמתאים לכל גיל, גם לקטנים ולכל מי שיוצא/ת ממצרים ומצליח/ה לחגוג למרות הכול…!

המשחק אינו דורש ידע מוקדם – פשוט קחו קלף והתחילו לשחק!
לבחירתכם להדפסה: (*משחק קלפים שחור-לבן אפשר לצבוע ולקשט)

להורדת קלפי המשחק בגרסא צבעונית:

להורדת קלפי המשחק בגרסאת שחור לבן:

להורדה! משחק קוואה קוואה לפסח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לליל הסדר או לכל יום מימות הפסח, משחק קוואה קוואה משעשע. מדפיסים, גוזרים, מקפלים לפי ההוראות ומשחקים. הנחיות למשחק באדיבות אתר WOWMOM

הוציאו להדפסה, כמה קיפולים ויש לכם משחק מקסים לפסח!

להתפקע מצחוק מ"טלפון שבור" לפסח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשחק הנוסטלגי בו מעבירים מילה מאחד לשני יכול להפוך לאירוע מצחיק במיוחד אם במקום להעביר מילה מעבירים בכל סבב משפט אחד מההגדה:

משתתף ראשון בוחר ביטוי מההגדה או משירי פסח. אחר כך הוא מספר את הציטוט בלחישה באוזן לחבר שמימינו. המשתתף הבא מעביר את הציטוט ששמע באותו אופן למשתתף שיושב מימינו.  המשתתף האחרון מספר מה הוא שמע ולאחריו כולם מספרים את ששמעו עד שמגיעים למשתתף הראשון.

משפטים מומלצים – לפי סדר קושי:

– גדי קטן
– אביב הגיע פסח בא
– חָמֵץ וּמַצָּה
– מַה נִּשְׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה
– אֶחָד מִי יוֹדֵעַ
– שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל
– עֲבָדִים הָיִינוּ
– בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
– וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא
– שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא
– דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא

מספרים ביחד ביציאת מצרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כותבים פתקים ועליהם פרטים מיציאת מצרים וגם פרטים שלא שייכים לסיפור, כמו שמות בני המשפחה, חפצים ועוד. עבור ילדים שאינם קוראים אפשר להוסיף ציורים של חפצים שונים.
כל אחד מבני המשפחה בתורו מוציא פתק וביחד, אחד אחרי השני, מספרים את סיפור יציאת מצרים.  על כל משתתף להתאמץ ולשלב את הפתק שלו בשלב הבא של הסיפור, גם אם המילה בפתק לא מתאימה לשלב בסיפור, וגם אם המילה לא מתאימה בכלל.

הצעות לפתקים:

• עבודת פרך
• כבשה
• סוכריה
• במהירות
• כיסא
• משה בתיבה
• מכה
• כביסה
• הפתעה
• כדור
• פרעה
• ילדה
• בריכה
• חבילה
• חושך
• מצה
• בחצי הלילה
• זום
• פיג'מה
• בני ישראל
• יציאת מצרים
• צעצועים
• פסנתר
• ספר
• מצרים

חוויות מפסח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מציע לכם, ההורים, הזדמנות לספר לילדים על חוויות מליל הסדר הזכורות לכם מהילדות: האם החביאו אצלכם את האפיקומן? ומי מצא אותו? מה אהבתם בפסח כילדים? ומה אתם אוהבים היום – הורים וילדים?

חפשו באיורים, איפה הצפרדע? 🐸

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לליל הסדר הגיעה צפרדע קטנה לבקר, ועל ראשה כיסוי ראש מצרי עתיק. האם תוכלו לדפדף בין האיורים ולמצוא אותה? מדוע, לדעתכם, היא מופיעה באיורים?

משחק מחבואים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להחביא אפיקומן ואפשר להחביא חפץ קטן, ולבקש מבני המשפחה לחפש אותו. האם הוא במטבח? מתחת לספה? ואולי בתוך ארון? בסבב הבא המוצא המאושר מחביא חפץ שבחר, והשאר יוצאים שוב לחפש… בהצלחה

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לרעיונות נוספים לפעילות היכנסו לעמוד האינסטגרם שלנו – ותגלו הפתעות נוספות.

האפיקומן – משחק בתוך החג

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרי חגים מעצימים את חוויית החג ומחברים אל המסורת.

מתי לקרוא? – כדאי לקרוא ספרי חגים לפני החג, במהלכו וגם אחריו.

אחד מרגעי הקסם בליל הסדר הוא כשהילדים מוזמנים לחפש את האפיקומן.

קצת על המנהג שהוא גם משחק:

אֲפִיקוֹמָן – האפיקומן הוא מצה שאוכלים בסוף ליל הסדר זֵכר לקורבן הפסח. נהוג להחביא את האפיקומן כדי לעורר סקרנות אצל הילדים ולעודד אותם להישאר ערים עד סוף הסדר. בחלק מעדות ישראל הילדים מנסים למצוא את האפיקומן ולהחזיר אותו בסיום הסדר בתמורה למתנה שהמבוגרים מציעים להם.

"רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא יישנו." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט, עמוד א)

לומדים על החג עם הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חגים ומסורות – בשביל הילדים חג הוא חוויה חוזרת של אירועים, חושים ורגשות. הספר מסייע בתהליך ההכנה לחג, בהעצמה של חוויית החג ובחיזוק השייכות למשפחה ולקהילה. מומלץ לשלב את הספר בתהליך הלמידה על החג.

בעזרת הספר תוכלו להכיר מסורת ומנהגים משותפים ואת ביטוייהם הייחודיים בכל בית.

הפער שבין הציפייה למציאות – שי הקטן מייצג בהומור וברוֹך חוויה נפוצה בחיי הילדים: הציפייה למשהו גדול שלעיתים מסתיימת אחרת מכפי שדמיינו. המשפחה שבספר מפיקה את המיטב מהמצב ומזכירה את הדבר החשוב באמת – להיות יחד.

פעילויות נלוות לקריאת הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפני הקריאה – כדאי להציג לילדים אפיקומן וללמוד על המנהג של החבאתו.

אפשר לצפות בפרק "פסח בא" בתוכנית "פרפר נחמד"  וללמוד עם שַבּי ואוּזה מהו אפיקומן.

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר העלילה והאיורים ולחוות את הסיפור.

איורים – במפגש חוזר עם הספר אפשר להזמין את הילדים לחפש את הצפרדע שמסתתרת בכל עמוד ולשאול אותם מה היא אומרת לדעתם. חשוב לבחון אם הילדים מקשרים את דבריה לעלילת הסיפור; כך ניתן לנטר את ההבנה של הילדים את הסיפור. בכל מקרה יש לנהוג ברגישות ולקבל כל תשובה.

ספרים נוספים של ספריית פיג'מה שניתן לספר לקראת חג:
"הכי קטנה"
"טעם של חג"

משוחחים על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במפגשים החוזרים עם הספר חשוב לעשות עצירות מתודיות לביאור, להבנה, להעמקה ולשחזור הסיפור.

שאלות הבנה:

"על איזה חג מספר הספר? איך אנחנו יודעים?"

"מי החביא את האפיקומן?"

"איך סבא ידע ששי החביא אותו?"

"מי חיפש את האפיקומן והיכן הוא התחבא?"

"למה חיפשו את האפיקומן?"

"מה רצה שי?"

חשוב לשלב בשיח שאלות הקשורות לרגשות ולמחשבות של הדמויות, שכן הן יכולות לסייע בפיתוח ההבנה הרגשית ולקדם אמפתיה.

שאלות לדוגמה:

"מה הרגישו הילדים כשמצאו את שי ישן?"

"מה הם הרגישו כאשר לא מצאו את האפיקומן?"

"מה שי הרגיש וחשב כאשר התעורר בבוקר?"

בהמשך ניתן לשלב שאלות הנוגעות לרגשות של הילדים ולחוויותיהם, למשל:

"האם מישהו נרדם פעם כמו שי באמצע החג או בארוחה משפחתית?"

"מה אתם אוהבים בפסח?"

"מה הייתם מבקשים אילו הייתם מוצאים את האפיקומן?"

כדאי לעודד את הילדים לשתף במנהגים, בשירים, בהגדות ובמסורות משפחתיות.

לאחר החג – מומלץ לקרוא את הספר גם לאחר החג ולעודד שיתוף בחוויות החג: המשתתפים, זיכרונות מיוחדים, שירים וטעמים, מי מצא את האפיקומן ואיפה הוא הוסתר.

"מחפשים את המטמון"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים נחלקים לשתי קבוצות שכל אחת בתורה תחביא אפיקומן באזור אחר בגן, והקבוצה השנייה תחפש אותו.

אופן נוסף למשחק – הָכינו חידות ובהן רמזים למקומות בגן (למשל: שָם הבובות הולכות לישון). לאחר שפותרים חידה עוברים לתחנה הבאה לפי הרמזים עד למציאת האפיקומן.

להעשרה – סרטון במרחב הפדגוגי: "מחפשים את המטמון" – שימוש במפת הגן

הכנת מעטפת אפיקומן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין מעטפה לאפיקומן מריבוע נייר או מבד, לקשט אותה ולהביא אותה הביתה לליל הסדר.

להעשרה – הכנת מעטפה מקושטת.

טיפ לקריאה: ספרים בכל מקום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו פעוטות רבים, גם ברלה שואל את סבתא – "מה נעשה עכשיו?" בין ההפתעות שיש לסבתא בסל, ישנו גם ספר שאפשר לקרוא מתי שרוצים. ספר הוא עולם ומלואו שקל לקחת לכל מקום. גם אתם יכולים לקחת איתכם ספר בתיק וליהנות ממנו בזמן ההמתנה לרופא, כשרוצים להירגע בגן השעשועים או במהלך נסיעה ארוכה.

זמנים מיוחדים עם קרובים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח על הקשר של הפעוטות עם סבא או סבתא או בני משפחה משמעותיים אחרים ולשאול – מה אתם אוהבים לעשות ביחד? יש דברים מיוחדים שעושים רק עם סבא וסבתא או אצל הדודים? יש חפצים מיוחדים שיש רק אצלם בבית?

האזינו לסיפור "ברלה ברלה מה בסל?"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.

סיפור מהדמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפורים של סבתא מצחיקים את ברלה מפני שהם דמיוניים, ובדמיון יכולים לקרות גם דברים לא רגילים. נסו להמציא יחד סיפור כמו 'ההיפופוטם שנפל לצלחת מרק' או 'האריה שפחד להישאר לבד בלילה' או כל רעיון אחר. תוכלו להתחיל מחפץ שיש בסביבתכם ולראות לאן מתפתח הסיפור.

'סבתא אפתה עוגה...'

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכירים את משחק האצבעות 'סבתא בישלה דייסה'? תוכלו לשחק משחק דומה – קפלו את האצבעות פנימה והשאירו אגודל בחוץ, והנה – יש לכם 'חילזון'. כף היד של הפעוט יכולה להיות לקערית, ואז תאמרו: "סבתא וברלה אפו עוגה, הוסיפו קמח, הוסיפו סוכר, הוסיפו ביצה…" עם כל מוצר שנוסף געו עם האגודל בכף היד של הפעוטות. אפשר גם להתחלף בתפקידים

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לעוד רעיונות והפתעות, היכנסו לפינטרסט של ספריית פיג'מה.

קוֹרְאִים כְּמוֹ סָבְתָא שֶׁל בֶּרָלֶה וְסִפּוּר בְּתוֹךְ סִפּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

להציג סיפור – לקריאת הספר תוכלו לקשור מטפחת סביב הראש כמו סבתא של ברלה. אם יש לכן בובת חילזון, תוכלו לשלב גם אותה בקריאה.

לסייע בהבנה – בספר יש סיפור בתוך סיפור: סבתא מציעה לברלה להקשיב לסיפורים מצחיקים ואפילו מתחילה לספר לו סיפור. סיפור זה עלול להיות מורכב לפעוטות, לכן כדאי להוסיף משפטים מתווכים: "זה היה הסיפור שסבתא סיפרה לברלה", "סבתא נרדמה באמצע הסיפור שסיפרה לברלה."

לקרוא בהמשכים – אם הסיפור ארוך, לדעתכן, אפשר לחלק את קריאת  הספר לשני שלבים: בשלב הראשון תוכלו לקרוא עד החלק שבו סבתא נרדמת, ובשלב השני, למוחרת, תוכלו להמשיך בקריאה.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הגיעה סבתא?"; "למה היא באה לבית של ברלה?"; "אילו סיפורים סיפרה סבתא לברלה?"; "מה ברלה רצה להכין?"; "מה ברלה וסבתא עשו יחד?"  אפשר להמשיך בשאלות על חייהם של הפעוטות – "גם אליכם מגיעים לביקור קרובי משפחה כמו סבתא, סבא או דודים?"; "מה אתם אוהבים לעשות איתם?"

אפשר להציע לפעוטות לספר על סבתא או סבא או על מבוגר משמעותי אחר – "איך קוראים להם?"; "איך הם נראים?"; "מה אתם עושים יחד?"

מַכִּירִים חֲפָצִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מוזכרים חפצים רבים: מכונית, אקווריום, פרחים, כורסה, קערת מרק וכמובן, החפצים שבסל של סבתא. תוכלו להביא איתכן כמה מהחפצים המוזכרים ולתת לפעוטות להכיר אותם: אפשר להסביר על השימוש בהם, לדבר על הצבע שלהם ועל הצורה שלהם, לתת להם למשש כל חפץ ולשאול: "האם הוא קל או כבד?"; "האם הוא רך או קשה?"; "האם יש לכם חפץ כזה בבית?"; "מה עושים בו?"

חפצים "של פעם" – בספר מופיעים גם חפצים פחות מוכרים לפעוטות, חוגה ובול למשל. זוהי הזדמנות להכיר להם אותם ולספר על השימוש בהם.

לְהָכִין עוּגָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להראות לפעוטות את החומרים המיועדים להכנת עוגה, לעבור יחד על השלבים של הכנתה ואפילו להכין אותה.

מומלץ לחזור אל הספר "חלה לשבת", העוסק בנושא דומה.

מָה בַּסַּל?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת סל כמו של סבתא תוכלו לשחק משחק מהנה – הניחו בסל חפצים וכסו אותם במטפחת. הזמינו פעוט או פעוטה למשש חפץ ולנחש מהו. לאחר מכן הם יוכלו להציג את השימוש בו ואולי להשתמש בדמיון ולחשוב על שימושים נוספים.

נָעִים מְאוֹד - חִלָּזוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברלה, החילזון החביב, מאפשר לנו ללמד את הפעוטות על החיה המיוחדת. אפשר לספר על תכונות הגוף המיוחדות שלו – המְחושים המשמשים אותו לחושים שונים, כמו הרחה, מישוש ואפילו ראייה, אפשר לספר על תנועתו האיטית, על הריר שהוא משאיר על משטחים שהוא זוחל עליהם, ועל הקונכייה שמספקת לו הגנה.

כְּמוֹ חִלָּזוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בזמן משחק חופשי כדאי להזמין את הפעוטות לנוע כמו ברלה החילזון.

אפשר גם ליצור את צורתו באמצעות כף היד – מקפלים את האצבעות פנימה כמו קונכייה ורק את האגודל משאירים בחוץ; הוא יגלם את הראש של ברלה.

אפשר להזמין את הפעוטות לעשות בידיים את הצורות של ברלה ושל סבתא ולהציע להם להשתעשע בכך בשעה שהם ממתינים לארוחה, בתחילת מפגש ובהזדמנויות נוספות.

שִׁלּוּב הַסֵּפֶר בְּחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להזמין את הפעוטות לעזור לארגן חפצים לפעילות: "אנחנו יוצאים לשחק בחצר עם כדורים וחישוקים. בואו נשים יחד את הדברים בארגז כמו שסבתא שמה דברים בסל."

שֵמע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקישור המצורף תוכלו להאזין לסיפור. כדאי להזכיר להורים על ההסכתים של ספריית פיג'מה, "ספריית פיג'מה קוראת לכם", שיכולים לספק להם שעות רבות של הנאה מהאזנה לספרים.

טיפ לקריאה: מגע מסייע לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פעוטות זקוקים לקשר פיזי. לכן בזמן הקריאה כדאי לשבת קרוב, להתחבק, לגעת ומדי פעם להביט זה בעיני זה. כך יחוו הפעוטות את הסיפור כחוויה חמימה ומרגיעה, כשהם מרגישים אהובים ובטוחים. 

דגדוגים ומשחקים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשאול את הפעוטות – אתם אוהבים משחקי דגדוגים? באיזה משחקים אתם אוהבים שאנחנו משחקים ביחד? במה הייתם רוצים שנשחק? אפשר גם להתייחס לשיחת הטלפון של אמא שבספר – איך הרגישה גן-יה כשאמא הלכה לענות לטלפון? איך אתם מרגישים כשצריך לחכות? 

האזינו לסיפור "ההר דיגי דיגי"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור. אפשר לדפדף בספר בזמן ההאזנה.

זוהי הזדמנות לספר להורים על ההסכת של "ספריית פיג'מה" ולהציע להם להשמיע בנסיעות ארוכות או קצרות ספרים כמו "ההר דיגי דיגי" ואחרים.

הספר מיועד גם למשפחות עולים.

בבית יש הר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק ממש כמו בספר: הפעוט או אחד מבני המשפחה יתכסה בשמיכה ויהפוך להר. אפשר לדגדג את ההר, למשש ולחפש: היכן הרגל של ההר? ואיפה הראש?  

*יש ילדים עם רגישות יתר למגע או לדגדוגים, לכן חשוב להזכיר לפני המשחק שכל אחד יכול להגיד "די" בכל רגע, כמו בספר. 

תנועה - זזים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר תנועות גוף רבות, תוכלו לקפוץ, לרקוד, להתגלגל או להרים רגליים באוויר, כמו ההר אפשר גם להתבונן באיורים ולחקות את התנועות של גן-יה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לרעיונות נוספים לפעילוּת כנסו לעמוד הפינטרסט שלנו ותגלו עוד הפתעות.

עַל הַסֵּפֶר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר זה אנחנו מצטרפים לזמן איכות שבו אימא ובת משחקות ומשלבות דמיון ומגע במשחקן. במשחק עם אדם קרוב פעוטות מרגישים בטוחים ואהובים ויכולים ללמוד על עצמם ועל הסביבה; כך רגעים יומיומיים בבית עם המשפחה יכולים להפוך לחוויה קסומה ומהנה.
"כל מה שאני כותבת קרה במציאות. אלא שישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, של מחשבות, דמיון ורגשות." [הסופרת נעמי בן גור, אתר "דףדף"]

תְּנוּעָה וּמַגָּע בְּמַהֲלַךְ הַקְּרִיאָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כאשר אתן קוראות ספר לפעוטות, כדאי לשלב תנועה ומגע כדי להעצים את חוויית הקריאה: כשגן־יה קופצת ורוקדת, גם אתן יכולות לקפוץ ולרקוד או לדגדג בעדינות את הילדים שיושבים קרוב אליכם, ממש כמו אימא של גן־יה. בקריאות הבאות תוכלו לבקש מהפעוטות לדגדג את עצמם.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה אפשר לשאול את הפעוטות שאלות הבנה: "מי הייתה מתחת לשמיכה?"; "איך הפכה גן־יה להר?"; "מה זה לדגדג?"; "לאן הלכה אימא"?.

אחר כך תוכלו לשוחח עם הפעוטות על חוויות דומות בחייהם: "עם מי מבני המשפחה אתם משחקים בבית?"; "במה אתם אוהבים לשחק עם המשפחה בבית?"; "איך אתם מרגישים כשמדגדגים אתכם?"; "מי אוהב דגדוגים?"; "מי לא אוהב דגדוגים?". אפשר לשלב ניסיון של הפעוטות לדגדג את… עצמם!

אפשר גם להתייחס לסצנה שבה אימא עונה לטלפון וגן־יה מחכה, ולשאול: "גם אתם מחכים לפעמים כשאימא או אבא עסוקים?"; "מתי עוד אנחנו צריכים לחכות?".
אפשר לתת דוגמה מהנעשה במעון: "איך ההרגשה כשמישהו משחק במשהו שאתם רוצים לשחק בו וצריכים לחכות עד שיסיים?".

הַמְחָשׁוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת בובה, שמיכה וכריות תוכלו להמחיש את הסיפור ולהדגים לפעוטות כיצד אפשר להשתמש בדמיון וליהנות.
אפשר גם להציע לאחד הפעוטות לגלם את גן־יה.
אפשר לבנות הר של כריות ולכסות בובה ואחר כך את הפעוטות עצמם. אפשר לכסות את הפעוטות בשמיכה אישית או בבד וכך להפוך אותם להרים.

תְּנוּעָה - כֻּלָּנוּ הָרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כסו את הפעוטות בשמיכה והַזמינו  אותם להוציא בכל פעם איבר אחר: "בואו נוציא מהשמיכה את הרגליים ונרים אותן גבוה", או לנוע כמו ההר: "ההר צחק, קפץ ורקד מצד לצד. עכשיו כולנו נצחק כמו ההר. ועכשיו נקפוץ!"
זזים בעקבות איורים – תוכלו להראות לפעוטות את האיורים ולסייע להם לחקות את התנועות של גן־יה.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחה. כך הפעוטות יוכלו להמשיך וליהנות ממנה גם בבית.

עוֹד דִּגְדּוּג וְדַי!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מופיעה המילה "די" בכל פעם שגן־יה מתעייפת מהמשחק או רוצה להפסיק לרגע את הדגדוג. זוהי יכולה להיות הזדמנות לתרגל עם הפעוטות את היכולת לומר "די" כשמשהו לא נעים להם. תוכלו להזמין בכל פעם פעוט אחר ולהגיד לו שתדגדגו אותו עד שיאמר "די!" או "זהו!". חשוב להדגים קודם לכן בקשת הסכמה – "אפשר לדגדג אותך?" – ולהזכיר שמה שנעים לאחד לא תמיד נעים לאחר, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שנוגעים בחבר.

מִשְׂחֲקֵי מַגָּע - מָה נָעִים לִי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  •