מעורבות חברתית

"דיבורים לא יועילו, צריך לשכנע במעשים"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח על המשפט של יאשקה ולשאול לְמה הוא מתכוון, מה אתם חושבים על זה, מתי כדאי לשוחח ולברר קודם כול ובאילו מצבים הייתם רוצים לשכנע במעשים.

צפו בסרטון עם יוסי אבולעפיה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צפו בסרטון מיוחד עם יוסי אבולעפיה, המאייר והכותב של הספר.

למען הסביבה שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יש מקום ציבורי בסביבה שלכם שאתם אוהבים? כשתבקרו בו תוכלו לעצור לרגע ולחשוב מה עושה אותו נעים, איך הוא תורם לסביבה ואיך אפשר לשמור עליו. תוכלו למשל ליזום מבצע ניקיון או טיפוח עם משפחה וחברים.

המצאות מקוריות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא יאשקה ממציא המצאות מיוחדות כמו מנורת לילה שנכבית כשנרדמים או מצפה ציפורים תת־ימי. אילו המצאות מיוחדות שיסייעו לכם ולאחרים הייתם ממציאים? אפשר לדמיין, לצייר או לבנות מגרוטאות המצאות מיוחדות.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רעיונות, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדות וילדים נהנים להסתכל באיורים ושמים לב לפרטים שלא בהכרח מופיעים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד בספר ולגלות כיצד האיורים מוסיפים הנאה ושעשוע לטקסט הכתוב ולחוויית הקריאה המשותפת.

להצטרף מבלי לדעת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם אתם הצטרפתם פעם לפעילות כלשהי מבלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה? נסו להיזכר עם הילדים ברגעים משותפים כאלה – למשל בטיול משפחתי ליעד לא ידוע, או בהכנה יחד של מאכל חדש ולא מוכר.

משהו משהו!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זה משהו עגול? משהו ירוק? משהו נעים? תוכלו ליהנות ממשחק רמזים משפחתי – כל אחת ואחד בתורם חושב על חפץ, ושאר בני המשפחה מנסים לנחש מהו ע"י שאילת שאלות תיאור – האם תצליחו לגלות מהו ה"משהו"?

נהנים מהשקיעה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברים בסיפור נהנים לשבת מול הים ולצפות בשקיעה – גם אתם מוזמנים לצאת אל החוף, לפארק או אפילו לרחוב, וליהנות ממראה השמיים בזמן שהשמש נעלמת. כדאי גם לקחת אתכם דף וצבעים ולצייר יחד שקיעה משלכם או דברים יפים אחרים שאפשר להתפעל מהם אם רק מסתכלים מסביב.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

יֶדע מתחום הדעת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – היכרות עם הסוגה PICTUREBOOK, אשר מאפשרת לילדים הצעירים לקרוא בסיפור ודרך האיורים שבו לגלות את השתלשלות העלילה ולהעמיק את ההבנה.

ניצני קריאה – בשל המֶלֶל המועט מתאפשר לילדים לחזור ולספר את הסיפור בעצמם ולגלות את הקשר בין המילים הכתובות למילים הנקראות. למרות היותו מצומצם במלל כתוב ניתן לקדם באמצעותו מגוון היבטים אורייניים. המילה "משהו", למשל, מופיעה פעמים רבות לאורך הסיפור ומתאימה מאוד לחקר אורייני, הן בנוגע לידע על אותיות והן מבחינה סמנטית.

מורפולוגיה – השורש ח-פ-ש מופיע בהטיות שונות: "חיפושים", "אחפש", "מחפשים" וכו'. אפשר וכדאי לחשוף את הילדים לקשר בין המילים.

שמות תואר – עלילת הסיפור מתקדמת כאשר כל דמות מוסיפה תארים ל"משהו".

כישורי חיים – הספר יכול לזמן שיח על הקשבה, ניסיונות הצטרפות למשחק וקידומם.

מיומנויות תוך-אישיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכוונה עצמית – ויסות. הסיפור מקדם מיומנויות זו דרך הציפייה, ההתאפקות והגילוי שבאים בעקבותיו. כמו כן גיבורי הסיפור מגלים גם הם אורך רוח. הם מכבדים את רצונו של עכבר לא להרחיב בתשובתו ומחליטים להצטרף אליו מבלי לדעת באופן ברור ומובהק את התכלית.

מיומנויות חברתיות – טיפוח מערכות יחסים מתגמלות – גיבורי הסיפור נרתמים לסייע לחברם עכבר למצוא את אותו "משהו". כמו כן שיח בעקבות הסיפור יוכל להוביל לעיסוק במיומנות הצטרפות לפעילות/משחק, מיומנות שחשוב מאוד לפתח בגיל הרך, ושפעמים רבות ילדים מתקשים בה.

מיומנויות קוגניטיביות, פיתוח חשיבה יצירתית ודמיון – הקוראים מוזמנים להרחיב את גבולות המחשבה והדמיון שלהם באמצעות מילות התיאור הנאמרות על ידי הגיבורים. תיאורים אלו מזמינים אותם לחשוב ולנסות לחבר אליהם את ידע העולם הקודם שלהם וליצור הקשר לוגי לכדי מושג שאינו ידוע עד לסוף הסיפור.

ערכים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אהבת הספר וחדוות הקריאה: הספר מעורר את סקרנותם של הילדים מפתח את הדמיון ויש בו נקודת מפנה לא צפויה שמעוררת עניין ופליאה.

כבוד הדדי וחברות – ניכר כי בין הגיבורים מתקיימת מערכת יחסים המושתת על חברות כנה, רצון לקשר וחיבור, אמפתיה ועזרה הדדית.

סקרנות, דמיון והתלהבות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משהו מעולם הילדים – כשארנבת ושאר החברים עוברים ליד עכבר, סקרנותם מתעוררת, והם שואלים בזה אחר זה: "מה אתם מחפשים?". הם אומנם לא יודעים את התשובה לשאלה, אך מצטרפים לחיפוש ומדמיינים לעצמם כמה נהדר, מקסים, נוצץ או גדול יהיה ה"משהו" שימצאו. בדומה לדמויות בסיפור, גם ילדים בגילאי גן מוּנָעִים על ידי חדוות הגילוי.

"גם אני אצטרף!", "גם אני יכול!" סקרנות, דמיון והתלהבות מניעים ילדות וילדים להיענות לחוויות ולאתגרים, לפעול, להצטרף, להתנסות ולהתפעל מהדברים הפשוטים, היומיומיים והמפליאים סביבם – בין שזו שקיעה מרהיבה, ובין שזו שיירת נמלים שהם עוקבים אחריה עד שהן מגיעות לקן.

תוכלו להרחיב את השיח ולשלב את הסיפור בהזדמנויות שונות, למשל כאשר תרצו להעצים מסירות ומאמץ שילדים מגלים ולתת להם ביטוי, כשתרצו לעודד התנסות באתגרים והצטרפות לחוויות שונות, כשתרצו לאתר הזדמנויות לקידום תהליכי חקר ועוד… מתאים לשלב את הסיפור גם בשיח על נושאים שונים: חברוּת, הושטת עזרה, הבנת רגשות האחר וכוונותיו, דרכים להצטרפות למשחק ופעילות עם חברים.

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר האיורים המשלימים את הסיפור הכתוב ולהבין טוב יותר את סופו.

עצירה לשאלות ניבוי: בכל פעם שאחת הדמויות נוקבת בשם תואר ל"משהו" (נהדר, מקסים, גדול, נוצץ), אפשר להזמין את הילדים לשער מהו אותו "משהו". בעמוד שלפני אחרון מאוירים החברים כשהם מביטים בפליאה בַּ"משהו" שמצאו, ומופיעים כל שמות התואר שצוינו. כאן כדאי להזמין את הילדים לשער מה יכול להיות משהו שהתיאור שלו יכול לענות לכל שמות התואר גם יחד.

על מה נשוחח בגן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות שיעזרו לכן לוודא שהסיפור הובן: "מדוע עכבר חופר באדמה?", "האם הוא היה זקוק לעזרת החברים?", "האם ארנבת ושאר החברים שהצטרפו ידעו מה עכבר מחפש?", "למה הם החליטו להצטרף לחפירה?", "מה הם ראו כשעלו על ערימת החול?"

מהסיפור אלינו:
גם אני! – ניתן לשאול: "אילו הייתם עוברים ליד עכבר, האם הייתם מצטרפים לחיפוש גם אם לא הייתם יודעים מהו הדבר שמחפשים?". אם התשובה תהיה חיובית, תוכלו לשאול: "למה כן?". אם התשובה תהיה שלילית, תוכלו לשאול: "למה לא?". שאלות נוספות: "קרה לכם שהצטרפתם לחוויה, למשחק עם חבר או לפעילות כלשהי מבלי לדעת מה בדיוק מתכננים או עושים?", "איך הרגשתם?"

מצטרפים ועוזרים – "כיצד, לדעתכם, מרגיש עכבר כשהחברים נחלצים לעזרתו?", "האם הוא רצה שהם יצטרפו?", "מה הם יכלו לשאול אותו כדי להצטרף?", "האם עזרתם פעם לחבר או לחברה או שהם עזרו לכם?"

"משהו-משהו!" – ייתכן שהביטוי אינו מוכר לילדים. תוכלו להסביר את פירושו ולשאול: "על אילו דברים הייתם אומרים שהם 'משהו-משהו'? אולי על העוגיות של סבתא? אולי על עץ הלימון שבחצר? אולי על הציור שציירתם אתמול?"

"מי שלא מַביט מפסיד"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החברים בסיפור נהנים מהנוף ומתרגשים ממנו. כדאי ללמד את השיר "מי שלא מביט מפסיד", שכתבה והלחינה דתיה בן דור. בהמשך אפשר לשאול את הילדים: "מאילו עוד דברים, לדעתכם, אפשר ליהנות אם רק נביט?", "על מה אתם נהנים להסתכל כשאתם מטיילים בחוץ?". אפשר להזמין את הילדים לצלם או להביא תצלומים של נופים שאהבו או התרגשו מהם במיוחד, ולערוך יחד תערוכה.

מחפשים משהו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משהו גדול? משהו מצחיק? משהו רך? בהתחקות אחר הסיפור יוכלו גם הילדים לחפש משהו שאינם יודעים מהו: הגננת תחביא בכל פעם חפץ אחר, והילדים יחפשו אותו לפי רמזים ושאלות. פעילות זו תעורר ריגוש ושעשוע רב ותזמן שיתוף פעולה, מאמץ משותף, למידה של תיאורים שונים ותכונות שונות והעשרה של אוצר המילים.

מעלים הצגה יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפורים שבהם דמויות מצטרפות זו לזו יכולים להתאים מאוד להמחזה בגן. אפשר להמחיז את הסיפור, כך שבכל פעם ילד או ילדה יתנדבו לגלם את עכבר, וארבעה אחרים יגלמו את החברים המצטרפים בזה אחר זה. באפשרותכן להציע להם להמציא ולמצוא "משהו" אחר בכל פעם.

להעשרה – הסרטון "ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים" במרחב הפדגוגי גני ילדים.

להרחבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן לקרוא ספרים נוספים העוסקים בחוויית החיפוש והגילוי, לדוגמה: "אני אוהב לחפש", "מי זה היה? מה זה יהיה?", "גלילאה", "הכיסים של סבא".

על היוצר - אביאל בסיל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אביאל בסיל הוא סופר ומאייר ספרי ילדים ישראלי שאייר עשרות ספרי ילדים מצליחים. הוא זכה בפרס מוזיאון ארץ ישראל על איוריו לספרו של נתן אלתרמן, "עוג מלך הבשן" ובפרס סאסא סטון על ספרו "המַתנה המושלמת".

כיצד התחלתי לאייר?
ריאיון עם אביאל בסיל

כדאי להכיר ספרי פיג'מה נוספים המאוירים על ידי אביאל בסיל:
חיפושית בגשם
למה לובשת הזברה פיג'מה?
חוּמפס
פעם ניצחתי שלושה ענקים
המכונה
המַתנה המושלמת

האזינו לסיפור "חבר מחליף חבר"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מנגנים בתהלוכה? איך נשמעים כלי הנגינה בתזמורת?  – כל אלה ועוד מחכים לכם בהאזנה לסיפור.

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאה משותפת מאפשרת לילדות ולילדים לפתח הזדהות עם דמויות שונות בסיפור. כשנוצרת הזדהות, ניתן לשוחח על רגשות מורכבים, כמו אמפטיה והתחשבות באחר

לו הייתי… אמא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה התפקידים של כל אחת ואחד במשפחה שלכם? עם מי הייתם רוצים להתחלף? ברוח הספר, תוכלו לדמיין יחד החלפת תפקידים במשפחה: מה יעשו הילדים אם יתחלפו עם סבא? ומה יעשה סבא אם יתחלף עם אמא? ואיך תוכלו לעזור זה לזה?

המקצוע שלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיהי הדמות: רופאה או אולי ליצנית? – בכל תור אחד המשתתפים בוחר בעל מקצוע,  מציג אותו בפנטומימה והמשתתפים צריכים לנחש מיהי הדמות. קצת קשה לנחש? – אפשר לתת רמזים.

נכנסים לאיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עם מי בסיפור הייתם אתם רוצים להתחלף?  אפשר לדפדף בספר, לבחור מישהו שהייתם רוצים להתחלף איתו, ולשתף זה את זה: תרצו להחליף את האוֹפֶה? לנגן בתהלוכה?

פִּינְטֵרֵסְט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שִׂיחָה בַּגַן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאה רציפה – בקריאה הראשונה כדאי לשמור על רצף סיפורי ולבדוק בנקודות חשובות אם העלילה הובנה.
העמקה בסיפור תיעשה בהקראה חוזרת:
שאלות שחזור והבנת העלילה – מדוע בחרו הילדים לעזור לנגנים? למה הם נאלצו להפסיק? מי החליף את מי? כיצד עזרה כל אחת מהדמויות?
שאלות על רגשות ומסרים – כיצד, לדעתכם, הרגישו הילדים כאשר הגישו עזרה?
שאלות שקושרות לעולם האישי – מה דעתכם על הסיפור? מה הצחיק אתכם בסיפור? מה אהבתם בסיפור במיוחד? מדוע?

מָה בְּגַנֵנוּ – עֶזְרָה הֲדָדִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עזרה הדדית מרחיבה את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ותורמת לתחושת הערך העצמי. ניתן לשאול: כיצד עזרו החברים בסיפור זה לזה? מדוע הם בחרו לעזור, לדעתכם? האם גם אתם עזרתם פעם לחבר? איך הרגשתם אחרי שעזרתם? איך החבר הרגיש, לדעתכם? האם חברים עזרו לכם פעם? האם תרצו לשתף? באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להגיש עזרה לחברים?
פינת חברים עוזרים – אפשר להכין מרעיונות הילדים מאגר של מצבי עזרה, להכין יחד לוח בנושא ולעודד אחריות חברתית ועזרה הדדית.
"סליחה, אפשר טובה קטנה?" – הספר עוסק גם בבקשת עזרה. לעיתים ילדים מתביישים ומעדיפים שלא לבקש עזרה. תוכלו לשוחח על כך ולהדגיש שבקשת עזרה היא, למעשה, חוזקה. ניתן להקריא לילדים כמה מבקשות העזרה המופיעות בסיפור ולשאול: מדוע הנגנים מבקשים עזרה? באילו מצבים צריך לבקש עזרה ממבוגר שמכירים, ובאילו מצבים אפשר להיעזר בחבר? מה מרגישים כשמבקשים עזרה? איך מבקשים עזרה? כדאי לשוחח בקבוצות קטנות ולבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במקרים שבהם קיבל עזרה: מה הרגשת? מי עזר לך ובמה? כדאי גם לשתף את הילדים במקרים שבהם צוות הגן פונה לעזרה, למשל בסידור הגן, וגם במקרים מחוץ לנעשה בגן כדי להדגיש כי כולנו "רִקמה אנושית אחת חיה". 

בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעלי מקצוע מסקרנים ילדים, והם נהנים לדמיין את עצמם כמותם ולשחק בתור בעלי מקצוע.
תוכלו לשוחח איתם ולשאול: אֵילו מקצועות יש בסיפור ומה תפקידם? אילו מקצועות נוספים אתם מַכירים? אילו מבין בעלי המקצוע הייתם רוצים להיות ליום אחד או יותר?
כדאי להפגיש את הילדים עם בעלי מקצוע שמעניינים אותם, לצפות בסרטון עליהם או להתבונן בתמונות מתאימות.
למי זה שייך? חפצים ומקצועות – ניתן להציג חפצים המתקשרים למקצועות שונים ולשער למי הם שייכים. כדאי לבחור חפצים שהילדים מכירים, כמו: מעדר, סטטוסקופ, מיקרופון, כפפות לתנור, וגם חפצים מוּכרים פחות, כמו: אובניים לקַדרים, מַרְצֵע לסנדלר.
ומה עם חפצים שמשתייכים לכמה מקצועות? – מספריים, למשל, הם כלי עבודה של ספר, אך גם של תופרת, סנדלר, רופאה וצייר. תוכלו להניח חפצים כאלה לפני הילדים ולבחון יחד למי הם יכולים להתאים.
משחקי דמיון – מקצועות: תוכלו לאסוף אביזרים ותחפושות של בעלי מקצועות שונים ולאפשר לילדים להתחפש, לשחק ולהציג את ה"מקצוע" שלהם.
קשר משפחתי – אפשר להזמין בני משפחה לספר לילדי הגן על המקצוע שלהם ולהביא תמונות או אביזרים להדגמה ולהתנסות.

להעשרה –
"דודי שמחה" (חולק במסגרת ספריית פיג'מה)
השיר "כשאהיה גדול'' מאת יהונתן גפן

חָבֵר מַחְלִיף חָבֵר בְּמֶרְחֲבֵי הַחַיִים שֶלָנוּ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המאייר שחר קובר אייר אתרים מאזור טִבְעוֹן: פסל של אלכסנדר זַיְיד – "השומר", שֶלט הכְוונה לעתיקות בית שערים ובית קפה בטבעון.
אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה המייצג את מרחבי החיים של הגן שלכם: תוכלו לצאת ולבדוק אילו חנויות יש באזור ואילו בעלי מקצוע. אפשר להכין רשימה שלהם או לתעד אותם במצלמה. אפשר לחשוב ולדמיין מה היה קורה אילו היו בעלי המקצוע מהמרחב שלנו מתחלפים אלו עם אלו, לחבר יחד עלילה מבדחת ולהוסיף איורים.

מַצְבֵי אַבְּסוּרְד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"לִיפֵּף תַלְתַל סְבִיב מַעֲרוֹךְ"
הסיפור שופע הומור ושימוש במצבי אבסורד, כלים מהנים המאפשרים חשיבה חופשית, דמיון ויצירתיות ותורמים לתחושת השייכות.
מבלבלים חפצים – אפשר לבדוק יחד באילו חפצים השתמשו בסיפור שלא כמקובל – מסרק, למשל – ולשאול: כיצד משתמשים בחפץ? מה עשו בו בסיפור? ומה עוד אפשר לעשות איתו?
תוכלו להביא חפצים שונים, להמציא להם שימושים יצירתיים ולצחוק בקול.

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע בתחום הדעת
שפה ואוריינות – העשרה והרחבה של אוצר המילים: שפה ואוריינות – "תהלוכה", "שעה קלה", "פער עיניים", "בששון ובשמחה".
חריזה – כל הסיפור כתוב בחרוזים.
מורפולוגיה – פעלים – הסיפור משופע בפעלים שעניינם
בעלי מקצוע: "ליפף", "הקציף", "יגרוף", "ישתול", "לגזוז".
רצף סיפורי – הסיפור בנוי ממִקטעים קצרים במבנה
חוזר של בעיה והתרה. המבנה יכול לסייע במעקב אחרי
הרצף ובשחזור הסיפור בעל-פה.
הבנת מסרים גלויים וסמויים בסיפור – בסיפור יש מסרים של חברּות טובה וערבות הדדית, חשיבה יצירתית, התחשבות ויכולת לבקש לעזרה.

מְיֻּמָנּויֹות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מודעות חברתית – סיוע בהבנת האחר.
התנהלות חברתית – מערכת יחסים חיובית ומתגמלת בין אנשי היישוב.
אוריינות גופנית ובריאותית – פעילות ועשייה מביאות לתחושת סיפוק, כפי שניתן לראות באיורים.
חשיבה יצירתית – כשהם מתבקשים לעזור, בעלי המקצוע מוצאים דרכים יצירתיות לעיבוד יכולותיהם.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חברּות טובה וערבות הדדית – שייכות, דאגה ותרומה לזולת ברצון.
אהבת הדעת, הספר וחדוות הלמידה – הלשון הקולחת,
ההומור והאיורים מסייעים להתחבר לסיפור, לחזור אליו
ולשחזר אותו בהמשך.
יחסי קרבה ואהבה במשפחה – הרמוניה בין האחים הפועלים ומחליטים יחד.

מלכות ומלכי העברית - להורדה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקים בעקבות ספרים –  השפה הנמה!

⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!

כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?

👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!

👑 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!

👑 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשוחח ביניכם על חוויות ההיכרות עם השפה העברית: אילו מילים ראשונות אמרתם כפעוטות? האם המצאתם מילים? האם אתם, ההורים, יודעים מה היו המילים הראשונות שאמרתם? האם למדתם לדבר בשפה נוספת? אם למדתם לדבר בעברית בשלב מאוחר יותר, אפשר לשוחח על חוויית לימוד השפה ולברר באיזו שפה אתם חולמים בלילה.

מילון משפחתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזו מילה אוהבים בני ובנות המשפחה, ולמה? האם יש מילים שהמצאתם ורק אתם במשפחה מבינים? ואולי יש לכם מילים שמאחוריהן סיפור מיוחד? כדאי לאסוף סיפורים מבני המשפחה: מילה של חברוּת, מילת חיבה מיוחדת או מילה משפחתית סודית.

חי, צומח, דומם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בוחרים אות, והמשתתפים צריכים לומר שמות של בעלי חיים, צמחים וחפצים המתחילים באות הנבחרת.

הפתעה, בורג גלידה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"רכבת", "מפוחית" ו"כרובית" הן רק חלק מהמילים שאליעזר בן-יהודה המציא. מילים נוספות מופיעות בעמוד שלפני אחרון בספר. לפי תור, בחרו שתי מילים מהעמוד והרכיבו מהן משפט: משפט שכולל "הפתעה" ו"גננת", או "גננת" ו"תזמורת", ואולי "תזמורת" ו"נזלת"? – האם תוכלו להרכיב סיפור קטן מכל המילים יחד?

מפגש ושיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור: תוכלו לעורר את סקרנות התלמידים והתלמידות ולשאול: האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה? מה הוא עשה? מה משותף למילים "גלידה", "פצצה", "מקלחת" ו"זמזום"?

כדאי להציג תמונה של אליעזר בן- יהודה ולהתעכב על שם הספר: מה פירוש המילה "נמה"?

קריאת הסיפור בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ולשוחח על נושא אחר בכל מפגש עם הספר.

לאחר קריאת הסיפור ניתן לשוחח על אליעזר בן-יהודה – מה חושבים עליו התלמידים והתלמידות? אילו תכונות עזרו לו להצליח במשימתו? מה הוא עשה למען הגשמת חלומו? מה הם החלומות של התלמידים והתלמידות, ומה צריך לעשות כדי להגשים אותם?

מחדשי השפה העברית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הרב יחיאל מיכל פינס (1843–1913) פעל לגאולת אדמות, ועם אליעזר בן-יהודה הקים את "ועד הלשון העברית". הרב פינס חידש מילים בעברית, ובהן המילים "עגבנייה" ו"שעון".

ניסים בכר (1848–1931) יסד בירושלים את בית הספר "תורה ומלאכה", שבו לימדו עברית בעברית. אליעזר בן-יהודה היה מורה בבית הספר.

חיים נחמן ביאליק (1873–1934) – המשורר הלאומי היה פעיל מרכזי ב"וועד הלשון העברית" וחידש מונחים מקצועיים בנגינה ובתחומים נוספים. "מטוס", "מצלמה" ו"אצבעוני" הם מחידושיו.

אישים רבים נוספים פעלו לחידוש השפה העברית. תוכלו להכיר אותם בביקור באתר "האקדמיה ללשון העברית".

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – משחקי מילים, יצירות בעברית ושירים מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

חקר - אליעזר בן-יהודה, מחדשי השפה וממשיכי דרכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התייחסות לנושא הסיפור – מה למדו התלמידים והתלמידות על בן-יהודה מהסיפור? מה עוד היו רוצים לדעת? כדאי לעודד שאילת שאלות וחיפוש מידע כדי להשיב על השאלות שהועלו. אפשר להתייחס לדרכים שבן-יהודה פעל בהן כדי להגשים את חלומו, לקשיים שנתקל בהם בדרך, למילים שחידש ולהמשך מפעלו בדמות אוהבי השפה העברית והאקדמיה ללשון העברית.

מחדשי השפה העברית – אפשר לבחור כמה דמויות נוספות שפעלו לחידוש השפה העברית ולהכיר אותן:

אליעזר בן-יהודה

חמדה בן-יהודה – סופרת הילדים הראשונה בעברית.

ניסים בכר –  מחנך שייסד בירושלים בית ספר ששפת ההוראה בו עברית.

יחיאל מיכל פינס – גואל אדמות, מייסד העיתון "החבצלת" בעברית.

חיים נחמן ביאליק – המשורר הלאומי, עמד בראש ועד הלשון וחידש מילים.

דוד ילין – מראשוני ועד הלשון, מחדש מילים, מורה ומחנך.

העשרה למורה –

אליעזר בן-יהודה – האקדמיה ללשון עברית

כל מה שרציתם לדעת על אליעזר בן-יהודה – אתר אלף אלף

מקורות לילדים –

סרטון מידע על אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה – בְּרֵיינְפּוֹפּ ישראל

חדשות מהעבר – אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה – מילים: ירון לונדון, לחן: מתי כספי

"סבא טוביה" – "סיפורה של מדינה – אליעזר בן-יהודה"

האקדמיה ללשון העברית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להציג לפני הכיתה את האקדמיה ללשון העברית ואת פועלה לחקר מילים ולחידוש מילים בשפה עברית תוך ביקור באתר האקדמיה ולשחק במשחקי העברית שהאתר מציע.

רצוי לציין לפני הכיתה כי האקדמיה היא המשך פועלם של בן-יהודה ומחדשי השפה העברית, שהקימו את "ועד הלשון העברית".

חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – תוכלו לשחק עם התלמידים והתלמידות משחק להיכרות עם מילים מחודשות:

מציגים מילה שהאקדמיה חידשה, ועל התלמידים והתלמידות לנסות לזהות איזו מילה מוכרת היא מחליפה.

דוגמאות:

רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)

קַפֶּצֶת (טרמפולינה)

מִצְלֶה ("על האש")

מַצְבֵּעַ (טוש)

הֶסְכֵּת (פּודקאסט)

מִסְרוֹן (אֵס-אֵם-אֵס)

המצאת מילים – תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים בעצמכם.

לדוגמה: איך אפשר לקרוא למי שממציא מילים?

איך אפשר לקרוא למי שמאחר בקביעות?

כדאי לבחור יחד שלוש עד חמש מילים. מתוך מגוון החידושים הטכנולוגיים הרבים ולאפשר לתלמידים ולתלמידות להציע להם מילים עבריות תוך זיהוי המבנה הלשוני המאפשר יצירת מילים בעברית.

עברית שפה קשה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אם יש בכיתתכם עולים חדשים או אם אתם מכירים אנשים שהתנסו בלימוד עברית, תוכלו להזמין אותם לכיתה או למפגש מרחוק כדי שיספרו על צעדיהם הראשונים בלימוד השפה: האם היה קל להם לרכוש את השפה, או שהיו להם רגעים קשים? אילו מילים משכו את ליבם? מתי הם מדברים בשפת האֵם שלהם? האם קורה שהם מתבלבלים או שוכחים מילים? ועוד.ניתן לשאול שאלות אלו ושאלות נוספות שיעלו התלמידים במפגש בכיתה או בלמידה מרחוק.

אפשר לבחור מילים ומושגים, למשל "בוקר טוב", ולהציג אותן בעברית, באמהרית או ברוסית.

העשרה – "חולם בספרדית" – מילים: אהוד מנור, לחן: שלמה יידוב

איור ויצירה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איור אהוב – הספר מאויר באיורים מיוחדים של המאיירת איה גורדון, המורכבים מהֶדְבֵּק (קולאז') של ניירות, מִגְזָרוֹת וחפצים. כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לעיין באיורים, לבחור איור אהוב ולשתף חבר או חברה בבחירה.

יצירה – בהשראת איורי הספר כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לבחור מילה אהובה בעברית ולכתוב אותה כהֶדְבֵּק הכולל תצלומי חפצים שקשורים לנושא, ניירות מסוגים שונים, צבעים, בדים, חוטים וחומרים מגוונים נוספים. אפשר להציג את התוצרים בתערוכה בכיתה או בתערוכה וירטואלית.

מתאים גם ללמידה מרחוק.

כדאי לצלם כל תלמיד ותלמידה עם המילה האהובה עליהם.

האזינו לסיפור "סתם שדה ריק"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סתם שדה ריק", מאת: תמר וייס-גבאי | איורים: בלה פוטשבוצקי | הוצאת: כנרת (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים!

שיחה – מה זו התחשבות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.

הזמנה לתצפית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוזמנים לצאת לתצפית על פיסת טבע בסביבה: גינה בקרבת הבית, שדה, חצר או אדנית במרפסת. מה תגלו אם תשבו בשקט ותתבוננו? מומלץ להצטייד בזכוכית מגדלת.

לומדים זה מזה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים?  כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.

תופסים צבעים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.

פיטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, תצפיות, טבע ומשחקים בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.

אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?

בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?

שומרים על הטבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר קריאת הסיפור ועיון משותף באיורים כדאי לשאול:

איפה יש פיסת טבע באזור שלנו?

מה אתם אוהבים לעשות בטבע?

איך שומרים על הטבע?

בעקבות השיחה ילדי הגן יכולים להכין כרזה שמתייחסת לפעולות שכדאי לעשות בטבע ולפעולות שיש להימנע מהן.

העשרה – דרך כערך – יציאה למרחב הסביבתי כפעילות שבשגרה

טבע עירוני – עמק הצבאים, פארק טבע עירוני , טבע עירוני תל-אביב-יפו

טבע עירוני כפר סבא" ,טבע עירוני בירושלים – תערוכה

ספרים בנושא שמירת הטבע והקשר לטבע – הטיול הקטן, איך זה להיות עץ,  האיש שאהב עצים, סיפור על גשם, שלג של סביונים

מְאמצים טבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:

חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.

יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.

יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.

שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.

הכנת שלט ­– אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.

העשרה – רגעי קסם ביער – אימוץ שטח טבעי בסמוך לגן

יציאה לטיול בטבע עירוני

מה השתנה בגבעה מאז הסיור הקודם?

בית גידול לחיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בית גידול – הסביבה הטבעית של בעלי חיים וצמחים

כדאי להכיר בעלי חיים ואת סביבת הגידול שלהם: מדוע מתאים לדג לחיות בים? ומדוע הגמל חי במדבר? מה יקרה לחיה אם יעבירו אותה לסביבה שהיא לא רגילה לחיות בה?

בעקבות השיחה ניתן לשחק משחקי התאמה וזיכרון של חיות ובתי הגידול שלהן.

העשרה – בתי גידול נדירים, החברה להגנת הטבע

בתי גידול מימיים, שמורת עין אפק, בריכות חוף בישראל

איור מדעי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?

אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.

להעשרה – השידור מיקוד התבוננות ואיור חווייתי בטבע, "אקדמיה ברשת", שבו רן לוי-יממורי מדגים תהליך של התבוננות וציור בגן ובטבע.

מי עבר כאן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.

אני רואה בעיני הקטנה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב   אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.

סיפורי מסלול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להציע לילדי הגן לבחור מסלולים שונים בדרכם אל הגן ולמפות את המסלולים.

מפה – אפשר להזמין את הילדים ואת הילדות ליצור מפה של חצר הגן בדומה לאיור שבספר.

מסלולים – כדאי לבחור מסלולים ולשחק במשחקים שמשלבים הליכה במסלול, לדוגמה "מחפשים את המטמון".

להשראה – השידור סימני דרך במאגר ההקלטות במרחב הפדגוגי

גשר לקשר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?

כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?

מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.

לצפייה – בעלי חיים במעבר אקולוגי מעל כביש 70

אפשר להכיר לילדים ולילדות סיפורים ושירים העוסקים בגשרים:

סיפורים – אגדת גשר, הגשר

שירים – כל העולם כולו גשר צר מאוד, בְּנו גשר מזהב, גשר אביניון

אפשר להציג לפניהם גם גשרים מיוחדים: להכיר גשרים מיוחדים מהעולם.

האזינו לסיפור "מהר מהר שלא נאחר"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️

הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "מהר מהר שלא נאחר", מאת: נתי בית איורים: עמית טריינין, הוצאת: ספרית פועלים.

האם יצליחו בני המשפחה להגיע בזמן לפגישה עם סבא דוב? האזינו לסיפור וגלו!

יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ'
פתיח: דידי שחר

מהי התחשבות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשפחה שבסיפור ממהרת לרכבת, לחגוג לסבא דֹב יום הולדת, ובכל זאת  בני המשפחה זוכרים שיש להתחשב באחרים ולדאוג לבעלי החיים ולסביבה. כדאי לנסות ולהבין ביחד מהי התחשבות? איך הייתם רוצים שיתחשבו בכם, ולמי תוכלו להציע עזרה בסביבה הקרובה ובמשפחה? אֵילו מעשים משמחים תוכלו לעשות כדי לשמח את המבוגרים במשפחה?

משחק להדפסה עם משימות לכל המשפחה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שחקו במשחק משימות לכל המשפחה בעקבות הספר!

🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 ומשחקים!

🚂 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!

🚂 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!

🚂 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

משַׂחקים – מהר או לאט?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק במשחק "מהר – לאט": כל משתתפת ומשתתף בוחרים בתורָם פעולה כלשהי ואומרים לשאר המשתתפים אם לבצע אותה אותה במהירות או באיטיות: למחוא כף… מהר, ועכשיו… לאט; לשיר שיר לאט־לאט, ועכשיו – בואו נשיר מהר־מהר…!  לאחר ששיחקתם אפשר לשוחח ולגלות מה אהבתם לעשות לאט ומה מהר.

איורים מסתתרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים שבסיפור מלאים בפרטים. כדאי לבחור עמוד שאהבתם ולחפש בו פרטים. תוכלו לערוך סבב כשבכל פעם אחד מבני המשפחה מבקש לגלות פרט שהבחין בו באיור: היכן המתנה לסבא דֹב? איפה נמצא כדורגל? מי ימצא את דוּבִּי הצעצוע?

סוגים של...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מפורטים צמחים, בובות, חתולים וכלי נגינה. בהשראת הספר, כל אחת ואחד בתורָם בוחרים נושא, ושאר המשתתפים צריכים לִמנות כמה שיותר פריטים הקשורים לנושא. אפשר לבחור בדברים שלובשים, בשמות של חברים וחברות, בסוגים של צעצועים ובכלי נגינה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – הצעות ליצירה ולמשחק, והאזנה בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

שיחה – נתינה שלא נגמרת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנבל הייתה ילדה מאושרת. מה, לדעתכם, גרם לה אושר? כיצד אתם מרגישים כשאתם נותנים לאחרים? האם תוכלו לחשוב על דברים כמו החוט של אנבל – דברים שאתם יכולים לתת לאחרים פעמים רבות?

משחק - לא נוגעים בחוט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חוט הוא דרך ליצור משחק מסלול עם כלל אחד – "לא נוגעים בחוט!" איך משחקים? – יוצרים חוט ארוך מחבלים, משרוכים ומחוטים ומלפפים אותו סביב רהיטים וחפצים בבית. כך יוצרים מסלול מכשולים שצריך לעבור בלי לגעת בחוט: אפשר לדלג מעליו, לזחול מתחתיו או לבחור בכל דרך יצירתית אחרת.

יצירה - בגד משפחתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנבל סרגה עוד ועוד ויצרה אופנה צבעונית ומשמחת לכל תושבי הכפר. בעקבות אנבל תוכלו ליצור יחד בגד או פריט שהוא אופנה משפחתית משלכם. חִשבו איזה בגד מיוחד תרצו ליצור: זו יכולה להיות חולצה בצבע מסוים, סיכה מעניינת, צמיד או כובע מקושט, גרביים מיוחדים או בגד אחר שיהיה מקובל על כולכם.

לעבודה ולמלאכה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנבל אוהבת לסרוג. האם יש מלאכות שאתם – הורים וילדים – אוהבים לעשות במו ידכם? ואולי אחד מכם אוהב לבשל והאחרת אוהבת לפסל בפלסטלינה? כדאי לפנות לבני משפחה שונים ולשאול אותם על מלאכות שהם אוהבים ולבקש להצטרף אליהם ולהתנסות איתם במלאכות הללו.

הצעות למלאכה ויצירה עם חוטים תוכלו למצוא באתר ובדף ספריית פיג'מה בפינטרסט.

מפגש ושיחה - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשאול את התלמידים: מדוע החוט של אנבל אינו נגמר לעולם? מה מייצג החוט לדעתכם? אילו עוד דברים בעולם דומים לחוט של אנבל? למה כשהדוכס פתח את התיבה היא הייתה ריקה? אם הייתם מוצאים תיבה כזו – מה הייתם עושים בה? האם הייתם מוכרים לדוכס את התיבה שלכם?

יוצרים חוט מקשר - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן ליצור חוט מקשר בכיתה: הָביאו כדור צמר לכיתה ובקשו  מהתלמידים להעביר אותו לתלמיד הבא תוך כדי אמירת מילה טובה. לבסוף כולם יהיו קשורים זה לזה בחוט של צמר ובמילים טובות. כעת יש לשתף פעולה כדי לפרום את הסבך שנוצר…

כדי להמשיך באווירה חיובית אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב על פתקית הצעות למעשים שיעשו טוב לחברים, לתלות את הפתקיות על חוט ארוך ולהזמין את התלמידים לקרוא אותן וליישם רעיונות שיבחרו.

כדאי לדון בשאלות הבאות: איך מחוללים שינוי? איך מוסיפים צבע לחיים? מה באפשרות כל אחת ואחד מאיתנו לעשות כדי להיטיב עם האחרים?

מידע על נתינה - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הנתינה משמחת את הנותן – נכון או לא נכון?

תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לחבר היגדים על נתינה או למצוא כאלה ברשת ולבקש מהם להביע את דעתם על נכונות כל היגד על ידי הרמת פתק "נכון" או "לא נכון"' ולהסביר אותה.

להעשרה:

כמה עובדות שאולי לא ידעתם על התנדבות – YNET

6 דברים שלא ידעתם שהתנדבות עושה לכם – מאקו

חוטים - יצירה ומילים - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להביא לכיתה חוטים מסוגים שונים ובמרקמים שונים, לחוש אותם, להתנסות במגוון סוגי קשירה, לחשוב יחדיו למה החוטים משמשים (תפירה, רקמה, הכנת חבל), להדגים זאת ואף להזכיר ביטויים שיש בהם שימוש במילה "חוט", כמו "קצה חוט", "כחוט השַּׂערה" ו"חוט המחשבה".

מילות מפתח - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נתינה, חוט מקשר, קהילתיות, יצירה, פלא, קשר

שטותיקופטר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שטותיקופטר – מאילו מילים מורכבת המילה "שטותיקופטר?" תוכלו להמציא עם הילדים מילים המורכבות מכמה מילים.

ההמצאה שלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ההמצאה שלי – ּ תכנון בעזרת נייר מילימטרי – בַספר איורים שנוצרו על גבי נייר מילימטרי. הזמינו את הילדות והילדים לתכנן שטותיקופטר אישי או כל המצאה העולה על דעתם על נייר מילימטרי או על נייר משובץ אחר. לאחר התכנון כדאי להכין אב-טיפוס של דגם ההמצאה בעזרת קופסאות וחומרים ממוחזרים.

"אנחנו יכולות לעשות את זה!"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אנחנו יכולות לעשות את זה!" – הָכינו תערוכה כיתתית של מודעות לעידוד ברוח דודה הדסה.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע עַם ועולם – רוזי המְסַמְרֶרֶת – הספר נכתב בהשראת דמותה של רוזי המסמררת, דמות מצוירת ידועה של פועלת שעודדה פועלות בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה לעבוד במרץ ולתרום למאמץ הלאומי. רוזי, הלבושה בסרבל כחול ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן, מעודדת את העובדות במילים: "אנחנו יכולות לעשות זאת!"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הדסה סמואל – מתרגמת הספר בחרה ששמה של הדודה בעברית יהיה הדסה, על שם הדסה סמואל )1986-1897(, אשת ציבור שפעלה לגיוס בנות היישוב העברי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. הדסה סמואל דאגה לרווחת החיילות, לשיפור שכרן ולהטבת תנאי השירות שלהן. למידע נוסף על הדסה סמואל קִראו את הערך "הדסה סמואל" בוויקיפדיה.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לספר בכיתה את סיפורן של רוזי והדסה ולחקור עם התלמידות והתלמידים על דמותן ועל השפעתן

כדאי להתבונן יחד באיורים.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתבונן יחד באיורים. האם ילדיכם הצליחו לאתר את הדס בין חברי הכיתה בתמונה בעמוד ֵ הראשון? אילו המצאות המציאו החברים של הדס? האם יש המצאה שמצאה חן בעיניכם? מה מיוחד בה?

לערוך יחד רשימה של דברים שניסיתם והצלחתם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לערוך יחד רשימה של דברים שניסיתם והצלחתם, ודברים שעוד לא הצלחתם לעשות ושאתם רוצים לנסות בעתיד. אולי אפשר להצליח בכוחות משותפים?

לבנות יחד "פטנט" משלכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמציא, לתכנן ולבנות יחד "פטנט" משלכם ממשחק הרכבה כמו קוביות, לגו או פליימוביל. אפשר לשלב בתוך ההמצאה שלכם חפצים שונים שתמצאו בבית או בחצר.

דודה משמעותית ובעלת מעוף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם לכם יש או היתה דודה משמעותית ובעלת מעוף שהשאירה חותם על ילדותכם? תוכלו לחפש תמונות ולספר עליה לילדיכם.

כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה להמצאות של הדס. אפשר להמציא יחד משפטים או ביטויים שבני המשפחה אומרים זה לזה כשמישהו זקוק לעידוד. תוכלו לכתוב על גבי פתקים מילים ומשפטים מעודדים ולפזר את הפתקים ברחבי הבית.

לילדים צעירים יש רעיונות גדולים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לעיתים קרובות לילדים צעירים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות.

גם איינשטיין נכשל:

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם איינשטיין נכשל: למה חשוב ללמד על כישלונותיהם של אנשים מעוררי השראה – הגיע זמן חינוך

https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-254706

מאמר באתר מכון דוידסון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החוקרת שפענחה את סוד החיים – מאמר באתר מכון דוידסון על פרופ' עדה יונת

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/—-

מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה: "אנחנו יכולות לעשות את זה!" מכריזות הדס והדודה הדסה – דודה הדסה בנתה מטוסים כשהיא לבושה בבגדים כחולים ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן. הכרזה נוצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בארה"ב במטרה לעודד פועלות בתעשיות שסייעו למאמץ המלחמתי. בשנת 1982 זכתה הכרזה לגילוי מחדש בכתבה של הוושינגטון פוסט. היא נפוצה והפכה לסמל מחודש של עוצמה ויכולת נשית. עוד על סיפורה של הכרזה בערך בויקיפדיה We Can Do It! ‎

https://he.wikipedia.org/wiki/We_Can_Do_It!

גן בטבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גן בטבע – כדאי לקרוא את הסיפור מחוץ לכותלי הגן, בחצר או בגינה.

מחקר עצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מחקר עצים – אילו עצים יש בסביבת הגן? תוכלו לצאת לחקר משותף: לצלם את העץ, לבדוק מהו שמו ומה מייחד אותו, להצטלם בסביבת העץ ולכתוב "ספר עץ", הכולל יצירות של הילדות והילדים תצלומים ומידע על העץ (סוגו, מקום צמיחתו, מצבו, פריחתו, עליו, צבעיו ועוד).

שמות מהטבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שמות מהטבע – האם יש בגן ילדים וילדות ששמותיהם לקוחים מעולם הצומח? תוכלי לבקש מההורים ומהילדים להסביר את מקור שמם, להביא תמונה של הצמח לגן ולהסביר מדוע בחרו דווקא בשם הזה.

ספרים ועצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים ועצים – האם יש בגן ספרים נוספים העוסקים בעצים ובקשר בין אדם לטבע? ניתן להכין בגן פינת קריאה של ספרים שעוסקים בעצים, להיזכר בספרים העוסקים בנושא זה, לעיין בהם ולהקריא אותם. בין ספרי ספריית פיג'מה שעוסקים בטבע ובסביבה ישנם הספרים "אבא עץ", "סל מלא תאנים", "איך זה להיות עץ" ו"מר זוטא ועץ התפוחים".

סיפור מתחת לעץ אהוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל ולקרוא את הסיפור מתחת לעץ אהוב בחיק הטבע. לאחר הקריאה אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד. עם חזרתכם הביתה תוכלו להכין מהם יחד יצירה.

לזהות עצים מוּכּרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשבת קרוב ולהתבונן באיורים המרהיבים שבספר. האם ילדיכם יכולים לזהות עצים מוּכּרים לפי האיורים?

סיפור המשך

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתום הקריאה אפשר לשאול את ילדיכם מה לדעתם יעשה גיורא עכשיו ומה יקרה לעצים. אפשר להמציא לסיפור המשך ולצייר אותו.

סיור עצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באובב, שסק, אשל, פקאן… גיורא מַכּיר את כל העצים בשמותיהם. אילו עצים גדֵלים בסביבת הבית שלכם? איך מזהים אותם, איך מבדילים ביניהם? תוכלו לצאת לסיור עצים, ללמוד עליהם ולהכין יחד מגדיר עצים מצויר.

לשתול בשיתוף הקהילה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף הקהילה גינה קהילתית.

לחפש ספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים עוד סיפורים או שירים על עצים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור, "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי ועוד)? תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.

התבוננות ושיתוף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התבוננות ושיתוף – כדאי לחלק לתלמידים את הספרים ולבקש מהם להתבונן באיורים של האימא, של האיש באוטובוס, של הזקן ושל בתו. אפשר לשאול כיצד הבעות פניהם משקפות את התחושות הפנימיות שלהם? תוכלו לעזור לתלמידים להעשיר את אוצר המילים שלהם במילים המביעות רגשות.

כתיבת מכתב לדמות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כתיבת מכתב לדמות – אפשר לבקש מהתלמידים לבחור דמות מהסיפור שהיו רוצים לפגוש ולכתוב לה מכתב.

דיוקן חצי חצי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דיוקן חצי חצי – האיורים של אלינור מילצ'ן צולמו במצלמה, הודפסו בשחור-לבן ולאחר מכן נצבעו בצבעי עיפרון. אפשר לצלם כל תלמיד בנפרד ולהדפיס את התמונות בשחור- לבן, מקפלים את התצלומים לחצי באמצע הפנים ומדביקים אותם על קרטון ביצוע. בעזרת צבעי עיפרון הילדים יכולים לצבוע את התצלום וליצור "דיוקן חצי-חצי". תוכלו להציג תערוכת דיוקנאות על לוח קיר בכיתה.

מה מרגיש חפץ?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מרגיש חפץ? – התלמידים יכולים להמציא סיפורים שמסופרים על ידי חפץ, ולא על ידי בן אדם. ניתן להציע לתלמידים לבחור חפץ, למשל כריך שנשכח בבית, עיפרון שבור בקלמר או לוח בכיתה, ולהמציא סיפור פרי דמיונם המסופר מנקודת ראותו של החפץ.

חגיגת מכתבים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חגיגת מכתבים – תוכלו לערוך חגיגת מכתבים בכיתה. למי תרצו לשלוח מכתב משמח? אולי לחברים בכיתה המקבילה, לאב הבית, לשומר בכניסה לבית הספר, להורים?

האזנה משותפת לשיר מילה טובה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזנה משותפת לשיר מילה טובה בביצועה של יהודית רביץ, לבקש מכל ילד לכתוב על פתקים מילים טובות שנעים לשמוע ולתלות את הפתקים בכניסה לכיתה.

חברי עט מעבר לים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חברי עט מעבר לים – האם תרצו לשלוח מכתבים לחברים מֵעבר לים וכך לשמור איתם על קשר? תוכניות PJ Library פועלות בבתי ספר יהודיים בצפון אמריקה, בדרום אפריקה ובמקסיקו. נשמח לקשר אתכם לתלמידים ברחבי העולם, שגם הם קוראים ונהנים מספרי "ספריית פיג'מה"! פנו אלינו בדוא"ל.

לעיין יחד באיורים המיוחדים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אתם מוזמנים לעיין יחד באיורים המיוחדים ולקרוא את הספר. תוכלו לשוחח: האם ייתכן שלמכתב יש רגשות? האם זיהיתם מי הילד שמקבל את המכתב בסוף הסיפור?

מה ידוע ומה נסתר בסיפור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה ידוע ומה נסתר בסיפור? אפשר לשער: מה אמא לילי לחשה לניתאי? מה היה כתוב במכתב? מדוע האיש באוטובוס כעס? ולמה האיש הזקן ובתו היו עצובים? זכרו, אין תשובה אחת נכונה – זה הקסם של הסיפור!

האיורים הם שילוב של צילום וציור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים הם שילוב של צילום וציור. אתם יכולים להדפיס תמונה משפחתית או תצלום של ילדיכם במדפסת שחור-לבן, ובעזרת עפרונות צבעוניים לצבוע את ההדפס ולהעשיר אותו בצבע ובדמיון.

לפעמים אנשים שומרים מכתבים מיוחדים לזמן רב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפעמים אנשים שומרים מכתבים מיוחדים לזמן רב – מכתבים רשמיים, מכתבי אהבה או מכתבים מחברים. האם גם אתם שמרתם מכתבים מיוחדים? תוכלו לשתף את ילדיכם במכתב כזה ששמרתם: מי כתב לכם אותו? על מה המכתב? בעקבות הסיפור תוכלו לכתוב זה לזה מכתבים ולשמור אותם במקום מיוחד.

לצרף פתקים קצרים לקופסת האוכל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכתב אינו חייב להיות ארוך, ולא תמיד צריך להכניס אותו למעטפה. תוכלו להפתיע את ילדיכם ולצרף פתקים קצרים לקופסת האוכל שהם לוקחים לבית הספר, להצמיד אותם למראה בחדר האמבטיה או להחביא אותם מתחת לכרית. העיקר – להפיץ מילים טובות לכל עבר!

'מכתב קסם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי ישמח לקבל מכם "מכתב קסם"? אולי קרובת משפחה, שכן או חברה מהכיתה? אתם מוזמנים לכתוב מכתב משותף, להכניס למעטפה ולשלוח בדואר. לא תאמינו עד כמה מכתב יכול לשמח.

רוצים להכין מכתב קסם בכתב סתרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים להכין מכתב קסם בכתב סתרים? סוחטים לימון, טובלים קיסם אוזניים במיץ הלימון וכותבים בעזרתו על דף לבן. רק אם מאירים בעזרת פנס מתחת לדף ניתן לקרוא את הכתוב.

חוקרים את הרחובות שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חוקרים את הרחובות שלנו: האם התלמידים יודעים את כתובת המגורים שלהם, האם הם מכירים את המשמעות של שם הרחוב בו הם גרים? אפשר להזמין את הילדים להכין לרחובות "תעודת זהות": האם הרחובות בשכונה קרויים על שם אנשים, פרחים, דמויות או תקופה בהיסטוריה? האם יש מכנה משותף לשמות הרחובות הקרובים? לאחר המחקר יוכלו הילדים להציג את הממצאים בכיתה.

מעורבות חברתית ויוזמות לשינוי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מעורבות חברתית ויוזמות לשינוי: אפשר לחלק התלמידים לקבוצות, כל קבוצה תחשוב על משהו אותו ירצו לשנות, לדוגמה: הוספת פינת משחק בחצר, קישוט המסדרון, מאוורר לעמדת השומר, הרקדה בית ספרית פעם בחודש. אל מי צריך לפנות, איך מבקשים שינוי באסרטיביות אבל בנועם? התלמידים יכולים לנסח מכתבים לגורמים המתאימים, לקבוע פגישה פנים מול פנים ולהביא יחד לשינוי ממנו ייהנו כולם.

מפגש משפחות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מפגש משפחות: תוכלו לערוך מפגש הורים ותלמידים בנושא "השכונה שלנו": אפשר להכין מפה גדולה של השכונה ולציין בה את שמות הרחובות, כולל ציור או צילום של בית הספר. כל הורה וילד יכינו מגזירי עיתונים קולאז' של הבית שלהם: כמה בני משפחה גרים בבית, האם יש גם חיית מחמד, מה בני הבית אוהבים לאכול או לעשות יחד. את הבתים המוכנים ידביק כל אחד ברחוב שלו בשכונה, על המפה. התוצאה תקשט את קירות הכיתה.

היכרות עם הסופרת ויצירותיה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

היכרות עם הסופרת ויצירותיה: הספר "רחוב ללא שם" הוא הספר ה- 70 של הסופרת עטורת הפרסים שלומית כהן אסיף! אפשר לבקש מהילדים לחפש ספרים נוספים פרי עטה, ולהכין יחד בכיתה "פינת הסופרת".. אפשר לבדוק אם יש אפשרות להזמין את שלומית כהן-אסיף למפגש עם התלמידים, הילדים בוודאי יתרגשו להכיר את האישה שמאחורי המילים.

להתבונן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

להתבונן

כדאי להתבונן מקרוב באיורים. האם הצלחתם למצוא את כל האנשים והחפצים שהלכו לאיבוד בדרך לרחוב בלי השם? האם משהו באיורים הצחיק אתכם?

לצייר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לצייר

קשה להסביר איך מגיעים ממקום למקום כשלא מציינים את שמות הרחובות. נסו לתאר במילים איך מגיעים מהבית לבית הספר, עם ציוני דרך וללא שמות הרחובות. אחר כך אפשר לצייר מפה של הדרך וללכת או לנסוע לפי המפה שהכנתם. האם התבלבלתם?

לחקור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לחקור

האם יש שם לרחוב בו אתם גרים? האם ילדיכם מכירים אותו? על שם מה או מי קרוי הרחוב? לפעמים מעניקים לרחובות שמות של פרחי הארץ, דמויות חשובות או אירועים בהיסטוריה. תוכלו לחקור יחד את מקור שם הרחוב שלכם והרחובות הסמוכים.

לשנות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשנות

כולנו יכולים לחולל שינוי לטובה – אפילו בתוך הבית או בשכונה שלנו. אפשר לשוחח כמשפחה ולשתף את השכנים, האם משהו דורש שיפור או תיקון? תוכלו לערוך הצבעה, לבחור מה תרצו לתקן ולצאת למשימה.

ליצור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ליצור

כדאי לחפש באיורים את שלטי הרחובות. איך נראים שלטי הרחובות בשכונה שלכם? בשלטים רבים מופיע שם הרחוב בשלוש שפות. האם אתם יודעים לקרוא את כל השמות? תוכלו להכין שלטים לחדרי הבית ולעצב אותם כמו שלטי רחוב.

לכתוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לכתוב

ואולי יש בעיות שאין ביכולתכם לתקן והייתם רוצים להעלות בפני ראש העיר שלכם? אתם יכולים לאתר את הכתובת לפניות הציבור ולשלוח דוא"ל עם הבקשה או ההצעה לתיקון. אולי גם אליכם יגיע ראש העיר!

לטייל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לטייל

כדאי לצאת לטיול בשכונה, להכיר את שמות הרחובות ומשמעויותיהם ולחפש בה דברים שונים: האם ברחובות יש פנסים, ספסלים, עצים יפים? האם ברחוב יש תחנת אוטובוס? איפה מעברי החציה? אתם יכולים לצייר יחד מפה של רחובות השכונה.

לדון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לדון

חשבו על הדרך בה מתקבל שם הרחוב, על הדיון, הבחירה וההגעה להסכמה. מה דעתכם על האופן שבו התקבלה ההחלטה? האם תמיד כך מתקבלות החלטות? מתי כן ומתי לא?

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ

בספר קֹהֶלֶת כתוב: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קֹהֶלֶת יא, א). קֹהֶלֶת מתאר תמונה מעט דִמיונית של אדם שמניח את הלחם שלו במים, ונותן לו לשוט עם הזרם. לאן שט הלחם? מי מקבל אותו? אנחנו לא בדיוק יודעים. קֹהֶלֶת אומר כי ביום מן הימים האדם יקבל את שכרו על מה שנתן. "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הפך לפִתגם שמשמעו: טוב לעשות מעשה טוב גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מי יהנה ממנו.

אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר, עם זו בסופו. על מה הוא מסתכל בכל תמונה? מה לדעתם גורם לחיוך הילד בעמוד האחרון של הספר? האם הילד מרגיש קשר בין הנתינה שלו בתחילת הסיפור, לבין החמנייה היפה שצמחה באדנית שלו?

מעגלי נתינה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מעגלי נתינה בגן: הדגישו בפני הילדים את כל אותן הפעמים בהן הם עושים מעשים טובים, גם כשלא ברור מי יהנה מהם ובלי לצפות לקבל על כך תמורה מיידית.

מתן בסתר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתן בסתר

הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.

אפשר להתמקד בתמונה בה הילד מסתכל על האיש שישן על הספסל. מה עובר בראש של הילד? בעמוד הבא רואים את העוגה מונחת על הספסל. איפה הילד בתמונה זו? למה הוא החליט להשאיר את העוגה? למה הוא לא חיכה עד שהאיש התעורר? האם הוא ציפה לקבל משהו בתמורה?

כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ

בספר דברים כתוב: "…לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ…" (דברים טו ז-ח). יד קפוצה היא יד סגורה, ששומרת דברים ולא רוצה להתחלק בהם. לכל אחד מאיתנו לפעמים קשה לוותר ולהתחלק. אך התורה מעודדת אותנו לפתוח את היד כלפי אדם עני (אֶבְיוֹן), כדי לתת לו דבר שחסר לו.

תנו לילדים הזדמנויות "לפתוח את היד" ולתרגל עזרה לאחר! הספר מחולק לגנים לקראת חג פורים, בו נהוג לתת משלוחי מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. כדאי לחשוב על דרכים לקשר את הספר למנהגי החג בגן – בהתאם לגיל הילדים ואוכלוסיית ההורים. אפשר לחשוב על דרכים לציין "מתן בסתר" דרך חילופי משלוחי מנות איש לרעהו (אולי הגרלת משלוחי מנות, או משחק "גמד וענק"), וגם לאסוף מצרכים לנזקקים ולחלקם בקהילה כ"מתנות לאביונים".

מתן בסתר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתן בסתר

הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה:  נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה.  "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר:  "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.

חפשו יחד מקומות בסיפור שבהם מתרחשת נתינה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דפדפו עם ילדיכם וחפשו יחד מקומות בסיפור שבהם מתרחשת נתינה.  מתי הנתינה גלויה ומתי היא "מתן בסתר"? שימו לב לשם הספר. למה לדעתכם בחר גיורא כרמי בשם זה?

 מקדו את תשומת לבם של ילדיכם בתמונות המודגשות בצבע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מקדו את תשומת לבם של ילדיכם בתמונות המודגשות בצבע. למה לדעתכם בחר המאייר להדגיש דווקא אותן?

שחק עם ילדיכם במשחק "זהה את הרגש"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאחורי הבעות הפנים בתמונות עומדים רגשות (לדוגמה: פני הילד המתבונן בזקן הישן, או פני הזקן כשהוא אוכל מהעוגה).  כיצד מזהים רגש מתוך הבעות פנים?

תוכלו לשחק עם ילדיכם במשחק "זהה את הרגש".  עשו פרצוף שמייצג רגש כלשהו ותנו לילדיכם לנחש את הרגש שמאחורי הבעת הפנים שלכם.  אחר כך החליפו תפקידים ונסו אתם לזהות את הרגש שילדכם מציג.

 חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורים. בתלמוד אומרים החכמים: "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, יעשה צדקה" (גיטין ז, ב). מה יכול להיות ההיגיון במצווה זו?

המעשים הטובים נמצאים ממש בקרבתנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"המעגל הנסתר" הוא סיפור על מעשי יום-יום, שקרובים לכל אחד מאיתנו. בספר דברים (ל, יד) נכתב על המִצְווֹת: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד,"כלומר, המעשים הטובים נמצאים ממש בקרבתנו. הם יכולים להיות גם דברים שילדים צעירים עושים. היזכרו יחד עם ילדיכם במעשים טובים שהם עושים  (ובמעשים שהיו שמחים שמישהו היה עושה עבורם), למשל: לוותר על משחק בשביל חבר, לעזור לאחים או לילדים בגן…

ציירו מתנה מהסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הספר מקבל הילד מתנה משמחת ומפתיעה. ציירו יחד חמנייה גדולה וצהובה.  על כל עלה ציירו מתנה מהסיפור. האם לדעתכם מעגל הנתינה מסתיים עם צמיחת החמנייה בחלון של הילד?  המציאו יחד המשך לסיפור וציירו אותו.

תפקידם של העצים בעולם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תפקידם של העצים בעולם: העצים נותנים פרי וצל, מקשטים את הסביבה ומשמשים בית לציפורים. בנוסף לכך תורמים העצים לאיכות האוויר שלנו, מפני שהם פולטים חמצן אותו אנו נושמים. במשך כמה שנים גדל עץ? ואיך יודעים בן כמה הוא? אם יזדמן לכם לראות חתך רוחב של גזע עץ, תוכלו להראות  לילדים את הטבעות הולכות ומתרחבות. גילו של העץ, כמספר הטבעות שעל גזעו.

ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ. עוד בגן העדן ניתן לאדם תפקיד לשמור על העולם הסובב אותו – בלשון התורה "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָה" (בראשית ב, טו). הוא הצטווה לעבוד ולשמור על גן העדן, על העצים והצמחים שבו. בכרמל נשרפו השנה עצים רבים מאד. מומחים מעריכים כי יחלפו עשרות שנים עד שיושלם שיקום החי והצומח בכרמל. כיצד נוכל אנו לשמור על העצים והצמחים שאנו פוגשים בסביבת המגורים ובטיולים?

סיפורי עצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ, שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')?  הצטלמו ליד העץ וכתבו ליד התמונה את סיפורו של העץ.

"מזחל לפרפר"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מזחל לפרפר": עץ התות מספק מזון לזחלי המשי. הזחלים מתגלמים בקורי משי והופכים לפרפרים. בעונת האביב אפשר לראות פרפרים, ואולי גם זחלים על השיחים והעצים בקרבת הגן. אם אתם מגדלים זחלי משי בגן, תוכלו לצפות בתהליך מקרוב.

מנהגים בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מנהגים בגן: בגן מרים גדלו והתחנכו דורות של ילדים. ילדי הגן נהגו לקטוף עלי תות, ו"לבקר" את העץ בטיולים. אילו מנהגים יש בגן שלנו? מה אנו נוהגים לעשות בגן באופן קבוע? מה אנו אוהבים בגן וגאים בו?   הזמינו את הילדים לשאול את הוריהם אם זכורה להם הגננת שלהם, ומה אהבו לעשות בגן.

"אני ואתה נשנה את העולם":  ילדים ושינוי חברתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אני ואתה נשנה את העולם":  ילדים ושינוי חברתי

בסיפור מצליחים גננת אחת וקבוצת ילדים להביא לשינוי. שירו את השיר "אני ואתה נשנה את העולם" יחד בגן.  הדגישו את האמונה שכל אחד, אפילו ילד, יכול להביא לשינוי.

הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים. גם הגננת אומרת: "קשה לי להאמין שנוכל לשנות את הגזרה". אפשר לעצור את הקריאה ולשוחח: מהי "גזרה"? חשבו אתם, מה אפשר לעשות כדי לשמור על העץ מפני הכורתים?  מה דעתכם על הרעיונות השונים שמעלים הילדים בסיפור? האם אתם יכולים להציע להם רעיונות נוספים?

למה אסור לכרות את עץ התות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגננת מרים מבקשת מילדי הגן להסביר "למה אסור לכרות את עץ התות". את הדברים היא כותבת במכתב אל ראש העיר. בשלב זה אפשר להפסיק את הקריאה, ולבקש מילדי הגן שלנו לעזור לילדי גן מרים לנסח את המכתב ולומר, מדוע חשוב לשמור על עץ התות?

חברו סיסמה שתבטא את דעתכם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדי גן מרים הציעו לכתוב שלטים גדולים ובהם סיסמאות הקוראות לשמור על עץ התות. חשבו על נושא אשר יקר לליבכם וחברו סיסמה שתבטא את דעתכם. נושאים לדוגמא: גאווה ושייכות לגן, שמירה על הסביבה, עזרה לזולת ועוד.

ילדי גן מרים הריעו "כיפאק לעדולם". הריעו גם אתם לאדם שעוזר לכם  בגן, למשל לחשמלאי שנכנס לתקן תקלה, ועוד.

רְשׁוּת הָרַבִּים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רְשׁוּת הָרַבִּים

עץ התות, אותו ביקשו לכרות, נמצא ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" – כלומר בשטח ששייך לציבור כולו. ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" ישנם כללים שונים מאשר בבית הפרטי שלנו. אנו מתנהגים בה מתוך התחשבות באנשים אחרים, ומה שנמצא שם שייך לכולם ואינו שייך לאדם אחד בלבד. מה עושים כאשר אנחנו רואים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" דבר מרגיז או מצער? איך אפשר להשפיע על החלטות שנוגעות לכולם? ילדי הגן כותבים מכתב לראש העיר, אך ודאי קיימות גם דרכים נוספות.

אילו מקומות ש"שייכים לכולם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו מקומות ש"שייכים לכולם" יש בשכונה או בעיר שלכם? בחרו מקום ציבורי בסביבת הגן. איך מתנהגים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? צאו אל המקום והתבוננו כיצד מתנהגים האנשים שנמצאים בו. חשבו על "כללי התנהגות" מקובלים במקום שבחרתם: מה עושים בו, ומה לא עושים בו.

דרכים עומדות לרשותנו כדי להשפיע על הסביבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו דרכים עומדות לרשותנו כדי להשפיע על הסביבה, או כדי לתקן דבר שעלול להפריע ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? אם קרה לכם מקרה בו הייתם שותפים לשינוי או תיקון במקום ששייך לכולם, ספרו על כך לילדים.

משחק "הטרקטוריסט החכם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק "הטרקטוריסט החכם": ישנם מצבים במשחק או במציאות, שנדמה שאין להם פתרון. כל אחד מציג את הדעה שלו, ונראה שלא ניתן להמשיך מכאן הלאה. הילדים רצו את העץ, העירייה רצתה לכרות אותו כדי לבנות בית, ולרגע הרגישו כולם שאין פתרון למצב. בסוף הסיפור מתגלה דרך שלישית, מפתיעה וחכמה: טרקטור גדול מעביר את העץ לחצר הגן. אולי יש לכם בגן טרקטור חכם כזה, איתו תוכלו "להתייעץ" ולהציע פתרונות למצבים בהם כל אחד מתעקש על העמדה שלו.

 אלו עצים נמצאים בקרבת הבית שלכם?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אלו עצים נמצאים בקרבת הבית שלכם?  קחו נייר וצבעים וצאו החוצה עם ילדיכם ל"טיול אמנות".  טיילו בין העצים , שימו לב לסוגים השונים וציירו אותם על דף.  חפשו את המאפיינים המיוחדים של כל עץ (אצטרובל ומחטים של עץ האורן, צורתו המיוחדת של הברוש, כפות הדקל של עץ הדקל וכד').

 כמה תועלת אנו מפיקים מעצים בחיינו!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמה תועלת אנו מפיקים מעצים בחיינו!  תוכלו לעבור מחדר לחדר בבית וחפשו דברים שהופקו מעצים – למשל, רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן…

 אני ואתה נשנה את העולם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אני ואתה נשנה את העולם…  בסיפור גננת אחת וקבוצת ילדים הביאו לשינוי. לפעמים נדמה כאילו המעשים הקטנים שלנו אינם חשובים, למעשה הם יכולים ל"שנות עולם".  אלו פעולות יכולים אנו, הורים וילדים, לעשות כדי להפוך את הסביבה שלנו לנעימה יותר, עבורנו ולהנאתם של הדורות הבאים?

לאן נעלמו הלחמניות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את ילדיכם מה לדעתם קרה ללחמניות בארון הקודש. האם, כמו בני, גם הם הופתעו לגלות שמישהו אכל אותן?

משחק התודה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשחק יחד במשחק התודה: אחד המשתתפים פותח במילים: "אני רוצה לומר תודה על …", ומספר על דבר טוב בחייו: מקרה טוב שקרה לו, או משהו טוב – קטן או גדול – שראה, שמע, טעם או הריח. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה

שירי "תודה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להביע תודה גם באמצעות שיר! האם אתם מכירים שירי תודה (לדוגמה: "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "אנשים טובים" של נעמי שמר)?

אמירת תודה לאנשים שעוזרים לנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי עוזר לנו ביומיום? אנשים רבים עוזרים לנו ביומיום – המאבטח בכניסה לקניון, הקופאית במרכול, עובדי ניקיון. במעגלים קרובים יותר אלה השכנים שמשחקים איתנו בחצר, בני משפחה, הצוות החינוכי בגן ועוד. אפשר להודות להם במילה "תודה", ואפשר לשמח אותם במכתב או בציור. חשבו למי אתם רוצים להודות וכיצד תוכלו לעשות זאת ולשמח אותו.

ילדים קטנים, שאלות גדולות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השאלה כיצד מודים לאלוהים מטרידה את בני. הוא בוחר לעשות זאת בבית הכנסת כי הוא מאמין שזהו המקום שבו אנשים מדברים עם אלוהים. כמו בני, ילדים רבים מעלים שאלות גדולות: האם אלוהים קיים? איפה הוא גר? האם הוא ישמע אותי אם אדבר אליו? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האמונות שלכם ולעודד גם אותם לשאול שאלות גדולות.

להיזכר בטוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשוחח על הסוף המפתיע של הסיפור ועל דברי סבא כי בזכות המעשה של בני "העולם נעשה מקום קצת יותר טוב". אפשר להיזכר יחד בפעמים שילדיכם עשו מעשה טוב ועזרו לאחר, ולחשוב איך בזכות המעשים שלהם העולם הופך למקום טוב יותר.

מתכון ללחמניות בייגלה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חומרים: 2 כוסות קמח, כפית שמרים מהירים, ¾ כוס מים, ½1 כפות שמן, 2 כפות סוכר, כפית מלח. אופן ההכנה: לושו את כל החומרים יחד עד שתקבלו כדור בצק רך. במידת הצורך, הוסיפו מעט קמח. הניחו לבצק עד שיכפיל את נפחו. לאחר מכן צרו לחמניות בצורת בייגלה. הברישו בתערובת ביצה ופזרו מעליה שומשום. הניחו ללחמניות לתפוח שוב. אפו בחום של 190 מעלות עד שצבען של הלחמניות זהוב. בתיאבון!

יצירה בעקבות שירי תודה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הצענו להורים בבית לשיר עם הילדים שירי תודה מוכרים כמו "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "הללויה" של גלי עטרי. אפשר להדביק את מילות השירים על דפי בריסטול, לקשט, ליצור שירון קטן ולשיר ביחד!

הכרת הטוב בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סוף שנת הלימודים מהווה הזמנות מצוינת להכרת הטוב. אפשר לשוחח על הדברים הטובים שהיו בגן השנה ולחשוב מי היה שותף להם. כתבו וציירו יחד מכתבי תודה לאנשים המסייעים בפעילות השוטפת של הגן – השומר, מנקה הרחוב, מדריכות החוגים, הורים מתנדבים וכו'

עזרה לאחר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על עזרה במטלות שונות בבית ובסביבה – בני ממלא תפקיד חשוב ועוזר לסבא במאפיה. אילו תפקידים קיימים במשפחה? האם גם לילדים יש תפקידים בבית? על אלו משימות אחראים הילדים בגן? הציעו לילדים לבחור תפקיד קטן חדש ולמלא אותו, לפחות יום אחד.

מעגל הנתינה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חפשו בספר את "מעגל הנתינה". מי נותן? מי עוזר? מי מעביר הלאה דבר טוב?

"המוציא לחם מן הארץ"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"המוציא לחם מן הארץ" – מהחיטה אל הלחם: הלחם הוא מרכיב מאוד חשוב בתפריט האנושי באיזור שלנו. כדי לסמל את חשיבותו המיוחדת של הלחם קבעו חכמים ברכה מיוחדת שמברכים רק על לחם "המוציא לחם מן הארץ".

חשיבות הלחם במסורת היהודית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יש גם חשיבות מיוחדת במסורת לנהוג כבוד בלחם, להשתדל לא להשחית ולא לזרוק אוכל בכלל ולחם במיוחד.

הפיכת החיטה ללחם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד "מוציאים לחם מן הארץ"? שוחחו אילו כוחות טבע עזרו לחיטה ולשאר החומרים, לגדול. מה צריך האדם לעשות על מנת להפוך חיטה ללחם?

הזכרות בעוד ספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהזדמנות זו אפשר להזכר בשני הספרים האחרונים שעסקו גם בעבודת האדמה (הטרקטור בארגז החול) וגם במרכיביה השונים של החיטה (התרנגולים והשועל).

חוויות מהשטח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגננת לאה לוי גן תל"י אקסודוס: ערכנו שתי פעילויות בנושא הכרת תודה- הפעילות ראשונה התייחסה בעיקר לצורך להודות לכל מי שעוזר לנו בחיינו. הכנו ציורים ואימרות תודה וחילקנו בשכונה לירקן, למוכר במכולת, לפקידה , לגנן שעובד מסביב לגן, ולמנקה שמטאטא את המדרכות והכביש ברחוב. הפעילות השנייה התייחסה לתוכן הדברים של סבא בסיפור שאמר שיש להודות לאלוקים על האדמה שברא כי היא הנותנת לנו את החיטה שממנה יש לחם ולחמניות. לקחנו שבולים הוציאנו את גרגרי החיטה טחנו והכנו קמח. הוספנו קמח והכנו בצק וכל ילד הכין לחמניות לקבלת שבת משותפת. בנוסף הכנו גם חלות לשבת להורים.

הגננת סילבי מרן גן נועם עפולה: הילדים הכינו "אלבומי אמירת תודה" לקייטרינג שהביא לגן את הארוחות, למדריכה מהחוג ולספריית פיג'מה.

הגננת סנדרה ליפקופקר והסייעת נחמה בן- שלוש, גן דקל, ערד: קיימנו דיון בו כל ילד הביע את דעתו לגבי האמונות שלו ואת תודתו בעל פה. כדי לציין את ערך הכרת הטוב והבעת תודה, קישרנו את עליית הרגל לירושלים בשבועות ויצרנו את" הכותל המערבי". בין האבנים הילדים הכניסו פתקים בהם כתבו תודה אישית לאלוהים או בקשו משאלה. בקריאה השנייה של הסיפור, ציירו עבורינו את איורי הספר על גליל נייר פרגמנט והעברנו את הסיפור בטלוויזיה מאולתרת עשויה ממגירה ישנה. בהמשך, אפינו עם הילדים והכנו מתכון אורייני ללחמניות בייגלה – הילדים התאימו תמונות של המצרכים למילה הכתובה.

אלה מרכוס גן סיפן נצרת עלית: שוחחנו בנושא הנתינה. וגילינו שנתינה גם תורמת משהו לנפש, האדם הנותן מרגיש מאושר. הזכרנו את כל מה שעשינו בגן בנושא הנתינה: ביקרנו ילד מהגן שהיה חולה בבית זמן ממושך, הכנו מתנות לעוורים וערכנו קונצרט בבית העוור, ניקינו את הסביבה הקרובה לגן, הכנו שי לחייל ביום העצמאות, סלסלות ביכורים לנזקקים לשבועות, הילדים דיברו על המעשים הטובים שעשו בבית ובגן ותיארו את הרגשתם בעת הנתינה ועזרה לאחר.

לינה סלבין גן הדר נצרת עלית: אפינו בגן לחמניות בייגלה לפי המתכון שבספר, סיימנו לקרוא את הספר ביום שישי והילדים אכלו את הלחמניות בקבלת שבת. דיברנו על תהליך הכנת לחם, ביקרנו במאפיה וראינו אך מכינים את הלחמניות.

אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, וגננות בנצרת עילית מצאו כי הסיפור מזמין עיסוק בנושא בית הכנסת. מה יש בבית הכנסת? (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת, סידורים) מי הולך לשם ומתי? מה עושים שם? אלו סמלים נמצאים בבית הכנסת (מגן דוד, לוחות הברית, סמלי השבטים, מנורה). אם יש בקרבת הגן בית כנסת אולי אפשר לבקר בו ולהשוות אותו לבית הכנסת של בני. בפגישה ההכנה לספר בנצרת עילית התלבטו אסתי והגננות איזה מסר מתאים להעביר לילדים ביחס לאלוהים המופיע בסיפור. האם זה בסדר להאניש אותו ולאמר שיש לו דמות והוא אוכל לחמניות, או שיש להעביר מסר חד משמעי שלא? עלה הצורך להיות זהירות בקביעות שלנו לגבי אלוהים, בעיקר בעקבות הרב תרבותיות בגנים. אסתי ממליצה על הספר "אז מה זה אלוהים" של גיל דלסקי כספר עזר לעיבוד הנושא.

דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: שוחחנו על אלהים. היו לילדים תגובות מענינות מאוד- אלהים בכל מקום. רואה ואינו נראה. אין לו פנים, אין לו גוף והוא כמו רוח (מתגובות הילדים).

מציירים בגדים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מלא הומור. האם באמת אפשר לסרוג לאדנית מעיל ? או לאף מחמם אף? הסתכלו על האיורים העשויים צמר וחפשו את הדברים המצחיקים שסבתא סרגה. עיינו באיור בעמודים 12-13. למה האנשים שעומדים בתור זקוקים, ומה לדעתכם סבתא תסרוג להם? את זאת אפשר רק לנחש. הניחו שקף (או נייר חצי שקוף, כמו נייר אפייה או פרגמנט) על הדף שבו מצויר תור האנשים. העתיקו בטוש את דמויות האנשים המחכים בתור (יש לעזור בכך לילדים). כעת עזרו לסבתא: ציירו לכל אחד בגדים מתאימים ומחממים.

חרוזים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אם תקשיבו היטב, כלומר תעשו אוזניכם כאפרכסת, תגלו כי הסיפור כתוב בחרוזים. לאחר שתכירו את הסיפור, תוכלו לשחק: אמרו את המילה הראשונה, ותנו לילדיכם למצוא מילה המתחרזת עמה.

לוטו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כתבו וציירו מילים מתוך הסיפור על לוח משחק. את המילים המתחרזות זו בזו כתבו או ציירו על כרטיסים. על ההורה להחזיק כרטיס ולהכריז על מילה, ועל הילדים להניח את הכרטיס על המשבצת של החרוז שלה בלוח המשחק שלהם.

קשירת חוטים ויחסים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבתא סורגת לכל מי שבא אליה בגד בעזרת זוג מסרגות וחוט צמר. היא קושרת את החוטים זה בזה, ובתוך כך נקשרים גם יחסים בינה ובין האנשים שמקבלים ממנה את הבגדים החמים. חשבו את הלב של מי אתם הייתם רוצים לחמם. חשבו על דרכים לעשות זאת, למשל ביצירה, בשירה, בריקוד ובמחווה.  הורים, האם אתם זוכרים מילדותכם את המשחק "סבתא סורגת"? במשחק "סורגים" בעזרת הידיים צורות שונות בחוט צמר ומעבירים אותן לחבר. מכירים את המשחק? אתם מוזמנים ללמד את הילדים.

יצירה מחוטי צמר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר ליצור תמונה בעזרת חוטי צמר. ציירו ציור בעזרת דבק פלסטי. הניחו חוט צמר בדיוק על פסי הדבק שציירתם. כאשר הדבק יתייבש, תישאר תמונה עשויה מחוטי צמר צבעוניים.

סבתא גם זקוקה לעזרה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נשאל אל הילדים: כיצד מקשיבים מעומק הלב? שומעים עם האוזניים, מרגישים עם הלב, ומביטים עם העיניים על פניו של מי שמשוחח איתנו.

מעגל מצב רוח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"לחכם לב נקרא נבון" כיצד מרגיש ילד אחר? הילדים יושבים במעגל, ילד אחד יוצא החוצה. הגננת מורה לו בסוד באיזה "מצב רוח" הוא צריך לחזור אל המעגל. (שמח, נרגש, חסר-שקט, עצוב, כואבת לו הבטן, מהורהר, מסתגר, חברותי וכו'). הילד חוזר אל המעגל ומציג את מצב הרוח שהתבקש. הילדים מנחשים איך הילד "מרגיש היום".

מדוע נקרא הספר "מסרגות הפלא של סבתא"?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה "פלא" יש במסרגות אלה? שאלו את הילדים, וודאי תקבלו תשובות מעניינות. אחת האפשרויות: המסרגות יוצרות אפודות ומעילים, ותוך כך נוצרים גם קשרים  של ידידות, כמו חוטים דימיוניים, בין סבתא לבין אנשי השכונה.

כדור צמר עובר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדור הצמר עובר. ילד מחזיק פקעת של חוטי צמר. הוא משאיר בידו את קצה החוט, ומעביר לילד אחר את הצמר, עפ"י הנחיית הגננת. הילד הבא מחזיק את החוט, ומעביר לילד אחר את כדור הצמר. מי שמחזיק בחוט, לא עוזב אותו. רק הפקעת עוברת הלאה.  בסופו של דבר נמצאת בידי כל ילדי הגן רשת של חוטים, המדגימה את "רשת" הקשרים שיש בינינו.

יצירה בחוטי צמר: פומפון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המחזת הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מוזר, מה קורה כאן?" שואל הקבצן. כדאי לשאול את ילדכם למה לדעתם איש אינו מזמין את הקבצן לביתו פנימה. תוכלו להמחיז את הסיפור. דמיינו שאתם והילד דופקים עם הילד על דלתות בני העיירה ושואלים אותם: "מה שלומכם? מדוע אינכם פותחים את הדלת לקבצן?"

פותחים את הלב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פתיחת הדלת לקבצן, או לכל אדם זר, אינה מתאימה לילדים צעירים, ועלינו להזהיר את ילדינו לבל יפתחו את הבית לאנשים זרים. אבל כן נוכל לפתוח את הלב! אפשר לשוחח על הדרכים שבהן אתם עוזרים למישהו, ולהיזכר במקרה שבו קיבלתם עזרה מאחרים.

מה השתנה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר אכילת המרק בני העיירה שרים, צוחקים ורוקדים – ויש די מרק לכולם. כדאי לקרוא יחד שוב מה תרמו אנשי העיירה למרק, איש איש בתורו, ולחשוב מה הם "הרוויחו" מתרומתם, שכה שימחה אותם. נסו להיזכר במקרה שבו נוצר משהו חדש וטוב יותר כאשר כל אחד תרם משהו משל עצמו.

הכנת מרק כפתורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכינים מרק כפתורים (ללא הכפתור!): ממקל גזר ניתן להכין רק גזר, מבצל אחד – פשוט בצל, ומראש כרוב? נכון, ראש כרוב! אבל כשמכניסים את הירקות לסיר ומבשלים אותם יחד, נוצר דבר שונה, שערכו רב מערכו של כל מרכיב בנפרד. אפשר להזמין הביתה חברים של ילדכם, ולבקש מכל אחד להביא תרומה לתבשיל. בזמן שהמרק מתבשל תוכלו לצפות בשינויים בצורה ובטעם של כל המרכיבים, וגם לקרוא יחד את הסיפור.

היכרות עם הקהילה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכירו את הקהילה שלכם: אפשר לטייל עם ילדכם בשכונה ולפרט את המקומות והאנשים שחולפים על פניהם בדרך – ספרייה, בית-כנסת, מתנ"ס, גן, מגרש משחקים. האם אנשים עוזרים זה לזה במקומות אלה? אילו פעילויות נערכות במקומות האלה ואי אפשר לעשותן לבד? בשובכם הביתה אפשר לשרטט תמונה של השכונה, ולכלול בה את המקומות והאנשים שפגשתם.

מתכוני קהילת הגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לחלק את הגן לקבוצות. כל קבוצה תכין מרק בבית אחר, וכולם יביאו את המתכונים לגן. כך תכינו ספר מתכונים של קהילת הגן.

בישול מרק משותף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להקדים בבישול מרק בגן: כל ילד יביא ירק או תבלין וכך יהיו כולם שותפים להכנת התבשיל. המתכון של המרק של הגן יכול להיות ראשון בספר המתכונים שלכם.

סיפור האגדה על אוהלו של אברהם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלי לספר לילדים את האגדה המספרת שבאוהלו של אברהם אבינו היו ארבעה פתחים. כל פתח פנה לכיוון אחר על מנת שכל אורח, לא משנה מהיכן הוא מגיע ירגיש בנוח ויכנס.

הכנסת אורחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשוחח עם הילדים על הכנסת אורחים: האם הם אירחו חברים או בני משפחה בפסח? האם התארחנו אצל אחרים? תוכלו לדון בתפקידים השונים של המארח ושל האורח, ולהעלות יחד רעיונות כיצד נעזור לאורח להרגיש בנח. אפשר גם לשאול מה קורה כשלהורים באים אורחים מבוגרים או לאח/ות קטן או גדול מגיע אורח.

הכנסת אורחים בחיי היומיום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם לפעמים קשה להם לארח מפני שאינם יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, או שקשה להם להתחלק בחפצים. תוכלו להשתמש בהזדמנות זו לשיחה אודות הדרכים לסייע לאורח להרגיש בנח.

יוצרים קשרים חדשים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מקורה של מצוות הכנסת אורחים היא דווקא בהזמנת אדם שזקוק להזמנה. אפשר לערוך בגן מבצע בו יזמין כל ילד חבר חדש, כזה שעדיין לא היה אצלו בבית. זו הזדמנות מצויינת ליצור קשרים חדשים בין ילדים ולסייע לילדים שמתקשים חברתית.

פריטי בית פתוח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להכין פריטים היוצרים תחושה של בית פתוח לאורחים: שלט "ברוכים הבאים לביתנו", "ברכת הבית", "חמסה", או פלייסמטים מקושטים לאורחים.

קהילה מזוויות שונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למושג "קהילה" פנים רבות. על מנת לקרב אותו לילדים רצוי להתחיל בשיחה על קהילת הגן: מי שותף לה, מה אנחנו אוהבים לעשות יחד, מה אנו עושים יחד שאין אפשרות לעשות לבד, איזה ערך מוסף יש לכך שאנו קהילה ולא כל אחד לבד בבית שלו וכן הלאה.

מוסדות קהילה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הצענו להורים לערוך טיול בשכונה, לשים לב למוסדות הקהילתיים בה (מתנ"ס, ספרייה, בית ספר, בית כנסת, וכו') ולאחר מכן לצייר אותם. שאלו את הילדים האם ציירו מקומות כאלו ובקשו שיביאו אותם. אפשר ליצור דגם של הקהילה ומוסדותיה אמיתיים או דמיוניים על הקיר בעזרת הציורים או לבנות מקוביות גדולות, לגו וכד'.

עבודה בקבוצות בעקבות הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חמישה כפתורים יכולים להאיר עיירה שלמה! תוכלי לחלק את הילדים לשתי קבוצות. קבוצה אחת תצייר תמונות של העיירה החשוכה (בתים, תושבים) אליה הגיע הקבצן בתחילת הסיפור, וקבוצה אחרת תצייר תמונות של העיירה אחרי שאכלו יחד מרק כפתורים. אפשר לתלות את התמונות על לוח קיר כדי להבליט את השינוי.

קהילה ושיתוף פעולה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להדגיש בסיפור את היתרונות שבשיתוף פעולה ולקשר לדיון ספרי ילדים נוספים המוכרים לילדים, לדוגמה "העץ המופלא", "אגדת גשר" ועוד.

הצלחת הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר "מרק כפתורים" חולק לגנים לפני ארבע שנים וזכה להצלחה רבה. כדאי מאד להיעזר ברעיונות היפים של הגננות בגלריית תמונות ובדף זה.

"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת!"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת!": האם אתם יוצאים לטיולים וסיורים מחוץ לגן? האם הגן שלכם נמצא באזור פורח או בשכונה בנויה? זו הזדמנות לצאת יחד לטיול (אפשר להזמין את המשפחות!), לחקור את ההבדלים בין ה"נופים" והצבעים השונים (העיר לעומת השדה) ולחפש גם בסביבתכם את התהליכים המתוארים בסיפור.

האם הילדים מזהים את הפרחים המוזכרים בסיפור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם הילדים מזהים את הפרחים המוזכרים בסיפור? בעקבות הסיפור ילדי הגן יכולים להרחיב את הידע אודות פרחים: סביון, כלנית, ועוד הרבה! תוכלו להוסיף ללוח טבע צילומי פרחים. שימו לב – לא כל פרח צהוב הוא סביון!

להכין יחד עם המשפחות מגדיר פרחים של הג

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להכין יחד עם המשפחות מגדיר פרחים של הגן: נותנים לכל ילד שם של פרח. ההורים והילד מתבקשים לחפש את הפרח בטבע, בספרים או באינטרנט, לצלם או לצייר אותו ולכתוב הגדרה קצרה (תכונות מאפיינות, מתי הוא פורח…). לאחר שכל הפרחים הוגדרו אפשר לערוך את המגדיר כחוברת ולהעניק אותה לילדים – לשימוש בכל טיול, של הגן ושל המשפחות.

יתן להעלות רעיונות כיצד אפשר להעשיר את צבעי העיר.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באיורים שמלווים את הסיפור, מצוירים כל הבניינים וחלקי העיר בצבע אפור, וחלקי השדה צבעוניים ויפים. ניתן להעלות רעיונות כיצד אפשר להעשיר את צבעי העיר. תוכלי לתת לילדים ציורים או צילומים אפורים ולבקש מהם להוסיף לתמונות צבעים ויופי. אפשר לתת לכל ילד צבע אחד בלבד ולפזר את התמונות ברחבי הגן- כל אחד אחראי להעשיר כל תמונה לפי הצבע שבידיו.

להכין עם הילדים משקפיים ורודים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגננים בסיפור ציינו בפני הילדים כי לשכונה החדשה יגיעו ילדים וחברים חדשים. הם הצליחו למצוא נקודה טובה ומנחמת בבשורה לא נעימה של פרידה. אפשר להכין עם הילדים משקפיים ורודים, דרכם רואים את הטוב, ולשחק משחק: מקריאים משפט המתאר שינוי בהווי הגן. מבקשים מהילדים להרכיב את המשקפיים הוורודים ולמצוא את הטוב בשינוי.

להכין משחק מסלול מעגלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באיורי הספר מתוארים כל שלבי הצמיחה של פרח הסביון. הזרעים הומטרו כשלג, הגשם בא ולאחריו צמחו פרחי הסביון, שצמחו ופרחו עד שהפכו ל"סבא", וחוזר חלילה. ניתן להכין משחק מסלול מעגלי ובו תחנות השלבים השונים של צמיחת הסביון (זרע, ניצן, פרח, סבא). בכל תחנה תחכה משימה/ חידה בנושא הטבע. בחלק מהצעדים- "הפתעה". הקבוצה המנצחת היא זו שתשלים את מעגל הסביון ראשונה.

להרחיב את הידע אודות פרחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם הילדים מזהים את הפרחים המוזכרים בסיפור? בעקבות הסיפור ילדי הגן יכולים להרחיב את הידע אודות פרחים: סביון, כלנית, ועוד הרבה! תוכלו להוסיף ללוח טבע צילומי פרחים. שימו לב – לא כל פרח צהוב הוא סביון!

פשר לבחור דמות ולחפש אותה באיורים השונים לאורך הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדיכם יכולים לספר לכם את הסיפור על-פי רצף האיורים. אפשר לבחור דמות ולחפש אותה באיורים השונים לאורך הסיפור: את מי בחרתם? למה בחרתם בדמות הזאת? מה היא אוהבת לעשות בשדה?

איזו שלולית שהכרתם הפכה לכביש סואן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשתף את ילדיכם בשינויים שחלו במהלך השנים בנוף ילדותכם. איזו שלולית שהכרתם הפכה לכביש סואן? ומה קרה לשדה ששיחקתם בו בילדותכם? אפשר לעיין יחד בתצלומים ישנים ולהשוות בין אז ליום.

לבקר יחד ליד אתר בנייה, להציץ מעבר לגדר ולחפש שם טרקטורים ומנופים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם כמו בסיפור, גם השכונה שלכם מתרחבת ועוברת שינויים? אפשר לבקר יחד ליד אתר בנייה, להציץ מעבר לגדר ולחפש שם טרקטורים ומנופים. אם נבנים שם בניינים גבוהים, אפשר לספור יחד את הקומות. תוכלו לנסות לדמיין אילו פרחים יישתלו בגינות ומי יגור בבתים החדשים. אולי יעברו לשם חברים חדשים?

האם גם אתם נפרדתם פעם ממקום מוכר ואהוב?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם אתם נפרדתם פעם ממקום מוכר ואהוב? האם שמחתם בעקבות השינוי? נסו להיזכר ולשתף את ילדיכם: מה חשתם לקראת השינוי ואיך הרגשתם לאחר שהתרגלתם אליו?

לצאת לטיול עם הילדים, להתבונן בטבע ולחפש פרחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור מתוארים הפרחים והצמחייה שמאפיינים כל עונה ועונה. אתם יכולים לצאת לטיול עם הילדים, להתבונן בטבע ולחפש פרחים. אילו פרחים מצאתם, מה צבעם? האם אתם מכירים את שמותיהם של פרחי הבר? אפשר גם לצלם ולהצטלם עם פרחים יפים. אם מצאתם סביון אתם יכולים לנסות לנשוף עליו. האם השערות הלבנות שלו מתפזרות ונושרות כמו שלג?