קריאות עידוד: אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות ולבקש מכל קבוצה לעצב על בריסטול קריאת עידוד כיתתית )למשל, ”המנסה הוא המנצח!“, ”בכיתה שלנו שאלות ּ מתקבלות בברכה!“, ”אם לא תשאל, איך תדע?“ ועוד(. כדאי לתלות את הכְרזות על קירות הכיתה.
גינה של שאלות: כמו הגינה על גב החמור בסיפור, גם את הסקרנות של התלמידים כדאי לטפח, להפריח ולהצמיח! אפשר ליצור עם התלמידים קיר כיתתי מלא בפרחי נייר. בכל פעם שנשאלת בכיתה שאלה מעניינת, אפשר לכתוב אותה במרכז אחד הפרחים. אפשר גם לרשום דברים שהילדים רוצים ללמוד. בוודאי תצמח לכם גינה מפוארת ומלאת עניין!
מציגים את זה! הסיפור ציורי והתפקידים בו רבים: בשוק, בכיתה ובבית של רחל ורבי עקיבא. אפשר להיעזר בתפאורה, במוזיקה ובתחפושות ולהעלות הצגה של הסיפור לפני תלמידי בית הספר או ההורים.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את האיור של החמור שעל גבו גינה. לו ידע לדבר, מה הוא היה אומר? כיצד הוא מרגיש ומה הוא חושב? אפשר להמציא דו־שיח בין רחל לבין החמור. הציעו לילדיכם לבחור את הדמות שהם רוצים לייצג, ושתפו זה את זה בשיחה דמיונית שבה רחל והחמור מביעים את רגשותיהם ואת כוונותיהם.
האם קרה שנמנעתם מלימוד של תחום חדש כי התביישתם? האם גם אתם למדתם משהו בגיל מבוגר, למשל שפה חדשה, לנגן בכלי נגינה, מקצוע חדש? כדאי לשתף את ילדיכם. אפשר לבקש מילדיכם ללמד אתכם דבר מה שהם מתמצאים בו היטב. ואולי תרצו לצאת וללמוד יחד דבר חדש – כי אין הביישן למד!
סיפורים רבים נכתבו על רחל ורבי עקיבא. אפשר לחפש בבית, בספרייה או באינטרנט עוד אגדות על אודותיהם ולהרחיב את ההיכרות עם דמויות מופת אלו. אם אתם מכירים את המנגינה, תוכלו גם לשיר יחד .
הסיפור "אות בבאר" נבחר הן בגלל המסר הטמון בו, הן בגלל דמותו של רבי עקיבא. טרם קריאת הסיפור, כדאי להכיר לילדים את רבי עקיבא, מומלץ לחשוב כיצד תרצי להציג אותו לילדים. אולי תרצי להתחפש, לתאר את הנוף והתקופה…
כדאי לעיין היטב באיורים. המאיירת ולי מינצי בחרה סגנון איור שמשקף את הסיפור: למשל, הקווים, סימני האותיות, האימרות המיוחסות לרבי עקיבא שמופיעות בעמוד האחרון ועוד. אפשר לבקש מהילדים לבחור אחד האיורים, להתבונן בו ולספר מה הם רואים.
הילדים יכולים להתנסות גם הם בטכניקה של ציור בחריטה. אפשר לכסות דף בצבעי פנדה ועליהם שכבה של צבע גואש מעורב בסבון כלים, ולבקש מהילדים לחרוט ציור או אותיות.
הסיפור המקורי נפתח במשפט: "בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום." לעומתו, בחרה שוהם סמיט לפתוח אחרת את עיבוד הסיפור לילדים צעירים. הטקסט, כמו האיורים, נותן מקום נכבד לכל אותם הדברים שידע עקיבא לעשות לפני שלמד קרוא או כתוב. כדאי לחשוב כיצד תרצי להציג את כל הדברים שילדי הגן יודעים לעשות, למה הם מסוגלים… וגם לתת ביטוי לשאיפות שלהם, מה חסר ומה יתווסף כשילמדו לקרוא.
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדפנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. הסיפור מזמין עיסוק בפתגם וחיבור עם ההווי של ילדים שונים בקבוצה. מה מסקרן אותנו, איך לומדים דברים חדשים, מתי ואת מי שואלים, איך ואיפה מחפשים מידע… כדאי להוסיף דוגמאות מהניסיון האישי שלך ולהזמין דוגמאות מהורי הגן. כך תעודדי את הילדים לא להתבייש לשאול ותדגישי בסיפורים אישיים ש"לעולם לא מאוחר ללמוד".
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לחבר את הסיפור על רבי עקיבא עם דמויות נוספות ולשוחח על מהות העבודה של הרועה והתכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כמנהיג חכם ומורה גדול בישראל.
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כחכם ומורה גדול בישראל.
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדופנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם? האם יש דברים שילדיכם יודעים ואתם לא? אל תתביישו לשאול אותם!
גינה על חמור 
אות בבאר 
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
