לאחר הקריאה כדאי לשוחח על רגשותיהם של גיבורי הספר ועל ההתמודדות שלהם עם מצבים שעלו בסיפור, ולהציע לשאוב מהם השראה. ילדות וילדים מזדהים עם הדמויות בסיפור, נחשפים לנקודות מבט שונות ולומדים מהן על רגשות ועל התנהגויות שהם מכירים מחייהם.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח, לשתף ולשאול: מה מרגישים כשמחכים בתור? האם גם לנו קרה שהרגשנו שהתור שלנו דחוף יותר משל אחרים? כיצד לדעתכם כלבלב הרגיש כשהתחשבו בו? כיצד חשו קופיף ושאר הממתינים לאחר שוויתרו על תורם? נסו להיזכר יחד במקרה שהתחשבו בכם או שאתם התחשבתם באחר.
קופיף, ג'ירפה, פיל ותנינה מנסים למצוא עיקרון שיקבע את סדר התור. בהשראתם תוכלו לשחק משחק משעשע עם כל בני המשפחה שבו עליכם להסתדר בכל פעם לפי סדר אחר. כך למשל תוכלו להסתדר לפי סדר הגילים מהצעיר למבוגר או לפי צבע החולצה מהבהיר לכהה, ואולי לפי עד כמה אתם אוהבים גלידה. אפשר להמציא יחד מאפיינים שונים ומשעשעים ולבדוק – מי הבא בתור עכשיו?
כיצד בסופו של דבר קופיף העביר את זמן ההמתנה? הוא שוחח עם אלו שהמתינו איתו, העלה רעיונות לסדר התור והכיר חברים חדשים. גם אתם יכולים לחשוב יחד ולהעלות רעיונות שיסייעו לכם להנעים את הזמן כשאתם מחכים למשהו. תוכלו להמציא שיר משעשע שאפשר לשיר במצבי המתנה, משחק תנועות עם האצבעות, ואפילו להכין עזרים שיסייעו לכם להעביר את הזמן – ספר, חוברת ציורים, חידות, כדור מחיץ. או כל רעיון משעשע אחר שיעלה על דעתכם.
האיורים הם חלק בלתי נפרד מהספר ומשלימים פרטים שלא תמיד כתובים בסיפור. למשל, הקוביות שאיתן בונה טיילור, שמופיעות באיור בלבד. אילו עוד פרטים גיליתם דרך האיורים? לפעמים, כדאי לנסות לקרוא סיפור "מחדש" דרך האיורים שבו, ולבדוק מה עוד אפשר לגלות בו.
לפעמים, דברים שהשקענו בהם זמן ומחשבה מתפרקים או לא מצליחים לנו. אפשר לשוחח על כך ולשאול – קרה לכם פעם דבר דומה, כמו לטיילור? איך הרגשתם? כשאתם עצובים או מתוסכלים – מה עוזר לכם? לאילו מהחיות שבספר הייתם קוראים לעזרה?
בעזרת תרגילי הקשבה אפשר לחדד את החושים ולשים לב לדברים חדשים: נסו לדבר כשאתם יושבים גב אל גב ולאחר מכן פנים אל מול פנים, ונסו לראות איך הרגשתם בכל אחת מהפעמים. תרגיל נוסף: עצמו עיניים למשך דקה, בשקט מוחלט, ונסו רק להקשיב לקולות סביב. בתום הזמן ספרו מה שמעתם.
איך נראית בת היענה כשהיא טומנת את ראשה בחול? מה עושה הפיל עם החדק שלו כשהוא נזכר? ואיך כועס הדוב? נסו לחקות כל אחת מהחיות שבספר לפי התנועה, הקול והפתרון שהיא מציעה.
ספרים המתארים חוויות מוכרות מחיי הילדים הם הזדמנות להצצה לעולמם. בזמן הקריאה כדאי לשים לב מה תופס במיוחד את תשומת ליבם של הילדים, אילו שאלות הם שואלים, עם איזו דמות הם מזדהים. לפעמים דווקא הספר הוא זה שמאפשר לדבר יותר בקלות על דברים שקורים בחיים האמיתיים.
שוחחו עם הילדים ושאלו אותם: איך לדעתכם הרגיש ברט כששון הצטרף למשחק? האם גם לכם קרה ששיחקתם עם חבר או עם חברה וביקשו להצטרף אליכם? האם ביקשתם פעם להצטרף לילדים אחרים?
עם חברים טובים גם קופסה פשוטה יכולה להפוך לארמון, לספינה או לחללית. תוכלו להציע לילדים להזמין חבר אחד או יותר לזמן משותף של יצירה בקרטון. ואולי הם יגלו למה עוד יכול להפוך ארגז – עם קצת דמיון, מספריים, טושים ובעיקר עם הרבה ביחד.
משחקי תיאטרון הם דרך נהדרת ללמוד על החוויה של האחר ולהביע תחושות ורגשות. תוכלו להציג את הסיפור בעל-פה, בעזרת בני משפחה שונים או עם בובות. בכל פעם התחלפו בתפקידים, וכך תזכו לחוות את הסיפור מעיניהן של הדמויות השונות.
כמו בספינתם של השלפנוצ'ה, גם בבית יש לפעמים בעיות או 'תקלות', שפתירתן מצריכה מאמץ משותף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד: באילו מצבים במשפחה אנחנו צריכים לחשוב על רעיון או פתרון? מתי נדרש מאמץ משותף? מתי קורה לנו שאנחנו מבינים שיש בעיה ואנחנו רק מדברים עליה, אך לא מתאמצים למצוא פתרון? ואיזו 'ציפור' עשויה 'להציל' אותנו במקרים אלה?
בסופו של הסיפור, בהיעדר פתרון הולם, מתקבצים "ארבעה שלפנוצ'ה על ארון אחד קטון".
תוכלו לנסות גם אתם להשתעשע ולבדוק – כמה בני משפחה יכולים להתקבץ על שטיחון אחד קטן? על ערסל? או בכל מקום אחר לבחירתכם. נסו לחשוב יחד ולהציע רעיונות ופתרונות יצירתיים שיעזרו לכם באתגר זה.
איזה מין שם מצחיק זה שלפנוצ'ה? יש לכם רעיונות לעוד שמות מצחיקים שכאלה המבולבלינוס? השטותיפולים? אפשר להמציא יחד יצורים דמיוניים ומשעשעים משלכם, לדמיין, לצייר ולצבוע אותם ולהחליט על שם ארוך ומצחיק עבורם.
ילדות וילדים נהנים להסתכל באיורים ושמים לב לפרטים שלא בהכרח מופיעים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד בספר ולגלות כיצד האיורים מוסיפים הנאה ושעשוע לטקסט הכתוב ולחוויית הקריאה המשותפת.
האם גם אתם הצטרפתם פעם לפעילות כלשהי מבלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה? נסו להיזכר עם הילדים ברגעים משותפים כאלה – למשל בטיול משפחתי ליעד לא ידוע, או בהכנה יחד של מאכל חדש ולא מוכר.
זה משהו עגול? משהו ירוק? משהו נעים? תוכלו ליהנות ממשחק רמזים משפחתי – כל אחת ואחד בתורם חושב על חפץ, ושאר בני המשפחה מנסים לנחש מהו ע"י שאילת שאלות תיאור – האם תצליחו לגלות מהו ה"משהו"?
החברים בסיפור נהנים לשבת מול הים ולצפות בשקיעה – גם אתם מוזמנים לצאת אל החוף, לפארק או אפילו לרחוב, וליהנות ממראה השמיים בזמן שהשמש נעלמת. כדאי גם לקחת אתכם דף וצבעים ולצייר יחד שקיעה משלכם או דברים יפים אחרים שאפשר להתפעל מהם אם רק מסתכלים מסביב.
בספרי פעוטות רבים יש משפט חוזר שעוזר לפעוטות לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. את המשפט החוזר אפשר להדגיש בזמן הקריאה בעזרת קול מיוחד, תנועת גוף או שינוי קצב הקריאה. לדוגמה: כשאומרים "בוא איתנו" אפשר להוסיף תנועת ידיים מזמינה, או להאריך את סוף המשפט "ויש אצלנו מ-ק-ו-ם".
הילדה בספר מזמינה את הילדים להיכנס תחת המטרייה ו"להתארח" אצלה. אפשר לשאול את הילדים אם הם אוהבים לארח אצלם בבית ואת מי היו רוצים לארח. לפעוטות קשה לפעמים לחלוק את המשחקים שלהם כשהם מארחים בביתם. תוכלו לשוחח על כך ולהסביר שכמו שהמטרייה בספר נשארה של הילדה גם כשהזמינה ילדים להיכנס תחתיה, כך גם החפצים האישיים שלהם נשארים שלהם.
תוכלו להאזין לשיר מתוך התוכנית "פרפר נחמד" בכאן חינוכית ולהצטרף לשירה בקול ותנועה. מילים ולחן: דתיה בן דור. ביצוע: אסתר רדא, אורי בנאי, מיטל רז, עמי ויינברג.
כמה בני משפחה יכולים להיכנס מתחת למטרייה אחת? וכמה מתחת לשמיכה? ומתחת לשולחן האוכל? בהשראת הספר תוכלו לבדוק איך תצליחו להצטופף כולכם יחד במקומות שונים בהנאה ובצחוק.
ביום גשום תוכלו להצטייד במגפיים, מעיל ומטרייה ולצאת לטיול בגשם! אפשר להיכנס לשלוליות ולהתבונן בדברים המיוחדים שמשתנים בסביבה בזמן הגשם – כמה אנשים יש בחוץ? איך נראים השמיים? מה קורה כשהגשם פוגש באדמה או במדרכה? איזה ריח יש באוויר?
זהו ספר מיוחד על משפחה מיוחדת, בה האח הוא כבד ראייה או עיוור. האח המספר מודע היטב לאתגרים במשפחתו ולמגבלות הנדרשות ממנו בבית, ובכל זאת מביט על העולם באופן חיובי. אנו מציעים לכם ההורים לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, על מנת להתאים את הקריאה והשיחה לתכנים הייחודיים של הספר.
האם לדעתכם הילד בסיפור הוא בר מזל? למה? במה אתם בני מזל? תוכלו לשתף זה את זה, הורים וילדים, בדברים הטובים בחיים המשותפים שלכם כמשפחה. אפשר ליצור טקס קבוע בו פעם בשבוע בני המשפחה משתפים בדברים החיוביים שחוו בשבוע שחלף.
איך ילדים עיוורים חווים את החיים? צפו בפרק של "סליחה על השאלה" עם ילדים עיוורים. כדאי לשוחח בעקבות הסרטון: במה החיים שלנו דומים ובמה הם שונים משל הילדים שבסרטון?
בקריאה שניה אפשר לגלות דברים חדשים ומפתיעים. כדאי לקרוא את הספר פעמיים, להביט באיורים ולחפש רמזים למגבלת הראייה של חגי: מה במילים ובאיורים רומז לנו על האתגר המשפחתי? האם הבחנתם בכך בקריאה הראשונה?
חגי יודע לספר סיפורים דמיוניים. נסו גם אתם! אפשר לבחור שני פריטים ולספר באמצעותם סיפור דמיוני: מברשת ושטיח, בקבוק ובובת חתול, כובע וחלון – מה יכול לקרות להם בסיפור הדמיוני שתחברו יחד?
האח המספר תופס את אחיו כאדם בר-מזל ואינו מתייחס לעיוורונו כמגבלה. כך הוא מציע לקוראים נקודת מבט חיובית על החיים המתמקדת בחוזקות ובהכרת הטוב.
המשפחה שבספר יוצרת התנהלות יומיומית המותאמת לצרכים הייחודיים לה. גם משפחותיהם של הילדים בכיתה מתנהלותכל אחת בדרך משלה. ילדים משווים פעמים רבות בין הבתים שלהם לבתים של חבריהם, כך שזו הזדמנות לנהל שיח על ההבדלים בין הבתים השונים.
כדאי להתחיל לקרוא את הספר ללא הקדמות בנושא העיוורון. כך יתאפשר לילדים להזדהות עם נקודת המבט של המְספר ולהבין את עלילת הסיפור ואת המסר שלה לבד וללא תיווך.
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתמקד באיורים, המסייעים להבנת העלילה.
לאחר קריאה ראשונה רציפה מומלץ לערוך קריאה חוזרת-דיאלוגית – * אחרי המשפט "בדרך כלל אנחנו צופים בסרט או משחקים במחשב": מה עושים בבית של עמיר? מה שונה בין הבית של עמיר לבין הבית של גיבור הספר? למה בכל בית אפשר לעשות דברים שונים?
* אחרי המשפט "איזה מזל יש לחגי!": למה לחגי יש כלב ולאחיו אין חיית מחמד? במה רוקו עוזר לחגי?
* אחרי המשפט "והוא זוכר כמעט כל דבר שהוא קרא": אילו כישורים מיוחדים יש לחגי? למה חשוב לו לזכור את מספר המדרגות?
* אחרי המשפט "ובטוח שבבוקר הוא יספר לי": למה חגי יכול לקרוא בחושך ואחיו לא? מה הם ספרֵי בְּרַיְיל? (כדאי להסביר מהו כתב ברייל.)
זאת ועוד: הספר מאפשר לתלמידים להיות "בלשים" ולאסוף רמזים עד שבסופו של דבר יבינו שחגי עיוור. בקריאה חוזרת אפשר לאתגר את התלמידים במציאת רמזים אלו.
התייחסות לאיורים באילו פריטים מיוחדים אתם מבחינים באיורים? אילו הבדלים יש בין הבתים השונים? מה אפשר ללמוד מהאיורים על הקשר בין האחים? אילו איורים מתארים דמיון, ואילו מתארים מציאות?
שיח רגשי בעקבות הספר – כל בית הוא שונה איך, לדעתכם, מרגיש גיבור הספר עם זה שאצלו אסור לעשות דברים שמותרים אצל עמיר? מה שונה בין הבית שלכם לבתים של חברים שלכם? באילו משחקים אתם משחקים כשאתם אצל חברים? מי קובע את הכללים בכל בית? לפי מה קובעים את הכללים של הבית? לָמה לכל בית יש כללים או הרגלים שונים?
יחסים בין אחים איך, לדעתכם, מרגיש הגיבור עם זה שאסור לו לגדל חיית מחמד, ואילו לאחיו יש את רוקו? במה האחים שבסיפור שונים זה מזה? במה אתם והאחים שלכם שונים זה מזה? מה מיוחד באחים שלכם? האם יש דברים שלכם מותר ולהם לא או להפך? מה מפריע לכם באחים שלכם? מה אתם אוהבים בהם?
עיוורון – מגבלה או מזל? מה הם הדברים המיוחדים בחגי? למה אחיו חושב שהוא בר-מזל? האם אתם מסכימים איתו? כיצד הגיבור מתייחס לעיוורון של אחיו? מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא רואה את אחיו?
אפשר לאסוף משפטים המתארים את חגי, למשל "הכלב של חגי נועד לעזור לו" או "לחגי יש זיכרון מעולה", ודרכם לשוחח על התנהלותו של חגי בעולם: איך הוא מתמודד עם העיוורון שלו? אילו חושים ויכולות הוא פיתח?
מומלץ לתת לילדים להתנסות בכמה פעולות יומיומיות בעיניים מכוסות (אפשר להשתמש במטפחת או בכיסוי עיניים לשינה), כמו כתיבה על הלוח, קילוף בננה או קלמֶנטינה, הליכה ממקום למקום, האזנה לסיפור, הוצאה של חפץ מהתיק. לאחר מכן תוכלו לשאול: איך הרגשתם בכל פעולה? איזו פעולה אִתגרה במיוחד? במה נעזרתם כדי להצליח? באילו חושים השתמשתם?
הַזמינו את הילדים לצייר את כל הדברים שיש להם בחיים שגורמים להם להרגיש בני-מזל. אפשר להכין לוח עם הציורים של כל ילדי הכיתה תחת הכותרת "איזה מזל יש לנו!"
כדי להמחיש את הקריאה באמצעות חוש המישוש, שכְּתב ברייל מבוסס עליו, אפשר להתנסות עם הילדים בחריטת מילים או ציורים על נייר מתכתי ולאחר מכן לתת להם למשש בעיניים עצומות את העבודות השונות של חברי הכיתה ולנסות לזהות מה כתוב או מצויר בהן.
כאשר מצליחים לעשות פעולה בפעם הראשונה זו הרגשה טובה – לקרוא, לכתוב ומה עוד? – תוכלו להעלות עם ילדכם זיכרונות מפעולות שהם או אתם למדתם לעשות לראשונה: לבעוט כדור לשער, לרכוב על אופניים, לשחות או לפתור חידה. ומה עוד?
'העולם מלא מילים' – תוכלו לבחור הגדרה מהספר ולערוך לה רשימה של מילים: מילים מצחיקות, מילים מרקדות, מילים שובבות, מילים פורחות. מילים ארוכות כמו ג'ירפה, ומילים קצרצרות. ואולי תרצו להכין רשימה של המילים שאתם הכי אוהבים.
"פתאום סוף סוף מרגישים כמה טוב.." "העולם כמו ספר גדול נפתח.." מרבית הילדים מחכים בציפייה נרגשת לדעת לקרוא ולכתוב; וחשים שזוהי כניסה סמלית לעולם המבוגרים. חדוות הקריאה והכתיבה– אמנם מדובר במיומנויות הנרכשות בהדרגה, אך הגילוי הוא פתאומי, כפי שמתאר המספר. פתאום מבינים מה כתוב בשילוט הרחוב, או בכותרי ספרים. היכולות לקרוא ולכתוב מחזקות תחושות שייכות, עצמאות ומסוגלות. חדוות הקריאה – הספר מציע חוויית קריאה מיוחדת: המילים המשעשעות, החריזה, ואיוריו הייחודיים והמתוחכמים של הספר יכולים לעודד ולחזק במהלך רכישת קריאה וכתיבה. תוכלו לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולשלב אותו כדי למנף חדוות למידה, לחזק מוטיבציה וסקרנות, להדגיש תחושת מסוגלות, ולהנחיל אהבה לשפה ולקריאה. בחירה – כדאי לבחור מבין הפעילויות את אלו המתאימות ביותר עבורכן ועבור הילדים.
הקדמה למורה – מכיוון שילדים רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בקצב שונה, זו הזדמנות לאפשר שיתוף של החוויה שלהם בתהליך ושל הקשיים והאתגרים העולים. כדאי להדגיש שגם אם עדיין לא מצליחים לקרוא ולכתוב הכל – יש אותיות ומילים שכבר מתרגשים שיודעים לזהותן וכמה נהדר שאפשר תמיד ללמוד עוד ועוד.
לפני הקריאה – אפשר לבקש מהילדות והילדים לקרוא מהלוח או לכתוב את שמם הפרטי, ולשאול: רגע! האם תמיד ידענו לקרוא ולכתוב את השם שלנו?
קריאה– כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כאשר לכל ילדה וילד עותק אישי, כך שיתאפשר להם להעמיק בפן המילולי והחזותי של הסיפור.
קריאהשנייהוהשתהות על איורים – אחרי הקריאה הראשונה כדאי לקרוא את הסיפור פעם נוספת תוך מתן שהות להתבונן באיורים הייחודיים, ולעקוב אחר השילוב בין מילים לאיורים.
לקרוא ולכתוב – תוכלו לשאול: מתי הבנתם שאתם יודעים לזהות אותיות ומילים? מה הרגשתם? באיזה מצבים בחיי היומיום, הקריאה והכתיבה עוזרות לנו לדעתכם? תוכלו לאתגר את התלמידים ולשוטט יחד ברחבי בית הספר לחפש מילים ושלטים ולנסות לקרוא אותם או לזהות אותיות יחד.
כי העולם הוא ספר פתוח – איזה ספר אתם זוכרים ואוהבים במיוחד? מדוע? אילו דברים לדעתכם אפשר ללמוד או להכיר מסיפורים ? איזה סוגי ספרים אתם מכירים? תוכלו לבקש מהילדות והילדים להביא ספר מעניין לכיתה להציג ולקרוא יחד בכל פעם ספר אחר. – לנסות ולזהות מילים ואותיות ולהיחשף לעולמות שונים. מה יעניין אותנו בספר בישול? ספר אגדות? ספר שירים או ספר מפות? אפשר למיין את הספרים לפי סוגות ולפי מיון עצמאי של הילדים.
ללמוד משהו חדש – ניתן לבקש לשתף במקרים בהם למדו משהו חדש ולשאול: אילו עוד דברים שטרם התנסיתם בהם, היה מעניין אתכם ללמוד ולדעת?
חנות מילים – שלום! איזו מילה תרצה לקנות היום? תוכלו להקים יחד דוכן למילים כשהילדים פעם משמשים כרוכלים הממליצים על מילים ממרכולתם ופעם קונים: "אני רוצה לקנות בבקשה את המילה "מתנה" אשלם במילה "פרפר".
איך אומרים את זה? – אפשר לנסות להגות יחד מילים ארוכות ומסובכות כמו למשל: סטרפטוקוקוס או אנציקלופדיה.
"הו העולם מלא מילים" – מילים נפוחות? זוגות? תאומות? מעופפות? או מרקדות? בפעילות זו תוכלו לחזור אל כל התיאורים בסיפור ולחשוב יחד על מילים מתאימות ואם במקרה לא תמצאו מילה מרקדת או נפוחה – תמיד אפשר להמציא!
חרוזים מצחיקים – אפשר לחפש מילים מתחרזות מהסיפור ולהמציא חרוזים משלכם. מה מתחרז עם אוטובוס? סוס!
מילים ותנועה – האם תוכלו "להשתבלל" כמו האות פ? להימתח כמו האות נון סופית? אפשר לנסות וליצור אותיות בתנועות הגוף ואפילו להתחבר יחד למילה, לצלם ולשתף את ההורים.
שיתוף הורים – ניתן לשתף את ההורים ולבקש לחשוב יחד עם הילדים על מילים ששיבשו באופן משעשע כשהיו קטנים . אפשר לבקש לבחור מילה משפחתית אהובה, לכתוב ולקשט, להצטלם איתה ולשלוח לתצוגה בכיתה.
האיורים הנהדרים של איה גורדון נוי מלאי דמיון ושעשוע. הם מורכבים משילוב מרקמים, חפצים וטקסטורות. תוכלו להתנסות ביצירה: לבחור מילה אהובה ולאייר אותה בהשראת איוריה של המאיירת באמצעות גזרי עיתון וציורים.
ע. הלל – הלל עומר; (1990-1926) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על טבע, נוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו ההומוריסטיות, ובהן סיפורי 'דודי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה?' ועוד רבות וטובות.
כדאי לסרוק את הקוד ולהכיר את ע. הלל. תוכלו לקרוא בספריו ולשיר משיריו.
במהלך הקריאה תוכלו להוסיף קולות שונים ולהזמין גם את הילדים לעשות זאת: איך נשמע אדם שפורץ בבכי? איך נשמעת קדיחה של חור בקיר? גם אם אתם לא שחקנים מקצועיים ההשתתפות הפעילה שלכם בסיפור תוסיף לחוויה ולהנאה המשותפות.
השופט לומד מהילדה איך לשפוט בין הצדדים. בעקבותיו תוכלו לשוחח על הידע ועל החוזקות שיש לילדים ולילדות שלכם: זה יכול להיות תחביב, תובנה או זיכרון משותף מאירוע שבו הם הביאו מניסיונם ומחוכמתם. כדאי גם שאתם ההורים תשתפו: מה למדתם מהילדה או מהילד שלכם?
האם טיפות שמן אכן צפות במים? תוכלו לבדוק בעצמכם בעזרת קערה מלאה במים וכמה טיפות שמן. לאחר מכן אפשר לבדוק מה עוד צף: מה קורה לדף נייר במים? לסירת נייר? למזלג? לעלה? לצעצוע קטן מפלסטיק?
כמו בסיפור, גם אתם יכולים לנסות לפתור מחלוקת בנושא שאתם לא מסכימים לגביו: כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו, כולם מאזינים ומציעים פתרונות. תוכלו גם להחליף תפקידים ולבדוק יחד – האם רק אחד מכם צודק? ואולי אפשר להגיע להסכמה מסוג אחר?
ילדות וילדים בגיל הגן כבר מכירים מקרוב סכסוכים ומחלוקות. הם בוודאי יכולים להזדהות עם תחושת קנאה לחבר או חברה שיש להם משהו שהיו רוצים לעצמם. לעיתים זה משהו רגעי כמו צעצוע שגם הם חשקו בו ולעיתים משהו ממושך ופנימי כמו תכונה או יכולת שהיו רוצים לעצמם. הספר טוב שם טוב משקף את האפשרויות העומדות בפני מי שחש תחושות אלו – האם כדאי לרמות, לצעוק, לפגוע בשמו של חבר, לסלף את האמת? או שאולי כדאי לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך ישרה מכבדת והגונה? ומהי הדרך הזאת? תוכלו לשלב את הסיפור בכל פעם שתרצו לעודד את הילדים לפתור סכסוכים ומחלוקות באופן מכבד והוגן.
הקדמה לגננת – שפה גבוהה ביצירות ילדים: בסיפור הכתוב בשפה גבוהה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו את המילים, ויתקשו להבין ולהנות מהסיפור. אך למעשה חשיפה לשפה עשירה מעוררת עניין ומעשירה את אוצר המילים ועולמם הפנימי של הילדים. גם אם במהלך הקריאה חלק מהמילים לא מוכרות לילדים, לרוב הם יצליחו להבין את הסיפור על פי ההקשר והאיורים הנלווים ולהנות מהעלילה. בקריאות חוזרות של הסיפור יכירו הילדים עוד ועוד מילים חדשות וביטויים שונים שיתווספו לאוצר הלשוני שלהם.
לפני הקריאה כדאי להסביר לילדות והילדים מהו שמן ומהו בושם ומומלץ גם להדגים באופן מוחשי. אפשר להסביר כי מי שמייצר שמן מכונה בסיפור "שמן" ואילו מייצר הבושם מכונה "בשם". בנוסף כדאי להכיר את המושג "בית משפט" – מה עושים בו? מהו שופט? ומהו פסק דין?
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הספר בפעם הראשונה ברצף, בקבוצות קטנות, עם עותק אישי לכל ילדה וילד. תוכלו להיעזר באיורים ובמחוות ידיים לצורך הקשר של מילים שאינן מוכרות כך שיתאפשר לשמור על המקצב המחורז והנפלא של הסיפור והמתח שבעלילה. כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות המעוררות עניין ומעורבּות כמו למשל: כיצד אתם הייתם נוהגים? מה הייתם מציעים לו לעשות?
שאלות הבנה – מדוע חנותו של המבשם ריקה? למה הוא לקח את המטבעות ושיקר שגנבו לו אותם? מה רואה השופט שהילדים עושים? מי פתר בסוף את התעלומה ? כיצד החליטה הילדה לבדוק עם מי הצדק? מה היה פסק הדין? ומה קרה עם הילדה הקטנה בסוף הסיפור?
שיח רגשי – בקבוצה קטנה תוכלו לשוחח על רגשות הדמויות שבסיפור ולקרב אותם אל עולמם של הילדים. ניתן לשאול: מדוע קינא המבשם בשמן? מתי אנחנו מקנאים במישהו אחר? כיצד זה מרגיש לקנא? כיצד לדעתכם הרגיש השמן כשהואשם שלא בצדק? קרה לכם פעם שהואשמתם על משהו שלא עשיתם? כיצד נהגתם? אילו עצות הייתם נותנים לבשם במקום לגנוב ולרמות, כשקינא לשכנו?
שם טוב – איננו יודעים מהמסופר, מהו שמם הפרטי של הבשם והשמן – אם כך למה הכוונה ב"שם טוב"? מדוע השכנים מאד מופתעים שהשמן יגנוב משכנו? למה חנותו תמיד הייתה מלאה? האם שמו טוב בשל כך? מה יכול להפוך את שמנו לטוב? למשל, אם אני אם אני מתחשב בחבר שקשה לו האם זה יוסיף לשמי הטוב? ומה עוד לדעתכם? תוכלו לספר ולשוחח על משמעות הביטוי: "טוב שם טוב משמן טוב".
ניסוי שמן ומים – בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהתנסות בסוגי שמנים שונים – בתחושה, טעם וריח. ניתן לערוך ניסוי ולבדוק: מה קורה כשמערבבים שמן ומים? ומה קורה כשמניחים מטבעות משומנים בקערת מים?
יצירה בשמן ומים – ניתן להכין עם הילדים פעם בצבעי שמן ופעם בצבעי מים ולבדוק יחד מה ההבדל בהרגשה ובביצוע? מה לדעתם האישית היה מהנה יותר?
מועצת החכמים – בהשראת הספר תוכלו לתת במה לידע ולניסיון של הילדות והילדים ע"י הקמת מועצת חכמים המורכבת מכל ילדי הגן. בכל מפגש תוכלו להציג מקרה אחר בפני המועצה ולשמוע מהם עצות ופתרונות למצב. כדאי לייצר אווירה במפגשי המועצה: אפשר להכין לילדים פפיונים או לסדר את כיתת הגן באופן שונה מהרגיל.
דוגמאות למצבים שניתן להציג:
פתרון סכסוכים – גם דני וגם ניר רוצים לשחק בבובת האריה, הם רבים ומושכים את הבובה מהאחד לשני – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
עצות מילדים למבוגרים – אפשר שתציגו מקרה אישי שיוכלו להזדהות עימו אך מעולם המבוגרים – למשל: היום בבוקר מיהרתי להגיע לגן אבל הבת שלי סירבה לצחצח שיניים ולהתארגן ושתינו היינו מאד מתוסכלות – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
שיתוף הורים – "בעזרתה של ילדה שחוכמתה גדולה": ניתן לבקש מההורים לכתוב משהו שלמדו מהילד או הילדה שלהם. להקריא לילדי הגן ולהיזכר יחד במקרים בהם עזרו למצוא פתרון ואולי אף להזמין את ההורים למפגש מועצה להציג את הפתקים שכתבו לילדיהם על לוח גדול שיקשטו יחד ולהמחיז בפניהם את הסיפור.
ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!
האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?
מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?
גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.
קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.
"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון
ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.
שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.
שאלות הבנה – "מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?" "למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?" "מתי מוש הבין מה זה כלום?" אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול: "במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?" "מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?" "מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?" "איזו מתנה מוש הציע לארי?"
חברות טובה – "מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?" "מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?" "באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"
מתנות – תוכלו לשאול: "מתי אנחנו נותנים מתנות?" "מתי נוהגים לתת לנו מתנה?" "האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?" "אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"
עמוד של כלום – "לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?" "האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?" "מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"
מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.
בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"
מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"
בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.
בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה. להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים. פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה. עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד? שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים. גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע? להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק? להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים. להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים. קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם. מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור. כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.
איזה שיר מעודד תרצו לשיר כשתצאו ממצרים? ובמה אתם חכמים ונבונים? לכבוד ליל הסדר של השנה הזו, הכנו עבורכם משחק קלפים לכל המשפחה: משחק עם חיוך שמתאים לכל גיל, גם לקטנים ולכל מי שיוצא/ת ממצרים ומצליח/ה לחגוג למרות הכול…!
המשחק אינו דורש ידע מוקדם – פשוט קחו קלף והתחילו לשחק! לבחירתכם להדפסה: (*משחק קלפים שחור-לבן אפשר לצבוע ולקשט)
המשחק הנוסטלגי בו מעבירים מילה מאחד לשני יכול להפוך לאירוע מצחיק במיוחד אם במקום להעביר מילה מעבירים בכל סבב משפט אחד מההגדה:
משתתף ראשון בוחר ביטוי מההגדה או משירי פסח. אחר כך הוא מספר את הציטוט בלחישה באוזן לחבר שמימינו. המשתתף הבא מעביר את הציטוט ששמע באותו אופן למשתתף שיושב מימינו. המשתתף האחרון מספר מה הוא שמע ולאחריו כולם מספרים את ששמעו עד שמגיעים למשתתף הראשון.
כותבים פתקים ועליהם פרטים מיציאת מצרים וגם פרטים שלא שייכים לסיפור, כמו שמות בני המשפחה, חפצים ועוד. עבור ילדים שאינם קוראים אפשר להוסיף ציורים של חפצים שונים. כל אחד מבני המשפחה בתורו מוציא פתק וביחד, אחד אחרי השני, מספרים את סיפור יציאת מצרים. על כל משתתף להתאמץ ולשלב את הפתק שלו בשלב הבא של הסיפור, גם אם המילה בפתק לא מתאימה לשלב בסיפור, וגם אם המילה לא מתאימה בכלל.
הסיפור מציע לכם, ההורים, הזדמנות לספר לילדים על חוויות מליל הסדר הזכורות לכם מהילדות: האם החביאו אצלכם את האפיקומן? ומי מצא אותו? מה אהבתם בפסח כילדים? ומה אתם אוהבים היום – הורים וילדים?
אפשר להחביא אפיקומן ואפשר להחביא חפץ קטן, ולבקש מבני המשפחה לחפש אותו. האם הוא במטבח? מתחת לספה? ואולי בתוך ארון? בסבב הבא המוצא המאושר מחביא חפץ שבחר, והשאר יוצאים שוב לחפש… בהצלחה
ספרי חגים מעצימים את חוויית החג ומחברים אל המסורת.
מתי לקרוא? – כדאי לקרוא ספרי חגים לפני החג, במהלכו וגם אחריו.
אחד מרגעי הקסם בליל הסדר הוא כשהילדים מוזמנים לחפש את האפיקומן.
קצת על המנהג שהוא גם משחק:
אֲפִיקוֹמָן – האפיקומן הוא מצה שאוכלים בסוף ליל הסדר זֵכר לקורבן הפסח. נהוג להחביא את האפיקומן כדי לעורר סקרנות אצל הילדים ולעודד אותם להישאר ערים עד סוף הסדר. בחלק מעדות ישראל הילדים מנסים למצוא את האפיקומן ולהחזיר אותו בסיום הסדר בתמורה למתנה שהמבוגרים מציעים להם.
"רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא יישנו." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט, עמוד א)
חגים ומסורות – בשביל הילדים חג הוא חוויה חוזרת של אירועים, חושים ורגשות. הספר מסייע בתהליך ההכנה לחג, בהעצמה של חוויית החג ובחיזוק השייכות למשפחה ולקהילה. מומלץ לשלב את הספר בתהליך הלמידה על החג.
בעזרת הספר תוכלו להכיר מסורת ומנהגים משותפים ואת ביטוייהם הייחודיים בכל בית.
הפער שבין הציפייה למציאות – שי הקטן מייצג בהומור וברוֹך חוויה נפוצה בחיי הילדים: הציפייה למשהו גדול שלעיתים מסתיימת אחרת מכפי שדמיינו. המשפחה שבספר מפיקה את המיטב מהמצב ומזכירה את הדבר החשוב באמת – להיות יחד.
לפני הקריאה – כדאי להציג לילדים אפיקומן וללמוד על המנהג של החבאתו.
אפשר לצפות בפרק "פסח בא" בתוכנית "פרפר נחמד" וללמוד עם שַבּי ואוּזה מהו אפיקומן.
כדאי לקרוא את הסיפורבקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר העלילה והאיורים ולחוות את הסיפור.
איורים – במפגש חוזר עם הספר אפשר להזמין את הילדים לחפש את הצפרדע שמסתתרת בכל עמוד ולשאול אותם מה היא אומרת לדעתם. חשוב לבחון אם הילדים מקשרים את דבריה לעלילת הסיפור; כך ניתן לנטר את ההבנה של הילדים את הסיפור. בכל מקרה יש לנהוג ברגישות ולקבל כל תשובה.
ספרים נוספים של ספריית פיג'מה שניתן לספר לקראת חג: "הכי קטנה" "טעם של חג"
הילדים נחלקים לשתי קבוצות שכל אחת בתורה תחביא אפיקומן באזור אחר בגן, והקבוצה השנייה תחפש אותו.
אופן נוסף למשחק – הָכינו חידות ובהן רמזים למקומות בגן (למשל: שָם הבובות הולכות לישון). לאחר שפותרים חידה עוברים לתחנה הבאה לפי הרמזים עד למציאת האפיקומן.
תְּחוּם הַדַּעַת: שָׂפָה וְאוֹרְיָנוּת – מְכֻוָּנוּת לַסֵּפֶר – עִידוּד לִקְרִיאָה מפגשים חוזרים עם הספר מקדמים את יכולתם של הילדים לספר את הסיפור בעצמם.
קִדּוּם מְסָרִים סְמוּיִים וּגְלוּיִים בַּסִּפּוּר – הילדים יזדהו עם התיאור היומיומי. שיח אורייני יכול לקדם הבנה של המסרים הסמויים: חשיבות של הוויסות בִּשניים, שחרור מזעם ומכאב באמצעות שיחה ושיתוף.
הַרְחָבַת אוֹצַר הַמִּלִּים וּכְשִׁירוּת לְשׁוֹנִית – היכרות עם ביטויים לא שגרתיים:
"קטטה"
"איזה מטאטא הוא זה?"
"מאז אין הילד רב עם המטאטא"
יֶדַע – אָמָּנוּת חָזוּתִית – צבעי יסוד וצבעים משניים.
ספרים עוזרים לילדים להכיר רגשות, לתת להם שֵׁם ולגלות הזדהות והבנה כלפי גיבורי הספר, ובעקבות זאת גם כלפי חברים ובני אדם בכלל. במהלך הקריאה כדאי להביט בהבעות הפנים של הגיבורים ולשוחח: איך לדעתכם הם מרגישים? האם הם כועסים? עצובים? ואולי שמחים או רגועים?
הילד בסיפור רב עם כולם, אבל איך אפשר לריב עם מטאטא או עם ברז? נסו גם אתם לבחור חפץ דומם ולהציג רגע משעשע של תקשורת איתו – אולי משחק משותף עם בובה, שיחה עם מכונית צעצוע, או "ברוגז" עם מעיל.
המילה "קטטה" אינה מילה רוֹוַחת, וקרוב לוודאי שהילדים אינם מבינים את משמעותה. כדי לקדם את ההבנה שלהם, כדאי לכלול אותה בין ארבע המילים שיוסברו בהקראה הראשונה. לאחר ההסבר תוכלו לשאול: מה, לדעתכם, יקרה בסיפור? ולאפשר לילדים לחזות את ההמשך.
הילד בסיפור כועס, רב ומרגיש שהכול נגדו. הוא זקוק לאימו שתרגיע אותו ותסייע לו "להשלים עם העולם". כעס – הבנה רגשית – כעס אצל ילדים הוא חלק מהתפתחות רגשית בריאה, המלוּוָה לא פעם ברגשות תסכול ואף בהתפרצויות זעם. מריבה – גם למריבות יש מקום חשוב בחיי ילדים, והן נותנות להם הזדמנות ללמוד על עצמם ועל האחר. שיחה על קשת הרגשות יכולה לסייע בהפרדה בין רגש להתנהגות ולקדם התנהגות חיובית. הספר "קטטה עם מטאטא" מציג בַּהומור האופייני לעודד בורלא התמודדות עם כעס וריב ומאפשר להתבונן בהם בסלחנות ולצחוק יחד. תוכלו לשלב את הספר במעגל של שיח רגשי על רגשות וכישורי התמודדות המתקיים בקבוצות קטנות. הערה חשובה – הילד שבסיפור "רב" עם החשמל, ובאיור מופיע מִתקן שנראה כעומד להיכנס לשקע. החלק האחרון במִתקן הוא מערוך, והוא נועד להדגיש שאין באפשרותו להיכנס לשקע. חשוב מאוד להסב את תשומת ליבם של הילדים לאיור ולהבהיר להם שזהו מעשה מסוכן ואסור בתכלית.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כך שכל ילד יאחז בעותק האישי שלו ויוכל לעקוב אחר ההבעות של הילד, גיבור הספר, ובתגובותיו, כפי שהן משתקפות באיוריו שופעי ההומור של יניב שמעוני.
שאלות הבנה – עם מי רב הילד בסיפור? מדוע הוא כעס על החפצים? מה קרה לו בכל פעם שהתקוטט עם חפץ? כדאי לגלות את הקשר שבין מעשה לתוצאה: כאשר הילד יוצר חור בשמיכה, קר לו בלילה. מדוע הוא פנה לאימו? כיצד אמא עזרה? לריב ולהשלים – מדוע, לדעתכם, הילד בסיפור רב עם הכול? האם, לדעתכם, החפצים סביבו עשו לו "דווקא"? לריב – תוכלו להתבונן באיור שבו הילד מתקוטט עם מטאטא, לשאול: מה אתם חושבים שהוא מרגיש? מה מרגישים כשרבים? ולאפשר שיתוף. להשלים – כדאי להתבונן באיור המתאר פיוס ולשאול: כיצד, לדעתכם, הילד מרגיש עכשיו, כשהוא רוכב על המטאטא? שתפו במקרה שבו התפייסתם עם חבר או חברה: מי עזר לכם להשלים? איך הרגשתם לאחר מכן? לריב עם… ברז – כדאי להתעכב על העמוד האחרון של הספר, לשאול: מה קורה כאן? ולאפשר לילדים להביע מגוון דעות בנוגע למריבה עם הברז. אפשר להזמין את הילדים להציע המשך לסיפור ופתרונות. מצחיק אותי – האם הסיפור מצחיק לדעתכם? מה בסיפור מצחיק אתכם במיוחד?
ערכה מרגיעה יכולה לסייע כשיש צורך להירגע מעט. אפשר לקשט יחד קופסה ולמלא אותה בפריטים שיכולים לעזור לשפר את מצב הרוח ולהרגיע באמצעות החושים: תיבת נגינה קטנה, סבון ריחני, כדור מָחיץ, ספר או בובה שכיף לחבק. אפשר לשאול את הילדים אילו חפצים היו רוצים להוסיף לערכה שכזו. להעשרה – "מה עושים כשכועסים".
הסיפור מאויר בצבעי היסוד כחול, צהוב ואדום ובנגיעות של הצבעים המשניים ירוק וכתום. באחד המפגשים החוזרים עם הספר ניתן להתבונן ולגלות אילו צבעים מופיעים באיורים ומה מיוחד בהם. ניתן להרחיב וללמוד על צבעי יסוד ועל צבעים משניים תוך התנסות וערבוב בין צבעים. להשראה – "צהוב" – איך אפשר באומנות.
דני קֶרְמן אייר את הסיפור בעבר. אפשר להתבונן באיוריו בבלוג שלו ולבחון מה דומה בין איורי שני המאיירים ומה שונה. תוכלו לשאול: איזה סגנון של איור מעניין אתכם? אפשר לבדוק בספריית הגן ובבתים אם יש בהם ספרים נוספים שאיירו מאיירים שונים.
עודד בורלא (1915-2009) – סופר, משורר וצייר. כתב ואייר יותר מ־70 ספרי ילדים, ובהם נזכרים, לדבריו, 346 בעלי חיים שונים! בורלא מכוּנה אבי הנוֹנְסֵנְס (איגָיון) בסִפרות הילדים העברית. ספריו גדושים הוּמוֹר מתוּחכּם וצירופי מילים משעשעים.
ספרים יכולים לעזור בהתמודדות עם מצבים מאתגרים: פעוטות מזדהים עם הדמויות שבספרים וכתוצאה מכך לומדים על רגשות, התנהגויות ואתגרים שקיימים בספרים וגם בחייהם. במצבים דומים לאלה המוצגים שבספר, תוכלו להזכיר לפעוטות את גיבורי הספר ולהציע להם לשאוב השראה ולפעול באופן דומה: "אולי נצליח לזוז קצת על הספסל, ולפנות מקום לחבר כמו הדובים מהספר?"
תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההתרחשות שבספר – באיזו בעיה נתקלו הדובים? למה לא היה לדוב מקום לשבת? מה עשו הדובים האחרים? אפשר להתייחס גם לרגשות שעולים מהסיפור: כיצד הרגיש הדובון כשלא היה לו מקום? האם הוא היה שמח, עצוב או אולי מופתע או מבולבל?
דרך האיורים אפשר ללמוד, לשחק וליהנות. תוכלו לחפש באיורים פרטים שונים בכל פעם – היכן הדובון הוורוד? איפה הדוב עם הנקודות? היכן הדוב הגדול והיכן הדוב הקטן? אפשר להחליף תפקידים ולתת לפעוטות להזמין אתכם לחפש אחר פריטים באיור.
את הספר כדאי להקריא בקבוצות קטנות ככל האפשר. לאחר מכן כדאי להעניק לכל פעוט את העותק האישי שלו ולאפשר לו לדפדף בספר, להבחין בפרטים המסתתרים באיורים ולהתיידד עם הספר.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצה הדוב הגדול?" / "למה הוא לא התיישב על כיסא?" / "מה עשו הדובים האחרים?" / "איך מצאו מקום גם לדוב הגדול?" אפשר להזכיר את הניסיונות שעשו הדובים עד שמצאו פתרון. לאחר מכן כדאי לעבור לשיח רגשי – "כיצד הרגיש הדוב הגדול כשראה שאין לו מקום?" / "איך הרגישו הדובים האחרים?" / "למה הדובים ניסו לעזור לדוב הגדול, הרי להם כבר היה מקום לשבת?" אפשר לדבר עם הפעוטות על מצבים דומים: "גם לכם, כמו לדוב הגדול, היה מצב שלא מצאתם מקום? איך הרגשתם?" / "גם אתם, כמו הדובים, עזרתם פעם לחבר או חברה?" / "איך ההרגשה כשעוזרים לאחרים?" / "איך אנחנו, ילדי המעון, עוזרים לחברים?" כדאי לכוון את הפעוטות ולתת להם דוגמאות: במעון משחקים יחד, חולקים בדברים. אפשר גם להזכיר את הספר "שותפים" שחוּלק השנה.
בעיות של דובי – אפשר להזמין דובי למפגש הבוקר שבמהלכו יספר לפעוטות על כל מיני בעיות שנתקל בהן ושנדרש להתמודד איתן, והם יעזרו לו למצוא פתרון: "הידיים שלי קצרות וקשה לי להגיע אל המדף", "לא מצאתי עם מי לשחק בחצר", "החבר שלי הדובי הכחול עצוב, ואני לא יודע איך לשמח אותו. איך תוכלו לעזור לדובי?"
הסיפור מציג מצב הדומה למצבים שפעוטות נתקלים בהם יום־יום. תוכלו להזכיר: "זוכרים שלדוב הגדול לא היה מקום לשבת? אולי נחשוב יחד ונמצא פתרון כמו שהדובים מצאו?"
אפשר גם לעודד אמפתיה, וכשאחד הפעוטות מרגיש עצוב או מתוסכל, תוכלו לפנות אל שאר הפעוטות ולומר: "אולי הוא מרגיש עכשיו כמו שהדוב הרגיש כשלא היה לו מקום? איך נוכל לשמח אותו?"
תוכלו לשחק ב"משחק הכיסאות" באופן מותאם לגיל – סדרו כיסאות בשורה או בשתי שורות כך שיהיו מוצבים גב אל גב והשמיעו מוזיקה. עִצרו מדי פעם את המוזיקה ובקשו מהפעוטות למצוא מקום ישיבה וגם לעזור לחברים למצוא מקום ישיבה, כך שגם מי שכבר התיישב, יסייע לאחרים למצוא כיסא פנוי.
כשהפעוטות גדולים, אין צורך להוציא כיסא מהשורה, כלומר מספר הכיסאות זהה למספר המשתתפים.
האיורים שבספר מוסיפים על הסיפור הכתוב: אפשר לראות את הבעות הפנים של הדובים ואת ניסיונותיהם למצוא פתרונות. כדאי לתת לפעוטות להתבונן באיורים בספר האישי שלהם וללמוד מה מסקרן אותם ועל מה הם מצביעים.
אם הפעוטות כבר מזהים צבעים, תוכלו לעסוק גם בנושא זה ולשאול: "היכן נמצא הדובי הוורוד?" / אילו עוד דברים ורודים יש לנו בגן?" / "מה יש לדובי הכחול על הגוף?" / לְמה עוד יש נקודות?"
פעילות דומה מופיעה בהצעות למשפחות ותעזור לחבר בין המעון ובין הבית.
פעוטות זקוקים לקשר פיזי. לכן בזמן הקריאה כדאי לשבת קרוב, להתחבק, לגעת ומדי פעם להביט זה בעיני זה. כך יחוו הפעוטות את הסיפור כחוויה חמימה ומרגיעה, כשהם מרגישים אהובים ובטוחים.
תוכלו לשאול את הפעוטות – אתם אוהבים משחקי דגדוגים? באיזה משחקים אתם אוהבים שאנחנו משחקים ביחד? במה הייתם רוצים שנשחק? אפשר גם להתייחס לשיחת הטלפון של אמא שבספר – איך הרגישה גן-יה כשאמא הלכה לענות לטלפון? איך אתם מרגישים כשצריך לחכות?
בספר זה אנחנו מצטרפים לזמן איכות שבו אימא ובת משחקות ומשלבות דמיון ומגע במשחקן. במשחק עם אדם קרוב פעוטות מרגישים בטוחים ואהובים ויכולים ללמוד על עצמם ועל הסביבה; כך רגעים יומיומיים בבית עם המשפחה יכולים להפוך לחוויה קסומה ומהנה. "כל מה שאני כותבת קרה במציאות. אלא שישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, של מחשבות, דמיון ורגשות." [הסופרת נעמי בן גור, אתר "דףדף"]
כאשר אתן קוראות ספר לפעוטות, כדאי לשלב תנועה ומגע כדי להעצים את חוויית הקריאה: כשגן־יה קופצת ורוקדת, גם אתן יכולות לקפוץ ולרקוד או לדגדג בעדינות את הילדים שיושבים קרוב אליכם, ממש כמו אימא של גן־יה. בקריאות הבאות תוכלו לבקש מהפעוטות לדגדג את עצמם.
לאחר הקריאה אפשר לשאול את הפעוטות שאלות הבנה: "מי הייתה מתחת לשמיכה?"; "איך הפכה גן־יה להר?"; "מה זה לדגדג?"; "לאן הלכה אימא"?.
אחר כך תוכלו לשוחח עם הפעוטות על חוויות דומותבחייהם: "עם מי מבני המשפחה אתם משחקים בבית?"; "במה אתם אוהבים לשחק עם המשפחה בבית?"; "איך אתם מרגישים כשמדגדגים אתכם?"; "מי אוהב דגדוגים?"; "מי לא אוהב דגדוגים?". אפשר לשלב ניסיון של הפעוטות לדגדג את… עצמם!
אפשר גם להתייחס לסצנה שבה אימא עונה לטלפון וגן־יה מחכה, ולשאול: "גם אתם מחכים לפעמים כשאימא או אבא עסוקים?"; "מתי עוד אנחנו צריכים לחכות?". אפשר לתת דוגמה מהנעשה במעון: "איך ההרגשה כשמישהו משחק במשהו שאתם רוצים לשחק בו וצריכים לחכות עד שיסיים?".
בעזרת בובה, שמיכה וכריות תוכלו להמחיש את הסיפור ולהדגים לפעוטות כיצד אפשר להשתמש בדמיון וליהנות. אפשר גם להציע לאחד הפעוטות לגלם את גן־יה. אפשר לבנות הר של כריות ולכסות בובה ואחר כך את הפעוטות עצמם. אפשר לכסות את הפעוטות בשמיכה אישית או בבד וכך להפוך אותם להרים.
כסו את הפעוטות בשמיכה והַזמינו אותם להוציא בכל פעם איבר אחר: "בואו נוציא מהשמיכה את הרגליים ונרים אותן גבוה", או לנוע כמו ההר: "ההר צחק, קפץ ורקד מצד לצד. עכשיו כולנו נצחק כמו ההר. ועכשיו נקפוץ!" זזים בעקבות איורים – תוכלו להראות לפעוטות את האיורים ולסייע להם לחקות את התנועות של גן־יה. פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחה. כך הפעוטות יוכלו להמשיך וליהנות ממנה גם בבית.
בספר מופיעה המילה "די" בכל פעם שגן־יה מתעייפת מהמשחק או רוצה להפסיק לרגע את הדגדוג. זוהי יכולה להיות הזדמנות לתרגל עם הפעוטות את היכולת לומר "די" כשמשהו לא נעים להם. תוכלו להזמין בכל פעם פעוט אחר ולהגיד לו שתדגדגו אותו עד שיאמר "די!" או "זהו!". חשוב להדגים קודם לכן בקשת הסכמה – "אפשר לדגדג אותך?" – ולהזכיר שמה שנעים לאחד לא תמיד נעים לאחר, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שנוגעים בחבר.
פעוטות לומדים את גופם ומגלים איזה מגע נעים להם ואיזה פחות. אפשר להיעזר בספר כדי לתרגל איתם את יכולת הוויסות. תוכלו להשתמש בפעלים המופיעים בספר – "שפשפה" ו"ליטפה" למשל – ולהדגים: "אני משפשפת את שתי כפות הידיים שלי אחת בשנייה. גם אתם יכולים לנסות;" "בואו נלטף עכשיו את הזרוע ואת הרגל. אתם אוהבים את ההרגשה?". תוכלו לעבוד עם הפעוטות על ההבדל בין "חזק" ל"חלש": "בואו נלטף חלש. ועכשיו נלטף יותר חזק." תוך כדי כך תוכלו לדון בנושא, לשאול מה נעים למי ולהזכיר שלכל אחד מאיתנו נעים מגע שונה.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
המחשה – תוכלו להדגים עם אשת צוות נוספת החלפה של בובה או של חפץ.
המְחזה – אפשר להמחיז את הספר עם הפעוטות. הָביאו לפעילות בובות של חיות, תנו לפעוטות להחזיק בהן ולהחליף אותן ביניהם לפי הסיפור, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" בקשו מהם להחזיק יחד בבובות.
הצעה זו מופיעה גם ב"הצעות למשפחות" שבסוף הספר.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות שבמעון ולהזכיר להם את ההצעות שבסוף הספר מהן הם יכולים להנות גם בבית.
ספרים רבים מתארים אתגרים מחיי היום-יום של הפעוטות: הקושי לחלוק, הקושי להיפרד, אתגר המעבר מיום ללילה, ועוד רבים אחרים. כאשר מזהים שהפעוט מתמודד עם אתגר, כדאי לבחור ספר שעוסק בנושא ולקרוא יחד. הספר מזמין לשתף בתחושות ובחוויות ויכול להציע הזדהות, עידוד ורעיונות להתמודדות.
אפשר לשוחח על הדברים שמשותפים לכל בני הבית לעומת הדברים ששייכים לכל אחד בנפרד. למשל: "לכל אחד יש מברשת שיניים משלו – איך נראית מברשת השיניים שלך?", "הבית הוא של כולנו ביחד, מי גר בבית שלנו?"
תוכלו להמחיז את הספר בעזרת בובות של חיות וליהנות יחד: החליפו ביניכם את הבובות בהתאם לשיר, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" תוכלו להחזיק ביחד בבובה, ולהדגים מה זו שותפות.
חתול, יונה, צב, כלבלב וגוזל – כולם בספר אחד! אפשר להתבונן באיורים, לבחור יחד חיה, לחקות את הקול שלה ולהתנהג כמוה לפי התיאור שבספר. למשל אם בוחרים בצב "עם בית שלם על הגב" – אפשר להניח כרית על הגב וללכת על ארבע. ואיך מכשכש הכלבלב עם הכתם בזנב?
גיבורי הספר "שותפים" הם ילדים שמחליפים ביניהם בובות ולומדים להיות שותפים.
"זה שלי!" – כחלק מתהליך ההתפתחות של הפעוטות, הם עסוקים בהבנה ובגילוי של החפצים השייכים להם ושל החפצים השייכים לאחרים, ולא תמיד קל להם לחלוק בהם. הספר מציע לפעוטות אפשרות לשתף במה ששייך להם, לחלוק בו וליהנות יחד.
פעוטות אוהבים סיפורים עם חרוזים ועם משפטים חוזרים כמו בספר זה. ניתן להזמין אותם "לקרוא" איתכן ולומר בקול את המילים החוזרות. אפשר להזמין אותם גם לשיר על פי הלחן המצורף של השיר "שותפים" מ"זרעים של מסטיק".
לפני הקריאה תוכלו לחלק לפעוטות את הספר האישי שלהם, לתת להם לדפדף בו, להתבונן באיורים ולזהות בהם פרטים: "היכן המגלשה?", "מי אוהב לגלוש במגלשה?".
בזמן הקריאה כדאי להתחלק לקבוצות קטנות ולהתיישב על כיסאות סביב שולחן. כך יהיה לפעוטות קל יותר להחזיק את הספרים ולדפדף בהם. ברגע המתאים כדאי לומר בקול שהופכים דף ולוודא שהפעוטות אכן עשו זאת.
בקריאות חוזרות כדאי להדגיש את המשפטים החוזרים שבספר, כך שהפעוטות יכירו אותם ויוכלו להשלים אותם בעצמם: "אז תכף נהיה ___ [שותפים] בכל הדברים ה____ [יפים]."
מה זה אומר להיות שותפים? – כדאי להסביר זאת לפעוטות באמצעות דוגמאות שהם מכירים: "לכל אחד ואחת מכם יש דברים שהם רק שלכם, למשל תיק או בקבוק. מה עוד יש לכם שהוא שלכם?". לאחר מכן אפשר להתייחס לדברים המשותפים לכולם: "יש דברים ששייכים לכולנו יחד, דברים שכולנו שותפים בהם, למשל המִתקנים שבחצר והמשחקים שבגן. מה יש לנו בחצר? איך אנחנו משתתפים יחד במתקנים שבחצר? במשחקים שיש לנו בגן? בכיסאות?".
אפשר להרחיב גם לשותפות בעשייה, למשל: "כולנו שותפים להכנות לכבוד שבת".
החלפות – "מה זה אומר להחליף?" – אפשר לקרוא את אחת משורות הספר המתארות החלפה, למשל: "אם אמצא חתול קטן, אז אתן לדן. דני לי ייתן כלבלב…", ולשאול: "מה מחליפים הילדים שבסיפור?".
עוד ספרים על שותפות – הספר "חלה לשבת", שחולק השנה, מדגים כיצד הפעוטות שותפים בהכנת חלה וחולקים ביניהם את העבודה. תוכלו לחזור לַספר ולהדגים באמצעותו מהי שותפות.
גם הספר "שלי מהבית", שיצא בספריית פיג'מה לקטנטנים, עוסק ביכולת לחלוק ואפשר לחזור ולקרוא בו.
בספר מופיעות חיות שתוכלו להכיר לפעוטות, להסביר להם מה מיוחד בהן ולהדגים זאת: "לצב בית על הגב", "לגוזל יש מקור קטן". כדאי להיעזר באיורים ולהתייחס גם לקולות: "החתול משמיע יללה. בואו ניילל איתו."
בעזרת הספר תוכלו להכיר לפעוטות את האפשרות לחלוק בחפצים ובעשייה. זהו נושא שמאתגר פעוטות. פעמים רבות שומעים במעון את המילים: "שלי!" או "הוא לקח לי!". בהשראת הספר אפשר להציע שותפוּת: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק בסיר. אולי תהיו שותפים ותשחקו יחד?". גם אם לפעוטות יהיה קשה לשתף, הם ילמדו שהאפשרות קיימת ויוכלו לבחור בה בהמשך.
תוכלו לשלב את הנושא בשגרת היום במעון: "כולנו שותפים במשחקים, לכן כולנו אוספים אותם."
כדאי לזכור שהיכולת לשתף ולחלוק היא יכולת מתפתחת. היא מושפעת מחיקוי, אך בעיקר מיכולות אישיות, ואלה מתפתחות אצל כל אחד ואחת בקצב שונה.
תוכלו להחליף את שמות הילדים שבספר לשמות ילדי המעון, ואת שמות החיות – לשמות חפצים, בובות ומשחקים שיש במעון וליצור סיפור ייחודי למעון שאפשר לקרוא ולהמחיז. הפעוטות יתרגשו לשמוע את שמם ולהרגיש חלק מהסיפור.
בעקבות יונתן, תוכלו לשוחח ולשתף: מה יכולה להיות משמעות הביטוי "לפתוח את הלב"? האם יש תמונה או חפץ שמזכירים לכם אנשים אהובים וגורמים לכם להרגיש שהלב נפתח והרגשות עולים?
בזכות צרור המפתחות האבוד, יונתן זוכה בהצצה לשגרת יומו של אביו. ומה אתם עשיתם היום? תוכלו להציג זה בפני זה בפנטומימה מקום בו ביקרתם או פעולה שעשיתם: בכל פעם אחד המשתתפים מציג ושאר בני המשפחה מנחשים איפה היה או מה עשה.
האיורים של יוסי אבולעפיה מרובים בפרטים. כדאי לעצור ולהביט: אילו בעלי חיים אתם מוצאים באיורים? האם הם מופיעים יותר מפעם אחת? מה עושים האנשים ברחוב? ועכשיו הביטו שוב באיורים, גיליתם דברים שלא ראיתם בפעם הראשונה?
חום ואהבה – הספר נותן הזדמנות לעסוק באהבה, בתמיכה ובחום שהמשפחה מרעיפה. יונתן חש שהוא אהוב ומשמעותי, תמונתו מופיעה על מחזיק המפתחות, הוא זה שפותח את הלב של אבא, ואבא מקדיש לו זמן למשחק ומשתף אותו ברוך ובסבלנות בחיפוש אחר המפתח. גם אימא שמה לב לסימנים שהוא נושא ולמשמעותם. הספר מציג כיצד תשומת לב ושיתוף יכולים למלא את הצורך של ילדים בהכרה ובאהבה. קהילה – הספר מזמין את הילדים להכיר את הקהילה ואת בעלי המלאכה והעסקים שבסביבתה ולהתוודע למקצועות ולעסקים. היכרות והדדיות – "מה עשית היום בעבודה, אבא? ואיך עבר עלייך היום, אימא?" – הספר מספק הזדמנות להכיר את עולמם של ההורים וליצור הדדיות בשיתוף.
קריאה בקבוצות קטנות – קריאה שכזו, כשכל ילדה וילד מחזיקים בעותק האישי, עוזרת בהבנת הסיפור וביכולת לשוחח עליו בפתיחות ובתשומת לב. לשהות בסיפור – כדאי לשהות מעט בכל עמוד ולתת לקוראים הצעירים אפשרות להתבונן באיורים. אם הסיפור מורכב מדי בשבילם, כדאי לשקול קריאה בשתי פעימות ולקרוא את חלקו השני של הסיפור ביום המוחרת.
שאלות הבנה – "מדוע האבא והבן לא יכלו להיכנס הביתה?"; "מדוע הם הלכו לדואר, לפיצרייה ולשאר החנויות?"; "מה קרה בדואר?"; "ומה בקיוסק?"; "מה זה קיוסק?" ; "איך אימא ידעה היכן הם היו?"; "איך הגננת ידעה למי שייך צרור המפתחות?" שאלות מנבאות – לעיתים כדאי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים שאלות שיאפשרו לחזות את המשך הסיפור ויעודדו חשיבה יצירתית והעמקת הקֶשב לסיפור. קריאות חוזרות – תוכלו להעמיק בהבנת המסרים הסמויים וההיבטים הרגשיים בסיפור באמצעות עצירה בקריאה ועידוד שיחה: "כיצד נראה יונתן כאשר חיכה לאבא בחצר הגן? מדוע?"; "למה יונתן אוהב לשמוע את התשובה: 'התמונה הזו חשובה מכל המפתחות'?"; "לְמה התכוון אבא כשאמר: 'התמונה שלך פותחת לי את הלב'?" מה פותח לכם את הלב? – שיתוף הורים – אפשר לבקש מההורים לכתוב מה פותח להם את הלב בַּקשר עם הילדים, לשתף את הילדים בתשובותיהם ולהציג בפני ההורים את היצירות שהילדים הכינו. קשרי משפחה – אפשר לשאול: "מה עשו יונתן ואבא יחד? "; "מה אתם אוהבים לעשות עם ההורים?"; "ומה, לדעתכם, ההורים אוהבים לעשות איתכם?"
"אֵילו חנויות ועסקים יש בסביבת הגן שלכם?" – רצוי לצאת לסיור ולהכיר את הסביבה. במהלך הסיור אפשר לבדוק אילו אתרים וחנויות מופיעים גם בסיפור ואילו לא. מפה – אפשר להציע לילדים לצייר מפה של האזור ולהוסיף את האתרים ואת המקומות שהכרתם. להעשרה – מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה אפשר לבקש מהילדים לספר על מקומות שהם מבקרים בהם עם ההורים: גינת משחקים, מוזיאונים, ספרייה, חנויות ושווקים. אפשר להזמין לגן בעלי עסקים מהסביבה, לארח אותם ולבקש מהם לספר על עבודתם. כל מיני עבודות – תוכלו להזמין הורים, סבים וסבתות לספר על העיסוקים שלהם: היכן הם עובדים ומה הם עושים, מה עושים שם, ומה הם אוהבים בַּמקום.
אפשר להציע לילדים להכין מתנה למשפחה – מחזיק מפתחות ובו תמונה שלהם. כדאי להתאים את המחזיק לצרכים שהוא ממלא. אַפשרו לילדים לבחור מגוון חומרים וליצור על פי בחירתם.
יונתן אומר לאימא: "את ממש בלשית," כאשר היא מגלה היכן יונתן ואבא ביקרו באמצעות רמזים שמצאה. אפשר להזמין את הילדים לצלם חפצים בתצלום תקריב ובתמונה מלאה, להציג את התקריב בפני יתר ילדי הגן ובקש מהם לנסות לגלות מה צולם. לפירוט הפעילות – עניין של זווית, צמצום פערים בשפה ואוריינות בגני הילדים.
ידע מתחומי הליבה – שפה ואוריינות – מילים וביטויים מופשטים ומילים לא שגרתיות: "חיטט בתיק", "פקיד", "עורף", "אשכפל", "בִּן רגע". המילה "צרור" מהותית להבנת הסיפור ומתוארת הן על העטיפה באיור והן במהלך העלילה.
שימוש במטאפורה – צירוף המילים "מפתח הלב" הוא מטאפורה מרכזית. המטאפורה מסייעת להעשרת השפה וליכולת הביטוי וההמשגה.
ידע בין־תחומי – שילוב הרמוני בין שפה לאיור ואף איורים שמשקפים נקודות מבט נוספות. איור האֵם הקוראת כשהיא ממתינה, למשל, מעביר מסר של אהבת הספר.
הרחבת ידע העולם – היכרות עם מקומות, אתרים וחנויות: נראוּת, תפקיד וצוות עובדים.
תוכלו לשוחח על אנשים מבוגרים שאתם מכירים או הכרתם בעבר: מי הם היו? מה היה הקשר שלכם איתם בעבר? מה אתם אוהבים לעשות יחד בהווה? אילו זיכרונות יש לכם, ההורים, מדמויות מבוגרות שליוו את ילדותכם?
אמירה מציעה לשחק במשחק ששיחקה פעם – גם אתם יכולים! איך משחקים? אחד המשתתפים הוא "המלך", והשאר הם "ילדיו" שבאים לפניו ואומרים: "שלום, אדוני המלך!" המלך עונה: "שלום ילדיי היקרים! איפה הייתם ומה עשיתם?" הילדים צריכים להסביר איפה היו ומה עשו, ללא מילים, בעזרת תנועות גוף והבעות פנים, והמלך צריך לנחש. אפשר ורצוי להתחלף בתפקידים.
עלמה מתכננת מסיבת קסמים עם מצנפת קסמים ושיקוי מופלא, ומזמינה קוסמים ומכשפות להצטרף. גם אתם יכולים לתכנן מסיבת קסמים… עם רעיונות קסומים משלכם. ואולי מסיבת מנוחה? מסיבת משחקים? או מסיבה בנושא אחר שאתם אוהבים?
"'איך קוראים לך?' עלמה שואלת. 'אל תפריעי לגברת,' אימא מנסה ללחוש." ישנם ילדים שחשים חיבור טבעי לדמויות קשישות, מגלים סקרנות כלפיהם ונוטים "לאמץ" אותם אל ליבם. לעומתם, יש ילדים שמתקשים להתקרב אל דמות מבוגרת, השונה מהם בקצב, במראה ובאורחות החיים. ברוב המקרים קשר בין ילדים לקשישים מרבה את רגעי האושר של שני הצדדים, מפיג את הבדידות שמלווה רבים מהקשישים ומעורר בהם התרגשות, שמחה, חיוניות ומשמעות; המבוגרים שמחים להעניק מהידע ומהניסיון שלהם ולשתף בזיכרונותיהם. מפגש קבוע של ילד עם קשיש תורם להתפתחות הרגשית של הילד – הוא מפתח אמפתיה, הבנה רגשית ויכולת הקשבה, ותחושת המשמעות והביטחון שלו מתחזקת. כמו כן שני הדורות נוטים להשתהות ולא למהר ל"מטלה" היומית הבאה, וכך הם מרגישים בנוח זה בנוכחות זה. להרחבה – תוכנית "דור לדור יביע אומר" של החמ"ד. מה קורה כשקשישים וילדים נפגשים? – על תוכנית רחבה באוסטרליה למפגש משותף, אתר N12 .
"וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" [ויקרא יט, לב] – יש הרבה מילים חלופיות ל"זקן". בתורה מופיעה רק המילה "זקן", מילה המקושרת לכבוד ולחוכמה. הספר יכול להשתלב ככלי היכרות של התלמידות והתלמידים עם הזִקנה כחלק ממעגל החיים, עם משמעות הביטוי "והדרת פני זקן" ועם קִרבה לדור שיכול להעשיר ולהיות מאושר. להרחבה – הביטוי "והדרת פני זקן" באתר מילוג. בחירת פעילויות – מגוון הפעילויות המלוות את הספר נועדו לאפשר לך, המורה, לבחור את אלה המתאימות ביותר לך ולכיתה.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל תלמיד ותלמידה בהן עותק אישי. העותק האישי בסיפור זה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו יתאפשר לילדים לעקוב אחר שתי העלילות המתרחשות בעת ובעונה אחת ולהבין את הסיפור טוב יותר בעזרת האיורים. קריאה חוזרת – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב. הפעם אפשר לעצור בכל מקטע: הבית, הדרך, החנות והחגיגה, כדי להדגיש את חלוקת העלילה לשני עולמות: עולם הילדה ועולם האישה המבוגרת, ולהבין את ההקבלה בין הדמויות ואת השוני ביניהן. כדאי להשתהות על האיורים ולשאול: מה קורה אצל עלמה הילדה?; ומה קורה בינתיים אצל אמירה השכנה?.
לאחר הקריאה ניתן לשאול שאלות הבנה – כיצד התכוננה עלמה ליום הולדתה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; איך התכוננה אמירה ליום ההולדת שלה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; האם הן הכירו זו את זו לפני שנפגשו בחנות?; מה קרה בחנות?; כיצד הן חגגו את יום ההולדת בסופו של דבר? שיח רגשי – תוכלו לשוחח עם תלמידי הכיתה על הרגשות בסיפור: עלמה – מה גרם לעלמה לעזוב את חפציה בחנות ולהושיט עזרה לאמירה? מדוע, לדעתכם, עלמה חלקה יום מיוחד, יום הולדת, עם מישהי נוספת? כיצד, לדעתכם, היא הרגישה כשפגשה באמירה? שערו: כיצד היא הרגישה בעקבות המסיבה המשותפת? אמירה – כיצד, לדעתכם, הרגישה אמירה בתחילת הסיפור? את מי היא שיתפה בכך שיש לה יום הולדת? כיצד היא הרגישה במהלך מסיבת יום ההולדת? מה, לדעתכם, כל אחת יכולה ללמד את האחרת, ומה שתיהן יכולות ללמוד זו מזו? מהסיפור אל עולמם של הילדים – בקבוצות קטנות ניתן לשאול – כיצד הרגשתם כשעזרתם לאחרים? כיצד אתם מרגישים כשעוזרים לכם? האם יש לכם קשר עם אנשים מבוגרים? מי הם ומה הקשר שלכם אליהם? מה אתם עושים יחד? מתי אתם נפגשים?
תוכלו לגבש תוכנית בין־דורית ולשלב אזרחים ותיקים מהקהילה בפעילות – אפשר, למשל, ליזום מפגשים קבועים בכיתה עם סבים וסבתות ועם דמויות מבוגרות אחרות ובמהלכם לבקש מהם לספר סיפור, זיכרונות או חוויות מהילדות או ללמד תחום מעניין: תחביב, מקצוע ועוד. אפשר לארגן שעת סיפור משותפת או פעילות לשיתוף בזיכרונות ובחוויות. אפשר ליזום פעילות משותפת עם מועדון קשישים שנמצא בקרבת מקום או עם שכנים מסביבת בית הספר ולקרוא את הספר במהלכה.
מה קרה אחרי חגיגת יום ההולדת המשותפת? – לאחר הקריאה ניתן לדמיין את הפרק הבא של הסיפור: מה דעתכם: האם הקשר בין עלמה לאמירה ימשיך? אילו דברים הן יעשו יחד? התלמידים יוכלו לבחור לשתף בתשובותיהם באמצעות חיבור, ציור או המְחזה.
אמירה מלמדת את הילדים החוגגים איתה משחק ששיחקה פעם. תוכלו לתת לילדים משימה ולבקש מהם "לראיין" דמות מבוגרת מוכרת ולשאול אותה: מה שיחקת פעם, בילדות? ושאלות נוספות כרצונם. כדאי שהתלמידים יצלמו או יקליטו את הריאיון וישתפו בו את הכיתה. ניתן לצאת לפעילות תנועה הכוללת "משחקים של פעם". להצעות למשחקים – "להיות בתנועה: משחקים של פעם", באתר אפשרי בריא.
מה התפקידים של כל אחת ואחד במשפחה שלכם? עם מי הייתם רוצים להתחלף? ברוח הספר, תוכלו לדמיין יחד החלפת תפקידים במשפחה: מה יעשו הילדים אם יתחלפו עם סבא? ומה יעשה סבא אם יתחלף עם אמא? ואיך תוכלו לעזור זה לזה?
מיהי הדמות: רופאה או אולי ליצנית? – בכל תור אחד המשתתפים בוחר בעל מקצוע, מציג אותו בפנטומימה והמשתתפים צריכים לנחש מיהי הדמות. קצת קשה לנחש? – אפשר לתת רמזים.
קריאה רציפה – בקריאה הראשונה כדאי לשמור על רצף סיפורי ולבדוק בנקודות חשובות אם העלילה הובנה. העמקה בסיפור תיעשה בהקראה חוזרת: שאלות שחזור והבנת העלילה – מדוע בחרו הילדים לעזור לנגנים? למה הם נאלצו להפסיק? מי החליף את מי? כיצד עזרה כל אחת מהדמויות? שאלות על רגשות ומסרים – כיצד, לדעתכם, הרגישו הילדים כאשר הגישו עזרה? שאלות שקושרות לעולם האישי – מה דעתכם על הסיפור? מה הצחיק אתכם בסיפור? מה אהבתם בסיפור במיוחד? מדוע?
עזרה הדדית מרחיבה את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ותורמת לתחושת הערך העצמי. ניתן לשאול: כיצד עזרו החברים בסיפור זה לזה? מדוע הם בחרו לעזור, לדעתכם? האם גם אתם עזרתם פעם לחבר? איך הרגשתם אחרי שעזרתם? איך החבר הרגיש, לדעתכם? האם חברים עזרו לכם פעם? האם תרצו לשתף? באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להגיש עזרה לחברים? פינת חברים עוזרים – אפשר להכין מרעיונות הילדים מאגר של מצבי עזרה, להכין יחד לוח בנושא ולעודד אחריות חברתית ועזרה הדדית. "סליחה, אפשר טובה קטנה?" – הספר עוסק גם בבקשת עזרה. לעיתים ילדים מתביישים ומעדיפים שלא לבקש עזרה. תוכלו לשוחח על כך ולהדגיש שבקשת עזרה היא, למעשה, חוזקה. ניתן להקריא לילדים כמה מבקשות העזרה המופיעות בסיפור ולשאול: מדוע הנגנים מבקשים עזרה? באילו מצבים צריך לבקש עזרה ממבוגר שמכירים, ובאילו מצבים אפשר להיעזר בחבר? מה מרגישים כשמבקשים עזרה? איך מבקשים עזרה? כדאי לשוחח בקבוצות קטנות ולבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במקרים שבהם קיבל עזרה: מה הרגשת? מי עזר לך ובמה? כדאי גם לשתף את הילדים במקרים שבהם צוות הגן פונה לעזרה, למשל בסידור הגן, וגם במקרים מחוץ לנעשה בגן כדי להדגיש כי כולנו "רִקמה אנושית אחת חיה".
בעלי מקצוע מסקרנים ילדים, והם נהנים לדמיין את עצמם כמותם ולשחק בתור בעלי מקצוע. תוכלו לשוחח איתם ולשאול: אֵילו מקצועות יש בסיפור ומה תפקידם? אילו מקצועות נוספים אתם מַכירים? אילו מבין בעלי המקצוע הייתם רוצים להיות ליום אחד או יותר? כדאי להפגיש את הילדים עם בעלי מקצוע שמעניינים אותם, לצפות בסרטון עליהם או להתבונן בתמונות מתאימות. למי זה שייך?חפצים ומקצועות – ניתן להציג חפצים המתקשרים למקצועות שונים ולשער למי הם שייכים. כדאי לבחור חפצים שהילדים מכירים, כמו: מעדר, סטטוסקופ, מיקרופון, כפפות לתנור, וגם חפצים מוּכרים פחות, כמו: אובניים לקַדרים, מַרְצֵע לסנדלר. ומה עם חפצים שמשתייכים לכמה מקצועות? – מספריים, למשל, הם כלי עבודה של ספר, אך גם של תופרת, סנדלר, רופאה וצייר. תוכלו להניח חפצים כאלה לפני הילדים ולבחון יחד למי הם יכולים להתאים. משחקי דמיון – מקצועות: תוכלו לאסוף אביזרים ותחפושות של בעלי מקצועות שונים ולאפשר לילדים להתחפש, לשחק ולהציג את ה"מקצוע" שלהם. קשר משפחתי – אפשר להזמין בני משפחה לספר לילדי הגן על המקצוע שלהם ולהביא תמונות או אביזרים להדגמה ולהתנסות.
המאייר שחר קובר אייר אתרים מאזור טִבְעוֹן: פסל של אלכסנדר זַיְיד – "השומר", שֶלט הכְוונה לעתיקות בית שערים ובית קפה בטבעון. אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה המייצג את מרחבי החיים של הגן שלכם: תוכלו לצאת ולבדוק אילו חנויות יש באזור ואילו בעלי מקצוע. אפשר להכין רשימה שלהם או לתעד אותם במצלמה. אפשר לחשוב ולדמיין מה היה קורה אילו היו בעלי המקצוע מהמרחב שלנו מתחלפים אלו עם אלו, לחבר יחד עלילה מבדחת ולהוסיף איורים.
"לִיפֵּף תַלְתַל סְבִיב מַעֲרוֹךְ" הסיפור שופע הומורושימוש במצבי אבסורד, כלים מהנים המאפשרים חשיבה חופשית, דמיון ויצירתיות ותורמים לתחושת השייכות. מבלבלים חפצים – אפשר לבדוק יחד באילו חפצים השתמשו בסיפור שלא כמקובל – מסרק, למשל – ולשאול: כיצד משתמשים בחפץ? מה עשו בו בסיפור? ומה עוד אפשר לעשות איתו? תוכלו להביא חפצים שונים, להמציא להם שימושים יצירתיים ולצחוק בקול.
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות – העשרה והרחבה של אוצר המילים: שפה ואוריינות – "תהלוכה", "שעה קלה", "פער עיניים", "בששון ובשמחה". חריזה – כל הסיפור כתוב בחרוזים. מורפולוגיה – פעלים – הסיפור משופע בפעלים שעניינם בעלי מקצוע: "ליפף", "הקציף", "יגרוף", "ישתול", "לגזוז". רצף סיפורי – הסיפור בנוי ממִקטעים קצרים במבנה חוזר של בעיה והתרה. המבנה יכול לסייע במעקב אחרי הרצף ובשחזור הסיפור בעל-פה. הבנת מסרים גלויים וסמויים בסיפור – בסיפור יש מסרים של חברּות טובה וערבות הדדית, חשיבה יצירתית, התחשבות ויכולת לבקש לעזרה.
מודעות חברתית – סיוע בהבנת האחר. התנהלות חברתית – מערכת יחסים חיובית ומתגמלת בין אנשי היישוב. אוריינות גופנית ובריאותית – פעילות ועשייה מביאות לתחושת סיפוק, כפי שניתן לראות באיורים. חשיבה יצירתית – כשהם מתבקשים לעזור, בעלי המקצוע מוצאים דרכים יצירתיות לעיבוד יכולותיהם.
חברּות טובה וערבות הדדית – שייכות, דאגה ותרומה לזולת ברצון. אהבת הדעת, הספר וחדוות הלמידה – הלשון הקולחת, ההומור והאיורים מסייעים להתחבר לסיפור, לחזור אליו ולשחזר אותו בהמשך. יחסי קרבה ואהבה במשפחה – הרמוניה בין האחים הפועלים ומחליטים יחד.
הרצל אומר לכולם שהוא רק השומר, ולכן אם יש בעיה, הם יכולים לגשת אל חדר המורים, אבל בדומה לשחר, ילדים וילדות רבים מרגישים שמבחינתם דמות משמעותית היא כל דמות שאכפת לה מהם, ללא קשר לתפקידה הרשמי.
הַפנו את תשומת הלב של התלמידים לכך שליד הבּוּדקה של הרצל יש ספסל. שאלו: "מדוע יש שם ספסל?"; "האם שחר היא הילדה היחידה, לדעתכם, שבאה לשם ומשוחחת עם הרצל? מדוע אתם חושבים כך?".
לתת ולהכיר תודה – בהשראת הספר אפשר לעשות מחווה למישהו שהתלמידים והתלמידות רואים בו אדם משמעותי. אדם זה יכול להיות מצוות בית הספר, מהקהילה או מכל מקום אחר. כדאי לחשוב יחד על דמויות משמעותיות ועל המחווה הצנועה אך מחממת הלב שאפשר לעשות.
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "תשמעו סיפור" מאת: שחר סיטנר, איורים: אסיה אייזנשטיין, הוצאת: ספרית פועלים (כיתות א').
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
כיף לספר סיפורים וכיף לשמוע סיפורים, החוויה המשותפת גורמת לכולם להרגיש טוב יותר. שוחחו וחשבו יחד – מתי מתאים לספר ולהפליג בדמיון, ומתי דווקא עדיף לספר מה קרה מבלי להוסיף או לגרוע? עם מי יהיה לכם נעים ונוח להתייעץ במקרה של התלבטות?
מי זוכר מה קרה אתמול? האם תוכלו לתאר זאת בצורת סיפור? נצלו את ההזדמנות לשתף ולחלוק בחוויות. אפשר גם לשחק: אחד המשתתפים מספר סיפור והשאר צריכים לנסות ולגלות מה בסיפור קרה באמת ומה הוא פרי הדמיון.
כששחר רוצה לשתף או להתייעץ היא תמיד יכולה לשבת על הספסל של הרצל השומר ולמצוא אוזן קשובה. בחרו פינה בבית והכריזו עליה כפינה שבה תמיד אפשר לספר ולהקשיב. בכל עת שתצטרכו תוכלו לשבת בה, לשתף בסיפורים ולחלוק עצות.
שחר רוצָה שיקשיבו לה – שחר אוהבת לספר סיפורים: בתחילה היא מספרת משהו שקרה באמת, וכשהיא רואה שמקשיבים לה, היא מתחילה לבדות מליבה סיפורים ולהגזים. שחר מתקשה להבדיל בין סיפור שקרה באמת לסיפור בדיוני וחוֹוָה בלבול ודחייה מצד החברים הכועסים. רק הרצל השומר גורם לה להרגיש טוב, בטוח ונוח לשתף. הוא מבין שספסל מזמין, כוס תה מתוק ועיניים טובות הם כל מה שילדים כמו שחר צריכים.
להתבטא ולהישמע – ילדים ממציאים סיפורים או מגזימים מסיבות שונות: רצון לחוש משמעותי ורצוי, רצון להשתעשע ולבחון את תגובות הסביבה, טשטוש ההבדל בין דמיון למציאות או משאלת לב ורצון לשינוי המציאות. לעיתים ילדים מגזימים כי הם חשים שכך עולה ערכם בעיני אחרים, או שכך הם מצליחים למשוך את תשומת הלב אליהם. לעיתים הם מגזימים כשהם רוצים למצוא דרכים להתמודדויות שונות במציאות או לזכות בנחמה ובעידוד כשהמציאות לא נעימה להם.
ביטוי ותמיכה – בדומה לשחר, ילדים צריכים להרגיש שמקשיבים להם, גם כשטוב להם וגם כשפחות, וזקוקים לסביבה תומכת ובטוחה כדי לשתף.
אפשר לקרוא לילדים את הספר כשאתם מרגישים צורך לסייע לתלמידים לבטא את עולמם הפנימי או לשכלל אצלם את היכולת להבחין מתי כדאי להפליג בדמיון, ומתי עדיף לספר מה באמת קרה.
תוכלו לשלב את הספר גם בפעילות שמטרתה ביטוי עצמי ופיתוח הדמיון: ציור, סיפור, מוזיקה, מלאכת יד או תנועה. קריאת הספר יכולה להיות גם כפעילות מטרימה לתהליך כתיבת סיפורים בכיתה.
פינת תמיכה – בהשראת הספסל של הרצל תוכלו להקים יחד בכיתה פינת עצה ותמיכה מזמינה להתייעצות ולשיתוף בקבוצות קטנות.
כדאי לקרוא את הסיפורבקבוצות קטנות כשלכל תלמיד ותלמידה עותק אישי המאפשר להם לעקוב אחר ההבעות של הדמויות באיורים ולהבין מה בסיפור מתרחש במציאות ומה בדמיון.
נקודת עצירה – במהלך הקריאה אפשר לעצור בנקודה שבה שחר מבקשת מהרצל פתרון, לִפנות אל התלמידים ולשאול אותם: "אולי יש לכם רעיון איך לעזור לשחר? מה הייתם אתם מציעים לה לעשות?".
איורים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולבקש מהתלמידים לבחון אילו תֵיאורים מתארים את המציאות בחייה של שחר ושל הכיתה, ובאילו תיאורים משולבים מרכיבים מהדמיון.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה – כדאי לבחון אם התלמידים מבינים את הרצף הסיפורי, ואם הם מבינים את ההבדל בין סיפור דמיוני לסיפור שמתואר כמציאות אף שאינו כזה: "מה סיפרה שחר?"; "למה החברים התרגזו?"; "למה שחר נעלבה?"; "מה הציע הרצל לשחר?"; "מה השתנה בסיפורים של שחר בעקבות ההצעה של הרצל?".
כדאי להתעכב על ההצעה של הרצל ולשאול: "מה ההבדל בין 'תשמעו סיפור שקרה לי' ל'תשמעו סיפור'?"; "האם סיפור חייב לתאר את מה שקורה במציאות?".
מה הופך סיפור למעניין
גוזמאות ודמיון – בסיפור כתוב: "היא הרגישה שהילדים מקשיבים חזק יותר והוסיפה עוד פרטים מעניינים." זה המקום לשאול: "מה זה 'להגזים'?"; "למה לדעתכם שחר הגזימה?"; "גם אתם אוהבים להגזים לפעמים? תוכלו לתת דוגמה?".
סיפורים – שחר אוהבת להמציא סיפורים. כאן אפשר לשאול: "האם אתם אוהבים להמציא סיפורים או מעדיפים להקשיב לסיפורים?"; "אילו סיפורים אתם מעדיפים: סיפורים שקרו באמת או סיפורים דמיוניים?"
ניתן לשקול פעילות בקבוצות שבהן כל תלמיד ותלמידה ישתפו בסיפור אהוב.
כדאי להכיר להם מושגים כמו "מתח", "הפתעה", "גבוּרה", "הגזמה".
בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות? בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים. אפשר גם לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.
פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת שלכם, ההורים.
מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.
אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.
בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?! מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו. גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי. חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות. קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה?
מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?
להבין רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם?
הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?
תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ?
חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?
מה משותףבינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?
יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.
הֶדְבֵּק [קולאז'] – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.
ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?
לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.
כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.
ילדים לומדים בהדרגה לשחק ביחד: עד גיל שלוש לערך ילדים משחקים לרוב במקביל ופחות יחד. לאחר מכן, בגילאי הגן, הם לומדים לשחק יחד. חלקם מעדיפים להוביל את המשחק, ויש שבוחרים להיות מובלים על ידי אחרים וגם כך הם מרגישים שייכים ורצויים. ישנם כמובן ילדים שיחושו תחושות שונות במצבים חברתיים שונים וישנם ילדים שמבקשים לשנות או לרענן את תפקידם החברתי ואינם יודעים כיצד להשתלב באופן אחר מזה שנוצר . הספר "שנינו" נותן הזדמנות להאיר על ילדים "נוחים" כמו נוחולהעצימם! הספר יכול גם לעזור לילדים דומיננטיים להבחין ברגשות של חבריהם למשחק. ילדים יכולים להזדהות עם דמותו של נוח ושיחה על העלילה והמסרים הסמויים בסיפור עשויים לסייע בפיתוח הבנה חברתית וכישורים חברתיים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי, כך שיתאפשר לילדים להתבונן באיורים ולהבין טוב יותר את המבע של הדמויות ואת הרצף הסיפורי. זאת בעיקר משום שהספר שופע באיורים צבעוניים המשלימים את הכתוב ומדגישים את נקודות המבט השונות של הדמויות ואת החוויה השונה שלהן בפעילויות המשותפות. קריאה ראשונה – כדאי לשאול שאלות שיעסקו שינטרו בהבנת העלילה: במה משחקים הילדים? מי העומד? מי המתנדנד? איפה הסתתר נוח? מדוע הילדה נבהלה?
קריאות בקבוצות קטנות – הקריאות הבאות הן הזדמנות להעמקה בסיפור, להבנת הצד הרגשי של הדמויות ולטיפוח כישורים חברתיים ורגשיים: הילדה בסיפור חוזרת ואומרת לנוח שהם "פשוט מתאי…מים! ", תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים ולשאול: האם לדעתכם גם נוח הרגיש שהם מתאימים? האם הוא נראה מרוצה במהלך המשחקים? מה נראה שלא התאים לו? מה קורה לדעתכם לילדה כשהיא לא מוצאת את נוח? מה השתנה במשחק אחרי שמצאה אותו? בסוף הסיפור, האם נוח עצוב או מוטרד? כיצד מתאים לו לשחק עכשיו? להתבונן באיור – אפשר להתבונן יחד באיור בו הילדה משתמשת במרבד כגלימה ונוח מחזיק את גלימתה, ולשאול: מה לדעתכם מרגישות הדמויות שבאיור? עולמם של הילדים – בשלב הבא, תוכלו לעסוק בחיי הילדים ולשאול: מה מתאים להם כאשר הם משחקים עם חברים? איך שמים לב לרצונות של חברים גם אם לא אמרו זאת במפורש? אפשר לבקש לשתף במקרים של אי הסכמה בין חברים: כיצד הרגישו? כיצד נהגו? כיצד התנהגו החברים? כיצד הם הרגישו? האם אפשר היה להתנהג אחרת? תוכלו לחזור אל הספר במצבים חברתיים שונים בהם תבחינו בילדים וילדות שאינם מרגישים שותפים למשחק, בהם ילדים "נגררים" אחר אחרים, או במצבים בהם הם אינם מצליחים לבטא מה מתאים להם.
הסופרת בחרה לקרוא לילד "נוח", שם שמרמז על היותו מתחשב ומשתף פעולה. תוכלו להעמיק בהבנת השם שנבחר: אפשר לחפש יחד את הפירוש למילה "נוח" ולהקריא לילדים ובעקבות כך לשאול: מדוע לדעתכם בחרה הסופרת לקרוא לילד בשם הזה? בהמשך אפשר להרחיב את ידע העולם ולהכיר את משמעותם של שמות נוספים, של ילדי וידות הגן למשל. להעשרה – הערך "נוח" באתר מילוג
בתחילת הסיפור הילדה מובילה את נוח בידה אל משחק המחבואים ואילו בסופו – נוח מוביל אותה. כדאי לאתר יחד את שני האיורים המציגים זאת. כהמשך לכך תוכלו לשחק משחק זוגות – ולאפשר לילדים לבחון את עצמם פעם כך ופעם כך: להוביל – ניתן לסמן מסלול מנקודה אחת לאחרת ולבקש מהזוגות לעבור את המסלול כשאחד מוביל מלפנים ואחד הולך בעקבותיו. אפשר להשתמש בעזרים כמו חישוק ששניהם אוחזים בו. ואפשר להשתמש בדמיון ולעבור אותו כקטר וכקרון. בתום המסלול הצמדים יתחלפו בתפקידים. בשלב האחרון, כל זוג פועל בשיתוף: הולכים במסלול זה לצד זה. להחליט – ניתן לבקש מהזוגות לעמוד אחד מול השני – כמו מול ראי. כשבכל פעם רק אחד מבני הזוג מחליט על תנועה, והשני מחקה אותה . אחרי מספר תנועות, ניתן להתחלף. בשלב האחרון כדאי להציע לילדים רצף קצר של תנועות שעליהם לבצע יחד. כדאי לשוחח בעקבות הפעילות – מה הייתה החוויה שלכם בכל אחד מהמצבים? האם ביקשתם דבר מה מהחבר – לעצור, למהר? האם הוא התייחס לבקשותיכם? האם נהניתם יותר כשהייתם המציג או כשהייתם הראי? ואולי בשני התפקידים?
שפה ואוריינות – קידום ניצני קריאה – גילוי של מילים החוזרות על עצמן באמצעות אופן הכתיבה המיוחד, כגון: "אני", "אתה", "נֹחַ". התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב – שילוב של גוֹפנֵי כתב עם האיורים נותן משנה תוקף למילים ולאיורים כאחד: כאשר הילדה קוראת לנח שנעלם בשמו, השם "נח" כתוב באותיות "רועדות" ומדגים את המושג "קול רועד".
פירוק והרכבה של מילים – מילים אחדות בספר מחולקות להברות, למשל: "מתאי-מים".
בועיות דיבור – מסייעות להבין מיהו הדובר.
סימנים מוסכמים בכתב – בעמוד שבו הילדה מחפשת את נח מופיע בבירור סימן שאלה – ? – לצד סימן קריאה – !. כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לסימני פיסוק אלה ולמשמעותם.
ידע מתמטי – במהלך משחק המחבואים אפשר לספור מ-10 עד 100 בדילוגים של 10.
מודעות עצמית והכְוונה עצמית – הנעה עצמית וחוֹסן: עם התפתחות העלילה נח מגלה יכולות של קבלת החלטה ושל אסֶרטיביות וכך מחזק את תחושת החוסן שלו.
מודעות והתנהלות חברתית – התנהלות חברתית טובה ומְתַגמלת, אמפתיה וראיית צורכי האחר, התחשבות ושיתופי פעולה.
אוריינות מתמטית – משחק המחבואים מְזַמן שימוש במונחים מתמטיים בחיי היומיום. בועיות הדיבור שבאיורים משלבות את הסְפָרות 1, 2, 3 ואת שם המספר הכתוב בספירת הדילוגים בעשרות.
צדק חברתי וערבות הדדית – מערכת היחסים בסיפור מציגה "דגם מוקטן" של התנהלות במערכות יחסים חברתיות ומאפשרת לפתח שיחה על ערכים, כמו התחשבות באחר, ראיית הזולת, כבוד הדדי, ערבות הדדית, אמפתיה והגינות.
האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.
דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?
מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?
מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?
צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.
הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.
התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.
עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.
תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.
כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.
העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.
אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".
חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"
רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".
הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".
מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.
רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.
שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".
אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.
כל העומד מלפני מאחורי ומצדדי הוא העומד 🙈 תרצו להכין ולשחק עם הקטנטנים במשחק כייפי בעקבות קריאת ״מחבואים״? קלי קלות!מה צריך? ☑️ נייר צבעוני/סול ☑️ דבק גוזרים בתים צבעוניים ומחביאים עכבר בכל פעם מתחת לבית אחר. משחק כיפי לקטנטנים שאפשר ללמוד דרכו אוצר מילים, צבעים ומרתק אותם לחיפוש. קריאה ופעילות מהנה!
במשחק פשוט ומהנה קורה כל כך הרבה: אנחנו נהנים וסקרנים – איפה אבא? מה עושים עכשיו? – אנחנו לומדים לחפש ולמצוא פתרונות למצב חדש, מגלים שאדם או חפץ קיימים גם כשלא רואים אותם ופתרון התעלומה ממלא אותנו בתחושת הצלחה ושמחה – אבא לא נעלם! מצאנו אותו!
בין דפי הספר מתחבאת הפתעה: איור של חתול קטן שהצטרף אל המשחק. תוכלו לתת לפעוטות לחפש את החתול ולהצביע עליו בכל עמוד. מיאווו! רק היזהרו לא לדרוך לו על הזנב…
זוהי הזדמנות נהדרת לחבר בין המעון לבית: ההיכרות המוקדמת עם הפעילות מקילה על ההורים וממלאת את הפעוט בתחושת הצלחה משום שהוא כבר "פגש" את החתול במעון. בעזרת הספר גם ההורים יקבלו טעימה קטנה מהנעשה במעון ויוכלו להצטרף לקריאה בהנאה.
לקריאת ספרים מגיל צעיר תרומה עצומה להתפתחות הפעוטות, אבל כמו בכל דבר חדש עולה השאלה – איך נמצא את הדרך? ההצעה שלנו היא להכיר לאט-לאט ובהדרגה: ניתן לפעוט להתחבר לספר בדרך שלו: מישוש, פתיחה וסגירה ואפילו "טעימה" בפה. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובכיף. בהתחלה אפשר לקרוא אפילו דף אחד, להכיר ולהתרגל, והנה – הספר הפך לחבר!
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לרגל קבלת ספר חדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר, להראות לפעוטות את כריכת הספר, כיצד הוא נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו, ולאחר מכן לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולתת לכל אחד ואחת זמן ואפשרות להתיידד עם הספר: למשש אותו, להביט בו, לדפדף ולהציץ מה קורה בספר של החברים לכיתה.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – עבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושלהם זמן לגלותאותו ולהפוך אותולחבר. אפשר לשאול אותם: מה זה? מה יש בפנים? פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא חלק חשוב בתהליך. הזמן שהם מקדישים לכך הוא הצעד הראשון בדרך להיות קוראיםואוהביספר.
מָה מְעַנְיֵן פָּעוֹטוֹת?– בזמן שהפעוטות "חוקרים את הספר", אתן, המטפלות, יכולות להתבונן באופן שבו הם ניגשים אל הספר – מה מעניין אותם? מה הם מחפשים? – ולהצטרף אליהם אל מסע הגילוי.
אחרי שהפעוטות חקרו את הספר, כדאי לקרוא להם אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון.
לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו השירים שאתן שרות במעון שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים למילה המוּכּרת או לצליל המוכר.
לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – הקריאה החוזרת הופכת את הספר למוּכּר ומהנה ויוצרת תחושת ביטחון: "אני כבר מכיר ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד: בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך – גם עלילה.
נַתְחִיל בַּגּוּף – תוכלו להתחיל ולשחק במה שהכי מוכר לפעוטות: אפשר להסתיר את העיניים מאחורי כף היד ולגלות אותן ולאחר מכן להחביא את היד או בובה מאחורי הגב.
מִי עוֹד מִתְחַבֵּא? – בהמשך ניתן להחביא חפץ או דובי ולהוסיף רמזים שיעזרו לנחש מי מסתתר. אפשר לחלק לפעוטות מטפחות, לתת להם להציץ ולעשות "קוּקוּ".
מומלץ לספר להורים על התוכנית, לצלם רגעי קריאה ושמחה בפעילות במעון, ליידע אותם שהספר בדרכו הביתה ושכדאי להכיר את שני הדפים האחרונים בספר המיועדים להם ולפעוטות.
פעוטות אוהבים להיות חלק מהסיפור: לחזור על מילים ועל צלילים שבספר או להציג את המעשים של גיבורי הספר. כך הם מזדהים עם הסיפור, מעשירים את עולמם הרגשי ורוכשים אוצר מילים ומושגים. לכן בזמן קריאה משותפת כדאי "לנגן" בחצוצרה, "לתופף" יחד בתוף בעזרת הידיים ו"לנצח" על מקהלה.
גילי מוצאת תפקיד שמתאים לה ומנצחת על התזמורת. בעקבותיה תוכלו לשוחח על התפקידים של הפעוטות בבית: מה הם יודעים ורוצים לעשות – לאסוף צעצועים? לטאטא רצפה? לעזור לערוך שולחן לארוחה?
לנגן ביחד כמעט כל חפץ יכול להיות כלי נגינה: אפשר למחוא כפיים יחד בקצב השיר או לאסוף כלי נגינה, קשקשנים וכלים שתמצאו. סיר עם כפות יכול להיות תוף, גליל נייר יכול לשמש כחצוצרה. אפשר גם לנסות להקיש על חומרים שונים ולבחון: אילו צלילים עולים מהקשה על עץ? על אריח רצפה? על מתכת? תוכלו להחליט על שיר אהוב ולנגן אותו יחד.
לנצח על תזמורת מי מנצח ומי מנצחת? – בזמן האזנה משותפת למוזיקה אהובה תוכלו להוסיף מקל קטן ו"לנצח" על הנגנים. אפשר לרקוד לצלילי המוזיקה ולהציג את הכלים השונים, ומדי פעם להתחלף בתפקידים.
מפגש ושיחה במעון לפני הקריאה – מי מנגן ומי מאזין? – כדאי להביא למפגש כלִי נגינה. הוא יכול להיות כלי צעצוע, כלי שהכנתם מסיר ומכפות, למשל, או כלי נגינה אמיתי שאחת מכן יודעת לנגן עליו. כדאי להאזין יחד למוזיקה ולאחר האזנה קצרה לשלב את כלי הנגינה ולהאזין לו משתלב בנגינה. בחירה – חשוב לשים לב שהמוזיקה מרגיעה ומהנה כדי לאפשר גם לפעוטות שרגישים לרעשים ליהנות מההאזנה. מי בא היום לכיתה? – בעקבות ההתנסות כדאי לספר כי היום מגיע ספר מיוחד המספר על… מוזיקה! המחשת הסיפור – בזמן קריאת הסיפור תוכלו להדגים את כלי הנגינה בעזרת תנועות ידיים: כך מכים על תוף וכך מנצחים על תזמורת. צלילים – כדאי להדגיש את הצלילים המופיעים בספר: "בים בם בום" לתוף, "פלינג פלנג פלום" לגיטרה, "טו טו" לחצוצרה. פעוטות שותפים לנגינה – גם הפעוטות יכולים לנצח כמו גילי ולפרוט על גיטרה כמו איתן, גם אם אין להם כלי נגינה. כדאי לעודד את כל הקבוצה "לנגן" בעזרת הידיים: לתופף, לחצרץ או לפרוט על גיטרה "בכאילו".
מוזיקה בחיי הכיתה מוזיקת מעבר – ניתן להשתמש בקטעי מוזיקה קבועים כדי לציין מעבר בין פעילויות, למשל לקראת ארוחת הבוקר או לקראת חזרה מהחצר לכיתה, וכך להקל על הפעוטות את המעברים. לפתיחת שעת סיפור אפשר לבחור בפתיח לפסקול של ספרי ספריית פיג'מה. מוזיקה ומצב רוח – מוזיקה היא העדפה אישית, מבטאת לא פעם את מצב הרוח ומשפיעה עליו. תוכלו להתאים אותה למצבים שונים בגן. אפשר לשאול את הפעוטות (ולהיעזר לשם כך בהורים) מה המוזיקה האהובה עליהם ולהשמיע אותה במפגש או בפעילות בקבוצות קטנות. מוזיקה או רעש? – כאמור, ישנם פעוטות הרגישים לצלילים גבוהים או רועשים. כדאי להתאים את הצלילים ואת העוצמה להעדפות רבות ככל האפשר.
כלי נגינה תוכלו להכיר כלי נגינה שמנגנים בהם במעון, כמו: משולש, תוף, מצילתיים, חלילית ומפוחית, להביט בהם ולבחון את צורתם, את החומר שהם עשויים ממנו ואת הצלילים שניתן להפיק מהם. איך מנגנים? – איברי גוף – אפשר לקשר בין כלי נגינה לאיבר שבעזרתו מנגנים: בתוף אנו משתמשים בידיים, בחלילית – בידיים ובפה, ובאילו איברים אנחנו משתמשים לנגינה במשולש או במפוחית? לאט-לאט – פעוטות מגלים את העולם ויכולים להשתהות ולבחון כלי נגינה אחד לאורך זמן, אפילו לאורך יותר ממפגש אחד. כדאי לאפשר להם לבחון שוב את החומר ואת הצורה של כלי הנגינה, למשש אותו, להאזין לו ולהפיק ממנו צליל. להעשרה – סרטון היכרות עם כלי נגינה. מנגנים בחפצים – בקבוק מים ריק עם אבנים קטנות יכול לשמש רעשן, מקל יכול לשמש מקל מנצחים, ומכסי סירים יכולים להפוך למצילתיים. אני מנגן וגם את מנגנת – כדאי לעודד שיתוף פעולה בעזרת השיר "אני מנגן על…" ולאפשר לפעוטות להחליף ביניהם כלי נגינה. מומלץ להעצים כל אחד מהנגנים ומהנגניות. השיר "אני מנגן" בביצוע עוזי חיטמן.
תזמורת במעון בעקבות הסיפור תוכלו לחלק לפעוטות כלי נגינה וליצור תזמורת שמחנכת מנצחת עליה. כדאי להתנסות בקבוצות קטנות וכך לאפשר לכל הפעוטות להיות גם מנצחי התזמורת, אם רצונם בכך. ניתן למחוא כפיים בקצב הניצוח ולהפסיק או להמשיך את המחיאות על פי הוראה של המנצחת על התזמורת. להעשרה – משחקים מוזיקליים – ילד מוזיקה – משחקים מוזיקליים
ביחד ולחוד בתחילת הסיפור הילדים מנגנים לבדם, ולאחר מכן הם מנגנים ביחד. כדאי ללמד את הפעוטות את המושגים "ביחד" ו"לבד" ולבחון איתם מה עוד עושים במעון לבד ומה עושים ביחד. לבד וביחד בחיי הכיתה – ביום-יום כדאי לשלב את המושגים "ביחד" ו"לבד", לדוגמה: "עכשיו כולנו עושים קבלת שבת ביחד"; "עכשיו כל אחד רוקד לבד, ועכשיו רוקדים ביחד".
אני יכולה! אני יכול! גילי לא רוצה לנגן, אבל מוצאת לעצמה תפקיד חשוב: להיות מנצחת על תזמורת! כמו גילי, לעיתים פעוטות לא מצטרפים לפעילות. לפעמים היא לא מוצאת חן בעיניהם, ולפעמים הם מחפשים לעצמם תפקיד שיתאים להם ושהם מרגישים שהם יכולים לבצע אותו. בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהפעוטות לספר מה הם יכולים לעשות: "אני יכולה לאסוף צעצועים", "אני יכול לעזור לסדר צלחות לארוחה", "אני יכולה להציע משחק לחבר"…
Toddlers like to be part of the story: Repeating words and sounds found in the book, or dramatizing the actions taken by the different characters. It is their way of identifying with the story, enriching their emotional worlds, and acquiring vocabulary and concepts. That is why, when reading together, you could “play” the trumpet, “beat” on a drum using your hands, and pretend you’re a choir conductor.
Gilly finds a job that suits her as the conductor of the orchestra. Following her decision, you too can discuss your toddlers’ roles at home: What can they do and what do they want to do? Pick up their toys? Sweep the floor? Help set the table for dinner?
Almost any item can become a musical instrument: You could clap together to the rhythm of the song, or collect any instruments, rattles, and utensils you can find. A pot with spoons can be a drum, a used roll of paper towels can be a trumpet. You could even try to tap various materials to find out what kinds sounds tapping wood makes? And what about tapping the floor? Or metal? You may enjoy picking one of your favorite songs and playing it together.
Are your toddlers conductors? While listening to your favorite music together, you could hold a small stick and “conduct”. Perhaps you could dance to the music, acting out the various instruments, and switch roles from time to time.
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
כל אחד וכל אחת יכולים לעזור לאחר, גם פעוטות. אפשר לשאול את הפעוטות במה הם עוזרים לאחרים או לומר להם שהם עוזרים כשזה קורה: "זוכר שעזרת לי לסדר את השולחן?", "תראי איך את עוזרת לי לסדר את הצעצועים!" .
האיורים הם חלק מהסיפור, ובאמצעותם פעוטות מזהים וזוכרים את מהלך הסיפור ופרטים ממנו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולחפש את החפצים שנוני נתן לאימא 'היכן מצויר תיק?' ו'איפה נמצא איור של מעיל?'
קוראים יחד במהלך ההקראה תוכלו לעצור בכל פעם שנוני מבקש עזרה ולשאול את הפעוטות: מה נוני מבקש מאמא? למה הוא צריך עזרה? לקראת סוף הסיפור, כשאמא צריכה עזרה, תוכלו לעצור, להתבונן באיור ולשאול: מה קרה? למה אמא צריכה עזרה? – כי הסלים כבדים, כי היא מחזיקה הרבה דברים… הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות כבר יכירו את הסיפור ויוכלו להשתתף במשפטים החוזרים בסיפור: "אבל רק רגע, מה קרה? נוני צריך עזרה?" המחשה – כדאי להציג את הסיפור לפעוטות ולהמחיש להם כיצד התיק, הכפפות, הצעיף, הכובע והמעיל עוברים בהדרגה מנוני לידיה של אמא, וכיצד נוני עוזר לבסוף לאמא ולוקח ממנה את הפריטים האלו. את נוני ואמא ניתן להמחיש באמצעות בובות, שתי מחנכות או מחנכת ופעוט. לשיר יחד – חורף – גידי גוב
איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור זה לזה, למחנכת במעון או להורים? – עוזרים לסדר את כיתת המעון – עוזרים לחבר ונותנים לו חלק ממשחק – עוזרים לסחוב דברים קלים – עוזרים לחלק ספרים או כלי נגינה, ומה עוד? בכל פעם כזו נעודד את הפעוטות ונחזק אותם במילים טובות: "איזה יופי עזרת לסדר את פינת הספרים", "את חברה טובה. עזרת לחבר ונתת לו את המשחק." קשר עם הבית – ספרו להורים על הספר שאתם קוראים ועל כך שאתם מעודדים עזרה בכיתת המעון. שתפו אותם ברעיונות לעזרה בבית, כמו עזרה בעריכת שולחן או עזרה בניקיון בעזרת מטאטא קטן או מברשת.
בעקבות הדרך של נוני ואמא תוכלו ליצור עם הפעוטות "מסלול" בכיתת המעון שמתאר את הדרך מהבית למעון ובחזרה: "עכשיו עוצרים. עוד מעט חוצים את הכביש." "עכשיו קופצים מעל השלולית." "עכשיו הגענו למעון / הביתה!"
תוכלו לעודד את עצמאות הפעוטות ולתרגל תלייה של התיק האישי על המתלה במקום המיועד לכך. קשר עם הבית – שתפו את ההורים ובקשו מהם לתת לפעוט לתלות את התיק בעצמו כשהוא חוזר הביתה, להוריד את התיק מהמתלה כשהוא יוצא למעון, ואם אפשר – גם לסחוב אותו בדרך. הפעוטות ייהנו מתחושת המסוגלות. תיבת פעילות – תוכלו להכין תיבת פעילות ובה תיקים מסוגים שונים, כמו תיק גב, תיק צד או תרמיל.
בסיפור מוזכרים בגדי חורף שונים: מעיל, כפפות, צעיף, כובע. כדאי להביא לכיתת המעון בגדים או תמונות של בגדים ולמיין אותם לבגדי קיץ (חולצה קצרה, כובע מצחייה, בגד ים…) ולבגדי חורף (מעיל, צעיף, כובע צמר, כפפות…). משחק התאמה – אפשר להתאים בין הבגד לפעולת הלבישה שלו: צעיף כורכים סביב הצוואר, כפפות עוטים על הידיים, כובע חובשים על הראש. אפשר לחזור ולהיזכר בזברה שלובשת פיג'מה. להעשרה – פועלי לבישה בעברית, האקדמיה ללשון העברית
אילו דברים גורמים לכם הנאה וניתנו לכם בחינם? – תוכלו להביט באיור שבו החכם מציג את הדברים הטובים בעולמנו שניתנים לנו בחינם, ולשתף זה את זה – האם גם אתם נהנים מהם? ואילו עוד דברים שניתנים בחינם אהובים עליכם?
לפני הקריאה – אפשר להתייחס לשם הספר ולשאול: מהי, לדעתכם, משמעות המילה עונג? מתי אתם מרגישים שאתם מתענגים על משהו?
כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות מעוררות עניין ומעורבוּת: זוכרים למה החכם הזמין את הרוכל? נמשיך ונגלה!; מי, לדעתכם, צודק: הרוכל או האופה? מדוע?"
שיחה – תוכלו לפתוח בחיבור לַשיח המַטרים: על מה התענג הרוכל בכל ערב? מדוע זה הכעיס את האופה? מה הרגשתם כשהחכם ביקש מהרוכל להביא שקיק מטבעות? האם הופתעתם מהחלטתו של החכם? מה דעתכם על סוף הסיפור?
תוכלו לחזור אל הסיפור כשתרצו להעצים את מי שזקוק לחיזוק ולאזכור של הייחודיות שבו.
כדאי להכיר את הביטוי "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר– הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (מסכת אבות ד, א) ולהבין את משמעותו:
"איזהו עשיר?" – האם עשיר הוא רק אדם בעל כסף ונכסים? האם אדם עשיר יכול להיות מי שיש הרבה חברים לצידו? ומי עוד יכול להיחשב עשיר?
לשמוח בחלקי – היכן אנו פוגשים בזה בכיתה? תלמידים ותלמידות משווים את עצמם לקבוצת השווים ובוחנים את עצמם לעומתם: מי רצה הכי מהר? מי מצייר יותר יפה? לצד חשיבות ערך ההישגיות ישנה חשיבות להכרת החוזקות של כל אחד ואחת ולשמחה בהן.
כרטיס העושר שלי – ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לציין תכונה או יכולת שהם שמחים בהן – "אני שמח שיש לי חברים", "אני שמחה שאני קופצת גבוה" –ולכתוב אותה על גבי כרטיס. כדאי לקשט את הכרטיסים, לשמור אותם ולהיזכר בעת הצורך בעושר האישי הייחודי.
"דברים רבים בעולם ניתנים לנו בחינם" – ניתן לשאול: אילו עוד דברים מהנים שניתנים לנו בחינם אתם מכירים?
שֵׁיט תענוגות שבועי – תוכלו לקיים סבב כיתתי שבועי שבו תלמידים משתפים במשהו מהנה שקרה להם השבוע וניתן להם בחינם, למשל: "צחקתי בקול", "הלכתי לראות שקיעה בים". החזרתיות שבשיתוף יכולה לסייע להתמקד בטוב ולטפח ראייה חיובית.
בית בונים ביחד או שלא בונים בכלל! פעילות בעקבות ״איך בונים בית?״ שכתבה מיה מיטב ואיירה טליה דריגס.מה צריך? ☑️ נייר סול ☑️ מספריים ☑️ דבק ☑️ דמיון, יצירתיות ושיתוף פעולה!כל ילד וילדה חותכים בנפרד צורות פשוטות בצבעים שונים. אחר כך כולם מצטרפים זה לזו ומדביקים ביחד את החלקים, עד שמקבלים בית לתפארת שכולם עזרו לבנות 🏠
קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.
כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.
בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".
הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך? מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה. לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה? בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור. ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים? שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד? להעשרה – מילתהיוםבגן – יחד משחקישיתוףפעולה, אתר יוצרות שפה
לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע? יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.
מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים? לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה. תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?
כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן. רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר? הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו. במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש? את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות. להרחבה – מקימיםביתןמקרטוניחלב מהעושיםכשנתקליםבקושי
ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות. הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים? להרחבה – תהליכיתיכון– תכנוןובנייהבגן
המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.
קריאה משותפת בספר יכולה לעורר בילדים מחשבות רגשות ותחושות: כמו הגוזל, הם יכולים לחוש קטנים ושבריריים; וכמו אפרת, הם עלולים להרגיש שלא מבינים אותם, או להיות נחושים להמשיך ולעשות את מה שנכון בעיניהם. כדאי לשבת יחד קרוב, וללוות את הקריאה במגע מלטף ומרגיע: המגע מקרב בין הילדים להורים ומחזק אצל הילדים את האמונה שיש מי שתומך בהם וקשוב לרגשות שהספר מעלה בהם.
קוטן בוטן גדל, ואפרת, שמגלה עצמאות ואחריות, גדלה גם היא. תוכלו לשוחח ולשאול את הילדים במה הם גדולים ואחראים יותר משהיו בעבר – האם, למשל, הם מטפלים בבעל חיים? מבצעים פעולות בעצמם? עוזרים בבית ולחברים? תמיד כדאי להזכיר לילדים תחומים שבהם אתם, ההורים, רואים שהם התפתחו וגדלו, וכך לתת לילדים הרגשה טובה ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.
גם אתם יכולים לעזור לבעלי החיים בסביבתכם: אפשר להכין תחנת האכלה לציפורים ובה פירורים, להניח קערת מים לחתולים, להכין שלט שמגן על קן נמלים, או לחשוב יחד על עזרה משלכם לבעלי החיים שבסביבה.
הטרמה – לפני הקריאה כדאי לשאול את הילדים: מה ההבדל בין גוזל לציפור? ולהסביר שגוזל הוא כמו התינוק של הציפור. כשהוא נולד הוא עוד לא עצמאי והוא צריך שיאכילו אותו ושישמרו עליו. תוכלו להראות תמונה של גוזל של ציפור דרור, הציפור שבסיפור.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק משלהם, כך הם יוכלו לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
היכרות עם מילות מפתח – בספר מופיעות מילים בעברית "גבוהה". אפשר לבחור מראש כמה מילים: "כדי סדק", "פת", "מכמיר", "מזלפת" ולשלב אותן בפעילות שמדגימה את משמעותן, בטרם הקריאה.
שימוש בתנועות גוף ומחוות ידיים יכול גם לעזור להבין מילים חדשות: במילה "מצטנף" תוכלו לכווץ את הגוף ולחבק אותו עם הידיים.
הבנת הרצף הסיפורי – תוכלו לשאול: מה עושה אפרת? איך היא מטפלת בקוטן בוטן? מה חשבו החברים והמשפחה שלה על כך שהיא מטפלת בו? מה קרה בסוף הסיפור? למה החתול מחכה?
הבעת דעה – למה לדעתכם אפרת החליטה לטפל בגוזל? מה דעתכם על ההחלטה שלה? למה המשפחה של אפרת חשבה שזה רעיון לא טוב? למה אבא התכוון כשאמר שלאפרת "יישבר הלב"? אם הגוזל היה יכול לדבר מה הוא היה אומר לדעתכם?
שיח רגשי המחבר לחייהם של הילדים – מה הרגישה לדעתכם אפרת כלפי הגוזל? איך הרגיש הגוזל כשאפרת טיפלה בו? האם טיפלתם פעם בבעל חיים בבובה או באח קטן? יש לכם בעל חיים בבית? איך הרגשתם כשטיפלתם בו? מה לדעתכם הרגישה אפרת כשהגוזל גזל והפך לעצמאי?
תוכלו להזמין את הילדים לצייר את קוטן בוטן כמו שהם מדמיינים אותו או ליצור אותו מחומרי יצירה שונים. מסביב לקוטן בוטן תוכלו לכתוב משפט עידוד שכל ילד יבחר ולשתף את ההורים במילות העידוד שבחרו ילדיהם.
בעקבות הספר אפשר ללמוד על ציפורים שונות שיש בסביבת הגן: תוכלו לצאת לצפות בציפורים ולהיעזר בתמונות ובמקורות מידע על מנת לאפיין את התכונות של כל ציפור. אפשר גם ללמוד על חלקי הציפור השונים ולחפש אותם באיורים שבספר.
להעשרה – פינת ציפורים בחצר הגן זיהוי ציפורים במראה ובקול, המרכז לטיפוח ציפורי הבר
כאשר מוצאים גוזל או חיה פצועה ישנם ארגונים שונים שיכולים לסייע בטיפול. במידה ויש עמותה או ארגון בעלי חיים בקרבת מקום אפשר לספר על כך לילדים ואף ליזום מפגש או ביקור.
כדאי למצוא זמן מתאים לקריאה: זה לא חייב להיות לפני השינה, אלא זמן שנוח לכם – הורים, ילדים וילדות – ומאפשר לכם לעצור הכול ולהיכנס יחד לעולם המיוחד שספר פותח בפניכם.
את תהליך הגדילה של ילדות וילדים מלווים פחדים שונים, והדיבור עליהם עוזר להתמודדות איתם ולהחדרת תחושת ביטחון. תוכלו לשוחח יחד על פחדים: מה מפחיד? מה עוזר להתגבר?
"הידד, מעיין!" קוראים כולם כשמעיין מפחדת. ואיך אתם יכולים לעודד זה את זה? אפשר להחליט על מילות עידוד משפחתיות, אולי למצוא שיר מעודד או קריאה משותפת שתעניק לכם שמחה וכוחות.
קְרִיאָה בְּרֶצֶף – כדאי לקרוא את הסיפור ברצף כדי לשמר את תחושת הריגוש והמתח העולה ממנו. קְרִיאָה חוֹזֶרֶת בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – הקראה חוזרת מאפשרת שיח אינטימי שניתן לשתף בו ברגשות, להקשיב, לתווך, לעודד ולחזק. בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר נוּכַל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים: שְׁאֵלוֹת הֲבָנָה: לאן הלכו מעיין ואחותה? מדוע? מה קרה בגן השעשועים? מדוע מעיין והדר נפרדו? מה עשתה מעיין לאחר שהדר הלכה? שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְמַחְשָׁבוֹת וְלִרְגָשׁוֹת: איך הרגישה מעיין כשטיפסה על הסולם? על מה היא חשבה כשהגיעה לשלב הגבוה? כיצד ניסה הקהל למטה לעזור לה? מה היא הרגישה כאשר שמעה את קולות העידוד? כיצד היא התגברה על הפחד? כיצד עודדה אותה אחותה הדר? יְלָדִים וּפְחָדִים – ילדים וילדות רבים בגיל גן חווים תקופה של פחדים כחלק מהתפתחותם הטבעית. הם חווים פחדים שונים: פחד מרעש חזק, מפרידות או ממעברים. משום שהדמיון שלהם כה עשיר ואין אצלם הפרדה מוחלטת בין דמיון למציאות, הם חווים גם פחדים רגשיים ודמיוניים: פחד מחושך, ממפלצות, ממכשפות וכדומה. תּוּכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל פַּחַד בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי להתמודד עם פחד מומלץ לדבר עליו. כְּדֵי לְיַצֵּר אֲוִירָה פְּתוּחָה וְנוֹחָה לְשִׁתּוּף הגננת יכולה להטרים ולשתף בפחד משלה ולספר שיש סוגים שונים של פחדים. אפשר להציע לילדים וילדות לשתף בפחדים שלהם. כְּדַאי לִיצֹר מַעְגַּל שִׁתּוּף שיעודד את הילדים לדבר על פחדיהם, יסייע לקרב לבבות ולהבין שהרגש העוצמתי הזה הוא רגש טבעי המשותף לכולם. רְגָשׁוֹת בְּאִיּוּרִים– כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות כיצד בחרה המאיירת לאייר את קשת הרגשות של מעיין. תְּמִיכָה וְעִידוּד – השיח מאפשר להרהר בצורך האישי בתמיכה ובחיזוק ולהבין מה עוזר לילדי הגן ומה עוזר לאחרים. תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל: מה גרם למעיין לעלות בסופו של דבר? למה, לדעתכם, דווקא המילים של אחותה השפיעו עליה? האם העידוד נחוץ רק בשעת פחד? באילו עוד מצבים, לדעתכם, אנחנו זקוקים לעידוד? מה עוזר לכם להירגע או להתגבר כשקשה? מי מעודד אתכם? כיצד הם עושים זאת? כיצד אנחנו יכולים לעודד את החברים בגן? הַבָּעַת רְגָשׁוֹת בְּ"מֵאָה שָׂפוֹת" – לאחר השיח אפשר להזמין את הילדים לנסות ולהביע את הרגשות בציור, בכיוּר, בפנטומימה, בהדבקה ועוד.
הספר מאפשר לילדים ולילדות לגלות את תחושת המסוגלות שלהם ולהבין שגם הם-עצמם גיבורים לפעמים. ניתן לחזור אל הסיפור ולהדגיש שאמיץ הוא לא מי שלעולם לא פוחד או מתקשה, אלא מי שמתגבר על הפחד או הקושי. גילאי הגן מתאפיינים לא רק בהתמודדות עם פחדים, אלא גם בהזדהות עם סיפורי אומץ והתגברות על פחד. קָשֶׁה לִי – כמו מעיין, שיצרה תור מאחוריה, גם בחיי הגן לכל אחד ואחת קצב אחר ותגובה אחרת: הילדים נבדלים זה מזה בהסתגלות למעברים, בהתארגנות, באכילה, במשחק ובכל פעילות משותפת, מה שיכול לגרום תסכול וקוצר רוח. הסיפור מאפשר להתבונן ברגעי התסכול מזווית ראייה רעננה שמגויסת לטובת החברים המתקשים. ניתן לחזור אל הספר שוב ושוב כחלק משיח על סבלנות, תמיכה ועידוד במצבים חברתיים שונים בחיי הגן.
גן שעשועים הוא מהמקומות שצריך לחכות בהם בתור. נשאל את הילדות והילדים: היכן עוד צריך לחכות בתור בגן ובמרחבי החיים? מדוע חשוב להמתין בתור? מה קורה כשאין תור? ומה כדאי לעשות כשהתור מתארך ומשעמם? אפשר, למשל, לספור כמה אנשים מחכים בתור, להמציא משחק או לעשות תרגילי התעמלות וכדומה. האם יש לכם עוד רעיונות? את הרעיונות השונים אפשר ליישם בגן, לשתף בהם את בני המשפחה ולהציע להם ליישם אותם כשממתינים בתור. רצוי לשאול את הילדים: כיצד אתם חושבים שניתן לסמן את התור?על ידי כרטיסיות שמות? על ידי כתיבת השמות על לוח? ואולי על ידי סימנים מוסכמים? ומה עוד?
לוּחַ עִידוּד – ניתן לחשוב יחד וליצור מאגר מילים מעודדות בגן, למשל: "אתה יכול!" "אנחנו איתך!", לתלות אותן על לוח העידוד ולהיזכר בהן כשיש צורך לעודד חברים בגן ולקבל עידוד. כך ניתן להפוך את מילות העידוד לחלק משפת הגן ולחזור שוב ושוב אל הסיפור ואל ההצעות שבלוח. רצוי לעודד את הילדים לשתף ברגעים שבהם זכו לעידוד מהחברים בגן, להדהד את הדברים ולחזק אותם. תַּרְגִּיל בְּמִלּוֹת עִידוּד – באמצעות חלוקת ילדי הגן לנבחרת שחקנים ולנבחרת מעודדים תוכלו לעודד רצון לתמוך באחר: נבחרת השחקנים – כדאי לבחור במשחק או בתרגיל תנועה לא תחרותיים שכולם מכירים ויכולים להשתתף בהם. נבחרת המעודדים – ניתן ליצור שלטים צבעוניים ממאגר מילות העידוד שהילדים הציעו. חברי הקבוצה יכולים להוסיף שלטים מצוירים לבחירתם. המעודדים יצפו במשתתפים ויעודדו אותם. לאחר מכן אפשר לבחון יחד: איך המעודדים מרגישים, ואיך המשתתפים במשחק מרגישים כשמעודדים אותם, ואז להחליף בין הקבוצות.
עידוד קריאה משפחתית – כדאי לספר למשפחות שהגיע ספר העוסק בַּכוח ובעידוד שאנחנו שואבים מהמשפחה. הספר מלווה בפסקול להאזנה משפחתית משותפת. הפסקול מתאים גם למשפחות עולים.
כְּבוֹד הָאָדָם וְהַמִּשְׁפָּחָה – בין האחיות יש יחסים חמים של אהבה, אמפתיה ורגישות.
עַרְבוּת הֲדָדִית וְסִיּוּעַ לְאָדָם בִּמְצוּקָה – חֶברה שמבוססת על עזרה הדדית ועל אכפתיות: הילדים מחכים בסבלנות, ההורים מעודדים, ואפילו "ראש העיר" מתערב.
לא תמיד נמצא ארנבון צעצוע באמצע היער כמו הדובון בספר ״נמצא!״, אבל כולם יכולים להכין אחד כזה 🐰 פעילות בעקבות הספר שכתבה ואיירה סלינה יון בהוצאת כינרת – כל מה שצריך זה✔️ גרב ✔️ אורז ✔️ גומיות ✔️ טוש שחור ✔️ סרט יפה ✔️ מספריים
האם קרה לכם שאיבדתם משהו שהיה חשוב לכם? איך הרגשתם ומה עשיתם? ואולי מצאתם אתם אבדה של מישהו אחר? הספר מזמין ילדות וילדים, וגם הורים, לשתף בחוויות יַלדוּת של איבוד ומציאת אבדות.
בוחרים חפץ, וכל משתתף, לפי תור מחביא אותו, והשאר צריכים לחפש. אפשר להיעזר ברמזים כמו "חם-קר" או במפת אוצר. מצאתם? זה הזמן לסבב הבא – מחביאים, מחפשים ומוצאים.
בעמודים הראשונים בספר מופיעות מודעות של אבדות. תוכלו לחפש יחד מודעות משעשעות ומפתיעות ולשתף את בני המשפחה. בין המודעות מסתתרת מודעה אחת של מציאה – האם תוכלו למצוא אותה?
הטרמה – לפני קריאת הספר– אפשר להחביא חפץ אישי קטן במקום קל ונגיש. הגננת תוכל לספר שאבד לה החפץ, להדגיש עד כמה הוא חשוב לה, ולשתף בעצב ובתסכול שלה. לאחר מכן הגננת יכולה לבקש את עזרתם של הילדים בחיפוש האבידה. לכשיימצא החפץ – הגננת תספר כמה היא שמחה ונרגשת, תודֶה למחפשים ולמוצאים ותשקף לילדים כיצד הגיבו כאשר מצאה את האבידה: מה הם אמרו? האם גם הם התרגשו? שיח רגשי שמתקיים לאחר קריאת הסיפור מאפשר לילדות ולילדים לבטא את החיבור שלהם לסיפור ולבטא את הרגשות שעורר בהם. תוכלו לשאול: האם מצאתם פעם משהו יפה בחוץ? מה מצאתם? ומה הרגשתם בעקבות המציאה? איך, לדעתכם, הרגיש דובי כשמצא את הארנב? מה הוא עשה כדי לעזור לארנב להגיע לבעליו? איך, לדעתכם, הרגיש האייל כשאיבד את הארנב? האם איבדתם משהו פעם? מה עשיתם ומה הרגשתם? למה, לדעתכם, נתן האייל את הארנב לדובי? האם זה היה לו קל או קשה? למה? ומה קרה, לדעתכם, בהמשך? – האם תוכלו לספר מה קרה לגיבורי הסיפור בהמשך? להעשרה – השיר "מי ראה את באני", כתב: אהוד מנור, הלחין: מתי כספי.
הספר יכול ללוות תחושות וחוויות השלובות בחיי הגן: להיקשר – בסיפור מתואר תהליך ההיקשרות של דובי לבובת הארנב שמצא. לילדים רבים בגילאי גן יש חפץ אישי (שמיכה, חיתול בד, בובה, צעצוע) שהם קשורים אליו ומתקשים לעזוב אותו. ההיקשרות לחפץ תורמת להתמודדות בריאה ומיטבית עם מעברים ומצבים מלחיצים ומאתגרים. הילדים יכולים לשתף: מהו החפץ שהם קשורים אליו? האם הם המציאו לו שם? האם גם הם מבלים איתו בפיקניק, בגינה או בשינה כמו דובי וארנב? ואולי הם עושים איתו דברים אחרים? במה החפץ עוזר להם או משמח אותם? כדאי לשוחח על כך בקבוצות קטנות. כך מתאפשרות פתיחוּת והקשבה הדדית. להיפרד – בסיפור מתארים גם את הפּרֵידה של האייל מהחפץ האהוב עליו. ואכן, לצד ההיקשרות, ילדים רבים בגילאי גן מכירים היטב את ההרגשה כשנפרדים מחפץ, את תעצומות הנפש הנדרשות מהם לשם כך ואת המעבר ל"דברים של גדולים": חלקם נפרדו מטיטול או ממוצץ, המירו בקבוק אהוב בכוס שתייה, מיטת מעבר – במיטת בוגרים, טיולון – באופניים ועוד. חייהם של הילדים רוויים בפרידות. אפילו פרידות זמניות, למשל מצב שבו לא ניתן להיכנס לגן עם חפץ מהבית, נחוות לעיתים כפרידה ממשית. הילדים יכולים לשתף – ממה נפרדו? מה עזר להם להתגבר על הקושי? האם קיבלו חפץ ממישהו אחר שנפרד ממנו והעביר אותו הלאה (אחים, בני דודים)? ואולי יש חפץ שהם העבירו למישהו אחר? כדאי לשתף בקבוצות קטנות. אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב, גם משום שהוא משמח ומחמם את הלב וגם כדי לתמוך בקושי ולהעצים את מי מהילדים והילדות שנמצא בתהליך פרידה.
נזמין את הילדים והילדות לחשוב יחד ולהציע רעיונות לעזרה למי שאיבד דבר-מה או מצא אבידה: איך נוכל להודיע שמשהו שחשוב לנו אבד? איך נוכל להודיע שמצאנו אבידה? כיצד נתאר את מה שאבד? אילו פרטים חשוב שנציין? תוכלו, למשל, להכין ארגז גדול ומקושט לאבידות ומציאות, להכין לוח מודעות ועליו הודעות בדומה לאלה שפרסם הארנב, או לשלב הודעות כאלה במפגשים בגן. ומה עוד? "השבת אבידה" – זו הזדמנות לשוחח על המושג ולהסביר את משמעותו: כשאדם מוצא אבידה, עליו לעשות את כל המאמצים כדי למצוא את בעל האבידה ולהשיב לו אותה.
כשמוצאים משהו ומעניקים לו משמעות, ההרגשה נהדרת. ההרגשה נהדרת עוד יותר כשחולקים זאת עם חברים; זה מעצים ותורם לתחושת השייכות לקבוצה, ואם גם אפשר ללמוד מזה, מה טוב! תוכלו להכין בגן פינה של דברים מיוחדים שהילדים מצאו ואספו. כדאי לקבוע זמן קבוע שבו הילדים ישתפו במציאות שמצאו, יציגו אותן ויספרו היכן ומתי מצאו את המציאה, וללמוד יחד בעקבות החפץ: זה יכול להיות כפתור מהבית של סבתא שמְזַמן למידה על רכיסת כפתורים, אבן מטיול משפחתי או חלק ממכונה לא מזוהה שמאפשר המצאת מכונות דמיוניות. האם אנחנו יכולים למצוא ולאבד גם דברים שלא רואים, כמו רעיון, חלום או מחשבה? אילו עוד דברים שלא רואים ניתן למצוא ולאבד? להעשרה – השיר "מציאה", כתבה: לאה גולדברג, הלחין: מוני אמריליו; השיר "השיר אשר אבד לי", כתבה: לאה נאור, הלחינה: נורית הירש.
ידע תהלכי – ידע העונה על השאלה "מה צריך בשביל?" – מה צריך לעשות בשביל לפרסם לקהלים גדולים? אילו צעדים יש לנקוט? באילו חומרים נשתמש? כיצד נראית הודעה? מה מיוחד בה? איך היא מעוצבת? מה עוד ניתן לפרסם באופן זה? באילו דרכים נוספות אפשר לפרסם מודעה?
מוּדעות והכוונה עצמית – התמודדות עם היקשרות, צורך לוותר ופעולה תוך ויסות עצמי.
הנעה עצמית – הדוב פעיל ויוזם: מוצא את הארנבון, שומר עליו ודואג לו, מחליט לפרסם מודעות ומדפיס ותולה אותן כדי לסייע לארנבון לחזור לביתו.
מוּדעות חברתית – גילוי אמפתיה לצורכי הזולת ודאגה לרווחתו, עזרה ודאגה לאחר: הדוב מקווה שהארנבון יישאר איתו, ועם זאת חושב על מי שאיבד אותו. האיורים תורמים לתיאור הדילמה של הדוב: בעמוד מימין הדוב מביע משאלה להישארותו של הארנבון, ובעמוד השמאלי הוא חושב על המשפחה שאיבדה אותו וכנראה דואגת לו.
מיומנויות קוגניטיביות:
אוריינות שפתית – היכולת להשתמש בשפה הכתובה למגוון מטרות תקשורתיות.
מי ידע שמזלג יכול לברוא קיפוד? הצעה לפעילות יצירתית נהדרת בעקבות הספר ״הקיפוד שאמר מה אכפת״.מה צריך? ✔️ דף ✔️ איור של קיפוד בלי קוצים ✔️ קצת צבעי גואש ✔️ מזלגצרו קיפוד חמוד, קוצני וצבעוני! עכשיו רק צריך שיהיה אכפת לו 🦔
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.
אהבת הספר וחדוות הלמידה התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה סיוע לנזקק בעת צרה הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה כיבוד מערכות יחסים חברתיות
מניחים כמה פריטים בשורה ומביטים היטב. בכל פעם אחד מבני המשפחה מחביא חפץ אחד, ובני המשפחה עוצמים עיניים. לאחר מכן הם פוקחים עיניים ומחפשים – איזה חפץ נעלם? היכן החביאו אותו?
הטרמה לסיפור – תוכלו לספר על דבר-מה שאיבדתם: תיק, מפתח, משקפיים… כדאי לשוחח על ההרגשה שהתעוררה בעקבות האבידה ולחשוב יחד מה כדאי לעשות. הכנה לשיחה – כדאי לצאת לחצר ולהציע לילדים להביט סביב ב"עיניים חדשות" ולחפש דברים שלא הבחינו בהם קודם באדמה בחצר, בשמיים או על העצים. שיחה בעקבות הפעילות – האם התגלו פרטים חדשים? מה היה גילוי משמח ולמה? האם חיפשתם משהו מסוים, או שגיליתם משהו במקרה, בלי שהתכוננתם לכך? שיחה על הספר – מדוע, לדעתכם, אהוד חיפש את הדברים שלא מצא? כיצד מרגישים כשמחפשים, ולא מוצאים? וכיצד מרגישים כאשר מוצאים? "מציאות" – מה מצא אהוד? כדאי לעמוד על כך שאהוד מצא "מציאות" – דברים ששמח בהם והיו יקרים לו אף שלא חיפש אותם – ולשאול את הילדות והילדים: האם קרה לכם שמצאתם לפתע "מציאה"? מה הייתה המציאה? מה הרגשתם כשמצאתם אותה?
בספר איורים בצבע ובשחור-לבן. נבחן עם הילדים והילדות את האיורים ונשער מדוע בחרה המאיירת לאייר כפי שאיירה. שיחה על כך והעלאת הנושא למודעות יכולות לתרום להבנה של המסר הסמוי בסיפור ולשיח על חשיבה חיובית. המשך לסיפור – אפשר להציע לילדים לחבר המשך לסיפור: מה יאבד אהוד? מה הוא ימצא? בהשראת הסיפור הילדים יכולים לאייר את החלק שעוסק באבידה בצבעי שחור-לבן ואת החלק שעוסק במציאה – בצבעים. יצירה – נציע לילדים מגוון חומרים בשחור ובלבן ומגוון חומרים צבעוניים ונאפשר להם יצירה חופשית.
מה צריך לחפש? – הגננת מכריזה על משהו שיש למצוא: חפץ עגול, פריט אדום, כלי נגינה, וילדי הגן מחפשים. אחרי סבבים אחדים אפשר לבקש מילדי הגן להכריז על משהו שיש לחפש. משחק פנטומימה – הגננת מספרת בפנטומימה מה היא חיפשה ומצאה, וילדי הגן צריכים להשלים את החסר, לדוגמה: "הלכתי לחפש כדור (בפנטומימה) ומצאתי כלבלב (בפנטומימה)." בהמשך ניתן להציע להם להציג פריטים לבחירתם. איפה לחפש? – מישהו מחביא חפץ, והשאר מוצאים אותו ומתארים זאת תוך שימוש במושגי יסוד ובכיוונים: מֵעל, מתחת, מאחור, משהו צהוב, משהו עגול.
הסיפור מסתיים באמירה של אהוד: "כי אני אוהב לחפש ומוצא תמיד מה שיש". בעקבות זאת אפשר לשאול: מה קורה בדרך אל הגן? מה ניתן לראות? מה אפשר לחפש? ומה אולי נמצא? חיפוש אוצרות – אפשר לנהל פעילות שִׁגרה שבה בכל פעם מזמינים ילד או ילדה לחפש "אוצרות" בדרך אל הגן ולהביא אותם לגן או לספר עליהם. עֶרְכַּת גילוי – כדאי לעודד יצירת ערכה ולחשוב יחד: מה יהיה בעֶרְכָּה שיסייע לחיפוש: זכוכית מגדלת? משקפת? ומה יסייע לתיעוד: מצלמה? דפים וצבעים? שקיות? קופסאות איסוף? רצוי להכין את הערכה עם הילדים ולאפשר להם ליצור חלק מהדברים בעצמם.
שיחה – כדאי לחשוב יחד מה יכול לעזור בחיפוש ולהציג כלֵי חקר שונים: זכוכית מגדלת, משקפת, עקבות בחול. ניתן לצאת לחצר או לסביבת הגן, להתנסות בחקר בעזרת כלֵי חקר, לאסוף את הגילויים ולהציג אותם בתערוכה. להשראה – אני מגלה עולמות חדשים המילה "להתבונן" מתוך "מילת היום – חוקרים בגן"
הסיפור הוא הזדמנות להכיר את האילנית, הדומה לצפרדע, אך קטנה ממנה. האילנית חיה ברחבי ישראל, וכיום היא בעל חיים מוגן, שאין לאסוף מסביבת הגידול שלו ואין להכניסו לצנצנת, כמתואר בסיפור. חשוב לשוחח עם הילדים ולספר כי הספר נכתב לפני שנים רבות, כאשר הדבר היה מקובל, ואילו היום אנו יוצאים אל הטבע, מגלים את בעלי החיים בסביבה הטבעית שלהם ומשאירים אותם שם. להעשרה – אילנית מצויה, אתר גן הנדיב
כדאי לעודד את המשפחות לקרוא יחד את הספר: אפשר לספר על הספר שהגיע לגן, לשלוח תצלומים מהנעשה בגן בהקשר של הספר, להודיע על יום החלוקה ולשתף בכפולת ההורים ובמשחק הקווה-קווה שעולה בסריקת קוד ה-QR.
שפה ואוריינות – מסר גלוי ומסר סמוי בספר: תיאור מצב יומיומי שלצידו מסר של חשיבה חיובית. הסיפור מרובה בפעלים ובתיאורים וכולל פזמון חוזר, שמקדמים הבנה ומסייעים בשחזור הסיפור על ידי הילדים. שילוב מילים במשלב גבוה המובהרות באמצעות שימוש במילים מוכרות, כמו: "הכלבלב איננו, הכלבלב נעלם". שימוש במילות יחס לתיאור מקומם של הפרטים ושל הדמויות.
ידע בין-תחומי
שפה ואומנות – איור בגוני אפור לתיאור בעיה ואיור צבעוני לתיאור פתרון או הפתעה
כישורי חיים – עצמאות, פעלנות ויוזמה
אוריינות גופנית ובריאותית – קשר בין פעילות גופנית בחוץ לבין רווחה נפשית
העמיקו יחד עם הפעוטות את חוויית הקריאה המשותפות בעזרת המחשות! יחד עם הפעוטות תוכלו לצבוע את דמויות הספר ולהעיר אותן לחיים 🖨️ הדפיסו ✍️ צבעו ✂️ גזרו ❤️ הדביקו על מקלות גלידה ושחקו עם הדמויות שיצרתם!
תוכלו לעודד את הפעוטות להצטרף לקריאת הסיפור באופן פעיל. הם יכולים להשלים מילים חורזות, ללוות את השיחה בין החיות בהבעות פנים ובתנועות ידיים מתאימות ולהשמיע את הקולות של החיות המופיעות בסיפור.
בספר מופיעים דבורה, צב, נמלה, תרנגולת, פרה וארנב. כדאי לבקש מהפעוטות לזהות את החיות השונות באיורים שבספר ולהוסיף לכל בעל חיים את הקול הייחודי לו או פרט אופייני אחר: הדבורה מזמזמת, הארנב מקפץ, הצב זוחל לאיטו, והפרה גועה.
איך מכינים צב בעזרת כף היד? סוגרים את כף היד לאגרוף ומחביאים בתוכו את האגודל. קוראים לצב לצאת, מוציאים את האגודל ומנופפים בו לשלום. אפשר ליצור חבורה של צבים בעזרת כל כפות הידיים שבבית. אפשר גם להיות צבים בעצמכם ולטייל באיטיות על ארבע. התעייפתם? היכנסו לנוח ב"בית" שלכם.
קוראים יחד – כדי שהפעוטות יצליחו לעקוב אחרי הסיפור, חשוב להצביע על האיורים, לשנות את הקול על פי החיה המדברת וללוות את הסיפור בקולות שהיא משמיעה. הפסקול המלווה את הסיפור מדגים כיצד לקרוא את הסיפור במגוון קולות.
בסיום הסיפור תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות במעון לקראת סיום השבוע וקבלת השבת: מה אנחנו עושים במעון בקבלת שבת? כיצד אנחנו מתכוננים לקבלת שבת? מה אתם אוהבים בקבלת השבת שלנו?
ניתן להתאים בין כל חיה ובין הקול שהיא משמיעה, מקום המגורים שלה והתוצרת שלה.
לדוגמה:
חיה
הקול
מקום מגורים
תוצרת
פרה
מוּ מוּ מוּ
רפת
חלב
תרנגולת
קוּקוּרִיקוּ
לול
ביצים
דבורה
זוּם זוּם
כוורת
דבש
כדאי להקנות את הידע בהדרגה: קודם להתאים בין החיה לקול שלה ולאחר מכן להוסיף התאמות נוספות, על פי היכולות והסבלנות של הפעוטות.
משחקי התאמה – ניתן ליצור משחקי לוטו שבהם מתאימים בין תמונות של חיות לתמונות של מקומות מגורים, וליצור יצירות בהשראת בעלי החיים, התוצרת ומקומות המגורים שלהם.
צב מֵציץ ממַצְנֵחַ – כל הפעוטות מתחבאים תחת מצנח, ובכל פעם שקוראים בשם של פעוט או פעוטה, הם מוציאים את הראש.
מה יֵצא עכשיו? – הפעוטות שוכבים בכיתת המעון בתנוחה של עוּבּר ובכל פעם מוציאים יד, רגל או איבר אחר בגוף בתגובה לקריאה של המטפלת, "איפה היד?", "איפה הרגל?" וכיוצ"ב.
שירי צבים – מוזמנים להאזין, להתנועע או ליצור בעזרת שירי משחק על צבים:
האם גם אצלכם בבית מבקרים חברים קטנטנים? האם אלה חברים דמיוניים, ואולי בובה אהובה? כדאי לשוחח על כך עם הפעוטות ולשמוע מה הם אוהבים לעשות עם החבר הקטנטן. אפשר לצרף את החבר הקטנטן לקריאת הסיפור.
הסיפור ארוך מעט מהרגיל, וכדי לעורר עניין וסקרנות כדאי לספר אותו במגוון קולות: קול לאבא, קול ליעלי וקול שונה לאימא וגם לאליק בליק. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשתף את הפעוטות בזיהוי פרטים ובחזרה על המילים "אליק בליק".
איפה הבובה? על השולחן? ואולי מתחת לו? ואיפה הכדור? תוכלו להחביא חפצים שונים, לחפש אותם ולאחר מכן לספר: "הכדור על הכיסא", "הכדור מתחת למיטה". תוכלו גם להתחבא בעצמכם ולחפש זה את זו.
לאבא יש נעליים גדולות, הנעליים של אמא – גדולות פחות, ליעלי –נעליים קטנות , ושל אליק בליק? קטנטנות! כדאי לצאת למסע בבית, לאסוף פריטים מאותו סוג ולסדר אותם מהקטן לגדול.
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
מה הפעוטות יכולים לעשות בבית? הרבה דברים! אפשר להניח כוסות על שולחן האוכל, לטאטא במטאטא קטן, להאכיל את חיית המחמד וגם… לכבד בעוגיות. כדאי לשוחח ולהציג במה הפעוט או הפעוטה מסייעים בבית, ובמה עוד הם רוצים ויכולים להשתתף.
הילד בסיפור מחלק עוגיות לבני המשפחה שלו: סבתא, דוד, אחות, בת דוד. ומיהם בני המשפחה שלכם? אפשר לספר על בני המשפחה, לומר את שמם ואת תפקידם: "סבתא ברכה", "דוד ברוך", ולהיעזר בתמונות משפחתיות.
מכירים את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה?" באופן דומה ניתן לשחק במשחק "לילד היו עוגיות", שבו הפעוט פותח את כף ידו וההורה מתחיל לספר: "לילד היו עוגיות, נתן לסבתא (מחזיקים את האגודל), נתן לדוד (מחזיקים את האצבע)…" וכך מונים את האצבעות ולכל אצבע נותנים "דמות". למי תיתנו את העוגייה האחרונה?
הפעוט שבספר מחלק את העוגיות, וכך נשארות בצלחת פחות ופחות עוגיות. כשתגיעו לעוגייה האחרונה, תוכלו לעצור ולשאול את הפעוטות: מה הילד יעשה עם העוגייה האחרונה?
הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות יכירו את הסיפור ויוכלו להגיד איתכם מה אומר כל אחד מבני המשפחה.
כשקוראים את הסיפור אפשר להתחבק בכל פעם שחיה מצטרפת לחבורה. אפשר גם לשחק במשחק החיבוקים: מתרחקים זה מזו, אומרים "שלוש, ארבע", ואז רצים זה אל זה, ומתחבקים!
הזמינו את שאר בני הבית לשבת יחד איתכם על הספה, על השטיח או על מזרן. אפשר לצרף בובות או חיית מחמד. שבו צפוף יותר ופחות, ובדקו – עד כמה הצפיפות נעימה לכם?
פורסים מצנח או בד גדול על הרצפה ובכל פעם מזמינים פעוט או פעוטה להצטרף למצנח ולשבת ביחד. אפשר גם להתחלק לזוגות ולשבת יחד בתוך חישוק. האם גם לכם טוב לשבת יחד?
שיתוף משפחות – מומלץ לצלם את הפעילות, לשתף את המשפחות ולספר על הספר החדש שהגיע – "ישבתי על כרוב"!
מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? ממי אתם שמחים לקבל עצה? ממי קשה לכם לקבל אותה, ומדוע? – לפעמים עצות טובות באות באופן בלתי צפוי: תוכלו לשוחח על כך עם ילדיכם, להיזכר בפעמים בהן הקשבתם לעצות ולשתף בדברים שלמדתם מאנשים מבוגרים וצעירים.
יצאתם לדרך והיא ארוכה? אולי משעממת? – אפשר לשחק במהלך הנסיעה: תוכלו לספור את השלטים בדרך, לזהות אותיות מוכרות, לגלות שינויים בסביבה בעקבות עונות השנה, לשיר שירים אהובים, וגם… להתבונן בדרך וליהנות מדברים שעד עכשיו לא שמתם לב לקיומם.
מה יכולים ילדים ללמד מבוגרים? ומה מבוגרים יכולים ללמד ילדים? – כדאי שתשתפו זה את זה בידע שלכם, ותוכלו להתנסות בו יחד: אפשר ללמד משחק, שיר, ריקוד, לשתף בידע על ספורט, בעל חיים או כל תחום אחר. לימדתם? למדתם? עכשיו החליפו תפקידים.
איך מגיעים ממקום למקום בעזרת הקשבה? עמדו בפתח החדר בעיניים עצומות ובקשו מבני המשפחה להוביל אתכם בבטחה למקום אחר בבית, בעזרת הוראות. תוכלו להמשיך ולשחק במשחק לוח שיצרנו עבורכם, בעקבות הספר.
הטרמה לסיפור – תוכלו ליצור בכיתה שני מסלולים באורך שונה: מסלול קצר עם מכשולים, כמו כיסא או שולחן, ומסלול ארוך ללא מכשולים. התלמידים והתלמידות יתנסו בשתי הדרכים, ולאחר מכן תתקיים שיחה על הדרכים השונות: האם קרה לכם שחשבתם שמעשה שתעשו יהיה קל ופשוט והתברר לכם שהוא מסובך יותר? ואולי להפך? האם ניתן לדעת זאת מראש? כדאי לעמוד על כך שהדרך שאנחנו בוחרים בה יכולה להיות מפתיעה, קלה או קשה מכפי שחשבנו.
קריאת הסיפור – כדאי לעסוק בסיפור יותר מפעם אחת ולאחר הקריאה הראשונה לדון בכל פעם בנושא אחר.
הסיפור שלנו – מאחר שהסיפור מופשט וסמלי, כדאי לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר את תוכנו בדרכים מגוונות: לוודא שהם הבינו את מהלך הסיפור ולבקש מהם לספר אותו במילים שלהם, לצייר אותו או להמחיז אותו.
שיחה בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול את התלמידים:
דרך ארוכה וקצרה – מה זו "דרך קצרה שהיא ארוכה"?
מה זו "דרך ארוכה שהיא קצרה"?
למה, לדעתכם, הנערה עונה כפי שהיא עונה?
מה למד האיש בסוף הסיפור? האם הוא כעס על הנערה, לדעתכם?
מה עדיף: לבחור בדרך ארוכה או בדרך קצרה? לפתור תרגילים קלים בחשבון או להתמודד גם עם המורכבים יותר? להתחיל לרוץ במהירות או לשמור כוחות ולרוץ לאט יותר?
אחרי הקריאה השנייה:
על פרשת דרכים – מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? למי פונים? איך מקבלים החלטה? כדאי לשוחח על כך בזוגות ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות להציג את התובנות שלהם בדרך יצירתית: המְחזה, ציור, קומיקס או פנטומימה.
הקשבה – ניתן לשאול: מדוע, לדעתכם, האיש בחר בדרך הקצרה? אילו היה מקשיב לדברי הנערה עד סופם, במה היה בוחר, לדעתכם? כדאי לעמוד על כך שגם אם טועים, ניתן לתקן. אפשר להתנסות בתרגילי הקשבה [ר' בהמשך].
מהירות ואיטיות – האיש מיהר לדרכו. מתי אתם אוהבים להתנהל לאט ומתי מהר? כדאי להתנסות בתרגילים של הליכה איטית, של נשימה איטית ושל התבוננות איטית בסביבה ולאסוף חוויות ותובנות.
כדאי לשוחח על כך עם התלמידים ועם התלמידות ולתרגל את האתגר והיתרון שבהקשבה לזולת:
תרגיל בזוגות – כל אחד ואחת מקשיבים בתורם לבן או בת הזוג המספרים על עצמם במשך דקה עד שתי דקות. רצוי לסייע בהכוונה: "ספרו על חלום שחלמתם", "ספרו על משחק שאתם אוהבים"… בסיום התלמידים והתלמידות משתפים את הכיתה בפרטים שהתחדשו להם מהסיפור.
תרגיל ציור גב אל גב – הזוגות יושבים גב אל גב, כאשר אחד מבני הזוג מתאר את הדרך לביתו, אך השני צריך מפה, ובן זוגו מצייר לו אותה. כדאי לעודד ביקורי בית הדדיים בעקבות ההתנסות. האם המפה סייעה בדרך?
תרגיל הקשבה לסיפור – המורה חוזרת ומקריאה סיפור מוכר ומשנה בו כמה מילים. התלמידים והתלמידות צריכים לזהות מה השתנה בעוד הספר מונח לפניהם.
בסוף הסיפור האיש יצא לדרך הארוכה. מה הוא פגש בה? על מה הוא חשב בדרך? תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לכתוב המשך לסיפור ולהוסיף איור או תצלום. אפשר ליצור דגם תלת-ממדי של שתי הדרכים: אחת קצרה ומרובת מכשולים כמו בסיפור, ואחרת ארוכה כיד הדמיון.
אוצר מילים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לתווך לתלמידים ולתלמידות מילים לא מוּכָּרוֹת, כגון "אתמולַיִים' ו"קיסוסית".
הכפלה – אפשר להתייחס לתופעה הלשונית של הכפלה: אתמוליים, חתוליים, נעליים, אופניים.
מילים מחוברות – בסיפור מופיעה המילה "כלבסוס", המורכבת משתי מילים: "כלב" ו"סוס". כדאי להדגים חיבור של שמות בעלי חיים ולהרחיב לנושאים נוספים, כמו מזון (גלידה ועוגה = עוגילידה), כלים וכדומה. אפשר לעודד את התלמידות והתלמידים ליצור מילים מחוברות משלהם ולאייר אותן.
מניחים שורת חיצים על הרצפה באופן כזה שכל חץ מורה לכיוון אחר. התלמידות והתלמידים מתקדמים על פי הכיוון שהחיצים מורים אליהם. אפשר להוסיף לצד כל חץ תמונה של יד או של רגל, כך שבכל פעם מניעים איבר אחר לפי ההוראות. לאחר כל התקדמות מבקשים מהם לתאר מה הם "רואים" במקום החדש: הם יכולים לתאר משהו מהכיתה או לתאר דרך מדומיינת: "אני רואה את הרצפה" או "אני רואה הר ועליו ארמון".
משחק לוח להולכים בדרכים ארוכות וקצרות! סִרקו את הקוד ותגיעו למשחק לוח בהשראת הסיפור. כדאי לשתף את המשפחות ולעודד משחק משפחתי!
שיתוף משפחות עולים – משחק הלוח מתורגם לאמהרית ולרוסית. הצעות הפעילות למשפחות נמצאות בדף הספר "הדרך הארוכה" באתר ספריית פיג'מה באמהרית, ברוסית ובאנגלית.
תוכלו לשתף בסיפורים שאתם, ההורים, אהבתם בילדותכם: האם היה סיפור שאהבתם לשמוע שוב ושוב? מי היה הגיבור הספרותי המועדף עליכם? כדאי לשאול את הילדות והילדים שלכם אילו סיפורים הם אוהבים? האם אלו סיפורים דמיוניים? ואולי סיפורים שקרו באמת?
מתי האיורים מספרים את הסיפור על ליאו ואדון זינגר, ומתי הם מלווים את הסיפור שהשניים המציאו? אתם מוזמנים להתבונן באיורים, להבחין בסגנונות השונים ולחשוב יחד איך אפשר לדעת לְמה מתייחסים האיורים ומה הם מספרים לנו.
אילו סיפורים מסתתרים בכובעים שבביתכם? תוכלו לבחור כובע אהוב ולספר את הסיפור שמתחבא בו: אחד המשתתפים מתבונן בכובע ומתחיל להמציא סיפור. אחרי משפט או שניים הוא עוצר, ומשתתף אחר ממשיך את הסיפור, וכך הלאה משתתף אחר משתתף. בהשראת בשביס זינגר אפשר לספר סיפור משפחתי שעובר במשפחה.
רוצים לשחק? כתבו על פתקים שמות של דמויות אהובות עליכם מספרים. בכל פעם אחד המשתתפים חובש לראשו כובע ועליו פתק עם שם של דמות. הוא אינו רואה מה כתוב על הפתק, ועליו לנחש באיזו דמות מדובר באמצעות שאלות, כגון: האם זו דמות דמיונית? האם זה בעל חיים?
הקראה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש לשוחח על אחד הנושאים שבספר.
הטרמה – אפשר לשאול: מה לדעתכם יהיה מיוחד בכובע של אדון זינגר?
סיפורים וספרים – כדאי לשוחח על הספרים האהובים על תלמידי ותלמידות הכיתה, להזמין אותם להביא אותם לכיתה ולהמליץ עליהם. כדאי גם להציב בכיתה לוח לספרים המומלצים.
כדאי לשאול: האם אתם אוהבים להמציא סיפורים? האם זה קל או קשה בעיניכם? מהו סיפור טוב בעיניכם?
להכיר אנשים – בהתחלה אדון זינגר נראה לליאו מוזר ומשונה. האם יש אנשים שלאחר היכרות עימם שיניתם את דעתכם עליהם? מדוע לדעתכם אנחנו ממהרים לגבש דעה על אדם לא מוּכָּר?
קשר עם זרים – ליאו ישב ושוחח בחופשיות עם אדון זינגר, מאחר שאימו הכירה אותו. קשר עם זרים יכול להיות פורה ומעשיר, אבל לפני שיוצרים אותו יש לנקוט אמצעֵי זהירות. כדאי לשאול: כיצד רצוי להתנהג בפגישה עם אדם זר? אילו אמצעי זהירות עלינו לנקוט במציאות ובמִרְשֶׁתֶת?
כותבים סיפור בהמשכים – כותבים בחלקו העליון של הדף שורה ראשונה של סיפור. כל תלמיד ותלמידה מוסיפים בתורם עוד שורה עד שהסיפור מגיע לסיומו.
בלמידה מרחוק ניתן לכתוב סיפור משותף: כל אחד ואחת מוסיפים בתורם משפט לסיפור ולאחר מכן יוצרים ספרון דיגיטלי של הסיפור המשותף.
סיפור חפץ – תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לשתף תמונה או חפץ שיש להם בבית ואפשר לכתוב עליו סיפור מעניין. מתאים גם ללמידה מרחוק.
שוזרים סיפור – יושבים במעגל ומעבירים כדור צמר. בכל סיבוב תלמיד אחר מושך בחוט הצמר ומוסיף כמה משפטים לסיפור. כאשר הסיפור מסתיים, מגלגלים את כדור הצמר בחזרה ומספרים את הסיפור כולו. אפשר לנסות לספר את הסיפור מהסוף להתחלה. מומלץ להקליט את הפעילות ולהיעזר בהקלטה בהעלאה של הסיפור על הכתב.
ממשיכים סיפור – כיצד לדעתכם ממשיך הסיפור של ליאו וחברתו סופי? תוכלו להמשיך את הסיפור בקבוצות ולשתף במליאה.
ניתן להיעזר במאגר תמונות שמשמשות השראה לכתיבה.
ניתן ליצור מחברת אישית או כיתתית לאיסוף הסיפורים או להציג את הסיפור באתר כיתתי משותף.
של מי הכובע? – התלמידים והתלמידות בוחרים כובע ויוצרים באמצעים מגוונים – צבע, הֶדְבֵּק (קולאז') או פיסול – דמות שמתאימה לכובע שבחרו.
תערוכת כובעים ניתן להציג את התוצרים בתערוכה ולשתף גם בלמידה מרחוק.
מה הכובע מספר? התלמידים והתלמידות בוחרים כובע וכותבים סיפור בהשראתו. אפשר להציע משפטי פתיחה, כמו: תמיד חלמתי שיהיה לי כובע כזה… / בפעם הראשונה שחבשתי את הכובע הזה הרגשתי… /
לכובע הזה יש סיפור מיוחד…
דוגמאות לנושאים שאפשר לפתח:
יום אחד הכובע… / הכובע התחיל לדבר ואמר… / מתוך הכובע יצא… /
חיפשתי את הכובע, והוא נעלם… / משהו משונה קרה לכובע שלי…
ניתן להציג את הכובעים בתערוכה ולשים בתוך כל כובע את הסיפור שנולד ממנו.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
להיות לבד – מה הם הרגעים שבהם אנו מרגישים בודדים? מה אפשר לעשות כשאנו מרגישים כך? איך נזהה חברים שמרגישים לבד? איך אפשר לעזור לחבר או חברה שמרגישים בדידות?
שיחה שכזו מספקת הזדמנות להציע אפשרות ולגיטימציה להיות לבד, שכן ילדים וילדות רוצים להיות לבדם לפעמים, ופעמים אחרות יעדיפו להיות בין חברים:. כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות לבד? ומה תעדיפו לעשות עם חברים? מתי אתם רוצים להיות לבד?
פרטיות ואמון – במה אני משתף את חבריי? במה אני לא רוצה לשתף אותם? זו הזדמנות לשיחה על פרטיות ועל חשיבות כיבודה וזמן מתאים להעלאת רעיונות ולהצגת כללים להתנהגות מכבדת אמון בכיתה.
יוזמה – כמה פעמים יצא לנו לשאול: רוצֶה להיות חבר שלי? רוצָה לשחק איתי? רוזלינדה נקטה יוזמה וגילתה אומץ כשפנתה לאהרן והציעה לו להיות חבר שלה. אהרן נענה ברצון, שהרי גם הוא רצה חבר ורק לא העז לפנות אליה…
כהטרמה לסיפור כדאי לשאול את התלמידים והתלמידות מה הם חושבים כשהם שומעים את המילה "מכשפה": איך אתם מדמיינים שמכשפה נראית? אילו רגשות ומחשבות המילה מעוררת בכם? האם מכשפה היא דמות שלילית? ואולי מכשפות יכולות להיות גם דמויות חיוביות למדי? האם אתם מכירים סיפורים על מכשפות?
הצעה נוספת – אפשר להציג את כריכת הספר ולהתבונן יחד בדמות שעל הכריכה: מה מיוחד בה? האם היא נראית כדמות "רגילה"? למה כן? למה לא? האם השם "רוזלינדה" הוא שם מוכר?
בשלב הבא תוצג דמותה של רוזלינדה כמכשפה: האם היא נראית כמכשפה בעיני הילדות והילדים? אילו ציפיות מעורר בכם ספר העוסק במכשפה?
לאחר קריאת הסיפור כדאי לבחון את מעשי הקסם של רוזלינדה ולבחון את הקסם הגדול מכולם – קסם החברות.
כדאי לחזור לנושאים שעלו בהטרמה ולשאול: מה הקסם שרוזלינדה חוללה בסיפור?
האם הסיפור מעורר בילדים ובילדות רצון לקבל או לשלוח מכתבים? האם הסיפור הילך עליהם קסם? באיזה אופן?
יצירה – ניתן ליצור את דמותה של המכשפה רוזלינדה מחומרים שונים ולתלות את היצירה בכיתה. היא תשמח לארח להם לחברה. 😊
קומיקס רוזלינדה – אפשר לסרוק כמה מעמודי הספר, לתלות אותם על לוח בכיתה ולאפשר לתלמידים ולתלמידות לכתוב בבועות מחשבה מחשבות שחושבות הדמויות: "היא חשבה מחשבה אחת ואחר כך עוד מחשבונת קטנטונת", נכתב על רוזלינדה. מה היא חשבה? מה תוכן המחשבה הקטנטונת?
מה זה מכתב? ומהו בול? בימינו, בשל עודף האפשרויות לתקשורת כתובה בין אנשים, כדאי להרחיב בנושא: לבדוק אם בקרב משפחות ילדי וילדות הכיתה נותרו מכתבים מעניינים ולבקש מהן לספר את הסיפור שמאחוריהם: מי כתב ומתי? מדוע המכתב נשלח? ומה קרה אחר כך? תלמידים ותלמידות שירצו יוכלו להציג לפני הכיתה את המכתב ואת סיפורו.
תוכלו להכין בכיתה מעטפה גדולה ובה מילים שניתן לשלוף בהזדמנויות שונות, מילים שיציעו נחמה, רוגע, תמיכה ושמחה. כדאי לתלות את המעטפה בכיתה ולהיעזר בה כשמתעורר הצורך.
איזו מתנה מושלמת הייתם רוצים לקבל ליום ההולדת? איך תרגישו אם לא תקבלו אותה? קרה לכם פעם שמאוד רציתם משהו ולא קיבלתם? הסיפור מזמין שיחה על ציפיות – למה דווקא המתנה הזו? האם אנחנו באמת זקוקים לה או שאנחנו רק מקנאים כי ראינו אותה אצל מישהו אחר? וכן שיחה על אכזבות ועל מה שעוזר לנו להתמודד איתן.
עד כמה אתם מכירים את בני ובנות המשפחה, ומהי לדעתכם המתנה המושלמת עבורם – האם זו מתנה קנויה או מתנה חוויתית שהיא בילוי משותף, או אולי טיול'? מוזמנים לשחק ולגלות! בכל סבב בוחרים משתתף או משתתפת וכל האחרים מנחשים מה לדעתם תהיה המתנה שהם ירצו לקבל. אלו שקולעים לטעמם יותר מכולם זוכים ב… חיבוק משפחתי מושלם.
מי אמר שרק מכוניות נוסעות על חוט? גם בני אדם יכולים! שניים מחזיקים בשני קצותיו של חוט ארוך ומובילים זה את זו ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. מי שמתעייף מוזמן לנוח בצד הדרך ולנסות מהתחלה.
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת". ומה היא המתנה המושלמת בשבילכם? מה אתם הייתם רוצים לעשות עם אבא או עם בני משפחה אחרים? תוכלו לתקן דברים מקולקלים, לבנות ולהרכיב וגם לצייר, לאפות, לשתול, לרקוד או לעשות כל דבר אחר שייתן לכם זמן ביחד.
כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.
הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).
זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.
ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.
לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.
במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:
מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?
מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?
מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?
לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:
איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?
מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?
רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.
לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.
הגיבור בסיפור ציפה למכונית על שַׁלט וקיבל מכונית עם חוט. לא תמיד אנו מקבלים בדיוק את מה שרצינו, ולכן אנחנו מאוכזבים.
תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים, לספר על מצבים שחשתם בהם אכזבה ולחשוב יחד מה עושים כשחשים אכזבה.
במהלך השיחה כדאי לתת לגיטימציה לאכזבה ולתובנה שכולם מתאכזבים לפעמים, ילדים כמבוגרים.
אפשר להציע עידוד ודרכי התמודדות כדי להקל את תחושת האכזבה.
כך, למשל, ניתן לעסוק בחשיבה חיובית ובמציאת הטוב במצבים שאנו נוטים לפרש כשליליים: האם הם כה שליליים? האם נוכל לנסות ולהביט בהם אחרת? אילו נקודות חיוביות יש במצב שאנו מתמודדים איתו?
"מכונית עם אבא זו המתנה המושלמת" – מה התלמידים אוהבים לעשות עם הוריהם או עם בני משפחה אחרים?
תוכלו להזמין את התלמידים לצלם או לצייר תמונה ובה דבר-מה שהם אוהבים לעשות עם אבא ואמא, עם סבא וסבתא או עם בני משפחה אחרים. התלמידים והתלמידות יכולים להתחלק לזוגות ולשתף זה את זה בתוכן התמונות.
תוכלו ליזום ערב כיתתי עם בני המשפחה שיוקדש לבילוי משותף ביצירה ובמשחק בכיתה.
בלמידה מרחוק – ניתן ליזום מפגש כיתתי בזום: לקרוא יחד את הסיפור ולשתף בפעילות משפחתית אהובה.
אפשר לאגד יחד קטעי כתיבה על בילוי משפחתי אהוב ולהכין ספר כיתתי למזכרת שיכלול גם הצעות לפעילויות לכלל המשפחות.
"וככה לאט-לאט עזרתי לאבא להרכיב את המכונית מחדש" –
תוכלו להכין בכיתה פינה שבה יאספו התלמידות והתלמידים פריטים מקולקלים שהם היו רוצים לתקן. ניתן לגשת לפינה, לבחור דבר-מה מקולקל ולנסות לתקן אותו יחד או ליצור ממנו חפץ חדש.
קיימוּת וסביבה – ניתן לקשר את נושא התיקון והשמירה לערכי שמירת הסביבה והקיימות: הצורך והמאמץ לשמור על העולם.
בלמידה מרחוק – כל תלמיד ותלמידה יכולים להציג לפני הכיתה פריט שבור או מקולקל, ושאר התלמידים יציעו רעיונות כיצד ניתן לתקן אותו או איזה דבר חדש ניתן ליצור ממנו.
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.
לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.
תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.
כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.
כדאי לשוחח ולשתף זה את זה בחוויות הזכורות לכם מרגעים בהם גיליתם יכולת חדשה: כתיבת השם הפרטי, ציור מיוחד שציירתם, ומה עוד? אילו יכולות חדשות תרצו עוד לגלות?
האיורים בספר "עט המתנה" מזמינים אותנו, הקוראים, "להיכנס" לספר ולעולמו של לאו: איזו חיה מלווה את לאו? אילו בעלי חיים מופיעים באיורים? אילו פרטים בסיפור לקוחים מעולם הילדים ואילו מעולם בעלי החיים? ואולי תרצו לצייר ציור משלכם בעקבות ציוריו של לאו?
אילו דברים נפלאים מחכים בעט שלכם? אפשר להקדיש מחברת לציורים, להעתקה של מילים ולכתיבה של מילים אהובות. זו יכולה להיות מחברת משפחתית בה כל אחת ואחד מכם מוסיפים איורים ומילים.
איזה עולם מסתתר בעט שלכם? – בעזרת דף ועט תוכלו לגלות! מישהו מבני המשפחה מתחיל בציור וכל אחת ואחד בתורם מוסיפים פרט לציור – קו, עיגול, דמות או פריט כלשהו – ויחד יוצרים יצירה שלמה שיצאה מתוך עט אחד!
כהטרמה לסיפור כדאי להביא עט, להראות אותו לילדים ולילדות ולשאול: מה זה? מה עושים בו? מה יש בו?
במהלך ההקראה תוכלו לעצור ולשאול: אילו דברים נפלאים אתם חושבים שיש בתוך העט?
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הגילוי של לאו:
אילו דברים נפלאים לאו גילה בתוך העט?
אילו דברים תרצו אתם להוציא מעט?
איורים – כדאי להתייחס לאיורים המיוחדים שבספר, המשלבים פרטים מעולם החי, סגנון איור אפריקני ופרטים מעולמם של בני האדם, ולשאול: אילו פרטים מגיעים מעולמם של בעלי החיים? אילו פרטים מגיעים מעולמנו, עולם בני האדם?
ניתן להתבונן באיורים אפריקניים נוספים ובתצלומי בדים מאפריקה, להשוות לאיורים שבספר ולהתנסות באיור בסגנון זה.
" מתוך העט שלו יוצא כל העולם" – תוכלו לשוחח עם ילדי הגן על עולמם ולשאול: מה כולל העולם שלכם? מה אתם אוהבים בו?
אפשר להניח בעמדת החומרים מגוון של עטים בצבעים ובעוביים שונים ולאפשר לילדים ולילדות להתנסות וליצור.
יצירה משותפת – אפשר ליצור יצירה משותפת בהשראת האיור שלאו מצייר בסוף הסיפור: כל ילד וילדה מציירים בעט את מה שהם אוהבים בעולם. לאחר מכן מחברים את כל היצירות לעולם מלא שאפשר לתלות בגן ולשתף בו את בני המשפחה.
יצירת משחקים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין משחקים שמשולבים בהם כתיבה וציור בעט, למשל: משחקי זיכרון או רביעיות.
כדאי לשוחח ולשאול: במה עוד אפשר לכתוב? במה אפשר לצייר? תוכלו לתת לילדי הגן להתנסות בכתיבה ובציור בדרכים שונות: בחול, בנוצה, בדיו או בקצף. רצוי לשתף בתחושות ובמחשבות בעקבות ההתנסות: במה אהבתם לכתוב או לצייר? האם זהו כלי כתיבה נוח לשימוש? האם הוא עדיף על שימוש בעט לדעתכם? מדוע?
לאו כותב עם אימו רשימת מילים. אפשר להציע לילדות ולילדים להתנסות בכתיבה שימושית בגן, למשל ליצור רשימת קניות, להכין כרטיסים למופעים או לחבר סיפור. אפשר לשוחח ולשאול את ילדי הגן איפה וכיצד ירצו להשתמש בעט בגן, לאילו מרחבים היו רוצים להוסיף עטים, ועל פי תשובותיהם להוסיף עטים שיוכלו לשמש אותם במשחק וביצירה.
לֵאוֹ הוא נמר. המילה "נמר" בלועזית היא "לֶפֵּרְד", ומכאן שמו. פרוותו של הנמר מכוסה כתמים הנקראים חֲבַרְבּוּרוֹת. המאיירת דֶלְפִין רֶנוֹ שילבה כִּתמי נקודות לאורך הספר באיורים השונים. אפשר לבדוק עם הילדים היכן הכתמים שציירה מופיעים.
תוכלו להציע לצוותי בתי הספר שהילדות והילדים יעברו ללמוד בהם להשתמש בספר כספר מעבר ולהביא אותו איתם לכיתה החדשה. נוסף על תחושת הביטחון שספר מוּכר מקנה, גם תוכן הספר מתאים לקריאה משותפת בתחילת כיתה א'.
"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.
מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים? כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.
השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.
הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.
אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?
בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?
בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:
חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.
יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.
יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.
שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.
הכנת שלט – אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.
מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?
אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.
הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.
הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.
תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?
כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?
מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.
האיורים שבספר ממחישים כיצד דמיינו איתמר והארנב זה את זה וכיצד הם נראים במציאות. כדאי לבדוק ולהשוות: האם המפלצות מזכירות את הארנב והילד האמיתיים? האם המפלצות שדמיינו איתמר והארנב דומות זו לזו?
גם אתם, ההורים, פחדתם כשהייתם ילדים? תוכלו לספר לילדיכם ממה פחדתם ואיך התמודדתם עם הפחד, להקשיב לילדים המספרים מה מפחיד אותם ולחשוב ביחד מה אפשר לעשות כשמפחדים.
איך נראית מפלצת מפחידה? תוכלו לצייר ביחד ולאחר מכן לנסות לדמיין: איך קוראים למפלצת? מי החברים שלה? מה היא אוהבת לעשות וממה היא פוחדת? כדאי לבדוק אחרי שהכרתם אותה – האם היא עדיין מפחידה כל כך?
"ג'ימליה ג'ים! זוזו בוזו ים פם פוזו!" לכל אחת מהדמויות בסיפור מילת קסם בה היא משתמשת כשקורה משהו מבהיל. מה מילת הקסם שלכם? מוזמנים לבחור ביחד מילת הקסם משפחתית ולחשוב מתי כדאי להשתמש בה.
יושבים במעגל ומבקשים ממתנדב או מתנדבת לקפץ כמו ארנבת מסביב למעגל, לגעת קלות בראשם של כל ילד וילדה, לבחור בילד או ילדה ולומר להם, "ארנבת, ארנבת, למה את יושבת?"
המתנדב או המתנדבת יתיישבו במקומם של הילד או הילדה שנבחרו, והם יקומו ויקפצו מסביב למעגל ויבחרו בתורם "ארנבת" חדשה.
משוחחים – אילו חיות אתם אוהבים? האם יש חיות שאתם מפחדים מהן? למה?
מדמיינים – תוכלו לשאול: האם יש חיות ששמעתם את השם שלהן, אך לא ראיתם אף פעם, לדוגמה, ווֹמְבָּט?
אפשר לעודד את הילדים והילדות לצייר את החיה בתוך בועת חשיבה בדומה לאלו המופיעות בספר ולאחר מכן להתבונן בתצלום של החיה ולשוחח על הדומה והשונה בין הדמיון למציאות ועל מה שגרם לכך.
מאזיניםלקולות של חיות ומנחשים מהי החיה. האם הקול של החיה מפחיד, מסקרן, מצחיק או מפתיע?
מתבוננים בתצלום חלקִי של חיה ומשערים מהי.
משתעשעים – יוצרים אוגדן של תמונות בעלי חיים, שכל תמונה בו מורכבת משלושה חלקים נפרדים וחתוכים: ראש, גוף ורגליים. ניתן לחבר שלושה חלקים של אותה חיה או ליצור חיות דמיוניות שמורכבות מכמה חלקים שונים.
אורה איל איירה ספרי קלסיקה, כמו "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"הצב של אורן", ואף כתבה ספרי ילדים. אחד מהם הוא "לילה חשוך אחד", המתאר פחד מחושך ומהלא מוכר.
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "פיל ישן על השביל", מאת: שרון אולמן סטפנסקי | איורים: ליאור קציר | הוצאת: ידיעות אחרונות-ספרי חמד (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
חטפו לי, לקחו לי, הפריעו לי, הציקו לי – מה אני עושה? תוכלו לחשוב יחד על תגובות חיוביות כמו להשתמש במילה "בבקשה", או להסביר מה מפריע לכם. אפשר ליצור קובייה מנייר, לכתוב כל מיני תגובות חיוביות על גבי הפאות שלה ולהוסיף איור שמתאר את הכתוב. וכך, בכל פעם שתיתקלו בבעיה תוכלו לזרוק את הקובייה ולראות כיצד היא מציעה להגיב.
בספר מופיעות חיות שונות: איזו חיה מייללת? איזו חיה מטילה ביצים? ואיזו חיה גרה ברפת? בואו נגלה: אחד מהמשתתפים בוחר חיה ושאר בני המשפחה צריכים לגלות איזו חיה בחר בעזרת הצגת שאלות, ונעזרים ברמזים אותם נותן הבוחר: החיה שבחרתי מייללת, החיה שלי חיה בדיר. מוסיפים רמזים עד שמגלים מהי החיה שנבחרה.
תוכלו להמחיז את הסיפור בעזרת בגדים, כובעים, אביזרים, או בובות פרווה. אפשר להשמיע את קולות בעלי החיים, להציג כיצד מגיבה כל חיה כשהיא פוגשת בפיל, או להיות הפיל שישן לו על השביל.
מה זה אומר "להיות מנומסים"? למה מתנהגים בנימוס? אילו מילות נימוסין אתם מכירים? ניתן לשוחח עם הילדים והילדות ולבקש מהם דוגמאות להתנהגות מנומסת: לחכות בתור, לא להתפרץ לדברי אחרים וכדומה.
כדאי לחשוב יחד מה היה קורה אילולא היינו מתנהגים בנימוס.
אפשר לבקש מזוגות של ילדות וילדים להציג התנהגות מנומסת: מה אומרים כשרוצים לשחק במשחק שחבר משחק בו? ומה כדאי להגיד כשרוצים להתנדנד, וחבר או חברה מתנדנדים עכשיו בנדנדה?
אפשר ליצור יחד "אוצר" של מילות נימוס ובכל פעם להתמקד ב"מילת היום" או ב"מילת השבוע" ולנסות להשתמש בה כמה שיותר בהקשרים המתאימים.
מהו שביל? דרך צרה לתנועת הולכי רגל ובהמות (מתוךOxford Languages – google). אנו מכירים מילים נוספות שמציינות מַעֲבָר: דרך, נתיב, מסלול, משעול, אורַח, מִרְעוֹל, רחוב, מסילה…
הסיפור הוא סיפור מצטבר, כלומר סיפור שהעלילה בו מצטברת, ובכל שלב נוספת אפיזודה שהיא נִדְבָּךְ נוסף בסיפור.
הסיפור מתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים מאוד. אפשר להציע לילדים ולילדות ליצור תיאטרון בובות או תיאטרון צלליות.
כדאי לחשוב עם הילדים כיצד אפשר להפוך את הסיפור למחזה – נזדקק לשחקנים, לבמאים, לסדרנים, לתפאורנים, לאנשי סאונד ולמי עוד?
אפשר להציע לילדים לבחור תפקידים.
אם הוספתם אפיזודות לסיפור, ניתן לשלב אותן בו, ליצור יחד את התפאורה ואת התלבושות, לבחור קטעי מוזיקה להשמעה במשך ההצגה, לסדר מקומות ישיבה, להכין כרטיסים והזמנות ועוד…
מי יוזמן להצגה? נחשוב עם הילדים את מי בקהילה שלנו נרצה להזמין: האם את ילדי הגן? את ילדי הגן השכן? את ההורים? ואולי קהל אחר?
להשראה – ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים – סרטון מהמרחב הפדגוגי
נעירה, שאגה, יללה, געייה – בעקבות החיות שבסיפור וקולותיהן אפשר להכיר את השמות של הקולות שבעלי חיים שונים משמיעים. תוכלו להדגים קול של חיה, לקרוא לו בשם, לבקש מקבוצת ילדים שתשמיע אותו ולבסוף ליצור מקהלה של חיות שנוערת, שואגת, מייללת וגועה.
חֵקר נמלים – מה הילדים והילדות היו רוצים לדעת על נמלים?
תוכלו לחשוב יחד אילו שאלות מעניין אתכם לשאול, ולאחר מכן לערוך תצפית ולחפש תשובות לשאלות. תוכלו לגלות אם נמלים נוהגות ללכת בשיירה או לבדן, לבדוק מה הן סוחבות, להתבונן בקן של נמלים ולהיעזר בזכוכית מגדלת בתצפית על נמלים. אפשר לשער מה היה קורה אילו היינו מתבוננים בפיל בזכוכית מגדלת.
חקר בעלי חיים – באופן דומה תוכלו לעניין את הילדים והילדות בחקר חיות נוספות ולהזמין אותם לבחור חיה ולהעלות שאלות: מה פרה אוכלת? איך חמור מתנהג? איך פילים ישנים?
קשר עם הבית – את השאלות שהעלו ילדי הגן הם יכולים להציג לפני בני משפחה, שכנים או חברים, לקבל מהם מידע, לצפות בסרטונים מעניינים על חיה זו ולשתף את ילדי הגן במה שגילו.
מי החברים שלכם? מה אתם אוהבים לעשות יחד? תוכלו לשוחח על כך ולבחון: האם אתם אוהבים לשבת יחד בשקט כמו הפינגווין? ואולי לרוץ כמו הצב? כדאי לחשוב ביחד כיצד אפשר לשמח חברים שזקוקים לכך.
בעזרת האיורים המיוחדים שבספר אפשר להשתתף בקריאת הסיפור גם בעמודים ללא מילים. הביטו יחד בעמודי האיורים וספרו זה לזה מה מספרים האיורים. האם יש איור שאהבתם במיוחד?
באילו איורים מופיע בלון אדום? ומתי הוא נעלם? אפשר לחפש אותו בספר וגם לשחק במשחקי בלון: להעביר בלון מיד ליד, להעיף אותו לאוויר ולהשתדל שלא ייגע ברצפה, או לנפח אותו, לשחרר ולבדוק לאן יגיע.
הטרמה לסיפור – תוכלו להראות תמונה מתוך הסיפור שבה מוריס מגי נכנס לגן החיות, לספר מה כתוב בשלט שבידו ולשוחח על גני חיות: האם הייתם פעם בגן חיות? האם אתם אוהבים לבקר שם? מדוע? מה לדעתכם עושים אנשים שעובדים בגן חיות? לאחר השיחה תוכלו להשמיע את שם הסיפור, להציג את דמותו של מוריס מגי, לספר שהוא עובד בגן חיות ולהתחיל בקריאה משותפת.
מתבוננים באיורים – לאחר קריאה ראשונית ובקריאות הבאות של הסיפור כדאי להצביע על האיורים ולבקש מהילדים ומהילדות לספר: מה מוסיפים האיורים על מה שכתוב במילים? מה הם אוהבים באיורים?
לקראת אמצע הסיפור ישנם כמה עמודים שאין בהם מלל כתוב, ורק האיורים מספרים כיצד מתקדמת העלילה. תוכלו להזמין את הילדים והילדות להתבונן ולשתף: מה עשו החיות כשראו שמוריס מגי לא הגיע לגן החיות?
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח חברוּת ועל עזרה לחברים: מה נהג מוריס מגי לעשות עם חבריו בגן החיות? מדוע עם כל חבר הוא בחר לעשות פעולה אחרת? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהיה חולה? לָמה החיות החליטו לבוא לבקר אותו? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהחיות באו לבקר אותו? מה משמח אתכם כשאתם חולים? איך אפשר לשמח חברים חולים?
בעקבות הסיפור תוכלו לשבת עם הילדים בפינת הרופא/ה-חולה בגן ולשחק במשחקי תפקידים בהשראת הסיפור. תוכלו לחשוב יחד מה כדאי להוסיף לפינה כדי שיהיה נעים לחולים לבקר בה.
גם בעלי חיים זקוקים לעיתים לטיפול רפואי – כדאי לצפות בסרטון ולהתרשם מהקמת מרחב למשחק סוציו-דרמטי בנושא.
להעשרה – בריאות הגוף והנפש בספארי – שידור ממאגר השידורים הלאומי.
האם גם בגן שלכם רוצים לנסוע לבקר את מוריס מגי? תוכלו לארגן אוטובוס: מסדרים זוגות של כיסאות בזה אחר זה ובכל פעם מזמינים זוג ילדים "לעלות" לאוטובוס, לספר איזו חיה הם, ומה הם מתכוונים לעשות כדי לשמח את מוריס מגי.
העצים בספר מצוירים בשיטה שנקראת הֶדפס. גם הילדים יכולים להכין הדפס: לוקחים דף נייר ועל חצי ממנו מציירים צורה בצבע גואש או מים. מקפלים את הדף לשניים ולאחר מכן פותחים אותו. בראש העמוד מתקבל כתם, הדפסה סימטרית של מה שציירתם. אפשר לשאול את הילדים לְמה דומה הצורה של הכתם המופשט, ולאחר שהצבע מתייבש להציע להם להשלים את התמונה כראות עיניהם.
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "מהר מהר שלא נאחר", מאת: נתי בית איורים: עמית טריינין, הוצאת: ספרית פועלים.
האם יצליחו בני המשפחה להגיע בזמן לפגישה עם סבא דוב? האזינו לסיפור וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
המשפחה שבסיפור ממהרת לרכבת, לחגוג לסבא דֹב יום הולדת, ובכל זאת בני המשפחה זוכרים שיש להתחשב באחרים ולדאוג לבעלי החיים ולסביבה. כדאי לנסות ולהבין ביחד מהי התחשבות? איך הייתם רוצים שיתחשבו בכם, ולמי תוכלו להציע עזרה בסביבה הקרובה ובמשפחה? אֵילו מעשים משמחים תוכלו לעשות כדי לשמח את המבוגרים במשפחה?
תוכלו לשחק במשחק "מהר – לאט": כל משתתפת ומשתתף בוחרים בתורָם פעולה כלשהי ואומרים לשאר המשתתפים אם לבצע אותה אותה במהירות או באיטיות: למחוא כף… מהר, ועכשיו… לאט; לשיר שיר לאט־לאט, ועכשיו – בואו נשיר מהר־מהר…! לאחר ששיחקתם אפשר לשוחח ולגלות מה אהבתם לעשות לאט ומה מהר.
האיורים שבסיפור מלאים בפרטים. כדאי לבחור עמוד שאהבתם ולחפש בו פרטים. תוכלו לערוך סבב כשבכל פעם אחד מבני המשפחה מבקש לגלות פרט שהבחין בו באיור: היכן המתנה לסבא דֹב? איפה נמצא כדורגל? מי ימצא את דוּבִּי הצעצוע?
בספר מפורטים צמחים, בובות, חתולים וכלי נגינה. בהשראת הספר, כל אחת ואחד בתורָם בוחרים נושא, ושאר המשתתפים צריכים לִמנות כמה שיותר פריטים הקשורים לנושא. אפשר לבחור בדברים שלובשים, בשמות של חברים וחברות, בסוגים של צעצועים ובכלי נגינה.
מה אפשר לעשות לבד? ומה עדיף לעשות יחד? תוכלו לשוחח עם הילדים על הדברים שכדאי לעשות עם אחרים ולחשוב מה הם יכולים לעשות בעצמם. עם מי נעים להם לעשות דברים יחד: בני משפחה? חברים? ואולי חיית המחמד?
תוכלו לערוך רשימת פעולות שנעים וכדאי לעשות בבית בשיתוף פעולה: לסדר את החדר, להכין ארוחה או לקרוא ספר אהוב. לאחר מכן רושמים כל פעולה על כרטיס נפרד ומקשטים. אפשר לשמור את הכרטיסים בקופסה מיוחדת ובכל יום לשלוף כרטיס ולבדוק: האם נרצה היום לשתף פעולה בטאטוא הבית? או במשחק תופסת משפחתי? אולי נרצה לשתף פעולה במשהו חדש?
אפשר להכין בבית מסלול תנועה ולהתקדם על רגל אחת, על שתי רגליים, לזחול על ארבע ואפילו על שלוש… יוצרים מסלול על הרצפה באמצעות חבל, ובכל פעם מתקדמים לאורך המסלול באופן אחר: פעם בקפיצות על רגל אחת, פעם בשמירת שיווי משקל כשכרית מונחת על הראש, פעם בזחילה ופעם בזוג, בשילוב ידיים, כי קל יותר לקפוץ על רגל אחת בשניים.
מה ילדי וילדות הגן אוהבים לעשות יחד? תוכלו לחשוב על כךולהתנסות בפעילויות שכדאי לעשות בזוגות או בקבוצה: לרקוד, להחזיק מצנח, להתנדנד, לגלול חבל, לשחק "אבן, נייר ומספריים", לשחק "משלוש יוצא אחד", לתת "כִּיף" וגם… לעמוד על רגל אחת ולהחזיק ידיים. ומה עוד?
לאחר ההתנסות תוכלו לשוחח עם ילדי הגן ולשאול: איך אתם מרגישים כשאתם משחקים יחד? מתי תוכלו להמשיך ולשחק יחד – כשתשחקו בחצר? בגן השעשועים? כשתזמינו חברים הביתה?
נחישותהיארצון חזק להגיע אל המטרה, החלטיות, תקיפות.
לילי, גיבורת הסיפור, נחושה להצליח לשבור את השיא בעמידה על רגל אחת.אפשר להכיר לילדים את המושג "נחישות" ולהסביר אותו.
שיחה על נחישות – נשאל: האם ומתי הייתם נחושים להשיג משהו?
מה אפשר לעשות כדי להצליח?
מדוע חשוב לתרגל?
להגשים חלומות – נברר עם הילדים: האם יש לנו חלום משותף שנרצה להגשים יחד? האם יש חלום שנוכל להגשים יחד ועל ידי כך נסייע לאחרים?כיצד נפעל בנחישות כדי לעשות זאת?
מה יהיה התכנון? מה הם השלבים? מי יכול לסייע לנו? לְמה אנו זקוקים?
ביטוי שפירושו ללמוד ולדעת את הדברים בקיצור, אך מתוך הבנתם. מקור הביטוי באגדה תלמודית על אדם שמבקש להתגייר לאחר שילמד את כל התורה על רגל אחת. שמאי הזקן מסרב לקבל אותו, ואילו הלל הזקן מקבל אותו ואומר לו: "ואהבת לרעך כמוך – זו כל התורה על רגל אחת, ואת השאר צא ולמד."
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "טוק טוק טוק דופקים בדלת" מאת: דבורה בושרי, אייר: איתן אֶלוּאַ, הוצאת: ספרית פועלים (גנים).
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
פעילות חווייתית בעקבות "טוק טוק טוק דופקים בדלת!" מאת דבורה בושרי. 🖨️ הדפיסו את הכרטיסים ✂️ גזרו 🎡 קראו את ההוראות ושחקו! 🎯 המטרה: להרים כמה שיותר זוגות כרטיסים של אותה פעולה בזכר ונקבה!
המשחק תורגם לרוסית ולאמהרית – במיוחד למשפחות עולים!
הסיפור מזַמֵן שיחה על שכנים ועל קשרים: תוכלו לבחון יחד מיהם השכנים שאתם מכירים, ולחשוב על פעילות להיכרות עם משפחה שגרה בשכנוּת. אתם ההורים מוזמנים לשתף בסיפורי שכנים מילדותכם: מי היו השכנים שלכם ומה עשיתם ביחד
תוכלו להכין ביחד דבר־מה ולתת לשכנים: זה יכול להיות מאכל, ציור ואולי מכתב שתשאירו ליד הדלת, ואפשר פשוט לבקר ולשאול לשלומם. והכי פשוט: לחייך כשפוגשים שכנים, ולהגיד "שלום", "מה נשמע?" ו"יום נפלא!".
כחלק מההשתלבות בקהילה כדאי להכיר את מי שגרים בשכנות לגן הילדים. תוכלו להזמין שכנים נבחרים ולערוך איתם היכרות, להזמין אותם לספר על כישוריהם, על מקצועותיהם ועיסוקיהם ועל תחומי העניין שלהם. אפשר לדאוג לכיבוד ולחלק לאורחים ולשכנים המבקרים בגן. ומה עוד? מה מציעים הילדים והילדות?
האיורים שבסיפור מוסיפים פרטים שאינם מופיעים בכתוב. תוכלו לבקש מהילדים ומהילדות להתבונן בבעלי החיים שבסיפור ולספר מה הם עושים: איזו חיה באה לבקר את יעל? איזו חיה היא פגשה שם? מה החיות עושות בכל עמוד שבספר?
מסופר שהבניין נמצא בירושלים. כדאי לשאול: איך ניתן לראות זאת באיור?
אפשר להציג תמונות של אתרים בירושלים המופיעים בסיפור – לדוגמה: אגף הנוער והיכל הספר במוזיאון ישראל, פסל "חלום יעקב" והאיילות מעמק הצבאים" שמופיעים בעמוד 2 – ולגלות כיצד המאייר איתן אֶלוּאַ אייר אותם.
תוכלו לבקש מאחד מילדי הגן להתבונן באיורים שבסיפור, לבחור פעולה כלשהי ולהדגים אותה בפנטומימה, בכתיבה, בציור, בנגינה או בריקוד. הילדים האחרים יגידו מהי הפעולה, ואם יתקשו בכך – יוכלו להיעזר באיורים.
הילדים שבסיפור יוצרים יצירות מקרטון בביקורם אצל יעל. כדאי להגיש לילדים משטחי קרטון וארגזי קרטון וכן מגוון צבעים וחומרי יצירה להתנסוּת וליצירה חופשית.
תוכלו ליצור בגן "מרחב עשייה" (makerspace), לחשוב ולתכנן יחד מה תרצו ליצור מקרטון: האם יש אביזר שיכול לשדרג את מרחבי המשחק והפעילות שאותו היו רוצים לייצר מקרטון? אולי יש אביזר שניתן לעצב מקרטון ולהעניק כמתנה לשכנים של הגן?
הדוב שבסיפור מציץ מכל דף בספר. כדאי לטייל בין האיורים, לחפש את הדוב ולספר איזה חלק מגופו רואים בכל פעם. אפשר גם לטייל מחוץ לספר, להחביא דוב צעצוע במקומות שונים בבית ולצאת לחפש: מי ימצא את הדוב הנעלם?
מתי גם אתם איבדתם דבר מה? איך הרגשתם? מה עשיתם כדי למצוא אותו? תוכלו לשוחח על כך עם ילדיכם, לספר על פעמים שמצאתם דבר שאיבדתם ולשתף בפעמים שעזרתם לאחרים למצוא דבר מה שהם איבדו.
מה ההבדל בין דוב לדובי? בהשראת הספר כדאי לשוחח על ההבדל ביניהם, לשיר שירי דובים כמו "מי כמונו הדובים" של לוין קיפניס, לספר סיפורים על דובים ולהיות לרגע דובים שהולכים בכבדות, נוהמים או מתחבקים חיבוק דוב….
אוהבים לחבק ולהתחבק? – תוכלו להסתובב בחדר וללכת כמו דובים. לקול מחיאת כף עצרו והעניקו לבן משפחה חיבוק נעים. חיבוק חזק ונעים! כדאי להעניק חיבוק לפני השינה, שיהיה ליווי מרגיע בדרך לשינה מתוקה.
איזה חתול מצחיק אתכם במיוחד? איזה חתול אהוב על הפעוט? ניתן להתבונן יחד בכריכה וליהנות מהחתולים השונים. תוכלו להתבונן בתמונות שונות של חתולים וגם לצאת מהבית ולערוך תצפית בשכונה: מי יודע אילו חתולים מיוחדים מסתובבים בסמוך אליכם…?
הספר מזמן השלמה של מילים חורזות יחד עם קריאה מהנה ומשעשעת. כדאי לקרוא בהדרגה – בתחילה להשלים את המילים החסרות, ובפעמים הבאות לאפשר לפעוט או לפעוטה להשלים מילים שעולות בדעתם: הם יכולים להמציא השלמות מגוונות כיד הדמיון הטובה עליהם, ואין צורך להיצמד לתשובה אחת.
חלק חשוב בספר הוא האיורים המשעשעים שמזמינים לחוויה של חיוך ושמחה. כדאי להתבונן יחדיו באיורים בכריכה, שבה מופיעים החתולים השונים, ולשאול את הפעוטות: איזה חתול אתם אוהבים? איזה חתול הייתם רוצה שיבקר בגן? מה הייתם אומרים לו? לשם המחשה ניתן להיעזר בבובת גרב חתולית ולנהל איתה שיחה. ייתכן שאיורים אחדים ירתיעו את הפעוטות, לכן מומלץ לבחור את האיורים המתאימים לקבוצת הפעוטות שבמעון.
באמצעות הסיפור המצחיק הפעוטות רוכשים שפה ונחשפים למילים והיפוכן: גבוה-נמוך, אמיץ-פחדן. מומלץ לבחור שלושה-ארבעה צמדי מילים שאתן רוצות שהפעוטות ילמדו, להגיד בקול את המילים, להמחיש אותן במגוון דרכים (תנועות גוף, תמונות, חפצים) ולחזור עליהן שוב ושוב במהלך הפעילויות היומיומיות במעון.
הספר מעוצב כך שבעמוד אחד חידה ובעמוד שלאחריו פתרון החידה. תוכלו לבקש מילדיכם לנחש מה פתרון החידה לפני הדפדוף: השלמת החרוז יכולה לעזור. לא מצאתם את הפתרון? אפשרו לילד או לילדה להפוך את העמוד ולגלות.
הביטו יחד באיור האחרון של הספר. המאיירת אורה אייל החביאה בתוכו את פתרונות החידות מהספר כולו. האם תוכלו למצוא אותם? האם תוכלו לזכור חידה הקשורה לאחד הפריטים בתמונה?
אפשר לנסות ולחבר סיפור ובו כמה שיותר מפתרונות החידות.
התשובות המאוירות לחידות הולכות ומצטברות מדף לדף. תוכלו לשאול את הילדים והילדות מה רואים בכל תמונה, להנחות אותם לחפש בכל דף את פתרון החידה מהעמוד הקודם ולגלות מה הפריטים שחוזרים על עצמם, ואיך הם משתלבים בחייו של הילד. בסוף הספר תוכלו לנסות ולשחזר את החידות תוך התבוננות בפריטים המופיעים בו.
אפשר להכין עם הילדים והילדות ספר חידות של חפצים מהגן. כדאי להציע למשתתפים לצלם או לצייר חפצים ולחבר יחד חידות המתארות אותם. כל קבוצה מכינה ספרון חידות וחדה אותן במליאה.
הספר "בוקר בהיר אחד", שאורה איל כתבה ואיירה, מספר על ילד וסבתא האוספים פריטים שמצאו. בכל עמוד בספר ניתן להבחין רק בחלק מהאיור של הפריט המתגלה בעמוד הבא
פעילות לאספת הורים – אפשר לבקש מהילדים ומהילדות לתאר את ההורים ולסכם את דבריהם. באסֵפה מקריאים את התיאורים, וכל הורה משער איזה מהתיאורים עוסק בו. מתאים גם כפעילות קהילתית בזום.
פעילות בגן – ניתן לבקש בכל פעם מכמה הורים שיתארו את ילדם וישלחו את התיאור לגננת. הגננת תקריא את התיאור בפני הילדים, והם ישערו מיהו הילד או הילדה בתיאור.
איך גיא הרגיש כשהוא הרס לעומר את הקרקס? ואיך עומר הרגיש כשראה מה שקרה? האם גם לכם קרה שאתם או הקרובים לכם הרסתם דבר-מה זה לזה? איך הרגשתם ומה עשיתם? האם הצלחתם לתקן? תוכלו לשוחח על התחושות שעולות בכם כשמשהו מתקלקל וכשאתם מגלים שאפשר לתקן.
משחק נשבר? צבע התקלף? מסמר יצא מהמקום? זה הזמן לתקן ולשפץ! מכינים רשימה של דברים שצריך לתקן בבית, ובכל פעם בוחרים פריט אחר מהרשימה ומתקנים. תוכלו גם להכין חפצים חדשים מחפצים ישנים. גרב ישן? – אפשר להכין ממנו בובת גרב! קופסה ישנה? – אפשר לצבוע אותה ולקשט בניירות ובמדבקות…
הקרקס מצית את דמיונם של מבוגרים וילדים כאחד, ודברים מרתקים רבים יכולים להתרחש בו. אפשר להקים קרקס בבית, להמחיז את הסיפור בעזרת תלבושות ואביזרים מתאימים, וגם לחבר בהשראתו הצגה חדשה על מה שמתרחש בקרקס צבעוני.
דפים קרועים יכולים להפוך ליצירה! צובעים דפים בצבעים שונים וקורעים אותם לפיסות קטנות. אפשר גם להשתמש בגזירי עיתון ובדפים משומשים. אחר כך מציירים יחד ציור על דף חלק, ובמקום לצבוע אותו מדביקים עליו את פיסות הנייר הקרועות והצבעוניות ויוצרים פסיפס!
הסיפור מעניק הזדמנות לטפח אצל ילדי הגן יוזמות של בנייה ויצירה (כמו הקמת קרקס, יצירת מסלול משחקי, פינת רגיעה ועוד). תוכלו לשים ברחבי הגן אביזרים, ריהוט, חומרים וכלים שיאפשרו לילדים להעלות רעיונות, לשתף פעולה, ליצור יחד, לפתור בעיות וליהנות מהתוצר המשותף, אך לא פחות מכך – מהדרך! להעשרה – ילדים מזמנים סביבות משחק ולמידה ילדי הגן יוצרים ובונים מרחבי משחק מרחבי משחק בגן העתידי
בעקבות הסיפור הילדים והילדות יכולים להקים פינה לתיקון דברים שבורים. בתחילת התהליך כדאי לשוחח ולתכנן יחד איפה תהיה הפינה, איך היא תיראה, ומה צריך להיות בה. התשובות לשאלות יובילו להקמת הפינה שבה יתוקנו דברים כמו משחק שהתבלה או ספר שנקרע. להעשרה –"שיפוצעצועים" – סדנת צעצועים בגן
מה עושים כשכועסים? – סרטון במרחב הפדגוגי – ילדי וילדות גן אשחר בתל-אביב לומדים להתמודד עם קונפליקטים וכעסים. אירועים ורגשות – ערכת משחק הכוללת קלפים מאוירים המציגים סיטואציות לפיתוח שיח רגשי, אתר "בין הצלצולים"
אנבל הייתה ילדה מאושרת. מה, לדעתכם, גרם לה אושר? כיצד אתם מרגישים כשאתם נותנים לאחרים? האם תוכלו לחשוב על דברים כמו החוט של אנבל – דברים שאתם יכולים לתת לאחרים פעמים רבות?
חוט הוא דרך ליצור משחק מסלול עם כלל אחד – "לא נוגעים בחוט!" איך משחקים? – יוצרים חוט ארוך מחבלים, משרוכים ומחוטים ומלפפים אותו סביב רהיטים וחפצים בבית. כך יוצרים מסלול מכשולים שצריך לעבור בלי לגעת בחוט: אפשר לדלג מעליו, לזחול מתחתיו או לבחור בכל דרך יצירתית אחרת.
אנבל סרגה עוד ועוד ויצרה אופנה צבעונית ומשמחת לכל תושבי הכפר. בעקבות אנבל תוכלו ליצור יחד בגד או פריט שהוא אופנה משפחתית משלכם. חִשבו איזה בגד מיוחד תרצו ליצור: זו יכולה להיות חולצה בצבע מסוים, סיכה מעניינת, צמיד או כובע מקושט, גרביים מיוחדים או בגד אחר שיהיה מקובל על כולכם.
אנבל אוהבת לסרוג. האם יש מלאכות שאתם – הורים וילדים – אוהבים לעשות במו ידכם? ואולי אחד מכם אוהב לבשל והאחרת אוהבת לפסל בפלסטלינה? כדאי לפנות לבני משפחה שונים ולשאול אותם על מלאכות שהם אוהבים ולבקש להצטרף אליהם ולהתנסות איתם במלאכות הללו.
הצעות למלאכה ויצירה עם חוטים תוכלו למצוא באתר ובדף ספריית פיג'מה בפינטרסט.
כדאי לשאול את התלמידים: מדוע החוט של אנבל אינו נגמר לעולם? מה מייצג החוט לדעתכם? אילו עוד דברים בעולם דומים לחוט של אנבל? למה כשהדוכס פתח את התיבה היא הייתה ריקה? אם הייתם מוצאים תיבה כזו – מה הייתם עושים בה? האם הייתם מוכרים לדוכס את התיבה שלכם?
ניתן ליצור חוט מקשר בכיתה: הָביאו כדור צמר לכיתה ובקשו מהתלמידים להעביר אותו לתלמיד הבא תוך כדי אמירת מילה טובה. לבסוף כולם יהיו קשורים זה לזה בחוט של צמר ובמילים טובות. כעת יש לשתף פעולה כדי לפרום את הסבך שנוצר…
כדי להמשיך באווירה חיובית אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב על פתקית הצעות למעשים שיעשו טוב לחברים, לתלות את הפתקיות על חוט ארוך ולהזמין את התלמידים לקרוא אותן וליישם רעיונות שיבחרו.
כדאי לדון בשאלות הבאות: איך מחוללים שינוי? איך מוסיפים צבע לחיים? מה באפשרות כל אחת ואחד מאיתנו לעשות כדי להיטיב עם האחרים?
תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לחבר היגדים על נתינה או למצוא כאלה ברשת ולבקש מהם להביע את דעתם על נכונות כל היגד על ידי הרמת פתק "נכון" או "לא נכון"' ולהסביר אותה.
ניתן להביא לכיתה חוטים מסוגים שונים ובמרקמים שונים, לחוש אותם, להתנסות במגוון סוגי קשירה, לחשוב יחדיו למה החוטים משמשים (תפירה, רקמה, הכנת חבל), להדגים זאת ואף להזכיר ביטויים שיש בהם שימוש במילה "חוט", כמו "קצה חוט", "כחוט השַּׂערה" ו"חוט המחשבה".
הכמיהה לחברים ולשייכות קיימת בעולמם של ילדים וילדות, וסיפורו של ארפי מציג את הנושא על המורכבות וכאבי הלב שלעיתים מלווים אותו. עם זאת, ארפי הוא כלב בעל עוצמה פנימית, הלוקח את גורלו בידיו: סיפורו מאפשר לשוחח ברגישות על חברות ועל הדרך שמובילה אליה. תוכלו לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, ארפי כותב מכתבים שונים לאנשים שונים? האם הייתם רוצים להיות חברים של ארפי, ומדוע? מה הייתם עושים במקומו של ארפי?
עמודים רבים בספר מכילים איורים ללא מילים, שממחישים את רגשותיו של ארפי. מה מספרים האיורים? אילו איורים מעלים בכם חיוך, ולמה? מה מרגיש ארפי? מה הוא חושב?
בעקבות המכתבים שבספר ניתן לכתוב זה לזו פתקים. תוכלו להחביא מכתבים עם מסרים מעודדים או מצחיקים מתחת לכרית, בתוך התיק, או בכל מקום אחר שיפתיע את בני המשפחה.
כל אחד מאיתנו יכול לפקוח את העיניים ולפתוח את הלב לבעלי החיים שבסביבתו – בדאגה לשתייה ביום חם, בהקמה של מקום מסתור, או בכל דבר אחר שיסייע לרווחה של בעלי החיים וישפיע לטובה על העולם שבו אנו חיים.
שיחה על בעלי חיים: האם אתם אוהבים בעלי חיים? למה? אילו בעלי חיים אתם אוהבים במיוחד? האם יש לכם חיית מחמד? אם כן, איך היא הגיעה אליכם?
שיחה על היחס לבעלי חיים: איך, לדעתכם, מרגישים חתול רחוב, עורב או נמלה? מה נוכל לעשות למען בעלי החיים בסביבתנו?
שיחה על חברוּת: מה אפשר ללמוד מהסיפור על ההתנהגות הרצויה כלפי חברים שלנו? איך אפשר לעזור לחבר שמרגיש בודד? איך מסרבים לבקשה של חבר בצורה מכובדת ולא פוגענית?
בעקבות חלופת המכתבים בסיפור תוכלו להפנות את התלמידים לפעילות חקר בנושא מכתבים: למה פעם כתבו מכתבים רבים? מהו בול? לְמה הוא משמש? כיצד נעשה תהליך שליחת המכתבים וקבלתם? מה מתרחש בדואר?
בעקבות נורי כדאי לשוחח על הביטוי "שלח לחמך…" ועל מקרים שבהם עשיתם טובה לאחרים. תוכלו לשאול: האם אנחנו עושים טובות כדי לקבל גמול? האם הטובה שהענקנו יכולה להספיק ולהיות בעצמה הגמול הטוב שקיבלנו?
מה עוד נוכל לשלוח על פני המים שיכול לעזור לאחרים? לא תמיד אלו חפצים או דברים מוחשיים שאנחנו מעניקים לאחרים, לפעמים אלו מעשים שלנו ודברים שלנו, למשל מילים. תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעניק מילים טובות לאחד מבנות או מבני המשפחה. אפשר גם להכין "דף של נחת" לכל אחת ואחד, שבו כולם יכתבו או יציירו מילים טובות ומעצימות.
בעקבות הסיפור ניתן להכין יצירה משותפת: מדביקים על דף תמונות של דגים מסוגים שונים, להקה של דגיגים, לווייתן ועוד, מצמידים להם בלוני קומיקס וכותבים מה הם אומרים על מעשיו של נורי ועל חבריהם שאר יצורי הים.
האם דגים אוכלים לחם? ומה אוכלות הציפורים? אילו בעלי חיים מותר להאכיל? תוכלו לחפש את התשובות לשאלות הללו, להתנסות בהאכלה ולחוות את תחושת הסיפוק שבהענקה לאחר. ניתן להתקין מתקן האכלה לציפורים במרפסת או על עץ, ולקוות שהשמועה על המתקן תעשה לה כנפיים.
הסיפור מזמן התעמקות בפתגם "שלח לחמך…". כדאי לשוחח עם התלמידים על משמעות הפתגם:
מתי, לדעתכם, מתאים להשתמש בפתגם?
מדוע נבחר דווקא הלחם לפתגם זה?
– כדאי לעמוד יחד על חשיבותו של הלחם בחיינו כמזון בסיסי וסמלי.
– באיזה "לחם" נוכל להזין את העולם שסביבנו? אילו דברים בסיסיים וחשובים נוכל להעניק לעולם? אלה יכולים להיות מילים טובות, חיוך, התנהגות מכבדת ועזרה למי שזקוק לכך.
לווייתנים, דגים גדולים ושהייה בבטן הדג – את כל אלו ניתן למצוא בסיפורים בתרבויות שונות. כך, לדוגמה, בתנ"ך ניתן לקרוא את סיפורו של יונה הנביא, שנבלע על ידי דג וניצל מטביעה. בסיפור שונה לגמרי מופיע פינוקיו, בובת העץ שהופכת לילד אמיתי ונבלעת בבטנו של לווייתן ענק.
כדאי להכיר לילדים ולילדות את הסיפורים הללו, לצפות באיורים המתארים את הדמויות ולשאול: למה, לדעתכם, הדמויות נבלעות בבטנו של דג גדול?
בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים, כתב על הרעיון להקמת מדינה את המילים: "אם תרצו, אין זו אגדה". מאז הפכו המילים לדרך לבטא חלום שניתן להגשים בכוח הרצון. כדאי לדבר על מקור הביטוי ועל משמעותו ולחשוב: האם אתם מסכימים עם הרעיון שהרצל הביע?
תוכלו לבקש מכל תלמיד ותלמידה לכתוב על גבי דג רעיון למעשה טוב שניתן לעשות למען הזולת: הדגים חוברים לשרשרת שאותה תולים בכיתה, ובכל פעם בוחרים את אחד הדגים, קוראים את הרעיון הכתוב בו ובוחנים כיצד ניתן ליישם את הרעיון שמוצג בו בחיי היומיום בכיתה.
תמנון, סוסון ים, מדוזה ודג מסור מתחבאים בין איורי הספר. כדאי לחפש את חיות הים ואת חיות היבשה, את בעלי הכנף ואת הזוחלים, להכיר את שמותיהם ולבחור כמה מהם להיכרות קרובה.
נורי קיבל מתנה: הוא מצליח להבין את שפת החיות. ניתן לשוחח עם התלמידים ולדון בשאלה אם החיות אכן מדברות ביניהן. כדאי לחשוב על שפות דמיוניות, כמו "שפת החפצים" או "שפת הצמחים", ולהרחיב את השיח גם לשפות נוספות שאנשים מדברים בהן, כמו שפות זרות או שפת הסימנים.
תוכלו לספר זה לזה על חידות שאתם מכירים ועל פתרונות שמצאתם לשאלות, מצבים או בעיות. האם גם לכם קרה שלמדתם משהו אחרי שצפיתם במישהו אחר? כדאי לשאול בני משפחה נוספים על ההתמודדות שלהם עם פתרון חידות ובעיות וליצור מאגר של הצעות משפחתיות ללמידה ועיסוק בפתרון בעיות.
האיורים שבספר מרובי פרטים. כדאי להתבונן בהם ולספר מה עוד הם מספרים, מעבר למילים: האם מופיעות בהם דמויות שאינן מתוארות בסיפור? תוכלו לעקוב אחר דמותו של הנמר ולספר יחד את הסיפור מנקודת מבטו: מה הקשר בינו ובין הנסיכה, מדוע הוא מלווה אותה וכיצד הוא חווה את האירועים שבסיפור.
הסופרת רות קלדרון כתבה את הספר בהשראת סיפור עתיק שכתב רבי נחמן מברסלב. גם אתם יכולים לנסות! נסו להיזכר במעשייה או בסיפור אגדה אהוב ולחבר סיפור דומה על ילד או ילדה שחיים היום.
"…בעיה היא כמו לחם יש לפרוס פרוסה פרוסה": אפשר להכין אוסף של בעיות מחיי היום יום ולכתוב אותן על-גבי פתקים. בכל סבב בוחרים קלף ומעלים יחד הצעות לפתרון: אלו יכולות להיות פתרונות בשלבים, כמו פרוסות של לחם, ואולי מהם תגיעו להצעות נוספות.
לפני קריאת הסיפור: תוכלו לשאול את התלמידים: אם הייתם צריכים להרים אבן גדולה וכבדה מאוד, איך הייתם עושים זאת?
לאחר קריאת הסיפור: כדאי לשוחח על חידות ופתרונות: האם התלמידים אוהבים חידות? האם קרה שהם נתקלו בבעיה, ואם כן, כיצד הם מצאו פתרון? כדאי לנסות לשער מדוע החידה העסיקה את הנסיכה, ומדוע היא בחרה ליצור יצירה מהאבנים המנופצות.
בסיפור מופיעות מילים מיוחדות, כגון "פדחת", "רתומים" ו"פיטם את מקטרתו". זו הזדמנות לבחור כמה מהן, לבקש מהתלמידים לשער מה פירושן, לבאר אותן ולחשוב על הקשרים נוספים שבהן הן יכולות להופיע. תוכלו להכין לכיתה "קופסת אוצר של מילים", שבה תאספו מילים שפגשתם בספרים. מדי פעם תשלפו ממנה מילה, תיזכרו במשמעותה ותשלבו אותה במשפטים שתחברו.
אוהבים חידות? תוכלו להכין תחנות של חידות. התלמידים יעברו מתחנה לתחנה ויחפשו את פתרון החידה. תוכלו גם ליצור משחקים במתכונת "חפשו את המטמון" או קופסאות בריחה, שכל חידה בהם מובילה לחידה נוספת. את החידות האלו וחידות נוספות שיחודו התלמידים תוכלו לקבץ בספר חידות כיתתי.
אוהבים חידות? תוכלו להכין תחנות של חידות. התלמידים יעברו מתחנה לתחנה ויחפשו את פתרון החידה. תוכלו גם ליצור משחקים במתכונת "חפשו את המטמון" או קופסאות בריחה, שכל חידה בהם מובילה לחידה נוספת. את החידות האלו וחידות נוספות שיחודו התלמידים תוכלו לקבץ בספר חידות כיתתי.
בעקבות היועצים השונים והמשונים שבסיפור תוכלו להתנסות עם התלמידים במשימות משעשעות: לכתוב את התרגיל הארוך בעולם בעקבות היועץ ה"מְחשב", לעשות קסם או לספור מאחת עד עשר בצרפתית בעקבות היועץ הקוסם, להגיד את המילה "פילוסוף" 20 פעמים ברצף בלי להתבלבל (וגם להבין מה זה) ולהמציא משפטי אמת ושקר בעקבות היועץ הרמאי. את המפגש עם היועצים ניתן להמחיז בליווי תלבושות מתאימות.
מהכיתה לבית – תוכלו לשתף את ההורים בתובנות שהעלו התלמידים וביצירות שהכינו, כמו ספר חידות כיתתי, פסיפס או תובנות שעלו בדיון המשותף.
מהבית לכיתה – בהצעות להורים שבסוף הספר ישנה המלצה ליצור רשימה של מאכלים משמחים בהשראת המעצובה שאכלה הנסיכה. תוכלו לבקש מכל משפחה לשתף במאכל אהוב ומשמח וליצור ספר מתכונים כיתתי.
הפרס שקיבלה החסידה האמיצה הוא… סיפור ששווה זהב. האם יש לכם סיפור משפחתי כזה? תוכלו לספר אותו לילדיכם ולחפש סיפורים משפחתיים נוספים – אצל סבים, סבתות ובני משפחה נוספים.
אילו הייתם במקומה של החסידה, מה הייתם חושבים? מה הייתם עונים לאריה ואיך הייתם מספרים את הסיפור? נסו לספר את הסיפור מנקודת המבט של החסידה. תוכלו לצייר את הסיפור, או להכין תחפושות, להמחיז את הסיפור ולצלם אותו, וכך להכין ספרון ששווה זהב.
לחיות במשלים יש תכונות של בני אדם: החסידה אמיצה, האריה חזק, והנמלה חרוצה. איזו חיה לדעתכם יכולה לסמל אתכם? נסו לחשוב ולגלות לאיזו חיה אתם דומים ונסחו משפטים שמאפיינים אתכם, לדוגמה: "אני חכמה כמו…" , "אני מוצא פתרונות כמו…." ו"אני אוהבת לשיר כמו…."
האם הארוחה שהכין האריה מעוררת תיאבון? זה הזמן לארוחת מלכים. תוכלו להכין מאכלים שאהובים על בני הבית, לצייר על מפיות דמויות של חיות, להכין לכל סועד כתר ולאכול יחדיו.
קריאה בהפסקות – ניתן לקרוא את הספר ברצף או לעצור במקומות שונים ולשאול: באיזה פרס תזכה החסידה לדעתכם?
ביטויים ומילים – הסיפור עשיר במילים ובביטויים מיוחדים, כמו "לוע", "אימה", "דממה", "כרסום", "בליסה", "ארוחת שחיתות", "ארוחת מלכים" ועוד. כדאי לעצור ולהסביר את המילים ולהכין מילון מילים נרדפות בעקבות הספר.
שיחה – האם אתם מכירים עוד דוגמאות למישהו חזק שהיה צריך עזרה? מה דעתכם על השכר שהחסידה קיבלה – האם סיפור הוא פרס נאה בעיניכם? תוכלו להמשיך ולשוחח על המושגים "כפיות טובה", "גמול" ו"חסד".
ניתן להפגיש את הילדים עם משלים נוספים, להסביר להם מה הם משל ונמשל, לחשוב יחד מדוע בני אדם בארצות שונות ובזמנים שונים סיפרו משלים, ולהכיר משלים נוספים, כמו "משל על שועל", "האריה והעכבר", "רוח הצפון והשמש", "חור בספינה".
מה מסתתר בסיפור? סיפור המעשה כולל ציטוט ממדרש שמות רבה על מעמד הר סיני: "[…] כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה ציפור לא צִיֵּץ, עוף לא פרח, שור לא געה […]"/
הסיפור מזכיר גם ספרי ילדים מוכרים: "האריה שאהב תות" ו"מיץ פטל".
תוכלו לשאול את הילדים אילו סיפורים מתחבאים בסיפור, ולהפגיש אותם עם הסיפורים הנחבאים בין דפי הספר.
בסיפור מופיעות חיות רבות, כמו אַנְטִילוֹפָּה, גְּנוּ ורְאֵם. כדאי להראות לילדים תמונות או סרטונים של החיות שבסיפור ולחשוב יחד למה נבחרו דווקא האריה והחסידה לתפקידים הראשיים.
סיפור חנוכה הוא סיפור שעובר מדור לדור. האם יש לכם סיפורים, שירים או מאכלים שעוברים אצלכם במשפחה? לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן או להכין יחד מאכל אהוב.
בזמן הדלקת נרות החנוכה הביטו כיצד הם מעבירים אור מנר אחד לשני. כמו נרות החג, גם אתם יכולים להעביר אהבה במשפחה: עומדים בשורה ומעבירים מאחד לשנייה "אור" של אהבה בדמות חיבוק, נשיקה או מילה טובה. אם מתחשק – אפשר לערוך כמה סבבים שבכל אחד מהם ממציאים דרך חדשה לבטא באמצעותה אהבה ולהעביר אותה למישהו אחר מהמשפחה.
המשחק דומה למרוץ שליחים, כאשר הנר הוא החפץ שעובר בין בנות ובני הבית: בכל פעם אחד מבני הבית רץ עם הנר עד לנקודה מוסכמת, שם מחכה לו בן משפחה נוסף, מקבל את הנר ורץ הלאה כדי להעביר לבן המשפחה הבא בתור. אפשר לבחור מסלול מעגלי שבו משחקים סביב-סביב עד שמתעייפים, ואפשר לבחור מסלול שמסתיים בנקודה שנקבעה מראש. העברתם את הנר? – כל הכבוד! אפשר להעביר ביניכם כריות וכוסות שתייה ולנוח יחד…
חג החנוכה הוא הזדמנות להעניק שמחה ואור לקרובים, לשכנים ולבני המשפחה: תוכלו להכין ברכת חג בצורת נר ולכתוב יחד מילות ברכה שיאירו את החג ויחממו את הלב של מי שיקבל אותן.
הצעות ליצירה ולהכנת כרטיסי חג בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדים וילדות צעירים מתקשים לעתים לחלוק. שיח רגשי מתווך יכול לסייע להם ללמוד לחלוק ולהפנים את ערך הנתינה. תוכלו לשאול:
למה הַשַׁמָּשׁ לא רצה להדליק את הנר? ממה הוא חשש?
האם גם אתם חוששים לתת דברים לאחרים?
איך, לדעתכם, הרגיש הַשַׁמָּשׁ אחרי שהנר נדלק?
איך אתם מרגישים כאשר מעניקים לכם דברים?
איך אתם מרגישים כשאתם מעניקים לאחרים ומשמחים אותם?
בעקבות האיורים
מה ההבדל בין מראה השכונה בתחילת הסיפור ובין המראה שבסופו?
כיצד הָעמידה של השַׁמָּשׁ השתנתה לאורך הסיפור?
האיורים לאורך כל הספר מביעים נתינה מסוגים שונים. נעקוב אחריהם עם הילדים והילדות וננחה אותם להתבונן כיצד מתוארים הנר הנותן והנר המקבל: מהי הבעת הפנים? כיצד כל אחד מהם מרגיש?
מה אפשר להעביר לחבר, והוא לעולם לא ייגמר? תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעביר דבר שכדאי לתת לחברים ולקבל מהם: מחמאה, חיוך, סיפור בדיחה או לחיצת יד. כל ילד או ילדה ישַׂמחו את מי שיושב מימינם עד שיסתיים הסבב ויוכרז הדבר הטוב הבא.
בעקבות הפעילות תוכלו לשוחח על הדברים שאפשר לתת לחבר והם אינם נגמרים לעולם.
בעקבות ההאנשה של הנרות אפשר ליצור חנוכיות אנושיות. בקשו מילדי וילדות הגן להתחלק לקבוצות של שמונה וליצור בגופם חנוכייה עם שמונה "נרות". הילד שייבחר לתפקיד השַׁמַָשׁ "ידליק את הנרות" האנושיים בדרכים מגוונות כמו טפיחה על הגב או מילת קסם. כל "נר" ש"יידלק" יניע את גופו בדרך שיבחר כדי להמחיש את תנועת השלהבת.
חריזה – לאורך הסיפור השתמשה הסופרת בחריזה סופית שעניינה צלילים זהים בסופי מילים המופיעות בסוף הטור. לאחר הקראת הסיפור נציע לילדים לאתר את החרוזים. ניתן להציע להם להכין משחקי קלפים המבוססים על החרוזים בשיר.
הצליל "שְׁ" – צליל זה מופיע שוב ושוב בסיפור. בעמ' 12, למשל: דרש/ שַׁמָּשׁ/ אש/התעקש… אפשר להקריא את הפִּסקה ולבקש מהילדים והילדות לנסות להבחין בצליל החוזר על עצמו ובאות שי"ן.
בהמשך יוכלו ילדות וילדי הגן להציע מילים נוספות שבהן הצליל "שְׁ" מורגש.
משחק תנועה – הילדים והילדות עומדים בשורה ומאזינים למילים שנאמרות להם. כאשר הם שומעים מילה הכוללת את הצליל "שְׁ", הם מתקדמים בקפיצה, כך עד שהם מגיעים אל היעד.
ניתן להשמיע לילדים את הפיוט "אור הנר" מאתר "בואו לגני". הפיוט נכתב על פי דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועניינו ההכרה באור האישי הייחודי והפצתו לטובת הקהילה כולה.
לאחר השמעת הפיוט אפשר לשוחח עם הילדים על האור הייחודי להם, המתבטא בתכונות חיוביות וביכולות, ולעלות הצעות לתרומה לקהילה – כל אחד ואחת בעזרת האור המיוחד לו.
השַׁמָּשׁ מבין כי "אין סופית הלהבה, היא דומה לאהבה". ומה אתם חושבים – האם האהבה יכולה להמשיך ולגדול כמו להבה גם לאחר שמעניקים ממנה לאחרים? האם יש לנו מספיק אהבה עבור כל מי שאנו אוהבים?
כשהילדים בסיפור מתייאשים אומרת אמא: "לא נורא, אל יאוש, חמודים. נופלים וקמים, מתגברים, מזדקפים". מה מעודד אותנו כשאנחנו מתייאשים? אפשר להמציא ביחד סיסמת עידוד משפחתית למקרים שבהם נתקלים בקשיים.
כדי להכין דרקון בֵּיתי צריך להצטייד בארגז קרטון, צבעים ונייר: תוכלו לגזור בקופסה פתחים לעיניים ולפה, להוסיף שיניים ואוזניים מנייר וגם זנב מקרטון. אפשר גם ליצור דרקון משפחתי שמורכב מיצירה ותנועה של בני הבית יחד – הדרקון יוכל לזוז רק אם כולם ישתפו ביניהם פעולה.
בעקבות הספר תוכלו לשוחח עם הילדות והילדים על שיתוף פעולה:
מה זה שיתוף פעולה?
האם חשוב לשתף פעולה? מתי חשוב לשתף פעולה כדי להצליח? אילו דברים אפשר לעשות לבד וגם יחד ומה אתם מעדיפים?
ניתן לחשוב יחד על הצעות לדברים בהם הם יכולים לשתף פעולה, ולהכניס אותם לשגרת הגן. אפשר גם לבקש מהילדות והילדים לחשוב על מיזמים שמבוססים על שיתוף פעולה בין ילדי הגן ולתכנן אותו יחד איתם.
האם אכן ענפים אינם נשברים כשהם יחד? תוכלו לאסוף ענפים דקים בחצר הגן ולבחון האם הם נשברים כשמנסים לשבור כל אחד מהם לחוד ומה קורה כשמנסים לשבור כמה ענפים יחד. באופן דומה, תוכלו לשער השערות על חומרים נוספים ולנסות לבחון מה קורה לעמידות החומר.
משתפים פעולה בהכנת מובייל מענפים: כל אחד ואחת מקשטים ענף אחד ולבסוף מחברים את כל הענפים למובייל ססגוני. את המובייל ניתן לתלות ב'פינת שיתוף פעולה' בה הילדים יכולים להירגע ולשתף פעולה אחרי ריב או קושי אחר שעלה בגן.
תוכלו להזמין את ילדי הגן להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ולשלב ריקודים, שירים, תפאורה ואביזרים שונים. כחלק מההיערכות להצגה ידונו הילדים בשאלות: מהו תיאטרון? אילו אביזרים צריך כדי להציג את הסיפור? מי יהיו השחקנים? מה יהיה התפקיד של כל אחד ואחד?
מומלץ ליידע את ההורים על הספר ועל המושג 'שיתוף פעולה' ולשתף אותם בדוגמאות והצעות שהציעו הילדים בגן. ניתן לצרף תמונות ממשחקים, יצירות, הצגות ופעילויות יומיומיות בגן, בהן הילדים שיתפו פעולה.
מיומנויות בין-אישית התנהלות חברתית – פיתוח היכולת לפעול בשיתוף פעולה, פיתוח קשרים חבריים חמים. מודעות חברתית – זיהוי נורמות של התנהגות חברתית, אי מתן מקום להתנהגות מעליבה ואלימה תוך וויסות ובחירה בחברות וויתור. מיומנות קוגניטיבית – פיתוח הדמיון והיצירתיות.
הספר נכתב בהשראת שיר הילדים הידוע "השפן הקטן" מאת בנימין כספי. כדאי לשאול את הילדים איזה שיר ילדים מזכיר להם הסיפור, לָשיר ולרקוד יחד. אילו שירי ילדות נוספים אתם אוהבים? – תוכלו ליצור שירון משפחתי ולבחור מדי פעם שיר לשירה משותפת, ואולי תוכלו גם אתם לחבר בהשראתו סיפור.
השולחן שלנו – ציירו שולחן ריק ובחרו את מי תרצו לארח: אלו יכולים להיות בני משפחה וחברים מציאותיים או דמיוניים, בובות אהובות או דמויות מספרים. מה תרצו להגיש לשולחן? ומה יקרה, לדעתכם, כשהחברים שהזמנתם ייפגשו יחד?
ביקור של חבר או חברה הוא אירוע מרגש. אפשר להתכונן לקראת הביקור ולחשוב: איך מקבלים חברה או חבר הביתה? מה תרצו לעשות ביחד ומה עושים כשכל אחד מהחברים רוצה לעשות משהו אחר?
החברים של השפן מודים לו והוא פונה אליהם במילים נעימות: "בבקשה", "יופי שבאתם", "בתיאבון!" כאשר אתם יושבים יחד לארוחה משפחתית, תוכלו לערוך סבב של מילים טובות: הראשון פונה למי שיושב מימינו ונותן לו מחמאה, השני מחמיא לשלישי וכן הלאה. המחמאה יכולה להיות קשורה למעשה טוב, לתכונה, להתנהגות נעימה, או לכל דבר טוב אחר שאם תחפשו, בטוח שתמצאו…
שיר הילדים "השפן הקטן" משמש השראה לסיפור, וכדאי לשיר אותו עם ילדי הגן. אפשר ללוות את השירה בנגינה ובריקודים ולחבר תנועות הממחישות את המילים.
השראה – בהשראת השיר המקורי יצרה לאה לופנפלד שיר נוסף באותו שם, "השפן הקטן", אשר הולחן על ידי רוני וייס.
מרק ירקות – בהשראת המרק שהכין השפן אפשר להכין מרק: תוכלו לשאול את הילדים והילדות איך מכינים מרק, לכתוב יחד את המתכון, לתכנן את הכנתו ולבשל יחד מרק מזין ובריא.
ילדים וילדות נהנים לשחזר סיפור בדרכים חווייתיות. אפשר להציע להם להכין תחפושות של הדמויות שבסיפור ולהציג איתן את הסיפור.
כל ילדי וילדות הגן יכולים להשתלב בתהליך, וכל אחד יכול לבחור לעצמו תפקיד: מעצבי תפאורה, מוכרי כרטיסים, מקהלה שמשתלבת במופע בשירה, להקה שמנגנת את השיר "השפן הקטן".
ההתייחסות לשפן בשיר כאילו היה ארנבון היא טעות נפוצה. כדאי להציג בפני הילדים והילדות תמונות של שפן, של ארנב ושל ארנבון ולהכיר להם את החיות השונות. ראו עוד על שפן, ארנבת וארנבון באתר האקדמיה הלאומית ללשון.
עוד סיפור – ניתן לספר את הספר "שפן" מאת גלעד סופר (חולק בעבר במסגרת ספריית פיג'מה), המתאר באופן יצירתי ומשעשע את הבלבול בין שפן לארנב ועוסק בזהות, בשם ובמה שביניהם.
התאמה חד-חד ערכית – אפשר להציע לילדים ולילדות לערוך את השולחן לדמויות שבסיפור ולהתאים את הכלים למספר האורחים. בשלב שני ניתן להציע להם להוסיף דמויות ולהרחיב את מספר הכלים בהתאמה.
מספר סוֹדֵר – הסיפור הוא סיפור צָבִיר; בכל פעם נוספת דמות אחת. אפשר לבדוק עם הילדות והילדים מי הגיע ראשון, שני, שלישי, ומה קורה כאשר מתווספת עוד דמות לסיפור.
משחק – בכל סבב תקבל קבוצה של ארבעה ילדים וילדות תמונה של אחת הדמויות או אביזר תחפושת תואם, למשל אוזניים או זנב. הקבוצה תנוע במרחב לצלילי מוזיקה. כאשר המוזיקה תיפסק, על הילדים להסתדר לפי סדר שנקבע מראש.
באתר "בואו לגני" ניתן להאזין לפיוט "רפא צירי" מאת רבי רפאל ענתבי העוסק בעזרה לחולה. את הפיוט נהוג לשיר לאחר החלמת החולה. אפשר ללמד את הפיוט בגן. כמו כן, כאשר ילד או איש צוות חולים, ניתן לעודד אותם על ידי שליחת הקלטה של ילדי וילדות הגן מפייטים יחד.
פתחו את הספר באופן מקרי והביטו יחד באיורים: למי מהדמויות אתם דומים? מאילו דמויות אתם שונים? במה אתם דומים לדמות שבחרתם, ובמה אתם שונים ממנה? איזו דמות בספר כל אחד ואחת מכם הכי אוהבים? שימו לב – בכל קריאה אפשר לשאול מחדש את השאלות. ייתכן, למשל, שהיום נרצה להיות לבד, ומחר נעדיף דווקא להיות בחבורה…
תוכלו להכין תמונה משפחתית שלכם יחד ולהוסיף לה את הדברים שבהם אתם דומים וגם שונים: צלמו את עצמכם יחד או לחוד. אוהבי הציור יכולים לוותר על הצילום ולהכין דיוקן אישי. הדפיסו את התמונות, הדביקו על נייר עבה וצבעו את התצלומים. כעת תוכלו להוסיף ליצירה ציור או להדביק גזירי עיתון עם פרטים שמציגים את הדמיון ואת השוני ביניכם: האם אתם אוהבים לשחק באותו המשחק? תוכלו להוסיף אותו, או להוסיף את המשחקים השונים שכל אחד אוהב. האם אחד מכם מעדיף רעש והשני אוהב שקט? האם אתם מהירים או אטיים? האם אתם צוחקים מאותן בדיחות? מה עוד תוסיפו לתמונה המשפחתית?
“משחק המראה” הוא הזדמנות להביט זה בזה ובעצמנו, לזהות דמיון ושוני ולצחוק. מהלך המשחק: יושבים עם הילדים מול מראה, מתבוננים זה בזה ומחפשים דמיון ושוני: האם צורת הגבות שלכם דומה לצורת הגבות של ילדכם? האם לשתיכן יש נמשים? ואולי תלתלים? מפרצפים – אחד יכול לעשות פרצוף מצחיק, והשני ינסה לחקות אותו. האם הצלחתם להצחיק זה את זה? האם צחקתם מאותו הפרצוף או מפרצופים שונים?
רוצים לזוז? – לפניכם הצעה לפעילות תנועה עם תנועות דומות וגם שונות. בכל סבב אחד מבני המשפחה מניע את הגוף: מנופף ביד, קופץ, מסתובב או נוגע באוזניים. הבא בתור זז גם הוא: אם הוא אוהב את התנועה שהמציא השחקן שלפניו, הוא יזוז באופן דומה. ואם לא – הוא יבחר לעשות תנועה אחרת שהוא אוהב. מה גרם לכם הנאה – לחזור על תנועה או להמציא תנועה משלכם?
כדאי לבחור לכל מפגש מספר מצומצם של איורים שקשורים לחיי החברה העכשוויים בגן. כך הספר יכול ללוות את חיי החברה לאורך השנה, גם לאחר שהספרים האישיים הוענקו למשפחות.
המְחזה – אפשר לעבוד בהזדמנויות שונות עם קבוצה קטנה על איור מסוים ולהמחיז את האיורים של כל קבוצה לפני הגן כולו.
משחק בקבוצות קטנות – בכל סבב ילד או ילדה בוחרים פרט שמייחד אותם, ועל שאר הקבוצה לנחש מה הפרט המיוחד, למשל: "אני נועלת נעליים, וכל שאר הילדים והילדות נועלים סנדלים."
גוזרים דפי נייר בצורת עלים. כל בן ובת משפחה מקבלים כמה עלים וכותבים הצעות למעשים מתחשבים במשפחה. למשל, להשאיר לאחרים מים חמים במקלחת; להאכיל את האוגרים או לומר 'בוקר טוב' עם חיוך. הכינו את העץ שלכם כציור או כיצירה מחומרים ממוחזרים או ענפים שאספתם, וחברו אליו את העלים. כדאי לנסות וליישם את ההחלטות שלכם. אפשר להחליט שבכל יום מנסים הצעה אחת. ואם לא כל כך הצלחנו – מחר יום חדש…
הצעות ודוגמאות בפינטרסט של ספריית פיג'מה – "עץ המיץ".
תושבי הכפר צריכים לשתף פעולה כדי שעץ המיץ יוסיף להצמיח עלים. משחק הוא דרך מהנה לשיתוף פעולה משפחתי: גזרו עלה מנייר ועמדו בשוּרה. מוכנים? – התחלנו! עליכם להעביר את עלה הנייר ממשתתף למשתתף בלי לגעת בו בכפות הידיים. אם מישהו מהמשתתפים מתקשה, אפשר לעזור לו בעצה ובקריאות עידוד. עם סיום המשחק אפשר לחגוג עם המשקה שאתם הכי אוהבים. לחיי שיתופי פעולה שהיו ועוד יהיו!
הסיפור נגמר כאשר מר מילי לא אומר דבר. הוא מחייך ומסייע להשקות את העץ. ומה קרה אחר כך? – אפשר לנסות להמשיך את הסיפור מנקודה זו : מה מר מילי חשב כשחייך כך בשקט? מה קרה לעץ המיץ ולתושבים בכפר? האם המשיכו התושבים לקטוף רק עלה אחד? ואולי קרו דברים מפתיעים בהמשך?
תושבי הכפר רצו לשתות עוד ועוד מהמשקה הטעים ולא חשבו על התוצאה של מעשיהם. תוכלו לשוחח עם התלמידים ולשאול: האם גם לכם קרה שרציתם משהו עוד ועוד? מתי מועיל לרצות עוד ומתי השאיפה ליותר עלולה לגרום נזק? מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר עבורנו?
הספר מעלה מחשבות על דברים שהיו יכולים להיאמר בין העץ לבין תושבי הכפר: מה היה אומר העץ העירום לתושבים? ומה הם יכולים היו להשיב לו? אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב את חילופי הדברים האלו באמצעות קומיקס, ציור או מכתב. אפשר גם להציע להם להמחיז את השיחה בין העץ לבין כל אחד מהתושבים.
בעקבות העץ הפלאי והמיץ שיוצא מהעלים שלו אפשר להכין יצירות דמיוניות. תוכלו להזמין את התלמידים ליצור עץ אישי משלהם ולטמון בין עליו את כל מה שהם היו חולמים עליו ורוצים שהוא יצמיח.
תוכלו גם להזמין את התלמידים לדמיין ממה מורכב המיץ הכי טעים בעולם, לצייר את המרכיבים שלו ולצרף הוראות הכנה
האם חשבתם על שמו של גיבור הסיפור, מר מילי? הלל הזקן אומר: "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי – מה אני?" (אבות, א' י"ג) תוכלו להציג לתלמידים את הפתגם, ללמוד מה משמעותו ולדון האם וכיצד הוא קשור לסיפור שקראתם.
אפשר לבקש מילדיכם לדפדף בספר ולהתבונן באיורים, תוכלו לשאול אותם מה עושות הדרוריות בכל עמוד? איך נוסעות הדרוריות לבקר את הדודה ואיפה כל ציפור ישֵנה בסוף היום?
גם במשפחה כל אחד תורם את חלקו. ילדים רבים שמחים להשתתף במשימות פשוטות; כדאי להזמין אותם לסייע בעריכת שולחן האוכל ובפינוי כלים ממנו בסיום הארוחה, בסידור צעצועים ועוד.
האם ילדיכם מַכּירים את השיר "הנה מה טוב ומה נעים"? תוכלו לשיר ולרקוד יחד. אפשר גם להקים תזמורת משפחתית וליצור יחד כלי נגינה: רעשן מצנצנת קטניות, גיטרה מקופסת נעליים וגומיות, תופים מסיר וכפות עץ ולנגן יחדיו.
כל עמוד בספר הוא חגיגה! תוכלו להתבונן באיורים ולהכיר לפעוטות פעולות וכלים: מה עושה הדרורית שמְקַרְצֶפֶת? ומה עושה הדרורית שמְגָרֶפֶת? אֵילו כלי נגינה מופיעים בספר? ואילו כלי תחבורה?
תוכלו לנגן יחד בתזמורת של כלֵי נגינה או כלֵי מטבח שישמשו להקשה ולתיפוף. אפשר להכין כלֵי נגינה מקופסאות ומבקבוקים. אפשר להתנסות בכלִי הקשה המורכב מכוסות הממולאות במים במידה שונה. באמצעות הקשה במקל על כל כוס שומעים צליל אחר.
כדאי להשמיע את "ריקוד הציפורים" ולרקוד. תוכלו גם להשמיע מוזיקת רקע ולבקש מהפעוטות לעוף. אפשר לעצור, לציין את אחת הפעולות שעושות הדרוריות: נסיעה ברכבת, קרצוף, נגינה בפסנתר, הכנת דייסה או שכיבה לישון תוך ציוץ ללא הפסקה, ולבקש מהפעוטות להדגים אותן.
האם יש בסביבות המעון דרוריות? כדאי לצאת לחצר המעון ולהביט אל העצים והשמיים, לחפש ציפורים, להקשיב לקולן ולהביט במעופן ובפעילות שלהן: מה הן עושות? אֵילו קולות הן משמיעות?
לוקחים בקבוק פלסטיק פקוק בפקק. יוצרים פתח בדופן הבקבוק ומניחים אותו על משטח כך שהפתח שלו כלפי מטה. ממלאים את הבקבוקון בזרעים, בפירות ובעלי כותרת של פרחים. מניחים את מתקן ההאכלה במקום גבוה, ממתינים, מתבוננים, עוקבים ושמחים לראות את הציפורים אוכלות ומזמרות.
כדאי לשבת קרוב זה לזה ולעיין יחד באיורים. אפשר לבקש מילדיכם להראות לכם מה עושים טוטו ולה-לה בכל עמוד. איך נראות הפנים של טוטו כשלה-לה מסרבת לחלוק איתו את הכלים שלה? מתי שני החברים שמחים?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדל בין מה שפרטי למה ששייך לכל המשפחה. תוכלו לעבור בין חדרי הבית ולזהות מה הם הדברים שהם "רק שלי", למשל מברשת השיניים, ומה שייך לכולם, לדוגמה הספה בסלון.
כאשר מגיעים חברים לביקור, לעיתים קשה להתחלק איתם בצעצועים. תוכלו להחליט יחד מראש באילו צעצועים החברים יוכלו לשחק ואילו צעצועים תשמרו בצד. כדאי לעודד את ילדיכם לכבד את החברים ולחלוק איתם את משחקיהם, כדי שהם יזכו לחוות את ההרגשה הנעימה של חברות ושיתוף.
טוטו ולה-לה נהנים לשחק יחד. באילו משחקים הפעוטות אוהבים לשחק יחד? – כדאי להיזכר עם הפעוטות במשחקים משותפים האהובים עליהם ולשחק בהם.
ים / יַבָּשה – בעזרת חבל נחלק את המרחב לשני חלקים: "ים" ו"יַבּשה". ניתן לתת חישוק לכל פעוט. כשנקרא "ים", יקפצו הפעוטות לאזור ה"ים" או לתוך החישוק, וכשנקרא "יַבָּשָׁה", הם יקפצו החוצה לאזור שקראנו לו "יַבּשה".
איך צועד פיל? – זזים יחד – משמיעים מוזיקה, והפעוטות צועדים בצעדים של החיות מהסיפור, בכל פעם בצעדים של חיה אחרת: הפיל, הציפור או הסרטן, שהולך הצידה.
כשמקריאים את הסיפור, כדאי להתאים את נימת הקול לרגשות המשתנים של הדמויות בסיפור. כיצד נראים טוטו ולה-לה ונשמעים כאשר הם מאוכזבים וכאשר הם שמחים? שיתוף הפעוטות – הפעוטות יכולים להשתתף גם הם בנימה ובהבעות פנים.
דמויות קרטון לשימושכן – תוכלו להיעזר בעֶרְכַּת ההמחשה המצורפת לארגז. שימו לב – לכל חיה בעֶרְכָּה שתי הבעות: שמחה ועצובה.
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן "סיפורי הדוד שמחה", "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", "יוסי ילד שלי מוצלח" ועוד רבים וטובים. ע. הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים. הוא זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר בשנת 1990.
תוכלו להצמיד מטפחת בד לגב המכנס של ילדיכם ולצאת יחד למסע חיפוש בבית שלכם, איפה מתחבא הזנב? אפשר לעבור בין התחנות המוזכרות בסיפור: מתחת למיטה, בתוך הנעליים, תחת הכרית, במטבח, בחדר האמבטיה, ובסוף להתיישב. כמו הארנב שבסיפור, ילדיכם יכולים לקפוץ קפיצה של שמחה כשנמצאת האבידה.
הארנב מעיף מבט בחדר האמבט ורואה את ההשתקפות שלו. אפשר לעמוד עם ילדיכם מול מראה, לומר בקול את אחד מהרגשות שמרגיש הארנב במהלך הסיפור ולהביע באמצעות הפנים את הרגשות השונים: לחייך בשמחה, לעשות פרצוף מודאג, להתרגש ולהתלהב.
למי יש זנב? תוכלו להוציא את בובות הפרווה או לעיין בספרים על חיות, ולחפש לאילו בעלי חיים נוספים יש זנב? למי יש אוזניים ארוכות? אילו חיות נוספות יודעות לנתר ולקפוץ?
מתחפשים ומחפשים – אפשר להכין לילדים כתרים עם אוזני ארנב, ליצור מחגורות זנבות עם פון-פון ולבקש מהם לחפש את הזנב. תוכלו להרחיב את החיפוש אחר הזנב לכל פינות החדר.
איך קופץ ארנב? כדאי להציג לילדים ארנבים מקרוב: להציג תמונה של ארנב או, אם אפשר, להביא ארנב למפגש במעון. כדאי לעודד את הילדים לקפץ כארנב, לכווץ את האף ולרחרח כמוהו. אפשר להציע להם לטעום קצת גזר ואולי ללטף בובת ארנב רכת פרווה.
מחקים פרצופים – הארנב רואה את השתקפותו בראי בחדר האמבטיה. ניתן להציב במרכז החדרמח מסגרת ללא תמונה ולהזמין אליה זוג ילדים בכל פעם, כך שילד אחד יעמוד מצד אחד של המסגרת ויעשה פרצופים ותנועות, ואילו הילד השני יעמוד בצידה השני של המסגרת וימלא את תפקיד המראָה, כלומר יחזור אחר הבעות הפנים והתנועות של חברו. אחר כך מתחלפים בתפקידים.
משחק "חם-קר" – מחביאים חפץ, ואחד הילדים צריך למצוא אותו באמצעות רמזים. כאשר קוראים "קר!" סימן שהחפץ רחוק מהילד, וכאשר קוראים "חם! חם!" סימן שהוא מתקרב אליו.
לומדים על איברי הגוף – הסיפור מעודד שיחה על גופנו. זו הזדמנות ללמוד את שמות האיברים השונים. תוכלו להכין לכל ילד שקית משקולת קטנה, למשל שקית בד עם עדשים, ולהניח אותה יחד על האיברים השונים. שאלו: מי יכול להניח את השקית על המצח? על הכתף? על הברך? על הגב?
עוד יצירות של ע. הלל – סיפוריו של ע. הלל הם קלאסיקה ישראלית, ורבים מהם, למשל "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה" ו"יוסי ילד שלי מוצלח", משופעים בצחוק חינני. כדאי לחפש גם אותם!
מאכלי גזר – מה ארנב אוהב לאכול? גזרים, כמובן! תוכלו להכין יחד סלט גזר, מאפים, עוגת גזר טעימה במיוחד. כדאי לשתף את הילדים בהכנה ולהזמין אותם לעזור למדוד את כמויות המצרכים, לצקת אותם לקערה ולערבב אותם!
תוכלו לשחק במשחק "מה המתנה?": כל משתתף בוחר צעצוע או חפץ קטן ומכניס אותו לקופסה. המשתתפים האחרים מנסים לגלות מהו החפץ בעזרת שאלות ורמזים. למשל, האם המתנה היא חיה? האם היא משהו טעים? האם המתנה עשויה מעץ? האם הצלחתם לנחש מהן המתנות שהוחבאו בקופסאות?
תוכלו לספר לילדיכם איך אתם מכבדים את הוריכם או כיצד כיבדתם אותם, ולהיזכר יחד בדרכים שבהן ילדיכם מכבדים אתכם. יחד אפשר לחשוב על בן משפחה מבוגר ולכבד אותו – בפרח, בחיבוק, אולי בשיחת טלפון מפתיעה?
יצירת "ספר מתנות" – לפעמים המתנות המשמחות ביותר אינן נכנסות לקופסה וגם אינן עולות כסף; המתנות הן האנשים בחיינו והחוויות שאנחנו חווים יחד. אפשר ליצור יחד "ספר מתנות" של הגן בעזרת תבנית מעוצבת ולבקש מכל משפחה לתרום תמונה או ציור ותיאור קצר של בילוי משפחתי.
חבילה עוברת – האם הילדים מכירים את המשחק "חבילה עוברת"? אפשר לשחק אותו יחד. כחלק מהמשימות במשחק, ניתן להנחות את הילדים להעניק זה לזה מתנות שונות ודמיוניות.
עמדת אריזת מתנות – אפשר לבקש מההורים להביא לגן קופסאות בגדלים שונים, לאסוף מגוון סרטים, מדבקות וניירות אריזה ולייעד שולחן או פינה בגן לאריזת מתנות. הילדים יכולים לבחור בובה, צעצוע או משחק שהיו רוצים לשחק בהם עם חבר או חברה בגן, לעטוף את המתנה ולהעניק אותה כהזמנה למשחק.
מפגש הורים לגן – לרגל חלוקת הספר תוכלו להזמין את ההורים למפגש משפחות בגן. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש: מה ישמח את ההורים? אילו הפתעות יכינו להם הילדים? אילו מתנות אפשר להכין ההורים ולתת לאחרים?
חגיגה של מילים – כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את התלמידים, מה הם חושבים על ג'ים? האם גם לנו יש מילים שאנו אוהבים במיוחד? למה הן מוצאות חן בעינינו? – בגלל הצליל שלהן, בגלל המשמעות שלהן ואולי מסיבה אחרת? אפשר לחגוג כמו ג'ים ולחשוב על מילים מסוגים שונים: מצחיקות, עצובות, ארוכות, בעלות צליל מיוחד ועוד.
יום אוסָפים – כל תלמיד מוזמן להביא לכיתה אוסף שלו או של בני משפחתו ולהציג אותו. תוכלו לקשט קופסאות לאחסון האוספים, לערוך תערוכת אוספים ולעודד ילדים נוספים להצטרף לחגיגת האיסוף. אפשר להזמין את ההורים להגיע ולהתרשם מהתערוכה, לצלם את האוספים ולהדפיס עיתון כיתתי גדוש באוספים.
לוח "מילים טובות" – למילה טובה יש כוח רב, אפשר להכין בכיתה "לוח מילים טובות". בכל פעם שאחד התלמידים אומר או שומע מילה טובה, תוכלו לכתוב את המילה ולתלות אותה על הלוח, על דלת הכיתה או על חוט מהתקרה. כך תתמלא הכיתה במילים טובות ומשמחות
משחק פנטומימה "מה המילה?" – מחלקים את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה בתורה מנסה להסביר את המשמעות של מילה נבחרת באמצעות תנועות בלבד. כמה מילים תצליח הקבוצה לאסוף?
ממחיזים מילים – "בקבוק", "פקק" ו"רשרוש" הן דוגמאות למילים שהצלילים שלהן מחקים ּ את מה שהן מייצגות )אונומטופֵיאה(. תוכלו להסביר לתלמידים על מילים אלה ולמלא לוח קיר בדוגמאות למילים כאלה. אפשר גם לצלם את הילדים אומרים או ממחיזים מילים אונומטופיאיות שמוצאות חן בעיניהם ולשלוח לנו את הסרטון!
מרחיבים את אוצר המילים – השפה העברית מתחדשת כל הזמן. אתם מוזמנים להיכנס לאתר המילים החדשות באקדמיה ללשון העברית, לבחור במילה חדשה בעברית ולבקש מהתלמידים לנסות לנחש את משמעותה.
תוכלו לדפדף במילון או לגלוש יחד באתר ״מילוג״ il.co.milog.www, ולהראות לילדים את אוצר המילים העשיר של השפה העברית. אפשר גם לעצב מילון משפחתי: מקשטים מחברת מיוחדת ומוסיפים לה בכל פעם מילים חדשות או מעניינות. ילדיכם יכולים להוסיף למילון גם ציורים
כמו ג׳ים, ילדים רבים אוהבים לאסוף דברים — אבנים קטנות, קלפים, מפיות מיוחדות מבתי קפה. האם היו לכם אוספים כשהייתם צעירים? זאת הזדמנות לשתף את הילדים, ואולי הם יבקשו להמשיך את המסורת המשפחתית או ליצור אוסף משלהם.
מילים הן כלי נפלא לביטוי הרגשות שלנו. אפשר להכין פתקים, לכתוב עליהם רגשות ולהוסיף להם ציור, ואז לתלות את הפתקים על המקרר, על דלת הכניסה לבית או סביב המיטה. אפשר להשתמש בפתקים כשאנחנו רוצים לבטא את רגשותינו ולא ״מוצאים״ את המילה.
האם ביקרתם בערים המוזכרות בסיפור? אתם מוזמנים להביט באיורים ולספר בעזרתם מה מיוחד בכל אחת מן הערים. אפשר גם לחפש באינטרנט צילומים של הערים ולהשוות אותם עם האיורים שבספר.
אפשר לטייל גם בסביבה הקרובה. בוחרים עם הילדים את היעד, אורזים צידה לדרך, מזמינים חברים ויוצאים לטיול משותף אחר הצהריים. תוכלו גם לערוך פיקניק ואז "כשתרדו מהענן, האוכל כבר יהיה מוכן".
איפה נמצאת תל אביב? ואיפה ירושלים? היכן נמצאים ההרים, הכנרת, ים תיכון וים סוף? תוכלו לפתוח יחד מפה ולסמן בה את המקום בו אתם ובני משפחתכם המורחבת גרים, מקומות בהם טיילתם ומקומות אליהם הייתם רוצים לנסוע כמשפחה.
תוכלו לחלק את ילדי הגן לקבוצות, לתת לכל קבוצה כמה כיסאות, בדים, ניירות וצבעים ולבקש מכל קבוצה להכין מהכיסאות כלי תחבורה דמיוני. אפשר לשאול את הילדים, לאן הייתם רוצים לנסוע בכיסאות הקסם שהמצאתם?
ניתן להכין יחד ספר טיולים של הגן, אוגדן ובו המלצות לטיולים מכל משפחות הגן. כדאי לשלב בו סיפורים, חוויות ותמונות משפחתיות. אפשר להיעזר בתבנית מעוצבת ולהרכיב את הספר לאורך השנה. את הספר המוכן ניתן להדפיס ולהעניק כמתנת סוף שנה לילדים ולמשפחותיהם.
על מה אנחנו יושבים? הילדים יכולים לחפש תמונות של כיסאות בעיתונים ובכתבי עת ולהכין מהן קולאז'. אפשר גם להכין כיסאות מחומרים שונים, למשל פלסטלינה, עיסת נייר או חֵמר. האם אתם מכירים נגר? אפשר להזמין אותו לגן כדי שידגים לילדים כיצד בונים כיסא.
כדאי לאסוף קופסאות, ארגזים וחפצים שונים ולארגן פינת גרוטאות בגן או בחצר שאליה הילדים יכולים לגשת בצורה חופשית ולהמציא במהלך היום כלי תחבורה, מִתקנים ומכונות.
קריאות עידוד: אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות ולבקש מכל קבוצה לעצב על בריסטול קריאת עידוד כיתתית )למשל, ”המנסה הוא המנצח!“, ”בכיתה שלנו שאלות ּ מתקבלות בברכה!“, ”אם לא תשאל, איך תדע?“ ועוד(. כדאי לתלות את הכְרזות על קירות הכיתה.
גינה של שאלות: כמו הגינה על גב החמור בסיפור, גם את הסקרנות של התלמידים כדאי לטפח, להפריח ולהצמיח! אפשר ליצור עם התלמידים קיר כיתתי מלא בפרחי נייר. בכל פעם שנשאלת בכיתה שאלה מעניינת, אפשר לכתוב אותה במרכז אחד הפרחים. אפשר גם לרשום דברים שהילדים רוצים ללמוד. בוודאי תצמח לכם גינה מפוארת ומלאת עניין!
מציגים את זה! הסיפור ציורי והתפקידים בו רבים: בשוק, בכיתה ובבית של רחל ורבי עקיבא. אפשר להיעזר בתפאורה, במוזיקה ובתחפושות ולהעלות הצגה של הסיפור לפני תלמידי בית הספר או ההורים.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את האיור של החמור שעל גבו גינה. לו ידע לדבר, מה הוא היה אומר? כיצד הוא מרגיש ומה הוא חושב? אפשר להמציא דו־שיח בין רחל לבין החמור. הציעו לילדיכם לבחור את הדמות שהם רוצים לייצג, ושתפו זה את זה בשיחה דמיונית שבה רחל והחמור מביעים את רגשותיהם ואת כוונותיהם.
האם קרה שנמנעתם מלימוד של תחום חדש כי התביישתם? האם גם אתם למדתם משהו בגיל מבוגר, למשל שפה חדשה, לנגן בכלי נגינה, מקצוע חדש? כדאי לשתף את ילדיכם. אפשר לבקש מילדיכם ללמד אתכם דבר מה שהם מתמצאים בו היטב. ואולי תרצו לצאת וללמוד יחד דבר חדש – כי אין הביישן למד!
סיפורים רבים נכתבו על רחל ורבי עקיבא. אפשר לחפש בבית, בספרייה או באינטרנט עוד אגדות על אודותיהם ולהרחיב את ההיכרות עם דמויות מופת אלו. אם אתם מכירים את המנגינה, תוכלו גם לשיר יחד .
איך תלמידי הכיתה דואגים זה לזה כאשר אחד מחבריהם חולה ונעדר מהלימודים? תוכלו לאסוף רשימת הצעות כיצד ניתן לשמח חברים חולים, למשל: מכתבים, שיחות טלפון, הודעות מוקלטות בווטסאפ, ואם מתאפשר )ולא מידבק( – ביקור חולים. אפשר למַנות ועדת ביקור חולים כיתתית שתשים לב מי מבני הכיתה חסר ותדאג למתנדבים שישַׂמחו את החולים.
המלך גב-גב שבר את שיא השינה וישן במשך חמישה ימים! שאלו את התלמידים: מהו שיא? תוכלו להביא לכיתה את ספר השיאים של גינס ולהתרשם משיאים של ספורטאים, של אנשי תרבות ועוד. כדאי לחשוב יחד: אולי הייתם רוצים לשבור שיא? אפשר גם לתכנן יום שיאים בית ספרי בהשתתפות כל השכבה.
תוכלו לשחק ”טלפון שבור“ בגרסה מצוננת: יושבים במעגל. ילד אחד סותם את האף ולוחש מילה באוזנו של החבר שיושב לצידו. המילה נלחשת מאוזן לאוזן עד שהיא מגיעה לאוזני הילד האחרון במעגל. האם הצלחתם לפצח מהי ”המילה המצוננת“?
האם התלמידים יודעים מה משמעות השם ”מרחשוון“? אולי אחד הילדים נולד בחשוון? זו הזדמנות ללמד את חודשי השנה העבריים ולהאזין לשיר של נעמי שמר ’‘שנים-עשר ירחים‘‘.
האף של מרחשוון סתום והוא מצונן נורא, או כפי שכתוב בספר, ״בצודד דורא״. האם אתם מצליחים להבין מה הוא אומר? תוכלו לסתום את האף ולהקריא את המילים שאומר מרחשוון. אפשר לבקש מילדיכם לתרגם מילים בשפת הצינון למילים בעברית ולהמציא מילים ״מצוננות״ חדשות.
תוכלו לשאול את ילדיכם מי לדעתם המציא את הסיפור, שוש או מרחשוון. אפשר להמציא יחד סיפור בהמשכים. התחילו במשפט הראשון, בקשו מילדיכם להוסיף עוד משפט, וכך הלאה עד שתרקמו יחד סיפור שלם. אפשר לכתוב ולאייר את הסיפור המשותף שיצרתם.
מרחשוון הוא שם מוזר לארנב! האם ילדיכם יודעים שלחודש חשוון קוראים גם מר־חשוון? בארמית פירוש המילה ״מר״ הוא טיפה, ובחודש זה אנו מצפים לטיפות של גשם. ויש האומרים כי הוסיפו את המילה ״מר״ כי בחודש זה אין חגים. האם ילדיכם מכירים את שמות חודשי השנה העברית? אפשר לבדוק באיזה חודש עברי נולדו בני המשפחה ולהכין יחד לוח שנה משפחתי.
היום המצונן של מרחשוון
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות?
האם אתם מכירים חבר מהכיתה של ילדיכם או מישהו בסביבתכם שאינו בקו הבריאות? אפשר לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו, למשל בברכה מצוירת, בשיחת טלפון, במשלוח מאכל טעים או בביקור של ממש, כולל סיפור!
המאיירת משתמשת בזוויות שונות להצגת הדמויות והאובייקטים בסיפור: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לתרגל ציור של חפצים פשוטים או של בובות מהגן מנקודות מבט שונות ולהציג תערוכה בגן.
מוהא ובוהא הסתכלו כל אחת על הדשא של השנייה ולא היו מרוצות. מה היה קורה אילו כל אחת הייתה מסתכלת רק על הדשא שלה? אחת הדרכים להתמודדות עם קנאה היא השִׂמחה בחלקנו. אפשר להתאמן על ראיית הטוב שיש בכל אחד: תוכלו לשתף את הילדים בדברים שמשמחים אתכן ולעודד אותם לספר על דברים שמשמחים אותם; ניתן להקצות פינה בגן לציורים שמתארים את הדברים שמשמחים את ילדי הגן; תוכלו לשלוח להורים תמונה של הילדים ולבקש מהם לכתוב מקרה שקרה לילד או תכונה של הילד שמשמחים אותם. הַקדישו קיר לשמחה הגדולה שהילדים מביאים אל העולם.
מוהא ובוהא מטיילות על אותה הגבעה. העונות מתחלפות, הדשא משנה את צבעו, והשמש בשמיים מְפנה את מקומה לעננים. תוכלו להכין גלגל עונות, לצייר את הנוף הנשקף מחלון הגן בכל עונה ולשוחח עם הילדים על מאפייני כל עונה ועונה.
מוהא ובוהא עוברות מצד לצד בכל רגע. האם הילדים בגן מכירים את הצדדים? תוכלו לשחק משחקי חיקוי או התמצאות להמחשת הכיוונים (באמצעות הוראות כמו: קפיצה ימינה, צעד שמאלה, זחילה קדימה, גלגול לאחור).
אפשר למנות שני ילדים לתורני החברות של הגן. הם יסייעו לילדים לפתור מריבות בדרכי נועם או יקראו לגננת או לסייעת לעזרה בעת קטטה. מומלץ להכין להם סרט/ מדבקה/כובע לתפקיד.
מוהא ובוהא
שְׁמִירָה
חורזים חרוזיםהסיפור מחורז באופן משעשע. תוכלו להשתעשע עם הילדים במילים ובחרוזים. אפשר לנסות להמציא שטוזים לכל עונה או שטוזים על קנאה.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים המיוחדים. אפשר להציע לילדיכם לזהות את נקודות המבט השונות בהן בחרה המאיירת לצייר את מוהא ובוהא: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לבחור חפץ בבית ולנסות לצייר או לצלם אותו מזוויות שונות.
מוהא ובוהא אינן מצליחות ליהנות מהדשא של עצמן, כי הן רואות רק את מה שיש לפרה השנייה. תוכלו להתמסר יחד בכדור, כל מי שתופס את הכדור אומר דבר טוב שמשמח אותו.
העונות מתחלפות, צבע הדשא הופך מירוק לצהוב, ושתי הפרות אינן מפסיקות לריב. תוכלו להכין ראש דשא בעזרת גרב ישן, אדמה ומעט זרעי דשא. טפלו יחד בראש הדשא ובִדקו כמה זמן לוקח לדשא לצמוח.
כדאי לשבת קרוב ולהתבונן יחד באיורים. מה עושה הזאב הגדול לפני בואו של הזאב הקטן? תוכלו להציע לילדיכם לדפדף בספר ולספר את הסיפור במילים שלהם. תוכלו גם לנסות לספר את הסיפור מנקודת המבט של הזאב הקטן.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את התמונות שבהן הזאב הגדול עוזר לזאב הקטן. מה הוא עושה למענו במהלך הסיפור? חשבו יחד על החברים שלכם והיזכרו בדברים שאתם עושים זה למען זה.
אפשר לחבר בשרוך שני גלילי נייר טואלט ולהכין יחד משקפת. תוכלו לטפס על גבעה ולנסות לאתר דברים דרך המשקפת שהכנתם. מה הדבר הרחוק ביותר שכל אחד מכם יכול לראות?
כשזאב גדול רואה את זאב קטן לראשונה, זאב קטן הוא רק נקודה קטנה באופק. אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולצייר ציור משותף – ההורה מתחיל ומצייר נקודה, אחריו הילד מוסיף פרט, ואחריו ההורה, וכך הלאה. לְמה הפכה הנקודה שלכם?
זאב קטן הגיע משום מקום, והוא כמעט שלא מדבר לכל אורך הספר. אוזניים וזנב מארגז התחפושות יעזרו לילדי הגן להפוך לזאב קטן ולדמיין מה הוא מרגיש וחושב. ניתן לשאול את זאב קטן שאלות, כמו: מה הוא מרגיש כשזאב גדול נותן לו רק חלק קטן מהשמיכה? למה הוא רוצה להתעמל כמו זאב גדול? לאן הלך כשנעלם? במהלך המחזת הסיפור אפשר להחליף זאבים, כך שלכל אחד מהילדים תהיה הזדמנות להיות זאב קטן או זאב גדול.
"אפילו דבר קטן מאוד בכל זאת תופס מקום בלב". ומה ממלא את הלב של ילדי הגן שלכם? האם בני המשפחה? אולי חבר טוב? משחק אהוב? אפשר לצייר לב גדול ולהזמין את הילדים לצייר בתוכו דברים שממלאים את ליבם בשמחה.
זאב גדול מחכה לזאב קטן הרבה מאוד זמן, ובינתיים העונות חולפות. תוכלו לזהות באיורי הספר היפים את הגוונים השונים של כל עונה, את השלבים השונים של עלי העץ, את צבע השמיים המתחלף. ניתן לפרושׂ נייר ענקי על הרצפה, לחלק אותו לארבעה חלקים, רבע לכל עונה, להזמין את ילדי הגן לבחור את העונה החביבה עליהם ולצייר אותה ברבע המתאים.
כמה כיף לזאב גדול שיש לו במי לטפל, וכמה נעים לזאב קטן שיש לו חבר גדול שדואג לו. זו הזדמנות מצוינת להזמין את ילדי הגן הסמוך אליכם למשחק משותף ורב-גילאי. כדאי לבקש מהילדים לשים לב מה מיוחד במשחק עם ילדים קטנים מהם או בוגרים מהם.
מהיכן שורשי המשפחה שלכם? אפשר לפתוח אטלס ולהראות לילדיכם את המסע שהמשפחה שלכם עברה עד שהגיעה ארצה. תוכלו לספר לילדיכם על בית ילדותכם ולהראות להם תמונות של דירות בהן התגוררתם.
נוכל להכין יחד לוח מצב רוח, שיסייע בפיתוח מיומנויות של מוּדָעוּת לרגשות שלנו ושל הסובבים אותנו: "מד מצב הרוח" יציג כמה מצבי רוח, לדוגמה "שמח/ה", "בסדר", "עצוב/ה", "כועס/ת". חץ מחובר בסיכה מתפצלת יורה על מצב הרוח הנוכחי. תוכלו למצוא דוגמה ללוח מצב רוח באתר education.com וכן בפינטרסט emotional activities children
שיתוף הורים: לוח מצב רוח יכול לשמש כלי לשיתוף רגשות בחיק המשפחה.
אפשרויות היצירה רבות: האם תרצו להכין קיפוד ורוד? ואולי קיפודה כתומה? – התייעצו עם הילדות והילדים ואַפשרו להם ליצור מגוון יצירות. תוכלו למצוא הצעות ליצירה באתר פינטרסט תחת החיפוש "hedgehog craft preschool".
"טלי מתחת לשולחן" מתאר את מגוון התחושות והרגשות המתעוררים בנו בחיק המשפחה. הסיפור הוא הזדמנות לעסוק במשפחה הפרטית של כל ילד/ה ולשוחח בבית על הדמיון למשפחה של טלי ועל השוני ממנה: האם גם אצלנו ישנם ימים של כעס והתרחקות? של קִרבה והבנה?
אפשר לשאול את ילדיכם מה עשתה שירה כשהיא הצטרפה לטלי מתחת לשולחן. אפשר גם לשתף זה את זה בשאלה מה עוזר לכל אחד מכם לצאת ממצבי כעס, עצב או עצבנות. תוכלו להיזכר בפעם שעזרתם למישהו ושיפרתם את מצב הרוח שלו.
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "החוצה", מאת: רינת פרימו | איורים: איתי רייכרט | ידיעות ספרים.
האם יצליח אבא ללמד את איתמר שגם המסדרון, חדר המדרגות ואפילו הרחוב הם שלו? האזינו לסיפור וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה": דידי שחר
בסיפור מופיעה שוב ושוב רשימת הצעצועים של איתמר. בזמן קריאות חוזרות של הסיפור תוכלו לשחק במשחק הזיכרון: כמה מרשימת הצעצועים הילדים זוכרים? את כולה? חלק ממנה? האם החריזה עוזרת לזכור?
תוכלו להכריז על הקמת סיירת מובחרת. בעזרת שקיות אשפה, עיניים טובות ורצון לשפר תוכלו לצאת מגבולות הגן ולהפוך גם את הסביבה שלו לנקייה ומשופרת. מצאתם ליקויים? תוכלו לבקש מילדי וילדות הגן הצעות כיצד ניתן לפתור אותם.
זו הזדמנות להכיר את המחזוריות. הציעו לילדי הגן להביא מהבית פסולת למחזור – חלק ממנה מיינו יחד והשליכו אל המיחוזריות ובחלק האחר ניתן להכין יצירות ממוחזרות. שפע רעיונות קיים במרשתת.
סדנת שיקום לצעצועים – נבקש מהמשפחות להביא צעצועים ומשחקים שזקוקים לשיפוץ. נערוך סדנת שיקום בשיתוף הורים, ונשפץ, נרכיב וניצור צעצועים חדשים. שוק קח-תן – ניתן לארגן שוק בו משפחות מביאות צעצועים ישנים ומחליפות ביניהם משחקים וצעצועים. ביניהם הצעצועים שעברו שיקום בסדנה שיצרנו.
"החוצה" נכתב בהשראת סיפור תלמודי על אדם שסיקל מרשותו לרשות הרבים: מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו [החסיד]: "ריקא [אדם ריק], מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?" לגלג עליו [האדם שסקל אבנים לגלג על החסיד] . לימים נצטרך [האדם שסיקל] למכור שדהו, והיה מהלך באותו אתר רשות הרבים ונכשל באותן אבנים. אמר: "יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שהיא שלך". (בבלי, בבא קמא, דף נ', ע"ב).
אפשר לצאת החוצה לטיול בשכונה ולגלות את המבנים, השבילים והנוף שבסביבת הבית. האם משהו במרחב המשותף דורש שיפור או ניקיון? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, כמו למשל טיפוח וקישוט חדר המדרגות או הקמת גינה קהילתית.
ילדיכם יכולים להצטרף לאיתמר, לסדר את החדר ולמיין את הצעצועים שלהם. אולי תמצאו "אוצרות" שכבר נשכחו! כדאי להחליט יחד מה לשמור ומה ניתן לזרוק או לתרום לאחרים. אפשר גם לנסות לתקן צעצועים שבורים ולחשוב יחד על דרכים למחזר חפצים ולהציע להם שימוש חדש.
האם גם לכם יש צבעים שבורים ששקלתם לזרוק? אפשר למחזר אותם! ממיינים אותם לצבעים בעלי גוון דומה, מקלפים את שאריות עטיפות הנייר ומכניסים אותם לתבניות אפייה מנייר או מסיליקון. אופים בחום נמוך עד שהצבעים נמסים. מקררים, משחררים מהתבנית ונהנים מצבעים חדשים וססגוניים!
הספר מחולק לגנים בימים שבין פסח לחג השבועות. זו הזדמנות לחיבורים רבים עם נושאים שנלמדים בימים אלה, למשל: עבודת אדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים ועוד.
אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אֵילו פעילויות משותפות הילדים עושים בגן? תוכלי לערוך תערוכת ציורים ותצלומים של עשייה יחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה ולוויתור בחיק המשפחה.
בשפה העברית יש פעלים רבים המתארים את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים אותם ואת משמעותם? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן כדי להדגים כיצד חלוקת ”שווה בשווה“ אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של ילדי הגן ולוודא שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם מה שהוא מקבל לא בדיוק כמו מה שילדים אחרים מקבלים.
אפשר להכין תחפושות ואביזרים ולהמחיז את הסיפור. ניתן להזמין את ההורים למפגש משפחות )באם ניתן ובכפוף להנחיות( שבו הילדים יעלו את ההצגה, יכינו יחד מאפים ולחמים ויחגגו את אחוות האחים השוררת בקהילת הגן שלכם.
”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“ )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.
בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו מבלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור ועזרה בתוך המשפחה שלכם.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים אחיהם.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם".
מתבוננים פנימה – איזו התנהגות מרגיזה אתכם, ומה יכול להרגיע אתכם?
לשפוט ל"כַּף זְכוּת" – אפשר להפגיש את הילדים עם מצבים שונים מהספר או מחיי הגן ולדון איתם במה יחשבו על מצבים שונים, למשל: לו הייתם פוגשים בחתולה דוהרת על אופניים שעוקפת אתכם בדרך, מה הייתם חושבים על המעשה שלה? ולו אתם הייתם דוהרים על אופניים, מה היו חושבים עליכם?
ניתן להכין מגלילי נייר משקפיים ורודים לראייה חיובית של המציאות ומשקפיים כהים לשיפוט שלילי שלה. מה רואים באמצעות המשקפיים הכהים? ואם מחליפים אותם לוורודים, כיצד אותם הדברים נראים?
כדאי להציג בפני הילדים תצלומים המתארים אירועים שונים שניתן לפרש ולשפוט בדרכים שונות, למשל: ילד שופך כוס מים או ילד מעיף כרית באוויר. בקשו מילדות וילדי הגן לתאר את המתרחש בתצלום בעין טובה.
הסיפור מזמן העשרה של השפה העברית באמצעות הביטויים "לדון לכף זכות" ו"עין טובה". בסיפור מילים קרובות במשמעותן, כמו: "רטן", "רגז", "כעס" ו"התרתח", וניתן להתעכב עליהן ועל משמעותן. תוכלו לערוך רשימת מילים נרדפות חיוביות ושליליות לתיאור הרגשתו של הברווז.
תוכלו לשיר יחד שירים מעודדים וחיוביים לחיזוק האופטימיות והמבט הטוב על העולם, למשל: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ו"אחלה עולם" (מאת ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, בתרגום מאור כהן ועלי מוהר).
הביטו יחד באיורים: האם הבחנתם בגבות המיוחדות של הברווז והקיפוד? האם תוכלו לזהות מי כועס ונרגן ומי שמח ורגוע רק על פי הגבות שלו? תוכלו לשבת זה מול זה, כל אחד בתורו יכסה את פניו ויעשה פרצוף שמח, מופתע, כועס או עצוב כשרק הגבות שלו גלויות, והשני יצטרך לנחש מה הרגש המובע על פי מראה הגבות בלבד.
ניתן להכין תיאטרון אצבעות בעזרת עפרונות איפור ואודם: על גב כף יד אחת מציירים קוצים, ומצדה השני, על האצבעות, מוסיפים אף ופה – והנה הקיפוד; בעזרת אודם הופכים את היד השנייה לברווז כשצובעים באדום את האגודל והאצבע – וזה המקור. מספרים את הסיפור באמצעות שתי הידיים. איזו יד שופטת מהר? איזו יד דנה לכף זכות?
תוכלו לשתף את ילדיכם בפעם שאתם, כמו הברווז בסיפור, מיהרתם להסיק מסקנות לגבי מעשים של אחרים. כאשר נתקלים באירוע לא נעים אפשר לנסות לאמץ את המבט "הקיפודי" ולחזור יחד על הצירוף "אולי, בכלל, למשל".
התבוננות ושיתוף – כדאי לחלק לתלמידים את הספרים ולבקש מהם להתבונן באיורים של האימא, של האיש באוטובוס, של הזקן ושל בתו. אפשר לשאול כיצד הבעות פניהם משקפות את התחושות הפנימיות שלהם? תוכלו לעזור לתלמידים להעשיר את אוצר המילים שלהם במילים המביעות רגשות.
דיוקן חצי חצי – האיורים של אלינור מילצ'ן צולמו במצלמה, הודפסו בשחור-לבן ולאחר מכן נצבעו בצבעי עיפרון. אפשר לצלם כל תלמיד בנפרד ולהדפיס את התמונות בשחור- לבן, מקפלים את התצלומים לחצי באמצע הפנים ומדביקים אותם על קרטון ביצוע. בעזרת צבעי עיפרון הילדים יכולים לצבוע את התצלום וליצור "דיוקן חצי-חצי". תוכלו להציג תערוכת דיוקנאות על לוח קיר בכיתה.
מה מרגיש חפץ? – התלמידים יכולים להמציא סיפורים שמסופרים על ידי חפץ, ולא על ידי בן אדם. ניתן להציע לתלמידים לבחור חפץ, למשל כריך שנשכח בבית, עיפרון שבור בקלמר או לוח בכיתה, ולהמציא סיפור פרי דמיונם המסופר מנקודת ראותו של החפץ.
חברי עט מעבר לים – האם תרצו לשלוח מכתבים לחברים מֵעבר לים וכך לשמור איתם על קשר? תוכניות PJ Library פועלות בבתי ספר יהודיים בצפון אמריקה, בדרום אפריקה ובמקסיקו. נשמח לקשר אתכם לתלמידים ברחבי העולם, שגם הם קוראים ונהנים מספרי "ספריית פיג'מה"! פנו אלינו בדוא"ל.
מה ידוע ומה נסתר בסיפור? אפשר לשער: מה אמא לילי לחשה לניתאי? מה היה כתוב במכתב? מדוע האיש באוטובוס כעס? ולמה האיש הזקן ובתו היו עצובים? זכרו, אין תשובה אחת נכונה – זה הקסם של הסיפור!
האיורים הם שילוב של צילום וציור. אתם יכולים להדפיס תמונה משפחתית או תצלום של ילדיכם במדפסת שחור-לבן, ובעזרת עפרונות צבעוניים לצבוע את ההדפס ולהעשיר אותו בצבע ובדמיון.
לפעמים אנשים שומרים מכתבים מיוחדים לזמן רב – מכתבים רשמיים, מכתבי אהבה או מכתבים מחברים. האם גם אתם שמרתם מכתבים מיוחדים? תוכלו לשתף את ילדיכם במכתב כזה ששמרתם: מי כתב לכם אותו? על מה המכתב? בעקבות הסיפור תוכלו לכתוב זה לזה מכתבים ולשמור אותם במקום מיוחד.
מכתב אינו חייב להיות ארוך, ולא תמיד צריך להכניס אותו למעטפה. תוכלו להפתיע את ילדיכם ולצרף פתקים קצרים לקופסת האוכל שהם לוקחים לבית הספר, להצמיד אותם למראה בחדר האמבטיה או להחביא אותם מתחת לכרית. העיקר – להפיץ מילים טובות לכל עבר!
מי ישמח לקבל מכם "מכתב קסם"? אולי קרובת משפחה, שכן או חברה מהכיתה? אתם מוזמנים לכתוב מכתב משותף, להכניס למעטפה ולשלוח בדואר. לא תאמינו עד כמה מכתב יכול לשמח.
רוצים להכין מכתב קסם בכתב סתרים? סוחטים לימון, טובלים קיסם אוזניים במיץ הלימון וכותבים בעזרתו על דף לבן. רק אם מאירים בעזרת פנס מתחת לדף ניתן לקרוא את הכתוב.
לוח עזרה הדדית – בשיתוף הילדים תוכלו להכין לוח קיר "ככה חברים עושים" עם דוגמאות לעזרה הדדית הלקוחות מהנעשה בגן. אפשר גם לנסח יחד אמנת חברוּת של הגן שלכם.
הילדים משתפים – למי יש כלב? למי יש חתול? האם מישהו מגדל פילון בבית?! תוכלו לבקש מהילדים להביא תמונה של חיות המחמד שלהם או את חיות המחמד עצמן ולספר עליהן ועל הטיפול בהן.
חוקרים חיות – איך נראה בואש? מה אוכל קיפוד? כיצד עטלפים ישנים? הילדים יכולים לחקור את החיות האהובות עליהם ולהכין תעודת זהות שלהן. אפשר גם להמציא חיה שלא קיימת. את תעודות הזהות של חיות המחמד ניתן להציג על לוח קיר בגן. לחצו כאן לדוגמה לתעודת זהות מקוונת.
"יום מועדונים" בגן – בשיתוף הילדים אפשר להעלות רעיונות למועדונים בתחומים אהובים, למשל ספרים, שירים, גינון וכמובן חיות מחמד. מתכננים יחד דוכנים או עמדות של המועדונים, והילדים מסתובבים בין התחנות ונהנים.
משחק "כאילו" – כדאי לדאוג לבובות שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי של הילדים. אם אין לכם בובות שמייצגות את כל החיות בסיפור, אפשר להכין אותן עם הילדים. באמצעות חיקוי הדמויות בסיפור ובעזרת משחקי "כאילו" ספונטניים הילדים יכולים להתנסות בחברוּת, בדאגה ובשיתוף.
בית מארח – בשיתוף ההורים אפשר לחלק את הילדים ל"בתים מארחים" בעקבות הסיפור. כל קבוצה מקימה "מועדון חברים" בבית אחר, שבו קוראים ספרים אהובים, מְשַׂחקים מִשחקים שקשורים לבעלי חיים ויוצרים יחד קולאז' מקטעי עיתונים שמבטא "מיהו חבר?" בעבורם. את הקולאז'ים ניתן לתלות על לוח בגן.
כדאי לשבת קרוב ולעיין יחד בספר. שאלו את ילדיכם: האם משהו באיורים הצחיק או העציב אתכם? האם אתם מכירים את כל החיות שבסיפור? האם לדעתכם כולן מתאימות להיות חיות מחמד? תוכלו לדמיין יחד: אילו יכולתם לגדל חיית מחמד שונה מהרגיל, איזה בעל חיים הייתם בוחרים?
כדאי לעצור בעמוד שבו מגיעים הילד והפילון למועדון, ולהקריא בקול את הכתוב על השלט. אפשר לשוחח: מדוע לדעתכם לא מכניסים פילים למועדון? איך מרגישים הילד והפילון? לפני שממשיכים בקריאה אפשר לשער: מה לדעתכם יעשה הילד?
’‘כי ככה חברים עושים‘‘ – תוכלו לשתף את ילדיכם בחברות מיוחדת מילדותכם. מה אהבתם לעשות יחד, במה שיחקתם? מיהם החברים של ילדיכם, וכיצד הם אוהבים לבלות יחד? אולי יש ילד או ילדה מהגן שעוד לא ביקרו אצלכם? אפשר לערוך מפגש חברים מכל הגילאים – כי למועדון המשפחתי כולם מוזמנים!
כדאי לעצור את הקריאה בספר לפני שהנשיקה נובטת, ולשאול את ילדיכם אם לדעתם הנשיקה תצמח או לא. תוכלו לאפשר להם לדפדף בספר ולנסות לגלות בעצמם את המשך הסיפור.
זרעים של נשיקות
שְׁמִירָה
תוכלו גם להנביט שעועית או גרגירי חומוס ולראות אתפלא הצמיחה
אתם יכולים לצאת למסע נשיקות בבית, לנשק את כל בני המשפחה, להתקשר לסבים או לדודים ולתת להם נשיקה באמצעות הטלפון, ולהרגיש עד כמה הנשיקות משמחות ונעימות לכל המשפחה.
אפשר למרוח אודם על השפתיים ולהטביע חותמות בצורת נשיקות על דף חלק. אחרי שקיבלתם דף עטור בנשיקות, תוכלו לגזור את הנשיקות ולקשט בהן את חדר השינה של ילדיכם.
אפשר לשאול את הילדים: מה דעתכם על נשיקות? האם אתם אוהבים לתת ולקבל אותן? איפה נוצרות נשיקות? האם אפשר לזרוע אותן באדמה?
לפני הקריאה אפשר להציב במרכז החדר קופסה מקושטת ולספר כי בתוכה מסתתרת הפתעה שזקוקה להרבה אהבה. הַזמינו את הילדים, כל אחד בתורו, לנשק לעצמם את היד ו"להניח את הנשיקה" על מכסה הקופסה. אחרי קריאת הסיפור אפשר לפתוח את הקופסה ולחלק לילדים עוגיות בצורת לב או נשיקות מרנג מתוקות.
מומלץ שחברת צוות אחת תקריא לילדים את הספר, והשנייה תציג אותו בפנטומימה. כדאי לשלב בהמחזה מעט אביזרים.
ליצור חותמות וגואש – אפשר להכין עם הילדים ציורי נשיקות באמצעות חותמות וצבעי גואש: גוזרים חתיכות ספוג בצורות של שפתיים ולבבות. הילדים טובלים את החותמות בצלוחיות צבע ויוצרים "תמונה של אהבה", מתנה להורים.
לשתול ולמחזר – תוכלי לקנות זרעים או שתילי פרחים ולשתול אותם עם הילדים באדניות או בקופסאות שימורים ריקות. הילדים יכולים לעזור בטיפול ובהשקיה ולעקוב אחר צמיחת הפרחים.
חגיגת משותפת עם ההורים – הספר כולו עטוף בכוח האהבה והנתינה. אין מתאים ממנו לחגיגה משותפת עם ההורים! תוכלו להזמין את ההורים למפגש שבו הילדים ימחיזו את הסיפור, והמשפחות ישתתפו בתחנות יצירה שונות, למשל: הכנת פרחים מנייר קרפ, קישוט אדניות במדבקות בצורת נשיקות, אפיית עוגיות בצורת שפתיים או טיפוח משותף של החצר. בסוף המפגש כל ילד יקבל את הספר שלו לקריאה בחיק המשפחה. ליום המשפחה
אפשר להמחיז יחד את הסיפור ובכל פעם להזמין ילדים אחרים לגלם את נותני ומקבלי האגוזים. כדאי גם להכין סלסילה של תחפושות ואביזרים ולשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי הספונטני של הילדים.
אושר אישי, אושר משפחתי: תוכלו לשלוח לבתי הילדים ניירות בריסטול גזורים בצורת אגוזים גדולים ולבקש מההורים ומהילדים לצייר בהם את האנשים, את החוויות ואת הדברים שגורמים להם להיות מאושרים. את הציורים ניתן להציג על לוח קיר בגן תחת השלט "סודות האושר של הגן שלנו".
תוכלו לערוך יום גמדים בגן. אפשר לקשט את אחת מפינות הגן כמו הבית של הגמד ביער, לקרוא סיפורים ושירים על גמדים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" או "פיט פט טו"), להכין עם הילדים גמדים מפלסטלינה או מגלילי נייר טואלט מקושטים ולשחק משחקי גמדים כמו "גמד גמד ביער" או "גמד-ענק".
האגוזים בסיפור עוברים מיד ליד. תוכלו ללמד את הילדים לשחק "האבנים עוברות להן מיד ליד" בעזרת אגוזים: יושבים במעגל ושרים יחד את השיר "האגוזים עוברים להם מיד ליד, ומי שמתבלבל יוצא מייד". הילדים מעבירים אגוז מזה לזה בכיוון השעון ובשלב מתקדם מוסיפים עוד אגוז שנע נגד כיוון השעון. קשה לא להתבלבל!
האם הילדים מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לבקש מההורים לחפש בבית ובספרייה ספרים נוספים שכתבה לאה גולדברג, להביא אותם לגן ולקרוא אותם יחד. תוכלו להכין בגן תערוכת ספרים של לאה גולדברג.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
האם אתם מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לגשת למדף הספרים בבית או לספריה העירונית ולחפש עוד סיפורים ושירים שלה, למשל "המפוזר מכפר אז"ר", "דִּירָה לְהַשׂכִּיר", "הילד הרע" ורבים נוספים.
האגוזים בסיפור הם אגוזי פלא: "כל מי שיפתור את סודם – אין כמותו מאושר בעולם". כדאי לשתף זה את זה, מה גורם לכם אושר? האם אותם דברים גורמים לכם ולילדיכם להיות מאושרים? אפשר לחשוב על חבר או בן משפחה ולהפתיע אותם במשהו משמח – צלחת עוגיות אגוזים שאפיתם יחד!
כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר. מה מחזיק אורן ביד כשהוא חוזר מהטיול עם אבא? אילו צעצועים הביאו הילדים לצב? אפשר לחפש את אורן באיורים לאורך הסיפור. מתי הוא נראה שמח ומתי עצוב? למה?
כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו יסתכל למעלה, למטה, ימינה ושמאלה ויודיע מה הוא רואה, למשל: ”אני רואה נמלה!” ”אני רואה אצטרובל!” האם אתם שמים לב לאותם הדברים?
האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת? איפה היא גרה? כדאי לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים. חשבו יחד אילו חיות מתאימות להיות חיות מחמד ואיך מטפלים בהן. גם ילדים קטנים יכולים להשתתף בטיפול בחיית מחמד.
אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל, צלחת חד־פעמית או גליל נייר. מצמידים אליהם ארבע רגליים וראש מקרטון, צובעים ומקבלים צב מחמד שאפשר לגדל בבית! עם הצב שיצרתם תוכלו להמחיז את הסיפור.
”אולי אימא שלי תמצא אותו שוב,” מקווה אורן בסוף הסיפור. תוכלו להמציא יחד המשך לסיפור. מה אתם חושבים, לאן חזר הצב? האם אורן פגש אותו שוב בטיול בחורשה? האם לדעתכם הצב זכר אותו? האם הם הפכו לחברים?
צב- צב, צא, צא ! הצב של אורן מסתתר בתוך השריון. גם הילדים יכולים להסתתר כמו צבים. הילדים שוכבים מקופלים על הרצפה בתנוחת עובר. מכסים אותם במטפחות ומזמינים אותם להוציא בהדרגה רגל, יד, להציץ עם הראש, וכד'. אפשר לדקלם יחד את השיר של דתיה בן דרור: "צב- צב, צא, צא!", מתוך הספר "דגדוגים – שירי משחק ראשונים". (גם הספר הזה מאויר על ידי אורה אייל! האם שמתם לב שהצב בו דומה לצב של אורן?)
איך זוחל הצב? הצב איטי והליכתו מתונה. בעזרת תוף מרים אפשר לתרגל עם הילדים הליכה איטית ומהירה. כשהתוף מצלצל – הולכים במהירות בחדר. כשמקישים על התוף במקצב איטי – צועדים לאט, לאט, כמו צב. כך מתרגלים עם הילדים שליטה בגוף ומהירות תגובה, מיומנויות חשובות להתפתחות ילדים רכים.
לכל חיה יש בית: איפה חי הצב? מה הוא אוכל? איפה הבית שלו? הספר מזמין למידה על בעלי חיים והמאפיינים שלהם. אפשר לשחק עם הילדים בתצרף (פאזל) של חיות ומקום מגוריהן. אפשר לאסוף חיות משחק שונות מפינות המעון. כדאי לשוחח על ההבדל בין חיות בר שאוהבות לחיות משוחררות בטבע, כמו הצב, לבין חיות מבויתות שאותן אפשר לגדל באהבה בבית.
יוצרים צב: תוכלו להכין עם הילדים צב קטן, שי שיצורף לחלוקת הספר. הילדים יכולים לקשט במדבקות או בצבעי גועש קערה חד פעמית קטנה. מוסיפים לה ראש, רגליים וזנב קטן מבריסטול ירוק או פונפונים. אפשר לעטר את הראש בעיניים זזות.
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, כך יוכלו הילדים לזכור את רצף האירועים ולהצטרף אֲליכם לשורות החוזרות בספר: "רעבים ביער לא חסר, כדאי מאוד להסתתר…", ו"התפוח גדול, אפשר גם לכבד".
לכל חיה צורת הליכה ייחודית: הקיפוד צועד בצעדים קטנים, הארנבת מנתרת, הסנאי מדלג והעכבר הולך בטפיפות קלילות. תוכלו לשחק יחד במשחק חיקויים של הדמויות בסיפור: האחד מחקה את תנועותיה של החיה והשני מנחש מי היא.
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הבית
ניתן להמחיז את הסיפור בעזרת בובות מארגז הצעצועים הביתי. אפשר גם להכין תחפושות של חיות משאריות בדים: גוזרים מהבדים אוזניים בצורות שונות, מדביקים אותן לקשתות לשיער והינה: קיפוד, ארנבת, סנאי ועכבר
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים
החברים בסיפור נהנים מארוחה משותפת שבה כל אחד נותן משלו ומקבל מאחרים. אפשר לארגן עם חברים או עם שכנים פיקניק משותף שבו כל אחד מביא מאכל מהבית וחולק אותו עם אחרים.
הקיפוד הקטן
שְׁמִירָה
תוכלו להכין עם ילדכם קיפוד מאצטרובל אותו יצבעו הילדים בצבעי גואש
תורני חלוקה: כדאי לחפש במהלך היום הזדמנויות רבות לאפשר לילדים לחלק לחברים צעצועים, צלחות, משחקי חצר ועוד. תוכלו גם להמציא משחקים בהם זוגות ילדים דוחפים יחד חפץ גדול. כך הילדים יוכלו לתרגל חלוקה, נתינה וקבלה באופן שגרתי.
תצרף (פאזל) של תפוח: מכינים עיגול נייר אדום גדול לכל ילד ובעזרת קווים מקווקווים מסמנים בו חצי. מדביקים את החלקים לדף אחורי בעזרת סקוצ'. נותנים לילדים "לחלק את התפוח": לפרק ולהרכיב את העיגול.
צעדים שונים: כדאי להדגים לילדים את צורות ההתקדמות השונות של כל חיה שבסיפור – ניתורים, דילוגים, טפיפות. הילדים יכולים להתנועע בחדר לצלילי מוזיקה, כל פעם בצורת התקדמות של חיה אחרת. כשהמוזיקה נעצרת עומדים בלי לזוז.
כרטיסיות התאמה וזכרון: אפשר להדפיס צילומים של החיות המוזכרות בסיפור כפי שהן נראות בטבע, ולהשוות אותן עם איורי החיות בספר. תוכלו להכין משחק כרטיסיות: מדביקים על גבי קרטון קשיח תמונות של החיות בטבע וצילומי איורים מתוך הספר, גוזרים לכרטיסיות מרובעות ומצפים את הכרטיסיות בנייר דבק או טפט שקוף.
אפשר לחפש את הדפים שבהם הארנב והחתול אוכלים. אילו צלילים משמיעות החיות בזמן שהן אוכלות? נסו להקשיב לצלילים שנשמעים כשאנחנו שותים מקשית, מלקקים גלידה או אוכלים תפוח.
סיפור על טיול של ארנב וחתול
שְׁמִירָה
תוכלו להמחיז את הסיפור באמצעות בובות של ארנב וחתול
האם כל בני המשפחה אוהבים לאכול את אותם מאכלים? מי שותה מבקבוק, מי לוגם קפה חם מספל? כדאי להציע לילדיכם להתנסות מדי פעם במאכלים שונים. האם הם אהבו אותם? זכרו, על טעם וריח אין להתווכח!
סיפור על טיול של ארנב וחתול
שְׁמִירָה
תוכלו להזמין חבר חדש הביתה ולמצוא פעילות שתשמח את שני החברים
"בוא אמור שלום!" הסיפור נפתח במפגש בין שניים. אפשר לשחק יחד משחק מפגשים: שימו מוזיקה קצבית ותנו לילדים לנוע בחופשיות בחדר. כשהמוזיקה נעצרת נעמדים מול בן זוג, מביטים בעיניים, מחייכים ואומרים "שלום"! משחקים מספר פעמים. בכל עצירה של המוזיקה נעמדים מול חבר אחר.
גב אל גב: החתול והארנב בסיפור עומדים גב אל גב כאשר הם נעלבים, ואז מסתובבים זה אל זה. אפשר לשחק משחק "גב אל גב". מתחלקים לזוגות. כשמכריזים "נעלבתי!" הילדים מפנים גב זה לזה ומרימים כתפיים (תנועה של "לא רוצה"), וכשמכריזים "חברים טובים!", הילדים פונים זה אל זה ומחייכים.
הפכים: הארנב אוהב לאכול גזר קשה, החתול אוהב ללקק שמנת רכה. בעזרת צעצועים, מאכלים או כרטיסיות אפשר לעסוק בהפכים: גדול וקטן, קשה ורך, גבוה ונמוך… תוכלו גם להתנסות בהפכים בתנועה: לצעוד לאט ומהר, קדימה ואחורה, ללכת בגב זקוף או כפוף…
מה טעים לי? בשיתוף ההורים תוכלו ליצור ספר מתכונים של ילדי המעון: לכל ילד יוקדש עמוד עם תמונה ומתכון של המאכל האהוב עליו. הספר יכול להתאים כמתנת סוף שנה.
כדאי לעיין יחד באיורים: האם ילדיכם מכירים את שמות הצורות בכל דף? בזמן קריאת הספר תוכלו לעקוב אחר הבעות הפנים של הצורות. מתי הן שמחות, ומה גורם להן לחייך?
בעמוד האחרון של הסיפור יוצרות הצורות טחנת רוח. האם ילדיכם ראו פעם טחנת רוח? ניתן להכין שבשבת מנייר, לנשוף עליה ולראות איך הרוח מזיזה את הכנפיים שלה, ממש כמו טחנת רוח.
מרכיבים יחד:אפשר ליצור יחד חווה, גן חיות או ג'ונגל. נותנים לכל ילד דמות של חיה, עץ או צמח ומזמינים אותם לפי התור להוסיף את הדמות שלהם לחווה המשותפת. האם נעים לחיות לבלות יחדיו?
מדמיינים ויוצרים יחד: אפשר להזמין זוגות ילדים ליצור יחד בעזרת מגנטים, מדבקות, קוביות או משחקי הרכבה. כדאי לשבח אותם על הדמיון, היצירה, והעשייה המשותפת!
מסיבת צורות: אפשר להזמין את ההורים לחגיגת צורות במעון, בה ימחיזו הילדים את הסיפור, תשירו יחד שירים, תקשטו את החדר בצורות ותתכבדו בכריכים, עוגיות וירקות חתוכים לצורות שונות! בסוף המסיבה יקבלו הילדים את הספרים לקריאה חוזרת בחיק המשפחה.
כמה טוב להיות ביחד
שְׁמִירָה
כדאי לקרוא את הסיפור כמה פעמים ולהתבונן יחד באיורים המיוחדים
כדאי לקרוא את הסיפור כמה פעמים ולהתבונן יחד באיורים המיוחדים. תוכלו לשאול את ילדיכם: איך רואים באיור שגיא אינו מרגיש טוב? כיצד כל אחד מבני הבית עוזר לו להחלים? אפשר לחפש בספר תמונות של יויו הכלבה ולשאול מה היא עושה בכל עמוד. ילדיכם יכולים לספר לכם את הסיפור במילים שלהם על פי רצף האיורים.
דוקטור אף וזנב
שְׁמִירָה
אמא, אבא, סבתא, סבא ויויו משתדלים לשמח ולעודד את גיא
אמא, אבא, סבתא, סבא ויויו משתדלים לשמח ולעודד את גיא. כל אחד תורם כפי יכולתו ולפי הבנתו. תוכלו לספר לילדיכם על ביקור חולים שערכתם, או על ביקור משמח שקיבלתם פעם כשהייתם חולים.
פעמים רבות ילדים אינם יכולים לבקר את החולים, אבל גם הם יכולים לשמח ולעזור בתהליך ההחלמה. האם אתם מכירים מישהו שאיננו בקו הבריאות? אפשר לעודד את ילדיכם להכין ברכה מצוירת, לערוך שיחת טלפון עם החולה או להכין יחד משלוח טעים שיעזור לחולה להבריא.
סבא מכין תה ממותק וחם לגיא החולה. גם אתם יכולים להכין תה צמחים טעים ומחמם לכל המשפחה: מניחים בקנקן צמחי תבלין (למשל נענע, רוזמרין, לימונית ומרווה). מוסיפים מים חמים וממתיקים לפי הטעם. לבריאות!
מי נמצא? מי חסר לנו היום? הילדים מתבגרים ומתחילה להתגבש חבורה, וכל ילד חסר – מורגש. איך מגיבים הילדים כשחבר נעדר? אפשר להתקשר, להכין ציור, אפילו לשלוח סרטון קצר בו מברכים את החבר החולה. תוכלו לתרגל עם הילדים משפטים קצרים כמו "רפואה שלמה!" או "החלמה מהירה!", וללמד אותם לברך חברים שחזרו אחרי מחלה בברכת "ברוך )ברוכה( שובך!".
משחקים בפינת הבית: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיזכירו את הסיפור ויעודדו משחק "כאילו חולים". אפשר להוסיף לפינה קומקום וכוסות לתה, נייר טישו, אפילו בקבוק חם. תנו לילדים לתרגל "ביקור חולים" ו"לטפל" בכם.
חיית מחמד: למי יש חתול או כלב בבית? איך קוראים לו? האם כמו יויו גם הוא ישן אתכם במיטה? אפשר לתת לילדים להחזיק בובות פרווה ולחבק אותן. כדאי ללמד אותם ללטף בעדינות, רק על הגב ולא בפנים, וללטף רק חתול או כלב בית שמכירים.
תה צמחים: אפשר להביא למפגש עשבים ותבלינים שונים, למשל מרווה, לואיזה, נענע, קינמון, ג'ינג'ר ועוד. תנו לילדים להריח, האם הריח נעים? אפשר להכין חליטות תה ולהגיש אותו בימי החורף הקרים.
פעילות משפחתית: אפשר להזמין את ההורים למפגש בעקבות הספר. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור, תוכלו להגיש לכולם מרק חם ותה צמחים, וכל משפחה תכין יחד ערכת "רפואה שלמה" משפחתית: קופסת נעליים מקושטת ובה חבילת טישו, פלסטר צבעוני, שקית תה צמחים, משחק או בובת פרווה קטנה, וכמובן – ספר חדש.
טורפים בקערה את החמאה והסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה מעט. טורפים פנימה גם את הביצה ותמצית הווניל. בקערה שנייה מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח. מאחדים את שתי התערובות ולשים עד לקבלת בצק פירורי. מאחדים את הפירורים לגוש אחד, עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקרר לשעה. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות). מקמחים משטח עבודה ומרדדים עליו את הבצק. קורצים מהבצק עוגיות בצורת אותיות. מעבירים לתבנית ואופים בתנור 10‑12 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בצדדים.
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות את הבית ואת הגן של גל לסביבה שבה חי סבא רפאל לפני שנים רבות. תוכלו לדמיין יחד, כיצד היו נראים החיים שלכם אילו הייתם חיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אם יש ברשותכם תמונות ישנות שמתעדות את שורשי המשפחה, אפשר להראות אותן לילדים, ולנסות לזהות יחד את בני המשפחה ואת המקומות שהם גרו בהם אז – והיום.
כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של 'פעם'. האם זכורים לכם אירועים חגיגיים מימי הגן ובית הספר? תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות ילדות ובמנהגים משפחתיים סביב לימוד.
ילדים צעירים לומדים מתוך פעילות והנאה, למשל, מליקוק אותיות טבולות בדבש. יש דרכים רבות ללמוד את האלף־בית: אפשר להרכיב שמות ומילים מחומרים שונים, לגזור אותיות מעיתונים, לזהות אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, לשחק במשחקי מילים ועוד. העיקר ללמוד בהנאה!
איפה מתחבאות האותיות? אם מתבוננים מקרוב, מגלים שאותיות שונות משולבות באיורים כמעט בכל עמוד בספר. חלקן קטנות ומסתתרות בדוגמת השטיח ובקוביות המשחק, חלקן גדולות, עם חלק הגיבורים רוקדים ועל אחרות נשענים.
איפה "מתחבאות" אותיות בגן שלכם? גם בשלטים ודפים, אבל גם במקומות נוספים: אולי בצורה של לבנת משחק? באופן שבו צומח גבעול באדנית? או ברגליים של כיסא? אפשר להזמין את הילדים "לצוד אותיות", לחפש ולזהות אותיות שמסתתרות במקומות מפתיעים בגן.
משמעויות של שמות: גל מגלה שהיא קרויה על שם שתי הסבתות שלה. האם ילדי הגן יודעים מה מקור השמות שלהם? אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם ולשתף את החברים בגן במשמעות השם שלהם. אל תשכחי לשתף את הילדים במקור ובמשמעות השם שלך!
סיפורים של פעם: כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של "פעם". אפשר להזמין הורים או סבים לבוא לגן ולספר לילדים מזיכרונות ילדותם מהגן או מכיתה א', או לתאר מנהגים משפחתיים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת ספר של סיפורים משפחתיים של ילדי הגן. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים עם בני משפחה או החפץ שבחרו, מדפיסים את הספר ומחלקים למשפחות- מזכרת אישית ומתנה ייחודית לסוף השנה!
"אין אדם לָמֵד אלא ממקום שליבו חָפֵץ": ילדים צעירים לומדים תוך פעילות והנאה. יש דרכים רבות ללמוד את האל"ף-בי"ת, למשל הרכבת שמות ומילים מחומרים שונים, גזירת אותיות מעיתונים, זיהוי אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, משחקי מילים – וכמובן, אפיית עוגיות בצורת אות. [חפשו את המתכון לעוגיות מתוקות בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת בסוף הספר.] העיקר ללמוד תוך הנאה! האם בעקבות הסיפור תרצי לחגוג את לימוד האל"ף-בי"ת בגן? נשמח אם תשתפו אותנו!
זהו הספר האחרון לשנה זו! כדאי להיזכר בספרים שקבלתם השנה, להציג אותם, ולשוחח עליהם. איזה ספר אהבתם במיוחד? מדוע? אילו ספרים קראתם שוב עם ההורים בבית? מהו הספר עם האיורים הכי מוצלחים בעיניכם? אפשר לערוך בקרב הילדים והמשפחות הצבעה לבחירת הספר האהוב עליכם! שתפו אותנו בתוצאות, ובכלל בחוויות, בדוא"ל – נשמח לשמוע מכם!
דווקא כן נחמדים! הילדים יכולים להתבונן בחתולי בית או רחוב ולערוך חקר: איך הם מתנועעים? מה הם אוהבים לאכול? איך הם מתרחצים? במה הם אוהבים לשחק? האם יש הבדל בהתנהגותם ביום ובלילה? (חשוב מאד להזכיר לילדים שאסור לגעת בחתולי רחוב וחתולים לא מוכרים!). תוכלו לצפות יחד בסרטון המסביר מה הופך חתולים לכל כך חמודים בעינינו? בעקבות החקר של הילדים, גם אתם יכולים להפיק סרטון של ילדי הגן, "חתולים דווקא כן נחמדים"!
עין טובה: הילדים יכולים להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד. אילו יצורים נחמדים רואים במשקפת? איך מרגישים כשהעולם כולו "ורוד"?
להיכנס לנעליו: הספר מזמין אותנו להבין את החוויה של חתולים, אפשר להכיר לילדים את הביטוי "להיכנס לנעליים שלו". תוכלו להביא לגן נעליים מסוגים מגוונים ולבקש מהילדים למדוד ולהדגים: כיצד צועד האדם שנועל אותן? לאן הוא הולך? מה הוא עושה? בעזרת הנעליים תוכלו לשחק משחק דמיון "נעלי הפלא": מציבים זוג נעליים מיוחדות במרכז החדר. מזמינים כל פעם ילד אחר לנעול את הנעליים, לוחשים לו באוזן שם של דמות (תינוקת, איש זקן, גננת, חקלאי..) ועל שאר הקבוצה לגלות למה הפך.
מתנועעים כמו חתולים: תצליחו גם אתם להיות חתולים לרגע? לגרגר כחתול, להתיישב על הרצפה ולהרים כף רגל אל האף, להסתובב ולנסות לתפוס את הזנב, לעמוד בעמידת שש ולקמר את הגב, להתגלגל ולהתמתח.
להכיר ולאהוב: האם יש לכם חוג חיות בגן? אולי אחד ההורים או קרוב משפחה עובד עם בעלי חיים? כדאי להזמין אותם לגן ולבקש שיספרו על המקצוע ויערכו פעילות משותפת עם בעל החיים. ההיכרות עם בעל החיים יכולה למוסס חששות.
אפשר לצאת יחד לטיול חתולים בשכונה. בכל פעם שתפגשו חתול, נסו לנחש כיצד הוא מרגיש והמציאו עליו סיפור. כשתחזרו הביתה ילדיכם יוכלו להכין ספרון מצויר, "למה חתולי השכונה שלנו נחמדים".
אפשר לשחק יחד במשחק "עין טובה": כל אחד בתורו זורק לשני כדור צמר. מי שתופס את הכדור אומר על מי שזרק משהו טוב – תכונה או מעשה שעשה. נסו להתמסר בכדור כמה שיותר פעמים, עד שהחדר יתמלא בפרגון, במחמאות ובאהבה.
מתנסים ומחליפים זהויות: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בהתאם לחלקי גוף ואביזרי לבוש המוזכרים בסיפור, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. הילדים יכולים להכין מחומרים שונים זנבות, כובעים, קרניים ועוד. יחד אפשר ליצור ולשחק ב"חנויות" למדידה והחלפה.
חיית מחמד זוגית: הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות על קיר מיוחד את תערוכת החיות שלכם.
זה הסיפור שלי: ולמיזם "הסיפור שלי, הסיפור של כולנו"
כל אחד מאתנו דומה לבני משפחתו במובנים מסוימים, ובדברים אחרים – שונה. בקשו מהילדים לשתף: למי אני דומה במשפחה? לאחד ההורים? אולי לדודה? דמיון יכול להתבטא במראה, בתכונת אופי, או תחביב.
מכינים ספר קהילתי משותף: בקשו מכל ילד לכתוב יחד עם ההורים על דבר אחד בו הוא דומה לבני משפחתו ודבר אחד שייחודי לו. אחרי שתאספו את תשובות הילדים, תוכלו ליצור ספר מקורי של קהילת הגן, עם התמונות והתשובות של כל ילד. תבנית להורדה של ספר קהילתי תכלו למצוא כאן. הספר יכול להיות מזכרת יפה מהגן, לכל משפחה.
כדאי לשבת קרובים זה לזה, לקרוא את הסיפור וליהנות מהאיורים. אילו פרטים משעשעים ומשחקי מילים גיליתם באיורים? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור על-פי רצף האיורים.
מישו
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור החיות מתנסות בלבישת זנבות, כנפיים וסנפירים של חברותיהן
מישו מקנא בחיות האחרות ורוצה להיות כמותן. האם גם אתם רציתם פעם לדמות למישהו אחר? אפשר לשתף את ילדיכם בניסיון החיים שלכם. שוחחו על הדמיון והשוני בין בני המשפחה, על מה שמייחד כל אחד ועל מה שמאחד אתכם. זוהי הזדמנות לחזק את התכונות הפנימיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים תוכלו להכין כנפיים, זנבות, שפמים ונוצות. כדאי לשמור את התחפושות והאביזרים בסלסילה זמינה, לעודד את הילדים להתחפש כל פעם לחיה אחרת ולהחיות את הדמויות השונות בסיפור.
בעקבות הסיפור אפשר להקים דוכן "שוק קח-תן" של בגדים, תחפושות ואביזרי לבוש שאינם בשימוש. הזמינו חברים ושכנים, ויחד תוכלו להתחפש, להחליף ביניכם פריטים ולהתחדש.
כדאי לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא, כמו "חומפס" מאת שלומית כהן-אסיף, "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם, ולקרוא אותם יחד.
"באתי לעזרת חבר": לא תמיד יודעים מה לומר או איך לסייע למי שזקוק לעזרה. אפשר לתרגל עם הילדים משפטים לומר לחבר שנראה עצוב, למשל: "אפשר להביא לך משהו?" "שאקרא לגננת?" "איפה כואב לך?" "ספר לי מה קרה". תוכלו להכין יחד ערכת עזרה ראשונה ללב, להכניס לקופסת נעליים מקושטת פלסטרים צבעוניים, דובון לחיבוק, בקבוק מים קטן, אולי ציור מעודד. תנו לילדים להיות מגישי עזרה ראשונה של הלב ולסייע למי שנפגע או נעלב.
כרטיסי כושר של גיבורי-על: כדי להיות גיבור-על צריך להתאמן. תוכלו לקיים אימון לגיבורי-על, עם כרטיסיות משימה לחיזוק הכושר של גיבורי העל בגן: קפיצה, הליכה מתגנבת, שליחת הזרועות לפנים בתנועת חץ, סיבוב זרועות לפנים ולאחור, ריצה במקום, וכמובן – הושטת יד לעזרת חבר. בכל פעם שולפים כרטיס אחר, ומתאמנים.
אתגרי עטלפים – מחדדים את החושים: אפשר לחדד את החושים שלנו, ולהתנסות באתגרים של עטלפים:
חוש השמיעה: שני ילדים מכסים את העיניים במטפחת. מעמידים כל אחד בקצה אחר של החדר ועליהם לקרוא זה לזה, ולהתקדם אחד לקראת השני בזהירות, רק באמצעות חוש השמיעה.
מה רואים כששוכבים הפוך? כמו העטלפים שישנים כשהם תלויים הפוך, הזמינו את הילדים לשכב על הרצפה מתחת לשולחן. הדביקו על השולחן מלמטה דף נייר ותנו לילדים לצייר עליו את הגן כפי שהוא נראה כשמביטים בו הפוך. מה אפשר לגלות על הגן כשמביטים בו מלמטה? כדאי לתלות תערוכה של הציורים "ההפוכים".
הופכים את היום ללילה, ואת הלילה ליום: העטלף פעיל בשעות החשכה וישן ביום. אפשר לערוך בגן "יום הפוך", בו תלבשו בגדי פיג'מה, תכינו יחד ארוחת ערב, תשירו שירי ערש וכמובן – תקראו סיפורי לילה-טוב אהובים.
חקר על עטלפים: בסוף הספר מופיעות תכונות מיוחדות המאפיינות את העטלפים. עוד מידע מרתק על חיי העטלפים וחשיבותם האקולוגית אפשר למצוא באתר רשות הטבע והגנים, וכן בסרטון על עטלפים: "ליל העטלף"
אלו עוד ספרים על עזרה הדדית נחבאים בספריית הגן? באתר ספריית פיג'מה תוכלו למצוא עוד מספרי התכנית העוסקים בעזרה הדדית, ובהם גם הצעות לפעילות מגוונת בעקבותיהם.
מיהו גיבור? כדאי לעצור את הקריאה ברגע שג'ף מגלה שאין לו כוחות מיוחדים. אפשר לשוחח עם הילדים על הרגשות של ג'ף – מה הם היו אומרים לו עכשיו? מה יכול לנחם אותו? ואפשר גם לשאול: האם זה נורא כל כך לא להיות גיבור-על? אילו תכונות יכולות להפוך מישהו לגיבור? ומי הגיבורים שלכם?
מאחד ומייחד: אילו תכונות משותפות לבני הבית ובמה כל אחד מיוחד? מה מייחד את המשפחה שלכם ממשפחות אחרות? אפשר לשוחח עם הילדים ולבקש מהם לצייר שתי תמונות: דיוקן משפחתי המבליט את המשותף, ודיוקן נוסף המדגיש את הייחודיות של כל אחד מבני המשפחה.
משחק דמיוני: ילדים רבים נהנים לשחק בבובות של גיבורי-על ולדמיין שגם להם יש כישורים מיוחדים. כדאי להצטרף למשחק, להתעניין בכוחות המיוחדים של הדמויות האהובות על ילדיכם ולתת דרור לדמיון. אם גם אתם שיחקתם בגיבורי-על או קראתם קומיקס שלהם בילדותכם, תוכלו לספר לילדיכם על הצעצועים, הספרים והסרטים של ילדותכם ולהשוות את הדמויות עם גיבורי-העל של היום.
הליכה בחושך: ג'ף יכול לנווט בחושך, ואתם? אפשר לכבות את האורות בבית וללכת יד ביד מחדר לחדר. היעזרו בחוש המישוש והסתמכו על היכרותכם עם מבנה הבית. אחרי כמה פעמים אפשר לתת לילדיכם להוביל במקומכם.
חיות מעניינות: כדאי לקרוא יחד את העובדות על עטלפים המופיעות בעמוד האחרון של הספר. האם ילדיכם הכירו את תכונות העטלף? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות, לחפש מידע בספרייה או באינטרנט, ולהכין דף מידע דומה על חיה אחרת.
כדאי לשבת בנחת, לעיין באיורים הרכים ולזהות את כל הדרכים שבהן עוזר הדוב לחבריו. אפשר לבקש מילדיכם לספר לכם את הסיפור על פי רצף האיורים. תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם רצה הדוב לספר לחבריו, או להמציא סיפור אחר של הדוב ולצייר אותו יחד.
הדוב הוא חבר טוב, שמזהה מה חבריו צריכים ועוזר להם. תוכלו להיזכר יחד כיצד עזרתם זה לזה במהלך היום. אפשר לבחור בן משפחה, שכן או חבר מהגן ולחשוב יחד לְמה הם זקוקים ואיך אפשר לסייע להם.
הדוב הופך את החוויה שעבר לסיפור שהוא מספר לחבריו. תוכלו להכין יחד ספרון "היום שהיה" ולצייר בו דברים שקרו לכם במהלך היום. את הספרון אפשר לקרוא יחד לפני השינה.
הגיעה שעת השינה וילדיכם מבקשים לקרוא ולספר עוד ועוד? אפשר להציב ליד המיטה קופסה או סלסילה קטנה ולהכניס לתוכה כמה ספרים אהובים שבחרתם יחד, כדי שילדיכם יוכלו לעיין בהם לבד אחרי שנפרדתם. מדי פעם כדאי לעבור על הסלסילה ולרענן את המבחר שבתוכה.
תוכלו לצאת יחד לטיול בשכונה, לאסוף עלי שלכת צבעוניים שנשרו מהעצים ולהכין מהם הדפסי עלים: מניחים נייר מעל עלה ועוברים עליו בצבעי פנדה בגווני השלכת. קשטו את הבית בהדפסי העלים.
לילדים רבים יש בובה או דוב מיוחד בבית שהוא רק שלהם. אפשר לבקש מהילדים להביא איתם את הדובי לקראת ההצגה של הסיפור, ולספר את הסיפור לילדים יחד עם הדובון הפרטי שלהם. הילדים יכולים לעלעל בין דפי הספר ואפילו לספר אותו לדובון שלהם בעצמם.
בואו נספר סיפור יחד! בחרו עם הילדים: שם+ חפץ, למשל: יוסי+ קומקום: כותרת הסיפור המשותף שלנו תהיה "הקומקום של יוסי". כעת כל אחד מהילדים בתורו יאמר מילה אחת בלבד. הסיפור יבנה לאט לאט, מילד לילד. כאשר מותר לומר רק מילה אחת נולדים סיפורים משעשעים ולא צפויים.
תוכלו להכין עם כל ילד ספרון "הסיפור שלי", מחברת אישית בה יתווספו לאורך השנה סיפורים מהחיים ומהדמיון של כל אחד ואחת. בסוף השנה כל ילד יקבל ספר משלו, עם סיפורים שהוא שיתף וצייר במהלך השנה.
הסתיו הישראלי קצר, אך הוא כבר כאן: עם שינויי מזג אוויר, ריח של גשם, ושעות האור המתקצרות. כדאי לפתוח חלון לרוח הסתווית, להזכיר את צבעי הסתיו ולהבחין בשינויים שחלו בסביבה. . בעקבות הסיפור תוכלו לעופף כמו ציפורים נודדות, לנוע עם הילדים בקלילות כעלי השלכת הנושרים או לצעוד כדובים כבדים ו"לשכב לישון" על השטיח של הגן.
הדוב ישן במערה, החולד מתכרבל במחילה. אך איפה מתחממים חתולי רחוב? בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד עם הילדים מחסה לחתולי רחוב, אליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
כדאי לערוך פתיחת ספרייה חגיגית עם המשפחות. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בפני ההורים, אפשר לחלק את המשפחות לקבוצות בהם קוראים ספרים (כדאי לבקש מההורים להביא מהבית ספר אהוב, לחלוק עם אחרים), מספרים סיפורים, מכינים סימניות, יוצרים יחד כריכות לספרוני "הסיפור שלי" (מתואר בהצעה למעלה) ועוד. אפילו לערוך טקס רשמי של פתיחת הספרייה בגן ולהזמין את אחת המשפחות לגזור סרט. והכיבוד? עוגה בצורת ספר, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחת ספריית פיג'מה באתר כאן.
אין חכם כבעל הניסיון: בשנים הראשונות צוברים ילדים היכרות וניסיון במגוון תחומים. כל התנסות מפתחת את הילדים, פותחת את עולמם ומסייעת בבירור טעמם האישי. חשוב לאפשר התנסות במגוון דרכים: ביצירה – להעשיר את השימוש בחומרים עם מרקמים, צבעים וריחות שונים, במשחק – להיפגש עם סביבות למידה מגוונות, בחברות – לעודד מגוון מפגשים ופעילויות עם ילדים שונים בגן.
מזהים דמויות מזוויות שונות: האיורים בספר מצוירים מזוויות שונות: במבט מלמעלה, מלמטה, מקדימה ומאחורה. אפשר לשחק יחד משחק זיהוי, להציג מפני הילדים מזווית לא צפויה ספר או צעצוע מוכר. ניתן גם לנסות לזהות חפץ לפי צלליות. האם הם הצליחו לזהות את החפצים?
למי יש חתול או כלב בבית? איך הוא נראה? איזה שם נתתם לו? מדוע? בקשו מהילדים לתאר איך הם מטפלים בו. אפשר להדגים על בובת משחק. מחקים חתולים: נסו ללכת, לילל, להתחכך כמו חתול. החתול דלעת מתרוצץ בכל מיני פינות של הבית – בשירותים, על שולחן עבודה, בחדר השינה. נסו לדמיין ולהציג יחד, מה היה עושה החתול דלעת בפינות השונות של הגן? איך היה מתנהג במפגש? בפינת הבית? בחצר? בפינת הספר?
מכינים דיוקן עצמי כחתול: בגב הספר מופיע איור של הסופר והמאייר מאוירים כחתולים. איך אתם הייתם נראים, לו הייתם חתולים? הדפיסו צילום של כל אחד מהילידים על דף נייר. בעזרת צבעים, טושים וחומרים שונים, כל ילד יוסיף לתמונה שלו מאפיינים של חתול: אוזני מחודדות, אף קטן, או אולי שפמפם? אפשר להביא איפור פנים לגן, ולצייר לכל ילד אף ושפמפם חתולי.
להכיר ולאהוב: הילד לומד לאהוב את החתול בזכות ההיכרות איתו. זוהי הזדמנות לחקר משותף על חתולים: נסחו יחד שאלות על חתולים. שלחו עם כל ילד שאלה לחקר בבית, בשיתוף ההורים. כדאי להקדיש לממצאים קיר בגן.
"אני אוהב שוקולד": בחיבור לנושא השנתי ולמיזם "הסיפור שלי- הסיפור של כולנו". הטעם האישי, הייחודי שלנו, הוא חלק ממה שמגדיר אותנו. עם זאת, הוא מתפתח ויכול גם להשתנות. מה אתם אוהבים? מה לא? אחת לכמה זמן כדאי להכין רשימה של הדברים האהובים על ילדי הגן. בכל פעם לבחור נושא אחר: מאכלים, משחקים, מקומות, או עונות. כדאי לחשוב עם הילדים: האם יש גם משהו ששיניתם את טעמכם או דעתכם לגביו? אם מתאים לך, מומלץ לשתף בסיפור אישי שלך: אולי יש מאכל שפעם לא אהבת והיום דווקא כן? אולי יש פעילות שפעם נרתעת ממנה והיום היא דווקא מהנה?
מתכון למרק דלעת: בימי החורף הקרים אפשר ליהנות יחד ממרק דלעת חם!
מצרכים:
1 בצל קצוץ גס
1 דלעת חתוכה לקוביות
2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות
1 קישוא
2 שני גזרים מקולפים וקצוצים גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
מעט שמן
מים למרק
מלח, פלפל
מוט מעבד מזון ידני.
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. כשנעשה שקוף מוסיפים את כל הירוקות חתוכים גס ומטגנים מעט. מוסיפים מים ותבלינים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים עד לריכוך הגזר. נותנים למרק להצטנן מעט, וטוחנים אותו למרק סמיך בעזרת מעבד המזון.
המאייר החביא בין האיורים חיות רבות, כמה מהן אמתיות, ואחרות – חיות צעצוע. כדאי לדפדף בספר ולחפש את החיות בכל עמוד. האם מצאתם את היצור הירוק עם המחושים? מה הוא עושה על היד של אבא ומה קורה לו כשהילד פוגש את חתול דלעת?
בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובת יד של חתול ולהמחיז את הסיפור. באיזה שם תקראו לבובת החתול שלכם? האם נעים ללטף אותה? איזה קול היא משמיעה?
תוכלו לצאת לטיול בקרבת הבית ולחפש חתולים. לא כדאי להתקרב אל חתולים שאין להם בית או לנסות ללטף אותם, אבל אפשר לסייע להם. בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד מחסה לחתולי רחוב, שאליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
אילו חיות אתם אוהבים? האם יש בעל חיים שילדיכם אינם אוהבים או שממנו הם מפחדים? אפשר לבקר בגן החיות או בחנות לבעלי חיים ולהכיר את החיה מקרוב. אולי תגלו גם אתם שמפגש קרוב עם בעל החיים יכול לשנות את הדעת.
מה יקרה בדף הבא? כדאי לקרוא את הספר יחד כמה פעמים. תוכלו לעצור בכל עמוד ולשאול את ילדיכם, "מה יעשה ג'ורג'?". הילדים יכולים לחזור בקול רם על המשפט "אוי לא, ג'ורג'!"
מה מותר לג'ורג'? הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם דברים שאסור לעשות, אך ג'ורג' בוודאי עושה גם הרבה דברים מותרים! אפשר לחשוב עם ילדיכם אילו דברים טובים ג'ורג' אוהב לעשות ולהמציא סיפור משלכם: "כן כן, ג'ורג'!"
מה תעשה הבובה? תוכלו לבחור חיית פרווה או להכין בובת גרב פשוטה ולהמחיז יחד את הסיפור. אפשר לטייל עם הבובה בין חדרי הבית ולחפש "פיתויים" שונים. מה תעשה הבובה שלכם בכל חדר? כיצד היא תתנהג? האם היא תצליח להתאפק?
מה יעשה ג'ורג'?: אפשר לטייל עם בובת ג'ורג' ברחבי החדר והחצר ולחפש "פיתויים" נוספים. יחד עם הילדים אפשר לחשוב, מה מותר לג'ורג' ומה אסור לו? האם ג'ורג' תמיד מצליח להתאפק?
כן, כן ג'ורג': הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם הדברים שאסור לעשות. אבל ג'ורג' בוודאי עושה גם המון דברים מותרים! אפשר לחשוב יחד עם הילדים על כל הדברים המותרים שג'ורג' עושה.
כלבים מכל מיני סוגים: למי יש כלב בבית? האם הוא גדול או קטן? איזה צבע הוא? האם הפרווה שלו רכה? אפשר להביא מהבית תמונות של כלבים או בובות פרווה, לחפש ספרים נוספים על כלבים, לנוע בחדר כמו כלבלבים ולשחק משחקים בעקבות הספר.
מכינים בובת ג'ורג': אפשר להכין יחד עם הילדים בובת ג'ורג' מגרביים, מגלילי נייר טואלט או מחומרים אחרים. תוכלו לצרף את הבובות לחלוקת הספר לבתים, ובעזרתן יוכלו הילדים "לקרוא" את הסיפור להוריהם.
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "העופר המסכן", מתוך "סיפורי חיות", מאת: עודד בורלא | איורים: אסיה אייזנשטיין | הוצאת: ידיעות ספרים.
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה" – דידי שחר.
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️ הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "ההמצאות של קרפד" מתוך הספר "סיפורי חיות" מאת: עודד בורלא, איורים: אסיה אייזנשטיין.
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
מהו תמסח? פגשתם פעם ארקרי? הספר שופע בחיות מגוונות, חלקן מוכרות יותר, חלקן פחות. אפשר להכין מגדיר חיות כיתתי, לקסיקון של כל החיות הייחודיות שבספר. מתחלקים לזוגות: כל זוג חוקר חיה אחרת. במחברת גדולה, קלסר כיתתי, תערוכה או מצגת מציגים את הממצאים. מקדישים עמוד לכל חיה: מציירים תמונה או מדביקים צילום שלה, וכותבים כמה מילים על סביבת מגוריה, ותכונותיה. אפשר אפילו להמציא "שטוז"- שטות בחרוז על כל חיה, בהשראת סגנונו של עודד בורלא.
אפשר לקיים תחרות חרוזים בעקבות השיר המחורז: "האפרוח נוח". בוחרים מילה, וכל משתתף צריך למצוא ולכתוב כמה שיותר חרוזים במשך 60 שניות. בכל סיבוב בוחרים מילה עם סיום אחר. המנצח במרבית הסיבובים מוכתר כ"אלוף החרוזים"!
"נונסנס" הוא סגנון ספרותי המתאפיין בהומור, חוסר הגיון או חוסר משמעות. התלמידים יכולים לכתוב יחד סיפור נונסנס משותף: הראשון כותב משפט בראש הדף, ואת המילה האחרונה במשפט בשורה חדשה. הוא מקפל את הדף כך שהשורה מוסתרת ורק המילה האחרונה חשופה. התלמיד הבא ממשיך את הסיפור לפי המילה היחידה שנחשפה, מקפל את הדף כמו הקודם ומעביר הלאה. אחרי שכל המשתתפים כותבים, פותחים את הדף המקופל וקוראים את הסיפור המשעשע שיצרתם יחד!
בעקבות הסיפור "ההמצאות של קרפד", תוכלו גם אתם להפוך לממציאים מצוינים! אוספים חפצים שונים ומשונים (למשל: קומקום, נעל, כרית, שקית, סיכה). עומדים במעגל ומעבירים את אחד החפצים מיד ליד. כל משתתף בתורו מציע ומדגים שימוש חדש לחפץ, שונה מהשימוש המקורי בו ושונה מהשימוש שהציע חברו לפניו. לדוגמה, קומקום יכול להיות גם עציץ פרחים או כובע. כמה שימושים הצלחתם להמציא לכל חפץ? האם ההמצאות שלכם הצחיקו אתכם?
אולי תרצו להמציא יחד מכונה בסגנון רוב גולדברג? מחלקים את התלמידים לקבוצות ומזמינים כל קבוצה להמציא מכונה בעזרת חומרים פשוטים כגון קוביות דומינו, כדורים, צינורות, כוסות פלסטיק ועוד. לחצו כאן וכאן לרעיונות ישימים והשראה לפעילות.
כדאי להזמין את התלמידים לחפש ספרים בבית שהם קיבלו במהלך השנים ועדיין נהנים לקרוא, ולבקש מהם להביא את הספרים לתערוכה בכיתה. תוכלו לערוך הצבעה של ספרים אהובים על התלמידים. אפשר לחשוב יחד על קטגוריות שונות לבחירה, למשל "הספר עם האיורים היפים ביותר", "הספר המצחיק ביותר", "הספר שקראתי הכי הרבה פעמים", "ספר שאני קורא לאחים או בני דודים צעירים ממני" ועוד. תוכלו להזמין את ההורים ליום בחירות ולחגיגה שתציין את סיום התכנית.
בסיפורי החיות ישנו מוסר השכל דווקא לבני האדם. קראו יחד את הסיפורים ונסו למצוא את המסרים העדינים שנמצאים בהם. מה הופך מישהו למסכן? למה הנמר עוזר לפשושית? האם טוב לב הוא דבר מדבק? ומה מלמד אותנו הסנאי על עצמאות?
בשיר "האפרוח של נוח" כמעט כל השורות מתחרזות עם המילה "נוח". ניתן לבחור מילה או צליל ולנסות לכתוב שיר שבו כל השורות מתחרזות עם אותו הצליל. כמה ארוך השיר שכתבתם?
בסיפור על סקיקי הסקי מופיעים שפע ביטויים וצירופי לשון עם המילה "עין": ראו עין בעין, חשכו עיניו עין הרע ועוד. תוכלו להכין יחד מילון מאויר ומשעשע בו מצוירים הביטויים מהסיפור.
אוהבים חיות וסיפורים? אפשר ללכת לבקר בגן החיות, עם מחברת ריקה ומכשיר כתיבה. האם יש חיות שמזכירות לכם בני אדם? ציירו אותן, המציאו יחד סיפור דמיוני עם מוסר השכל וכתבו בעצמכם סיפורי חיות.
בונים בקוטב – התלמידים יכולים ליצור דגמים למסעדה בקצה הקוטב, תוך שימוש בחומרים המדמים את האקלים בקוטב. אפשר לבנות איגלו ב"לבנים" ממרשמלו לבן, עיגולי צמר גפן או קוביות סוכר. סביב הדגם ניתן לפזר מלח גס, קצפת או קצף גילוח. ניתן גם ליצור פינגווינים באמצעות פלסטלינה או גלילי נייר. התלמידים יוכלו לבחור שם למסעדה שלהם ולהכין לה שלט ומפת הגעה.
מה מתבשל? – שלושת האחים הפגינו יחד עבודת צוות ושיתוף פעולה. תוכלו לחלק את הכיתה לקבוצות של שלושה. על כל שלישיה לבחור מאכל שמקובל על כל הקבוצה, להכין אותו יחד ולהגיש אותו לחברי הכיתה. כדאי לשאול את הילדים, האם היה קשה להחליט על מאכל אחד שמקובל על כולם? הקבוצות יכולות להציג בפני הכיתה את תהליך בחירת המאכל ואת אופן הכנתו. אפשר לקבץ את המתכונים של כל השלישיות ולהדפיס ספר מתכונים כיתתי.
הקוטב הדרומי – האם התלמידים יודעים היכן נמצאים הקוטב הצפוני והדרומי? אפשר להביא לכיתה מפה או גלובוס, להצביע על שני הקטבים ועל יבשות וימים, וללמוד על האקלים ותנאי המחייה בקוטב, על החי והצומח – וכמובל על פינגווינים. תוכלו לבקש מהתלמידים לשער, איך אפשר להגיע לקוטב הדרומי? כמה זמן אורכת הנסיעה?
קומיקס (עלילון) – תוכלו ליצור עם התלמידים סיפור קומיקס כיתתי ענק ומשותף. פורשים על הרצפה גיליונות נייר או גליל נייר ארוך ומחלקים אותו למשבצות. מחברים יחד סיפור קצר וכותבים את הכותרות שלו בכל משבצת. כעת תנו לכל זוג ילדים לאייר ולכתוב חלק מהסיפור בתוך משבצת. כדאי להסביר לתלמידים שהדמויות בקומיקס נוכחות באירוע ולכן השפה מדוברת ובועות הדיבור הן מרכזיות.
חגיגה של סיפור טוב – "מסעדה בקצה הקוטב" הוא הספר הראשון לשנה זו מספריית פיג'מה, וזו סיבה למסיבה! הזמינו את ההורים לפתיחה חגיגית של התכנית ולפעילות קריאה משותפת. בהשראת הסיפור אפשר להקים מסעדה בכיתה ולהגיש בה מאכלים אהובים על הילדים. התלמידים יכולים לענוב עניבות פפיון (תלבושת מתאימה למלצרים ולפינגווינים כאחד!) ולהגיש להורים את המאכלים.
רגשות האחר. כדאי לשבת קרוב, ליהנות מהאיורים המשעשעים ולקרוא יחד את הסיפור בקול רם. בקריאה הראשונה תוכלו לעצור בעמוד שבו עוזבים נוסעי האונייה הראשונה את המסעדה בכעס ולשאול את ילדיכם: איך לדעתם הרגישו הפינגווינים?
השפעתם של אחרים. מעניין למה הפינגווינים לא הציעו את המעדן לנוסעי האונייה השנייה, ומדוע החליטו לאכול בעצמם את כל המעדן. אפשר לשתף אחד את השני: האם קרה לכם ששיניתם את דעתכם בעקבות תגובות של אחרים? מתי זה קרה? איך הרגשתם?
המְתנה. כמו בסיפור, גם בבית יש מצבים שבהם צריך לחכות. תוכלו להכין יחד שעון חול שיקל על ההמתנה. לוקחים שני בקבוקי פלסטיק ריקים, מדביקים בדבק חזק את שני הפקקים ובעזרת מסמר מחומם נוקבים בזהירות נקב שיעבור בשני הפקקים. ממלאים בקבוק אחד בחול, סוגרים בפקק הכפול ומחברים אליו מלמעלה את הבקבוק הריק. עכשיו הופכים. מדדו: כמה זמן לוקח לחול לעבור מבקבוק אחד לשני?
טעמים והעדפות. האם כל בני הבית שלכם אוהבים את אותם המאכלים? כיצד מחליטים מה אוכלים בארוחות משותפות, ומי מבשלים את האוכל? תוכלו להציע לילדיכם לקבוע תפריט לכל המשפחה. אפשר אפילו לפתוח מסעדה: את מי תזמינו לאכול איתכם?
ריח קינמון חם. תוכלו להכין יחד מעדן שיפיץ ריח של קינמון בכל השכונה: קולפים תפוחי עץ וחותכים לפרוסות עבות, מפזרים עליהן כמות שווה של סוכר וקינמון ומכניסים לתנור. הריח כבר יגלה לכם מתי המעדן מוכן.
להוציא את העז: כדאי להסביר לתלמידים את פשר הביטוי ולהעלות יחד דוגמאות ל"הוצאת עיזים" ולהעלות יחד דוגמאות מחיינו. אפשר לחשוב יחד על "עיזים" שמפריעים בשגרת הכיתה שלכם ולהציע פתרונות כדי "להוציא" או "לשחרר" אותן. אילו עוד ביטויים העוסקים בבעלי חיים אתם מכירים? זוהי הזדמנות להעשיר את שפת הילדים בביטויים ציוריים נוספים מהשפה העברית
איזה רעש: הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. לעיתים קרובות גם הכיתה הופכת צפופה ורועשת. כדאי לחשוב על הילדים השונים בכיתה. האם יש בכיתה ילדים או מורים הרגישים במיוחד לרעש או צפיפות? העיסוק בסיפור יכול לסייע לאותם ילדים הרגישים יותר, ולהעלות את המודעות שלהם לסביבה ושל הסביבה אליהם – בחיפוש משותף אחר דרכים שעשויות להקל על הרגישויות שלהם.
ממחיזים את הספר: הסיפור "צפוף בבית" מכיל דמויות רבות, מזמין מאוד להמחזה. בקשו מהילדים להביא לכיתה תלבושות ואביזרים מתוך הסיפור והציגו אותו יחד. אפשר לצלם ולשלוח תמונות להורים.
עצה שלנו: שמעון ואישתו פונים לרבי לקבל עצה. למי אנחנו פונים להתייעץ? למי אנו פונים עם תלונות? מי עוזר לנו לפתור בעיות? האם אנחנו אוהבים יותר לייעץ או להתייעץ? האם אנחנו מקבלים כל עצה שנותנים לנו? האם פעם גם אנחנו קיבלנו עצה מוזרה, או בלתי צפויה, שהוכיחה את עצמה? אפשר ליצור רשימה כיתתית של אנשים ה"מומחים" לנושא מסוים. למי כדאי לפנות כשעולה שאלה בנושא כזה או אחר, ולהסתייע בה כשצריך. הרשימה תלך ותגדל עם הזמן, ותעודד שיתוף והתייעצות.
סיפור מדור לדור: בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות". "צפוף בבית" הוא סיפור עממי שעבר מפה לאוזן, בתוך המשפחה. גם בקהילה שלכם, הכיתה, וודאי מתחבאים סיפורים מיוחדים כאלה. בקשו מהילדים לשאול את הוריהם: אילו סיפורים, משלים או אמרות מיוחדות אתם זוכרים מילדותכם? כדאי להזמין את ההורים לפעילות משותפת, בה ישתפו את התלמידים בסיפורים או משלים ששמעו בילדותם מהוריהם. כדאי לאסוף ולכתוב את הסיפורים או האמרות מהילדים בספר מיוחד בו לצד כל סיפור, יופיע ציור או תמונה. תבנית להורדה של ספר קהילתי לעיצוב, ועוד רעיונות להשראה, תכלו למצוא במיזם לרגל עשור לספריית פיג'מה: "הסיפור שלי הסיפור של כולנו".
האיורים בספר ממחישים את העומס ואת ההמולה בבית. תוכלו לדפדף יחד ולחפש בכל עמוד מה אינו נמצא במקום ומה מצחיק אתכם. אפשר להשוות את התמונות של הבית בתחילת הסיפור ואחרי שהוציאו ממנוּ את העז. מה דומה ומה שונה בין שתי התמונות?
הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. אפשר להדגים זאת עם ילדיכם. הדליקו רדיו או טלוויזיה, ולאט-לאט הוסיפו קולות מהסיפור: תוכלו לבקש מאחד להשמיע קולות של פרה, מהאחר – קולות של תרנגולות, של עז… עד שבכלל לא יהיה אפשר לשמוע את מכשיר הרדיו או הטלוויזיה. הפסיקו את הקולות של החיות בבת אחת ותרגישו איך פתאום שקט בחדר.
מקורו של הביטוי "להוציא את העז" בסיפור שלפנינו, ופירושו יצירת הרגשת רווחה באמצעות היפטרות מדבר שאינו נחוץ. האם הבית שלכם צפוף? האם בילקוט או בקלמר של ילדיכם יש "עיזים" שאינן נחוצות? נסו למצוא מה גורם לצפיפות – אולי המגירות מלאות בצעצועים ישנים, בגדים או נעליים שכבר אינם מתאימים? אפשר לסדר יחד את הבית ולתרום חפצים ישנים. איך מרגישים אחרי שמוציאים מהבית את ה"עיזים"?
שמעון ואשתו פונים לרבי כדי לקבל עצה. אפשר לשוחח, למי אנחנו פונים כשאנו זקוקים לעצה? מי עוזר לנו לפתור בעיות? תוכלו לשתף, האם פעם גם אתם קיבלתם עצה לא צפויה שהוכיחה את עצמה?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שינוי בנקודת המבט. לעיתים איננו יכולים לשנות את המציאוּת, אך אנחנו יכולים לשנות את הדרך שאנו תופסים אותה. תוכלו לחשוב יחד על פעמים ששינוי בגישה הֵביא לתפיסה אחרת של המציאות, הרי "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
חיית מחמד זוגית – הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות בכיתה את תערוכת החיות המיוחדות שלכם.
מצביעים ברגליים [בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על אחדות- שומרים על ייחודיות"] –
יוצאים לחצר או מפנים את חלל הכיתה מריהוט ומבקשים מהתלמידים לעמוד ליד קירות החדר. המורה עומד/ת במרכז החדר ומכריז/ה כל פעם על תכונת אופי או תחום עניין אחר (למשל: חוש הומור, חיבה למשחקי כדור, נדיבות, אהבת מוסיקה, סקרנות מדעית…). התלמידים שחשים הזדהות עם התכונה מתקדמים ומתקבצים יחד במרכז החדר, ואז חוזרים לפינות. כך מתגבשות ומתפרקות קבוצות המבוססות על תחומי עניין ואישיות שונים. בעקבות הפעילות כדאי לשוחח עם הילדים: האם גיליתם חבר חדש שדומה לכם ולא ידעתם? במה אתם ייחודיים? החברות יכולה להתבסס על חיבורים חדשים, מפתיעים ורכים יותר.
סבב דומה לי – שונה לי – שבו במעגל, הביאו כדור צמר. התלמיד הראשון אוחז בקצה החוט ומוסר את הכדור לחבר אחר בכיתה. עליו לומר במה החבר דומה לו, ובמה הם שונים. לאט, לאט תיווצר "חבורת חברים" – רשת המחברת בין כל ילדי הכיתה.
הכינו תעודת זהות לחיית המחמד המושלמת בעיניי כל אחד. אפשר אפילו להמציא חיה שלא קיימת. איך היא נראית? איך קוראים לה? מה היא אוהבת לעשות? מה היא אוכלת? למה היא מושלמת? לחצו כאן לראות דוגמה לתעודה מקוונת.
חפשו יחד את העמוד שבו הנרי מפרסם את המודעה על חיית המחמד המושלמת אילו עוד מודעות מפורסמות שם? האם המוצרים האלה באמת קיימים? אפשר לנסח עם הילדים מודעה על דבר שהם מאוד רוצים, גם אם הוא דמיוני.
כלב לא יכול לגעגע, ברווז לא יכול לתפוס כדורים. אבל אם מביטים בעין טובה אפשר למצוא טוב בכל אחד. אפשר לציין מה התכונה הייחודית של כל אחד מבני המשפחה והחברים.
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת
שְׁמִירָה
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים!
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים! אילו בעלי חיים מכירים ילדיכם? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות ולהכיר חיות חדשות.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדוּת שלכם: אילו חיות גרו סביבכם, האם היתה לכם חיית מחמד משלכם כשהייתם ילדים? אם כן, תוכלו לספר עליה – ולהראות תמונות מן העבר.
אפשר לארגן ערב תחפושות בבית. כל אחד מתחפש לחיה ועל האחרים לנחש מיהו. אפשר גם להמציא חיות דמיוניות, למשל לערבב זנב של סוס עם אוזניים של חתול. איך תקראו לחיות שהמצאתם ומה תכונותיהן?
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת
שְׁמִירָה
כתבה על הסופרת תמי שם טוב ועל הסיפור "סבא סביח" - מגזין אותיות 05.01.2018
האם כל התלמידים מדברים רק עברית בביתם? האם יש ילדים, הורים או סבים (או מורים!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להציג את ארצות המוצא במפה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולהכיר סוגים שונים של תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה".
האם התלמידים מכירים את מקורות שמות בני המשפחה שלהם? אולי יש שם שעובר מדור לדור בתוך המשפחה? האם מישהו במשפחה שינה את שמו? התלמידים יכולים לבחור דמות במשפחה ולהכין ספרון מאויר על מקור השם, בדומה ל"סבא סביח": למשל, "סבא דניאל", "דודה רחל" וכד'.
אפשר להכין ספר מתכונים כיתתי, בו כל משפחה תורמת מתכון שעובר מדור לדור במשפחתם וסיפור מארץ המוצא. כורכים יחד את כל המתכונים והסיפורים לספר ישראלי טעים ומחכים.
האם ידעתם את מקור השם ״סביח״ לפני קריאת הסיפור? מה תוכלו לספר על שמות בני המשפחה שלכם? האם הם שמות תנ״כיים? האם מישהו קרוי על שם בן משפחה אחר? אולי, כמו סבא סביח, גם לכם או לילדיכם יש שם שמקורו בשפה זרה? תוכלו לשוחח יחד על השמות שלכם, על מקורם ועל משמעותם, ולספר לילדיכם כיצד בחרתם את השם שלהם. ילדיכם יכולים להכין שלט מקושט עם שמם לדלת חדר השינה שלהם.
סבא סביח עלה ארצה מעיראק. מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה זמן המשפחה שלכם חיה בישראל? מאיזו ארץ היא עלתה? אתם יכולים להכין מפה של העולם ולצייר עליה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. תוכלו לשתף את ילדיכם בסיפורי העלייה שלכם או של הסבים והסבתות. מה היה אהוב עליכם בארץ שבאתם ממנה? אילו דברים אתם אוהבים בישראל? אילו קשיים והצלחות חוויתם? האם מישהו ממשפחתכם שינה את שמו כשעלה ארצה?
האם אתם מכינים סביח לארוחת בוקר? ג׳חנון, קיגל, אינג׳רה, חריימה… אילו מאכלים מאפיינים את העדה שלכם? אפשר להכין ארוחה מיוחדת עם מנות שמייחדות את ארץ המוצא של משפחתכם. תוכלו ללמד את ילדיכם להכין מאכל מסורתי ואף להכין ספר מתכונים של המשפחה.
סבא סביח
שְׁמִירָה
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים״. אתם יכולים ללמד את הילדים כמה מילים בשפת בית סבא, להיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם, ולשיר את הניגונים יחד. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או עם דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם.
החברים של אלישבע נחלצים לעזרתה – הם נודדים, מסתכנים ואפילו מוכנים להתאמץ ולהסתכן כדי שתחלים. אתם יכולים להיזכר יחד בעזרה שקיבלתם מחבר או מבן משפחה בעת צרה, או בסיוע שהגשתם אתם לחבר נזקק.
המסע אל האי אולי
שְׁמִירָה
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח יחד על מציאות ודמיון, על חברות וחמלה, על שבירה ותיקון.
הספר יצא לאור בשנת 1944 ולשונו משקפת את התקופה. האם במהלך הקריאה פגשתם מילים או מושגים שילדיכם לא הכירו? תוכלו לשאול את הילדים מי לדעתם מספר את הסיפור, מי הקול הנשי שמביע דעה מדי פעם – ומה הם חושבים על ההערות של בעלת הקול.
אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.
תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.
אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?
אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?
הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.
הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"
קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.
מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.
קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.
מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.
תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.
הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"
ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"
מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"
ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"
שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"
העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"
התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות. ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת. להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים
תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.
חוקרים את הרחובות שלנו: האם התלמידים יודעים את כתובת המגורים שלהם, האם הם מכירים את המשמעות של שם הרחוב בו הם גרים? אפשר להזמין את הילדים להכין לרחובות "תעודת זהות": האם הרחובות בשכונה קרויים על שם אנשים, פרחים, דמויות או תקופה בהיסטוריה? האם יש מכנה משותף לשמות הרחובות הקרובים? לאחר המחקר יוכלו הילדים להציג את הממצאים בכיתה.
מעורבות חברתית ויוזמות לשינוי: אפשר לחלק התלמידים לקבוצות, כל קבוצה תחשוב על משהו אותו ירצו לשנות, לדוגמה: הוספת פינת משחק בחצר, קישוט המסדרון, מאוורר לעמדת השומר, הרקדה בית ספרית פעם בחודש. אל מי צריך לפנות, איך מבקשים שינוי באסרטיביות אבל בנועם? התלמידים יכולים לנסח מכתבים לגורמים המתאימים, לקבוע פגישה פנים מול פנים ולהביא יחד לשינוי ממנו ייהנו כולם.
מפגש משפחות: תוכלו לערוך מפגש הורים ותלמידים בנושא "השכונה שלנו": אפשר להכין מפה גדולה של השכונה ולציין בה את שמות הרחובות, כולל ציור או צילום של בית הספר. כל הורה וילד יכינו מגזירי עיתונים קולאז' של הבית שלהם: כמה בני משפחה גרים בבית, האם יש גם חיית מחמד, מה בני הבית אוהבים לאכול או לעשות יחד. את הבתים המוכנים ידביק כל אחד ברחוב שלו בשכונה, על המפה. התוצאה תקשט את קירות הכיתה.
היכרות עם הסופרת ויצירותיה: הספר "רחוב ללא שם" הוא הספר ה- 70 של הסופרת עטורת הפרסים שלומית כהן אסיף! אפשר לבקש מהילדים לחפש ספרים נוספים פרי עטה, ולהכין יחד בכיתה "פינת הסופרת".. אפשר לבדוק אם יש אפשרות להזמין את שלומית כהן-אסיף למפגש עם התלמידים, הילדים בוודאי יתרגשו להכיר את האישה שמאחורי המילים.
קשה להסביר איך מגיעים ממקום למקום כשלא מציינים את שמות הרחובות. נסו לתאר במילים איך מגיעים מהבית לבית הספר, עם ציוני דרך וללא שמות הרחובות. אחר כך אפשר לצייר מפה של הדרך וללכת או לנסוע לפי המפה שהכנתם. האם התבלבלתם?
האם יש שם לרחוב בו אתם גרים? האם ילדיכם מכירים אותו? על שם מה או מי קרוי הרחוב? לפעמים מעניקים לרחובות שמות של פרחי הארץ, דמויות חשובות או אירועים בהיסטוריה. תוכלו לחקור יחד את מקור שם הרחוב שלכם והרחובות הסמוכים.
כולנו יכולים לחולל שינוי לטובה – אפילו בתוך הבית או בשכונה שלנו. אפשר לשוחח כמשפחה ולשתף את השכנים, האם משהו דורש שיפור או תיקון? תוכלו לערוך הצבעה, לבחור מה תרצו לתקן ולצאת למשימה.
כדאי לחפש באיורים את שלטי הרחובות. איך נראים שלטי הרחובות בשכונה שלכם? בשלטים רבים מופיע שם הרחוב בשלוש שפות. האם אתם יודעים לקרוא את כל השמות? תוכלו להכין שלטים לחדרי הבית ולעצב אותם כמו שלטי רחוב.
ואולי יש בעיות שאין ביכולתכם לתקן והייתם רוצים להעלות בפני ראש העיר שלכם? אתם יכולים לאתר את הכתובת לפניות הציבור ולשלוח דוא"ל עם הבקשה או ההצעה לתיקון. אולי גם אליכם יגיע ראש העיר!
כדאי לצאת לטיול בשכונה, להכיר את שמות הרחובות ומשמעויותיהם ולחפש בה דברים שונים: האם ברחובות יש פנסים, ספסלים, עצים יפים? האם ברחוב יש תחנת אוטובוס? איפה מעברי החציה? אתם יכולים לצייר יחד מפה של רחובות השכונה.
בטרם קריאת הסיפור תוכלי לצלם את האיורים שבספר ללא הטקסט ולהזמין את הילדים לנחש את עלילת הסיפור כפי שהיא משתקפת בתמונות. כדאי לשים לב אלו פרטים הם רואים כחשובים.
אוגי
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש יחד את התמונות שמדגימות את הטעות הראשונה של ניבי
לאחר קריאת הסיפור אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש יחד את התמונות שמדגימות את הטעות הראשונה של ניבי, את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון, ואת התפקידים שממלאות אמא והגננת ביחס לאמרה "מודה ועוזב ירוחם".
תוכלי להציע לילדים משחק תפקידים: הזמיני שלושה ילדים להמחיז את ההתמודדות של ניבי עם "המכוניות מתנגשות בלונה פארק" שבראשה: שני מתנדבים מייצגים את הקולות המנוגדים, ומתנדב/ת אחר/ת משחק/ת את ניבי. הציעי לשני המתנדבים לנסות לשכנע את ניבי למה כדאי, או לא כדאי, לקחת את אוגי הביתה, לגלות או לא לגלות את הסוד לאמא וכד'… קהל הילדים יכול להשתתף גם הוא, במתן עצות לניבי לגבי הקשבה לקולות המנוגדים.
האם בכיתה שלכם יש כלוב ובו אוגר או בעל חיים אחר? מה קורה לחיות בשבתות וחופשות? מה מידת האחריות של הילדים כלפי החיות? זו הזדמנות ללמוד יותר על החיות, להסדיר תורנויות הטיפול, ואף להכין יחד עם הילדים שלטי הוראות כמו: "אין לתת להם אוכל של בני אדם", "לא לשכוח לנעול חזרה את הכלוב" וכד'.
הקשר לבעלי חיים מרגש ילדים רבים. תוכלי להציע לילדי הכיתה לספר על חיות המחמד שלהם, או על חיות המחמד שהיו רוצים שיהיו להם. אפשר להכין תצוגה בכיתה או לערוך "יום חיות": צרו יחד תמונת קולאז' גדולה מגזרי תמונות, צילומים ביתיים, וציורים של חיות מחמד שהילדים יציירו בכיתה וגם בבית. רצוי לאפשר לילדים לספר על חיות המחמד שלהם ולשתף את חבריהם בידע ובניסיון שלהם.
אוגי
שְׁמִירָה
לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו
לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן לה מנוח – עד שהיא מגלה אותו לאמהּ. אם נוח לך, תוכלי לספר לילדים על מקרה שבו טעית ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלי גם להדגיש בפני הילדים שהם תמיד יכולים לשתף אותך בקשיים או בסודות.
אמא של ניבי אומרת "יש לי ילדה אמיצה". האם ילדי הכיתה חושבים גם הם שניבי אמיצה? זו הזדמנות יפה לפתוח שיחה על אומץ לב, ולשאול מה דעתן על הדרך שבה אמא וליאורה הגננת סייעו לניבי.
איסור הלבנת פנים: שמירה על כבוד הזולת – כדאי להסב את תשומת לבם של הילדים לשעה ולדרך שבהן ניבי ואמא מחזירות את אוגי לגן. אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הן דאגו להקדים ולדבר עם הגננת לפני הגעת ילדי הגן? איך לדעת הילדים היתה מרגישה ניבי אילו היו מתקבצים סביבה ילדי הגן?
ניתן לקשר את הסיפור לאיסור "להלבין פנים ברבים" המופיע בתלמוד הבבלי, במסכת בבא מציעא. התלמוד מסביר כי מי שמעליב אדם אחר כאילו פוצע אותו ממש. כאשר האדם נפגע פניו מחווירים ולכן הפגיעה נקראת "הלבנת פנים".
אפשר לדון באמרה "אל תלבין פני חברך ברבים" ולתאר כיצד פניו של אדם מחווירות (מלבינות) כאשר הוא ננזף או מובך בפומבי. איך מתנהגים ההפך מ"להלבין פנים" – מה עושים? למה זה חשוב?
טעות ותיקון תוכלו לדפדף בספר ולחפש את האיור שמדגים את הטעות הראשונה של ניבי ואת האיור שמדגים את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון. מה עזר לניבי להודות בטעות?
מכוניות מתנגשות בסיפור מתוארים רגשותיה של ניבי באמצעות דימוי של ״מכוניות מתנגשות בלונה־פארק״. בקריאה משותפת של הספר כדאי לבדוק מתי ניבי מרגישה שהמחשבות שבראשה הן כמו מכוניות מתנגשות בלונה־פארק. אפשר לשאול את ילדיכם: מתי המכוניות מפסיקות להציק?
בעלי חיים כמו ניבי, ילדים רבים מפתחים רגשי חיבה ואהבה לבעלי חיים. האם בכיתה שבה לומדים ילדיכם יש אוגר או בעל חיים אחר? האם למשפחה שלכם חיית מחמד? מה מרגישים כלפיה ילדיכם, האם הם שותפים לטיפול בה?
סודות לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן ּ לה מנוח, עד שהיא מגלה אותו לאמה. אם נוח לכם, תוכלו לספר לילדיכם על מקרה שבו טעיתם ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלו גם להדגיש בפני ילדיכם שהם תמיד יכולים לשתף אתכם בקשיים או בסודות.
אוגי
שְׁמִירָה
תענוג של קריאה ברחוב ירמיהו - יותם שווימר באתר NRG
מה נשמע: בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים על רעשים, נעימים ומפריעים. אפשר לשבת בשקט-בשקט ולהקשיב – מה שומעים? תוכלו לצאת לחצר, שוב לשמור על שקט ולהאזין – מה שומעים?
"תזמורת הרעשים"- הזמיני ילד להשמיע צליל מסוים ולחזור עליו שוב ושוב. הציעי לילדים לזמזם/ לרקוע ברגליים/ למחוא כפיים/או כל רעיון אחר. על פי התור יצטרפו ילדים נוספים להשמיע עוד קולות שונים. עד שנוצרת תזמורת רועשת במיוחד. ועכשיו קחי את שרביט הניצוח: סמני בידייך לתזמורת הילדים להגביר או להנמיך את הצלילים, ואף להשתיק אותם בפתאומיות. לאחר תרגול אפשר להעביר את שרביט הניצוח גם לאחד הילדים.
"להיכנס לנעליים שלו" – אפשר להסביר לילדים את המושג "להיכנס לנעליים של האחר". תוכלי להביא זוגות נעליים שונות שמתאימות לדמויות מהסיפור ולבקש מהילדים להיכנס כל אחד לזוג נעליים אחד ולהביע את עמדת הדמות בשפה שלו.
תרגיל בשכנוע – מומלץ לחשוב על הזדמנויות קטנות במהלך שגרת הגן, בהן ניתן לתת לילדים חופש בחירה לגבי פעילות כלשהי. חפשי הזדמנות לבחירה וקבלת החלטה של ילדי הגן בין שתי אפשרויות לפעילות, למשל: מה נכין- סלט ירקות או סלט פירות? הזמני שני ילדים לשכנע את הקבוצה, כל אחד בעד אפשרות אחרת. לאחר מכן אפשר לערוך הצבעה ולקבל החלטה משותפת. זו הזדמנות לשוחח על הכרה בדעות מנוגדות, על קבלה וכבוד להחלטת הרוב, ועל ביטוי ועמידה על דעת היחיד.
לומדים לרקום! האיורים הייחודיים של הספר מזמנים התנסות במלאכת הרקמה- מלאכה עתיקה ויפה במיוחד. מכינים שלט לבית המשפחה עם עיטור של רקמה: קחו בריסטול וגזרו אותו בצורה רצויה. סביב לבריסטול חוררו חורים באמצעות מחורר, במרווחים שווים. כעת משחילים חוטי צמר צבעוניים בחורים, כמו בעבודת הרקמה. במרכז השלט אפשר לכתוב: "כאן גרים בכיף" ואת שם המשפחה של הילד.
שכנים ומקצועות – אפשר לשוחח בעקבות הסיפור על המקצועות השונים של השכנים בשכונה. אפשר לשלוח את הילדים לחקר קטן בבית: במה ההורים עוסקים? איזה קולות ותנועות עושים בעבודה הזו? הילדים יכולים להציג בפנטומימה את המקצוע של ההורים ושאר ילדי הגן ינחשו.
איך נראית השכונה שלנו? אפשר לבנות עם הילדים דגם של השכונה מקוביות או קרטונים, או לשרטט אותה בציור רצפה ענק משותף. נסו לציין מקומות חשובים בשכונה: מבני ציבור, גן שעשועים. ציינו שמו של רחובות השכונה. לקראת סוף שנת הלימודים בגן, ניתן לאסוף תמונות משפחתיות של הילדים, וליצור בגן קיר "השכונה שלנו"- עם בניינים שמכל חלון מציצה תמונה של משפחה אחרת, וכמה מילים על המשפחה מתחת לחלון.
כדאי לדפדף בספר, לעיין מקרוב באיורים המיוחדים של לנה גוברמן ולקרוא יחד גם את המילים והשלטים שמופיעים בהם. האם משהו באיורים שיעשע אתכם? האיורים עשויים מבדים צבעוניים ומחוטי תפירה וסריגה. אפשר לחפש פיסת בד או גרב ישן, לגזור, להדביק ולתפור מהם יצירה מיוחדת משלכם.
ברחוב ירמיהו
שְׁמִירָה
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים
אפשר לשוחח יחד על הדרישה של משפחת חרובי לשקט ועל התגובות של השכנים. האם התבקשתם אי פעם לשנות את המנהגים שלכם כדי להתחשב בבני משפחה אחרים או בשכנים? האם הבקשה נראתה לכם סבירה או מוגזמת? בעקבות הסיפור תוכלו להיזכר בשכנים שלכם. את מי לא ראיתם זמן־מה ותרצו להזמין לביקור?
רוצים לשחק ב׳משחק השקט׳? אתם מוזמנים ללחוש זה לזה, לשחק בדממה, ללכת על קצות האצבעות, לאכול בשקט ואפילו לנסות לצחוק ללא קול. האם הייתם מצליחים לעבור את ”מבחן השכנים השקטים“ של משפחת חרובי?
כדאי לצאת לטיול בשכונה. איך היא נראית? מי השכנים שלכם, והאם אתם מכירים את כולם? האם אתם מבלים יחד, עוזרים זה לזה? אפשר לשרטט או להכין יחד דגם של השכונה שלכם ולהוסיף מי גר בכל דירה או בית.
אפשר לשוחח עם בני משפחה ולשתף את השכנים: האם משהו דורש שיפור או תיקון במרחב המשותף שלכם? תוכלו ליזום פעילות שכונתית, למשל טיפוח וקישוט של חדרי המדרגות, הקמת גינה קהילתית, עזרה הדדית בקהילה. גבשו תוכנית פעולה וצאו למשימה.
ברחוב ירמיהו
שְׁמִירָה
יצירת ספינה בקיפולי נייר – בהשראת הסיפור "חור בספינה"
מה מאפיין כל אחד מהמלחים בסיפור? בוודאי שמתם לב שהמחברת בחרה לספר סיפור על עשרה מלחים )בנים(, אפשר להמציא יחד ספינה שלכם ובה גם בנות, איך תקראו לספינה? איך היא תיראה? אפשר לקשט לוח קיר בצורה של ספינה, אליו יוסיפו הילדים ציורים של מלחים )בנים ובנות( פרי דמיונם.
המציאו עם הילדים בגן מנגנון בו דבר משפיע על דבר. אפשר לבנות מסלול מקוביות דומינו וכאשר מפילים אחת נופלות כל הקוביות, כדור שקולעים למטרה ומפיל בובה אל מזרון, ואפשר לחשוב על מנגנונים אחרים מקוריים ומצחיקים.
אהוי!!! למה לא להכריז על יום-ים בגן? כל הילדים יתחפשו לפיראטיות ופיראטים, אפשר להכין מפת אוצר שבעקבותיה ינווטו הילדים בגן ובחצר, לשחק במשיכת חבל, להכין חכות עם מגנטים ולדוג דגים.
משחק ב"קפלות" מבהיר בצורה מוחשית את ההשפעה של פעולת היחיד על הכלל. אפשר לבנות עם הילדים מגדל גבוה, בשיתוף פעולה של כולם. הגננת יכולה לקחת על עצמה את תפקיד האחד שבגללו המגדל קורס: לנגוע נגיעה לא עדינה, להוציא קפלה אחת מתחתית המגדל או להוסיף קפלה אחת יותר מדי..
כדאי לשבת ולדפדף יחד בספר. אפשר לבקש מילדיכם לחפש באיורים את עשרת המלחים ולנסות לזהות כל אחד לפי התיאור. האם משהו באיורים הצחיק אתכם? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם, על פי רצף התמונות.
אפשר לעצור את הקריאה בנקודה שבה המלח הדייג בוחר לקדוח חור בחדרו ולשאול את ילדיכם מה לדעתם יקרה בהמשך? תוכלו להציע לילדיכם לצייר תמונה של הספינה מתמלאת במים ובדגים.
בעמודים הראשונים של הספר מצוירים החובלים כשביניהם מחבר חבל, מה לדעתכם קושר את המלחים זה אל זה? מה מחבר ביניכם לבין בני משפחתכם? אפשר לספר לילדים על הביטוי "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" ולחשוב על התרומה של כל מאיתנו אחד לרווחת הכלל.
חור בספינה
שְׁמִירָה
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם
על הספינה לכל אחד מהמלחים יש תפקיד וכולם תלויים בכולם. קחו גיליון נייר גדול וציירו יחד ציור משפחתי שבו כל אחד מבני המשפחה בוחר בצבע אחד בלבד. כדי ליצור תמונה צבעונית יש צורך בשיתוף פעולה של כל אחד מבני המשפחה, בצבע שלו ובתיאום בין כולם.
חור בספינה
שְׁמִירָה
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים
איזה מין סיפור נוצר כאשר משפחה כותבת אותו יחד, בהמשכים? כנראה סיפור מצחיק מאוד. התחילו לספר סיפור, הפסיקו אחרי שורה ותנו לשאר בני המשפחה להמשיך, כל אחד בתורו, ולהוסיף עוד כיוונים להתפתחות העלילה.
כל אחד מאיתנו יכול לתרום לצמיחת הבניין או לחורבנו. אתם מוזמנים להוציא קוביות, קפלות מעץ או מגנטים ולבנות יחד מגדל גבוה. אחרי שהמגדל עומד אפשר לנסות להוציא ממנו חלקים בלי שהוא ייפול.
כל דמות בסיפור מתגוררת בבית שונה; בבית אבן מוקף חומה, בבית בנוי באדמה, בבקתת עץ, במאורה. אפשר לתת לילדים לצייר את הבית שלהם בחומרים שונים. בצבעי מים גואש או פנדה. אפשר להניח בפניהם גם בדים, גזירי נייר מקלות ארטיק ומגוון חומרים שונים כדי לעצב מהם את הבית שלהם. איך החומר שבחרו מתאים לאופיו של הבית שלהם?
הרגע בו שלושת החברים משלימים ומחזיקים ידיים הוא הרגע בו הם מתאחדים כדי לעזור לשועל. נדיבות ועזרה לזולת הם דבק מחבר. ניתן ליזום פעילות התנדבותית משותפת של ילדי הגן שגם תחבר ביניהם, למשל קישוט של קיר חיצוני בגן לשמחת העוברים והשבים, הכנת עוגיות ומשלוח שלהן בקופסה יפה לבית אבות, או הכנת משחק יפה אותו אפשר לתרום למחלקת ילדים בבית חולים.
אילו ספרים נוספים העוסקים בנושאי חברות ומריבות מכירים הילדים? תוכלו לקבץ יחד ספרים בנושא ולרכז אותם בתוך סלסלה או על מדף בפינת הספר. אפשר גם לבקש מהילדים וההורים להביא ספרים מהבית ולקרוא אותם יחד. ספרי ספריית פיג'מה מומלצים כוללים : "אגדת גשר", "בצד השני של העולם", "דב מצב-רוח טוב", "קרמר החתול יוצא אל היער" ועוד.
איוריה של מאיה שלייפר ממקמים את הסיפור בנוף גלילי מוריק. אפשר לבקש מהילדים להביט באיורים ולאפיין את הבוסתן הגלילי, במה מראה הגליל שונה ממראה השכונה שלהם? (האם אתם גרים בגליל?) כעת אפשר להביא את הבוסתן אל הגן: פורשים יריעת נייר גדולה על אחד מקירות הגן, והילדים מציירים עליה עצים, צומח, שמיים כחולים והרבה ירוק.
הסיפור גדוש בחרוזים נפלאים אפשר להכין מהם משחק זיכרון. מכינים כרטיסיות עם תמונות של חרוזים מתוך הסיפור, כרטיסייה לכל מילה: בית/זית, ארמון/רימון, קוץ/בוץ (ויש עוד חרוזים רבים בסיפור) בכל פעם ילד מרים שתי כרטיסיות וצריך למצוא את התמונה והחרוז שלה.
האיורים המרהיבים מוסיפים רובד נוסף לסיפור, וכדאי לעיין בהם מקרוב. מה עושה השועל בכל עמוד? איך משתנות הבעות הפנים של הילדים לאורך העלילה? האם שמתם לב כיצד בריכת המים משתנה במהלך הסיפור? תוכלו לבחור קטע אהוב מתוך הספר ולצייר אותו כיד הדמיון הטובה עליכם.
פתאום נשבה הרוח
שְׁמִירָה
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור: שעת ערב מגיעה, והילדים חוזרים הביתה מלאי התרגשות. תוכלו לשאול אותם מה עבר עליהם היום בבוסתן ולבקש שיתארו לכם את חוויותיהם במילים שלהם.
בדמיון הכול אפשרי: חרוב הופך לחרב, זית – לסלט טעים, ורימון חצוי נהיה כתר מלכותי! אפשר לשחק משחק: כל אחד בתורו בוחר חפץ ומדגים, בפנטומימה, מה ניתן לעשות בו. המשתתף השני מנסה ְ לנחש למה הפך החפץ, ויחד ממשיכים להעלות רעיונות לשימושים נוספים.
רבים ומשלימים: בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מריבות בין חברים ולשתף זה את זה במריבה ובפיוס שחוויתם. בסיפור, לאחר המריבה, כל אחד מהילדים משחק עם עצמו. אפשר לשוחח עם ילדיכם מתי נעים ונוח להיות לבד ומתי מהנה יותר לשחק עם חברים.
האם בקרבת ביתכם יש בוסתן, פרדס או יער? כדאי לטייל בהם יחד! כמו הילדים בסיפור, גם אתם יכולים לאסוף זיתים ולסחוט מהם שמן, לשחק בחרובים או להתחבא מאחורי עצים. אפשר לאסוף עלים בכל מיני צבעים, לחזור הביתה, לקחת דף חלק ולמעוך ביד את העלים. העלים יפרישו נוזל צבעוני, וכך תוכלו לצייר ציור בצבעי הטבע.
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר. כדאי לקרוא בקבוצות קטנות שיאפשרו לילדים לעיין באיורים לעומק: – האם הם יכולים לזהות את החיות המחופשות? צריכים רמז? אפשר למצוא אותו בעמודי הספר הראשונים בהם החיות עדיין לא מחופשות. – כיצד אפשר לראות באיור של הגמל שהוא גמל מחופש?
תוכלי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים: – למי לדעתם מגיע הפרס הגדול? – מה יקרה כשהחיות יפקחו את העיניים ויגלו שהגמל גנב את הפרס ומיהו הגמל? – מי לדעתם הכין את המתנה, ומה היא מכילה?
בתום הקריאה אפשר לשוחח על תחרות ומשחק הוגן, לשאול את הילדים אם הסיפור הצחיק אותם ולבחון יחד את ההתנהגות של הגמל/שועל. כדאי לרשום את דברי הילדים ולתלות אותם על לוח ההורים!
סיכום הפעילות/פעילות שיא: נשף תחפושות, שבסופו יוענק הספר לילדי הגן. במהלך השבוע הילדים יכולים להתכונן לנשף: להחליט למה יתחפשו, להכין מסכה ואביזרים שיתלוו לתחפושת, לבחור שיר שהם אוהבים אשר ייכלל ברשימת השמעה שתלווה את מסיבת הריקודים, להחליט על תפריט כיבוד ותכנית אמנותית.
מי מתחפש למי? כדאי להתבונן באיורים ולחפש את החיות המחופשות המוזכרות בסיפור. האם ילדיכם מזהים את כולן? למי בעיניכם התחפושת המוצלחת ביותר, למי הייתם מעניקים את הפרס?
תחרויות ומשחק הוגן: כדאי לעצור את הקריאה בעמוד שהחיות רבות ביניהן – כל אחת חושבת שהיא המוצלחת ביותר – ולשאול את ילדיכם איך לדעתם אפשר להחליט למי הפרס מַגיע. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הישגים, על תחרות ועל הרגשות הנלווים למנצחים ולמפסידים.
השועל הערמומי: אפשר לשוחח עם הילדים על התנהגותו של השועל, האם היה ראוי לנצח בתחרות התחפושות? בסיפורים רבים מיוחסת לשועל ערמומיות. האם אתם מַכּירים עוד ספרים על שועלים, לדוגמה מָשָׁל עַל שׁוּעָל, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשׁוּעָל או מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים? תוכלו לחפש אותם ולקרוא יחד.
פורים של פעם: האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? תוכלו לשתף את הילדים בחוויות הילדות שלכם מחג פורים ומתחפושות, אפשר גם לדפדף באלבומים משפחתיים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, של האחים ושל הילדים.
עודד בורלא כתב ואייר ספרי ילדים רבים, ובהם האוסף חִיּוּךְ בְּכָל פִּנָּה, הַמַּנְגִּינָה והספר הגדול של עוֹדד בּוּרלא. כדאי לחפש בספרייה יצירות מפרי עטו וליהָנות מהן יחד.
כדאי לערוך מפגש חגיגי להורים וילדים לרגל פתיחת התכנית. לאחר קריאה משותפת של הסיפור מזמינים כל צמד הורה-ילד לגזור תמונות מתוך עיתונים של דברים משמחים וליצור מהן "קולאז' מצב רוח טוב" של קהילת הגן.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
להוסיף לפינת התחפושות תלבושות ואביזרים של החיות שבסיפור
מה עושה לילדי הגן מצב רוח טוב ומה משמח כל אחד מאיתנו? במפגש בוקר תוכלי להחזיק כדור בידיים ולשתף את הילדים במשהו שעושה לך מצב רוח טוב. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים, התופס מונה דבר שעושה לו מצב רוח טוב ומגלגל את הכדור הלאה לחבר או חברה. תוכלי לרשום את התשובות שהילדים נותנים ולתלות בגן – גם ההורים ישמחו לדעת מה אמרו ילדיהם!
אפשר להכריז על "יום מצב רוח טוב" בגן: מגיעים לגן מחופשים לחיות שבסיפור, ממלאים את ארגז התחפושות באביזרים מצחיקים. אפשר להכין עם הילדים "שטוזים" (שירי שטות בחרוזים) מצחיקים, לשיר שירים משמחים ולערוך מסיבת ריקודים. אפשר להכין יחד כריכים בצורת חיות ולערוך ארוחת עשר משמחת וחגיגית. כך מכינים כריכים בצורת חיות: כריך חתול, כריכי פיל, גמל ועוד ולקינוח – לאכול עוגיות חיוכים.
דב מצב רוח טוב
שְׁמִירָה
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור
כדאי לעיין יחד באיורים המשעשעים שציירה דניאלה דקל־לונדון ולעקוב אחר ההתרחשות בסיפור. מה החיות אוהבות לעשות יחד? האם מצאתם את שלוש הנמלים הבורחות? האם הצלחתם לזהות את החיות השונות המסתתרות בתוך דוב מצב־רוח טוב?
אתם יכולים להמחיז יחד את הסיפור. מי יהיה הדוב ואיך תתחפשו? ומי יציג את הדמויות האחרות? בסוף המחזה אפשר להכין יחד כריכים ולאכול אותם בארוחת חברים מיוחדת.
יש דרכים רבות לשפר את מצב הרוח: לשחק עם חברים, לשיר ולרקוד, לחבק. תוכלו לשוחח על הדברים הגורמים לכם לשמוח ולבחור משהו שעושה לכם טוב בלב – למשל לשיר ולרקוד יחד, לצאת לטיול בשכונה או לקרוא יחד ספרים אהובים!
הדוב בסיפור מַכּיר חברים חדשים, והחבורה נהנית מאוד לבלות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו להזמין הביתה חבר חדש ולנסות לעשות יחד דברים חדשים. האם זכיתם לחברות חדשה? האם הבילוי רומם את מצב הרוח שלכם?
"מְשַׁעֲמֵם לִי וְאֵין לִי עִם מִי לְשַׂחֵק!" כמו הדוב, כל אחד מרגיש לעיתים עצוב או משועמם, ולא תמיד יש חברים בסביבה. אפשר להכין יחד "ערכת מצב־רוח טוב": מקשטים קופסת נעליים ומכניסים לתוכה הפתעות קטנות: מדבקות, צבעים, משחק קטן ועוד. את הקופסה שומרים בצד ומוציאים אותה בעת הצורך.
גם אתם וילדיכם יכולים להתחפש לדובים, לחיות אחרות, אפילו לבן משפחה. אפשר להכין סלסילת תחפושות ואביזרים (בדים, כובעים, משקפיים, חפצי בית). מתחפשים, מנסים לנחש מה התחפושת של האחר, ומרוממים את מצב הרוח!
מתקנים טעות ומשנים צורה: אפשר לאמן את ילדי הגן להפוך טעות להזדמנות על ידי הדגמה פעילה. מביימים מקרי טעות בכוונה ומתקנים אותם, הילדים עצמם יכולים להציע פתרונות: כתם על דף יכול להפוך לפרח שמקשט אותו, חור במכנסיים יקבל טלאי יפה, מילים שנשכחו משיר יכולות להפוך לחרוזים חדשים מצחיקים.
הכנסת אורחים: אפשר להכין יחד עם ילדי הגן מרק ירקות גדול, וממש כמו שעשה הענק, כשהמרק מוכן לאכילה מזמינים אורחים. הילדים יכולים לעזור בהכנה, לעצב הזמנות ולערוך את השולחנות. את מי תרצו להזמין? אולי את ילדי הגן הצמוד? הורים וסבים?
מה הטעם: האם הילדים יכולים לזהות טעמים בעיניים מכוסות? אפשר להביא מיני מאכלים ותבלינים שונים, לכסות את עיניי הילדים ולבדוק האם הם מזהים מה מתוק ומה מלוח, האם הם יצליחו לזהות גם את המאכל עצמו ולא רק את הטעם שלו?
עוד סיפור ודי: המרק מככב בסיפורים רבים נוספים. למשל "סבא בישל מרק", "מרק כפתורים" ועוד. אפשר לחפש יחד בספריית הגן, להזמין את ההורים והילדים להביא ספרים מהבית ולהציג תערוכה של "סיפורי מרק".
ספר מתכוני מרק: מה טעים לכם? אפשר לשוחח עם הילדים על טעמים שונים והעדפות אישיות, ולבקש מההורים לשתף במתכון של מרק אהוב. תוכלו לכרוך את המתכונים יחד ולהכין ספר מרקים של הגן.
"אציל את המרק!" אפשר לקרוא יחד הסיפור ובכל פעם שהענק מכריז: "אציל את המרק!", לעצור ולבקש מהילדים להשלים את המשפט. כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש פרטים שאינם מוזכרים בסיפור. מה נמצא במטבח של הענק? האם שמתם לב לציפור? אפשר לדמיין יחד, איך נראים החדרים הנוספים בבית הגדול של הענק?
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת כלי בישול. מוציאים סירים בגדלים שונים, כף ומצקת ומכינים מרק דמיוני. הילדים יכולים להציג ולספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים להמשיך את העלילה ולהמציא מה קורה אחרי שהאורחים עוזבים, והענק נשאר עם ערמת כלים מלוכלכים ועוד מצרכים למרק.
מתוק או מלוח? אפשר לערוך יחד ניסוי טעמים: לוקחים שתי צלחות זהות, שופכים אל תוך צלחת אחת מעט סוכר ובשנייה מפזרים מלח. מבקשים מהילדים לטעום ולנחש אם זה מתוק או מלוח. האם הם הצליחו לזהות את הטעמים? בהמשך אפשר לשוחח על העדפות של בני הבית ולהכין ארוחת ערב משפחתית, שכוללת מנה מלוחה, מנה מתוקה, משהו חריף ומשהו חמוץ.
אפשר לתקן! מה קשה או דורש תיקון בבית? יחד תוכלו לנסות למצוא להם פתרונות: החדר צפוף ומלא חפצים שאין בהם שימוש? תוכלו להציע לילדיכם לבחור כמה צעצועים שאינם בשימוש ולמסור אותם לילדים צעירים יותר. המשחק שבור? אולי ניתן להדביק אותו. משעמם ומחפשים ספר חדש לקריאה? אפשר לאסוף יחד כמה חברים ולהחליף ביניכם ספרים. כדאי להתייעץ עם הילדים בזיהוי הקשיים ולברך אותם על מציאת פתרונות יצירתיים.
סיפורי מרק: אילו סיפורים על מרק אתם מכירים? תוכלו לחפש בבית או בספרייה ספרים כמו "סבא בישל מרק" מאת נירה הראל, או "מרק כפתורים" מאת אוברי דייוויס ולקרוא אותם יחד. שני הספרים חולקו בספריית פיג'מה בשנים קודמות.
תוכלו לשחק "חפש את המטמון" עם פתקים מצוירים שרומזים למיקומים שונים בגן. הילדים יעברו מתחנה לתחנה עד שיגיעו אל התחנה האחרונה, בה יחכה להם המטמון – סלסלת פירות לכל הילדים.
אפשר להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים. אוספים גרעינים וזרעים שונים, מדביקים כל ממצא על בריסטול, מתארים את תכונותיו ומדביקים לצדו תמונה של הפרי ממנו בא או הצמח שאליו יגדל. אפשר לבקש מההורים להשתתף בהכנת המגדיר ולעזור באיסוף הגרעינים והזרעים.
אילו עצים צומחים בסביבת הגן? האם אלה עצי סרק או עצי פרי? אפשר לצאת לטיול קצר בחצר ולגלות דברים נפלאים. צורת העלים השונה, הפירות שצומחים כעת או יצמחו בעתיד. אילו חיות נהנות מהעץ? אוכלות מפירותיו מקננות, מטפסות או חיות למרגלותיו?
על טעם וריח… האם הילדים יכולים לזהות פרי בלי לראות אותו? אפשר לשחק את "נחש מה הפרי". מכסים את העיניים, מוציאים פרי מסלסלה ומנסים לגלות מה הפרי בעזרת חושי המישוש, הריח – אפילו הטעם. בודקים האם הוא גדול או קטן? מה המרקם שלו, האם יש לו ריח?
האם אתם מכירים עוד ספרים שכתבה רינת הופר? אוספים את כל ספרי הופר שיש בגן, מבקשים מהילדים להביא מהבית ספרים שיש ברשותם ומקדישים מקום בגן ל"פינת רינת הופר" וזמן לקריאת הספרים.
איפה הלב? כדאי לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים הצבעוניים. מה גדל על כל עץ? האם ילדיכם שמו לב שהסיפור נפתח בלב קטן בכיס של חנן הגנן ומסתיים בחמישה עצים בצורת לב? חפשו בין הדפים ונסו למצוא יחד את הציפור שמלווה את הסיפור.
פעמון ופזמון רצוי לחזור ולקרוא את הספר כמה פעמים. הילדים יכולים להצטרף לפזמון החוזר "דין דין דון בפעמון", ולאחר כמה קריאות הם יכירו את הסיפור ויוכלו לספר אותו על-פי רצף האיורים.
משחק החושים תוכלו לשחק יחד "מי מזהה את הפרי". מכסים את עיני הילדים במטפחת ונותנים להם פרי: האם הם יצליחו לזהות אותו? כדאי להנחות אותם להשתמש בחוש המישוש ובחוש הריח. אפשר גם לנגוס בפרי ולנסות לזהות אותו בעזרת חוש הטעם.
ספר מוביל לספר האם אתם מכירים ספרים נוספים שכתבה ואיירה רינת הופר (למשל: "איילת מטיילת", "מפלצת סגולה")? כדאי לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
הפתעה באבוקדו גם אתם יכולים להצמיח לעצמכם מטמון! לוקחים גלעין של אבוקדו, נועצים בו ארבעה קיסמים וטומנים אותו בצנצנת, כאשר הקצה המחודד פונה כלפי מעלה והחצי הרחב שלו טובל במים. תוכלו לעקוב אחר הנביטה: האם הגלעין שלכם גדל לעץ אבוקדו?
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להיעזר בבובות של הדמויות השונות: חיפושית, נמלה, עכביש וחתול. תוכלי ללמד את הילדים, לפני הקריאה, את שירתו של הגשם: "טיף טף, טיף טיף טף", ובמהלך הקראת הסיפור הילדים יכולים להצטרף בכל פעם שהגשם מטפטף.
הילדים יכולים לגלם את הדמויות בספר ולהמחיז את הסיפור. כדאי גם להוסיף לפינת התחפושות מחושי נמלה, זנבות או אזני חתולים, תחפושות של עכביש וחיפושית, וכך יוכלו הילדים לשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם.
אפשר לצאת לחצר ולחפש חיפושיות. ואולי יש לכם פינת חי בגן? הטיפול בחיות נותן לילדים הזדמנויות לתרגל עזרה וחמלה. הילדים יבינו שיש כל מיני דרכים לעזור, לא כל חיה צריכה ליטוף או טיול בחוץ, חשוב להביט היטב ולהבין מה הצרכים של כל אחת.
בעקבות הסיפור תוכלי לשלוח להורים ציור של חיפושית ולבקש מהם לכתוב בו דוגמא כיצד הילד עוזר בבית, לאחים או לחיית מחמד. אפשר להציג את "חיפושיות העזרה ההדדית" על לוח בגן.
להתחבא מפני הגשם יכול להיות משחק נהדר. אפשר להשמיע בגן אחד משירי הגשם האהובים, בכל פעם שהופכים מקל גשם והוא משמיע קולות של טפטוף, הילדים רצים לחפש מחסה במקומות שונים בגן.
מה אמרה הנמלה? כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש לאורך הסיפור את המפגש של החיפושית עם כל אחת מהחיות: הנמלים, העכביש והחתול. תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם ולשוחח על ההבדל בין התגובה של עידו לתגובתן של החיות.
מה עושה החיפושית? תוכלו לצאת לחצר או לגן השעשועים ולחפש חיפושיות. אולי תמצאו אחת בין העלים או, כמו בסיפור, בארגז חול? אפשר להניח את החיפושית בעדינות על היד. האם היא מדגדגת את כף היד? האם היא נשארת לנוח או מיד פורשת כנפיים ועפה לדרכה? חשוב כמובן להחזיר את החיפושית לטבע.
חיפושיות מאבנים קטנות תוכלו לאסוף אבנים עגולות וחלקות בגדלים שונים, לצבוע אותן בצבע גואש אדום, ולאחר שהצבע מתייבש לסמן עליהן קו חוצה בצבע שחור ונקודות לבנות. והנה יש לכם משפחה של חיפושיות!
מדגדגים את הדמיון דמיינו איך הרגיש עידו כשהחיפושית דיגדגה בידו ואיך הרגישה החיפושית הקטנה. אפשר לבקש מהילדים לקער את ידם ולדגדג להם את היד הקעורה. תוכלו לדמיין את החיפושית מטיילת על הבטן ולהמשיך לדגדג בנעימות זה את זה.
מסתתרים מהגשם החיפושית מצאה מחסה בידו של עידו. תוכלו לשוחח עם ילדיכם כיצד אנחנו מסתתרים מפני הגשם. אפשר לחפש בבית מטריות, כובעים או כל חפץ אחר שיכול להגן עלינו בגשם. כדאי גם לצאת החוצה ולהצביע על מבנים, תחנות אוטובוס וכניסות לחנויות בדרך לגן. האם גם הם מספקים מחסה מהגשם?
אפשר להתבונן בחתולים ברחוב. איך הם הולכים? אילו קולות הם משמיעים? מה הם אוכלים? האם אלה חתולי רחוב או חתולי בית? תוכלו להציב קרטון ריק בחצר. אולי יבוא חתול לישון בו?
החיים מזמנים לילדים מעברים רבים – למיטה של גדולים, לחדר שינה חדש, לגן אחר. אנו מקווים שהשמחה בחברוּת הנרקמת בין מאיה לקישתא תלווה את ילדיכם במעברים שלהם.
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות. אפשר להעניק לכל אחד הזדמנות להקריא בקול ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלו לשוחח יחד: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. כיצד פותרים מריבות בכיתה שלכם? מתי פונים למורה, מה תפקידם של ילדי הכיתה בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור אפשר להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בכיתה שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
מעשה בחתולים ושאר החיות
שְׁמִירָה
להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בכיתה ולערוך תערוכה.
השיר מתאים לנושא השנתי "האחר הוא אני". ניתן למצוא מידע רב בקישורים הבאים: אתר משרד החינוך – נושא "האחר הוא אני": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ui/ תכנית מפתח הלב לחודש כסלו – על הערך "שונות": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hevra/MafteachHalev/Kislev.htm
האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים? בעקבות השיר "מעשה בחתולים" נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של אלונה פרנקל שמלווים את השירים השונים. האם כך דמיינתם את גיבורי השירים? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את החתולים, את הדוכיפת, את הנמלה ואת שאר החיות וליצור מהדורה משפחתית וייחודית של אוסף השירים.
מעשה בחתולים ושאר החיות
שְׁמִירָה
כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו?
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": בעקבות השיר אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים ועל התפייסות. תוכלו לשתף זה את זה במריבות שהיו לכם ולהיזכר בדרכים שבהן התפייסתם.
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל? בעקבות הקריאה תוכלו לחפש אצלכם בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם ולקרוא גם אותם יחד.
מעשה בחתולים ושאר החיות
שְׁמִירָה
לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה
כדאי לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. האם התמונות הצחיקו את הילדים? האם משהו הפריע להם? אפשר לשאול את הילדים כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם?
מה מצחיק אתכם? "נעלי הזהב של המלך" מצטרף לאוסף סיפורי חלם אשר מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות במסורת של עדות שונות. אפשר לבקש מהילדים והוריהם לחפש בבית או בספרייה סיפורים נוספים על הדמויות הללו, לחלוק אותם יחד ולהביא אותם לשיתוף ולתצוגה בגן.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול את הילדים מה לדעתם הופך אדם לראוי לכבוד, ומי מכובד בעיניהם. אפשר לקרוא שוב את הסיפור, להתבונן בתמונה של אסיפת אנשי העיירה ולבקש מהילדים להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בגן. רצוי גם לצייד את פינת הבובות ותחפושות באביזרים מתאימים לסיפור, כדי לעודד שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים.
בחברה המודרנית כמעט ולא נותרו מלכים. אפשר לשוחח עם הילדים על המעמד של מלכים, להזכיר להם סיפורים נוספים על מלכים, מלכות, נסיכים ונסיכות – ולהשוות ביניהם. בעקבות הסיפורים השונים הילדים יכולים להיות "מלך/מלכה ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לנעול נעליים מיוחדות ולהכין כתר. איך ההרגשה להיות כמו מלך או מלכה, איך מתנהגים, איך מדברים? איך הצוות וילדי הגן האחרים חולקים להם כבוד?
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
תוכלו לדפדף יחד בספר ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם? אפשר לבקש מילדיכם להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
מה מצחיק אתכם? סיפורי חלם מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות בעדות שונות. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על הדמויות הללו? אתם יכולים לחפש בבית או בספרייה אוספי סיפורים ולחלוק אותם עם ילדיכם.
אנשי חלם מחפשים סימן היכר שיבחין בין המלך ליתר תושבי העיירה, כי חשוב ש"יכבדו אותו כערכו". בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול אותם מה הופך אדם לראוי לכבוד.
בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים להיות "מלך ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לשאול זוג נעליים מאמא או מאבא ולהכין יחד כתר. איך ההרגשה להיות כמו המלך בסיפור? איך הקהל (אתם!) חולק לו כבוד?
ג'ק קנט כתב ואייר את הסיפור "דרקון אין דבר כזה". אם תשימו לב לפרטים, תראו שקורה משהו מוזר בספר זה: לא תמיד האיורים מתאימים למילות הסיפור. בטרם הקראת הסיפור בפני הילדים, מומלץ לחלק את עותקי הספר האישיים ולבקש מהילדים לספר מה רואים בתמונות ובמה לדעתם עוסק הספר.
בקריאת הסיפור ניתן לעצור כל פעם בה מופיעות המילים: "אין דבר כזה" ולהציע לילדים לבדוק אם "אין דבר כזה" גם באיורים. אפשר לשוחח עם הילדים: מה מתאר נכון יותר את המציאות? מילות הסיפור או האיורים.
תמונות הסיפור לא רק סותרות את עלילת הסיפור המתוארת במילים, הן גם מרחיבות אותה. תוכלי להזמין את הילדים לעיין באיורים ולציין מה רואים. אפשר לשאול אותם: איזו רגשות מביעות פניהם של הדמויות השונות? מה הדרקון עושה בכל עמוד, ולמה לדעתם גודלו משתנה לאורך הסיפור?
בילי רואה דבר שהוריו אינם רואים. האם אפשר לראות משהו שאף אחד אחר אינו רואה? איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלי להציג לילדים תמונות של אשליות אופטיות ולבקש מהם לספר מה רואים. שתי דוגמאות מפורסמות לתמונות "מבלבלות" הן האישה הזקנה והעלמה , והתמונה של כוס יין ושני פרצופים . כשמביטים בתמונות, האם כולם רואים את אותו הדבר?
זו הזדמנות לשוחח עם ילדי הגן על הרגשות של הדמויות בסיפור. תוכלו לחשוב יחד: למה אמא לא התייחסה ברצינות לדבריו של בילי? איך לדעתכם הרגיש בילי כאשר אמא לא האמינה לו? יהיה מעניין לשאול את הילדים אם לדעתם בילי היה יכול למצוא דרך אחרת לספר לאמא על הדרקון. אפשר להרחיב את השיחה למציאות המוכרת לילדיכם: האם קרה מקרה בגן או בבית, שלא האמינו להם? מומלץ לרשום את דברי הילדים ולפרסם אותם בלוח ההורים בגן.
הסיפור מזמן שיחה עם ילדי הגן אודות התמודדות עם תסכול. לא פעם ילדים צעירים חשים שמבוגרים אינם לוקחים אותם ברצינות, ואינם מסוגלים להבין את עולמם הפנימי. זו הזדמנות יפה לפתח שפה רגשית בקרב הילדים וללמד אותם להמליל רגשות במשפטים קצרים (למשל, "הייתי מתוסכלת שלא האמנת לי", או "כעסתי מאד שלא הקשבת לי").
איך ניתן להתמודד עם יצורים מפחידים? באגדות רבות מסופר על גיבורים שנלחמו בדרקונים או חיות מפחידות והתגברו עליהם. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על אודות התגברות על פחדים ודאגות? בעקבות הספר אפשר לספר אותם לילדיכם, וגם לבקש מהילדים להביא לגן ספרים דומים שברשותם בספרייה הביתית.
ג'ק קנט כתב ואייר את הסיפור. אם תשימו לב, תראו שלא תמיד האיורים מתאימים למילות הסיפור. בקריאת המילים "אין דבר כזה", הציעו לילדיכם לבדוק אם "אין דבר כזה" גם באיורים. אפשר לשוחח עם הילדים: מה מתאר נכון יותר את המציאות? מילות הסיפור או האיורים?
בילי רואה דבר שהוריו אינם רואים. האם אפשר לראות משהו שאף אחד אחר אינו רואה? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": כל אחד בתורו מצייר ציור מופשט, ועל המשתתף האחר לזהות בתוכו דמות או עצם מוכרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותו בצבע.
זו הזדמנות לשוחח עם ילדיכם על הרגשות של הדמויות בסיפור. תוכלו לחשוב יחד: למה אמא לא התייחסה ברצינות לדבריו של בילי? איך לדעתכם הרגיש בילי כאשר אמא לא האמינה לו? אפשר להרחיב את השיחה למציאות המוכרת לילדיכם: האם קרה מקרה שלא האמינו להם?
איך אפשר להתמודד עם דרקונים מפחידים? באגדות רבות מסופר על גיבורים שנלחמו בדרקונים והתגברו עליהם. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על אודות דרקונים? בעקבות הספר אפשר לספר אותם לילדיכם.
דְּאָגָה בְלֶב-אִישׁ – האם יסיחנה מדעתו או ישוחח עליה? איך אתם נוטים להתמודד עם דבר שמדאיג אתכם? זו הזדמנות לספר לילדיכם על מקרה שדאגתם כשהייתם ילדים, ולשתף אותם בדרכים שעזרו לכם להתגבר.
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם משקפים את מגוון הנופים בארץ, ומראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו לבקש מהילדים לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדים על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
איורי הספר המלווים את המילים "מה קרה לכם? אתם לא מתביישים? אין מדינה בלי עולים חדשים!" מבוססים על צילומים אמיתיים שתיעדו את השנים הראשונות למדינה. להלן האיורים המבוססים על צילומי מקור: הילדה עם התינוק על הגב, אוניית אקסודוס והמשפחה התימנית במדבר תוכלו להכיר לילדים את הצילומים המקוריים, וגם הם – כמו המאייר – יכולים לצייר תמונות בעקבות צילומים.
הסיפור "מדינה של ילדי הגן" וחג העצמאות מהווים הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? האם אתם משלבים את הורי הילדים בחגיגה? אולי אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. אלו תחפושות ואביזרים נגישים לילדי הגן שלך, כדי שגם הם ישלבו תכנים הקשורים ליום העצמאות במשחק הסוציו-דרמטי שלהם? תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקידים בבניית המדינה, כיד הדמיון הטובה עליהם.
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשות הדמויות בסיפור ולהזמין אותם לשתף בניסינות הצטרפות, במישור האישי וגם במישור הלאומי.
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם מראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדיכם על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל. אפשר לבקש מהילדים להצביע על הילדים שבאיורים ולנחש מאילו ארצות הם מגיעים. תוכלו גם לעיין יחד באטלס או במפת העולם ולחפש את המקומות בהם גרו משפחותיכם בדורות קודמים ושבהם גרים קרובי משפחה היום.
המדינה של ילדי הגן
שְׁמִירָה
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקיד בבניית המדינה כיד הדמיון הטובה עליהם. גם אתם יכולים לבנות מדינה, תנו דרור לדמיונכם: איך תקראו למדינה שלכם? מי יגור בה? אילו בניינים נחוצים בה? איזה דגל יהיה לה?
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם ילדיכם על רגשות הילדים בסיפור ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם, גם במישור האישי וגם במישור הלאומי. לא תם ולא נשלם: בניית מדינה היא תהליך מתמשך, ועולים חדשים עשויים להצטרף גם בעתיד.
"העולה החדש" דוד הביא עמו מטוס למשחק הקוביות. מה אפשר להציע למצטרפים החדשים להביא ולעשות כדי להמשיך ולשפר את המדינה? בהווי הישראלי ידועים שירים המתארים קבלת פני עולים חדשים. שירים אלה מכונים גם "שירי סוכנות". תוכלו לארגן ערב שירה ולשיר יחד "הבאנו שלום עליכם", "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ואפילו "עם ישראל חי".
מה גורם לילדי בגן שלך לחייך? במפגש בוקר, החזיקי כדור בידיים ושתפי את הילדים במשהו שמשמח אותך. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים. מי שתופס את הכדור מספר על משהו שמעלה חיוך על פניו. אותו ילד מגלגל את הכדור לחבר או חברה, ומזמין אותם לספר מה משמח אותם. כך תגלגלו את הכדור בין הילדים, עד שכל מי שרוצה להשתתף במשחק מספר על משהו משמח. [רישום הדברים שמעלים חיוך על פני ילדי הגן ותליית הרשימה על לוח ההורים בוודאי ישמחו גם את ההורים!]
איור טוב מקיים "דו-שיח" בין הכתוב והמצויר, ומאפשר לקורא הצעיר לעקוב אחר עלילת הסיפור באמצעות התמונות בלבד. יחד עם הילדים, דפדפו בספר ועיינו באיורים המיוחדים. שימו לב לדרך בה הסופרת והמאיירת קתרין רינר משלבת בין הציורים והמילים, ובין האיורים לעלילת הסיפור. מצאו את המקומות בהם הכתב גדל וקטן, עולה ויורד. תנו לילדים לשער את המניע של הסופרת-מאיירת לאייר כך את הסיפור.
נסיך מצא את החיוך שלו בכוחות עצמו, אבל לפעמים אנחנו זקוקים לעזרה של חברים כדי לשפר את מצב הרוח. היכולת לשמח חבר עצוב היא מתנה לכל החיים. אפשר לחבר את הסיפור לנסיונות של הילדים לשמח זה את זה, להבליט ניצני אמפתיה ועזרה לחבר עצוב, וכך לטפח את הרגישות והיכולות החברתיים של הילדים.
אלו שירים של שמחה מכירים ילדי הגן? בעקבות הסיפור אפשר לשיר: "מי שטוב לו ושמח כף ימחא", "ושמחת בחגך והיית אך שמח", "איזה יום שמח" ועוד. תוכלו להכין שירון של שירי שמחה ואושר, שילווה אתכם במהלך השנה.
תוכלו ליצור תערוכת ציורי ילדים בטכניקה של איורי הספר: יוצרים רקע בצבעי מים, וכשהרקע מתייבש, מוסיפים עליו ציור בקו: גיר, טוש וכו'. התוצאה מיוחדת ומשמחת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה?
בשפה העברית קיימות לפחות עשר מילים נרדפות לציין שמחה (למשל, ששון, גילה, דיצה, רינה, עליזה, עליצה, צהלה וחדווה), ויש בהן כנראה להעיד על סוגים וגוונים שונים של שמחה ועל החשיבות הרבה שמייחסים לרגש זה. חלק מהמילים הללו משמשים שמות פרטיים. האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה? אם כן, זו הזדמנות לציין זאת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו: אפשר לפרוס עיתונים וג'ורנלים, להזמין את הילדים לגזור או לקרוע תמונות של דברים שמשמחים אותם ולהדביק אותן על דף. (הפעילות מתאימה גם לסדנת הורים וילדים, ויכולה לסייע בהיכרות הדדית של כל חברי קהילת הגן.) הציגו את אוסף היצירות על לוח וראו איזה גן שמח אתם!
" … נסיך הבין שהחיוך יעלה על פניו בכל פעם שיהיה מאושר." נסו לצאת החוצה וליהנות יחד בטבע, כמו נסיך הטיגריס. גם אתם יכולים לשחק בעלים מרשרשים, להקשיב לציוצי הציפורים ולטפס על גבעות.
מה משמח אתכם ואת ילדיכם? אפשר לשחק יחד את "משחק החיוכים". הזמינו את ילדיכם להתמסר איתכם בכדור. מי שזורק או מגלגל את הכדור, אומר דבר אחד נעים שמשמח אותו. אל תשכחו לחייך בזמן המשחק!
שיר וריקוד הם מלווים טבעיים לשמחה שלנו. אתם מוזמנים לרקוד ולשיר, על פי "שירים שמחים" אפילו בלי סיבה. כמה שירים לדוגמה: "מי שטוב לו ושמח" (דתיה בן-דור), "איזה יום שמח לי היום" (תלמה אליגון-רוז), "אני אוהב" (יהונתן גפן).
בסוף הסיפור קופץ נסיך בשמחה. אילו הסיפור היה נמשך, אולי הוא היה ממש צוחק. רוצים לצחוק? דרך מצחיקה להתחיל: שוכבים על השטיח, כל אחד שם את הראש שלו על בטן של מישהו אחר. משתתף אחד מתחיל לצחוק, הבטן הרועדת שלו נורא מצחיקה, והצחוק מידבק.
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו
הסופרת והמאיירת קתרין ריינר אוהבת חיות, והיא מספרת עליהן ומציירת אותן. את הסיפור שלנו מלווים איורים מיוחדים. מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו, ואיך הוא נראה כשהוא מביט בשלולית ומוצא אותו שוב.
תוכלי לשוחח עם קבוצות קטנות של ילדים: מי החברים של עליזה הברווזה ומה הם אוהבים לעשות יחד? מי החברים שלנו ומה אנחנו אוהבים לעשות? הסיפור יכול לזמן עיסוק בגן בחברות ובנתינה.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים וההורים לבחור משימה אחת חדשה בבית, אותה ילמדו לעשות לבד. הילדים יכולים להכין עם הוריהם תיאור מצויר של המשימה אותו למדו, ולהציג את התיאורים בתערוכה בגן.
כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לספר את עלילת הסיפור במילים שלהם לפי רצף האיורים. אפשר גם לבחור בובות שייצגו את הדמויות של עליזה וחבריה, ולהמחיז יחד את הסיפור.
לפעמים ילדים צעירים בשלים לבצע משימות בעצמם, אך אינם עושים אותן כי התרגלו לקבל עזרה. אפשר לחשוב יחד על דברים שאתם נוטים לעשות עבורם, ולבחור משימה אחת שהם כבר מסוגלים לעשות בעצמם. כדאי לחזק את ההרגשה הטובה בעקבות ביטוי העצמאות!
מי החברים של עליזה הברווזה? מי החברים של ילדיכם? ומי החברים שלכם? אפשר להיזכר בדברים שעליזה וחבריה אוהבים לעשות יחד ולשתף זה את זה בבילוי שלכם עם חבריכם.
האיורים בספר גדולים ותופסים את רוב המרחב בדף. היחס בין תמונה לטקסט מחייב אותנו להמתין יותר זמן בכל עמוד, כדי לאפשר לילדים (ולנו!) לגלות את פרטי האיורים.
כמו ביל, ילדים רבים שמים לב לפרטים שאנחנו, המבוגרים, לא רואים. אפשר לשוחח עם הילדים ולהעלות דוגמאות מחיי הגן. תוכלו לשאול אותם למה לדעתם הם רואים דברים שאנחנו לא, ואיך הם מרגישים כשזה קורה?
כדאי לשוחח עם הילדים על התפקיד של ההורים של ביל בסיפור. אפשר לשאול: אלו דברים הילדים עושים בכוחות עצמם, ומתי נדרשת התערבות או עזרת מבוגר? כדאי להעלות דוגמאות מחיי הגן והבית.
הסיפור מזמן למידה אודות ציפורים. בנוסף לספרי מדע, מידע רב נמצא באתרי אינטרנט, למשל http://www.yardbirds.org.il/. אפשר לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין את הילדים לדעת על ציפורים. אם מתאים לכן תוכלו לבקר עם הילדים במרכז לצפרות או בגן החיות. ניתן גם להמליץ למשפחות לבקר בחנות לחיות מחמד.
האם יש לכם פינת חי או חוג טבע בגן? האם אחד מהורי הגן מכיר את העולם של ציפורים? אפשר להזמין אדם מבחוץ להסביר לילדים מה אוכלות ציפורים, כיצד מטפלים בהן, באילו מצבים מביאים אותן לרופא וטרינר ועוד.
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
אפשר להרחיב את הנושא ל"צער בעלי חיים" ולדבר על הטיפול בבעלי חיים שונים.
כדאי לעיין בעמוד בסיפור שבו ביל משחרר את הציפור. אפשר לשאול את הילדים: איך לדעתם הרגיש ביל בשחרור הציפור? לו יכלה הציפור לדבר, מה היא היתה מספרת לחברותיה אחרי שהחלימה וחזרה אליהן? אפשר להמחיז את השיחה בין הציפור לחברותיה בעזרת בובות.
קל להכין מתקן להאכלת ציפורים לחצר הגן: לוקחים בקבוק גדול וריק, שוטפים אותו היטב וגוזרים באחד מצדדיו פתח גדול. תולים אותו על עמוד או על עץ בחצר ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. כדאי להתבונן מרחוק (ובשקט!) ולצפות בציפורים שבאות לאכול ממנו.
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים
חשוב מאוד לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים, אך גם להסביר להם שלא תמיד צריך להתערב. זו הזדמנות להסביר שאם הם מטיילים בחוץ ורואים גוזל או חתלתול, אסור לגעת בו. אולי אמא שלו בסביבה והיא תחזור אליו בקרוב.
בוב גרהם הוסיף לאיורים פרטים נוספים, שאינם מופיעים בסיפור עצמו. נסו לעיין יחד בתמונות ולגלות כיצד ביל והוריו מטפלים בציפור הפצועה. מה עושה כל אחד מהדמויות?
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת על ציפורים
אפשר לערוך יחד רשימה של שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת על ציפורים. אפשר לחפש תשובות בספרי מידע או באינטרנט, או לבקר בחנות לחיות מחמד, במרכז לצפרות או בגן החיות. במקומות האלה בוודאי ישמחו להסביר לילדיכם מה אוכלות ציפורים, כיצד מטפלים בהן, באילו מצבים מביאים אותן לרופא וטרינר ועוד.
כדאי לעיין בעמוד בסיפור שבו ביל משחרר את הציפור. אפשר לחשוב עם ילדיכם: איך הרגיש ביל בשחרור הציפור? לו יכלה הציפור לדבר, מה היא היתה מספרת לחברותיה אחרי שהחלימה וחזרה אליהן? אפשר להמחיז את השיחה בין הציפור לחברותיה בעזרת בובות.
כיצד נוכל אנחנו לעזור לציפורים? קל להכין מתקן להאכלת ציפורים: לוקחים בקבוק גדול וריק, שוטפים אותו היטב וגוזרים באחד מצדדיו פתח גדול. תולים אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. כדאי להתבונן מרחוק (ובשקט!) ולצפות בציפורים שבאות לאכול ממנו.
איך לרפא כנף שבורה
שְׁמִירָה
לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים
חשוב מאוד לעודד ילדים צעירים לגלות אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים, אך גם להסביר להם שלא תמיד צריך להתערב. זו הזדמנות להסביר לילדיכם שאם הם מטיילים בחוץ ורואים גוזל או חתלתול, אסור לגעת בו. אולי אמא שלו בסביבה והיא תחזור אליו בקרוב.
"משהו צהוב ושחור" עוסק בנושא רגשי ואינטימי: פחדים וחששות. אנו ממליצים לך לשקול כיצד לקרוא את הסיפור עם ילדי הגן, לפי היכרותך עם הילדים וקהילת הגן. רצוי להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ובהקשרים "בטוחים" שמעודדים שיתוף רגשות וחוויות.
אורה איל כתבה ואיירה ספרים רבים. סגנון האיור שלה פשוט וקל לזיהוי, והספרים האהובים שלה שימחו וממשיכים לשמח אלפי ילדים בארץ. כדאי לציין בפני הילדים שספר נוסף שקיבלו מספריית פיג'מה, "סבתא של חנה בננה בישלה דייסה", נכתב ואויר אף הוא על-ידה. אפשר לערוך תערוכה של ספרי אורה אייל בגן בגן של לבקש מהילדים להביא מהבית ספרים פרי עטה, ולצייר בעקבותיה. לחצי כאן למאמר על אורה איל באתר "הפנקס".
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
להציע לילדים להתבונן בכריכות של הספר ולבחון מה מצויר בשער הראשי
בעמוד שבו טלי והאריה נתלים על ענף באוויר, כדאי להתבונן בהבעות פניהם. מי מפחד כאן? אפשר לבקש מהילדים לחפש את הפרצופים הנסתרים באיורים הצבעוניים. של מי הם?
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
לשאול את הילדים מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים אישיים, "מימים עברו". שיתוף ניסיון החיים שלך עשוי לסייע לילדים ולהרחיב את "ארגז הכלים" שלהם להתמודדות עם חששות ועם פחדים. אם נוח לך, תוכלי לשתף את הילדים בסיפור אישי שלך על התגברות על הפחד.
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
ילדים צעירים לא תמיד יודעים להבחין בין מציאות ודמיון.
ילדים צעירים לא תמיד יודעים להבחין בין מציאות ודמיון. מעניין יהיה לשוחח עם הילדים: מה לדעתם ה"משהו צהוב ושחור"? מה לדעתם התרחש בחדר ההמתנה של מרפאת השיניים? האם גם הם נעזרו פעם במחשבות חיוביות או דמיון כדי להתגבר על פחדים או חששות? האם ראו דבר-מה ודמיינו שהוא בעצם דבר אחר?
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור נכנס לחדר ילד קטן, אשר מסתכל בסל של האישה
"משהו צהוב ושחור" הוא הספר האחרון שמחולק השנה בתוכנית "ספריית פיג'מה". מסתיימת לה שנה, ובעקבותיה יֵצאו ילדיכם לחוויות חדשות ושונות – בין שיישארו בגן הנוכחי ויצטרפו לקבוצת הבוגרים, בין שיעברו לגן חדש ובין שיעלו לבית ספר. אנו מקווים שהדוגמה של טלי והשיחה בחיק המשפחה בעקבות הסיפור יסייעו לילדים בחוויות החדשות. חופשה נעימה מספריית פיג'מה! להצעות לפעילות בחיק המשפחה יש לחזור לעמוד הספרים בקישור הזה
בעמוד שבו טלי והאריה נתלים על ענף באוויר, כדאי להתבונן בהבעות פניהם. מי מפחד כאן? האם אתם יכולים לגלות את הפרצופים הנסתרים באיורים הצבעוניים? של מי הם?
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה בזמן ההרפתקה של טלי והאריה?
לעתים קרובות דבר שפוחדים ממנו נראה לנו גדול ורב-עוצמה, וכשמתגברים על הפחד מרגישים הקלה. לאחר טיפול השיניים טלי לא פחדה עוד, והאריה הצטמצם וחזר להיות "משהו צהוב ושחור" שמבצבץ מתוך הסל. אפשר לחפש בבית צעיף צבעוני, בד גדול או שמיכה. ודאו שניתן להכניס את כולו אל תוך תיק. כשמוציאים אותו ממנו אפשר ללבוש אותו על הכתפיים ולהתחפש לאריה.
ממה פחדתם כשהייתם ילדים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בחוויית הפחד שלכם ולספר להם כיצד התגברתם על הפחד. שיתוף בניסיון החיים שלכם עשוי לסייע לילדיכם ולהרחיב את "ארגז הכלים" שלהם להתמודדות עם חששות ועם פחדים.
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד
אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אלו פעילויות משותפות עושים הילדים בגן? תוכלי לערוך תצוגה תחת הכותרת "הנה מה טוב ומה נעים…" ולהציג תמונות של עשייה ביחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות, ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה וויתור בחיק המשפחה.
בשפה העברית מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן, כדי להדגים כיצד חלוקת "שווה בשווה" אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של חברי הגן ולהבטיח כי כל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים ילדים אחרים.
הספר מחולק לגנים בתקופה של חג השבועות ויום ירושלים. זו הזדמנות לחיבורים עם נושאים רבים שנלמדים בתקופה זו: עבודת האדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים…. וגם האגדה אודות שלמה המלך והדבורה, אשר חולקה לילדים.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" (נתן יונתן): האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.
ייתכן כי ילדים צעירים מאד יתקשו בהבנת הסיפור. את מכירה את ילדי הגן שלך. אנו מציעים לך להתאים את הסיפור לקבוצה, להיעזר באיורים ולבחור את המסרים בסיפור שמתאימים לרמת ההבנה של הילדים. האגדה על מקומו של בית המקדש נמצאת גם בתכנית הליבה של משרד החינוך, וילדי הגן שלך בוודאי יפגשו אותה שוב בהגיעם לגיל בית הספר. להצעות לפעילות בחיק המשפחה יש לחזור לעמוד הספרים בקישור הזה
אפשר לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. בכל בית יש משימות שמזמינות עבודה בשניים ושיתוף פעולה. נסו לחשוב עם ילדיכם: אילו דברים בבית שלכם נעים יותר וקל יותר לעשות יחד?
בשפה העברית מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
מקומו של בית המקדש
שְׁמִירָה
לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור בתוך המשפחה שלכם
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו למען האחר בלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור בתוך המשפחה שלכם.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר להדגים זאת באמצעות בגדים: תוכלו לאסוף פריטי ביגוד של כל אחד מבני המשפחה ולבקש מילדיכם למיין אותם. האם צודק להעניק את החולצה של אמא לבן או את המכנסיים של אבא לתינוקת? אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים האחים.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" (נתן יונתן): האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם". אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מאיר שלו [2023-1948] היה סופר ועיתונאי, כתב למבוגרים ולילדים. שלו נולד בנהלל וקיבל השראה לכתיבתו מהנופים, מבעלי החיים ומהאנשים של עמק יזרעאל. הושפע גם מסיפורי התנ"ך, שעליהם למד מאביו הסופר והמחנך יצחק שלו. שלו נחשב אחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר, למבוגרים ולילדים כאחד. מספרי הילדים האהובים שכתב: הטרקטור בארגז החול, גומות החן של זוהרואבא עושה בושות.
ספרי ילדים הם מראה וחלון לעולמם של ילדים. אפשר למצוא בהם את רגעי הקסם שבילדות וגם את רגעי הקושי. הקריאה בספרים שגיבורי הסיפור בהם נתקלים בשאלות ובאתגרים מאפשרת לילדים ללמוד מהם ולקבל מהם השראה ועידוד. כאשר קוראים יחד כדאי לחשוב כיצד הספר קשור לעולמם של הילדים ולשתף באירועים דומים מילדותכם. הקריאה המשותפת היא בסיס לשיחה ולחיבור ומייצרת הרגשת קִרבה, לאירועי הספר וזה לזה.
קרמר החתול אוהב לשחק במשחקים של חתולים, וגם אתם יכולים! בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר לקפוץ, להתגלגל, ליילל או להרים זנב, וכל השאר מצטרפים. תוכלו להביט באיורים ולקבל רעיונות חתוליים. ..
כאשר מביטים באיורים בספר מגלים כל מיני חיות: כאלה שמכירים מהסביבה הקרובה וכאלה שפוגשים פחות. חפשו את בעלי החיים באיורים; ואם יש חיה שמסקרנת אתכם, תוכלו לחפש עליה מידע במרשתת.
יוסי אבולעפיה [נולד ב־1946] מאייר, קריקטוריסט, אנימטור וכותב ספרי ילדים. זכה בפרסים רבים על יצירותיו. אבולעפיה אייר את רוב ספריו של מאיר שלו. איוריו מרובים פרטים ועם זאת קלילים, מחויכים ואוהבי אדם וטבע.
קרמר הוא גור חתולים סקרן ומלא קסם שרוצה לשחק עם חבריו, אך חוֹוֶה מהם דחייה, ולכן נעלב מהם, כועס עליהם ונוהג בהם בלעג ובתוקפנות. הסיפור מפגיש את הקוראים הצעירים עם העולם החברתי, על יתרונותיו ואתגריו, דרך עיניו של קרמר החתול. "יוצאים אל היער" – ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בראשית דרכם החברתית. גם הם "יוצאים אל היער" החברתי הלא נודע תוך ניסוי וטעייה ובחינת גבולות, וגם הם הולכים לאיבוד לעיתים ולומדים דרכי התמודדות חברתיות. הסיפור מציג גיבור שאינו "מתנהג למופת". הזדהות עם הדמות מאפשרת לילדים לבחון מצבים שחוו בהם דחייה, כעס, ריב, עלבון והצקות. כך הם יכולים לקבל תוקף לרגשותיהם, לפתח אמפתיה לאחֵר וללמוד דרכי התמודדות. כמו קרמר וחבריו, רוב הילדים סלחנים ונוטים "לשים בצד" את ההתנהלות שפגעה בהם ולהמשיך במשחק ובקשרי חברות עם מי שנהג איתם בדרך לא חברית. הקראת הספר יכולה להשתלב בפעילות הגן, כשמתעורר צורך בחיזוק מיומנויות חברתיות ובסיוע למציאת פתרון לקונפליקטים חברתיים.
לפני הקריאה בגן – כדאי להקדיש זמן לקריאה מוקדמת, לאבחן את הדמויות, להתעכב על האיורים ולתכנן את הקריאה בגן. כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שבהן לכל ילד וילדה עותק משלהם, וכך לעקוב אחר איוריו המרהיבים של יוסי אבולעפיה. שחקנים ליום אחד – כדאי לקרוא את הסיפור באופן תיאטרלי ולנסות לאפיין כל חיה בקול ובתנועה.
הבנת הסיפור – תוכלו לשאול: מה קרמר רצה מחבריו? כיצד הם הגיבו? למה הוא ברח ליער? את מי הוא פגש שם? את מי הוא פגש בדרכו חזרה?. שיח רגשי בקבוצות קטנות – קרמר וחבריו "מתרגמים" את מגוון רגשותיהם להתנהגות, כפי שילדים בגיל הגן נוהגים לעשות; הם לא פעם מתקשים בהמשׂגה של הרגש ושל החוויה שהם מתמודדים איתה. שיחה על רגשות יכולה לסייע להם. התבוננות באיורים של קרמר בהתרחשויות השונות יכולה לסייע בפיתוח השיחה. חשוב לפתח את השיחה בכמה מפגשים. עלבון – מה זה להיעלב? ממה קרמר נעלב? כיצד העלבון גרם לו להתנהג כלפי חבריו? מה הייתם מציעים לקרמר לעשות במקום להציק לחבריו? מה, לדעתכם, היו חבריו יכולים לעשות כדי לא להעליב אותו? מעליב אותי – אֵילו דברים יכולים להעליב? האם מישהו העליב אתכם פעם? מה עשיתם כשנעלבתם? האם התפייסתם? כעס – האם גם אתם הרגשתם פעם שאתם כועסים ורוצים "להחזיר" למי שהכעיס אתכם? מה כדאי, לדעתכם, לעשות במצב כזה? פחד – תוכלו להתבונן באיור של קרמר ביער החשוך ולשאול: מה, לדעתכם, חש קרמר בזמן הזה? ממה הוא פחד? מפחיד אותי – האם, לדעתכם, כולם פוחדים לפעמים? מה אפשר לעשות כשפוחדים? מה עוזר לכם כשאתם פוחדים? רוגע – כדאי להתבונן יחד באיור האחרון שבו קרמר ישן ולשאול: איך קרמר מרגיש לדעתכם? מה עזר לו להירגע? על מה הוא חולם? כדאי להיעזר בדף"פרצופני רגשות", אגף שפ"י.
הצטרפות לקבוצה היא מיומנות מתפתחת ולעיתים מתסכלת ומעליבה, כפי שקרה לקרמר. שיחה – מדוע בעלי החיים לא רצו לשחק עם קרמר? – חשוב לשקף את חוסר הפניוּת של בעלי החיים ולעודד את הילדים לומר לחבר שמבקש להצטרף למשחק כשזה לא מתאים: "לא כרגע. אנחנו לא פנויים/יכולים לצרף מישהו נוסף, אולי בפעם אחרת."
נַקָּר, שַׁחֲרוּר, דוכיפת… – בסיפור משולבים בעלי חיים מוכּרים יותר ופחות. בקריאות חוזרות כדאי לבדוק בעזרת האיורים אֵילו בעלי החיים מתוארים במילים ובאיור גם יחד, אילו מתוארים בעמוד אחר, מי מופיע רק באיור, ואילו בעלי חיים אנחנו לא מכירים. קבוצות חקר – כל קבוצה תחפש בַּמקורות מידע על בעל חיים. התוצאות יוצגו בפני החברים בהמשך. להרחבה – לטאות בישראל
על היוצרים – מאיר שלו [2023-1948] – סופר ועיתונאי, כתב למבוגרים ולילדים. שלֵו נולד בנהלל וקיבל השראה לכתיבתו מהנופים, מבעלי החיים ומהאנשים של עמק יזרעאל. הוא הושפע מסיפורי התנ"ך, שעליהם למד מאביו יצחק שלֵו, שהיה סופר ומחנך. כדאי לצפות יחד בסרטון על מאיר שלו – קוד ה־QR שבגב בספר יוביל אתכן לסרטון. ספרי מאיר שלֵו ב"ספריית פיג'מה": "הטרקטור בארגז החול" יוסי אבולעפיה [נולד ב־1946] – מאייר, קריקָטוּריסט, אנימָטור וכותב ספרי ילדים עטור פרסים. אבולעפיה אייר את רוב ספריו של מאיר שלֵו. איוריו מרובי פרטים, קלילים, מחויכים ואוהבי אדם וטבע. ספרים באיורו של יוסי אבולעפיהשיצאו ב"ספריית פיג'מה": הטרקטור בארגז־החול אנשים טובים באמצע הדרך התרנגולים והשועל את זה! להעשרה – האתר של יוסי אבולעפיה
מילים ותמונות: מה הקשר? לפני קריאת הסיפור תוכלי לבקש מהילדים לדפדף בספר ולתאר מה עושה חנה-בננה בכל תמונה. בהמשך תקראו יחד את הסיפור. בכל פעם שאתם מגיעים למילים "בינתיים חנה-בננה מאוד ממהרת…" תוכלי לבקש מהילדים לתאר מה הם רואים בתמונה. האם חנה-בננה באמת "כמעט לא עוצרת"?
מיהן דמויות סבא וסבתא בחיי הילדים בגן שלך? האם יש שומר/ת, מבשלת, מתנדב/ת או כל אדם מבוגר אחר שמשמש עבור הילדים דמות של סב? אם תכנית זה"ב בגן פועלת בגן שלך כדאי מאד להתייעץ מראש עם המתנדבת לגבי שילובה בסיפור. אולי היא תרצה להגיע לגן לבושה בסינר ולהמחיז יחד אתך את הסיפור? אולי היא תבחר לשתף את ילדי הגן בסיפורים על הקשר שלה עם הנכדים שלה, או לבשל איתם דייסה או מאכל אהוב אחר?
כדאי שיהיו מספיק תחפושות ואביזרים בפינת הבית, שמעודדים שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כדי להעשיר את הסביבה בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים לשלוח קופסאות או חבילות ריקות של סולת, תבלינים, סוכר וכד'.
בסוף הסיפור חנה-בננה מרגיעה את סבתא. זו הזדמנות להעצים את הילדים ביכולתם להרגיע אחרים – חברים, וגם מבוגרים! כדאי להעלות דוגמאות מחיי הגן ולהזמין סיפורים מפי הילדים. תוכלי גם לבקש מהורי הילדים לשלוח לגן סיפורים על פעמים בהן ילדיהם הרגיעו אותם ועזרו להם להרגיש טוב יותר.
כיצד מארחים חבר? מה תפקיד המארח, ומה תפקידו של האורח? הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם הם לא תמיד יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, ולפעמים קשה להם להתחלק בחפצים. בעקבות הסיפור תוכלו לערוך רשימה של דרכים לסייע לאורח להרגיש בנח.
מקורה של מצוות הכנסת אורחים היא דווקא בהזמנת אדם שזקוק להזמנה. אפשר לערוך בגן מבצע בו יזמין כל ילד חבר חדש, כזה שעדיין לא היה אצלו בבית. זו הזדמנות מצוינת ליצור קשרים חדשים בין ילדים ולסייע לילדים שמתקשים חברתית.
אם תעקבו אחר מילות הסיפור והתמונות הנלוות, בוודאי תשימו לב לפער בין האיורים לבין הטקסט. תוכלו לקרוא שוב את הסיפור. בכל פעם שאתם מגיעים למילים "בינתיים חנה-בננה מאוד ממהרת…" תוכלו לבקש מילדיכם לתאר מה הם רואים בתמונה. האם חנה-בננה באמת "כמעט לא עוצרת"?
תוכלו לשחק עם ילדיכם את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה". על פי הסיפור "סבתא של חנה בננה בישלה דייסה", למי היא נתנה ולמי לא נשאר? הסיפור "סבתא של חנה – בננה בישלה דייסה" הוא בעצם שני סיפורים שמתרחשים בעת ובעונה אחת. תוכלו להמחיז יחד את הסיפורים. תחילה בקשו מילדיכם להמחיז את הדרך של חנה-בננה לבית של סבתא בזמן שאתם ממחישים את המעשים של סבתא. בהמשך תוכלו להחליף תפקידים. אם יש בני משפחה או חברים בסביבה, תוכלו לשתף גם אותם במשחק ולהעניק לכל אחד תפקיד של שכן אחר.
"על טעם וריח…": בסוף הסיפור מגלה חנה-בננה שהיא לא כל כך אוהבת דייסה. תוכלו לשאול את ילדיכם אם לדעתם חנה-בננה באמת לא אהבה את הדייסה, אילו מאכלים הם אוהבים במיוחד, ומה הם אוהבים פחות.
תוכלו להסביר לילדיכם שהשם "חנה-בננה" הוא שם חיבה, כינוי. אם לילדיכם יש שם חיבה, מי משתמש בו ומתי? האם יש להם כינוי שהם פחות אוהבים? איך מכינים דייסת סולת חמה ומתוקה?
אורה איל כתבה ואיירה יותר מ-70 ספרי ילדים. היא איירה ספרים רבים מאת מיטב סופרי הילדים הישראלים, ובהם מרים רות ("מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם" ו"הבית של יעל"), דויד גרוסמן (סדרת סיפורי "איתמר") ורונית חכם ("חמש מכשפות הלכו לטייל"). עם הספרים שאורה איל עצמה כתבה ואיירה נמנים: "בוקר בהיר אחד", "אוגבּו", "המלחמה האדירה", ועוד. סגנון האיור של אורה איל פשוט וקל לזיהוי, וספריה האהובים שימחו וממשיכים לשמח אלפי ילדים בישראל. אורה איל זכתה בפרסים רבים, ובהם עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער ופרס בן-יצחק.
סבתא של חנה בננה בשלה דייסה
שְׁמִירָה
לפני קריאת הסיפור עם הילדים אפשר לחלק לכל אחד עותק
לפני קריאת הסיפור עם הילדים אפשר לחלק לכל אחד עותק, לדפדף יחד ובכל עמוד לשאול "מה יש לילד ביד", "מה מצויר על השלט?", "מה לדעתכם קורה כאן?", "מי זה לדעתכם ומה הוא אומר לילד?"… בהמשך תקריאי את מילות הסיפור ותראו כמה הבנתכם את האיורים תאמה את הסיפור המילולי.
זרע של גזר
שְׁמִירָה
להסב את תשומת-לב הילדים לדרך שבה המבוגרים בסיפור מטילים ספק באמונת הילד
תוכלי להסב את תשומת-לב הילדים לדרך שבה המבוגרים בסיפור מטילים ספק באמונת הילד. מה בדיוק אומרים לו ההורים ומה אומר האח הגדול? אפשר לפתח שיחה על הקושי של המבוגרים להאמין שהגזר יצמח. למה לדעתם היה להם קשה להאמין שהגזר יגדל? (כדאי לרשום את תשובות הילדים על דף ולתלות את הרשימה על לוח ההורים.) תוכלו לשתף זה את זה בחוויות: האם קרה שלא האמינו לכם? איך מרגישים כשהסביבה מפקפקת במשהו שאתם בטוחים בו?
"זרע של גזר" הוא סיפור פשוט על אמונה גדולה. ילדים צעירים חושבים מחשבות על אמונה ושואלים שאלות – אך אנחנו, המבוגרים, לא תמיד מרגישים נוח לדבר על כך. הקריאה והעיסוק בסיפור "פותחים דלת" לשיחה בקבוצות קטנות אודות אמונה במה שאיננו רואים. באתר "גננת" בקישור כאן תוכלי לצפות בהרצאה של ד"ר אהרון דיטשר על העולם הרוחני של ילדים.
קשה להתאפק! הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות. תכונות אלה נחוצות להשגת מטרות רבות בחיים. אפשר להעלות דוגמאות להישגים שאת והילדים הגעתם אליהם לאחר מאמצים ולאחר המתנה ממושכת, ולשתף זה את זה בתחושת הסיפוק שנלוותה להישגים אלה. אפשר לבקש מהילדים להעלות הצעות לדברים שעוזרים לנו להמתין בסבלנות, לצייר את הרעיונות ולתלות אותם במקום מרכזי בגן.
בעקבות הקריאה אפשר להעמיק את הבנת הילדים בנוגע לגדילת ירקות ופירות. מה צומח מזרע כמו גזר? מה גדל בתוך האדמה? ומה גדל על עצים? אפשר להנביט זרעים או לשתול גינת ירק בחצר הגן. תוכלי לבקש מהילדים לצייר שלטים שמסמלים כל ירק, כמו השלט שצייר הילד בסיפור, לעקוב ולתעד את גדילת הירק.
זרע של גזר
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לערוך סיור בחדר הגן ולחפש את כל השלטים במקום
הילד בסיפור מכין שלט עם ציור של גזר, אשר מסמל את הירק שהוא זרע. אפשר לבקש מהילדים לערוך סיור בחדר הגן ולחפש את כל השלטים במקום. מה המשמעות של כל שלט? בהמשך אפשר להציע להם להכין שלטים נוספים, לגן או לבית, שיציינו איפה דברים שונים נמצאים.
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה. תוכלי להציע לילדים לצייר את ההתרחשות מתחת לאדמה, דף אחר דף, ויצור ספרונים שמתארים את הסיפור של הגזר. אפשר לערוך תערוכת הספרונים בגן.
בעקבות הסיפור תוכלו לערוך "סעודת גזר" בגן עם מאכלים שונים מגזרים: מיץ גזר, מרק גזר, סלט גזר, עוגת גזר ועוד! זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם להביא לגן מתכונים או מצרכים.
הילד בסיפור אינו אומר דבר, ואנחנו יכולים רק לשער מה הוא חושב ומרגיש כשכולם מטילים ספק בכך שהגזר יצמח. אילו היה מדבר, מה היה עונה להם, לדעתכם? אפשר לבחור בובות שיסמלו את הילד, את הוריו ואת אחיו, ולהזמין את הילדים להמציא דו-שיח בין הילד למשפחתו.
בסוף הסיפור הילד מוביל את הגזר בתוך מריצה. תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: לאן הוא לוקח את הגזר? איך מגיבים האחרים כשהם רואים את הגזר הענק? מה עושה בו הילד? אפשר לצייר או להמחיז סיפור המשך.
אלו ספרים נוספים יש בספריית הגן שלך, שקשורות לנושא? תוכלי לערוך תערוכה בפינה מיוחדת עם ספרים ושירים בעקבות "זרע של גזר". דוגמאות כוללות "אליעזר והגזר" מאת לוין קיפניס, "עוגת גזר" מאת מיריק שניר, ועוד. אם מתאים למשפחות הגן שלך, תוכלי לבקש מהילדים לחפש ספרים דומים בבית ולהוסיף אותם לתערוכה בגן.
הסיפור מזמן שיחה עם ילדים על הפוטנציאל הגלום בכל אחד מהם לעשות מעשי מנהיגות: מטרה, דחף ואמונה בצדקת הדרך. הפעולות אותן עושה הילד הקטן והדבקות המטרה למרות ספקנותה של הסביבה שלו מראות כי הסיפור הוא הרבה מעבר לגזר שצומח. מנהיגים נוצרים בעשיית מעשי מנהיגות: כך הילד הקטן: עקר עשבים, השקה, טיפח את הזרע בהתמדה ובסבלנות. עד שיום אחד "נבט הגזר" – מעשיו נשאו פרי הוא הגשים את משאלתו השיג את מטרותיו.
לפעמים הצורה לא פחות חשובה מהתוכן. "זרע של גזר" כתוב בפחות משמונים(!) מילים בעברית, ובכל זאת הסיפור מצליח להעביר לקוראים חוויה עמוקה, משמעותית ומעוררת תקווה. דברים קטנים, רגעים נקודתיים, בחיי הילדים לעתים בעלי משמעות חזקה אף יותר מאירועים מרעישים וגדולים. זה שיעור חשוב גם לנו, גם להורי הילדים.
המבוגרים בסיפור מטילים ספק בכך שהגזר יגדל. אפשר לדון עם ילדיכם בשאלות כמו: למה לדעתכם התקשו המבוגרים להאמין שהגזר יצמח? כשקראתם את הסיפור, האם האמנתם שהגזר יצמח באמת?
הסיפור הוא הזדמנות לקשר בין העלילה ובין החיים שלכם ולשתף זה את זה בחוויות שחוויתם: האם קרה לכם שלא האמינו לכם? איך מרגישים כשהסביבה מפקפקת במשהו שאתם בטוחים בו?
הילד בסיפור אינו אומר דבר, ואנחנו יכולים רק לשער מה הוא חושב ומרגיש כשכולם מטילים ספק בכך שהגזר יצמח. אילו היה מדבר, מה היה עונה להם, לדעתכם? אפשר לבחור בובות שיסמלו את הילד, את הוריו ואת אחיו, להתבונן יחד בתמונות בספר ולהמציא דו-שיח בין הילד למשפחתו.
בסוף הסיפור הילד מוביל את הגזר בתוך מריצה. תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: לאן הוא לוקח את הגזר? איך מגיבים האחרים כשהם רואים את הגזר הענק? מה עושה בו הילד?
הגזר גדל מתחת לאדמה, ולא על מדפי חנות ירקות! בעקבות הקריאה אפשר לבקר יחד בסופרמרקט או בחנות מכולת ולהסתכל על הירקות ועל הפירות השונים. מה צומח מזרע כמו גזר? מה גדל בתוך האדמה? ומה גדל על עצים? אילו מאכלים אפשר להכין מכל פרי וירק? ומה אנחנו אוהבים במיוחד לאכול?
זרע של גזר
שְׁמִירָה
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה
האיורים של קרוקט ג'ונסון מתארים את המתרחש מעל האדמה. תוכלו לקרוא שוב את הסיפור ולהציע לילדיכם לצייר את ההתרחשות מתחת לאדמה דף אחר דף. כך יהיו לכם שני ספרוני תמונות עבור "זרע של גזר": האחד שיספר את הסיפור של הילד ומשפחתו, והאחר – את סיפורו של הגזר.
בעקבות הסיפור תוכלו להכין עם ילדיכם מאכלים שונים מגזרים: מיץ גזר, מרק גזר, סלט גזר, עוגת גזר ועוד! להלן מתכון פשוט להכנת סלט גזר מתוק וטעים: בקשו מילדיכם שיעזור לכם לקלף ולגרד כמה גזרים אל תוך קערה. הוסיפו מעט מיץ לימון, סוכר וחופן צימוקים וערבבו הכול יחד. אפשר לכבד את כל המשפחה במעשה ידיכם. בתיאבון!
זרע של גזר
שְׁמִירָה
הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות
הסיפור "זרע של גזר" ממחיש את הסבלנות ואת ההתמדה הדרושות לגידול ירקות. תכונות אלה נחוצות להשגת מטרות רבות בחיים. אפשר לשתף את ילדיכם בהישגים שהגעתם אליהם לאחר מאמצים ולאחר המתנה ממושכת, ולספר על תחושת הסיפוק שנלוותה להישגים אלה.
כמו הקנגורו הכחול, ילדים רבים מבקשים לדעת שאנחנו "רואים אותם", שהם יקרים לנו, שלא שכחנו אותם בהמולה של המסגרת הקבוצתית. בעקבות הסיפור כדאי לחשוב על ילדי הגן שלך. האם יש ילדים שקטים יותר, מסתגלים, "מסתתרים" – שאולי זקוקים לחיזוק יתר לרגשות שלנו כלפיהם?
הסיפור על הקנגורו של מאיה הוא הזמנה לשתף חברים בגן בחוויות ביתיות ומשפחתיות. אפשר: לשוחח על רגשות מיוחדים כלפי חפצים, בובות או צעצועים. לבקש מהילדים להביא לגן בובות או צעצועים אהובים ולספר לחבריהם עליהם. לבקש מהילדים וההורים להכין דף שמתאר בובה אהובה שלהם, עם תיאור הבובה, מאיפה היא הגיעה, מה אוהבים לעשות איתה וכד'. לבקש מההורים לצלם את ילדיהם מחזיקים את הבובה או הצעצוע, להדפיס את התמונה ולקשט לה יחד מסגרת. אפשר להכין תערוכה בגן של צילומי הילדים עם הבובות.
האיורים המלווים את הסיפור רומזים על השינוי ברגשותיו של הקנגורו הכחול ככל שמתווספות עוד ועוד בובות למיטה של מאיה. בזמן שהילדים מדפדפים בספר אפשר לבקש מהם לחקות את הבעות הפנים של הקנגורו ולתאר במילים כיצד לדעתם הוא מרגיש בכל תמונה.
אפשר לשאול את הילדים: למה לדעתם מאיה הסכימה לתת לאחיה הקטן צעצועים רבים, אך לא ויתרה על הקנגורו הכחול? מה מדיניות הגן שלך בנוגע להבאת חפצים אישיים לגן? האם בגן יש חפצים או בובות בגן שקל יותר לחלוק, ואחרים מהם הילדים מתקשים להיפרד?
כדאי לחפש תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן. אפשר לספר יחד את העלילה לפי זווית הראייה של האח הקטן, ולנסות לחשוב כיצד הוא מרגיש בזמן קריאת הסיפור ובסופו.
האם לילדי הגן בובות שאינן קשורות אליהן, ושיהיו מוכנים לחלוק עם אחרים? אפשר לבקש מכל ילד להביא מהבית בובה, צעצוע או משחק ישן עליו הוא מוכן לוותר. יחד כדאי לחשוב למי לתרום את הבובות, כדי לשמח אחרים.
המתנות שמאיה מקבלת לאורך הסיפור חדשות ויפות, ואילו הקנגורו הכחול ישן ומוכר. לפעמים גם אנחנו מעדיפים את החדש והיפה מן הישן והמוכר. איך בוחרים על מה לוותר? קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדי הגן בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
לקנגורו הכחול צפוף במיטה של מאיה, אבל לעתים קרובות דווקא חמים ונעים לנו לשכב יחד במיטה! בעקבות הסיפור אפשר לשיר את השיר "שובבים במיטה" (המתחיל במילים "במיטה אחת לא כל כך גדולה") שכתבה והלחינה דתיה בן-דור ולהתגלגל יחד.
האם לילדיכם יש בובה או צעצוע שהם אוהבים במיוחד? קריאה משותפת של הסיפור על הקנגורו של מאיה מזמנת שיחה עם ילדיכם על רגשות מיוחדים כלפי חפצים, בובות או צעצועים.
תוכלו לצלם את ילדיכם מחזיקים בובה או צעצוע אהוב, להדפיס את התמונה ולקשט לה יחד מסגרת. התמונה הממוסגרת תשמש מזכרת גם בשנים הבאות; היא תזכיר לילדיכם את הקשר המיוחד שהיה להם עם הבובה.
הקנגורו הכחול של מאיה
שְׁמִירָה
לדפדף עם ילדיכם בספר ולבקש מהם לתאר במילים כיצד לדעתם הקנגורו מרגיש בכל תמונה.
האיורים המלווים את הסיפור רומזים על השינוי ברגשותיו של הקנגורו הכחול ככל שמתווספות עוד ועוד בובות למיטה של מאיה. תוכלו לדפדף עם ילדיכם בספר ולבקש מהם לתאר במילים כיצד לדעתם הקנגורו מרגיש בכל תמונה.
מאיה מדקלמת לפני השינה: "אני אוהבת אותך, קנגורו כחול". גם כשנוספים צעצועים חדשים היא מסיימת תמיד באותו פזמון. איך אתם מתכוננים לשינה? האם גם לכם יש דקלום, שיר מיוחד או טקס לפני השינה?
תוכלו לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתכם הסכימה מאיה לתת לאחיה הקטן צעצועים רבים, אך לא ויתרה על הקנגורו הכחול? האם לילדיכם יש חפצים או בובות שקל להם יותר לחלוק, ואחרים שהם אינם מוכנים להיפרד מהם?
הקנגורו הכחול של מאיה
שְׁמִירָה
לחפש עם ילדיכם תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן
תוכלו לחפש עם ילדיכם תמונות שרועי, אחיה הקטן של מאיה, מצויר בהן. אפשר לספר יחד את העלילה לפי זווית הראייה של האח הקטן, ולנסות לחשוב כיצד הוא מרגיש בזמן קריאת הסיפור ובסופו.
למאיה ולקנגורו הכחול יש קשר מיוחד, והוא אינו נחלש גם כשנוספות בובות חדשות. האם גם לכם יש יחסים מיוחדים עם חברים ובני משפחה? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על קשרים עם אנשים, ולחזק את הביטחון שלהם ברגשותיכם כלפיהם.
הקנגורו הכחול של מאיה
שְׁמִירָה
קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדיכם בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
המתנות שמאיה מקבלת לאורך הסיפור חדשות ויפות, ואילו הקנגורו הכחול ישן ומוכר. לפעמים גם אנחנו מעדיפים את החדש והיפה מן הישן והמוכר. איך בוחרים על מה לוותר? קריאה משותפת של הסיפור מעניקה הזדמנות לשיחה עם ילדיכם בנושא החלטות קשות והתלבטויות.
לקנגורו הכחול צפוף במיטה של מאיה, אבל לעתים קרובות דווקא חמים ונעים לנו לשכב יחד במיטה! אתם מוזמנים להתכרבל יחד, לקרוא ספרים במיטה, ובהשראת הסיפור להכניס למיטה בובות אהובות. תוכלו גם לשיר את השיר "שובבים במיטה" (המתחיל במילים "במיטה אחת לא כל כך גדולה") שכתבה והלחינה דתיה בן-דור.
תוכלו לשחק משחק דמיוני עם הילדים: אילו הייתם נוסעים למקום רחוק, מה הייתם לוקחים אתכם ומה הייתם משאירים מאחור? אפשר לשוחח עם הילדים על הרגשות המעורבים של אדון מינאסה בעזיבתו את הארץ הישנה.
אדון מינאסה הגיע לארץ החדשה מאתיופיה. מאיפה הגיעו בני המשפחה של ילדי הגן? כדאי לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להציג את ארצות המוצא במפה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולהכיר סוגים שונים של תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
בסוף הסיפור מבין אדון מינאסה כי הוא לא צריך להיפטר מהנעליים הישנות לטובת החדשות. הוא יכול למצוא להן שימוש חדש בארץ החדשה. תוכלו להזמין את הילדים לחפש בבית חפצים ישנים ששינו את ייעודם: צלחת סדוקה שהפכה לתחתית לעציץ, בגדים ישנים שנתפרו לשמיכת טלאים,…
הנעליים הישנות של אדון מינאסה
שְׁמִירָה
האם יש חפצים שהגיעו עם המשפחה מארץ רחוקה ועדיין משמשים אותה
האם יש חפצים שהגיעו עם המשפחה מארץ רחוקה ועדיין משמשים אותה, בהזדמנויות חגיגיות או יומיומיות? ניתן לערוך תערוכה בגן של פריטי ביגוד וחפצים שעברו במשפחה או שהגיעו מארץ אחרת. כדאי לבקש מההורים לכתוב כמה משפטים על מקור החפץ והמשמעות שלו עבורם. אם החפץ שביר, גדול או יקר מדי, אפשר לבקש מההורים לשלוח תמונה שלו.
הנעליים הישנות של אדון מינאסה
שְׁמִירָה
ערכת "גוונים" מכילה חומרים רבין ומגוונים להעשרת הנושא
האנשים בסיפור מכירים את אדון מינאסה מהארץ הישנה וזוכרים את הנעליים הישנות שלו. גם ילדים, אפילו אם אינם מהגרים ממדינה למדינה, עוברים בית, עולים לגן חדש… כמה נעים שיש מי שמכיר אותנו מהמקום הישן! תוכלו להזמין ילדים לשתף את חבריהם בחוויות ממעברי דירה, או מעברים אחרים. מה מקל על מעבר ממקום למקום?
כדאי להעשיר את חווית הקריאה גם בשירים- על עליה, על יהדות אתיופיה, ואפילו על נעליים… רעיונות: שיר השיירה, ושוב נצאה אל הדרך, שיר ישראלי, מה נועלים ועוד ועוד.
"הנעליים של אדון מינאסה" הוא גרסה לילדים של אגדת-עם אתיופית ששמעה הסופרת רונית חכם מפי ישיטו אמסלו, אשר שמעה את הסיפור ממשפחתה.
קהילת ביתא ישראל חיה לאורך דורות באתיופיה ושמרה בנאמנות על מסורות ומנהגים יהודיים. רוב בני הקהילה עלו ארצה במבצעים חשאיים (לרוב במבצע משה ומבצע שלמה), לאחר מסע רגלי ארוך וקשה. הסיפור מזמן הזדמנות יוצאת דופן לשתף את המשפחות בגנים בהם לומדים ילדי עולים מאתיופיה. אולי הורים יסכימו לספר לילדי הגן את סיפור המסע שלהם לישראל, ללמד את הילדים מילים באמהרית או להדגים ריקוד מסורתי, להכין איתם מאכלים, להראות תמונות, בגדים ואפילו נעליים משם…
הנעליים הישנות של אדון מינאסה
שְׁמִירָה
הרצאה מוקלטת אודות המורשת והתרבות של יהודי אתיופיה.
נועה קשורה מאוד לבובה הישנה שתפרה לה סבתא, וגם אוהבת בובות וצעצועים חדשים. תוכלו לשאול את ילדיכם אילו בובות וצעצועים הם אוהבים במיוחד, ולהיזכר יחד מי נתן או הכין אותם ובאילו נסיבות.
מאין הגיעו בני המשפחה שלכם? תוכלו לחלוק עם ילדיכם סיפורי עלייה ולהסתכל על תמונות מהארץ הישנה. אולי גם לכם יש חפצים או פרטי ביגוד ישנים, שאפשר למצוא אותם יחד.
הנעליים הישנות של אדון מינאסה
שְׁמִירָה
ילדים ומבוגרים זיהו את הנעליים הישנות של אדון מינאסה והחזירו לו אותן
תוכלו להמחיז את הסיפור עם ילדיכם. כל אחד בתורו משחק את התפקיד של אדון מינאסה ומחפש מקומות להחביא בהם את הנעליים. האחר מוצא אותם ומכריז: "הו, הינה הנעליים של אדון מינאסה!"
הנעליים הישנות של אדון מינאסה
שְׁמִירָה
בזמן קריאת הסיפור תוכלי ללבוש מעיל מיוחד, גדול ורך, ולבקש מאחד הילדים לשחק את הנכדה רותי.
הסיפור "המעיל של סבתא" הוא סיפור קטן, משפחתי, כמעט אינטימי. הווי הילדים בגן, לעומת זאת, מלא בחברים, רעש וגירויים ומתרחש במרחב הציבורי. כדאי להשקיע מחשבה כיצד בהתייחסותך לספר בגן את עדיין שומרת על "רוח הספר" ומאפשרת לילדים ליהנות ממנו גם בחיק המשפחה. עיסוק בסיפור על סבתא מחייב רגישות והיכרות עם משפחות הגן שלך. אם מתאים, אפשר לערוך "יום סבים" בגן בעקבות הספר, בו את נותנת במה לניסיון וחוכמת החיים של דור הסבים.
מיהן דמויות סבא וסבתא בחיי הילדים בגן שלך? האם יש שומר, מבשלת, מתנדב/ת או כל אדם מבוגר אחר שמשמש עבור הילדים דמות של סב? אם תכנית זה"ב בגן פועלת בגן שלך כדאי מאד להתייעץ עם המתנדבת לגבי שילובה בסיפור. אולי היא תרצה להגיע לגן לבושה במעיל רך עם כיסים ולהמחיש יחד אתך את הסיפור? אולי היא תבחר לשתף את ילדי הגן בסיפורים על הקשר שלה עם הנכדים שלה, וגם להעצים את הקשרים בינה לבין ילדי הגן?
כדאי שיהיו מספיק תחפושות ואביזרים בפינת הבית, שמעודדים שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. בנוסף למגוון מעילים תוכלי להביא ציוד לרפא חולים, שמיכות ו"בגדי סבתא" וכל דבר אחר שמתאים לעלילת הסיפור ועיסוק בערכים שמשתקפים בו.
בחודשי החורף ילדים (וגננות!) רבים חולים ונעדרים מהגן. קריאת הסיפור מזמנת עיסוק במחלות, תרופות וביקור חולים. רעיונות להתייחסות לביקור חולים בגן במדריך לגננת עבור "הדב מרגיש לא טוב" כאן, ו"תהיה בריא, מוריס מגי" כאן.
המעיל של סבתא
שְׁמִירָה
להזמין את הילדים להביא את החפצים או הבגדים לגן ולספר עליהם.
לילדים רבים חפצים או בגדים מיוחדים, שעוזרים להם להרגיש טוב יותר. מה היחס שלך להבאת חפצים אלה לגן? אפשר להזמין את הילדים להביא את החפצים או הבגדים לגן ולספר עליהם.
משחק מילים "זה כמו…": הסופרת מרים רות השוותה את המגע הרך של המעיל עם הרוך של פרווה של חתול. תוכלי לשחק משחק מילים עם הילדים: הכיני שקית גדולה ובה חפצים מחומרים שונים, למשל מתכת, פלסטיק, בדים שונים וכד'. כל אחד בתורו ממשש אחד החפצים ומכריז "זה רך כמו…, זה מחוספס כמו.. וכו'
זו הזדמנות להכיר לילדים את הסופרת מרים רות. האם יש בספריית הגן שלך ספרים נוספים מאת אותה סופרת? תוכלי לערוך תערוכת ספרים שלה בפינה מיוחדת בגן. דוגמאות אהובות כוללות "תירס חם", "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ועוד. אם מתאים למשפחות הגן שלך, תוכלי לבקש מהילדים לחפש ספרים של מרים רות בבית ולהוסיף אותם לתערוכה.
המעיל של סבתא
שְׁמִירָה
תוכלי ללמוד יותר על מרים רות, חייה ויצירותיה באתר דפדף כאן.
"אין עוד מעיל כזה בעולם!": תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם מיוחד במעיל של סבתא? אפשר לבקש מהם לתאר את המעיל במילים שלהם. אל תשכחו לציין את המגע המלטף ותכולת הכיסים שלו! האם גם להם יש חפצים או בגדים מיוחדים, שעוזרים להם להרגיש טוב יותר? זו הזדמנות להזכיר לילדיכם שמיכות, דובים או בדים אחרים שעוזרים להם להירגע.
התחפשות היא דרך מצוינת לפתח את הדמיון. כדאי להציע לילדיכם מגוון של בגדים ישנים, כובעים ואביזרי לבוש, אותם יוכלו לשלב במשחק שלהם. בעזרת מעיל גדול וצעצועים, תוכלו להמחיז יחד את הסיפור על רותי וסבתא.
לרבים מאתנו יש זיכרונות ילדות שקשורים למגע. האם גם לכם יש זיכרון רחוק של בגד מיוחד? בעקבות הסיפור תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרון ילדות שלכם ולספר על הקשר שהיה לכם עם בגד מיוחד, או עם סבים או עם דודים שלכם.
משחק מילים "זה כמו…": הסופרת מרים רות השוותה את המגע הרך של המעיל עם הרוך של פרווה של חתול. תוכלו להמציא משחק מילים עם ילדיכם: הכינו שקית גדולה ובה חפצים מחומרים שונים, למשל מתכת, פלסטיק, בדים שונים וכד'. כל אחד בתורו ממשש אחד החפצים ומכריז "זה רך כמו…, זה קר כמו…, זה מחוספס כמו…" וכד'.
המעיל של סבתא
שְׁמִירָה
לבקש מילדיכם להראות לכם את התמונות בהן רותי שוכבת חולה במיטה
תוכלו לבקש מילדיכם להראות לכם את התמונות בהן רותי שוכבת חולה במיטה. אפשר לשאול אותם: כשחולים, איך מרגישים? מה עוזר לנו להרגיש יותר טוב ולהחלים? זו גם הזדמנות לשוחח עם הילדים על "תרופות סבתא" ולשאול מבוגרים מאיתנו מה לדעתם התרופה הטובה ביותר לדכדוך קל, מצב רוח רע או הצטננות.
נעמי שמר כתבה שירים רבים שמתאימים לילדי הגן. בוודאי יתווספו במהלך השנה שירים נוספים פרי עטה למאגר השירים של הגן. אם כן, אל תשכחי להזכיר לילדים את "אנשים טובים" ולציין את האישה הטובה שחיברה עבורנו את כל השירים הללו!
אפשר להכין עם הילדים שירונים מאוירים של שירי הגן. רצוי לחשוב כיצד תרצי לערב את ההורים בפעילות היצירה, אולי בסדנאות להורים וילדים אחה"צ, או בחלוקת משימות משפחתיות שייעשו בבית. השיר הראשון בשירון – "אנשים טובים", כמובן! אפשר לייעד דף לכל שיר חדש שנלמד בגן, ובסוף השנה למסור למשפחות כמזכרת את השירונים האישיים של ילדי הגן.
אנשים טובים
שְׁמִירָה
שיחה עם הילדים אודות האבחנה (החשובה מאד!) בין "להיות טוב" לבין "להרגיש טוב"
השיר "אנשים טובים" מזמן שיחה עם הילדים אודות האבחנה (החשובה מאד!) בין "להיות טוב" לבין "להרגיש טוב". זו גם הזדמנות עבורך לחשיבה רפלקטיבית: מה את עושה בעבודתך עם ילדי הגן כדי לחנך אותם להיות "אנשים טובים", ולא רק "אנשים שטוב להם"? ואיך מתבטאת ה"שותפות לדרך" בעניין זה עם הורי הילדים?
אנשים טובים
שְׁמִירָה
בסוף כולם יראו איך כל הגן מתמלא באנשים טובים באמצע הדרך!
לעתים קרובות אנשים נחשבים טובים הודות למעשים לכאורה פשוטים, קטנים, יומיומיים. לא נחוצה גבורה יוצאת-דופן כדי לעשות טוב לאחר! לנו כמחנכות לגיל הרך תפקיד חשוב בעידוד התנהגויות פרו-חברתיות בקרב הילדים, גם כשהן עדיין בשלבים התחלתיים. אל תשכחי להבליט ניצנים של אמפתיה, עזרה לזולת ונתינה, וכך לעודד עוד ועוד מעשים טובים. בסוף כולם יראו איך כל הגן מתמלא באנשים טובים באמצע הדרך!
אנשים טובים
שְׁמִירָה
סייעי לילדים להכיר את האנשים הטובים בסביבת הגן שלך
סייעי לילדים להכיר את האנשים הטובים בסביבת הגן שלך. מי נכנס לגן כדי להביא לנו סחורה, לתקן את החשמל, לסייע בחינוך הילדים? האם מבקרים בגן סמינריסטית, בנות שרות, מתנדבי זה"ב בגן? האם יש שומר בכניסה או ניידת שמגיעה לבדוק לשלומנו? מה אפשר לעשות למען אותם אנשים טובים? כדאי לשתף את הילדים בהעלאת רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים. אל תשכחי: לוקח מעט מאד כדי לשמח את האחר!
הילדים יוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
אנשים טובים
שְׁמִירָה
לשוחח על כך שלעיתים דברים ואנשים טובים נמצאים ממש לידינו
אפשר לשוחח על כך שלעיתים דברים ואנשים טובים נמצאים ממש לידינו ואנחנו לא כל כך שמים לב אליהם. תוכלו למסד מסורת באחד המפגשים היומיים, בה כל אחד "פוקח את העיניים" ונזכר באנשים הטובים שעזרו באותו היום.
בעקבות "אנשים טובים" אפשר להשמיע או ללמד את הילדים עוד שירים מלאי תקווה ושמחת חיים שמחזקים ראייה אופטימית לחיים, לדוגמא: "בשנה הבאה", "מחר", "איזה יום שמח לי היום", "הנה מה טוב ומה נעים" ועוד.
איך קוראים ספר שהוא גם שיר? האם המנגינה מבלבלת אותנו? האם היא עוזרת לנו לשנן את המילים? איזו פעילויות מיוחדות כדאי לעשות עם ילדי הגן, שמתאימות במיוחד לשיר?
נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת בשנת 1930. שיריה מלווים את החיים במדינת ישראל במשך השנים; רבים מהם מתארים את הארץ – את נופיה ואת חיי היום-יום בה, ואחרים היו פסקול לאירועים חשובים ומרגשים בהיסטוריה של המדינה. השירים הראשונים של נעמי שמר נכתבו כאשר הייתה גננת ומורה למוזיקה של ילדי הקיבוץ, ושירים רבים שלה מוכרים לילדי הגנים עד היום.
נעמי שמר הייתה פזמונאית פורה מאוד, ועשרות משיריה מוכרים ואהובים על מבוגרים ועל ילדים כאחד. בין שיריה המוכרים: "ירושלים של זהב", "אלף-בית", "אצלנו בחצר", "הכול פתוח" ו"לו יהי". בשנת 1983 זכתה בפרס ישראל לזמר עברי. נעמי שמר נפטרה בשנת 2004 ונקברה בבית הקברות בכינרת.
תוכלי למצוא מידע רב באינטרנט על נעמי שמר, כולל קורות חייה, מילות השירים שלה והקלטות ביצועים שונים. קישור ראשוןקישור שני
"תפקחו את העיניים תסתכלו סביב…" היפה והטוב יכול להימצא בכל מקום ובכל רגע, אך לא תמיד אנו רואים אותו. אפשר לשתף את ילדיכם: אילו אנשים טובים שותפים לדרך שלכם? תוכלו להכין חוברת ולצייר את האנשים הטובים המקיפים אתכם – משפחה, חברים, צוות הגן ועוד.
רבים מן השירים שכתבה נעמי שמר מוכרים, תוכלו להיזכר בשירים נוספים שלה שאתם מכירים. האם גם ילדיכם מכירים את השירים? זו הזדמנות ללמד אותם שיר חדש, לשיר יחד שירים מוכרים ולהכין שירון לערב שירה משפחתי.
תוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
תוכלו לצאת יחד לטיול רגלי בשכונה ולהיות אנשים טובים באמצע הדרך! לפני היציאה נסו לחשוב יחד על רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים (לדוגמה: להשקות צמח שמחכה להשקיה, לפזר פירורים לציפורים, לברך לשלום ולחייך לאנשים ועוד-ועוד).
אילו אנשים טובים פגשנו היום? לפני השינה תוכלו לשבת יחד ולהיזכר באנשים טובים שפגשתם ובדברים טובים שקרו לכם היום. כל אחד בתורו, ילד והורה, יספר על אדם טוב שפגש או על דבר טוב שעשה למען אחר.
הסיפור "אות בבאר" נבחר הן בגלל המסר הטמון בו, הן בגלל דמותו של רבי עקיבא. טרם קריאת הסיפור, כדאי להכיר לילדים את רבי עקיבא, מומלץ לחשוב כיצד תרצי להציג אותו לילדים. אולי תרצי להתחפש, לתאר את הנוף והתקופה…
כדאי לעיין היטב באיורים. המאיירת ולי מינצי בחרה סגנון איור שמשקף את הסיפור: למשל, הקווים, סימני האותיות, האימרות המיוחסות לרבי עקיבא שמופיעות בעמוד האחרון ועוד. אפשר לבקש מהילדים לבחור אחד האיורים, להתבונן בו ולספר מה הם רואים.
הילדים יכולים להתנסות גם הם בטכניקה של ציור בחריטה. אפשר לכסות דף בצבעי פנדה ועליהם שכבה של צבע גואש מעורב בסבון כלים, ולבקש מהילדים לחרוט ציור או אותיות.
הסיפור המקורי נפתח במשפט: "בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום." לעומתו, בחרה שוהם סמיט לפתוח אחרת את עיבוד הסיפור לילדים צעירים. הטקסט, כמו האיורים, נותן מקום נכבד לכל אותם הדברים שידע עקיבא לעשות לפני שלמד קרוא או כתוב. כדאי לחשוב כיצד תרצי להציג את כל הדברים שילדי הגן יודעים לעשות, למה הם מסוגלים… וגם לתת ביטוי לשאיפות שלהם, מה חסר ומה יתווסף כשילמדו לקרוא.
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדפנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. הסיפור מזמין עיסוק בפתגם וחיבור עם ההווי של ילדים שונים בקבוצה. מה מסקרן אותנו, איך לומדים דברים חדשים, מתי ואת מי שואלים, איך ואיפה מחפשים מידע… כדאי להוסיף דוגמאות מהניסיון האישי שלך ולהזמין דוגמאות מהורי הגן. כך תעודדי את הילדים לא להתבייש לשאול ותדגישי בסיפורים אישיים ש"לעולם לא מאוחר ללמוד".
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לחבר את הסיפור על רבי עקיבא עם דמויות נוספות ולשוחח על מהות העבודה של הרועה והתכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כמנהיג חכם ומורה גדול בישראל.
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כחכם ומורה גדול בישראל.
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדופנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם? האם יש דברים שילדיכם יודעים ואתם לא? אל תתביישו לשאול אותם!
כדאי להציג לילדים את כריכת הספר ולשאול אותם: איזו חיה רואים בתמונה – ברווז או ארנב? האם כולם ראו אותה חיה? אפשר לבקש מהילדים לנסות להסביר לחבריהם כיצד לזהות את הברווז או הארנב. האם הצליחו לשכנע את חבריהם? אילו הייתם צריכים להכריע כקבוצה, מה הייתם קובעים: האם זה ברווז או ארנב? האם ההכרעה הקבוצתית חשובה או משמעותית?
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": הילדים מתחלקים לזוגות. כל אחד בתורו משרבט ציור מופשט, ועל המשתתף השני לזהות בתוך התמונה דמות או עצם מוּכּרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותם בצבע.
בסוף הסיפור מתחלפות נקודות המבט. מי שקודם לכן ראה ברווז מאמין עכשיו שזהו ארנב, ולהפך. אפשר לשוחח עם הילדים, להזכיר להם חוויות משותפות ולשתף אותך בניסיון החיים שלכם: האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר? איך משכנעים מישהו להסתכל על המציאות דרך העיניים שלנו?
אפשר ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!): מחשיכים את החדר ומאירים קיר אחד בפנס או במנורת קריאה חזקה. ממקמים את הידיים ליד מקור האור ויוצרים באמצעות האצבעות צורה של חיה. האם ניתן לזהות את החיה לפי הצלליות שעל הקיר? האם זהו ארנב או ברווז? בהמשך תוכלו ליצור חיות נוספות בעזרת כפות הידיים.
איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלו להציג לילדים תמונות של תעתועי ראייה או אשליות אופטיות, ולבקש מהם לספר מה הם רואים. שתי דוגמאות נודעות לתמונות "מבלבלות" הן תמונת האישה הזקנה והעלמה, והתמונה של כוס היין ושני הפרצופים.
הידעתם? סיפור הילדים "ברווז! ארנב!" מבוסס על תעתוע ראייה שצייר פסיכולוג אמריקני בשם ג'וסף ג'סטרו ב- 1899, ופרסם במאמר מדעי על הקשר בין המוח לבין ראייה. מאז פורסמו תמונות נוספות של ברווז-ארנב, כמו זו, וכן תעתועי ראייה של חיות אחרות כמו חמור-כלב ים, וברבור-סנאי .
כשקראתם לראשונה את הספר, איזו חיה ראיתם – ברווז או ארנב? האם גם ילדיכם ראו את הדברים באותו אופן? האם הצלחתם בקלות לראות בכל פעם את בעל החיים באופן אחר? אילו הייתם צריכים להכריע, מה הייתם קובעים: האם זה ברווז או ארנב?
ברוז? ארנב!
שְׁמִירָה
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך?
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": כל אחד בתורו מצייר ציור מופשט, ועל המשתתף השני לזהות בתוך התמונה דמות או עצם מוּכּרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותם בצבע.
איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלו להציג לילדיכם תמונות של אשליות אופטיות ולבקש מהם לספר מה הם רואים. שתי דוגמאות נודעות לתמונות "מבלבלות" הן תמונת האישה הזקנה והעלמה, והתמונה של כוס היין ושני הפרצופים (ניתן למוצאן באינטרנט אם תחפשו "תעתועי ראיה") – מה אתם רואים כשאתם מביטים בתמונות?
ברוז? ארנב!
שְׁמִירָה
האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר?
בסוף הסיפור מתחלפות נקודות המבט. מי שקודם לכן ראה ברווז מאמין עכשיו שזהו ארנב, ולהפך. האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר? איך משכנעים מישהו להסתכל על המציאות דרך העיניים שלנו?
אפשר ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!): מחשיכים את החדר ומאירים קיר אחד בפנס או במנורת קריאה חזקה. ממקמים את הידיים ליד מקור האור ויוצרים באמצעות האצבעות צורה של חיה. האם ניתן לזהות את החיה לפי הצלליות שעל הקיר? האם זהו ארנב או ברווז? בהמשך תוכלו ליצור חיות נוספות בעזרת כפות הידיים.
בטרם קריאת הסיפור כדאי לוודא שהילדים יודעים מהו פחם ומכירים את המקצוע של מוכר פחם. אפשר להביא לגן כמה חתיכות של פחם, ולספר להם כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. תוכלו גם להזכיר להם את הסיפור על חנהל'ה ושמלת השבת, שם מוזכר הפחם שלכלך את שמלתה של חנהל'ה.
כדאי לאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים ולשים לב לפרטים – למשל, איך בחרה המאיירת להציג את הבית והעיירה בצפון אפריקה של פעם, מה לובשים גיבורי הסיפור, איך נראה המשתה החגיגי וכד'. האם זה דומה לסביבה שלכם?
תאכל מעיל, תאכל
שְׁמִירָה
לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את הילדים? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
אפשר לקשט את הגן כמו העיירה של מרקו ולהוסיף פריטים של סעודה חגיגית: בדים צבעוניים, כלי נחושת, כריות וכד'. ניתן גם להשוות עם סיפורים דומים על משתים, ארמונות וסעודות – לדוגמה, כשעוסקים בפורים בגן.
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
בעקבות תיאור המשתה בסיפור אפשר לשוחח עם ילדי הגן על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש טקס, שירים או ריקודים מיוחדים? אפשר לשאול את הילדים אם הם נכחו באירוע כזה. האם לבשו בגדים מהודרים? איפה זה התקיים, האם היו הרבה מוזמנים, האם הם רוצים לשתף את חבריהם בחוויה?
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. אפשר לשוחח עם הילדים על בעלי מלאכה ומקצועות שונים, ולהדגיש את הכבוד והערך שבכל תפקיד.
"איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (אבות, ד', א'): האורחים בחתונה לומדים ממרקו שיעור חשוב על מתן כבוד. בעקבות הפתגם "אל תסתכל בקנקן", תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חיצוניות ועל פנימיות, למנות יחד סגולות חיצוניות ופנימיות ייחודיות של בני המשפחה, ולהדגיש את חשיבות מתן הכבוד לכל אדם, לא משנה כיצד הוא נראה או כיצד הוא לבוש.
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את ילדכם? ואתכם? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
בסיפור מתואר כיצד יהודי צפון אפריקה ציינו פעם אירועים משמחים במעגל החיים. אפשר לשוחח עם הילדים על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש שירים וריקודים מיוחדים? האם ילדיכם השתתפו בחתונה או באירוע שמח אחר? אפשר לחפש תמונות משמחות, ולהיזכר בחתונה או בשמחה אחרת שחגגתם בהן.
אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות, או להעלות הצגה משפחתית המבוססת על הסיפור. רצוי לדאוג לתחפושות מתאימות: בגדים בלויים, איפור שחור, בגדי חתונה, מעיל מהודר וכדומה.
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. כדאי לספר לילדיכם מהו פחם, כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם, ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. בהמשך תוכלו לשאול את ילדיכם אלו מקצועות הם מכירים. אם תרצו, אפשר לשתף אותם בעבודה שלכם. מה אתם אוהבים בה? מה מביא לכם סיפוק?
"תרנגולת אחת קטנה" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי. לצד למסר הערכי הטמון בסיפור, הוא מפגיש את הילדים עם דמות ידועה מהמקורות. לפני שאת קוראת את הספר עם הילדים כדאי להכיר לילדים את ר' חנינא בן דוסא ולתאר את התקופה בה התרחש הסיפור. אפשר ללבוש בגדים מתאימים ולהציג את עצמך כאישתו של הרבי, תוך ציון אישיותו ואורח חייו, התקופה ההיסטורית בה מתרחשת העלילה ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה של הסיפור.
תרנגולת אחת קטנה
שְׁמִירָה
להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני
תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני: תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה, נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה – נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב). כך אנו למדים כי בזמן העלייה לרגל לבית המקדש היתה מונחת אבן גדולה בירושלים או בסביבתה, אליה היו מגיעים אנשים שאיבדו או מצאו דבר-מה. אנשים היו עומדים ליד האבן ומכריזים על אבידות. מי שאבד לו חפץ היה מתאר אותו לפי סימנים ייחודיים, ואם הצליח בתיאור – המוצא היה מחזיר לו אותו. ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבידות ומציאות במקומות ציבוריים).
אפשר לשחק את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ בחדר. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
הטקסט והאיורים שבספר מתארים באופן ציורי כיצד הלך והתמלא הבית של משפחת בן דוסא באפרוחים וגדיים עד שהיה צפוף מאוד. תוכלו לדאוג לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי באביזרים מתאימים כדי לעודד המחזת הסיפור ושילוב תוכנו במשחקי "כאילו" של הילדים.
למרות העוני של משפחתו, ר' חנינא בן דוסא לא שמר לעצמו את התרנגולת ולא ביקש כל תגמול על שמירתה עד שהשיב אותה לבעליה. אפשר לשאול את דעתם של הילדים: האם הם חושבים שהוא התנהג כראוי? למה לדעתם הוא לא ביקש תמורה למעשיו? ומה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת כשנודע לו שהרבי שמר עליה ואף הגדיל את ערכה?
בסוף הסיפור אנו פוגשים את המשפחה שאיבדה את התרנגולת. אפשר לבקש מהילדים לתאר כיצד עברה עליהם התקופה שבה משפחת בן דוסא שמרה עבורם על התרנגולת ואפרוחיה, ולבקש מהם להמשיך את הסיפור ולהציע סוף אחר.
המִשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה (משנה, בבא מציעא ב ז). אפשר לשחק בשניים את "משחק הסימנים": משתתף אחד עוצם עיניים, והמשתתף השני בוחר חפץ קטן ומסתיר אותו. הוא מתאר את החפץ על פי סימנים מזהים, ועל המשתתף הראשון לנחש מהו החפץ שהוסתר.
הבית של משפחת בן דוסא הלך והתמלא אפרוחים וגדיים עד שהיה צפוף מאוד. הילדים ואתם מוזמנים להציג את הסיפור. תוכלו לאפיין את הדמויות בעזרת אביזרים פשוטים, כמו מטפחת או כובע, ולהיעזר בבובות של חיות.
אפשר להכין תרנגולת מצוירת ולשחק "איפה התרנגולת האבודה?": מניחים את כף היד על דף נייר כך שהאגודל מופרד מארבע האצבעות האחרות, ומשרטטים את קווי המתאר של כף היד. האגודל הוא הראש, והאצבעות הן כנפיים. מוסיפים רגליים, כרבולת ומקור וגוזרים את התרנגולת שנוצרה. אחד המשתתפים מחביא את התרנגולת, ועל המשתתפים האחרים למצוא אותה. המחביא מכוון את המחפשים אל התרנגולת שהלכה לאיבוד על ידי רמזים של "חם" – "קר".
תרנגולת אחת קטנה
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור אנו פוגשים את המשפחה שאיבדה את התרנגולת
הנכדה ושתי הסבתות חוגגות את יום ההולדת של אביגיל בתה ועוגה (והכלבלב – משתתף על-פי דרכו). איך מציינים יום הולדת בגן שלך? איך הילדים חוגגים בבית? זו הזדמנות לדבר עם הילדים (וההורים!) על מסיבות יום הולדת, ולהזכיר מה באמת חשוב ביום הולדת. לפעמים כל מה שצריך הוא מסיבת תה קטנה עם משפחה וחברים שאוהבים.
שתי הסבתות אוהבות מאד את אביגיל. לא לכל הילדים יש שתי סבתות, אך לכולם יש מי שאוהב אותם! תוכלי להציע לילדים להביא צילומים מהבית של בני משפחה וחברים שאוהבים אותם, וליצור בגן קולג' משותף של "מי אוהב אותנו".
ילדים רבים אינם אוהבים שינויים בתכניות. האם יש לך דרך מיוחדת שעוזרת לך ולילדים לקבל את השינויים שנכפים עליהם? הסיפור מזמן שיחה על שינויים ומעברים, הפתעות והרפתקאות. תוכלי להיעזר בסיפור, תוך ציון הביטוי "גם זו לטובה". אפשר להדגים זאת באופן יזום או תוך ציון התרחשויות מחיי הגן, למשל: ציור או בנייה בקוביות שהחלה כמגדל והסיימה במשהו אחר, טיול שהתבטל בגלל הגשם, תבשיל שלא יצא כמתוכנן וכד'. נשמח לקבל את הרעיונות שלך ולהעלות אותם לאתר!
צילה וגילה
שְׁמִירָה
להכין עם ילדי הגן חוברות אישיות עם הכותרת "גם זו לטובה"
תוכלי להכין עם ילדי הגן חוברות אישיות עם הכותרת "גם זו לטובה". כל פעם שתכניות משתנות או הילדים מצליחים להתגבר על אכזבה או תסכול, יוכלו לציין זאת בציור תוך החוברת האישית. רצוי לשתף גם את ההורים, כדי שייכללו בחוברת גם אירועים בבית שהתפרשו לטובה.
משחק "סולמות וחבלים" הוא משחק אהוב, בו הפתעות יכולות לעכב (כאשר יורדים בחבל), אבל גם לשמח מאד (כשעולים בסולם). יחד עם ילדי הגן תוכלי ליצור לוח משחק מיוחד: "בדרך ליום ההולדת". ה"חבלים" יופיעו כאשר יהיו עיכובים בדרך. ה"סולמות" יהיו ההפתעות הנעימות שמובילות היישר למסיבה.
שמואל כץ אייר את הספר "צילה וגילה" בשנתו האחרונה בחיים, ולא זכה לראותו בדפוס. אפשר לקרוא יותר על הצייר והמאייר שמואל כץ כאן. האם יש ספרים נוספים בספריית הגן, אותם אייר שמואל כץ? (רמז: בין היתר, הוא אייר את "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג.)
בתוך הסיפור משולבות מלים צבעוניות. נחמד לזהות אותן לפי הצבעים. את מי מתארות המלים הוורודות? ובאילו צבעים כתובות המלים "עוגה"? ו"תותים"? הילדים יכולים לקחת חלק בסיפור, על-ידי אמירת מלה צבעונית שקל להם לזהות. תוכלי גם לבקש מהילדים להעניק צבעים שונים למילים אחרות שהם מכירים, להסביר למה בחרו את הצבעים, ולערוך תצוגת מילים צבעוניות על קירות הגן.
בסוף הסיפור הכלבלב החמוד מצא בית חם, ואביגיל קיבלה מתנה שובבה. הילדים יוכלו ליצור בובות אצבע קטנות של אביגיל ושל הכלב. הכלב יכול לספר לאביגיל מה קרה בדרך, והילדה תספר לו מה עשתה כשחיכתה לסבתות שיגיעו.
לפני שנים רבות חי בארץ ישראל חכם בשם נחום איש גם-זוּ. ומדוע נקרא כך? מפני שעל כל דבר היה אומר "גם זוּ לטובה". אפילו כאשר פקדו אותו קשיים, הצליח לראות בכל דבר גם את הצד החיובי. (תלמוד בבלי, תענית, כ"א, א). לפעמים קורים לכל אחד מאיתנו דברים שלא תיכנן, או לא ציפה להם. אבל שינויים בתכניות יכולים להיות הזדמנות לתכנית אחרת, טובה לא פחות.
צילה וגילה ממהרות ליום ההולדת של נכדתן, ופתאום – הדרך פקוקה! גם העוגה נמעכה. איזו צרה! ברגע הראשון כולם קצת עצובים, אבל מיד הופכים את הרעה לטובה: הסבתות מכבדות את כולם בעוגה שהכינו. כך הופך הקושי לברכה, והעיכוב, ל"מותק של פקק".
בתוך הסיפור משולבות מלים צבעוניות. נחמד לזהות אותן לפי הצבעים (אין צורך שהילדים יקראו ממש את המלים). את מי מתארות המלים הוורודות? ובאילו צבעים כתובות המלים "עוגה"? ו"תותים"? הילדים יכולים לקחת חלק בסיפור, על-ידי אמירת מלה צבעונית שקל להם לזהות.
"הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" – לפעמים, ישיבה עם אנשים זרים, (בתור לאוטובוס, בגן משחקים), יכולה להפוך ל"שֶׁבֶת אַחִים". אפשר להזכר יחד באנשים נחמדים שפגשתם, אשר הפכו את המצב לנעים הרבה יותר. למשל: האיש שעזר להוריד עגלה מהרכבת, האשה שכיבדה מהביגלה שלה בתור לרופא, הילדים שחלקו נדנדה ועוד.
שתי הסבתות אוהבות את אביגיל. תוכלו להציע לילדים לצייר את אביגיל, וסביבה מי שאוהב אותה מאד. אולי הילדים ירצו להוסיף ציור עם דמותם שלהם במרכז, ומסביבם, מי שאוהב אותם.
המכונית נוסעת במנהרות ועולה על גשרים. אתם מוזמנים לבנות מסלול למכונית, "לצאת למסע" ובכל תחנה לצרף לנסיעה "חבר" ולעזור לו להגיע ליעדו. זכרו שברכב של צילה וגילה, רק העוגה לא חגרה חגורת בטיחות… והקפידו לחגור את הנוסעים שלכם.
צילה וגילה
שְׁמִירָה
האם קרה לכם שהלכתם לאיבוד אבל הגעתם למקום חדש ומפתיע?
האם קרה לכם שהלכתם לאיבוד אבל הגעתם למקום חדש ומפתיע? זו הזדמנות לספר על כך לילדיכם: על האכזבה והתיסכול (אם היו), ועל החוויה הטובה שהיתה לכם לבסוף.
"גם זו לטובה": עצירה פתאומית מפסיקה את הנסיעה הנינוחה. כל אחד מהנוסעים מאוכזב מהפקק שנוצר. תוך כדי דפדוף משותף בספר, תוכלו לגלות מצבים לא נוחים שהפכו בסופו של דבר לרגעים משמחים.
לא כולם אוהבים לשנות תכניות. האם יש לכם דרך מיוחדת שעוזרת לכם ולילדיכם לקבל שינויים? משחק "סולמות וחבלים" הוא משחק אהוב, בו הפתעות יכולות לעכב (כאשר יורדים בחבל), אבל גם לשמח מאד (כשעולים בסולם). מי שאוהב זאת יוכל ליצור לוח משחק מיוחד: "בדרך ליום ההולדת". ה"חבלים" יופיעו כאשר יהיו עיכובים בדרך. ה"סולמות" יהיו ההפתעות הנעימות שמובילות היישר למסיבה.
כדי לעודד את עצמכם ברגעים שמשהו משתבש, אפשר להכין שלט "גם זו לטובה". כתבו את הפתגם ותנו לילדיכם לקשט אותו. תלו את הפלקט במקום בולט בבית, והוא יזכיר לכם את האפשרות שדברים יסתדרו לטובה.
כלבלב החמוד מצא בית חם, ואביגיל קיבלה מתנה שובבה. כייף ליצור בובות אצבע קטנות של אביגיל ושל הכלב: ציירו או העתיקו את דמויותיהם על דף, ובעזרת "גב" של נייר שתצמידו בקצוות בעזרת שדכן, יתקבלו בובות שאפשר ללבוש על האצבעות. הכלב יכול לספר לאביגיל מה קרה בדרך, והילדה תספר לו מה עשתה כשחיכתה לסבתות שיגיעו.
סוף טוב הכל טוב: הנכדה ושתי הסבתות חוגגות בתה ועוגה (והכלבלב – משתתף על-פי דרכו). תוכלו לערוך מסיבת תה קטנה ולהזמין אליה חברים שאוהבים "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים [וחברים] גַּם יָחַד". לסיום, איזה כיף לשיר יחד את השיר האהוב "הנה מה טוב ומה נעים".
כיום לא מקובל לכנות ילדים בשמות כמו "ילד רע", אלא להצביע על ההתנהגות והמעשים, שיכולים להיות פוגעים, לא מקובלים, מוּטעים ועוד.
"הילד הרע" מעניק לנו הזדמנות לעסוק עם הילדים בשאלות מורכבות ביחס לאחריות אישית והאפשרות לשינוי:
איך אנו מסבירים את מעשיו של גד? מה גורם לו להתנהג כך? כיצד לדעתנו מרגיש גד כשהוא "מתבלבל" במעשים או בשפה? האם "הילד הרע" הוא חלק מגד, או דמות חיצונית – כפי שצייר דני קרמן? מהו הערך של דוגמא אישית, כשקוראים את תגובות המבוגרים למעשיו של גד? כיצד מתייחסים למשאלה של גד בסוף השיר?
המסורת היהודית מכירה בקיומם זה לצד זה של טוב ברע בכל אחד מאיתנו. ביהדות מכנים אותם יצרים: יצר טוב, ויצר רע. על ילדים ומבוגרים כאחד להשקיע מחשבה ומאמצים רבים כדי להתמודד עם הרע.
איך ילדים לומדים לשלוט ביצרים ודחפים שלהם? במגוון אמצעים: דוגמא אישית, שיחות והסברים, סיפורים והמחזות, ותרגול חוזר.
נצלו אירועים בגן בהם ילדים מתאפקים ומווסתים את עצמם – וגם אירועים בהם הם אינם מתנהגים כראוי -ל"הזדמנויות למידה", כדי לציין את האפשרויות והבחירה העומדות לפנינו. אפשרו לילדים לתקן את עצמם, ושבחו אותם על נסיונותיהם "לכבוש את היצר" ולהפוך לגיבורים! (שימו לב לשורש המשותף למילים "גיבור", ו"להתגבר")
שירי תנועה וידיים עם שינוי בקצב הם הזדמנות יפה לתרגל שליטה עצמית: שולטים בגוף שלנו, ולא נותנים לו לשלוט בנו! כך מעודדים ילדים ליטול אחריות על הידיים, הרגליים, הפה…
מי הגיבור שלי? האם הגיבורים של ההורים שונים מאלה של הילדים? אולי הגיבור שלי הוא חבר או בן משפחה שהתגבר על קושי – הצליח לקשור שרוכים, התגבר על ליקוי או מחלה, למד לרכוב על אופניים. אולי הוא מישהו מפורסם שעשה טוב לאחרים. ואולי הוא אדם עם כח, שנלחם באויב וניצח.
חודש כסלו וחגיו עוסקים רבות באור וחושך. זכרו: לחושך תפקיד חשוב. הרי בלעדיו אין משמעות לאור!
גד מנסה לגרש את "הילד הרע". שירו "באנו חושך לגרש!" והתייחסו לדימויים שונים של חושך, כולל ה"חושך" שבמעשים.
מתי אותה פעולה נחשבת טובה, ומתי היא נחשבת רעה? חשבו על הילדים על דוגמאות: למשל, אסור לבעוט בחפץ או חבר, אבל רצוי מאד כשמשחקים כדורגל! בבית או בגן לא צועקים, אבל כן מותר לצעוק כדי שישמעו אותנו מרחוק.
אור וחושך, טוב ורע קיימים זה לצד זה בתוך עצמנו ובעולם כולו. אפשר להמחיש זאת תוך יצירה, לדוגמא:
תנו לילדים לצייר ציור בצבע שעוה על דף. כסו את הדף כולו בצבע פנדה שחור, תנו לילדים "לקלף" את החושך מהדף, וגלו תחתיו ציור מואר וצבעוני.
הצמידו זה לזה שני בריסטולים, אחד לבן והשני שחור, וגזרו דמות של ילד או ילדה משני בדפים. חברו יחד את הדמויות וקשרו אותן למקל. צרו כך בובה על מקל שהיא מייצגת את קיומם של טוב ורע בתוך אותה דמות. תוכלו להמחיז בעזרת הבובות סיטואציות בהן הדמות מתחילה בשחור, עושה שינוי בהתנהגות והופכת ללבן. תוכלו להדגיש את האחריות במעשינו, בכך שאנו בוחרים איזה צד להבליט.
ניתן גם ליצור בובה של גד ו"הילד הרע", בדומה לאיורים של דני קרמן: גזרו דמות של ילד מבריסטול לבן. גזרו דמות קטנה יותר מבריסטול שחור, והצמידו אותו לדמות של גד בעזרת סיכה מפוצלת. הילדים יוכלו להזיז את הדמות השחורה בהתאם למצב: כאשר הוא "צץ" מחוץ לגד, מה קורה? ומה גד עושה כדי לשלוט בו? (הוא מנסה לגרש אותו החוצה לא להכניס אותו פנימה)
למסורת היהודית ביטויים וכללים רבים שעוסקים בהתנהגות ראויה. לכולנו קשה לפעמים לשלוט בעצמנו, ואנו לא תמיד יודעים כיצד לנהוג. במִשְׁנָה נאמר: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד א). משמעות המילה "כובש" היא "משתלט", והחכמים מספרים על שני סוגי כובשים: האחד, אנשים חזקים שיכולים לנהל מלחמה ולהשתלט על עיר, והאחר, אנשים חזקים שיכולים לשלוט על יצרם, "לכבוש" אותו. חכמי המִשְׁנָה אומרים, כי מי שמסוגל להתגבר על יצרים שקיימים בתוכו ולשלוט בעצמו, הוא-הוא הגיבור האמיתי! שליטה עצמית מהווה אתגר למבוגרים ולילדים כאחד. כמו גד בספר, ילדים צעירים לומדים לכבוש את הדחף שלהם להכות או להעליב. כיצד לדעתכם חש ילד שהצליח להתגבר?
גד מרגיש כי יש בו "ילד רע" שמציק ומפריע. שוחחו ביניכם: האם באמת יש "ילד רע" בתוכו? מי מקלל את הדודה ודוחף את יוכבד: גד, "הילד הרע" או שניהם גם יחד? היכן נמצא "הילד הרע" כשגד אינו כועס? מה דעתכם?
המאייר דני קרמן בחר לצייר את "הילד הרע" כצל קטן של גד. התבוננו בשניהם. מה עושה "הילד הרע" בשעה שכועסים על גד? בחרו באחת התמונות והמציאו "שיחה של צלליות" בין שתי הדמויות בעזרת הידיים שלכם: האירו על הקיר עם פנס או מנורה חזקה. אחד מכם ייצור צלליות בידיו כאילו היה "הילד הרע", והשני יענה לו בשם גד.
המבוגרים מתרגזים על גד: אבא אומר שהוא מתנהג כמו תינוק, אמא של יוכבד קוראת לו "פרא אדם", וסבתא כל כך כועסת עד שהאף שלה הופך ירוק. מה דעתכם על התנהגות המבוגרים שמדברים עם גד?
הילד הרע
שְׁמִירָה
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס. מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת? איך מתמודדים עם תוצאות הכעס, אם כבר התעורר?
גד מספר: " כבר ניסיתי הכול… כדי לגרש את ה'ילד הרע'." לאורך הספר משובצים שבעה איורים שמתארים את הניסיונות של גד להתמודד עם ה"ילד הרע". התבוננו בהם ונסו לזהות כיצד הוא מתמודד.
גד שואל: "מה לעשות בו, 'בילד הרע'?" כמו לגד, לכל אחד מאיתנו יצרים והתנהגויות שאיננו גאים בהם. בחרו התנהגות שהייתם רוצים להתגבר עליה ובכך להפוך לגיבור או גיבורה! צרו "סמל גבורה" שאותו יקבלו הגיבורים (לדוגמה: מדליה, כתר, מדבקה, ועוד) והעניקו אותו לילדים כשהם מתגברים על עצמם ומתנהגים כמו בוגרים.
ה"ילד הרע" מציק לפעמים, אך יש בו גם תכונות טובות, כמו: תעוזה, עצמאות ורצון. מפתיע, אך הוא אפילו יודע לרקוד! בעטיפה הפנימית מצוירת סדרה גדולה של תמונות "הילד הרע". כאשר מתבוננים בה ברצף, נראה כאילו הילד הפך את הכעס שלו לריקוד . אתם מוזמנים לרקוד איתו. בחרו כמה תנועות שהילדים יבצעו והרכיבו מהן ריקוד קטן. תוכלו ללוות את הריקוד בשירה או בתיפוף.
בספר קֹהֶלֶת כתוב: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קֹהֶלֶת יא, א). קֹהֶלֶת מתאר תמונה מעט דִמיונית של אדם שמניח את הלחם שלו במים, ונותן לו לשוט עם הזרם. לאן שט הלחם? מי מקבל אותו? אנחנו לא בדיוק יודעים. קֹהֶלֶת אומר כי ביום מן הימים האדם יקבל את שכרו על מה שנתן. "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הפך לפִתגם שמשמעו: טוב לעשות מעשה טוב גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מי יהנה ממנו.
המעגל הנסתר
שְׁמִירָה
אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר
אפשר לבקש מהילדים להשוות את הבעת הפנים של הילד בעמוד הראשון של הספר, עם זו בסופו. על מה הוא מסתכל בכל תמונה? מה לדעתם גורם לחיוך הילד בעמוד האחרון של הספר? האם הילד מרגיש קשר בין הנתינה שלו בתחילת הסיפור, לבין החמנייה היפה שצמחה באדנית שלו?
הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.
אפשר להתמקד בתמונה בה הילד מסתכל על האיש שישן על הספסל. מה עובר בראש של הילד? בעמוד הבא רואים את העוגה מונחת על הספסל. איפה הילד בתמונה זו? למה הוא החליט להשאיר את העוגה? למה הוא לא חיכה עד שהאיש התעורר? האם הוא ציפה לקבל משהו בתמורה?
בספר דברים כתוב: "…לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ…" (דברים טו ז-ח). יד קפוצה היא יד סגורה, ששומרת דברים ולא רוצה להתחלק בהם. לכל אחד מאיתנו לפעמים קשה לוותר ולהתחלק. אך התורה מעודדת אותנו לפתוח את היד כלפי אדם עני (אֶבְיוֹן), כדי לתת לו דבר שחסר לו.
תנו לילדים הזדמנויות "לפתוח את היד" ולתרגל עזרה לאחר! הספר מחולק לגנים לקראת חג פורים, בו נהוג לתת משלוחי מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. כדאי לחשוב על דרכים לקשר את הספר למנהגי החג בגן – בהתאם לגיל הילדים ואוכלוסיית ההורים. אפשר לחשוב על דרכים לציין "מתן בסתר" דרך חילופי משלוחי מנות איש לרעהו (אולי הגרלת משלוחי מנות, או משחק "גמד וענק"), וגם לאסוף מצרכים לנזקקים ולחלקם בקהילה כ"מתנות לאביונים".
הילד שנותן את העוגה והאיש שמקבל אותה אינם מכירים זה את זה, אבל הקשר ביניהם מניע את "המעגל הנסתר" של נתינה וקבלה. בספר דפוסים שונים של נתינה: נתינה גלויה וישירה, נתינה ללא ציפייה לתמורה, ונתינה שבה המקבל אפילו אינו יודע כי ניתנה לו מתנה. הרמב"ם פירט שמונה דרגות של נתינה. "מתן בסתר" היא אחת הדרגות הגבוהות ביותר: "וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִי לָקַח" (מִשְנֵה תּוֹרָה, מתנות עניים, י, ח). זאת כדי לא לבייש אף אחד.
מאחורי הבעות הפנים בתמונות עומדים רגשות (לדוגמה: פני הילד המתבונן בזקן הישן, או פני הזקן כשהוא אוכל מהעוגה). כיצד מזהים רגש מתוך הבעות פנים?
תוכלו לשחק עם ילדיכם במשחק "זהה את הרגש". עשו פרצוף שמייצג רגש כלשהו ותנו לילדיכם לנחש את הרגש שמאחורי הבעת הפנים שלכם. אחר כך החליפו תפקידים ונסו אתם לזהות את הרגש שילדכם מציג.
המעגל הנסתר
שְׁמִירָה
חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורי
חפשו בספר את התמונה שבה האיש העני מפורר מעט מהעוגה שלו עבור הציפורים. בתלמוד אומרים החכמים: "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, יעשה צדקה" (גיטין ז, ב). מה יכול להיות ההיגיון במצווה זו?
"המעגל הנסתר" הוא סיפור על מעשי יום-יום, שקרובים לכל אחד מאיתנו. בספר דברים (ל, יד) נכתב על המִצְווֹת: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד,"כלומר, המעשים הטובים נמצאים ממש בקרבתנו. הם יכולים להיות גם דברים שילדים צעירים עושים. היזכרו יחד עם ילדיכם במעשים טובים שהם עושים (ובמעשים שהיו שמחים שמישהו היה עושה עבורם), למשל: לוותר על משחק בשביל חבר, לעזור לאחים או לילדים בגן…
בסוף הספר מקבל הילד מתנה משמחת ומפתיעה. ציירו יחד חמנייה גדולה וצהובה. על כל עלה ציירו מתנה מהסיפור. האם לדעתכם מעגל הנתינה מסתיים עם צמיחת החמנייה בחלון של הילד? המציאו יחד המשך לסיפור וציירו אותו.
פִּיצִי וצְבִיצִי מחפשים חבר, אבל כל החברים עסוקים. רק צְבִיצִי, שהגיע ראשון הביתה, ופִּיצִי, שאף פעם לא יוצא מהבית, נמצאים בבית. הסיפור מְזַמן שיחה על שִעמום, על בדידות ועל חברות. מה אתם אוהבים לעשות לבד, ומה אתם אוהבים לעשות עם חברים? מי יוזם מפגשים בין חברים, הילדים או ההורים?
הכינו "דומינו חברים מכל מיני סוגים". קחו קלפי קרטון קטנים וציירו קו לרוחב כל קלף. בכל חלק ציירו חבר אחר. וכך מתנהל המשחק: כל משתתף מקבל חמישה קלפים, ואת השאר מניחים בקופה. מניחים קלף ראשון מהקופה במרכז. את המשחק מתחיל המשתתף הצעיר ביותר והוא מניח קלף שאחד מצדדיו צבוע בַּצבע של הקלף שבמרכז. התור עובר למשתתף השני, והוא ממשיך את הרצף באחד מצִדי הדומינו. מי שאין בידו קלף מתאים, לוקח אחד מהקופה. את קלפי המשחק אפשר לגזור מקרטון של קופסת דגני-בוקר גדולה או מכרטיסי מגנט שמקבלים לפעמים כפרסומת. דומינו שקלפיו עשויים מכרטיסי המגנט אפשר לשחק גם על המקרר או על הדלת.
"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו" "גדול השלום, שכל הברכות כלולות בו" (ויקרא רבה ט ט). משמעות אִמרה זו היא שהמילה "שלום" כוללת בתוכה את כל הברכות שאנשים מברכים זה את זה.
חִשבו על כמה ביטויים הכוללים את המילה "שלום", למשל "שלום וברכה", דרישת שלום", "שבת שלום". מתי אומרים כל ביטוי? חידון בפנטומימה: משתתף אחד מציג בפנטומימה (בתנועות בלבד, ללא מילים) ביטוי שכולל את המילה "שלום". הצופה צריך לזהות את הביטוי.
פִּיצִי וצְבִיצִי לא יכלו להיות חברים כי לא הבינו זה את זה. כל אחד מהם עובר ליד השני כל כך מהר, שהוא מספיק לשמוע רק חצי ברכה. משחק "טלפון שבור": בני משפחה וחברים יושבים במעגל. הראשון במשחק חושב על מילה ולוחש אותה לזה שיושב לצדו. השני לוחש את המילה באוזן של השלישי, וכך הלאה. כשהאחרון לוחש מילה באוזן של המשתתף הראשון, מתברר בדרך כלל כי לא זו המילה שהניעה את המשחק!
יש שירים רבים הכוללים את המילה "שלום". בליל שבת שרים שיר שבו מברכים את מלאכי השלום המגיעים עם השבת: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". (מחבר הפִּיוּט לא ידוע). האם אתם מכירים שירים נוספים הכוללים את המילה "שלום"? השיר יכול להיות בשפה העברית או בשפות אחרות.
כל אחד רוצה לזכות בברכת שלום לבבית מהחבר שלו. היכנסו אל הגן בבוקר וברכו את הגננת בחיוך ובברכת שלום מכל הלב. שימו לב איך תגיב. יש אנשים שאתם תמיד פוגשים בדרך לגן: השומר בכניסה לגן, המוכרים בחנויות, ועוד. ברכו גם אותם והתבוננו בפנים שלהם. בערב ברכו ב"שלום" נעים את בני המשפחה החוזרים הביתה. שאלו אותם איך הרגישו למשמע הברכה, ומדוע חשוב להם לשמוע ברכה כשהם נכנסים.
"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו" קשטו קיר בגן עם ביטויים שיש בהם המלה "שלום", למשל: שבת שלום, דרישת שלום, הברכה "שלום עליכם", והתשובה "עליכם השלום", עושה שלום במרומיו, שלום על ישראל, להקדים שלום ולהשיב שלום, מה שלומך?…
משחק "מצב הרוח" אחד מילדי הגן יוצא רגע מהחדר, ונכנס אל תוכו עם הבעת פנים מיוחדת: שאר המשתפים חוזרים על אותה הבעת פנים. אחר-כך כל אחד אומר איזה מצב רוח לפי דעתו, מביעה הבעת הפנים.
העמידי את הילדים בזוגות זה מול זה. המשתתף הראשון עושה פרצופים ותנועות. המשתתף השני מחקה את התנועות ומנסה להידמות לו כמי ראי. אחר כך מחליפים תפקידים. תוכלי להעזר בשיר של דתיה בן דורמ"פרפר נחמד" – "בדיוק אותו דבר" – עם פנטמימה של חיקוי תנועות)
"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז,יט) הפסוק כתוב בשפה של שיר, ששונה מעט מהשפה בה אנחנו מדברים. הוא אומר שכמו שהמים הם מראה לַפָּנִים, לצד החיצוני שלנו, כך הלב של החברים הוא מראה לפנימיות שלנו. אנו "רואים" דרך הלב שלהם איך אנחנו מתנהגים. כשאנחנו שמים לב ל"לב" של החבר או החברה, כלומר לרגשות שלהם, אנחנו יכולים לראות איך ההתנהגות שלנו משפיעה עליהם. אם המשחק איתנו נעים להם, או אולי כדאי לשנות אותו. שוחחי עם הילדים על כך שמאור פנים ויחס חיובי מביא תגובת ראי המצד השני. פִּיצִי וצְבִיצִי רבו בתחילה על הפנים המשתקפים במים, אך בהמשך למדו שניהם להסתכל גם ב"ליבו" ורגשותיו של החבר ולראות דרך ההתנהגות שלו אם המשחק נעים לו. כך מצאו שניהם סוף סוף עם מי לשחק.
עלילת הסיפור מתאימה מאוד למשחק סוציו-דרמטי: תוכלי להכין עם הילדים תחפושות של צבי (קרניים?) וצב (שריון?) או להשאיר כמה סטים בארגז תחפושות. הסיפור מזמן עבודה בתנועה – קצב מהר/לאט, זוגות משקפים את תנועות האחר….
פיצי וצביצי מחפשים חבר, אבל כל החברים עסוקים. סיטואציה זו מוכרת היטב לילדי הגן, בפרט בכניסה לגן בבוקר ובזמן משחק חופשי. שימי לב ליוזמות ונסיונות הצטרפות למשחק, בעיקר בזמן משחק חופשי בתוך הגן ובחצר.
תוכלי להכין תחפושות או כתרים שיסמנו את החיות השונות ולבקש מהילדים להמחיז את העלילה. המילים בסיפור פשוטות והמשפטים חוזרים על עצמם, ומהר מאד יוכלו הילדים לדקלם את הטקסט. כדאי גם להציע להם להמחיז את הסיפור בפנטומימה, עם תנועות ידיים והבעות פנים וללא דיבור.
העכבר והתפוח
שְׁמִירָה
להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים
כדאי להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים. האם הם מזהים את כל החיות? האם הם יכולים למצוא את התפוח לאורך הסיפור? בעקבות האיורים הילדים יכולים להכין חותמות בצורת תפוח:
לוקחים גלילי נייר טואלט ריקים ומקפלים את העיגול כך שתיווצר צורה של תפוח. את החותמת הילדים מוזמנים לטבול בצלוחיות עם צבעי גואש ולהחתים להנאתם. רוצים להוסיף עלה בראש התפוח? אפשר לצאת לחצר לקטוף עלה ולהדביק אותו על היצירה או לצייר עלה בעצמכם.
העכבר מבין שתהליך הבשלת פרי לוקח זמן ועלינו להמתין בסבלנות. זו הזדמנות לשוחח עם הילדים: מהי סבלנות? מתי אנו מתבקשים להיות סבלניים, לחכות, להתאפק, לדחות את הרצונות שלנו לטובת אחרים? מתי קשה לנו להיות סבלניים, וכיצד נוכל להשתפר?
אפשר לנסות ולדמיין את טעמו של התפוח לפני שהוא נשר. תוכלי לספר לילדים על פרי בוסר ועל טעמו המריר, ולחשוב ביחד על דוגמאות נוספות למצבים בהם הסבלנות משתלמת וחוסר סבלנות מזיק. (מה יקרה לעוגה שנוציא אותה מהתנור לפני שהיא אפויה? איזה טעם יש לבננה ירקרקה?)
אפשר להכין עם הילדים שעוני חול, כדי לסייע להם להתאזר בסבלנות גם בבית – למשל, בהמתנה לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב. חומרים: 2 בקבוקים קטנים ריקים שווים בגודלם, חולק דק ומסונן, פקק מאחד הבקבוקים מנוקב, נייר דבק.
הכנה: ממלאים בקבוק אחד בחול עד האמצע, סוגרים את הבקבוק בפקק המנוקב.
הופכים את הבקבוק הריק ומצמידים אותו לבקבוק עם החול. מחברים את שני הבקבוקים היטב בעזרת נייר דבק חזק.
שעון החול מוכן! כמה זמן לוקח לחול להישפך מבקבוק לבקבוק?
בעקבות הסיפור תוכלו לערוך "סעודת תפוחים" בגן עם מאכלים שונים מתפוח: מיץ תפוחים, ריבת תפוחים, עוגת תפוחים או תפוחים אפויים בתנור. זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם להביא לגן מתכונים או מצרכים.
כדאי לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המיוחדים. האם מצאתם את התפוח בכל עמוד? חלק מן העצמים ומבעלי החיים נשארים קבועים במקומם, ואחרים – נמצאים בתנועה. מי קבוע במקומו? מי בתנועה?
לכל אחד קשה לפעמים לחכות בסבלנות, למשל בתור לקופה בסופרמרקט או בתוך פקק תנועה בכביש. תוכלו לשתף את ילדיכם ולספר על משהו שהגעתם אליו אחרי המתנה ארוכה. מה היתה ה"מתנה" שחיכתה לכם בסוף?
ילדים רבים מתקשים לחכות לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב. אפשר לסמן על שעון-מחוגים כמה זמן צריך עוד לחכות. ילדים עשויים להיות סבלניים יותר כשהם יודעים מתי "זמן הסבלנות" שלהם יסתיים.
אתם מוזמנים לחגור סינר ולהכין ביחד ריבת תפוחים. מצרכים: 1 קילו תפוחי עץ ירוקים ½ קילו סוכר 1 מקל קינמון 1 לימון קולפים את התפוחים בעזרת קולפן ומוציאים את הליבה. חותכים את התפוחים לקוביות. מבשלים בסיר את התפוחים, הסוכר ומקל הקינמון על אש קטנה כשעה (צריך סבלנות!). בסיום הבישול מוסיפים מעט לימון סחוט.
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסלול החיבוק.
חיבוק הוא דרך ללא מילים להביע אהבה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על דרכים שונות להביע רגשות כשאוהבים (חיבוק, אמירה, ציור, פרח, מתנה…), ולהכין יחד הפתעה להורים בעקבות הסיפור – ביטוי בלתי צפוי של אהבה.
החיבוק שחזר
שְׁמִירָה
להציע לילדים והורים לצייר את מסלול הפעולות הקבועות לפני שהולכים לישון
מה עושים בני המשפחה של לוסי לקראת שעת השינה? כדאי להיזכר בפעולות של כל אחד מבני המשפחה בסיפור. האם הילדים יכולים לנחש מה עושה אבא של לוסי, ומדוע הוא מרים את הידיים באוויר? מה עושים התאומים כשלוסי ניגשת אליהם? האם משהו משתנה אחרי החיבוק? אפשר להציע לילדים והורים לצייר את מסלול הפעולות הקבועות לפני שהולכים לישון (למשל: צחצוח שיניים, סיפור, חיבוק ונשיקה).
הכלבה אנני מתוארת כ"שובבה". במה מתבטאת השובבות שלה בסיפור? אפשר להמציא דברים "שובבים" נוספים שהיא עושה. האם גם לילדי הגן יש חיית מחמד בבית? אפשר להזמין אותם להביא תמונות ולספר עליהם.
כדאי להסתכל על העמוד שבו רודפת לוסי אחרי אנני. נסו לנחש ולדמיין מה יש בכל חדר. האם הבית של לוסי דומה לבתים של ילדי הגן? במה הוא דומה, במה הוא שונה? בהמשך אפשר לבקש מהילדים וההורים לצייר או לצלם תמונה של פְּנים הבית שלהם. מי ישן באיזה חדר? אילו צעצועים וחפצים משותפים לסיפור ולבית שלהם?
כדאי להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסלול החיבוק. אילו סוגי חיבוקים מקבלת לוסי מבני המשפחה השונים? אפשר לשאול את ילדכם: האם גם החיבוקים במשפחה שלכם שונים זה מזה? האם כולם נעימים? האם ילדכם אוהב לתת ולקבל חיבוקים?
חיבוק הוא דרך ללא מילים להביע אהבה. אפשר לחשוב יחד על דרכים שונות להביע רגשות כשאוהבים (חיבוק, אמירה, ציור, פרח, מתנה…), ולהפתיע זה את זה בביטוי בלתי צפוי של אהבה.
מה עושים בני המשפחה של לוסי לקראת שעת השינה? כדאי להיזכר בפעולות של כל אחד מבני המשפחה בסיפור. האם ילדיכם יכולים לנחש מה עושה אבא של לוסי, ומדוע הוא מרים את הידיים באוויר? מה עושים התאומים כשלוסי ניגשת אליהם? האם משהו משתנה אחרי החיבוק?
האם לפני שראיתם את האיור של אנני ניחשתם מי היא? אנני מתוארת כ"שובבה". במה מתבטאת השובבות שלה בסיפור? אפשר להמציא דברים "שובבים" נוספים שהיא עושה. האם גם לכם יש חיית מחמד? האם גם היא אוהבת חיבוקים? האם לפעמים גם היא מתנהגת בשובבות?
כדאי להסתכל על העמוד שבו רודפת לוסי אחרי אנני. נסו לנחש ולדמיין מה יש בכל חדר. בהמשך אפשר לצייר או לצלם תמונה של פְּנים הבית שלכם. מי ישן באיזה חדר? אילו צעצועים וחפצים משותפים לסיפור ולבית שלכם?
בתמונה האחרונה בספר רואים את הילדים ואת אנני ישנים, ואת אמא ואבא של לוסי יושבים יחד על הספה עם התינוקת. אפשר לשוחח על המשפחה שלכם. מי הולך לישון קודם? במה עסוקים המבוגרים אחרי שהילדים הולכים לישון?
החיבוק שחזר
שְׁמִירָה
האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות לפני שהולכים לישון
האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות לפני שהולכים לישון (למשל: צחצוח שיניים, סיפור, חיבוק ונשיקה)? האם תמיד הולכים לישון בלי ויכוחים? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על שעת ההשכבה אצלכם, ואם רוצים – ניתן ליזום מנהג חדש למעבר בין יום ללילה.
בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
בשוק של ז'קרובאט
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.
האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
יחד עם הסייעת את יכולה להמחיז את הסיפור בפני הילדים, כאשר אחת משחקת את תפקיד משה והשנייה – הגדי. בהמשך אפשר להזמין את הילדים להתחפש ולהמחיז את העלילה. אפשר להרחיב את הסיפור ולכלול את כל העדר, ולהמציא שיחות בין העזים כאשר הם תוהים לאן רצו הגדי ומשה.
כדאי לקשר את העלילה עם דמותו של משה שהילדים בוודאי מכירים מהסיפור של ההגדה, יציאת בני ישראל ממצריים ומתן תורה בסיני. האם הילדים מכירים מדרשים נוספים אודות משה? כדאי להזכיר אותם בהקשר של הסיפור על משה והגדי. ניתן למצוא מדרש על משה ובנות יתרו באוגדן "סיפורים בעלי ערך" בהוצאת קרן תל"י. בקישור זה תוכלי לקרוא את המדריך למחנכת (החל מעמוד 49).
על-מנת לעודד את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים, כדאי מאד לדאוג לאביזרים ותחפושות מתאימים, שיהיו זמינים בפינת הבית בגן. אפשר גם לקשט פינה בגן או בחצר בתפאורה ואביזרים של המדבר, ולדאוג לבובות, צעצועים וחפצים מתאימים לסיפור.
הילדים יכולים "לקרוא" את האיורים שצייר דני קרמן ולספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. אפשר לבקש מהם לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! כדאי להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדי הגן סייעו אחד לשני או לחיות קטנות ולהבליט בפני כולם אפילו ניצנים של אמפתיה ועזרה לזולת. רצוי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר.
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'
תוכלי לשוחח עם הילדים על החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'. אם אינכם נמצאים באזור מדברי, אפשר לשאול את הילדים וההורים אם הם טיילו יחד במדבר ולבקש שיביאו לגן תמונות מהביקור ולספר עליו.
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית. לקראת ל"ג בעומר כדאי גם לקשר את הדמות של משה הרועה לרבי עקיבא.
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. בעקבות הסיפור אפשר לשחק משחקים כמו "תופסת", כאשר חלק מהילדים מחופשים למשה ואחרים משחקים את הגדי. כדאי ללוות את המשחק בקריאות של משה: "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", בזמן שהגדי "רץ ואץ בכל הכוח".
הסיפור על משה והגדי מופיע במדרש שמות רבה ב, ב אמרו רבותינו: כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית [מקום מחסה]. כיוון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות. כיוון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה. הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל.
ילדיכם יכולים "לקרוא" את האיורים ולספר לכם את הסיפור על-פי רצף התמונות. אפשר לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! אפשר להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדיכם סייעו לילדים אחרים או לחיות קטנות. כדאי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר. לאחר השיחה אפשר לצייר יחד את אחד האירועים שבהם ילדיכם עזרו לאחרים.
הסיפור על משה והגדי מתרחש במדבר. האם ילדיכם מכירים את החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'? האם פעם ביקרתם במדבר, האם אתם גרים באזור מדברי? תוכלו לצאת לטיול, ולהשוות את הנוף והאקלים עם זה של הסיפור.
אפשר לחפש את התמונה בספר שבה רואים את משה נושא את הגדי על כתפיו ולשאול את ילדיכם אם פעם הם היו עייפים כל כך עד שביקשו שירימו אותם. לעתים קרובות ילדים מבקשים שנישא אותם על כתפינו, אף שהם גדולים מספיק ללכת בכוחות עצמם. אפשר לשוחח על הפעמים שבהן הרמתם אותם והפעמים שהצליחו ללכת באופן עצמאי. בהמשך תוכלו לשחק יחד "שק קמח" ולהסתובב בתוך הבית כמו משה והגדי.
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית (למשל, דוד המלך ורבי עקיבא).
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. תוכלו לשחק יחד "תופסת". תחילה תוכלו להיות בתפקיד משה שקורא לגדי "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", וילדיכם יהיו הגדי ש"רץ ואץ בכל הכוח". אחר כך החליפו תפקידים. מי רץ מהר יותר, אתם או ילדיכם?
אילו סיפורים ומדרשים על אודות משה ילדיכם מכירים? בעקבות הקריאה תוכלו לספר את סיפור יציאת מצרים והמסע של בני ישראל במדבר ולשוחח על דמותו של משה. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
כדאי לאפשר לילדים להתבונן לבד באיורים של יוסי אבולעפיה. האם משהו הצחיק אותם באיורים? האם ילדי הגן מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), ולשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדים.
אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים לפני אלפי שנים, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
אפשר להזכיר לילדים חפצים שאבדו לילדים, ואם מתאים – לספר להם על חפץ אהוב שפעם אבד לך. האם האבדה נמצאה? איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ שנמצא בגן. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
כדאי לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים). אפשר להציע לילדים והורים לטייל בעיר ולחפש מודעות על חפצים או בעלי חיים שאבדו או נמצאו. האם מצוינים במודעות סימנים מזהים, פרטי קשר, תמונה? תוכלי לבקש מהם לצלם או לתאר את המודעות. בגן הילדים יכולים להכין שלטים לדוגמה, עם תיאורים של חפצים שאבדו או נמצאו.
תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
תוכלו להתבונן באיורים של יוסי אבולעפיה וליהנות מהם יחד. האם משהו הצחיק אתכם באיורים? האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), לשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדיכם.
אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים בתקופת בית-המקדש, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
נסו להיזכר יחד בחפץ אהוב שאבד לילדיכם ואולי גם לכם. האם האבדה נמצאה? האם אתם זוכרים מה הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": משתתף אחד עוצם עיניים, והמשתתף האחר בוחר חפץ קטן ומסתיר אותו. הוא מתאר את החפץ על פי סימנים מזהים, ועל המשתתף שעוצם את עיניו לנחש מהו החפץ שהוסתר.
תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. אפשר לשוחח עם ילדיכם על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים).
בעקבות הסיפור על פעמון הזהב כדאי לבקר במוזיאון או באתר ארכיאולוגי. גם אתם יכולים להמציא סיפורים מאחורי הגילויים השונים! אפשר גם לבקר בירושלים ולהשוות אותה עם תיאורי העיר בסיפור.
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסע ההתבגרות של נינה.
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. בכל רגע בחייהם הילדים עומדים בפתח הישג חדש (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים, עצמאות גוברת בפעולות יומיומיות). אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדים לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
נינה הולכת
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות: מה יודעים הילדים לעשות היום שלא יכלו לעשות בתחילת השנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות, ולהציג אותן על לוח יחד עם תמונות שלהם מהשנה. כך כולם יכולים להתגאות ולהתרשם ממסע ההתבגרות של הילדים – וגם להיזכר בצעדים ראשוניים שלהם.
תוכלו להפנות את ההורים לאחת ההצעות בסוף הספר – להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של הילדים כתינוקות בזרועותיהם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… ולהציע להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!).
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. האם ילדיכם עומדים בפתח הישג חדש? (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים…) אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדיכם לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
נינה הולכת
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים על ילדותם המוקדמת. לאחר הקריאה אפשר להתכרבל יחד ולהיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם. האם אתם זוכרים באיזה גיל הם התחילו לזחול, ללכת, אולי לעמוד על רגל אחת בלי ליפול? אפשר לחפש תמונות ישנות ולהכין יחד אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של ילדיכם כתינוקות בזרועותיכם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… אל תשכחו להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!)
כמו נינה וחבריה, גם אתם יכולים לצאת ל"טיול לילה". האם הסביבה המוכרת נראית שונה בלילה? מה אתם רואים, אלו קולות אתם שומעים? כדאי לקחת שמיכה ועותק של הספר, לשכב על הדשא ולהביט בשמים. יחד אפשר לחפש את הירח (האם הוא "ורוד ושוטף את העצים באור כסף בהיר", כמו בסיפור?), לִספוֹר כוכבים וללחוש סודות. לילה טוב וקריאה נעימה מספריית פיג'מה!
הסיפור מתאים מאד להמחשה. אפשר לגזור מנייר שבע דמויות של עכברים ולבקש מהילדים לצבוע אותן בהתאם לצבעי העכברים בסיפור. אחרי הצביעה ניתן להדביק את העכברים על מקלות עץ ולבקש מהילדים לספר את הסיפור באמצעות הדמויות. כדאי להציע לילדים לחשוב איך להכין את דמות ה"יצור". הילדים יכולים לספר להורים את הסיפור בעזרת הדמויות.
העכברים בסיפור מנחשים לפי מישוש מהו היצור החדש באגם. אפשר להכין קופסת מישוש, לבקש מהילדים להכניס את היד לקופסה ולנסות לזהות את החפצים לפי מישוש בלבד. בהמשך כדאי להשאיר את קופסת המישוש בגן ולעודד את הילדים לשחק בה ללא התיווך שלך.
יוצר הספר אד יאנג אייר את הסיפור תוך שימוש בטכניקה של גזרי נייר. גם ילדים צעירים יכולים לקרוע ניירות צבעוניים, לסדר את חתיכות הנייר על דף שחור ולהכין מחתיכות הנייר תמונה.
העכברים מוגבלים בחוש הראייה אך נעזרים בחושים אחרים: שמיעה, ריח, טעם, מישוש. האם ניתן לתאר כל דבר דרך כל החושים? אפשר לבחור חפצים שונים (בגד, מאכל, צעצוע, ספר…) ולבדוק: בכמה חושים שונים אפשר לתאר אותו?
"איזהו חכם הלומד מכל אדם" (אבות ד, א): כדאי לשוחח עם הילדים על "חכמה". אפשר לשאול אותם: למה לדעתם העכברה הלבנה הצליחה לזהות את הייצור, והאחרים לא? האם הם שמו לב שהיא לא הוסיפה ניחוש חדש, אלא גילתה את האמת בעזרת ניחושים ומידע שהביאו העכברים האחרים?
אפשר להרכיב פאזלים בעקבות הסיפור. זו הזדמנות לבחון את התאמת הפאזלים בגן ליכולות של כל הילדים, לעודד ילדים שעד כה לא ניגשו לפאזלים, ולדאוג לאתגר את כולם. הרכבה משותפת של פאזל היא פעילות מהנה, וגם מקדמת יכולות שונות: הבנת יחסי חלק-שלם, ריכוז, מיון, מוטוריקה עדינה, וגם שיתוף פעולה ולקיחת תורים. אפשר גם להכין פאזלים אישיים מציורי הילדים.
העכברה הלבנה מתארת את היצור באמצעות דימויים: "יציב כמו עמוד, גמיש כמו נחש…". אפשר לשחק משחק דימויים, ולנסות לתאר חפצים מוכרים בבית כך: "נשמע כמו…", "נראה כמו…", מריח כמו…"
העכברים בסיפור אינם מסוגלים לראות, הם עוורים. האם יש ילדים עם מוגבלויות פיזיות בגן? זו הזדמנות לשים אותם במרכז ולתת להם לספר על הדרכים בהן הם מתגברים על הקשיים, מה עוזר להם ומה מפריע. אם יש לילדי הגן קרובי משפחה עם מוגבלויות פיזיות או בעלי צרכים מיוחדים, אפשר להזמין אותם לספר על החוויות שלהם סביב הנושא.
הולכת חבר בעיניים עצומות. תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתת הגן, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת. על הילד המוביל לנהוג בעדינות כלפי חברו, ולשים לב למגבלות שלו. על הילד שעיניו מכוסות, לבקש עזרה בצורה נעימה אך ברורה. לבסוף ניתן לשוחח כיצד נכון להציע, לבקש, לתת ולקבל עזרה.
שבעה עכברים עוורים
שְׁמִירָה
עוד הצעות לפעילות בגן בנושא מגבלות והיחס לשונה כאן:
אפשר לגזור מנייר שבע דמויות של עכברים ולבקש מילדיכם לצבוע אותן בהתאם לצבעי העכברים בסיפור. אחרי הצביעה אפשר להדביק את העכברים על מקלות עץ ולבקש מהילדים לספר את הסיפור באמצעות הדמויות. חִשבו יחד איך תכינו את דמות היצור.
לעתים אנו מסיקים מסקנות מוטעות על פי מידע חלקי. כדי להמחיש זאת, אפשר לחפש בספר או בעיתון (או לצייר) תמונה שאינה מוכרת לילדים. בעזרת נייר אטום כּסו את רוב התמונה. האם ילדיכם מצליחים לנחש מהו מהחלק החשוף? לאט-לאט הזיזו את הנייר, וכך חִשפו עוד חלקים של התמונה. באיזה שלב הילדים מגלים את פשר התמונה?
העכברים בסיפור מנחשים לפי מישוש מהו היצור החדש באגם. אתם יכולים להכין עם ילדיכם קופסת מישוש: לוקחים קופסה גדולה ומכניסים אליה חפצים שונים. בקשו מילדיכם להכניס את היד לקופסה ולנסות לזהות את החפצים לפי מישוש בלבד. לאחר מכן תנו לילדיכם להכניס דברים לקופסה. האם אתם מצליחים לזהות את החפצים?
אפשר לשאול את ילדיכם: למה לדעתם העכברה הלבנה הצליחה לזהות את היצור, והאחרים לא? האם ילדיכם שמו לב שהיא לא הוסיפה ניחוש חדש, אלא גילתה את האמת בעזרת המידע שהביאו העכברים האחרים והניחושים שלהם.
בעקבות הסיפור אפשר להרכיב יחד תַּצרֵף (פאזל). בחרו פאזל מאתגר עם מספר חלקים שמתאים לגיל ילדיכם והרכיבו אותו יחד; על כל אחד בתורו להוסיף חלק אחר. האם יש לכם "שיטה" להרכבת פאזלים? איך יודעים מה מתחבר למה, ומתי התמונה מתחילה להתגלות?
העכברה הלבנה מתארת את היצור באמצעות דימויים: "יַצִּיב כְּמוֹ עַמּוּד, גָּמִישׁ כְּמוֹ נָחָשׁ". אפשר לשחק עם ילדיכם משחק דימויים, ולנסות לתאר חפצים מוכרים בבית כך: "נשמע כמו…" "נראה כמו…" מריח כמו…"
שבעה עכברים עוורים
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על דרכים שמסייעות למי שמתמודד עם קושי בראייה, בשמיעה או בתנועה
העכברים בסיפור אינם מסוגלים לראות, הם עיוורים. האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית? אפשר לשוחח עם ילדיכם על דרכים שמסייעות למי שמתמודד עם קושי בראייה, בשמיעה או בתנועה. תוכלו לחפש בסביבתכם הקרובה דוגמאות, למשל חניה שמיועדת לנכים בלבד, ליווי מהדורת החדשות בשפת הסימנים וסימון קומות במעליות בכתב ברייל. (גם שטרות כסף מותאמים לאנשים שמתקשים בראייה. התבוננו בשני שטרות כסף של סכומים שונים. עצמו עיניים, מששו את השטרות וגלו את הסימן הבולט, שבעזרתו אנשים כבדי ראייה "קוראים" את השטרות ומבדילים ביניהם).
רצוי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כמו כן, ניתן להעלות את הסיפור כהצגה (בשונה מסיפורים רבים, בגלל ריבוי האנשים והחיות בתיבה ניתן להעניק יש לכל ילד/ה תפקיד!). כדאי לנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לשלב מוסיקה ותנועה שייצגו את הים הסוער בחוץ והחיות השונות.
"איך הצילה הזיקית את נוח" נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנכ"י אודות נח. אפשר לשוחח עם הילדים על אישיותו של נח ולחזור על הסיפור של נוח והמבול. כדאי להזכיר לילדים את סיפור התיבה והמבול, אותו אולי למדו במסגרת סיפורי תורה או פרשת השבוע.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי לאפשר לילדים להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדי הגן מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדים? האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
כדאי גם לשים לב לטכניקת האיור– שימוש בצבעי אקריליק (גואש), מילוי כל הדף בצבע…). אפשר להשוות את האיורים עם סגנונות איור בספרים אחרים בגן, ובעקבות עיון באיורים הילדים יכולים לצבוע גם הם בצבעי גואש.
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. כדאי לשוחח עם הילדים על היחס הראוי לבעלי חיים. אפשר לבקש מילדים שיש להם חיות מחמד בבית להביא צילום של חית המחמד (או החיה עצמה, אם זה מתאפשר) ולספר על הטיפול בה. אם יש בגן פינת חי, חוג טבע או אחד ההורים (או הצוות) שמתמחה בטיפול בחיות – כדאי לקשר את הנושא עם הסיפור.
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. ומה קורה בגן שלך? זו הזדמנות להתייחס לתזונה, להעדפות באוכל, לסגנון בו אתם עורכים ארוחות (האם אתם אוכלים יחד או ב"מזנון", מה אוכלים לארוחת עשר, קבלת שבת, ימי הולדת וכד'), לעודד ילדים לנסות מאכלים שאינם מוכרים להם ולאכול מזון בריא.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת יצירה אחה"צ ולהכין יחד דגם משותף של תיבה נוח. זה יכול להיות מפגש נחמד למשפחות הגן, ופחות "מעמיס" על ההורים מהכנת דגמים אישיים בבית. (הורים רבים יתבקשו לעשות זאת כשהילדים בכיתה ב'…).
אפשר להמחיז את הסיפור במשפחה. כדאי לחפש בבית אביזרים פשוטים (בדים ומטפחות – ללבוש של נח ובני משפחתו, בובות או חיות פרווה – שייצגו את לייצוג החיות השונות) ולנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לחשוב יחד, איך תייצגו את הים הסוער בחוץ ומה ישמש לכם תיבה? איך לייצג את הים הסוער מחוץ לתיבה ומה ישמש כתיבה.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדיכם מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדיכם?האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. אפשר לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים ולחשוב יחד מה כולל טיפול נאות בהם. תוכלו לצאת לגן חיות או לפינת חי כשהספר בידכם ולחפש שם את החיות שמופיעות בסיפור. ייתכן שיאפשרו לכם לצפות בהאכלת החיות ואולי אף להאכיל אותן בעצמכם. האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת, את מי מותר להאכיל ובמה? בעקבות הביקור אפשר לשוחח על ההבדל בין חיות בית לחיות בר, על הטיפול בחיות בשבי ועוד…
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. האם כל בני המשפחה שלכם אוהבים לאכול את אותם הדברים? האם גם אתם מכינים מאכלים מיוחדים לבני משפחה שונים, בהתאם להעדפות, רגישויות או גיל? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על העדפות באוכל, ועל המשותף והייחודי בטעמים של בני המשפחה.
אתם יכולים להכין עם ילדיכם דגם של תיבה מקופסת נעליים. אפשר לבקש מילדיכם לקשט את התיבה כיד הדמיון הטובה ולהכניס לתוכה בובות, חלקי לגו או משחק, שייצגו את נח, את בני משפחתו ואת החיות השונות.
הסיפור נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנ"כי אודות נח. אפשר לשוחח עם ילדיכם על אישיותו של נח ולספר יחד את הסיפור על נח והמבול. האם אתם מכירים עוד מדרשים על נח והתיבה? תוכלו לספר אותם לילדיכם.
איך הצילה הזיקית את נח
שְׁמִירָה
הסיפור על נח והזיקית מופיע בגמרא במסכת סנהדרין קח ע"ב.
קל ופשוט להמחיז את הסיפור על הגשר. יחד עם הסייעת או חברת צוות אחרת, תוכלי להמחיז את העלילה. לחלופין, אפשר להזמין שני הורים לבקר בגן ולהמחיז את הסיפור בפני הילדים.
האיורים משחקים תפקיד חשוב בספר. בעמודים מסוימים יש מעט מלל, והציור תופס את רוב הדף. כדאי לאפשר לילדים זמן לדפדף בעותקים האישיים ולהתבונן לעומק באיורים המיוחדים. האם הם שמו לב לפרטים שאולי אנחנו, המבוגרים, פספסנו? כדאי להסב את תשומת לבם לזוויות הראייה השונות של התמונות. אילו מהתמונות מראות את האירועים מלמעלה, ואילו מהצד?
אפשר לבקש מהילדים וההורים להכין בבית גשרים מחומרים שונים ולהציג אותם בגן. ניתן גם לבקש מההורים לרשום אירוע שבו ילדיהם ויתרו לאחר, חיכו בסבלנות, או מצאו פתרון יצירתי לבעיה של התנגשות בין רצונות. כדאי לשתף את החברים באירועים המעצימים וכך לטפח ולעודד את היכולות בקרב הילדים.
הגשר
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים ולהיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור
עלילת הסיפור מזכירה לנו כי לפעמים לפני שמגיעים לרעיון מוצלח עוברים דרך רעיונות פחות טובים. כדאי לשוחח עם הילדים ולהיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור. אפשר לשוחח על היתרונות והחסרונות של כל הצעה ולקשר אותן לחוויות מחיי הגן שלכם.
בעקבות הסיפור אפשר לשיר עם הילדים "כל העולם כולו גשר צר מאד". תוכלו גם להמציא יחד "ריקוד הגשר", בדומה לתנועות של הדב והענק כאשר הם מסתובבים יחד על הגשר.
אפשר לצייר פס רחב על רצפת הגן, או לבנות מסלול צר בעזרת קוביות גדולות, ולבקש מהילדים לחצות אותו בלי ליפול. בהמשך ניתן להציע לשני ילדים לנסות לחצות את ה"גשר" באותו הזמן, כל אחד מכיוון אחר. האם גם הם נאלצו "לרקוד" תוך חיבוק, כמו הדב והענק בסיפור? האם הם מצאו פתרון אחר לבעיה?
מומלץ מאד לחפש בספרייה המקומית או במרכז פסג"ה את כתב העת "עיניים", גליון מס' 125 (טבת תשע"א), שכולו מוקדש לנושא "גשר"! יש בגליון שפע סיפורים, רעיונות ומידע בנושא גשרים וגישור. להלן קישור לתיאור הגליון באתר של כתב העת.
כדאי להסב את תשומת לב הילדים לסוף הסיפור, כאשר שני הגיבורים ממשיכים בדרכם. האם הדב והענק הפכו לחברים? האם הם קבעו להיפגש שוב על הגשר, לשחק יחד או לבקר זה את זה? אפשר לשוחח על שיתוף פעולה עם חברים קרובים ועם ילדים שאנחנו לא מכירים היטב. מה קורה בגן השעשועים הציבורי, כשילדים שאנו לא מכירים מבקשים "לחצות גשר" בדיוק באותו הזמן כמונו? מה קורה בחצר הגן ובבית בין אחים? האם קל או קשה יותר לוותר לחבר או לילד זר?
אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית או בספרייה ספרים נוספים על גשרים, ולהביא אותם לגן לקריאה ולתצוגה. ספרים שחולקו בשנים קודמות בספריית פיג'מה כוללים "אגדת גשר" של שלמה אבס או "האוצר" מאת אורי שולביץ.
אפשר לדפדף יחד בספר ולהתבונן באיורים המיוחדים שמלווים את הסיפור. כדאי לשים לב לזוויות הראייה השונות של התמונות. אילו מהתמונות מראות את האירועים מלמעלה, ואילו מהצד? אפשר לשוחח עם ילדיכם ולשאול אותם למה לדעתם בחרה המאיירת לצייר כך את ההתרחשויות על הגשר.
לפעמים לפני שמגיעים לרעיון מוצלח עוברים דרך רעיונות פחות טובים. כדאי להיזכר בפתרונות השונים שהציעו הדב והענק במהלך הסיפור. אפשר לשוחח על היתרונות והחסרונות של כל הצעה.
הגשר
שְׁמִירָה
לשוחח על פערים ברצונות ולהיזכר בפתרונות יצירתיים אליהם הגעתם יחד.
התנגשות בין רצונות היא חוויה שמוכרת לילדים. לפעמים אחד מבני הבית רוצה להשמיע מוסיקה והשני מבקש שקט, אחד רוצה לקרוא במיטה והשני רוצה לישון בחושך, הילדה שקועה במשחק וההורים מבקשים לצאת מהבית… בעקבות קריאה משותפת של הסיפור אפשר לשוחח על פערים ברצונות ולהיזכר בפתרונות יצירתיים אליהם הגעתם יחד.
אפשר לחפש בשכונה גדר לא גבוהה או גן שעשועים עם חבלים, מגלשות וסולמות, ולנסות (בזהירות!) לחצות אותם ביחד מכיוונים שונים. האם גם אתם נאלצתם "לרקוד" תוך חיבוק, כמו בסיפור?
בעקבות הסיפור אפשר לחפש ולחקור סוגים שונים של גשרים בסביבתכם. אפשר גם לבנות גשר ממקלות ארטיק, קוביות, או לגו. לאחר הרכבת הגשר אפשר להמחיז ביחד את הסיפור בעזרת בובות או דמויות לגו.
בטרם קריאת הספר, כדאי לחלק לכל ילד עותק ולאפשר להם להתבונן בכריכה ולדפדף בספר. לאחר הקריאה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. ניתן לשוחח על האיורים: מה הוסיף המאייר לטקסט של הסיפור? האם משהו הצחיק את הילדים בתמונות? האם זיהית חפצים שהילדים אינם מכירים? ניתן לבקש מהם לחפש את התמונות שממחישות כיצד הנמלה והצרצר עוזרים זה לזה. בהמשך אפשר להציע לילדים לצייר את הנמלה והצרצר כפי שהם מדמיינים אותם.
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה. אפשר לשוחח על מאפייני הנמלה והצרצר בסיפור. הנמלה טורחת וחרוצה, ואילו הצרצר מזמר ורוקד. כדאי להכיר לילדים את הפתגם "לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו, ו), לשוחח על תכונות ונטיות של כל אחד ואחת ולשאול מה אנחנו יכולים ללמוד מהתכונות של חברינו.
"טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כז, י): מי השכנים של ילדי הגן? האם רוב המשפחות גרות בבתים בודדים או בבנייני דירות? בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים וההורים לצייר את הבית שלם ולספר על יחסי שכנות.
אפשר להציע לילדים להתבונן בהכנות של הנמלה לשבת. בהמשך, תוכלו לשוחח על ההכנות לשבת בגן שלכם. האם יש לכם מנהגים, סדר יום, משחקים או מאכלים ייחודיים ליום שישי?
ניתן להציג לילדים את המשל של איזופוס על הנמלה והצרצר. במשל זה, הצרצר בא לבקש מן הנמלה אוכל מפני שהיה עסוק בזמרה ולא דאג לעצמו למזון, והנמלה מסרבת לתת לו. אפשר לספר את המשל לילדים, ולהשוותו לסיפור "אולי אפשר גרגר סוכר". אפשר להציע לילדים להמחיז את שני הסיפורים. בקישור זה תוכלי לשמוע את המשל של איזופוס כפי שהוא מופיע באוסף "100 סיפורים ראשונים".
"גלגל חוזר בעולם": לעתים ילדים מרגישים שהחיים לא הוגנים, כאשר הם מתבקשים לעזור ואחֵרים לא. אפשר לשוחח על הדרך שבה הנמלה קיבלה את בקשות הצרצר ולשאול אותם איך לדעתם היא הרגישה כשהיא אגרה מזון כל השבוע ועתה הצרצר מבקש ממנה "טובות". חשוב לשים לב שבסופו של דבר הנמלה יצאה נשכרת מכך שעזרה לצרצר. כך גם בחיים – יש הזדמנויות רבות לעזור ולהיעזר, כל אחד לפי יכולתו ובמועד המתאים לו.
אפשר להזמין את ההורים לקבלת שבת משותפת שתכלול הצגה של הסיפור (של הילדים? בהשתתפות הורים?), שירי שבת וכמובן – מאכלי שבת טעימים! להלן מתכון לעוגת תפוזים לשבת:
אופן ההכנה: מקציפים יחד את החמאה והסוכר. מוסיפים את הביצים, תמצית וניל וגרידת קליפות תפוזים וממשיכים להקציף. מוסיפים מיץ תפוזים, קמח ואבקת אפייה ומערבבים יחד עד שמתקבלת תערובת אוורירית ואחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת ואופים במשך 45-35 דקות בתנור, בחום 170 מעלות. מצננים את העוגה ומפזרים עליה שכבה דקה של אבקת סוכר. בתיאבון ושבת שלום!
האקדמיה ללשון עברית האקדמיה מנסה 'לעשות סדר' בשפה ולהקל על הציבור וממליצה לייחד את המילה גרגר כשם לצמח הנקרא גרגר הנחלים, ולשאר הגרגירים (כמו גרגיר סוכר) לקרוא גרגיר (בחיריק).
מילונים – אין הבדל בין גרגר וגרגיר: גרגר הוא גרגיר, וגרגיר הוא גרגר.
בתנ"ך – רק גרגר, גרגרים.
כאשר מוציאים לאור ספר, אפשר בהחלט להסתמך על צורות אחיות שמתקיימות בשפה זו לצד זו, להכניס לכתיבה גם חריגים ויוצאים מן הכלל, כפי שמוֹרים לנו המקורות והמילונים המשמרים יפה את העושר המופלא (גם העושר הצלילי) של השפה העברית.
עמית בן יהודה, גופנה בע"מ, יעוץ לשוני, ניקוד, והכנה לדפוס
אפשר להציע לילדיכם לדפדף בספר ולספר את העלילה במילים שלהם על-פי רצף התמונות. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את כל הדברים שהוסיף המאייר לטקסט של הסיפור. האם משהו הצחיק אתכם בתמונות? האם זיהיתם חפצים שילדיכם אינם מכירים? ניתן לבקש מהם להצביע על כל התמונות שממחישות כיצד הנמלה והצרצר עוזרים זה לזה. בהמשך תוכלו לצייר יחד את הנמלה והצרצר כפי שאתם מדמיינים אותם. האם גם אתם בחרתם לצייר את הנמלה עם משקפיים?
"לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו, ו) אפשר לשוחח על מאפייני הנמלה והצרצר בסיפור. הנמלה טורחת וחרוצה, ואילו הצרצר מזמר ורוקד. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על תכונות ונטיות של בני המשפחה ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד ואחת.
"טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" (משלי כז, י) מי השכנים שלכם? האם אתם נעזרים זה בזה? בעקבות הקריאה ניתן לחשוב עם ילדיכם על מעשה קטן שיעזור לשכנים או ישמח מישהו קרוב, ולבצעו יחד. איך מרגישים? האם גם אתם חשתם שלפעמים "יותר טוב לתת מאשר לקבל", כדברי הנמלה?
האם אתם מכירים את המשל של איזופוס על הנמלה והצרצר? במשל זה, הצרצר בא לבקש מן הנמלה אוכל מפני שהיה עסוק בזמרה ולא דאג לעצמו למזון, והנמלה מסרבת לתת לו. אפשר לספר את המשל לילדיכם, ולהשוותו לסיפור. האם גרסה אחת מוצאת חן בעיניכם יותר מהשנייה? למה?
"גלגל חוזר בעולם": לעתים ילדים מרגישים שהחיים במשפחה לא הוגנים, כאשר הם מתבקשים לעזור בבית ואחֵיהם לא. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הדרך שבה הנמלה קיבלה את בקשות הצרצר ולשאול אותם איך לדעתם היא הרגישה כשהיא אגרה מזון כל השבוע ועתה הצרצר מבקש ממנה "טובות". חשוב לשים לב שבסופו של דבר הנמלה יצאה נשכרת מכך שעזרה לצרצר. כך גם במשפחה – יש הזדמנויות רבות לעזור ולהיעזר, כל אחד לפי יכולתו ובמועד המתאים לו.
גם אתם יכולים לאפות עוגה לשבת! נחמד לעבוד יחד במטבח, ועוד יותר נחמד לחלוק את מעשה ידיכם עם שכנים ובני משפחה! תוכלו להזמין שכנים או חברים לאכול מהעוגה ולשיר יחד שירים, ממש כמו הנמלה והצרצר בסיפור. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
אופן ההכנה: מקציפים יחד את החמאה והסוכר. מוסיפים את הביצים, תמצית וניל וגרידת קליפות תפוזים וממשיכים להקציף. מוסיפים מיץ תפוזים, קמח ואבקת אפייה ומערבבים יחד עד שמתקבלת תערובת אוורירית ואחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת ואופים במשך 45-35 דקות בתנור, בחום 170 מעלות. מצננים את העוגה ומפזרים עליה שכבה דקה של אבקת סוכר. בתיאבון ושבת שלום!
אפשר לשחק יחד במשחק התודה: אחד המשתתפים פותח במילים: "אני רוצה לומר תודה על …", ומספר על דבר טוב בחייו: מקרה טוב שקרה לו, או משהו טוב – קטן או גדול – שראה, שמע, טעם או הריח. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה
אפשר להביע תודה גם באמצעות שיר! האם אתם מכירים שירי תודה (לדוגמה: "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "אנשים טובים" של נעמי שמר)?
מי עוזר לנו ביומיום? אנשים רבים עוזרים לנו ביומיום – המאבטח בכניסה לקניון, הקופאית במרכול, עובדי ניקיון. במעגלים קרובים יותר אלה השכנים שמשחקים איתנו בחצר, בני משפחה, הצוות החינוכי בגן ועוד. אפשר להודות להם במילה "תודה", ואפשר לשמח אותם במכתב או בציור. חשבו למי אתם רוצים להודות וכיצד תוכלו לעשות זאת ולשמח אותו.
השאלה כיצד מודים לאלוהים מטרידה את בני. הוא בוחר לעשות זאת בבית הכנסת כי הוא מאמין שזהו המקום שבו אנשים מדברים עם אלוהים. כמו בני, ילדים רבים מעלים שאלות גדולות: האם אלוהים קיים? איפה הוא גר? האם הוא ישמע אותי אם אדבר אליו? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האמונות שלכם ולעודד גם אותם לשאול שאלות גדולות.
כדאי לשוחח על הסוף המפתיע של הסיפור ועל דברי סבא כי בזכות המעשה של בני "העולם נעשה מקום קצת יותר טוב". אפשר להיזכר יחד בפעמים שילדיכם עשו מעשה טוב ועזרו לאחר, ולחשוב איך בזכות המעשים שלהם העולם הופך למקום טוב יותר.
חומרים: 2 כוסות קמח, כפית שמרים מהירים, ¾ כוס מים, ½1 כפות שמן, 2 כפות סוכר, כפית מלח. אופן ההכנה: לושו את כל החומרים יחד עד שתקבלו כדור בצק רך. במידת הצורך, הוסיפו מעט קמח. הניחו לבצק עד שיכפיל את נפחו. לאחר מכן צרו לחמניות בצורת בייגלה. הברישו בתערובת ביצה ופזרו מעליה שומשום. הניחו ללחמניות לתפוח שוב. אפו בחום של 190 מעלות עד שצבען של הלחמניות זהוב. בתיאבון!
הצענו להורים בבית לשיר עם הילדים שירי תודה מוכרים כמו "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "הללויה" של גלי עטרי. אפשר להדביק את מילות השירים על דפי בריסטול, לקשט, ליצור שירון קטן ולשיר ביחד!
סוף שנת הלימודים מהווה הזמנות מצוינת להכרת הטוב. אפשר לשוחח על הדברים הטובים שהיו בגן השנה ולחשוב מי היה שותף להם. כתבו וציירו יחד מכתבי תודה לאנשים המסייעים בפעילות השוטפת של הגן – השומר, מנקה הרחוב, מדריכות החוגים, הורים מתנדבים וכו'
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על עזרה במטלות שונות בבית ובסביבה – בני ממלא תפקיד חשוב ועוזר לסבא במאפיה. אילו תפקידים קיימים במשפחה? האם גם לילדים יש תפקידים בבית? על אלו משימות אחראים הילדים בגן? הציעו לילדים לבחור תפקיד קטן חדש ולמלא אותו, לפחות יום אחד.
"המוציא לחם מן הארץ" – מהחיטה אל הלחם: הלחם הוא מרכיב מאוד חשוב בתפריט האנושי באיזור שלנו. כדי לסמל את חשיבותו המיוחדת של הלחם קבעו חכמים ברכה מיוחדת שמברכים רק על לחם "המוציא לחם מן הארץ".
הגננת לאה לוי גן תל"י אקסודוס: ערכנו שתי פעילויות בנושא הכרת תודה- הפעילות ראשונה התייחסה בעיקר לצורך להודות לכל מי שעוזר לנו בחיינו. הכנו ציורים ואימרות תודה וחילקנו בשכונה לירקן, למוכר במכולת, לפקידה , לגנן שעובד מסביב לגן, ולמנקה שמטאטא את המדרכות והכביש ברחוב. הפעילות השנייה התייחסה לתוכן הדברים של סבא בסיפור שאמר שיש להודות לאלוקים על האדמה שברא כי היא הנותנת לנו את החיטה שממנה יש לחם ולחמניות. לקחנו שבולים הוציאנו את גרגרי החיטה טחנו והכנו קמח. הוספנו קמח והכנו בצק וכל ילד הכין לחמניות לקבלת שבת משותפת. בנוסף הכנו גם חלות לשבת להורים.
הגננת סילבי מרן גן נועם עפולה: הילדים הכינו "אלבומי אמירת תודה" לקייטרינג שהביא לגן את הארוחות, למדריכה מהחוג ולספריית פיג'מה.
הגננת סנדרה ליפקופקר והסייעת נחמה בן- שלוש, גן דקל, ערד: קיימנו דיון בו כל ילד הביע את דעתו לגבי האמונות שלו ואת תודתו בעל פה. כדי לציין את ערך הכרת הטוב והבעת תודה, קישרנו את עליית הרגל לירושלים בשבועות ויצרנו את" הכותל המערבי". בין האבנים הילדים הכניסו פתקים בהם כתבו תודה אישית לאלוהים או בקשו משאלה. בקריאה השנייה של הסיפור, ציירו עבורינו את איורי הספר על גליל נייר פרגמנט והעברנו את הסיפור בטלוויזיה מאולתרת עשויה ממגירה ישנה. בהמשך, אפינו עם הילדים והכנו מתכון אורייני ללחמניות בייגלה – הילדים התאימו תמונות של המצרכים למילה הכתובה.
אלה מרכוס גן סיפן נצרת עלית: שוחחנו בנושא הנתינה. וגילינו שנתינה גם תורמת משהו לנפש, האדם הנותן מרגיש מאושר. הזכרנו את כל מה שעשינו בגן בנושא הנתינה: ביקרנו ילד מהגן שהיה חולה בבית זמן ממושך, הכנו מתנות לעוורים וערכנו קונצרט בבית העוור, ניקינו את הסביבה הקרובה לגן, הכנו שי לחייל ביום העצמאות, סלסלות ביכורים לנזקקים לשבועות, הילדים דיברו על המעשים הטובים שעשו בבית ובגן ותיארו את הרגשתם בעת הנתינה ועזרה לאחר.
לינה סלבין גן הדר נצרת עלית: אפינו בגן לחמניות בייגלה לפי המתכון שבספר, סיימנו לקרוא את הספר ביום שישי והילדים אכלו את הלחמניות בקבלת שבת. דיברנו על תהליך הכנת לחם, ביקרנו במאפיה וראינו אך מכינים את הלחמניות.
אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, וגננות בנצרת עילית מצאו כי הסיפור מזמין עיסוק בנושא בית הכנסת. מה יש בבית הכנסת? (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת, סידורים) מי הולך לשם ומתי? מה עושים שם? אלו סמלים נמצאים בבית הכנסת (מגן דוד, לוחות הברית, סמלי השבטים, מנורה). אם יש בקרבת הגן בית כנסת אולי אפשר לבקר בו ולהשוות אותו לבית הכנסת של בני. בפגישה ההכנה לספר בנצרת עילית התלבטו אסתי והגננות איזה מסר מתאים להעביר לילדים ביחס לאלוהים המופיע בסיפור. האם זה בסדר להאניש אותו ולאמר שיש לו דמות והוא אוכל לחמניות, או שיש להעביר מסר חד משמעי שלא? עלה הצורך להיות זהירות בקביעות שלנו לגבי אלוהים, בעיקר בעקבות הרב תרבותיות בגנים. אסתי ממליצה על הספר "אז מה זה אלוהים" של גיל דלסקי כספר עזר לעיבוד הנושא.
דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: שוחחנו על אלהים. היו לילדים תגובות מענינות מאוד- אלהים בכל מקום. רואה ואינו נראה. אין לו פנים, אין לו גוף והוא כמו רוח (מתגובות הילדים).
מאמץ עצום מושקע בכתיבת האיגרת. שוחחו עם ילדכם, כיצד ניתן לשמור על קשר עם משפחה וחברים כאשר אין טלפון, אין אי-מייל, ואפילו עט ונייר קשה להשיג? ספרו לילד על התקופה שבה כתבו רק מכתבים על נייר, כמה זמן לקח למכתב להגיע ליעדו?
שוחחו עם הילד על המכתב בסיפור: הסופרת לא מציינת את תוכן המכתב. האם אנחנו יכולים לנחש מה כתוב בו? מה שאלו הילדים את הדודה על עצמה? מה כתבו על עצמם באיגרת?
התבוננו יחד בתמונות המלוות את הספר, שאלו את הילד מה ניתן ללמוד מהן על חיי הילדים שבסיפור? כיצד הם בילו את שעות הפנאי שלהם? מה הם יכלו לכתוב לדודה על הבית שבו הם חיו?
בסיפור, כל ילדי המשפחה, גם הילדים הצעירים נטלו חלק בכתיבת האיגרת. על אף הקלות והנוחיות בתקשורת טלפונית ובדואר אלקטרוני, עדיין יש הרבה חן בכתיבת מכתבים וקבלתם בדואר. הציעו לילדכם לכתוב מכתב ו/או ציור לחבר או בן משפחה, שאותו תרצו להפתיע. עודדו את ילדכם לכתוב כפי יכולתו. הכניסו את המכתב למעטפה מבוילת, הראו לילד כיצד כותבים כתובת דואר, ושלחו אותו. חכו כמה ימים לשמוע איך היה לקבל מכם מכתב! אם בבית משתמשים בדואר אלקטרוני, הציעו לילד גם לכתוב אי-מייל, לבן משפחה או חבר אחר, בארץ או בחו"ל וצרפו אליו תמונה.
תוכלו לבקש מקרוב משפחה לכתוב מכתב או גלויה לילד שלכם ולשלוח אותו אליכם בדואר. כאשר יגיע המכתב היו שותפים לחוויה, הזכירו לילד את סיפור "האיגרת" ובקשו ממנו לדמיין כמה שמחה והתרגשה הדודה כאשר קיבלה את המכתב מאחותה שבעיירה.
המשפחה בסיפור אינה מסתפקת בקשרים עם בני המשפחה הקרובה, אלא משקיעים מאמץ רב בשמירה על קשר עם בני המשפחה המורחבת הגרים הרחק מהם. המשפחה היא ערך מרכזי בתרבות היהודית. משפחות רבות משתדלות לשמור על קשר עם המשפחה הרחבה, לעזור זה לזה בזמנים של צורך וקושי, וכמובן לחגוג יחד את החגים, השבת והשמחות. חשיבות המשפחה ומרכזיותה מתבטאת בסיפור במאמץ ובהתרגשות סביב כתיבת האיגרת, כמו גם בשמחה ובהתלהבות שבה היא מתקבלת.
חשבו על המשפחה שלכם: היכן מתגוררים בני המשפחה? באלו ערים בארץ? האם יש לכם קרובי משפחה שאינם גרים בארץ? היכן הם גרים? איך אתם שומרים איתם על קשר? עיינו יחד עם הילד באטלס או מפת העולם. חפשו את הערים והמדינות בהן גרו משפחותיכם בדורות קודמים, והיכן גרים קרובי משפחה היום. שימו לב למרחקים: האם ניתן לבקר אחד את השני ברגל? ברכב? באונייה? במטוס?
בתמונה בעמוד 3 בספר מצוירת הדודה ביום נישואיה. דפדפו יחד באלבומי המשפחה, התמקדו בצילומים משמחות משפחתיות: ימי הולדת, חגיגות בר/בת מצווה, חתונות, בריתות. ציינו את שם האירוע ותנו לילד לזהות את בני המשפחה שבצילומים. בנוסף לשמות, ספרו על הקרבה המשפחתית: דוד/ה בן/בת דוד וכן הלאה.
הגננות בנצרת עילית משתתפות בקהילה לומדת המכינה בכל פעם את הפעילות לקראת הספר הבא. הן שלחו לנו מספר רעיונות לשיחה סביב הספר. הן מציעות לדון בערכים כמו שמירת הקשר עם המשפחה והיחסים איתה. אפשר, למשל, לשאול את הילדים מה כל ילד אוהב לעשות עם המשפחה שלו, ואיך בבית שלו שומרים על קשר עם בני המשפחה הרחוקים. רעיון המשלב פעילות בבית ובגן הוא לכתוב עם ההורים תיאור של יום בחיי המשפחה, להביא אותו לגן ולשתף את החברים בסדר היום המשפחתי.
בנו יחד בגן (אפשר מעיסת נייר) מודל של עץ רב ענפים. על דף נייר עזרי לכל ילד לכתוב את "עלה- המשפחה" שלו. (את שמות בני המשפחה הגרעינית). הציעי לחזור ולכתוב בעצמם את השמות המופיעים על "העלה" שלהם, ולקשט אותו. תלי בעזרת חוטים את עלי הנייר על העץ. הזמינו את הילדים שהכינו בבית עצי משפחה על פי ההצעות להורים, להביא אותם לגן. תמונות אומנותיות של משפחות מצויות בערכת "משפחה" באומנות אותה תוכלי למצוא במרכזי פסג"ה.
ניתן גם לשוחח בגן על כך שלפעמים חברים הופכים להיות "כמו המשפחה" שלנו. שאלי את הילדים האם יש אנשים כאלה, שאינם קרובי משפחה אבל הם כמו משפחה. מה אוהבים לעשות עם החברים הקרובים האלה? במהלך השיחה תוכלי אולי להשתמש בפתגם "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" המופיע בתנ"ך בספר משלי כז י.
תרצה רוטקוביץ מקרן תלי מציעה לשלב בין נושא המשפחה לעיסוק באגרת ובדואר: הצטיידי בדגלונים ובמפה גיאוגרפית גדולה של ישראל. בקשי מכל ילד לספר היכן מתגוררים בני המשפחה המורחבת שלו. את קרובי המשפחה המתגוררים מחוץ לישראל תוכלי לסמן באמצעות דגלונים הממוקמים מחוץ למפה. עזרי לו לנעוץ את הדגלונים במקומות המתאימים במפה. לאחר מכן אפשר לחלק לילדים מעטפות דואר, להדגים איך כותבים את שמות הישובים שעלו בשיחה. כל ילד יכתוב על מעטפה שם של ישוב רלוונטי לו וידביק בול (או כמו בול). כעת צרי שרשרת ארוכה ממעטפות הנייר ותלי אותה בגן.
הזמיני את הילדים להביא בולים מהבית. אולי יש בין ההורים או אחים בוגרים שאוספים בולים, ואפשר להזמין אותם להראות לילדי הגן. תוכלו לצייר יחד בול מיוחד בנושא הספר.
אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, מפנה את תשומת לבנו: "ישנו סיפור נוסף המסופר בספר ומצוי באיורים הקטנים בתחתית העמוד. גלו את הסיפור, וספרו אותו עם הילדים. מה תפקיד הסיפור הנוסף? מה הוא מעיד על המאיירת? זו הזדמנות לדבר על תפקיד המאיירת סוניה שכל ומה היא מוסיפה לסיפור הכתוב" הגב' מרים פוזנר, ראש צוות עידוד קריאה וספריות במטח, מתייחסת גם היא לאיורים בספר והציעה להתבונן עם הילדים במציאות המשתקפת מהן: "התמונות המלוות את הסיפור מייצגות את המשפחה והבית היהודי בעיירה. חזרו ודפדפו בתמונת הספר. שאלו: האם המשפחה של הילדים גדולה או קטנה? התייחסו לאם שבהריון, ולתינוק שהיא מחזיקה. הציעו לספור את מספר הילדים (כנראה 7 + 1 בדרך, למרות שרק שישה ילדים משתתפים בכתיבת האגרת). האם המשפחה עשירה או ענייה? לפי מה אפשר לנחש? (לפי הצפיפות, מעט הרהיטים הצנועים, הבגדים הפשוטים, הקירות והרצפה חשופים, אין כמעט צעצועים). שאלו: האם הילדים נראים לו שמחים בחלקם? במה הילדים בסיפור שונים מן הילדים בגן, ובמה הם דומים להם? מה רואים באיורים שהילדים אוהבים לעשות בבית ואחד עם השני?
"פרחה לה השין מראשו הנרגש כאילו אותה מעולם לא פגש" – לימוד כתיבה: הספר מתאר ילדים הקרובים בגילם לילדי הגן, המתאמצים מאוד לכתוב, ממש כמו שילדי הגן היום מתחילים לזהות אותיות ולהעתיקן. זו הזדמנות להרחיב את היריעה ולספר לילדים איך למדו לקרוא ולכתוב בימים עברו. הילדים בסיפור מתקשים לכתוב גם מפני שהם צריכים לכתוב בקסת ודיו ולא בעט או בעיפרון. (כדאי להצטייד בקסת ודיו של פעם על מנת להראות לילדים במה מדובר). שימי לב שבעמוד האחרון של הספר יש מקום בו יכול כל ילד לכתוב את שמו, אולי אפשר לתת לילדים לכתוב את שמם בנוצה ובדיו/צבע. עד היום ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים על ידי סופר סת"ם על קלף באמצעות נוצה ודיו. אם את מכירה סופר סת"ם, רב או אומן שעוסק בקליגרפיה תוכלי להזמין אותו על מנת שידגים לילדים כיצד הוא כותב.
נטע טורם, מדריכה במשרד החינוך, מציעה: הפני את תשומת ליבם של הילדים לכתוב על הכריכה: מיידיש: מיריק שניר. מהו תפקידה של המתרגמת? על מנת להדגים את נושא התרגום תוכלי לשאול את הילדים אלו שפות הם מכירים, וילדים הדוברים שפות אחרות יוכלו ללמד את חבריהם מילים חדשות ותרגומן. זו הזדמנות נפלאה לקרב ילדים עולים חדשים למרכז העשייה בגן ולתת ביטוי לארץ המוצא. אפשר גם להזמין הורה שדובר שפה אחרת וללמוד ממנו – שיר, מילים בודדות, כתיבת אותיות. תרצה רוטקוביץ מקרן תל"י כתבה לנו מספר הצעות להרחבת העיסוק בשפות היהודיות: יידיש, לדינו וגם ערבית – שיחה. שוחחי עם הילדים על שפת היידיש – שפתם של גיבורי "האיגרת". התייחסי לשמות שלהם. שאלי: האם מישהו במשפחה דובר יידיש? ספרי שבעבר היהודים דברו בשפות שונות שהיו מיוחדות להן. חלקם דיברו ביידיש, אחרים דברו בלדינו, שהיא שפה הדומה לספרדית. התייחסי לעובדה שהיידיש נכתבה באותיות עבריות ולכן הילדים בסיפור כותבים "שין" ו"מם". סופרים עד 10 ביידיש ובלדינו: כדי לחוות את צלילי השפות – למדי את בילדים לספור עד 10 ביידיש וגם בלאדינו: יידיש: איין, צווי, דריי, פיר, פונף, זעקס, זיבן, אכט, ניין, צען. לדינו: און, דוס, טרס, קואטרו, סינקו, סז', סייטה, אוצ'ו, מואבה, דיאס.
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. אפשר לבקש מהילדים לקרוא את הסיפור עם ההורים ולשאול אם גם הוריהם הכירו את המעשייה. ניתן להזמין מהמשפחות סיפורים שעוברים אצלם מדור לדור, לחפש בספרייה אוספים של אגדות-עם או סיפורים חסידיים ולערוך בכיתה תערוכה של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות.
מילים שעוברות "מפה לאוזן" יכולות להישמע אחרת ממה שנאמרו. המשחק "טלפון שבור" מדגים זאת בצורה מצחיקה: יושבים במעגל, הראשון לוחש באוזנו של השני מילה. השני לוחש אותה לשלישי. המשתתף האחרון אומר בקול את המילה שהגיעה אליו. האם זו המילה שלחש המשתתף הראשון?
האישה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים". תוכלו לשוחח עם הילדים: למה לדעתם האישה ריכלה והפיצה שמועות על אנשי העיירה? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות ולשאול: האם קרה לכם פעם שהצטערתם על משהו שאמרתם, אפילו בצחוק? תוכלו לשוחח על מקרים כאלה, ומה עשיתם בעקבותיהם.
מה בין נוצות למילים? תוכלו לשאול את הילדים: מה דעתם על ההצעה יוצאת הדופן של הרב, אשר מועברת ללא הטפת מוסר ישירה? האם אתם מכירים שיעורי חיים נוספים שמועברים ביצירתיות ובחיוך? מתי אתם, כמורים, נעזרים ביצירתיות או בחוש הומור ע"מ להעביר מסרים חינוכיים-ערכיים לתלמידים?
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. האם אתם מכירים סיפורים שעוברים במשפחה שלכם? אולי יש בביתכם אוסף של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות? תוכלו להזכיר זה לזה סיפור אחד או שניים.
האשה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים". אפשר לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתם האישה ריכלה והפיצה שמועות על אנשי העיירה? האם קרה לכם פעם שהצטערתם על משהו שאמרתם, אפילו בצחוק? תוכלו לשוחח על מקרים כאלה, ומה עשיתם בעקבותיהם.
מה בין נוצות למילים? אפשר לשאול את ילדיכם: מה דעתם על ההצעה יוצאת הדופן של הרב, אשר מועברת ללא הטפת מוסר ישירה? האם גם במשפחה שלכם יש שיעורי חיים שמועברים ביצירתיות ובחיוך?
נוצות ברוח
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לשאול את ההורים ואת סבא וסבתא, אילו דברים - שכיום אפשר לקנות מוכנים - הם נהגו להכין במו ידיהם וכיצד עשו זאת
הנסיכה ג'בטה הייתה רגילה לקבל מן המוכן את כל מה שחפצה, ולא חשבה על העבודה המושקעת בהכנה של הדברים. אפשר לבקש מהילדים לשאול את ההורים ואת סבא וסבתא, אילו דברים – שכיום אפשר לקנות מוכנים – הם נהגו להכין במו ידיהם וכיצד עשו זאת, ולספר על כך בכיתה.
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
חשוב יחד עם התלמידים על האנשים סביבכם שפועלים כדי להקל על החיים של כולנו
בסוף הסיפור למדה הנסיכה להעריך את עמלם של עובדי האדמה ואת תרומתם לחייה, ואף למדה להודות להם. תוכלו לחשוב יחד עם התלמידים על האנשים סביבכם שפועלים כדי להקל על החיים של כולנו. אפשר לבקש מכל תלמיד לכתוב מכתב תודה לאחד מהאנשים האלה (שרת בית הספר, נהג ההסעה, המאבטח בכניסה לבית הספר וכו'), ואם הם רוצים – גם למסור את המכתב לאותו אדם.
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
לתת לתלמידים לסדר את התמונות לפי סדר הכנת הלחם – משלב הזריעה ועד למוצר המוגמר.
"כל כיכר מתחילה בגרגיר": אפשר לעבור עם התלמידים על השלבים השונים בהכנת לחם, לציין את בעלי התפקידים השונים המשתתפים בתהליך, ולהציג בפניהם תמונות של כל אחד מהשלבים. תוכלו לתת לתלמידים לסדר את התמונות לפי סדר הכנת הלחם – משלב הזריעה ועד למוצר המוגמר.
תוכלו להביא כמה שיבולים לכיתה, לחלק לתלמידים ולבקש מהם למולל את השיבולת, להפריד ממנה את הגרגרים ולבסוף לטחון אותם לקמח בעזרת מכתש ועלי. אם יש הזדמנות – אפשר גם לאפות לחם ג'בטה!
אפשר לבקש מהתלמידים להכין מאכל יחד עם ההורים בבית ולהביא לכיתה, ולערוך סעודה מהמאכלים שהכינו. תוכלו לבקש מכל תלמיד שיכתוב את המתכון למאכל שהכין, ובו יפרט את שלבי ההכנה. את המתכונים אפשר לאגד לספר מתכונים כיתתי, להדפיס ולחלק לכל תלמיד.
התלמידים יכולים להכין עם ההורים ולהביא לכיתה כל דבר שאפשר ליצור לבד בבית: תחפושות, בגדים, תכשיטים, צעצועים וכו'. אפשר להקים בכיתה תערוכה שתיקרא "תוצרת בית", ולהזמין אליה את בני המשפחה. ליד כל מוצג בתערוכה יהיה דף המפרט את החומרים ממנו הוא עשוי ואת שלבי הכנתו.
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
הנסיכה לא רצתה לאכזב את אביה אך קיוותה שתוכל להיענות לבקשתו ללא מאמץ
הנסיכה לא רצתה לאכזב את אביה אך קיוותה שתוכל להיענות לבקשתו ללא מאמץ. לבסוף היא התגברה על הקשיים והצליחה במשימה. אפשר לשוחח עם התלמידים: למה לדעתם המלך לא היה מרוצה מכיכרות הלחם המוכנות שהביאה הנסיכה? מה מיוחד בכיכר הלחם "האמיתית"? תוכלו לשתף את הילדים בניסיון החיים שלכם ולשאול אותם אם קרה להם מקרה שבו השיגו דבר שהיה חשוב לאחר יגיעה, מאמץ, או ניסיונות חוזרים.
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
לבקש מהתלמידים לספר על חברים שלהם, ועל מקרים בהם שיתוף פעולה עם חבר הפך משימה ליעילה ונעימה יותר
במהלך המסע משיגה הנסיכה כיכר לחם, וגם רוכשת חבר! אפשר לשוחח עם התלמידים על החברוּת בין אֵש לבין הנסיכה, ולהשוות אותה ליחסי הנסיכה עם אנשים אחרים בסיפור. אפשר לבקש מהתלמידים לספר על חברים שלהם, ועל מקרים בהם שיתוף פעולה עם חבר הפך משימה ליעילה ונעימה יותר.
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
לקרוא עם הילדים את אגדת "השועל והלחם" ולערוך השוואה בין שני הסיפורים.
"כל כיכר מתחילה בגרגיר": אפשר לשאול את ילדיכם, כיצד "מוציאים לחם מן הארץ"? אילו כוחות טבע עזרו לחיטה ולשאר החומרים לצמוח? מה צריך האדם לעשות כדי להפוך חיטה ללחם?
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
להכין "ארוחה אמיתית", ארוחה מעשה ידיכם מההתחלה ועד הסוף, כולל הגשה ופינוי.
אפשר להציע לילדיכם לחשוב על חמישה מאכלים אהובים. האם הם יודעים ממה הם מורכבים וכיצד מכינים אותם? יחד תוכלו להכין "ארוחה אמיתית", ארוחה מעשה ידיכם מההתחלה ועד הסוף, כולל הגשה ופינוי. האם הרגשתם סיפוק מהמאמץ ומהתהליך?
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
למה לדעתם המלך לא היה מרוצה מכיכרות הלחם המוכנות שהביאה הנסיכה?
הנסיכה לא רצתה לאכזב את אביה אך קיוותה שתוכל להיענות לבקשתו ללא מאמץ. לבסוף היא התגברה על הקשיים והצליחה במשימה. אפשר לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתם המלך לא היה מרוצה מכיכרות הלחם המוכנות שהביאה הנסיכה? מה מיוחד בכיכר הלחם "האמיתית"? האם קרה לכם מקרה שבו השגתם דבר שהיה חשוב לכם לאחר יגיעה, מאמץ, או ניסיונות חוזרים? תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויה ובתחושות.
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית
שְׁמִירָה
הילדים בתורם יכולים להתבונן בידיים שלכם ולנחש מה הן עשו היום
המלך באגט התבונן בידיה של הנסיכה כדי לבחון אם היא הביאה לו את כיכר הלחם האמיתית. גם אתם יכולים להתבונן בידיים של ילדיכם, ולנסות לנחש מה הידיים עשו היום. הילדים בתורם יכולים להתבונן בידיים שלכם ולנחש מה הן עשו היום. כפות הידיים של ילדים ושל הוריהם דומות אלו לאלו, אבל גם שונות. תוכלו להשוות אותן, ולשים לב לקווים ש"מצוירים" עליהן. האם יש לכם אותם קווים?
בסוף הסיפור למדה הנסיכה להעריך את עמלם של עובדי האדמה ואת תרומתם לחייה, ואף למדה להודות להם. תוכלו לחשוב יחד עם ילדיכם על האנשים סביבכם שפועלים כדי להקל על החיים של כולנו. אפשר לנסות למנות את כל האנשים שעזרו לנו במהלך היום (למשל מנקי הרחובות, מאבטחים, נהגי אוטובוס, אנשי אחזקת בניינים, ועוד).
אפשר לשחק ב"משחק התודה". אחד מבני המשפחה פותח במלים: "אני רוצה לומר תודה ל …", ומסַפר על דבר טוב שהזולת עשה למענו. זה עשוי להיות כל דבר – קטן או גדול, מתמשך או חד-פעמי. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה.
במהלך המסע משיגה הנסיכה כיכר לחם, וגם רוכשת חבר! אפשר לשוחח עם ילדיכם על החברוּת בין אֵש לבין הנסיכה, ולהשוות אותה ליחסי הנסיכה עם אנשים אחרים בסיפור. תוכלו לספר על חברים שלכם ולשתף זה את זה בחוויות. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מרכיבים: 4 כוסות קמח 40 גרם שמרים 1 כפית סוכר כפית וחצי מלח כוס וחצי מים פושרים 1/4 כוס שמן זית אופן ההכנה: ממיסים את השמרים במים הפושרים, מוסיפים את הסוכר ומניחים לבלילה לתפוח. מניחים בקערה את הקמח והשמרים המותססים, מוסיפים מלח ושמן זית ולשׁים עד לקבלת בצק אחיד. מכסים ומניחים לבצק לתפוח במשך כשעתיים. מעצבים לחמניות ומניחים בתבנית עם נייר אפייה או קמח תירס (למניעת דביקוּת). מניחים לתפיחה נוספת במשך כשלושים דקות. אופים בתנור 25-30 דקות, בחום של 220 מעלות. בתיאבון!
לא צריך לעמוד על הראש כדי לראות את העולם הפוך! אפשר לחשוב יחד עם הילדים: במה כל אחד מאתנו שונה, אפילו "הפוך", מהאחרים (במראֶה, בתחביבים, בדעות, בכישרונות ועוד)? כיצד הייחוד של חברי הכיתה וזוויות הראייה השונות תורמים לכלל? באמצעות ציורים, צילומים או קטעי כתיבה ניתן לערוך על לוח הכיתה תצוגה בה משתקפים הן המייחד, הן המאחד של קהילת הכיתה.
כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לדמויות השונות בסיפור: איך כל אחד מגיב כשמתגלה הקושי של שופון? אפשר לקשר את העלילה עם אירועים בכיתה: כאשר מישהו טועה, מתבלבל או "רואה הפוך" מאיתנו, כיצד אנחנו מתנהגים? האם קל לנו לקבל את השוני בקרבנו? האם אנחנו לפעמים מגיבים בביקורתיות, או מזלזלים באחר? מה אנחנו ככיתה יכולים ללמוד על עצמנו מהדמויות בסיפור?
הינשוף שראה הפוך
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדי הכיתה על הפתרון שמציע מתושלח והשינוי שעוברת קהילת הינשופים כולה
כדאי לשוחח עם ילדי הכיתה על הפתרון שמציע מתושלח והשינוי שעוברת קהילת הינשופים כולה. מה דעתם? אפשר להזמין את הילדים להעלות פתרונות נוספים, שונים, לבעיה של שופון.
לפעמים מה שקשה לאחד קל לאחר. כדי לחוש את החוויה של מי שקורא הפוך, אפשר לכתוב מילה על נייר ולהציג את הדף מול הראי. מתבוננים בהשתקפות הדף בראי. האם הצלחתם לפענח את המילה?
קבלת הספר הראשון בתכנית היא "סיבה למסיבה", ואתם מתבקשים לקיים סביבו מפגש חגיגי עם המשפחות. כדאי לחשוב כיצד לערב את הורי התלמידים ואת הילדים בחגיגה. לרעיונות ניתן להיעזר במצגת של גילה קרול כאן,
בניסיון שהצטבר בגני הילדים **כאן**, ובמדריכות המחוז.
בעקבות הסיפור, תוכלו לערוך "נשף קריאה" בכיתה! מבקשים מכל אחד להביא לנשף ספר אהוב מהבית ולהסביר למה בחר בו. קוראים יחדיו, משתעשעים במשחקי מילים, ואפילו מתכבדים במאכלים מיוחדים (למשל עוגיות בצורה של אותיות או תבשיל שקשור לאחד הספרים).
הסיפור מזמין עיסוק בשעשועי מילים: אפשר לדפדף בספר ולחפש את המילים שכתובות בצבע כחול. תוכלו לשאול את הילדים: מה מבדיל אותן מהמילים האחרות בסיפור? למה לדעתם הוחלט להבליט מילים אלו?
הינשוף שראה הפוך
שְׁמִירָה
הסביר לילדים שמילה שניתן לקרוא אותה מימין לשמאל ומשמאל לימין באופן זהה נקראת
תוכלו להסביר לילדים שמילה שניתן לקרוא אותה מימין לשמאל ומשמאל לימין באופן זהה נקראת "פַּלִינְדְּרום" (או בעברית 'מילה מתהפכת'). אפשר לחשוב יחד על פלינדרומים נוספים (למשל, אמא, אבא, דוד) ולהשתעשע במשחקי מילים.
הינשוף שראה הפוך
שְׁמִירָה
לחלק מהמילים בסיפור משמעות שונה כשקוראים אותן הפוך
לא צריך לעמוד על הראש כדי לראות את העולם הפוך! אפשר לחשוב יחד עם ילדיכם: במה כל אחד מאתנו שונה, אפילו "הפוך", מהאחרים (במראֶה, בתחביבים, בדעות, בכישרונות ועוד)? כיצד הייחוד של בני המשפחה וזוויות הראייה השונות תורמים למשפחה?
תוכלו לחשוב ביחד על הדמויות השונות בסיפור: איך כל אחד מגיב כשמתגלה הקושי של שופון? אתם יכולים להמציא דו-שיח בין שני ינשופים בנקודות שונות לאורך הסיפור, ולשוחח עם ילדיכם על השינוי שעוברת קהילת הינשופים כולה.
לפעמים מה שקשה לאחד קל לאחר. כדי לחוש את החוויה של מי שקורא הפוך, אפשר לכתוב מילה על נייר ולהציג את הדף מול הראי. מתבוננים בהשתקפות הדף בראי. האם הצלחתם לפענח את המילה?
הינשוף שראה הפוך
שְׁמִירָה
כל אחד מבני המשפחה מביא לנשף ספר אהוב ומסביר למה בחר בו
בעקבות הסיפור, תוכלו לערוך "נשף קריאה" בבית! כל אחד מבני המשפחה מביא לנשף ספר אהוב ומסביר למה בחר בו. קוראים יחדיו, משתעשעים במשחקי מילים, ואפילו מתכבדים במאכלים מיוחדים (למשל עוגיות בצורה של אותיות או תבשיל שקשור לאחד הספרים).
שעשועי מילים: אפשר לדפדף בספר ולחפש את המילים שכתובות בצבע כחול. תוכלו לשאול את ילדיכם: מה מבדיל אותן מהמילים האחרות בסיפור? למה לדעתם הוחלט להבליט מילים אלו?
תוכלו להסביר לילדיכם שמילה שניתן לקרוא אותה מימין לשמאל ומשמאל לימין באופן זהה נקראת "פַּלִינְדְּרום" (או בעברית 'מילה מתהפכת'). אפשר לחשוב יחד על פלינדרומים נוספים (למשל, אמא, אבא, דוד) ולהשתעשע במשחקי מילים.
"האגדות שלנו" הוא קובץ ובו עשרה סיפורים שונים. בטרם הצגת הספר בכיתה מומלץ לקחת אותו הביתה, לקרוא את כל הסיפורים, לעיין בהקדמה ובהערות בשוליים. כדאי לחשוב כיצד תרצו להציג את תוכן וצורת הספר לילדים, במה תרצו לעסוק בכיתה, ומה עדיף להשאיר לגילוי של הילדים עם הוריהם בבית.
על מנת להכניס את הילדים לאווירה של הסיפורים, אפשר להתחיל בהצגה כללית של אחת הדמויות. ניתן להתחפש ולהמחיז אחד הסיפורים, לפתוח בשיר או בפתגם, או להזכיר סיפור אחר שהילדים כבר מכירים אודות הדמות.
אפשר לקרוא יחד אחד הסיפורים, לעצור את הקריאה לפני נקודת המפנה של הסיפור (לפעמים יש יותר מאחת) ולבקש מהתלמידים להציע מה הם היו עושים במקרה המתואר (למשל, מה היו עושים במקום הלל הזקן אילו היו מגרשים אותם מבית המדרש, מה היו עושים במקום ר' חנינא בן דוסא אילו היו פוגשים באדם שהשאיר אצלם את התרנגולות וכו').
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. תוכלו לשוחח עם הילדים על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
האם הילדים נהנו מהסיפורים? האם הם הבינו את כולם? לעתים סיפורי חז"ל הם כמו חידות. במעט מילים הם עוסקים בנושאים גדולים, ולפעמים הסוף מפתיע. אפשר לשאול את הילדים אם הם הופתעו מחלק מהסיפורים, אם משהו הצחיק אותם, אלו מחשבות עלו בעקבות המעשיות של חז"ל?
האגדות שלנו
שְׁמִירָה
יחד עם הילדים אפשר לקשט את הכיתה בפתגמים ואמרות מהסיפורים.
זו הזדמנות להכיר לילדים גרסאות שונות לסיפורים שבספר. תוכלו להביא לכיתה את ספר האגדה, את מקורות הסיפורים בתלמוד, קבצי אגדות אחרים ועוד. אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם אם גם הם הכירו את הסיפורים, ולחפש בבית או בספריה גרסאות שונות להביא לכיתה (למשל, הסדרה "כה עשו חכמינו" שליקטה יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך…). אפשר לערוך תצוגה בכיתה ולהזמין את הילדים להשוות בין הגרסאות השונות.
האגדות שלנו
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד
תוכלו לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד וליצור ביחד, בעזרת חומרים וחפצים המצויים בבית, את אחת הסצנות המעניינות מתוך הסיפור או את אחת הדמויות המופיעות בו. את היצירות ניתן להעמיד בתערוכה בכיתה או במסדרון בית הספר תחת הכותרת "מעשה אבות סימן לבנים".
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. בעקבות הקריאה המשותפת תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
לסיפורים אחדים יש גרסאות שונות. האם אתם מכירים גרסאות שונות לסיפורים שבספר (מתוך ספר האגדה, מהתלמוד או ממקורות אחרים)? תוכלו לחפש את הסיפורים יחד ולהשוות ביניהם.
אגדות חז"ל ומדרשים עברו בקהילות ישראל מדור לדור, חלקם בכתב ואחרים בעל-פה. האם יש סיפור ששמעתם מסבא או מסבתא, סיפור שעבר במשפחה שלכם מדור לדור? אפשר להמשיך את שרשרת הדורות ולספר אותו לילדיכם.
האגדות שלנו
שְׁמִירָה
תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד
תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד. יחד תוכלו לחשוב איזו משמעות יש לו בימינו. עם איזו דמות אתם מזדהים? כיצד הייתם מגיבים במקרה דומה?
האם אתם מכירים אגדות נוספות על הדמויות שנזכרו בספר? זו הזדמנות להעשיר את הילדים באמרות ידועות ובסיפורי חז"ל נוספים ולערוך "ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו". אפשר להיעזר באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים", בספר המלא של שהם סמיט "האגדות שלנו" או בקובצי אגדות חז"ל אחרים, כגון הסדרה "כה עשו חכמינו" של יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך, ועוד רבים נוספים. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
הסיפור מלא הומור. האם באמת אפשר לסרוג לאדנית מעיל ? או לאף מחמם אף? הסתכלו על האיורים העשויים צמר וחפשו את הדברים המצחיקים שסבתא סרגה. עיינו באיור בעמודים 12-13. למה האנשים שעומדים בתור זקוקים, ומה לדעתכם סבתא תסרוג להם? את זאת אפשר רק לנחש. הניחו שקף (או נייר חצי שקוף, כמו נייר אפייה או פרגמנט) על הדף שבו מצויר תור האנשים. העתיקו בטוש את דמויות האנשים המחכים בתור (יש לעזור בכך לילדים). כעת עזרו לסבתא: ציירו לכל אחד בגדים מתאימים ומחממים.
אם תקשיבו היטב, כלומר תעשו אוזניכם כאפרכסת, תגלו כי הסיפור כתוב בחרוזים. לאחר שתכירו את הסיפור, תוכלו לשחק: אמרו את המילה הראשונה, ותנו לילדיכם למצוא מילה המתחרזת עמה.
כתבו וציירו מילים מתוך הסיפור על לוח משחק. את המילים המתחרזות זו בזו כתבו או ציירו על כרטיסים. על ההורה להחזיק כרטיס ולהכריז על מילה, ועל הילדים להניח את הכרטיס על המשבצת של החרוז שלה בלוח המשחק שלהם.
סבתא סורגת לכל מי שבא אליה בגד בעזרת זוג מסרגות וחוט צמר. היא קושרת את החוטים זה בזה, ובתוך כך נקשרים גם יחסים בינה ובין האנשים שמקבלים ממנה את הבגדים החמים. חשבו את הלב של מי אתם הייתם רוצים לחמם. חשבו על דרכים לעשות זאת, למשל ביצירה, בשירה, בריקוד ובמחווה. הורים, האם אתם זוכרים מילדותכם את המשחק "סבתא סורגת"? במשחק "סורגים" בעזרת הידיים צורות שונות בחוט צמר ומעבירים אותן לחבר. מכירים את המשחק? אתם מוזמנים ללמד את הילדים.
אפשר ליצור תמונה בעזרת חוטי צמר. ציירו ציור בעזרת דבק פלסטי. הניחו חוט צמר בדיוק על פסי הדבק שציירתם. כאשר הדבק יתייבש, תישאר תמונה עשויה מחוטי צמר צבעוניים.
סבתא עוזרת לכולם, אך אולי גם סבתא זקוקה לעזרה? חשבו מה היה מחמם את לבה של הסבתא. חשבו איך אנחנו יכולים לחמם את לבם של חברים ובני משפחה, שאולי מרגישים לפעמים בודדים.
"לחכם לב נקרא נבון" כיצד מרגיש ילד אחר? הילדים יושבים במעגל, ילד אחד יוצא החוצה. הגננת מורה לו בסוד באיזה "מצב רוח" הוא צריך לחזור אל המעגל. (שמח, נרגש, חסר-שקט, עצוב, כואבת לו הבטן, מהורהר, מסתגר, חברותי וכו'). הילד חוזר אל המעגל ומציג את מצב הרוח שהתבקש. הילדים מנחשים איך הילד "מרגיש היום".
איזה "פלא" יש במסרגות אלה? שאלו את הילדים, וודאי תקבלו תשובות מעניינות. אחת האפשרויות: המסרגות יוצרות אפודות ומעילים, ותוך כך נוצרים גם קשרים של ידידות, כמו חוטים דימיוניים, בין סבתא לבין אנשי השכונה.
כדור הצמר עובר. ילד מחזיק פקעת של חוטי צמר. הוא משאיר בידו את קצה החוט, ומעביר לילד אחר את הצמר, עפ"י הנחיית הגננת. הילד הבא מחזיק את החוט, ומעביר לילד אחר את כדור הצמר. מי שמחזיק בחוט, לא עוזב אותו. רק הפקעת עוברת הלאה. בסופו של דבר נמצאת בידי כל ילדי הגן רשת של חוטים, המדגימה את "רשת" הקשרים שיש בינינו.
א. גזרו שתי טבעות קרטון והצמידו אותן זו לזו. (ללא דבק). ב. לפפו חוט של צמר סביב הטבעות, מן החלק הפנימי כלפי חוץ. המשיכו בפעולה עד שיווצרו כמה שכבות של צמר. ג. כעת, גזרו את חוטי הצמר ברווח שבין הטבעות. ד. קשרו את חבילת חוטי הצמר בעזרת חוט נוסף, ברווח שנוצר בין שתי הטבעות. ה. הוציאו את טבעות הקרטון, ועצבו את חבילת הצמר הקטנה לפונפון עגול. תוכלו לקשט עם הפונפון כובע צמר, גומיה לאיסוף שיער, מחזיק מפתחות או לתלות אותו מתחת למראה ברכב.
ביקור חולים במסורת היהודית נחשבת מצוות "ביקור חולים" למצווה "שֶאֵין לה שיעור". כלומר: אין לה מידה מדויקת. זאת משום שכל חולה זקוק לעזרה במידה שונה, וכל מבקר יכול לסייע בצורה אחרת. לכן כל אחד מקיים אותה כפי יכולתו, ואפשר לקיים אותה פעמים רבות. המצווה נזכרת לראשונה בתלמוד, ושם נקבע כי חובה על כל אחד – גם על גדולים ומכובדים – לבקר חולים כדי להקל את סבלם. בגלל החשיבות הגדולה שיש למצוות ביקור חולים אמרו חכמים כי זהו דבר שמועיל לאדם בחייו "בעולם הזה", אבל ייזכר לו גם "בעולם הבא" (תלמוּד בבלי, נדרים לט ע"ב). בתורה מסופר על יעקב אבינו שחלה, אך כששמע כי בנו יוסף עומד לבקר אותו, השתפרה הרגשתו והיה מסוגל לקום: "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (יעקב נקרא כאן גם ישראל. בראשית מח, ב). בספר שלנו מסייעות החיות לדוב בחיזוק הגוף וגם בשיפור מצב הרוח. ביקור חולים יכול לסייע לחולה בדברים יומיומיים שקשה לו לעשות לבד, למשל לאכול, לשתות או לבלוע תרופה. לביקור יש חשיבות רבה גם בשיפור מצב הרוח של החולה, ודבר זה תורם מאוד להחלמה.
חבריו של הדוב החולה משתדלים לשמח ולעודד אותו. כל אחד תורם כפי יכולתו. איך הם עושים זאת? בחרו חיה אחת ועקבו אחרי מעשיה לאורך הספר. איזו עזרה היא מגישה לדוב?
הגירית משקה את הדוב בתה צמחים מעשבי מרפא שליקטו החברים. גם אתם יכולים להכין תה צמחים טעים ומחמם לכל המשפחה: הניחו בקנקן צמחי תבלין כמו נענע, רוזמרין, לימונית ומרווה. הוסיפו 4 כוסות מים חמים והמתיקו בדבש. מזגו לכל אחד כוס תה וקשטו בפלח לימון.
שחקו ב"כאילו חולים": תרגלו את מצוות "ביקור חולים" עם בני המשפחה. תנו לילדיכם לטפל בכם ולהרגיע אתכם, ספרו להם מה עוזר לכם כשאתם מרגישים לא טוב. זו הזדמנות פז להזכיר לילדים כי גם בכוחם לרפא אחרים!
בסוף הסיפור הדוב מבריא, ומגלה כי החברים שסייעו לו חלו בעצמם! איך "יודע" הדוב לטפל בחבריו, וכיצד הוא מצליח לעזור לכל כך הרבה חברים בבת אחת? קחו בובות מחמד והמחיזו איך הדוב מטפל בחברים שלו.
הכינו לוח קיר עם כרטיסים המציינים את שמות הילדים, ושלושה "כיסים" צבעוניים ומקושטים: כיס עבור ילדים שהגיעו היום, כיס עבור ילדים בחופשה או סידורים, וכיס עבור ילדים חולים. ילדים שהגיעו לגן, מאתרים את שמם ומכניסים אותו לכיס המתאים. ילדים שחזרו אחרי מחלה, מוצאים את שמם בכיס של ה"חולים", ומעבירים אותו אל הבריאים!
תורני "ביקור חולים": בכל פעם שאחד מילדי הגן חולה, ילד אחר מקבל פתק הביתה, בבקשה להתקשר לחבר החולה ולשאול לשלומו בשם הגן. מדבקה על החולצה עם מספר הטלפון של הילד החולה, היא תזכורת מיוחדת ומתקבלת בברכה.
"מחלות חורף" הן מידבקות, לכן אנו מנסים להימנע ממפגש ישיר של ילדים עם הילד החולה. חשבו יחד על דרכים נוספות להתעניין בשלום החולה, ולשמח אותו: לצייר תמונות וברכות, להתקשר בטלפון ולברך "רפואה שלמה!" או "ברוך רופא חולים", לשלוח ברכה דרך בן משפחה או שכן.
ערכו את פינת המשחק הסוציו-דרמטי למשחקי "כאילו חולים". בנוסף לציוד רפואי, הוסיפו קומקום וכוסות לתה, פרחים וכרטיסי ברכה. כך יתאפשר לילדים לתרגל "ביקור חולים" במשחקי "כאילו".
למרות הרצון הטוב והנסיונות השונים של חבריו, הדב בסיפור אינו מבריא מיד. שימו לב כמה פעולות נעשות, וכמה מחכות החיות עד להתאוששות של חברם. שוחחו: איך לדעתכם מרגישה הגירית כשהיא מכינה תה, והדב עדיין לא מרגיש טוב? איך הדב עצמו מרגיש כאשר מחלתו אורכת יום ועוד יום? מה הוא היה רוצה לשוב ולעשות? למה הוא מתגעגע?
הסיפור מספר על הדב שחלה בשפעת או וירוס. לפעמים אנשים חולים במחלות קשות יותר, או במחלות או פגיעות שלוקח יותר זמן להבריא מהן. דאגי להכיר את משפחות הגן. האם יש ביניהן הורה, דוד, סבים חולים? מה אפשר לעשות כדי לסייע? זו הזדמנות לגיבוש קהילת הגן, אם במשלוחי אוכל, סיוע בסידורים, או פשוט מילה טובה והבעת דאגה.
איך מקבלים את פניהם של חברים שחזרו לגן לאחר מחלה? בברכת "ברוך רופא חולים" ו"ברוך שובך לגן"!
עיון ראשוני בספר: מומלץ לאפשר לילדים לדפדף לבד בספר בטרם קריאתו. מה דעתם על איזידורה? איזו מין אישה היא, איפה היא גרה, מי עוד מופיע בסיפור? האיורים בספר מיוחדים, בוודאי שונים מספרים קודמים שקראו הילדים. מה מיוחד בהם? תוכלי להסב את תשומת לב הילדים לצבעים בהם משמשת המאיירת מרלה פרייזי, ולמשחקי אור וצל שבתמונות השונות – ולאפשר להם להשמיע את התרשמויותיהם הראשוניות. זו הזדמנות יפה להשוות בין ספרי ספריית פיג'מה השונים, לעסוק באסתיקה, בטעם אישי, בתפקיד האיור בספרים, ובכלל באמנות חזותית.
דברים רבים הופכים את הבוקר של איזידורה לאפור. הילדים מוזמנים להקשיב לסיפור ולחפש באיורים את כל מה שקשה לאיזידורה ומעצבן אותה. האם דברים אלה היו מעצבנים גם אותם? האם אותו גירוי (למשל, ציפורים מצייצות) יכול לפעמים לשמח אותנו, ולפעמים לא? תוכלי לשתף את הילדים בחוויות אישיות שלך, ולשאול אותם אם גם להם קורה שהם קמים 'על צד שמאל'. מה הכי קשה בבוקר כזה, ואיך אתם מגיבים כשזה קורה?
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
להקשיב לילדים, להתקרב אליהם – וגם לעודד אותם ליטול אחריות על עצמם.
הסיפור על איזידורה מזמין התייחסות לרגשות קשים של הילדים, תוך העצמת יכולת הבחירה שלהם לשנות את תפיסתם ואת מצב רוחם. זו הזדמנות להקשיב לילדים, להתקרב אליהם – וגם לעודד אותם ליטול אחריות על עצמם.
איזידורה אינה לבדה במהלך היום; אווז קטן מלווה אותה לאורך הסיפור! תוכלו לשוחח עם הילדים על תפקיד האווז בסיפור, ולשתף אותם בָּעזרה שאתם מקבלים אחד מהשני כשיש למי מכם מצב רוח רע. במסגרת הקבוצתית חשוב במיוחד לחזק את יכולת הילדים לשמח את חבריהם העצובים. איך הם עוזרים זה לזה כשמישהו כועס או מצוברח? הבליטי את אותם המצבים בהם חברים ליוו זה את זה ו"המתיקו" מצבים קשים. אל תשכחו לשתף את ההורים בסיפורים האלה!
הדרך שבה איזידורה מדגימה את הביטוי "מעז יצא מתוק" פעילה ואף מפתיעה. היא לא מחכה שמצב הרוח יעבור, לא מתלוננת על הקושי, לא מבקשת עזרה. במקום זאת היא רוקדת, תולשת, אופה ולבסוף טורפת את כל העוגה! מעניין יהיה לשמוע את דעתם של הילדים. האם הם חושבים שאכילת כל העוגה היתה רעיון טוב?
"קצת כישוף וקצת דמיון" הובילו את איזידורה להפיכת הדברים המעצבנים לעוגה מתוקה. גם ללא כישוף, ילדים צעירים מלאי דימיון ויצירתיות! ילדי הגן מוזמנים להפעיל את הדימיון שלהם ולהציע דרכים נוספות להתמודדות עם מצב רוח רע. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של פתרונות ולפרסם אותו על לוח ההורים בגן. רשימות אישיות עם מלאי של פעולות מגוונות עשויות לסייע לאותם הילדים שנוטים "להיכנע" למצבי רוח של כעס, עצבנות או תסכול, כדי שגם הם יפעלו ויבחרו לשנות את היום שלהם – ממש כמו איזידורה.
לאט-לאט צבעי האיורים בסיפור עוברים משחור ואפור לוורוד. תוכלי להסביר לילדים את הסמליות המיוחסת לצבעים שונים, למשל לצבע הוורוד המסמל שמחה וחיוביות. אפשר להכין יחד "משקפיים ורודים" מנייר קשיח ומצלופן בצבע ורוד, להרכיב אותם ולשים לב איך הכול נראה אחרת!
חיינו מורכבים מקושי ומשמחה. בתחילה נכנעת איזידורה לתחושת הבלבול והערפל של הבוקר שלה, עד שהיא מחליטה לעשות מעשה! מומלץ לשוחח עם הילדים ולחפש יחד את המקומות שבהם הם "גם שמחים וגם עצובים" : היזכרו יחד בפעמים שבהן הם השלימו עם חבר לאחר ויכוח, הפעמים בהן הם נמלאו במרץ ורצון טוב אחרי פרק זמן של עייפות, או הפעמים בהן הבכי הפך לצחוק והחושך לאור. איך אנו מסבירים כיצד זה קרה ומה גרם לשינוי?
לקצב הסיפור משמעות רבה: בתחילה איזידורה איטית וכבדה. ככל שהיא נוטלת אחריות ומתחילה לאסוף את הרע, הקצב מתגבר עוד ועוד, תוך ריקוד מעגלי… עד שהיא מתיישבת ומשתלטת על הרע. ואז, לקראת סוף היום, שוב איזידורה מאטה את הקצב – הפעם, עם חיוך על הפנים. תוכלו לבחור יצירה מוסיקלית שמתחילה לאט, אולי אפילו קצת "כבד", ונהיית יותר קלילה ועליזה ככל שמקשיבים לה. הילדים מוזמנים להתחקות אחר התנועות של איזידורה, או פשוט לנוע עם המוסיקה ולחוש בגופם את השפעת השינוי במצב רוח של איזידורה. [שתי הצעות ליצירות מוסיקאליות שמתאימות לפעילות זו: הבה נגילה (מתוך הדיסק "נשמה יהודית" בעיבוד א. ריו), וזורבה מאת תיאודורקיס.]
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
איזידורה מתחילה את היום שלה במצב רוח קודר, אך מסיימת אותו בשמחה ואופטימיות
איזידורה מתחילה את היום שלה במצב רוח קודר, אך מסיימת אותו בשמחה ואופטימיות. אתם יכולים לשתף זה את זה: מה שימח אתכם היום? על מה אפשר להודות שקרה היום? ומה היינו רוצים שיקרה מחר?
דברים רבים הופכים את הבוקר של איזידורה לאפור. אתם וילדיכם יכולים לחפש באיורים את כל מה שקשה לאיזידורה ומעצבן אותה. תוכלו לשאול את ילדיכם: "האם גם לכם קורה שאתם קמים 'על צד שמאל'? מה הכי קשה בבוקר כזה? ואיך אתם מגיבים כשזה קורה?"
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
לשתף את ילדיכם בָּעזרה שאתם מקבלים מחברים או מבני משפחה
איזידורה אינה לבדה במהלך היום; אווז קטן מלווה אותה לאורך הסיפור! תוכלו לשתף את ילדיכם בָּעזרה שאתם מקבלים מחברים או מבני משפחה כשיש לכם מצב רוח רע, ולהציע להם לחשוב מי מלווה אותם ועוזר להם "להמתיק" מצבים קשים.
איזידורה אוספת את הבוקר הקודר והופכת את הקושי לעוגה. גם אתם יכולים להכין עוגה ולהמתיק אותה עוד יותר בעזרת פתיתי שוקולד, צימוקים או סוכריות. אפשר להתייחס לתוספות המתוקות כאל סמל לדברים קשים בחיי הילדים וכך להדגים את הביטוי "מעז יצא מתוק".
איזידורה פעילה מאוד – היא רוקדת, תולשת, אופה ולבסוף אוכלת את כל העוגה! אתם מוזמנים לחשוב עם ילדיכם על עשר דרכים להתגבר על מצב רוח רע. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת ולתלות אותה במקום זמין, כדי שתוכלו להיזכר בה כשצריך.
לאט-לאט צבעי האיורים בסיפור עוברים משחור ואפור לוורוד. תוכלו להסביר לילדיכם את הסמליות המיוחסת לצבעים שונים, למשל לצבע הוורוד המסמל שמחה וחיוביות. אפשר להכין יחד "משקפיים ורודים" מנייר קשיח ומצלופן בצבע ורוד, להרכיב אותם ולשים לב איך הכול נראה אחרת!
איזידורה איזה יום
שְׁמִירָה
מה דעתכם: האם אתם וילדיכם חושבים שאכילת כל העוגה היתה רעיון טוב?
הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️. הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "סבא בישל מרק להאזנה", מאת: נירה הראל | איורים: עפרה עמית | הקיבוץ המאוחד.
האם המרק הנפלא של סבא יספיק לכל האורחים? האזינו לספר וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ' פתיח: דידי שחר
אפשר להמחיז את הסיפור בשיתוף הילדים. בחרו כל פעם מי ייצג את סבא, ומי האורחים שבאים לבקר. תנו לילדים לספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים גם להמשיך את הסיפור ולספר מה קורה אחרי שהאורחים נפרדים מסבא ושבים לבתיהם.
בתחילת הסיפור סבא עצוב ובודד, אך האורחים שמגיעים לבקרו משמחים אותו. תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים: איפה נראה סבא עצוב, ומתי הוא מתחיל לחייך? אפשר לנהל איתם שיחה: האם הם תמיד שמחים לארח חברים? מה משמח ומה עשוי להיות קשה לילדים בהכנסת אורחים? תפקידך כמחנכת מקנה לך הזדמנות לערוך שיחה פתוחה אודות הקושי בשיתוף במשחקים, הרצון לפעמים להיות לבד והשמחה של ה"ביחד", ועוד נושאים חשובים להתפתחות החברתית-רגשית של הילדים בקבוצה.
אפשר לספר לילדים את הסיפור התנ"כי על אברהם והכנסת אורחים. תוך כדי הסיפור ניתן להוסיף הרבה פרטים אודות החיים במדבר, מנהגי אירוח של נוודים (גם היום!) ועוד. תוכלו גם לשתף אותם באגדה המספרת שבאוהלו של אברהם היו ארבעה פתחים. כל פתח פנה לכיוון אחר על מנת שכל אורח, לא משנה מהיכן הוא מגיע, ירגיש בנוח וייכנס.
תוכלו לדאוג לתחפושות ואביזרים מתאימים לסיפור התנ"כי (בגדים מתאימים, בדים לקירות האוהל, קומקום תה וכלי נחושת, שטיחים…) וכך לעודד שילוב תכני הסיפור התנ"כי במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. בימים ללא גשם, אפשר להוציא את המשחק לחצר הגן, שם המחזת הסיפור תלבש אופי עוד יותר קרוב למציאות!
כיצד מארחים חבר? מה תפקיד המארח, ומה תפקידו של האורח? הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם לפעמים קשה להם לארח מפני שאינם יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, או שקשה להם להתחלק בחפצים. שיחה ותרגול בגן יכולים ללמד את הילדים כיצד לעזור לאורח להרגיש בנוח.
בתחילת הסיפור סבא עצוב ובודד, אך האורחים שמגיעים לבקרו משמחים אותו. האם ילדיכם תמיד שמחים לארח חברים? תוכלו לשוחח על מה משמח ומה עשוי להיות קשה בהכנסת אורחים.
"מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ": מעגל השמחה של סבא מתרחב ככל שמגיעים האורחים. גם האיורים בספר ממחישים זאת. תוכלו לדפדף בספר ולהבחין כיצד המעגל הקטן מתרחב ובסוף הסיפור הוא חוזר ומצטמצם.
אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת צעצועים ובובות. בחרו עם ילדיכם איזו בובה תייצג את סבא, ומי האורחים שבאים לבקר. ספרו את הסיפור במילים שלכם. אתם יכולים גם להמשיך את הסיפור בעצמכם ולספר מה קורה אחרי שהאורחים נפרדים מסבא ושבים לבתיהם.
סבא זוכה לביקור של נכדיו: "…סתם, ביום חול, באה אלי נכדתי לאכול". אפשר לשוחח עם ילדיכם: אילו אורחים באים לבקר את משפחתכם ומה אתם אוהבים לעשות איתם? האם יש לכם זמנים קבועים לביקור או מנהגים מיוחדים של הכנסת אורחים? אולי יש כיבוד מיוחד שאתם מגישים לאורחים או חדר שיושבים בו יחד?
בעקבות הספר תוכלו לספר לילדיכם את הסיפור המקראי על אברהם ולהציע להם להקים "אוהל" בעזרת שמיכה הפרושה בין כמה כיסאות. בתוך האוהל הם יוכלו לקבל חברים, לכבד אותם בכיבוד שהכינו ולשחק יחד.
כמו סבא בסיפור, גם אתם יכולים להכין מרק ולהגיש אותו לאורחים. אולי ילדיכם ירצו להזמין חברים שעדיין לא ביקרו אצלכם?
מתכון ל"מרק סבא":
מצרכים: 2 בצלים גדולים, קצוצים 3-4 שיני שום כתושות 4 גזרים 3 קישואים 3 תפוחי אדמה 2 כוסות דלעת חתוכה לקוביות חבילת סלרי צרור פטרוזיליה או כוסברה מלח, פלפל, כורכום
אופן הכנה: מטגנים את הבצל והשום בסיר במעט שמן, עד להזהבה. חותכים לקוביות את הקישואים, תפוחי האדמה, הגזרים והדלעת, מוסיפים לסיר ומערבבים. קוצצים את הפטרוזיליה והסלרי, מוסיפים אותם לסיר ומערבבים. מוסיפים תבלינים ומערבבים. ממשיכים לערבב עד שכל הירקות טוגנו והתרככו מעט. מוסיפים מים רותחים בכמות כפולה מהירקות ומבשלים עד שהירקות מתרככים לגמרי. טועמים, מתקנים את התיבול במידת הצורך ומגישים. בתיאבון!
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר שיחה פתוחה בשאלות ונושאים רגשיים וחברתיים, למשל: מה מאפיין את החברות בין הפרפרים ואיך הם מרגישים לאורך הסיפור? האם חייבים תמיד לצרף אחרים למשחק? כיצד מצטרפים למשחק קיים, ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן
רצוי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן. אם יש בספריית הגן גרסה אחרת של הסיפור תוכלו להשוות את האיורים. כדאי לעודד את הילדים להביע את דעתם ואת טעמם האישי, ולהזמין אותם לצייר את הסיפור.
הסיפור מזמן עיסוק בטבע בשעת גשם וסערה בחורף ובהתעוררות הפרחים והפרפרים באביב המתקרב. תוכלי לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן, בעיון במגדירי פרפרים ופרחים ובהתבוננות בטבע סביבנו.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. תוכלי לערוך המחזה של הסיפור עם הילדים, בקבוצה קטנה או במליאה הכללית. אפשר לשלב את ההמחזה בפעילות רחבה יותר הכוללת מוסיקה ותנועה, הכנת תפאורה ותלבושות, סידור מקומות, "מכירת" כרטיסים, והופעה בפני קהל – גן אחר או ההורים.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
הספר הוא חגיגה של צבעים ואפשר להשתמש בו כמנוף ליצירת פרפרים צבעוניים
יצירות ספרותיות רבות נוגעות בדילמות חברתיות ובערכים שבין אדם לחברו. תוכלו להרחיב את העיסוק בנושא באמצעות ספרים נוספים כמו: "המטריה הגדולה של אבא", "מעשה בחתוליים" של ע. הלל, "המדינה של ילדי הגן" של אמונה אלון, "רוגז" של מרים ילן-שטקליס ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
לוין קיפניס היה אחד מהאבות המייסדים של ספרות הילדים העברית
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
הסיפור "שלושת הפרפרים" ראה אור לראשונה ב-1938 ומאז מלווה דורות של ילדי ישראל. האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים? כדאי להתבונן יחד באיורים של אורית ברגמן. האם שמתם לב שכנפי הפרפרים צבועים ביותר מצבע אחד? אפשר לחשוב יחד מדוע בחרה המאיירת לצבוע כך את הפרפרים.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד. כדאי לשוחח יחד על חברות וערבות הדדית, בין בני משפחה ובקרב חברים. אפשר להיזכר בחברים שלכם ושל ילדיכם ובמה שאתם אוהבים לעשות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו לשאול את ילדיכם אם קרה שלא הרשו להם או לחבר להצטרף למשחק, איך הרגישו אז ומה עשו.
הפרחים מוכנים להכניס לביתם רק את מי שדומה להם בצבע. תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים. במה הם דומים זה לזה? במה הם שונים? תוכלו גם לשאול את ילדיכם מה דעתם על התנהגות הפרחים.
אפשר להמחיז את הסיפור כמשפחה, לבושים בצבעי הפרפרים והפרחים שבסיפור. אפשר גם להכין תאטרון בובות עם דמויות של הפרפרים והפרחים ממקלות של ארטיק ונייר צלופן.
כדאי לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים! כמו בסיפור, גם בטבע פרפרים ופרחים שונים זה מזה ולכל אחד צבעים וצורות אחרים. האם ראיתם פרח צבעוני או חבצלת? כמה סוגי פרפרים מצאתם ומה צבעם? אולי אתם מכירים שמות של פרפרים? תוכלו לחקות את תנועות הפרפרים ולהמציא יחד את "ריקוד הפרפרים".
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
"התרנגולים שהפכו לעזים" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי
"התרנגולים שהפכו לעזים" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי. לצד המסר הערכי הטמון בסיפור, הוא מפגיש את הילדים עם דמות ידועה מהמקורות. לפני שאת קוראת את הספר עם הילדים כדאי ללמוד על רבי חנינא בן דוסא (בהמשך הדף), להכיר אותו לילדים ולתאר את התקופה בה התרחש הסיפור. אפשר ללבוש בגדים מתאימים ולהציג את עצמך כאישתו של הרבי, תוך ציון אישיותו ואורח חייו, התקופה ההיסטורית בה מתרחשת העלילה ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה של הסיפור.
התרנגולים שהפכו לעיזים
שְׁמִירָה
תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני
תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני: תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה, נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה – נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב). כך אנו למדים כי בזמן העלייה לרגל לבית המקדש היתה מונחת אבן גדולה בירושלים או בסביבתה, אליה היו מגיעים אנשים שאיבדו או מצאו דבר-מה. אנשים היו עומדים ליד האבן ומכריזים על אבידות. מי שאבד לו חפץ היה מתאר אותו לפי סימנים ייחודיים, ואם הצליח בתיאור – המוצא היה מחזיר לו אותו.
ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבידות ומציאות במקומות ציבוריים).
אפשר לשחק את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ בחדר. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
התרנגולים שהפכו לעיזים
שְׁמִירָה
לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי בתחפושות ואביזרים
למרות העוני של משפחתו, ר' חנינא בן דוסא לא שמר לעצמו את התרנגולת ולא ביקש כל תגמול על שמירתה עד שהשיב אותה לבעליה. אפשר לשאול את דעתם של הילדים: האם הם חושבים שהוא התנהג כראוי? למה לדעתם הוא לא ביקש תמורה למעשיו? ומה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת כשנודע לו שרבי חנינא שמר עליה ואף הגדיל את ערכה?
רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על צניעותו ותכונותיו המיוחדות. אף על פי שרבי חנינא ומשפחתו חיו בעוני רב, הוא לא התפתה לקחת את מה שאינו שייך לו, והקפיד מאוד להשיב אבדה לבעליה. הסופר אורי אלון עיבד את הסיפור על רבי חנינא והתרנגולת שהלכה לאיבוד, על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית, דף כה, עמוד א:
מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו של רבי חנינא, והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של רבי חנינא בן דוסא, ואמר לה: אל תאכלי מביציהן. והִרבו ביצים ותרנגולין, והיו מצערין אותם. ומכרן, וקנה בדמיהן עזים. פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחברו: בכאן הנחתי התרנגולין שלי. שמע רבי חנינא, אמר לו: יש לך בהן סימן? אמר לו: הן. נתן לו סימן ונטל את העזין
אפשר להתבונן יחד באיורים החינניים שאייר מנחם הלברשטט, ולבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם. איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי. נסו לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה.
מנחם הלברשטט הוסיף באיורים פרטים משעשעים, שאינם מוזכרים בעלילת הסיפור. כדאי לחפש את האיור של כל התרנגולים בחצר. מה הם עושים? האם משהו הצחיק אתכם בתמונה?
בסיפור מתאר רבי חנינא את התרנגולים לפי סימנים: אחד שחור עם כתם לבן, השנייה לבנה עם נקודות זהב. אפשר לשחק את משחק הניחושים: אחד חושב על חפץ בחדר ומתאר אותו לפי סימנים, והשני מנסה לנחש מהו החפץ. האם ניחשתם נכון?
תוכלו לשחק "איפה התרנגולת האבודה?": מניחים את כף היד על דף נייר כך שהאגודל מופרד מארבע האצבעות האחרות, ומשרטטים את קווי המתאר של כף היד. האגודל הוא הראש, והאצבעות הן כנפיים. מוסיפים רגליים, כרבולת ומקור וגוזרים את התרנגולת שנוצרה. אחד המשתתפים מחביא את התרנגולת, ועל המשתתפים האחרים למצוא אותה. המחביא מכוון את המחפשים אל התרנגולת שהלכה לאיבוד על ידי רמזים של "חם" – "קר"
איך לא נאבד דברים שחשובים לנו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפציהם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אתם שומרים על חפציכם. כדאי גם ללמד את הילדים על מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקת אבדות ומציאות במקומות ציבוריים.)
רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על צניעותו ותכונותיו המיוחדות. אף על פי שרבי חנינא ומשפחתו חיו בעוני רב, הוא לא התפתה לקחת את מה שאינו שייך לו, והקפיד מאוד להשיב אבדה לבעליה. הסופר אורי אלון עיבד את הסיפור על רבי חנינא והתרנגולת שהלכה לאיבוד, על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית, דף כה, עמוד א:
מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו של רבי חנינא, והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של רבי חנינא בן דוסא, ואמר לה: אל תאכלי מביציהן. והִרבו ביצים ותרנגולין, והיו מצערין אותם. ומכרן, וקנה בדמיהן עזים. פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחברו: בכאן הנחתי התרנגולין שלי. שמע רבי חנינא, אמר לו: יש לך בהן סימן? אמר לו: הן. נתן לו סימן ונטל את העזין.
התרנגולים שהפכו לעיזים
שְׁמִירָה
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה. למשל, אפשר לשוחח על יום העבודה של אדון גדליהו. מה הוא עושה כדי להתכונן לקונים, איך הוא מתייחס לאנשים שבאים לבקר במכולת? כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהבחין בין מה קורה במציאות ומה בחלום.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות
לאחר הקריאה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. כדאי לשוחח על האיורים: מה הוסיף המאייר לטקסט של הסיפור? האם משהו הצחיק את הילדים בתמונות? האם הילדים יכולים לנחש מה מוכרים בעלי החנויות, שכניו של אדון גדליהו? ניתן לבקש מהם לחפש את התמונה של עוגת יום ההולדת הדמיונית של מיכאל ולהציע להם לצייר עוגה חלומית משלהם.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
ילדים לומדים ומפנימים סיפורים באמצעות משחק ודמיון.
ילדים לומדים ומפנימים סיפורים באמצעות משחק ודמיון. כדאי לדאוג לצייד את פינת המשחק הסוציו-דרמטי בגן בתחפושות ואביזרים הקשורים לסיפור: מצרכים למכולת, דמויות של החיות שמופיעות בסיפור, ועוד.
כדאי לחפש יחד את התמונה של רחוב החנויות. אפשר לשאול את הילדים איפה הם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? בעקבות הסיפור אפשר להקים בגן "מרכז מסחרי" שלכם. רצוי לשתף את הילדים ולחשוב יחד: אלו חנויות תרצו, ומה יימכר בהן – רק "מה שנחוץ", או אולי גם חלומות?
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אפשר להפתיע את הילדים ולהזמין הורים להציג את הסיפור בפני הקבוצה
אפשר להפתיע את הילדים ולהזמין הורים להציג את הסיפור בפני הקבוצה – או להכין עם הילדים המחזה אליה יוזמנו ההורים. בתום ההצגה אוכלים יחד עוגת יום הולדת, ומחלקים את הספרים למשפחות.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לחפש עם הילדים את הצרצר בכל עמוד בו הוא מופיע, ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות שלו
כדאי לחפש עם הילדים את הצרצר בכל עמוד בו הוא מופיע, ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות שלו. האם כל האמרות מובנות לילדים? אפשר לשוחח על פתגמים ואמרות, מהסיפור, ממקורות אחרים – ואפילו פרי דמיונם של הילדים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
להציע לילדים לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה
אפשר להציע לילדים לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. את יכולה להקדיש לוח קיר בגן לציורי האמרות, אליו יתווספו במהלך השנה עוד פתגמים שמשתקפים בספרי ספריית פיג'מה. כדאי לשמור את ציורי הילדים ובסוף השנה להכין מהם "ספרוני חוכמה של הגן שלנו".
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
מיכאל ואמא נכנסים למכולת של גדליהו כדי לקנות מצרכים לעוגת יום הולדת עבור מיכאל
מיכאל ואמא נכנסים למכולת של גדליהו כדי לקנות מצרכים לעוגת יום הולדת עבור מיכאל. אפשר לשוחח על ימי הולדת: איך מרגישים כשהולכים לישון בגיל מסוים, ומתעוררים בגיל אחר? איך מציינים ימי הולדת בגן שלכם, האם הילדים זוכרים את חגיגת יום ההולדת בשנה שעברה? האם גם הם עזרו לאפות את העוגה?
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין עם הילדים פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. לצד הפעמונים שהילדים לוקחים הביתה, כדאי להכין עוד כמה ולתלות אותם בכניסה ובחצר הגן. בכל פעם שתשמעו "גלין-גלן" של הפעמונים שיצרתם, תיזכרו בסיפור על גדליהו! נשמח לשמוע כיצד שילבת את הסיפור בגן שלך!
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
איפה אתם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק?
איפה אתם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? עם ילדיכם תוכלו לחפש מתכון לעוגה, להכין רשימה של מצרכים ולצאת יחד לקניות. עם חזרתכם הביתה, תוכלו לאפות יחד את העוגה ולכבד בני משפחה וחברים!
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. תולים על הקיר או מהתקרה לצד פתח הדלת ומחכים למשב הרוח שיגרום לפעמונים שלכם להשמיע "גלין-גלן".
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אדון גדליהו חולם חלום מוזר ומשעשע, ובו משולבים מציאות ודמיון. אפשר לשוחח על חלומות
אדון גדליהו חולם חלום מוזר ומשעשע, ובו משולבים מציאות ודמיון. אפשר לשוחח על חלומות: אם ילדיכם זוכרים חלום שחלמו; אם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים; ומה יכול לקרות בחלום ולא במציאות. אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
להסביר לילדיכם את הפתגם "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתּי"
כדאי להסביר לילדיכם את הפתגם "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתּי" ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות של הצְרָצר. תוכלו לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. האם אתם מַכירים עוד אמרות? כל אחד יכול לתרום לנו בחוכמתו. תוכלו לשאול את ילדיכם ממי הם לומדים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אדון גדליהו מוכר בחלומו דברים שאינם נחוצים לתרנגולת, לעז ולדבורה. אפשר לשוחח יחד על קניות
אדון גדליהו מוכר בחלומו דברים שאינם נחוצים לתרנגולת, לעז ולדבורה. אפשר לשוחח יחד על קניות: האם אתם קונים תמיד רק דברים שאתם צריכים? האם לפעמים אתם מתפתים לקנות משהו שלא באמת נחוץ? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על הרגלי צרכנות, על ההבדל בין דבר נחוץ לדברים שאינם נחוצים – ולזכור כי גם לחלומות יש מקום חשוב בחיים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לצפייה בדפי הפעילות בחיק המשפחה כפי שיופיעו בספר ולהדפסה לחצו כאן
"מוזר, מה קורה כאן?" שואל הקבצן. כדאי לשאול את ילדכם למה לדעתם איש אינו מזמין את הקבצן לביתו פנימה. תוכלו להמחיז את הסיפור. דמיינו שאתם והילד דופקים עם הילד על דלתות בני העיירה ושואלים אותם: "מה שלומכם? מדוע אינכם פותחים את הדלת לקבצן?"
פתיחת הדלת לקבצן, או לכל אדם זר, אינה מתאימה לילדים צעירים, ועלינו להזהיר את ילדינו לבל יפתחו את הבית לאנשים זרים. אבל כן נוכל לפתוח את הלב! אפשר לשוחח על הדרכים שבהן אתם עוזרים למישהו, ולהיזכר במקרה שבו קיבלתם עזרה מאחרים.
לאחר אכילת המרק בני העיירה שרים, צוחקים ורוקדים – ויש די מרק לכולם. כדאי לקרוא יחד שוב מה תרמו אנשי העיירה למרק, איש איש בתורו, ולחשוב מה הם "הרוויחו" מתרומתם, שכה שימחה אותם. נסו להיזכר במקרה שבו נוצר משהו חדש וטוב יותר כאשר כל אחד תרם משהו משל עצמו.
מכינים מרק כפתורים (ללא הכפתור!): ממקל גזר ניתן להכין רק גזר, מבצל אחד – פשוט בצל, ומראש כרוב? נכון, ראש כרוב! אבל כשמכניסים את הירקות לסיר ומבשלים אותם יחד, נוצר דבר שונה, שערכו רב מערכו של כל מרכיב בנפרד. אפשר להזמין הביתה חברים של ילדכם, ולבקש מכל אחד להביא תרומה לתבשיל. בזמן שהמרק מתבשל תוכלו לצפות בשינויים בצורה ובטעם של כל המרכיבים, וגם לקרוא יחד את הסיפור.
הכירו את הקהילה שלכם: אפשר לטייל עם ילדכם בשכונה ולפרט את המקומות והאנשים שחולפים על פניהם בדרך – ספרייה, בית-כנסת, מתנ"ס, גן, מגרש משחקים. האם אנשים עוזרים זה לזה במקומות אלה? אילו פעילויות נערכות במקומות האלה ואי אפשר לעשותן לבד? בשובכם הביתה אפשר לשרטט תמונה של השכונה, ולכלול בה את המקומות והאנשים שפגשתם.
תוכלי לספר לילדים את האגדה המספרת שבאוהלו של אברהם אבינו היו ארבעה פתחים. כל פתח פנה לכיוון אחר על מנת שכל אורח, לא משנה מהיכן הוא מגיע ירגיש בנוח ויכנס.
כדאי לשוחח עם הילדים על הכנסת אורחים: האם הם אירחו חברים או בני משפחה בפסח? האם התארחנו אצל אחרים? תוכלו לדון בתפקידים השונים של המארח ושל האורח, ולהעלות יחד רעיונות כיצד נעזור לאורח להרגיש בנח. אפשר גם לשאול מה קורה כשלהורים באים אורחים מבוגרים או לאח/ות קטן או גדול מגיע אורח.
הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם לפעמים קשה להם לארח מפני שאינם יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, או שקשה להם להתחלק בחפצים. תוכלו להשתמש בהזדמנות זו לשיחה אודות הדרכים לסייע לאורח להרגיש בנח.
מקורה של מצוות הכנסת אורחים היא דווקא בהזמנת אדם שזקוק להזמנה. אפשר לערוך בגן מבצע בו יזמין כל ילד חבר חדש, כזה שעדיין לא היה אצלו בבית. זו הזדמנות מצויינת ליצור קשרים חדשים בין ילדים ולסייע לילדים שמתקשים חברתית.
למושג "קהילה" פנים רבות. על מנת לקרב אותו לילדים רצוי להתחיל בשיחה על קהילת הגן: מי שותף לה, מה אנחנו אוהבים לעשות יחד, מה אנו עושים יחד שאין אפשרות לעשות לבד, איזה ערך מוסף יש לכך שאנו קהילה ולא כל אחד לבד בבית שלו וכן הלאה.
הצענו להורים לערוך טיול בשכונה, לשים לב למוסדות הקהילתיים בה (מתנ"ס, ספרייה, בית ספר, בית כנסת, וכו') ולאחר מכן לצייר אותם. שאלו את הילדים האם ציירו מקומות כאלו ובקשו שיביאו אותם. אפשר ליצור דגם של הקהילה ומוסדותיה אמיתיים או דמיוניים על הקיר בעזרת הציורים או לבנות מקוביות גדולות, לגו וכד'.
חמישה כפתורים יכולים להאיר עיירה שלמה! תוכלי לחלק את הילדים לשתי קבוצות. קבוצה אחת תצייר תמונות של העיירה החשוכה (בתים, תושבים) אליה הגיע הקבצן בתחילת הסיפור, וקבוצה אחרת תצייר תמונות של העיירה אחרי שאכלו יחד מרק כפתורים. אפשר לתלות את התמונות על לוח קיר כדי להבליט את השינוי.
תוכלו לשאול את ילדיכם: האם פעם מישהו עזר לך להשלים עם חבר? כיצד הייתם רוצים שיעזרו לכם להשלים לאחר מריבה? תוכלו ליצור ספרון ובו לכתוב את הסיפור שלכם, ולאייר יחד את דפיו.
הגשר שבנה אליהו הנגר עשוי מקרשים ומסמרים. אפשר לשאול את ילדיכם אילו גשרים הם מכירים, וממה הם עשויים? אפשר גם לבנות גשר ממקלות ארטיק, קוביות, או לגו. לאחר הרכבת הגשר אפשר להמחיז ביחד את הסיפור בעזרת בובות או דמויות לגו.
הספר אגדת גשר חולק ל45,000 ילדים במסגרת ספריית פיג'מה לפני חמש שנים (בשנת הלימודים תשע"א) וקיבלנו עליו הדים חיוביים מאוד. אנחנו שמחים לתת הזדמנות לדור חדש של ילדים להכיר את הספר ולהנות מהפעילות סביבו. תוכלו להעזר בשפע הפעילויות והרעיונות שנמצאים באתר.
מריבות הן חלק מהמציאות. מה קורה אצלנו בגן? מתי אין שלום? באלו מקרים רצונות של ילדים שונים מתנגשים זה בזה? מה דרוש על מנת להיות אוהבי שלום? למי ניגשים כשצריך לערב "רודף שלום" בקונפליקט? מתי הגננת יכולה "לרדוף שלום" ולהשלים בין ילדים ומתי ילדים יכולים? נסו לבקש מהילדים לתת רעיונות לדרכים להביא לפיוס.
הפנו את תשומת הלב של הילדים לעובדה כי כל החומרים הנדרשים להקמת גשר (קרשים, מסמרים) היו במחסן של מתן לפני שהגיע אליהו – אך הוא לא ידע איך להשתמש בהם. אליהו הביא את ה"כלים", אך לא ייבא מבחוץ את החומרים. מה הם החומרים בתוכנו שיכולים לסייע לנו לגשר ולישב מחלוקות? יכולת התחשבות, מוכנות לוותר, הבנת הרצונות של האחר, חיבה, רצון טוב, חכמה ורגישות וכו'.
נטע טורם, מדריכה במשרד החינוך, מציעה להרחיב את נושא הגשרים והגישור בגן: בין מה למה בונים גשרים? למה צריך לבנות גשר? האם בסביבה שלכם יש גשרים? למה הם נועדו? מה משמעות הדבר לבנות גשר בין אנשים?
למדו את הילדים את השיר "כל העולם כלו גשר צר מאוד" בנו גשר מקוביות, לגו, גרוטאות או כל חומר אחר ודברו על הדרך בה אנו יכולים להוות גשר לשלום עם אחרים. קשטו את הגשר עם מילים וציורים של דרכים להביא שלום – סליחה, לא התכוונתי, אני מצטערת, לא הבנתי אותך נכון, אולי ננסה לפתור את הבעיה, בואו נתפייס, וכן הלאה.
חשבו האם אפשר להקדיש פינה בגן לדרך בה משכינים שלום. אולי בעזרת חלק מן המילים שהיו על הגשר באופן שבו הילדים יכולים לקחת אותן ולהשתמש בהן במקרה של ברוגז או חילוקי דעות.
לתשומת לבך – הגיליון הנוכחי של כתב העת "עיניים" (גליון מס' 125) שיצא בימים אלה מוקדש לנושא גשר. את כתב העת אפשר למצוא בחנויות ספרים, והרבה מרכזי פסג"ה מנויים עליו.
ניתן להמציא משחק בו שני ילדים מחזיקים ידיים ויוצרים גשר והשאר עוברים מתחתיו בשורה, ולשלב במשחק מילים של גישור- הילד שנלכד משתחרר בעזרת מילת גישור, או יוצר את הגשר בעזרת מילה כזו.
בגן אשל בקיבוץ זיקים ערכה הגננת רונית גיל הגרלה בגן וכל ילד הגריל שם של ילד אחר והכין לו ברכה יפה. דליה גלרון מגן חמניות בנצרת עלית: שלבנו בהמחזה משחקי תפקידים של הדמויות בסיפור ומציאת פתרונות שונים תוך כדי הצגה.
מרינה מנטל מגן רקפות בעפולה: כמה מהילדים התנדבו להכין המחזה לסיפור. הילדים המציגים התכוננו בשעה ששאר ילדי הגן היו בחצר והציגו במפגש סוף היום, שבסיומו חולקו הספרים.
איריס קדוסי מגן תל"י באר שבע: הדגשנו בגן את תפקידו של אליהו הנגר כמגשר בסיפור והחלטנו כי גם בגננו יהיו מגשרים. בכל שבוע נבחר ילד שישמש כמגשר- חברים שיתווכחו יוכלו לגשת אליו לבקשת סיוע.
עידית שלכת מגן אורנים רמאון בגלבוע: יצרנו בגן תורנות "משכיני השלום". כל יום התורנים מקבלים תג ובו כתוב כי הם משכיני השלום והצוות עוזר להם ונעזר בהם כדי לפתור מריבות בגן. הילדים אוהבים את האחריות הזו ולעיתים אף מצליחים לפתור בעיות…
אירית חן גן רקפת בנצרת עילית: אפינו עם הילדים עוגיות בצורת אותיות ויחד הרכיבו מילות פיוס טעימות.
מירב דטרה-תמם חט"צ בית ספר צוקים: יצרנו פסל סביבתי של גשר ותעלה בעקבות הספר בתלת מימד מעיסת נייר.
ענת שפירר גן רימון נצרת עלית: כל ילד צייר גדר והסביר במליאה למה בחר לצייר גדר כזו . איגדנו את כל הציורים לספר "הגדר שלי". אחר כך המשכתי להקריא עד סוף הסיפור והילדים הכינו גשרים מיצירות מחומרים שונים.
אירית ירדני גן ורד בגלבוע: רקדנו לצלילי השיר "בנו גשר מזהב" ופתחנו את הקישור באמצעות מילה של פיוס.
אגדה של שפה הגב' מרים פוזנר, מנהלת ספרית בית אריאלה, מציעה: כדאי לעצור בכפולת העמודים שבה מסופר כיצד מתן ונוח עזרו זה לזה, ולבדוק האם הילדים הבינו: מהי "עונת הקטיף" של המשמשים? [המושג "עונה" כאותו פרק זמן בשנה שבו, ורק בו, מבשיל הפרי]; מה בין "לגזוז" צמר לבין לגזור (או לספר) שיער? [ המילה גזז משמשת הן לגזירת שיער והן לגזיזת צמר, אך צמר "גוזזים" ולא "גוזרים"]; מהו "זמן הגז" [בישראל – בראשית האביב ובסוף הקיץ]; ומה פירוש "לקצור חיטה"?
העבודה של אליהו הנגר כוללת פעולות שונות, כמו "מדד", "ניסר", "דפק" ו"חיבר". אפשר לשחק עם הילדים במשחק של פעלים: להראות לילד פטיש ולשאול מה עשה אליהו בפטיש [דפק]; להראות לילד סרגל או "סנטימטר" ולשאול מה עשה בו אליהו [מדד]; וכד'. אפשר לחפש בבית עוד חפצים שמצטרף אליהם פועל מיוחד להם, כמו כלי מטבח, למשל: עם סכין של לחם – מה עושים? – פורסים, עם סכין של בשר או ירקות – חותכים, עם מסננת מסננים, עם כף מרק או קנקן מיץ מוזגים וכו'.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כאשר כל ילד מחזיק ביד עותק של הספר. איך הגיבו הילדים לאיורים? אפשר להתייחס לכל דף כ"מדרש תמונה", לשים לב לפרטים הקטנים ולפני שהופכים כל דף, לשאול את הילדים: "מה לדעתכם יקרה עכשיו?" תוכלו להתמקד בהבעות הפנים של הדמויות: האם העכבר פוחד כשהוא בכפו של האריה? ומה מביעות פניו של האריה?
רצוי לקרוא את הספר בגן מספר פעמים ולהזמין את הילדים לתאר את העלילה במילים שלהם. ספר ללא מילים תורם רבות ליכולת הביטוי המילולי של הילדים. האם הסיפור מפי הילדים משתנה מפעם לפעם? ככל שחוויות הילדים סביב הספר בגן יהיו עשירות ומגוונות, כך הם יוכלו "להקריא" אותו להוריהם עם חלוקת העותקים האישיים לבתים.
גם ילדי הגן יכולים להכין גרסה מאוירת של המשל. מחלקים את הילדים לקבוצות קטנות, כאשר כל קבוצה מתארת בציור משותף פרק אחר ברצף הסיפורי (למשל, העכבר בורח מהינשוף, העכבר נלכד בכף האריה, העכבר משכנע את האריה לשחרר אותו, האריה נלכד ברשת הציידים… – עד הסוף השמח.) אפשר לתלות את התמונות ברצף על הקיר, ולהזמין את ההורים לצפות בתערוכה.
כדאי להמחיז את הסיפור, כאשר צוות הגן, או אולי כמה הורים, משחקים את האריה והעכבר. גם הילדים יכולים להציג את המשל בפני קבוצת החברים. אפשר לבחור זוגות: האריה והעכבר, ולהוסיף לאט לאט דמויות נוספות: ינשוף, ציידים, אולי גם את הג'ירפה ברקע?
האם הילדים מכירים עוד משלים? אפשר לבקש מהילדים וההורים להביא מהבית או לחפש בספרייה עיבודים של משלים מוכרים. תוכלו להיזכר במשלים נוספים שחולקו בספריית פיג'מה בשנים קודמות: "שלמה המלך והדבורה", "אולי אפשר גרגר סוכר", ו"משל על שועל". אפשר לערוך תצוגה של ספרי משלים בגן.
אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום: אלו תפקידים יש לילדים בגן שלך? האם קיימת תורנות של סידור שולחנות, פינוי החצר, השכנת שלום בין חברים? אם הגן הוא רב-גילאי, כיצד את מעצימה את היכולות החברתיות של כל הילדים, צעירים ובוגרים? זו גם הזדמנות לשוחח עם הילדים על העזרה שלהם בבית. תוכלי לבקש מההורים להיזכר במקרים בהם הילדים עזרו להם, לסבים או לאחים גדולים, לרשום את החוויות ולהציג אותן בגן.
המילים היחידות שמופיעות בסיפור הן קולות של החיות. בהמצאת מילים אלו נעזר המחבר באונומטפויאה (תצליל) – מילים שנשמעות כמו הצליל שהן מייצגות, למשל חריק וגררר. אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדל בין דיבור לבין צלילים סתם, ולהמציא מילים שלכם לקולות של חיות שונות.
האריה והעכבר
שְׁמִירָה
הסיפור מתאר את המציאות של חיי ג'ונגל, ואת לכידת האריה ברשת של ציידים
הסיפור מתאר את המציאות של חיי ג'ונגל, ואת לכידת האריה ברשת של ציידים. אפשר לשוחח עם הילדים על יחסם לבעלי חיים, לספר להם אודות החיים בטבע ולהנגיש ברגישות מושגים שרחוקים מחיי היומיום שלהם כמו חיי בר, ומציאות שבה חיות בסכנה של טורפים או ציידים. ספרות ילדים היא כר מוגן לעסוק בפחדים. כדאי לשים דגש על הסוף הטוב של הסיפור: האריה יוצא לחופשי, והעכבר זוכה להוכיח במה גדול כוחו. שתי החיות זוכות לעשות מעשה של חסד במהלך הסיפור, והן זוכות גם ליחסים של הדדיות.
"מלך שבחיות – ארי" (חגיגה י"ג): תוכלו לשחק במשחק "המלך אמר", אבל עם פקודות הקשורות לקולות בעלי החיים: המלך אמר לצייץ; המלך אמר לשאוג; המלך אמר לילל; המלך אמר לשרוק: זו דרך נחמדה להרחיב את אוצר המילים של הילדים.
אולי חלק מהורי הגן יהיו במבוכה אל מול ספר כזה, שאין בו סיפור כתוב. כדי להקל עליהם אנו ממליצים לך לצרף מכתב קצר ממך, שבו תצייני שבסוף הספר מופיעה תמצית כתובה של המשל. במכתב תוכלי גם לשתף את ההורים בנעשה בגן בעקבות הספר ולהציע להם לבקש מילדיהם לספר להם את הסיפור.
לאט-לאט, ובהנאה רבה! כדאי לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המרהיבים. אפשר לספר את הסיפור במילים שלכם, כל אחד בתורו, כאשר כל אחד מתאר את ה"מסופר" בדף אחר. תוכלו לחפש את התמונה שבה רואים את האריה משחרר את העכבר ולחשוב יחד: למה הוא בחר לשחרר אותו? האם הוא ידע שיבוא יום והעכבר יסייע לו?
לאחר שהעכבר משחרר את האריה מהרשת, העכבר חוזר לחבריו. מה לדעתכם הוא מספר להם? אפשר להמציא שיחה בינו לבין העכברים, שבה הוא משתף אותם בחוויותיו. האם לדעתכם הם מופתעים? האם הם מאמינים לו?
הסיפור ממחיש את היתרון של העכבר, יצור קטן עם שיניים חדות. לפעמים יש יתרון לגדול, ולפעמים – דווקא לקטן! אפשר לחשוב יחד על דברים שילדיכם יכולים לעשות ואתם לא (לזחול מתחת לספה כדי להוציא חפץ שהתגלגל לשם, להשתחל למקום צר ועוד).
באיורים המיוחדים יש שילוב של עיפרון, עפרונות צבעוניים וצבעי מים. תוכלו לבחור תמונה מתוך הספר שמוצאת חן בעיניכם ולצייר אותה באותו סגנון. אפשר לחפש ספר אחר שברשותכם ולצייר אותו..
האם אתם מכירים משלים נוספים על חיות ("התרנגולים והשועל", "משל על שועל" ועוד)? תוכלו למצוא אגדות ומשלים נוספים גם באתר "ספר האגדה לילדים". אתם מוזמנים לדפדף לגלוש באתר וליהנות יחד מהאגדות ומהמשלים השונים. מי היה מאמין שאריה ועכבר יהפכו לחברים? בעקבות הספר אפשר לשוחח יחד על חברות, על חמלה ועזרה לזולת, ועל החזרת טובה וקיום הבטחות.
האריה והעכבר
שְׁמִירָה
הילדים יכולים להציג את הסיפור בעזרת בובות וצעצועים
הילדים יכולים להציג את הסיפור בעזרת בובות וצעצועים. תוכלי לארגן ארגז מיוחד עם צעצועים ואביזרים הקשורים לסיפור, כדי לעודד את הילדים לשלב אותו במשחק הסוציו-דרמטי שלהם. אפשר להוסיף לארגז צעצועים, ציוד רפואי, קומקום וכוסות תה, כרטיסי ברכה "רפואה שלמה!" ועוד. כדאי לשתף את הילדים ולשאול מה לדעתם יש לכלול בארגז "ביקור חולים" בגן.
רמה אינה הדמות היחידה בסיפור שזקוקה לטיפול. האם הילדים שמו לב שהבובה שולה פצועה, הרגל שלה נפלה לפני שנה? תוכלו לפתוח בגן "בית חולים לצעצועים", מקום בו מנסים לתקן או לרפא בובות, צעצועים או ספרים "פצועות".
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
"ביקור הצעצועים" יצא לאור לראשונה לפני 80 שנה, והצעצועים שבסיפור משקפים את התקופה ההיא
"ביקור הצעצועים" יצא לאור לראשונה לפני 80 שנה, והצעצועים שבסיפור משקפים את התקופה ההיא. אפשר לשוחח עם הילדים על הצעצועים יש להם בבית. הילדים יכולים גם לשאול את הוריהם או את הסבים במה הם שיחקו כשהיו קטנים, ולערוך בגן תערוכה של בובות וצעצועים "אז והיום".
אפשר להכין לוח קיר עם כרטיסים עם שמות הילדים, ושלושה "כיסים" צבעוניים ומקושטים: כיס עבור ילדים שהגיעו היום, כיס עבור ילדים בחופשה או סידורים, וכיס עבור ילדים חולים. ילדים שהגיעו לגן, מאתרים את שמם ומכניסים אותו לכיס המתאים. ילדים שחזרו אחרי מחלה, מוצאים את שמם בכיס של ה"חולים", ומעבירים אותו אל הבריאים!
תורני "ביקור חולים": בכל פעם שאחד מילדי הגן חולה, ילד אחר מקבל פתק הביתה, בבקשה להתקשר לחבר החולה ולשאול לשלומו בשם הגן. מדבקה על החולצה עם מספר הטלפון של הילד החולה, היא תזכורת מיוחדת ומתקבלת בברכה.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
מחלות חורף הן מדבקות, לכן אנו מנסים להימנע ממפגש ישיר של ילדים עם הילד החולה
מחלות חורף הן מדבקות, לכן אנו מנסים להימנע ממפגש ישיר של ילדים עם הילד החולה. חשבו יחד על דרכים נוספות להתעניין בשלום החולה, ולשמח אותו: לצייר תמונות וברכות, להתקשר בטלפון ולברך "רפואה שלמה!" או "ברוך רופא חולים", לשלוח ברכה דרך בן משפחה או שכן.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
אתם יכולים לחפש בבית בובות וצעצועים ולהציג את הסיפור באמצעותם
אפשר לשאול את ילדיכם מי בסיפור זקוק לטיפול חוץ מרמה. הבובה שולה פצועה, הרגל שלה נפלה לפני שנה… תוכלו לפתוח "בית חולים לצעצועים": להוציא מהארון את הבובות ה"פצועות", את החיות מפלסטיק שאיבדו רגל ואת החיילים שנפצעו בזמן המשחק ולנסות לתקן אותם או "לטפל" בהם.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים מישהו בסביבתכם (חבר, שכן או קרוב משפחה) שאיננו בקו הבריאות?
האם אתם מכירים מישהו בסביבתכם (חבר, שכן או קרוב משפחה) שאיננו בקו הבריאות? אפשר לחשוב עם הילדים על דרכים לשמח אותו, למשל בברכה מצוירת, בשיחת טלפון, במשלוח מאכל טעים או בביקור של ממש.
ביקור הצעצועים
שְׁמִירָה
האם לדעתכם חולים מרגישים טוב יותר לאחר שחברים באים לבקר?
אפשר להתבונן באיור שרואים בו את רמה שוכבת במיטתה, חולה אבל מחייכת בעקבות ביקור הצעצועים. האם לדעתכם חולים מרגישים טוב יותר לאחר שחברים באים לבקר? תוכלו לספר לילדיכם על ביקור חולים שערכתם או על ביקור שקיבלתם כשהייתם חולים.
נסו לחשוב יחד מה קרה לאחר מכן? מה עשתה רמה לאחר שהבריאה? מה היא סיפרה לצעצועים? איך הם קיבלו את פניה לאחר שהיא חזרה לשחק אִתם? אפשר להיעזר בצעצועים שלכם ולהמשיך להציג את המשך הסיפור. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
ימימה אבידר-טשרנוביץ, ילידת ליטא, עלתה ארצה בת 12 והחלה בכתיבה עוד בנעוריה. את סיפוריה הראשונים סיפרה בגני הילדים שעבדה בהם בתל אביב והם פורסמו תחילה בשבועון דבר לילדים. באותם ימים אף כתבה תסכיתים והשתתפה בשידורם ב'פינת הנוער' ברדיו. דורות של ילדים ונוער בארץ גדלו על עשרות ספריה האהובים, ובהם מוקי ברוגז עם אמא, סיפורים לניבי, שני רעים יצאו לדרך, שמונה בעקבות אחד ואחד משלנו. כלת פרס זאב ופרס ישראל לספרות ילדים.
הטרקטור ודוד אהרן עובדים יחד את האדמה: הם מובילים, מכסחים, חורשים, משׂדדים, מזבלים, קוצרים וגוררים. בשפה העברית יש מילים רבות כל כך לתיאור עבודות השדה! אפשר לעיין יחד באיורים בספר ולנסות לזהות איזוֹ פעולה מתבצעת בכל תמונה.
כדאי להתבונן בפניו של הדוד אהרן. האם נראֶה לכם כי הוא אוהב את עבודתו? מה יכול להיות מהנה עבורו? אילו הזמין אֶתכם הדוד אהרן להצטרף אליו איזוֹ עבודה הייתם רוצים לעשות אִתו, ומדוע?
תוכלו להזמין סבא, סבתא או ידיד מבוגר לעשות עם ילדיכם דבר שניסְיון החיים והידע שצברו באים בו לידי ביטוי.למשל: לבשל, ליצור או לבנות יחד, ללמוד שיר או כמה מילים בשפה זרה, לשתול צמח ועוד
הטרקטור האדום עבר כמה "גלגולים": הוא עבד את האדמה, היה צעצוע לילדי הגן, ולבסוף הוביל את הילדים לביקורים בשדות. האם יש לכם כלי או חפץ שאינו שימושי עוד? יחד תוכלו להמציא לו ייעוד חדש (קערה סדוקה יכולה לשמש עציץ, בגדים ישנים יכולים לשמש תחפושת…)
תוכלו לבנות יחד טרקטור צעצוע מחומרים שנמצאים בבית: גלילי קרטון, פקקים של בקבוקים, קופסאות ישנות ועוד. אפשר לצבּוע אותו בצבע המתאים ביותר לטרקטור ולצאת אִתו לעבודה!
"מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט, ל"ב). התורה מלמדת כמה חשוב לנהוג בהדר וכבוד באדם זקן. דרך אחת להתייחס בכבוד כלפי אדם מבוגר היא לקום לכבודו. כדאי לשוחח עם הילדים: למה חשוב לקום בשביל אדם זקן? באילו דרכים נוספות אפשר לכבד אנשים מבוגרים?
זקנים הם מי שהתברכו בשנות חיים רבות. לפעמים גופם נחלש, אבל יש להם הרבה נסיון וחכמה. חז"ל אמרו: מה הוא זקן? ראשי תיבות "זה קנה חכמה". (תלמוד בבלי, קידושין ל"ב, ב). האדם הזקן לא קנה את חכמתו בכסף. אפשר לשאול את הילדים: כיצד לדעתם הוא "קנה" את חכמתו?
כיצד אתם מציינים את יום המשפחה בגן? בעקבות הסיפור תוכלו להרחיב את הפעילות ולציין יום סבים וסבתות בגן. אפשר להזמין את האורחים לספר על ילדותם, להביא חפצים או משחקים של פעם, לערוך פעילות משותפת עם הילדים – וכמובן, להקריא ספרים לילדים.
בהצעות להורים הצענו למשפחות להזמין את סבא, סבתא או מכר מבוגר ולעשות עם הילדים דבר בו ניסיון החיים והידע שלהם באים לידי ביטוי. למשל: לבשל, ליצור או לבנות יחד, ללמוד שיר או כמה מילים בשפה זרה וכד'. אפשר לבקש מההורים לשלוח עם ילדיהם תוצרים או צילומים של הפעילות המשותפת.
לגנים רבים מגיעים מתנדבים, אם במסגרת תכנית זהב בגן, אם באופן פרטני. הסיפור מעניק הזדמנות להכיר את נסיון החיים של המתנדבים הללו ולהוקיר להם לדוגמא: "תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה" (משלי כ':29) "והדרת פני זקן" (ויקרא יט:לב) "עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם" (משלי י"ז:6)
האם יש בסביבתכם בית אבות או מועדון לגיל הזהב? גנים רבים פיתחו מערכות יחסים של קבלה ונתינה עם מוסדות וארגונים בקהילה. אם מתאים, הילדים יכולים להציג בפני הקבוצה את הסיפור "הטרקטור בארגז החול", לשיר איתם שירים, ולהמשיך לפתח את הקשר לאורך השנה.
הסיפור מתרחש ביישוב חקלאי. איפה מתגוררים ילדי הגן שלך? האם הם גרים במושב או קיבוץ, בעיר גדולה או ביישוב קטן? אפשר להשוות את הנוף והעיסוקים בסיפור עם אלה המוכרים לילדים. הטרקטור ודוד אהרֹן עובדים בכל מיני עבודות בשדה. הם מובילים, מכסחים, חורשים, משׂדדים, מזבלים, קוצרים, גוררים. לכל פעולה מילה מיוחדת. אפשר להכין פינות חקר בנושא עבודת השדה: סוגים של מכונות חקלאיות, מנוע – איך מטפלים בו , סדר פעולות של תהליך בשדה – מזריעה עד קציר.
"פק פק פק" הקולות שמשמיע הטרקטור של הדוד אהרון הם חלק חביב בהקראת הסיפור. האם יש לכם ספרים נוספים בספריית הגן, בהם יש קולות מיוחדים? זו הזדמנות להשוות בין הספרים השונים. אפשר לחגוג את צלילי הסיפורים, ולהקים תזמורת של קולות עבודה! כל קבוצת ילדים תקבל קול ותנועה. על-פי "ניצוח" הגננת, מצטרף כל קול אל התזמורת.
לאה לוי גן תל"י "אקסודוס": קראנו את הספר ביחד ושיתפנו את הילדים בדיון מה זה אומר? "והדרת פני זקן". הזמנו לגן סבא וסבתא של ילדים שיספרו לנו במה הם עבדו כשהיו צעירים ומה הם אהבו לעשות במיוחד. הם גם סיפרו לנו על היחס של הנכדים כלפיהם בהמשך הכנו לכבודם ציורים ולמדנו על כיבוד הורים ומבוגרים. דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו. סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם. חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם. אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף! סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר. גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה. רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים. גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם. אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).
דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו.
סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם.
חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם.
אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף!
סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר.
גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה.
רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים.
גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם.
אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).
מאיר שלו והטרקטור הגיעו לגן נרקיס-וראייטי בירושלים! וכך כתבה הגננת שירה: "בשבועות האחרונים עסקנו בנושא הספר לכבוד חודש הקריאה. עסקנו בעיקר ביצירות של מאיר שלו ובספר שספריית פיג'מה חילקה 'הטרקטור בארגז החול'. הסופר מאיר שלו שמע על העשייה שלנו בגן והחליט לבוא לבקר. "רצינו לחלוק את החוויה עם השכנים שלנו אז הזמנו את הגן השכן ואת הדיור המוגן באזורנו. מאיר שלו סיפר לנו על עצמו, על הסיפורים שמאחורי הסיפורים, והקריא לנו את הסיפור כמו שרק הוא יודע. אחרי המפגש ישבנו לסדנה משותפת של הכנת ספרונים אישיים של יחד עם המבוגרים הנחמדים שעזרו לילדי הגנים. תודה לכם ספריית פיג'מה שאתם חושפים אותנו כל פעם לספרים חדשים".
אפשר לעיין יחד עם הילדים באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שהעניק חולד לגוזל. תוכלו לח־ שוב יחד: מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל, ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל שדרש טיפול מסוג אחר? למה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
אפשר להסביר לילדים את ההבדל בין חיות מחמד וחיות בר. מי מטפל בחיות מחמד, מי בחיות בר? לאיזה טיפול זקוקות חיות שונות? אם יש בגן שלכן חיות )אוגרים, דגים, ציפורים או אחר(, כיצד אתם מטפלים בהם? מי דואג להם בשבתות וחופשות? ילדים עשויים לתהות, מי יטפל בהם בחופשת הקיץ? הסירו דאגה מליבם ותארו את המשך הטיפול גם אחרי שהילדים יעזבו את הגן.
אפשר לחבר את הסיפור עם הסיפור על יעל ביום העצמאות. הגוזל, כמו יעל, ביקש להיות עצמאי. פיתוח תחושת העצמאות מאפיין את שלב ההתפתחותי של ילדי הגן. עם זאת, הילדים עדיין זקוקים להגנה שלנו, המבוגרים. כדברי קהלת, יש מצבים בהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ובזמנים אחרים נכון לאפשר התנסות חופשית. סוף השנה בגן מעניק הזדמנות לערוך "סקירת מלאי" של הכישורים והיכולות של הילדים, ולהשוות אותם עם היכולות בתחילת השנה. כדאי לשאול את הילדים איפה הם מרגישים בוגרים ומסוגלים. באיזה תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת? אלו דברים חדשים הם היו רוצים לעשות, תחומים בהם הם מקווים להצליח בשנה הבאה?
אפשר לספר את הסיפור מזווית הראיה של הציפור. ניתן לשער: איך הרגיש הגוזל הקטן כשחולד אסף אותו וטפל בו? איך הוא הרגיש כשחולד בנה עבורו כלוב? כשהוא פרס כנפיים ועף בסוף הסי־ פור, האם הוא שמח? פחד? גם וגם?
ניתן להכין מתקן להאכלת ציפורים ולהציב אותו בחצר הגן. אפשר לקחת בקבוק גדול וריק. שטפו אותו היטב. גזרו באחד הצדדים שלו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית, והניחו בו חתיכות של פירות, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק אם הציפורים באות לאכול ממנו.
כדאי לעיין יחד באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שחולד הושיט לגוזל. מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל ודרש טיפול מסוג אחר, ולמה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
חולד והגוזל
שְׁמִירָה
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים. כדברי קהלת, יש מצבים וזמנים שבהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ויש מצבים וזמנים שבהם נכון לאפשר התנסות חופשית. מעניין יהיה לשאול את הילדים באילו תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת, ואם יש דברים חדשים שהיו רוצים לעשות בעצמם ושאנחנו, ההורים, נאפשר להם.
הסיפור מתאר תהליך של פרידה. איך אתם נפרדים בבוקר? האם יש לכם "טקס" חיבוקים ופרידה? תוכלו ליצור משחק תפקידים שבו אתם תהיו ילדי הגן, וילדיכם ייפרדו מכם ו"יצאו לעבודה". לאחר פעילות ב"גן" שלכם ולאחר "יום העבודה" של ילדיכם אפשר להיפגש שוב… בחיבוק!
גם אתם יכולים לטפל בציפורים! הָכינו לשם כך מתקן להאכלת ציפורים. קחו בקבוק גדול וריק ושטפו אותו היטב. גזרו באחד מצדדיו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית והניחו בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק וראו אם הציפורים באות לאכול ממנו.
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת!": האם אתם יוצאים לטיולים וסיורים מחוץ לגן? האם הגן שלכם נמצא באזור פורח או בשכונה בנויה? זו הזדמנות לצאת יחד לטיול (אפשר להזמין את המשפחות!), לחקור את ההבדלים בין ה"נופים" והצבעים השונים (העיר לעומת השדה) ולחפש גם בסביבתכם את התהליכים המתוארים בסיפור.
האם הילדים מזהים את הפרחים המוזכרים בסיפור? בעקבות הסיפור ילדי הגן יכולים להרחיב את הידע אודות פרחים: סביון, כלנית, ועוד הרבה! תוכלו להוסיף ללוח טבע צילומי פרחים. שימו לב – לא כל פרח צהוב הוא סביון!
ניתן להכין יחד עם המשפחות מגדיר פרחים של הגן: נותנים לכל ילד שם של פרח. ההורים והילד מתבקשים לחפש את הפרח בטבע, בספרים או באינטרנט, לצלם או לצייר אותו ולכתוב הגדרה קצרה (תכונות מאפיינות, מתי הוא פורח…). לאחר שכל הפרחים הוגדרו אפשר לערוך את המגדיר כחוברת ולהעניק אותה לילדים – לשימוש בכל טיול, של הגן ושל המשפחות.
באיורים שמלווים את הסיפור, מצוירים כל הבניינים וחלקי העיר בצבע אפור, וחלקי השדה צבעוניים ויפים. ניתן להעלות רעיונות כיצד אפשר להעשיר את צבעי העיר. תוכלי לתת לילדים ציורים או צילומים אפורים ולבקש מהם להוסיף לתמונות צבעים ויופי. אפשר לתת לכל ילד צבע אחד בלבד ולפזר את התמונות ברחבי הגן- כל אחד אחראי להעשיר כל תמונה לפי הצבע שבידיו.
הגננים בסיפור ציינו בפני הילדים כי לשכונה החדשה יגיעו ילדים וחברים חדשים. הם הצליחו למצוא נקודה טובה ומנחמת בבשורה לא נעימה של פרידה. אפשר להכין עם הילדים משקפיים ורודים, דרכם רואים את הטוב, ולשחק משחק: מקריאים משפט המתאר שינוי בהווי הגן. מבקשים מהילדים להרכיב את המשקפיים הוורודים ולמצוא את הטוב בשינוי.
באיורי הספר מתוארים כל שלבי הצמיחה של פרח הסביון. הזרעים הומטרו כשלג, הגשם בא ולאחריו צמחו פרחי הסביון, שצמחו ופרחו עד שהפכו ל"סבא", וחוזר חלילה. ניתן להכין משחק מסלול מעגלי ובו תחנות השלבים השונים של צמיחת הסביון (זרע, ניצן, פרח, סבא). בכל תחנה תחכה משימה/ חידה בנושא הטבע. בחלק מהצעדים- "הפתעה". הקבוצה המנצחת היא זו שתשלים את מעגל הסביון ראשונה.
האם הילדים מזהים את הפרחים המוזכרים בסיפור? בעקבות הסיפור ילדי הגן יכולים להרחיב את הידע אודות פרחים: סביון, כלנית, ועוד הרבה! תוכלו להוסיף ללוח טבע צילומי פרחים. שימו לב – לא כל פרח צהוב הוא סביון!
שלג של סביונים
שְׁמִירָה
פשר לבחור דמות ולחפש אותה באיורים השונים לאורך הסיפור
ילדיכם יכולים לספר לכם את הסיפור על-פי רצף האיורים. אפשר לבחור דמות ולחפש אותה באיורים השונים לאורך הסיפור: את מי בחרתם? למה בחרתם בדמות הזאת? מה היא אוהבת לעשות בשדה?
תוכלו לשתף את ילדיכם בשינויים שחלו במהלך השנים בנוף ילדותכם. איזו שלולית שהכרתם הפכה לכביש סואן? ומה קרה לשדה ששיחקתם בו בילדותכם? אפשר לעיין יחד בתצלומים ישנים ולהשוות בין אז ליום.
שלג של סביונים
שְׁמִירָה
לבקר יחד ליד אתר בנייה, להציץ מעבר לגדר ולחפש שם טרקטורים ומנופים
האם כמו בסיפור, גם השכונה שלכם מתרחבת ועוברת שינויים? אפשר לבקר יחד ליד אתר בנייה, להציץ מעבר לגדר ולחפש שם טרקטורים ומנופים. אם נבנים שם בניינים גבוהים, אפשר לספור יחד את הקומות. תוכלו לנסות לדמיין אילו פרחים יישתלו בגינות ומי יגור בבתים החדשים. אולי יעברו לשם חברים חדשים?
בסיפור מתוארים הפרחים והצמחייה שמאפיינים כל עונה ועונה. אתם יכולים לצאת לטיול עם הילדים, להתבונן בטבע ולחפש פרחים. אילו פרחים מצאתם, מה צבעם? האם אתם מכירים את שמותיהם של פרחי הבר? אפשר גם לצלם ולהצטלם עם פרחים יפים. אם מצאתם סביון אתם יכולים לנסות לנשוף עליו. האם השערות הלבנות שלו מתפזרות ונושרות כמו שלג?
שלג של סביונים
שְׁמִירָה
מי לא מכיר את התחושה הקשה, כאשר הסביבה לא מבינה אותנו?
מי לא מכיר את התחושה הקשה, כאשר הסביבה לא מבינה אותנו? ילדים רבים חווים קשיי תקשורת (אוצר מילים מוגבל, עולים חדשים, ליקויים התפתחותיים). שיחה בעקבות הסיפור "השפה המיוחדת של אורי" עשויה לעורר הזדהות בקרב הילדים עם התסכול שחש אורי, וכך לסייע בהתייחסותם לחברים שמתקשים בדיבור. זו גם הזדמנות לצוות הגן להפגין הבנה, סבלנות ורצון לסייע למתקשים.
יונתן משמש מתורגמן ומסביר להורים את השפה המיוחדת של אורי. איזה סוגי תרגום מכירים ילדי הגן? כדאי להסב את תשומת לבם לתרגום לשפת הסימנים בטלוויזיה, ולספר להם על אנשים שמתרגמים מילים משפה אחת לשנייה. אולי יש בקרב ילדי הגן ילדי עולים, או ילדים שהסבים שלהם אינם דוברי עברית, אשר משמשים בעצמם מתרגמים של המשפחה?
השפה המיוחדת של אורי
שְׁמִירָה
תוכלו לשחק משחקים שעוסקים בתקשורת כמו פנטומימה, "טלפון שבור", "נחש מי" ועוד.
פתגמים בסימנים: מכינים כרטיסיות עם ציורים במקום מילים, ותולים על לוח רצף סדרת כרטיסיות שמרכיבות פתגם. על הילדים לפענח את הסימנים ולהמירן למילים. ("לא דובים ולא יער"= X, ציור דובים, X, ציור עצים. "על ראש הגנב בוער הכובע"= ציור של ראש עם חץ מעליו, ציור של גנב, ציור של אש, ציור של כובע וכו').
השפה המיוחדת של אורי
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים והוריהם להכין מילון קטן עם קיצורים משפחתיים
השפה המיוחדת של אורי" הוא סיפור על משפחה אוהבת, שיודעת גם לצחוק מטעויות ואי-הבנות. ניתן לבקש מהילדים והוריהם להכין מילון קטן עם קיצורים משפחתיים השייכים רק להם (כינויים, אירועים שונים, "קודים")- "כשאנחנו אומרים " – למה אנחנו מתכוונים?.
בעזרת משחק הפנטומימה, ניתן להדגים לילדים כיצד הם יכולים ל"תרגם" את חבריהם לכל ילדי הגן (מזמינים זוג ילדים כאשר על האחד להדגים בפנטומימה משפט ("אני רוצה לישון", "אני אוהבת בננה"…) ועל השני לתרגם את דבריו לשאר הילדים.
לסופר דויד גרוסמן, ולמאיירת אורה איל, יצירות רבות המיועדות לילדים בגיל הרך. חפשו בספריית הגן ספרים נוספים של כל אחד מהם. אולי לילדי הגן ספרים שלהם בבית? זו הזדמנות להשוות ולחפש את המשותף בספרים, וגם לעודד קריאה של ספרים נוספים מאת אותו המחבר או המאיירת.
שיבושי מילים ולשון אופייניים מאד בגיל הצעיר ואינם בהכרח מעידים על ליקויים שדורשים התערבות. ספר מומלץ בנושא התפתחות השפה בגיל הרך הוא "המגדל נפרק: חידושי מילים של ילדים וניתוחם" מאת מיכל סגל, הוצאת מכון מופ"ת, 2011.
כל אחד מבני משפחתו של אורי מציע בהומור דרך אחרת להבין את דבריו. את האפשרויות המצחיקות האלה ציירה המאיירת אורה איל. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולהציע לילדיכם לצייר את הפירוש שלהם לדבריו של אורי.
יונתן שומע חצי מילה ומבין למה התכוון אורי. גם אתם יכולים להיות "מתורגמנים": כל אחד בתורו בוחר חפץ שנמצא בחדר ואומר רק את החצי הראשון של שם החפץ. על ה"מתורגמן" לנסות לנחש מהו הדבר שהתכוונתם אליו. אחר כך אפשר להחליף תפקידים.
השפה המיוחדת של אורי
שְׁמִירָה
מתי נעים להם להיות קטנים ומתי הם מעדיפים להיות גדולים
אחים יכולים לסייע זה לזה בכל גיל. אפשר לשתף את ילדיכם בחוויות שעברתם בילדותכם עם אח או עם אחות ובדברים שעשיתם יחד כשהייתם ילדים. גם סבא וסבתא מוזמנים לספר על אחיהם.
כמעט לכולנו זכורות מילים שאמרו ילדינו בשיבושים מקסימים כשלמדו לדבר. האם אתם זוכרים מילים כאלה? ילדיכם ייהנו בוודאי לשמוע אותן. תוכלו לרשום אותן למזכרת 🙂
השפה המיוחדת של אורי
שְׁמִירָה
המאייר עומר הופמן הוסיף פריטים מצחיקים לאיורים שמלווים את הסיפור
המאייר עומר הופמן הוסיף פריטים מצחיקים לאיורים שמלווים את הסיפור. אפשר לחלק את הילדים לקבוצות קטנות ולבקש מכל קבוצה להתמקד בדף אחר בספר. כמה דברים מצחיקים מצאו הילדים בכל דף? בהמשך קבוצות הילדים יכולות לצייר תמונות משותפות של החיים בעיירה חלם, עם פרטים נוספים שמצחיקים אותם.
חכמי חלם והירח
שְׁמִירָה
לעצור את קריאת הסיפור לאחר שחכמי חלם מנסים למצוא פתרון לחושך ברחובות העיירה
במהלך החודש הקרוב אפשר לבקש כל יום מילד אחר לחפש עם הוריו את הירח מבעד לחלון בשעות הערב, לצייר אותו על דף ולהביא את הציור לגן. תוכלי להקצות לנושא לוח קיר וכל בוקר לתלות ציור נוסף. האם היו לילות מעוננים, בהם לא הצליחו לראות את הירח? האם הילדים מזהים את ראש חודש לפי הציורים? אחרי כמה ימים הופיע ירח מלא? בסוף החודש תקבלו "ציור משותף בהמשכים" – מחזור שלם של הירח.
בהצעות להורים בסוף הספר הצענו למשפחות לצאת יחד לטיול לילי. תוכלי לעודד את הפעילות ולאסוף מהילדים חוויות: האם הרחוב שלהם נראה שונה בלילה? מה הם ראו? אילו קולות הם שמעו?
האם הסיפור הצחיק את הילדים? אפשר לבקש מהם לחפש בבית או בספריה עוד סיפורים על חכמי חלם (למשל, נעלי הזהב של המלך), אגדות על ג'וחא או הרשל'ה, או ספרי בדיחות. תוכלו לערוך תצוגת ספרים תחת הכותרת "זה מצחיק אותי!", לעיון עצמאי של הילדים ולקריאה במליאה.
איזו מילה מסתתרת במילה חודש? שורש המילה חודש היא ח.ד.ש ובאמת בכל חודש משהו חדש מתחדש. אפשר להכין בגן לוח ולציין בו את שם החודש העברי, מי נולד בחודש הזה ומהם האירועים המיוחדים שנציין החודש. האם וכיצד אתם מציינים את ראש חודש בגן? האם חוגגים ימי הולדת על-פי לוח השמש או לוח הירח?
חכמי חלם והירח
שְׁמִירָה
לספר לילדים על חלליות ועל אסטרונאוטים שנחתו על הירח
את יכולה לספר לילדים על חלליות ועל אסטרונאוטים שנחתו על הירח (ממש לא יאמן!) אתם מוזמנים לצפות באסטרונאוט הולך על הירח וללמוד שכוח המשיכה על הירח שונה מאשר על הארץ ולכן אפשר קצת לרחף על הירח. נסו לרחף בעצמכם וללכת בגן ב'הליכת ירח'. https://www.youtube.com/watch?v=w_x6wNxKBlE
כדאי לחפש את הירח מבעד לחלון. איך הוא נראה? אתם יכולים לצייר את הירח שראיתם ולתלות את הציור ליד החלון. אתם מוזמנים לחזור ולהביט בשמיים כעבור כמה ימים – האם הירח נראה אחרת?
אתם יכולים לצאת יחד לטיול לילי. האם הרחוב שלכם נראה שונה בלילה? מה אתם רואים? אילו קולות אתם שומעים? כדאי להביט בשמיים, לחפש את הירח, להיזכר בחכמי חלם ולצחוק…
מי אוהב להכין עוגיות בצורת ירח ("סהרונים")? המצרכים: 100 גרם אבקת סוכר 150 גרם חמאה 1 כפית תמצית וניל 1 כפית גרידת לימון 2 כוסות קמח 1 כפית שטוחה אבקת אפייה 4 כפות שקדים טחונים אבקת סוכר, לבזיקה אחרי האפייה
אופן ההכנה: מערבלים יחד במערבל את אבקת הסוכר והחמאה. מוסיפים את תמצית הווניל וגרידת הלימון. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והשקדים הטחונים ומערבלים הכול יחד לקבלת בצק. לוקחים פיסה מהבצק, מגלגלים לגליל דק וארוך וחותכים ל"צינורות" קטנים בצורת ירח. מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה וממשיכים כך עם שאר הבצק. אופים בתנור שחומם מראש ל-175 מעלות במשך 15 דקות או עד שהקצוות של הסהרונים מזהיבים. מצננים ומפזרים אבקת סוכר. בתיאבון!
בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על ההתמודדות הנדרשת בהשבת אבדה: איך הם מרגישים כאשר הם מוצאים או מאבדים חפצים? מה יכול להיות קשה כאשר מוצאים חפץ? ואיך אפשר בכלל להחזיר אבדה?
בזמן שבית המקדש היה קיים, היה בירושלים מקום מיוחד שנקרא "אבן הטוען" אליו היו מביאים אבדות. מי שאיבד חפץ היה ניגש לאבן הטוען, בתקווה שהמוצא הישר יחזיר לה אותו שם. אבן הטוען נקראה כך מכיוון שעל אבן זו היו מכריזים ("טוענים") על חפצים שאבדו או נמצאו. מי שאיבד חפץ נדרש לתאר אותו בסימנים, וכאשר התיאור התאים לחפץ שנמצא – היה מקבלו חזרה. גם אתם יכולים להכין בגן פינת אבדות ומציאות- "אבן הטוען" מיוחדת לגן שלכם.
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, אפשר לבקש מהילדים עצות שיעזרו לנו לשמור על החפצים. כדאי ללמד את הילדים שגם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים).
אפשר להתחפש לילד שנכנס לגן כדי לחפש חפץ שאבד לו. את יכולה לרמוז לילדים מהו החפץ שאיבדת: "הוא כתום כמו גזר", "אפשר לחבק אותו, הוא רך ושעיר"…, ועל הילדים לנחש על פי הסימנים מהי האבדה שאיבדת, עד שיגלו את הדובי הכתום שאיבדת בפינת הבובות. בהמשך ניתן להזמין כל פעם ילד אחר, שיתחלף אתך בתפקיד וייתן רמזים לחפץ אחר בגן.
בקריאה הראשונה של הסיפור כדאי לעצור כאשר השמש אומרת: "בואי ננסה שתינו, תנסי את ראשונה" ולבקש מהילדים להעלות רעיונות כיצד ניתן להוריד את הגלימה מעל גבו של הפרש. מי לדעתם תנצח בהתערבות, השמש או הרוח?
הסיפור חי מאד וקל להמחזה. יחד עם הסייעת תוכלו להציג את המשל. גם כשאת מקריאה אותו בקול תוכלי לספר אותו תוך תנועה וקולות דרמטיים. הילדים יכולים להכין כתרים שמסמלים את השמש והרוח, ותוכלי להוסיף תחפושות ואביזרים שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים (גלימה, כתר של שמש, מאוורר, ועוד).
ניתן להציג בפני ילדים מצבים יומיומיים ולשאול אותם איך לדעתם תנהג השמש ומה תעשה הרוח באותו המצב? (למשל, ילד רוצה להתנדנד אבל ילדה אחרת תפסה את הנדנדה לפניו; ילדה רוצה לשבת ליד אבא אבל אחותה הקטנה כבר יושבת במקום; ילד מבקש להקיש בפטיש וחברו רוצה לקרוא ספר בשקט.) תוכלי לבקש מהילדים להעלות דוגמאות מחיי הגן והבית שבהן נעזרו ב"שכנוע העדין של השמש" והשיגו את מבוקשם.
כדאי להסביר לילדים שהסיפור הזה הוא משל, שבא ללמד אותנו לקח לחיים. אלו משלים נוספים מכירים ילדי הגן? אפשר לחפש בספריית הגן ("משל על שועל", "אולי אפשר גרגר סוכר", עוד) ולקרוא אותם.
רוח הצפון והשמש
שְׁמִירָה
להתבונן באיורים ולתאר איך נראה יום סוער ואיך נראה יום קיץ בהיר?
תוכלי לבקש מהילדים להתבונן באיורים ולתאר איך נראה יום סוער ואיך נראה יום קיץ בהיר? אפשר לתת לילדים דף מחולק לשני חלקים ולבקש מהם לצייר או לתאר באמצעות פלסטלינה יום חורף לעומת יום קיץ. מעניין לתלות את היצירות ולנסות לנחש איזה ציור מייצג איזו עונה.
תוכלו להמציא משחק תנועה: כשמכריזים "רוח הצפון" על הילדים ללכת כמו רוח עזה ולהשמיע קולות של רוח, כשאומרים "שמש" הולכים יחד כמו האנשים ביום השמש. תוכלי להוסיף מוזיקה מתאימה, הבעות פנים, לחבוש כובע צמר או כובע מצחייה, לחבוש משקפי שמש ועוד.
רוח הצפון והשמש
שְׁמִירָה
ללמד את הילדים ביטויים הקשורים לנעימות של השמש והחום
אפשר ללמד את הילדים ביטויים הקשורים לנעימות של השמש והחום, למשל "מחמם את הלב", "לב חם", "מאור פנים" ועוד. הילדים יכולים לנסות להמציא ביטויים משלהם או פתגם שמסכם את המסר של הסיפור ולקשט אותם. השתמשו במוח, לא בכוח!
רוח הצפון והשמש
שְׁמִירָה
אפשר להכין עם הילדים שבשבות לתלייה בחצר הגן ובבית.
קשה לראות את הרוח, אבל נוכל להרגיש את השפעתה. תוכלו לעיין יחד באיורים המיוחדים של הספר, ולחפש את הסימנים לכך שהרוח נושבת. האם עתה, בזמן קריאת הסיפור, נושבת הרוח בחוץ? כדאי להסתכל מבעד החלון ולבדוק כיצד "נראית" הרוח.
לעיתים כשאנחנו רוצים להשיג משהו, גם אנחנו עשויים לנהוג כמו רוח הצפון, ולעיתים אנו נוהגים כמו השמש. כיצד אנו נראים במצבים שבהם אנחנו "רוח הצפון"? כיצד אנו נראים במצבי "שמש"?
אפשר לחקור יחד את השפעת הרוח על חפצים שונים: מניחים על השולחן דף, אבן, עלה, צמר-גפן וכפית. מנסים לנשוף עליהם ולהזיזם – איזה חפץ עף בקלות? מה לא הצלחנו להעיף?
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלי לשוחח עם הילדים: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלי לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. איך נהוג בגן שלך לפתור מריבות בין ילדים? מה התפקיד שלך, מה תפקידם של הילדים? מתי פונים לגננת, מה תפקידם של ילדי הגן בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור כדאי לחשוב על דרכים חדשות להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בגן שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
המהדורה הזו של השיר מאויירת על-ידי שמרית אלקנתי, שהוסיפה פרטים רבים שאינם מוזכרים במילות השיר. כדאי להסב את תשומת לב הילדים ל"בועות הדיבור" של החתולים, להתנהגותם ולאנשים השונים שמופיעים בתמונות. אפשר להשוות את האיורים עם הגרסה שאיירה אלונה פרנקל, ולבקש מהילדים לצייר ספרון אישי של השיר.
אפשר לבקש מההורים לקרוא את השיר עם ילדיהם בבית, תוך התייחסות לפתגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". ניתן לבקש מהם להיזכר יחד באירוע של פיוס שקרה בקרב ילדי המשפחה או בין חברים, ולקשט יחד שלט עם הפתגם.
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בגן ולערוך תערוכה.
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן סיפורי הדוד שמחה, סיפורים מחורזים בהם מככב גיבור מבולבל ולא שגרתי, אשר גם זכו לעיבודים בתיאטרון. קבצי השירים וספרי הילדים שלו אוירו על-ידי מיטב המאיירים הישראליים, וביניהם שמואל כ"ץ, רותי צרפתי ואלונה פרנקל. ע. הלל זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר ב- 1990.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של שמרית אלקנתי. האם כך דמיינתם את גיבורי השיר? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את שני החתולים וליצור מהדורה משפחתית ייחודית של השיר.
האם רציתם פעם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או על שיער בצבע אחר, ואולי השתוקקתם להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר מכפי שאתם? בעקבות קריאת השיר נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם.
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך": בעקבות השיר תוכלו להסביר לילדיכם את פשר המשנה ולשוחח יחד על חברות. מי החברים שלכם? האם אתם רבים לפעמים? כיצד אתם משלימים? אפשר לצייר שתי תמונות: אחת של שני חברים רבים, והאחרת תמונה של התפייסות ביניהם.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה? וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע. הלל? השיר "מעשה בחתוליים" התפרסם גם בתוך אוסף שירים פרי עטו בלוויית איוריה של המאיירת אלונה פרנקל. אפשר לחפש את הספר בבית או בספרייה, להשוות בין האיורים וליהנות יחד מקריאת השירים הנוספים בספר.
אפשר לקרוא אותו יחד כמה פעמים, וכך יוכלו הילדים לזכור את רצף האירועים ולהצטרף אֲלֵיכם לשורה החוזרת בספר: "גַּמָּדִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה…"
תוכלו להתבונן בַּתמונה בה הגמדים הפכו את ההר לבית. האם אתם מזהים את המאכלים? מה המאכל האהוב עליכם? תוכלו להכין מאכל אחד מתוך התפריט של הגמדים או לתכנן ארוחה הפוכה, קודם כל הקינוח ולאחר מכן המאכלים…
הגמדים הופכים את ההר בכל פעם למשהו אחר, פעם לבית, פעם לסירה, ופעם אפילו למכונית. גם אתם יכולים לשחק ב"כאילו" ולהפוך חפצים מוכרים לדברים אחרים בכוח הדמיון, בכל פעם לבחור חפץ אחר בחדר ולהמציא לְמה הוא הופך.
רוצים לשחק עם גמדים? אפשר לצייר גמדים קטנים על גלילי נייר, על מקלות ארטיק, על גרביים ישנים או על נייר מגולגל לגליל… תוכלו להכין שלוש בובות גמדים ולספר בעזרתן את הסיפור.
"פיט פט טו" הינו סיפור ארוך ומלא הרפתקאות. רצוי לקרוא אותו יחד כמה פעמים כדי לעזור לילדים לזכור את רצף האירועים. לאחר הקריאה הראשונה הילדים יוכלו להצטרף בעצמם לשורה החוזרת בספר: "הלא גמדים יכולים לעשות דברים כאלה…"
תוכלו להכין בובות של גמדים על גלילי נייר או מקלות של ארטיק, ולאפשר לילדים לשחק בבובות באופן חופשי. כדאי לצרף את הבובות שיצרו הילדים במעון כאשר מעניקים את הספר הביתה, להנאת כל המשפחה.
אפשר להכין תפאורה ואביזרים כפי שמופיעים בסיפור, ולהמחיז יחד את הסיפור. תוכלי לשתף את הילדים בצורה חווייתית במהלך הסיפור: כאשר יורד גשם יכולים הילדים לרקוע ברגליים, כשהגמדים שטים באנייה הילדים יכולים להתבונן "כאילו" משקפת או דוג דגים, כאשר הם מתחרים תוכלו לרוץ במקום…ואחר כך לנוח….
בזמן הקראת הסיפור אפשר להצטייד בבריסטול הגזור בצורת הר, ולתת לילדים לנחש למה הפך ההר? או למה לדעתם כדאי להפוך אותו . תוכלו להזיז את ההר בתנועה של אנייה ולבקש מהילדים לנחש למה הפך הבית? ולמה לדעתם כדאי להפוך את האנייה כדי להיחלץ מהחול? באמצעות שאלות מנחות נסו לעזור לילדים לדמיין מה אפשר לעשות כדי לעזור לגמדים? בכל פעם תוכלו להתבונן באיורים ולראות האם ניחשתם נכון.
הגמדים הופכים את ההר בכל פעם למשהו אחר, פעם לבית, פעם לסירה, ואפילו למכונית. תוכלי לשחק "בכאילו" עם הילדים ולהפוך חפצים מוכרים לדברים מצחיקים בכוח הדמיון, בכל פעם לבחור חפץ אחר בחדר ולהמציא למה הוא הופך.
פיט פט טו
שְׁמִירָה
חיה שנהב כתבה גם את הסיפור "מיץ פטל". תוכלו לספר ולהמחיז גם אותו.
חיה שנהב כתבה גם את הסיפור "מיץ פטל". תוכלו לספר ולהמחיז גם אותו. שמתם לב שבשני הסיפורים הדמויות נהנות מתחרות ריצה? גם אתם תוכלו לערוך תחרות ריצה סביב החצר.
פיט פט טו
שְׁמִירָה
לדפדף בספר ולחפש בין האיורים היכן מסתתר גור-גורילה
כדאי לדפדף בספר ולחפש בין האיורים היכן מסתתר גור-גורילה. נסו לדמיין איזו פרווה יש לו. כיצד הוא אוכל? מה הגודל שלו? האם גור-גורילה הקטן מוצא חן בעיניכם?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
קרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם
תוכלו לקרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם. במקום חיות הג'ונגל, אפשר לומר את שמות הקרובים והחברים שאהבו את הילד כשהוא נולד ואוהבים אותו גם היום.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם
תוכלו לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם. אפשר לספר לילדים איך המשפחה כולה שמחה והתרגשה כשהם נולדו, לשתף אותם בעזרה שקרובים וחברים הושיטו לאחר הלידה, ובשמחה של כולם לרגל התרחבות המשפחה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים״
כיף להיות גדול! אפשר להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים", למשל ללכת ולדבר, לקרוא יחד ספרים, לאכול בעצמם, לסדר את הצעצועים ועוד. כאשר ילדיכם עוזרים לערוך שולחן או לאסוף את הצעצועים, אפשר לשבח אותם ולציין: "כמה כיף שאתה גדול!"
גור-גורילה חוגג יום-הולדת בג'ונגל. אפשר לדמיין יחד את המסיבה של החיות. האם הכינו עוגה מיוחדת? האם שרו לגור-גורילה שירים? בעזרת בובות פרווה גם אתם תוכלו לחגוג לגור-גורילה יום-הולדת.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר
נעים לדמות את האהבה שאנו חשים כלפי הילדים למשהו שגדל וצומח. לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר, שהם יגדלו עוד טיפונת ושהאהבה כלפיהם תצמח עוד ועוד.
אפשר להכין לכל ילד בובת-גרב של גורילה. כדאי להכין את הבובות מגרביים ארוכות. בתחילת הסיפור הילדים יכולים לחבוש על היד את הגרב המכווצת ובמהלך הקריאה, למתוח את הגרב. כך נמחיש לילדים שהגורילה הקטנה והגדולה הן בעצם אותה גורילה, שתיהן 'עשויות' מאותם חומרים, וכשהגורילה קטנה או גדולה היא תמיד אהובה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול"
בקריאה הראשונה של הסיפור את יכולה לעצור לאחר שהגורילה גדלה, ולשאול את הילדים האם לדעתם ימשיכו לאהוב את גור-גורילה גם לאחר שיגדל? תוכלו לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול". אפשר לשאול, מדוע לדעתם גור-גורילה נראה עצוב? מה היתרונות של להיות קטן? האם לדעתם כדאי לגדול או שעדיף להישאר קטן?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
ספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים
כדאי לספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים. כיצד כל חיה מבטאת את האהבה שלה לגור-גורילה? איך גור-גורילה מבלה עם כל חיה?
כיצד אתם מציינים אבני דרך בחיים של ילדי המעון – חגיגות יום הולדת, או ציון לידת אח או אחות במשפחה? אפשר לחזור לסיפור "גור-גורילה הקטן" בהזדמנויות שונות לאורך השנה, וכך להזכיר לילדים שתמיד אוהבים אותם – כשהם קטנים וכשהם גדולים!
תוכלו להמחיז את הסיפור בעזרת בובות או להעלות הצגה בהשתתפות המטפלות של מריבה ופיוס בין חברים. לאחר קריאת הספר אפשר להזמין את הילדים להמחיז בעצמם את הסיפור בעזרת הבובות.
הסיפור מתייחס לרגשות של ילדים צעירים. כדי לאפשר שיחה פתוחה בעקבותיו, כדאי להציג ולקרוא את הספר בקבוצות קטנות. בקריאה הראשונה של הספר מומלץ לעצור לאחר תיאור המריבה בין נועם לאלעד ולבקש מהילדים להציע רעיונות כיצד ניתן לפתור את המריבה.
איך אתם מתייחסים למריבות בין חברים במעון? האם יש לכם סימן מיוחד או טקס שעוזר לילדים להביע חרטה ולהמשיך לשחק יחד בשלום? תוכלו ללמד את הילדים שירים ומשחקי אצבעות, למשל "שולם שולם לעולם" או השיר "סליחה" מאת אריאלה סביר.
פעוטות רבים מתקשים בזיהוי הרגשות של חבריהם. תוכלו לשחק את "משחק הפרצופים": מציגים בפני הילדים ציורים של דמויות עם הבעות פנים שונות: פרצוף מחייך, כועס, בוכה וכד', ומבקשים מהם לנחש מהו הרגש בציור. יחד תוכלו לחשוב על מצבים אפשריים שגרמו לחיוך או לבכי. ניתן גם לשחק משחק בו הילדים מחקים את הפרצוף המופיע בציור ומספרים מתי הם הרגישו כך.
"בלי כוונה נעם רב עם אלעד, בלי כוונה הוא הרביץ לו ביד": איך קורה שרבים או מרביצים בלי כוונה? כדאי לשוחח עם הילדים על מקרים דומים שקרו במעון או בבית, ולהיזכר בפתרונות ובפיוס. בהמשך כאשר שני ילדי המעון רבים זה עם זה תוכלו להיזכר בסיפור, ולהזכיר לילדי המעון כיצד התפייסו נעם ואלעד.
תוכלו להראות לילדים את האיור בסוף הספר ולהסביר כי לבקשת סליחה תמיד שני שותפים: זה שהביע חרטה וזה שקיבל את ההתנצלות. כאשר את מתייחסת למקרים בהם ילדי המעון מתנצלים בפני חבריהם, רצוי לשבח גם את הילד שביקש סליחה וגם את הילד שסלח, כי "קשה לנחש מי משניהם היה יותר שמח".
לאחר כמה קריאות של הסיפור ילדיכם יכירו את החרוזים ויוכלו להשלים את המשפטים: נְשִׁיקָה בְּצֶבַע תְּכֶלֶת – מֵאֲחוֹרֵי הַ… דֶּלֶת נְשִׁיקָה סְגַלְגֶּלֶת – מֵרֹב צְחוֹק מִתְ… גַּלְגֶּלֶת.
נשיקות
שְׁמִירָה
אפשר לצבוע את השפתיים וליצור חותמות בצורת נשיקות על דף חלק
אפשר לצבוע את השפתיים וליצור חותמות בצורת נשיקות על דף חלק, כפי שמופיע בכריכה הפנימית של הספר. אחרי שקיבלנו דף עטור בנשיקות, ניתן לגזור את הנשיקות ולקשט איתן את חדר השינה של הילדים.
נשיקות
שְׁמִירָה
כאשר אמא מנסה לאסוף את הנשיקות שהתעופפו הן נעלמות ממש מתחת ידיה
כאשר אמא מנסה לאסוף את הנשיקות שהתעופפו הן נעלמות ממש מתחת ידיה. אפשר להפריח בזמן הרחצה בועות סבון ולנסות לתפוס אותן. (רמז: בידיים מסובנות תצליחו לתפוס בועות בלי שהן יתפוצצו).
הסיפור מתאים מאד ליום המשפחה! אפשר לקשט את החדר בנשיקות ולבבות, להזמין את ההורים והילדים לקריאה משותפת של הסיפור, להוסיף פעילות קצרה של יצירה ו… לקנח בעוגיות בצורה של לבבות ונשיקות!
נשיקות
שְׁמִירָה
לאחר כמה קריאות של הסיפור הילדים יכירו את החרוזים ויוכלו להשלים את המשפטים
אפשר להכין עם הילדים ציורי נשיקות באמצעות חותמות וצבעי גואש: גוזרים חתיכות ספוג בצורות של שפתיים ולבבות. הילדים טובלים את החותמות בצלוחיות צבע ]בהתאם לצבעי הנשיקות בסיפור[ ויוצרים "תמונה של אהבה", מתנה להורים.
נשיקות
שְׁמִירָה
בעקבות הנשיקות שברחו, אפשר להפריח בחצר בועות סבון ולנסות לתפוס אותן
אפשר לבקש מההורים להביא למעון צילום של עצמם, עם או בלי ילדיהם. את התמונות תוכלו להדביק על חתיכת פוליגל צבעוני בצורת נשיקה. מניילנים את נשיקות ההורים במכשיר למינציה ושומרים אותן בקופסה או סלסלה מקושטת, זמינה לילדים. במהלך היום במעון הילדים יכולים לעיין בנשיקות שלהם ושל חבריהם, ולהיזכר בכל האהבה של משפחות המעון.
רצוי לקרוא יחד את הספר כמה פעמים ולהצביע על כל אחת מהחיות, הנוצה, הרצועה של הכלב והאגוז בקריאה שנייה ושלישית של הספר, הילד יוכל להצביע במקומכם על האיורים ולדעת כיצד נקרא כל פרט שמופיע בתמונה.
קריאה משותפת עם הילדים אפשר לאסוף חפצים שמופיעים בסיפור ולהמחיש את הסיפור בעזרת בובות שמייצגות את החיות השונות המופיעות בסיפור. כאשר את מקריאה את הסיפור, רצוי לעצור לאחר שהסנאי מאבד את האגוז שלו ולבקש מהילדים לתאר איך החיות מרגישות. האם הן שמחות? עצובות? מצטערות? האם הילדים יכולים לנחש את המשך הסיפור?
מה בתמונה? חשוב לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשהילדים קרובים מאד לתמונות הספר, יושבים לצדך בפינת הספר או על השטיח. בספר מופיעות מילים שכדאי להקריא אותן תוך הצבעה על האיור, כך הילדים יוכלו להרחיב את אוצר המילים שלהם: רצועה, נוצה, סנאי ואגוז.
עוד רעיונות למשחק בעקבות הסיפור הציפור הצהובה מאבדת נוצה. נעים לחלק לילדים נוצות ולדגדג אחד את השני בעזרת הנוצה. את יכולה להכין תמונה של ציפור ובעזרת דבק פלסטי לבקש מהילדים להדביק לציפור נוצות צבעוניות. מעניין ללוות את קריאת הסיפור בכלי נגינה: בחלקו הראשון של הסיפור ניתן לתופף בתוף מרים המשמיע קול עמוק וקבוע. בחלקו השני של הסיפור ניתן להשמיע קולות של פעמונים או לנגן במשולש צלילים גבוהים ושמחים. לפעמים משהו חמוץ ולא נעים הופך לבסוף למשהו מתוק. אפשר להכין עם הילדים לימונדה. לחלק לילדים פלח של לימון, לטעום את טעמו החמוץ ואחרי שנסחט את הלימון, נוסיף מים וסוכר נטעם שוב ונרגיש איך "אפשר לתקן". וכשקשה בבוקר להיפרד מההורים, הילדים בוכים ועצובים, אפשר להיזכר בספר ולהאמין שגם היום יהיה יום נפלא!
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, להשתעשע יחד במשחקי החריזה וההפכים וללוות את מרים בחיפושה אחר הים. אחרי כמה קריאות ילדיכם בוודאי יוכלו להשלים לבד את המילים ו"לקרוא" את הסיפור בעצמם.
האם ילדיכם מכירים את הים? גם אם אין בסביבתכם חוף ים, אפשר לבלות בבריכה, בגיגית בחצר ואפילו באמבטיה. תוכלו לקחת אתכם כלים פשוטים למשחק במים, כגון משפך, מסננת ובקבוקי פלסטיק בגדלים שונים. בילוי נעים!
בשאלות של מרים יש הפכים רבים: חם-קר, גדול-קטן, ישן-חדש. תוכלו לשחק יחד משחק הפכים. אחד שואל "האם הוא _ (חם, גדול, ישן…)?" והשני עונה "לא, הוא _ (קר, קטן, חדש…)!"
סיפור קבוצתי כדאי לספר את הסיפור בקבוצה קטנה ולהיעזר בכלי המחשה. את יכולה לחבוש כובע עם פרח ולצאת למסע החיפוש אחר הים. עודדי את הילדים להשתתף בסיפור ולהשיב על שאלותייך: האם הוא קר, האם הוא חם? האם הוא גדול, האם הוא קטן? כשתגיעי לשלולית, לבריכה ולנחל הילדים יכולים לענות לך – ”האם זה ים?“ מילות הסיפור מתחרזות ומתגלגלות על הלשון והילדים בוודאי יזכרו אותן אחרי כמה קריאות ואף יוכלו לדקלם את הסיפור כולו בעצמם.
מרים והים
שְׁמִירָה
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות. כשאת מעודד את ילדי המעון לשאול שאלות על מה שמעניין אותם את מסייעת בפיתוח יכולות שכליות של ילדים וגם מחזקת בהם בטחון עצמי ואמון באנשים המשמעותיים עבורם, שאת כמובן אחת מהם. לפעמים ילד מבקש לקבל תשובה ולעיתים הוא רק מחפש אוזן קשבת ושותפה לשיחה. לא צריך תמיד לדעת את התשובות. לעתים מספיק להביע בעצמך סקרנות ותהייה, ולעודד את השאלות.
הקיץ הגיע! על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה ”קיץ“? על חופשה, שמש, בריכה, ים? אפשר להעשיר את הסיפור במגוון פעילויות במעון הקשורות לקיץ: הכנת קרטיבים, משחקי מים ועוד. תוכלי גם לבקש מההורים להביא תמונות של הילד בבריכה או בחוף הים ולהכין בעזרת הילדים לוח קיץ חגיגי עליו תוכלו לתלות צילומים ותמונות ואף סמלים לתזכורת על זהירות ובטיחות בקיץ: שתיית מים מרובה, קרם הגנה וכובע מפני השמש ועוד.
מרים והים
שְׁמִירָה
הספר "אני יכול לעזור?" חולק במסגרת התוכנית PJ library גם באנגלית - "I Can Help"
"אוי, לא!" >> דייוויד הייד קוסטלו בחר לתאר את מצוקות החיות בתמונות. כדאי להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם את הבעיות השונות. תוכלו לקרוא יחד את הסיפור, כאשר כל אחד בתורו אומר, "אוי לא!" ומסביר מהי מצוקתו, והשני עונה, "אני יכול לעזור!" ומתאר את הפתרון. אל תשכחו להודות זה לזה בכל פעם!
אפשר לבחור עם ילדיכם בובות או חיות פרווה ולהמחיז בעזרתן את הסיפור. אפשר גם להכין דמויות של החיות מבריסטול או מקרטון ביצוע, להצמיד אותן למקלות ארטיק ולהציג.
ילדיכם בוודאי ישמחו לגלות שהברווזון הקטן שהלך לאיבוד בתחילת הסיפור, יכול לעזור אפילו לפיל הגדול! אף אחד לא קטן מכדי לעזור, ולעתים יש יתרון דווקא ליצורים קטנים. אפשר להיזכר יחד בפעם שילדיכם הקטנים עזרו לפתור בעיה של המבוגרים (למשל לחלץ חפץ שנפל מאחורי הספה או מתחת לשולחן).
בשגרת היומיום כל אחד, גדול כקטן, נזקק לאחרים וגם עוזר. כדאי לחשוב יחד מי האנשים שעוזרים לכם ביומיום – אחים, חברים, צוות המעון, שכנים. אפשר לייסד מסורת משפחתית שבה בארוחת הערב או לקראת השינה נזכרים יחד בעזרה שנתתם ושקיבלתם במהלך היום.
בזמן קריאת הספר כדאי להזמין את הילדים להצטרף אלייך במשפטים הקצרים שחוזרים על עצמם: "אוי לא, אני לא יכול!", "אני יכול/ה!", "תודה!". בהמשך הילדים יוכלו לדקלם את הספר בקול, בעזרת האיורים והטקסט הפשוט.
אני יכול לעזור
שְׁמִירָה
להצביע בתמונות על התכונות של החיות שמאפשרות להן לעזור זו לזו
כדאי להתבונן מקרוב בתמונה בסוף הספר, שבה מופיעות כל החיות יחד כקהילה בסיום. תוכלי לשאול את הילדים: איך הפילון יעזור עכשיו לברווזון ששוב הלך לאיבוד? ואיך הציפור תוכל לעזור לו למצוא את אימא? תוכלו גם לחזור ולחפש היכן כל אחת מהחיות הופיעה במהלך הסיפור.
אף אחד לא קטן מכדי לעזור או גדול מכדי להיעזר! עודדי את הילדים לשתף כיצד בביתם הם נעזרים ועוזרים לפי הצורך והיכולות שלהם. אפשר גם להיזכר יחד באירועים מחיי המעון: ילדה שעזרה לחפש מוצץ שאבד לאחד הילדים, ילד שביקש מחברתו עזרה בסגירת הרוכסן של המעיל ועוד.
חפשו את בעלי החיים >> יוסי אבולעפיה הוסיף בתמונות פרטים משעשעים שאינם מוזכרים בסיפור. נסו לחפש את הכלב והחתול בכל אחד מהעמודים, מצאתם? מה הם עושים, איזו הבעה יש על פניהם? אפשר לחקות את הבעות הפנים והתנועות של הכלב והחתול. מה עוד גיליתם באיורים? האם ילדיכם מכירים את שמות החפצים השונים?
אבא ונועם, אתם וילדיכם >> נירה הראל מתארת את המשחקים שנעם אוהב: להתמסר בכדור, לחבק דובי, לשחק משחקי "כאילו". גם אתם יכולים לשחק יחד ב"כאילו": כל אחד בתורו משחק את נעם: אומר "את זה" ומצביע על משהו בחדר. השני בתפקיד אבא של נועם, מנסה לנחש לְמה התכוון. בתום המשחק מתחבקים וצוחקים, ממש כמו בסיפור.
קריאה משותפת עם הילדים כאשר את מקריאה את הסיפור רצוי מידי פעם לעצור את רצף הקריאה ולשאול את הילדים, מה לדעתם רוצה נעם ולמה הוא בוכה? אוספים חפצים שמופיעים בסיפור: כדור, דובי לבן, שקית של חטיפים ועוד. יושבים במעגל, כאשר כל ילד מחזיק חפץ אחר. מספרים יחד את הסיפור וכל ילד בתורו עומד כשמזכירים את החפץ שבידו. בסוף הקריאה, כשכולם עומדים, מתכנסים לחיבוק קבוצתי גדול.
מה בתמונה? יוסי אבולעפיה הוסיף בתמונות פרטים משעשעים שאינם מוזכרים בסיפור. ניתן לבקש מהילדים לחפש את הכלב והחתול בכל אחד מהעמודים. מה הם עושים, איזו הבעה יש על פניהם? אפשר לחקות את הבעות הפנים והתנועות של הכלב והחתול. מה עוד גיליתם באיורים? אפשר להניח חפצים שמופיעים בסיפור בתוך חישוק על הרצפה או בתוך שקית. מוציאים אחד-אחד את החפצים ומבקשים מהילדים לחפש את תמונת החפץ בתוך הספר.
עוד רעיונות למשחק בעקבות הסיפור תוכלי להכין משחק זכרון עם תמונות מהסיפור. אפשר להכין קופסא גדולה עם חור ולהכניס אל תוכה שניים-שלושה פריטים או צעצועים. את מכניסה את היד לחור הקופסא ומתארת במילים את החפץ, והילדים מנסה לנחש מה זה.
כאשר הילדים לוקחים את הספר הביתה… כדאי לתכנן מתי, ובאיזו דרך, תעניקי בחגיגיות למשפחות את העותקים האישיים של הספר. אל תשכחי להנחות את ההורים לחפש את הרעיונות לקריאת הסיפור בבית, אשר מופיעים בסוף הספר. רצוי לעודד אותם לקרוא את הספר כמה פעמים עם הילדים וליהנות יחד מהפעילויות המוצעות.
הארנב הקשיב 
חברים הכי טובים 
סבא יאשקה מציל את החוף 
משהו 
ילדה אחת ומטריה אחת 
איזה מזל! 
לקרוא ולכתוב 
טוב שם טוב 
כלום במתנה 
המסכה של נבו 
איפה האפיקומן? 
קטטה עם מטאטא 
דובים על מושבים 
ההר דיגי דיגי 
והחתולה 
שותפים 
מפתח הלב 
יש לנו יום הולדת 
חבר מחליף חבר 
תשמעו סיפור 
גמצוץ בגינה 
שנינו 
למה אתה לא פורח? 
מחבואים 
מוזיקה 
גלי וגאיה 
נוני ואמא בדרך מהגן 
העונג כולו שלנו 
איך בונים בית? 
קוטן בוטן 
עד למעלה 
נמצא! 
הקיפוד שאמר מה אכפת 
אני אוהב לחפש 
קבלת שבת ביער 
אליק בליק 
מי רוצה לטעום? 
ישבתי על כרוב 
הדרך הארוכה 
הכובע של אדון זינגר 
רוזָלינדה 
המתנה המושלמת 
למה הכל קורה דוקא לי 
עט המתנה 
סתם שדה ריק 
איתמר פוגש ארנב 
פיל ישן על השביל 
תהיה בריא מוריס מגי 
מהר מהר שלא נאחר 
על רגל אחת 
טוק טוק טוק דופקים בדלת 
איפה הדוב 
חתול גדול חתול קטן 
מי זה היה? מה זה יהיה? 
מי הרס את הקרקס 
החוט שלא נגמר 
אפשר להיות הכלב שלכם? 
נורי והלווייתן 
הנסיכה והאבן 
הארי והעצם 
נשיקה של חנוכה 
הדרקון וסוד הענפים 
השפן ששכח לסגור את הדלת 
דומים וגם שונים 
עץ המיץ 
מאה ושש דרוריות חביבות 
שלי מהבית 
מעשה בארנב ובזנב 
מתנה לאמא 
אספן המילים 
מעשה בכסא 
גינה על חמור 
היום המצונן של מרחשוון 
מוהא ובוהא 
זאב גדול וזאב קטן 
המזוודה 
טלי מתחת לשולחן 
החוצה 
שני אחים / מקומו של בית המקדש 
אולי בכלל, למשל 
מכתב הקסם 
פילים לא מתקבלים 
זרעים של נשיקות 
מעשה בשלושה אגוזים 
הצב של אורן 
הקיפוד הקטן 
סיפור על טיול של ארנב וחתול 
כמה טוב להיות ביחד 
דוקטור אף וזנב 
אותיות מתוקות 
למה חתולים לא נחמדים? 
מישו 
סופרג’ף 
הסיפור הטוב של דוב 
החתול דלעת משנה את הדעת 
אוי לא, ג'ורג'! 
סיפורי חיות 
מסעדה בקצה הקוטב 
צפוף בבית 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
סבא סביח 
המסע אל האי אולי 
סל מלא תאנים 
רחוב בלי שם 
אוגי 
ברחוב ירמיהו 
חור בספינה 
פתאום נשבה הרוח 
נשף מסכות 
דב מצב רוח טוב 
ענק בישל מרק 
חנן הגנן 
חיפושית בגשם 
קישתא 
מעשה בחתולים ושאר החיות 
נעלי הזהב של המלך 
דרקון- אין דבר כזה 
המדינה של ילדי הגן 
חיוך של נסיך 
עליזה הברווזה וחברים 
איך לרפא כנף שבורה 
משהו צהוב ושחור 
מקומו של בית המקדש 
קרמר החתול יוצא אל היער 
סבתא של חנה בננה בשלה דייסה 
זרע של גזר 
הקנגורו הכחול של מאיה 
הנעליים הישנות של אדון מינאסה 
המעיל של סבתא 
אנשים טובים 
אות בבאר 
ברוז? ארנב! 
תאכל מעיל, תאכל 
תרנגולת אחת קטנה 
צילה וגילה 
הילד הרע 
המעגל הנסתר 
אין לי עם מי לשחק 
העכבר והתפוח 
החיבוק שחזר 
בשוק של ז'קרובאט 
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל 
פעמון הזהב 
נינה הולכת 
שבעה עכברים עוורים 
איך הצילה הזיקית את נח 
הגשר 
אולי אפשר גרגר סוכר 
המאפייה של סבא 
האגרת 
נוצות ברוח 
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית 
הינשוף שראה הפוך 
האגדות שלנו 
מסרגות הפלא של סבתא 
הדב מרגיש לא טוב 
איזידורה איזה יום 
סבא בישל מרק 
שלושת הפרפרים 
התרנגולים שהפכו לעיזים 
בוקר טוב גדליהו 
מרק כפתורים 
אגדת גשר 
האריה והעכבר 
ביקור הצעצועים 
הטרקטור בארגז החול 
חולד והגוזל 
שלג של סביונים 
השפה המיוחדת של אורי 
חכמי חלם והירח 
זה שלי 
רוח הצפון והשמש 
מעשה בחתוליים 
פיט פט טו 
גור גורילה הקטן 
איך מבקשים סליחה 
נשיקות 
יום נפלא 
מרים והים 
אני יכול לעזור 
את זה! 
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מַעֲרָךְ
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
חֵקֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
חֵקֶר
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
חֵקֶר
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
מַתָּנָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
חֲגִיגָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
שֵׁמַע
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
יְצִירָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
לָצֵאת הַחוּצָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
בִּשּׁוּל
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
יְצִירָה
חֲגִיגָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
בִּשּׁוּל
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
קְרִיאָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
שֵׁמַע
חֵקֶר
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
חֵקֶר
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
חֵקֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
בִּשּׁוּל
חֵקֶר
מִשְׂחָק
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
קִשּׁוּר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מַאֲמָר
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
יְצִירָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
קִשּׁוּר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מַתָּנָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
מַאֲמָר
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
בִּשּׁוּל
חֵקֶר
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קִשּׁוּר
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
קְרִיאָה
קִשּׁוּר
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
חֵקֶר
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
קְרִיאָה
קִשּׁוּר
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
בִּשּׁוּל
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מַעֲרָךְ
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קִשּׁוּר
חֵקֶר
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
יְצִירָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
יְצִירָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
קִשּׁוּר
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
חֲגִיגָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
יְצִירָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שֵׁמַע
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
