הכנו עבורכם רשימת הספרים מומלצים בנושא ירושלים- עיר הבירה של ישראל ששמותיה וכינוייה רבים! אנו מזמינים אתכם/ן להכיר דרכם את רובדי ההיסטוריה בארץ ישראל ולטייל בנבכיה.
תוכלו למצוא מתחת להמלצות הספרים מגוון רעיונות לפעילויות בעקבות הקריאה עם הילדות והילדים.
הספר מחולק לגנים בימים שבין פסח לחג השבועות. זו הזדמנות לחיבורים רבים עם נושאים שנלמדים בימים אלה, למשל: עבודת אדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים ועוד.
אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אֵילו פעילויות משותפות הילדים עושים בגן? תוכלי לערוך תערוכת ציורים ותצלומים של עשייה יחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה ולוויתור בחיק המשפחה.
בשפה העברית יש פעלים רבים המתארים את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים אותם ואת משמעותם? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן כדי להדגים כיצד חלוקת ”שווה בשווה“ אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של ילדי הגן ולוודא שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם מה שהוא מקבל לא בדיוק כמו מה שילדים אחרים מקבלים.
אפשר להכין תחפושות ואביזרים ולהמחיז את הסיפור. ניתן להזמין את ההורים למפגש משפחות )באם ניתן ובכפוף להנחיות( שבו הילדים יעלו את ההצגה, יכינו יחד מאפים ולחמים ויחגגו את אחוות האחים השוררת בקהילת הגן שלכם.
”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“ )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.
בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו מבלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור ועזרה בתוך המשפחה שלכם.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים אחיהם.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם".
מקצועות נעלמים מהעולם: כדאי לשאול את הילדים, האם היום אנו מזמינים מגפיים מסנדלר? ריהוט מנגר? בגד מחייט? בעקבות הסיפור תוכלו ללמוד על מקצועות "של פעם", למשל כורך ספרים, נפח, חלבן, מחלק נפט, שען ועוד, ואף להתנסות בהם! האם אתם מכירים בעלי מלאכה שגם היום עוסקים במקצועות שנעלמים מהעולם? כדאי להזמין אותם לכיתה.
"כשאהיה גדול…": אפשר לשאול את התלמידים על מקצוע שהם היו רוצים לעסוק בו כשיהיו גדולים. האם הוא קיים? האם עוד לא המציאו אותו? תוכלו להמציא יחד מקצועות חדשים שעדיין לא קיימים.
מבקרים בירושלים של פעם: איך חיו אנשי האזור בתחילת המאה ה- 20? מה הם לבשו, אילו שכונות ובניינים היו קיימים אז בעיר, מה שונה היום? אפשר להרחיב את הלימוד על ירושלים, לבקש מהילדים לחפש בבית ולהביא לתערוכה בכיתה חפצים או בגדים שאפיינו את התקופה, ולקשט לוח או פינה בחדר ברוח הסיפור.
סיפורי סבא וסבתא: אילו סיפורים עוברים מדור לדור במשפחות התלמידים? אפשר להכין יחד רשימת שאלות שמעניינות את הילדים לדעת על העבר ולבקש מהם לראיין בן משפחה מבוגר: לשמוע על ילדותם, ללמוד איפה הם חיו ובמה הם עבדו, אפילו לשאול אם הם זוכרים סיפורים משפחתיים שסיפרו להם כשהיו ילדים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת אוסף כיתתי של סיפורים שעוברים מדור לדור. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים וקרובי המשפחה יחד עם הסיפורים ותמונות של דור הסבים, מדפיסים את הספרים ומחלקים למשפחות – מזכרת אישית ומתנה מיוחדת לסוף שנה!
אפשר לחפש בספרייה ולבקש מהתלמידים להביא מהבית סיפורים נוספים על ירושלים, לקרוא אותם יחד ולערוך תערוכה של "סיפורי ירושלים" בכיתה. כאן תמצאו עוד ספרים על ירושלים שחולקו בספריית פיג'מה.
כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את ילדיכם מה דעתם – האם הסיפור קרה באמת? כיצד ידידות בין סנדלר לאמיר "הצילה" את ירושלים? תוכלו לבחור אדם מבוגר אהוב, בן משפחה או חבר, ולהציע לילדיכם לראיין אותו על ילדותו. את הסיפורים אפשר להקליט, לצייר או לכתוב, כדי לשמר אותם גם לדורות הבאים.
הסיפור מתרחש בירושלים של ראשית המאה שעברה. אילו מאפיינים של ירושלים אפשר לזהות באיורים? תוכלו לחפש תמונות של ירושלים מאותה תקופה ולהשוות לימינו: האם ירושלים נראית כך גם היום? מה נשמר ומה השתנה בה?
סבו של מספר הסיפור היה בעל מלאכה, סנדלר. אפשר לחקור יחד באילו מקצועות עסקו בני משפחה שלכם בדורות קודמים. האם אותו מקצוע מלווה את המשפחה מדור לדור? אפשר לשרטט אילן יוחסין של המשפחה ולצייר לצד שמות האנשים ציור שמסמל את המקצוע שעסקו בו.
בשמות משפחה רבים טמון מידע על תולדות המשפחה. האם שם המשפחה שלכם מרמז על משלח יד של אחד מאבות המשפחה או על המקום שממנו הגעתם לארץ ישראל? אולי על מאפיין אחר של בני המשפחה בעבר?
רשרוש המגפיים מזכיר לאמיר את העזרה שהושיט לו ידידו הסנדלר. נסו להיזכר באדם שעזר למישהו מבני משפחתכם. מה הזכיר לכם אותו? תוכלו לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו.
בעלי מקצוע רבים שהיו פעם נעלמים מן העולם – חלבנים, שענים, נפחים, מדליקי פנסים ועוד. אילו עוד בעלי מקצוע כבר אי אפשר למצוא היום? תוכלו לדמיין יחד – אילו מקצועות שמוכרים לכם ייעלמו מן העולם בשנים הבאות? מה יתפוס את מקומם של בעלי המקצוע האלה?
כדאי לאפשר לילדים להתבונן לבד באיורים של יוסי אבולעפיה. האם משהו הצחיק אותם באיורים? האם ילדי הגן מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), ולשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדים.
אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים לפני אלפי שנים, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
אפשר להזכיר לילדים חפצים שאבדו לילדים, ואם מתאים – לספר להם על חפץ אהוב שפעם אבד לך. האם האבדה נמצאה? איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ שנמצא בגן. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
כדאי לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים). אפשר להציע לילדים והורים לטייל בעיר ולחפש מודעות על חפצים או בעלי חיים שאבדו או נמצאו. האם מצוינים במודעות סימנים מזהים, פרטי קשר, תמונה? תוכלי לבקש מהם לצלם או לתאר את המודעות. בגן הילדים יכולים להכין שלטים לדוגמה, עם תיאורים של חפצים שאבדו או נמצאו.
תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
תוכלו להתבונן באיורים של יוסי אבולעפיה וליהנות מהם יחד. האם משהו הצחיק אתכם באיורים? האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), לשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדיכם.
אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים בתקופת בית-המקדש, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
נסו להיזכר יחד בחפץ אהוב שאבד לילדיכם ואולי גם לכם. האם האבדה נמצאה? האם אתם זוכרים מה הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": משתתף אחד עוצם עיניים, והמשתתף האחר בוחר חפץ קטן ומסתיר אותו. הוא מתאר את החפץ על פי סימנים מזהים, ועל המשתתף שעוצם את עיניו לנחש מהו החפץ שהוסתר.
תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. אפשר לשוחח עם ילדיכם על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים).
בעקבות הסיפור על פעמון הזהב כדאי לבקר במוזיאון או באתר ארכיאולוגי. גם אתם יכולים להמציא סיפורים מאחורי הגילויים השונים! אפשר גם לבקר בירושלים ולהשוות אותה עם תיאורי העיר בסיפור.
כמו גיבורת הסיפור, גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד ותעניק להם הזדמנות להגשים חלום. ניתן לשוחח עם התלמידים על התחפשות ועל חלומות.
אפשר לבקש מהילדים לשוחח עם הוריהם על חג פורים בצעירותם. האם זכורה להם תחפושת מיוחדת? האם התחפושות נתפרו במיוחד, או נרכשו בחנויות? מה היו התחפושות הפופולריות? אפשר לבקש מההורים לשלוח תמונות של עצמם כילדים בתחפושת פורים. הכיתה יכולה גם ליזום שוק קח-תן של תחפושות.
מלכה נכנסת לבצלאל ומתגלה לעיניה עולם קסום של יצירה: אריגה, פיסול, תפירה, ציור, צורפות ועוד! כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
את יצירות הילדים ניתן להציג בתערוכת אמנות בכיתה או בחלל פתוח בביה"ס.
אפשר להזמין אומן או יוצר למפגש עם התלמידים. כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות? אולי הם אפילו למדו ב"בצלאל"? אפשר להזמינם לשתף את הכיתה בשיחה ופעילות.
כמו בצלאל המקראי, בוריס שץ היה "חכם לב": בזמן שעסק בסיתות הוא הבחין במלכה ובעיניו הטובות עודד אותה ודאג לעזור להגשים את חלומה. ניתן לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב, ולזהות את "חוכמת הלב" שבחבריהם. יושבים במעגל, כל אחד בתורו מעביר לב (מבריסטול, או כל חומר אחר) לחבר שיושב לצידו ומציין מעשה שעשה שמעיד על חכמת לב.
בעמוד האחרון של הספר מופיעה תמונה של המפגש בין מלכה לאמה, שצייר בוריס שץ. התלמידים יכולים להתבונן בציור ולהציג בזוגות המשך לסיפור – איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
הסיפור מתרחש על רקע העיר ירושלים. איזה מאפיינים של ירושלים ניתן לראות באיורים? האם ירושלים נראית כך גם היום? מה השתנה בה? לאורך הדורות ציירו אמנית את העיר ירושלים. ניתן להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי (או להציגם בכתה במצגת), ולערוך שיח-גלריה עם התלמידים על פניה השונות של ירושלים בעיני אומנים שונים.
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית. האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? אולי גם אתם התחפשתם למלך או למלכה? תוכלו לשתף את הילדים. אפשר לדפדף באלבומים ישנים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, האחים והילדים.
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים. האם יש אצלכם בבית תחפושות שאין בהן צורך? תוכלו לתרום אותן או לארגן בבית הספר או בשכונה יריד תן-קח של תחפושות יד-שנייה.
הרבה השתנה ברחובות ישראל מאז הוקם בית הספר "בצלאל". כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום: האם היום מותר לטייל לבד בחוץ? האם במקום מגוריכם עדיין יש שבילים ללא מכוניות או רמזורים? כדאי לדבר עם הילדים ולהדגיש בפניהם שהסיפור הוא דמיוני. תוכלו להסביר כי ספרים, כמו סרטים, לרוב שונים מהמציאות, ושאסור לילדים ללכת לטייל עם אדם זר.
מלכה מגלה בבניין של "בצלאל" אמנים העוסקים בסוגי אמנות שונים: אריגה, צורפות, ציור. באילו אמנויות אוהבים ילדיכם לעסוק? בסיפור כל אחד מהציירים מצייר את מלכה בסגנון קצת אחר. אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם. האם גם לכם קשה לא לזוז? האם אתם מזהים את עצמכם בדיוקנאות שציירתם?
בית הספר "בצלאל" מוכר וידוע היום בישראל, אבל את שמו של בוריס שץ לא כולם מכירים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים ולא תמיד זוכרים אותם. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, ואת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
כדאי לעודד את הילדים לחלום, ובגדול! אפשר לשאול את ילדיכם מהם החלומות שלהם, ולשתף אותם בחלום שאתם הגשמתם, או בחלום שאתם עדיין שואפים להגשים. אולי, כמו הילדה מלכה וכמו בוריס שץ, גם החלומות שלכם יתגשמו!
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן. הוא מתואר כאיש "חכם-לב", מלא "רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה" (שמות ל"א). בוריס שץ קרא על שמו לבית הספר לאמנויות שהקים בירושלים.
שני אחים / מקומו של בית המקדש 
המגפיים שהצילו את ירושלים 
פעמון הזהב 
מלכה בירושלים 
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מַתָּנָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
סִרְטוֹנִים
