"איך שותלים שתיל? לא לאט ולא מהר". אפשר להשתעשע במהירות או באיטיות: "עכשיו הולכים… מהר. ועכשיו…. לאט!", "מגלגלים ידיים… לאט. ומגלגלים… מהר!", ומה עוד תוכלו לעשות מהר ולאט?
אחרי הקריאה וההדגמה כדאי לתת לפעוטות להתנסות בעצמם בשתילת שתיל ולהרגיש את המגע של האדמה.
בכל פעם כדאי להיזכר יחד בשלב הבא על ידי המחשה של הגננת והתבוננות ברצף האיורים שבספר.
החגיגה בעזרת החושים מפתחת את הפעוטות מוטורית, רגשית וחברתית: שותלים יחד, חופרים, ממששים, חשים את האדמה, מביטים בצמח ומשקים יחד תוך מגע במים. כל אלה מבטאים את המיוחד שבחג ותורמים לתחושת המסוגלות.
שותלים ומצלמים – מומלץ לצלם את השתילה, להכין בגן לוח נושא ומדי פעם להוסיף תמונות שמתעדות את גדילת השתיל וצמיחתו.
לא רוצים לחכות לצמיחה?– מנביטים זרעים! משרים במים זרעי חומוס או עדשים, שוטפים ומסננים, מניחים במקום קריר ושוטפים מדי פעם. בתוך יומיים-שלושה הזרע מתחיל לנבוט.
אפשר להביא לגן סלסילה עם מכסה ולהחביא בתוכה ירקות שצמחו בגינה (או ירקות מהחנות😊): עגבנייה, מלפפון, פלפל, בצל, כרוב ועוד. כל פעוט או פעוטה מכניסים את היד לסלסילה, ממששים ומנחשים מה הירק שמתחבא בה.
הפעוטות צועדים בגן בזוגות לצלילי "כך הולכים השותלים". כשהמנגינה נפסקת, עוצרים "לשתול": הפעוטות הם ה"שתילים", הצוות "משקה" אותם, וכך הם גדלים. אפשר גם להניח ציור של פרח בתוך חישוק ובכל סבב לבקש מהפעוטות "להשקות" את הפרח.
שיחה בעקבות הפעילות – איך אנחנו גדלים? מה אנחנו צריכים בשביל לגדול?
שיתוף משפחות – כדאי לפנות למשפחות ולבקש שישלחו תצלומים משפחתיים ועצות בנושא זה. את התצלומים והעצות מצמידים ללוח שכותרתו "איך אנחנו גדלים?" ומציבים בגן.
ומה מאחלים ההורים לילד שגדל? – כדאי לעודד את ההורים לכתוב איחול על דף בצורת עלה, ליצור עץ איחולים בגן ולשתף את הפעוטות באיחולים שההורים שלחו להם.
בשיר מופיעים הפכים, כמו מהר – לאט, ישר – הפוך, גבוה – נמוך.
תוכלו לשחק במשחקי הפכים:
מהר – לאט / גבוה – נמוך: הפעוטות מסתובבים במעון. כשאומרים "לאט" הם הולכים לאט, וכשאומרים "מהר" הם הולכים במהירות; כשאומרים "גבוה", הם עומדים על קצות האצבעות, וכשאומרים "נמוך" הוא מתכופפים.
ישר – הפוך: המטפלת מניחה חפצים במהופך, למשל תמונה שתלויה הפוך או כיסא שרגליו למעלה. הפעוטות מסתובבים בגן ומחפשים יחד אלו חפצים מונחים במהופך.
משפחות עולים– לתשומת ליבכן – משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר באמצעות הקשבה לשיר והתבוננות משותפת באיורים: מה עושים הילדים? היכן מופיע שתיל? היכן ישנם פרטים ירוקים בספר?
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.
"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.
מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים? כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.
השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.
הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.
אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?
בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?
בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:
חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.
יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.
יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.
שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.
הכנת שלט – אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.
מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?
אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.
הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.
הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.
תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?
כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?
מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.
האם גם אתם, כמו האורן, מרגישים לפעמים שאתם לבד? האם ראיתם פעם ילד או ילדה שנראו לכם קצת בודדים? תוכלו לשוחח על התחושה הזאת של 'להיות לבד' ועל מה שאפשר לעשות כשאנחנו – או מי שבסביבתנו – מרגישים כך.
"אורן ירושלים", מין עץ האורן הגדל בישראל, נפוץ באזור הכרמל והרי יהודה. עם התחדשות היישוב, החלו לטעת בארץ יערות אורן נרחבים. עץ האורן מכיל שרף ובאביב הוא פורח באצטרובלים צפופים. רוצים לדעת עוד על עץ האורן? חפשו במרשתת תצלומים ומידע.
מה יקרה לאחר שיצמחו העצים ויהיו ליער? האם הם יהיו חברים של האורן? האם יגיעו עוד חברים לבקר? ומה יעשו הילדים ביער החדש? – תוכלו לספר מה יהיה הפרק הבא, להמחיז או לצייר יחד.
האם אני רוח נושבת? גשם מטפטף? ואולי ארנבת שמקפצת? אפשר לשחק במשחק פנטומימה: כל אחד ואחת מהמשתתפים מציגים בתורם דמות מהסיפור והאחרים צריכים לנחש מי הדמות.
אפשר לבחור עץ מבין העצים שבסביבה ולטפל בו: לנקות סביבו, לפרוס תחתיו מחצלת, ולעקוב אחר בעלי החיים הקטנים שבסביבתו. אם תתבוננו בו היטב, אולי תצליחו לראות שהוא מחייך.
אפשר להביא למפגש ענף של עץ אורן, אצטרובל או תצלום של עץ אורן, ולספר על עץ האורן. במידת האפשר רצוי לצאת למרחבי החיים: להתבונן בעץ האורן ולחוש את הגזע שלו, את הענפים, את הפירות ואת המחטים.
חשוב: יש לשים לב כי האורן אינו נגוע בזחל תהלוכן האורן.
שיחה – מהי בדידות – המילה "בודד" מתייחסת להרגשה של האדם כאשר הוא לבדו.
בעקבות הסיפור ניתן להרחיב את השיח על תחושת הבדידות:
למה האורן היה עצוב?
מה הוא רצה?
האם גם אתם מרגישים לפעמים בודדים?
האם לפעמים זה גם יכול להיות נעים להיות לבד?
תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשותיהם וגם לעודד תשומת לב לאחר: ראיתם פעם ילד שהיה נראה לכם בודד?
כיצד לדעתכם הוא הרגיש?
כיצד ניתן לסייע לו?
הצעה: ספסל חברים
להקצות מרחב בגן שאליו יוכל לגשת כל מי שמרגיש לבד ורוצה לשחק עם חבר או חברה. נעודד ילדים להזמין חבר שנמצא בספסל החברות להצטרף למשחק. ספסל החברים יכול, בנוסף, לסייע לגננת לקבל אינדיקציה נוספת על ילדים שמרגישים בודדים.
הסופר יהודה פרדיס משתמש ב'האנשה', ומייחס לעץ תכונות אנושיות בכך שמציג את תחושת הבדידות של העץ.
בשיר "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור מציגה המשוררת עץ בעל נקודת מבט שונה על עצמו, שממנה הוא "מצליח" להתבונן על חצי הכוס המלאה במצבו, למרות היותו נטוע לבד במקומו.
ניתן להקריא לילדים את השיר ולשוחח על נקודות המבט השונות של העצים בשתי היצירות. חשוב להעניק לגיטימציה לשתי נקודות המבט. כדאי לשוחח על כך שמצב אחד יכול לעורר אצל אנשים שונים רגשות שונים, וזה בסדר גמור!
הסיפור "האורן הבודד" כתוב כמחזה. אפשר לחשוף את הילדים לסוגה הייחודית, ולהראות להם את הכיתוב בתחילת כל שורה שבו מופיע שם הדמות המדברת בסיפור.
התנסות בהצגה – אפשר להציע לילדים להעלות יחד הצגה: העלאת הצגה דורשת חשיבה משותפת, הכנות, יצירת תפאורה ואביזרים, עידוד בחירה של תפקידים כולל יצירת תפקידים נוספים מעבר לתפקידי הדמויות, לדוגמה: במאים, תפאורנים, מעצבי כרזות, מעצבי תלבושות, סדרנים ומוכרי כרטיסים. במהלך ההצגה אפשר לבחור קטעים מוזיקליים מתאימים
לוח השנה ככלי ארגוני – ט"ו בשבט, שחל בחמישה עשר בחודש שבט, יכול לזמן שיח ולמידה על לוח השנה ככלי לסימון מאורעות וארגון זמן. ניתן לסמן על הלוח בגן מועדים וחגים וגם את ימי ההולדת של הילדים וכך להיערך לקראתם. במקרה זה נציין את יום ההולדת לאילנות.
אפשר לקרוא את הספר בחוץ, תחת עץ, ולשים לב לציוץ הציפורים, לתנועת העלים ברוח, לצל שמטיל העץ, לשורשיו, לבעלי החיים שחיים לצידו ועוד.
כדאי להזמין את הילדים לעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את הדוכיפת שמופיעה בכל עמוד? אילו פריטים מוטמנים תחת האדמה בין שורשי העץ? האם הם הבחינו בסוגים השונים של העצים? האם הבחינו בפרצופים שהוסיף להם המאייר?
איך זה להיות פרח שנקטף? איך מרגישה אבן בגשם? איך זה לעוף גבוה כמו דוכיפת? ואיך מרגישה חפרפרת מתחת לאדמה? הספר מספק הזדמנות להתבונן בסביבה ברגישות. אפשר לשחק משחק שבו הילדים "מרגישים" כמו כל מיני חיות, צמחים או חפצים בסביבה הקרובה אליהם. אתן מוזמנות לסרוק את קוד ה-QR בגב הספר ולצפות בסרטון העוסק בנושא זה. הזמינו גם את ההורים לצפות בסרטון.
נולדה בשנת 1944 באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לארץ בגיל שנה. בראשית דרכה המקצועית עסקה בן דור בחינוך מוזיקלי, וכתבה תסריטים ושירים לתוכניות טלוויזיה רבות לגיל הרך: 'פרפר נחמד', 'רחוב סומסום' ועוד. רבים משיריה לפעוטות וספריה לילדים ידועים ואהובים, כגון 'אני תמיד נשאר אני', 'דגדוגים', 'אותיות מפטפטות', ו'ככה זה בעברית'. דתיה בן דור זכתה באותות הוקרה על תרומתה לספרות הילדים, בהם פרס אקו"ם ופרס ביאליק למפעל חיים בספרות ילדים.
המאייר איתי בקין הוסיף פרטים שאינם מוזכרים במילות הסיפור. האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שנמצאים לצד שורשי העץ, תחת האדמה? מי מופיעה שוב ושוב, מתעופפת בין דפי הספר?
העץ שמח להיות נטוע במקומו, לשמוע את הציפורים המזמרות ואת הטל היורד. אתם מוזמנים להתנסות עם הילדים במשחק 'עין טובה' – יחד מתבוננים מבעד לחלון, מחפשים דברים טובים ומשתפים זה את זה. לאחר מכן אפשר להתבונן אל הבית פנימה ולהמשיך במשחק, כל אחד בתורו אומר משהו טוב שהוא אוהב בבית ובמשפחה.
תוכלו לצאת לטיול עצים בסביבת הבית. כדאי לשים לב, אילו עצים גדלים בסביבה? האם אלה עצי נוי או עצים המניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ אהוב.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ או מפירותיו, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, הנייר העשוי משבבי עץ וכך גם הספרים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
מחקר עצים – אילו עצים יש בסביבת הגן? תוכלו לצאת לחקר משותף: לצלם את העץ, לבדוק מהו שמו ומה מייחד אותו, להצטלם בסביבת העץ ולכתוב "ספר עץ", הכולל יצירות של הילדות והילדים תצלומים ומידע על העץ (סוגו, מקום צמיחתו, מצבו, פריחתו, עליו, צבעיו ועוד).
שמות מהטבע – האם יש בגן ילדים וילדות ששמותיהם לקוחים מעולם הצומח? תוכלי לבקש מההורים ומהילדים להסביר את מקור שמם, להביא תמונה של הצמח לגן ולהסביר מדוע בחרו דווקא בשם הזה.
ספרים ועצים – האם יש בגן ספרים נוספים העוסקים בעצים ובקשר בין אדם לטבע? ניתן להכין בגן פינת קריאה של ספרים שעוסקים בעצים, להיזכר בספרים העוסקים בנושא זה, לעיין בהם ולהקריא אותם. בין ספרי ספריית פיג'מה שעוסקים בטבע ובסביבה ישנם הספרים "אבא עץ", "סל מלא תאנים", "איך זה להיות עץ" ו"מר זוטא ועץ התפוחים".
אפשר לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל ולקרוא את הסיפור מתחת לעץ אהוב בחיק הטבע. לאחר הקריאה אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד. עם חזרתכם הביתה תוכלו להכין מהם יחד יצירה.
באובב, שסק, אשל, פקאן… גיורא מַכּיר את כל העצים בשמותיהם. אילו עצים גדֵלים בסביבת הבית שלכם? איך מזהים אותם, איך מבדילים ביניהם? תוכלו לצאת לסיור עצים, ללמוד עליהם ולהכין יחד מגדיר עצים מצויר.
כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף הקהילה גינה קהילתית.
האם אתם מכירים עוד סיפורים או שירים על עצים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור, "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי ועוד)? תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
"מי שָם בשקיק?"
כדאי לגוון את הקולות של הדמויות בסיפור ולהשתעשע במילים ובחרוזים. אחרי כמה קריאות יוכלו ילדיכם להציג את הפירות השונים לפי האיורים ולהשלים את החרוז החוזר: "דְפיק דְפוק דְפיק! מי שם בשקיק?".
אֵצא לי השוקה
האם ילדיכם טעמו פעם חרוב או תאנה? האם הם אוהבים בננה או תפוז? הם יכולים להתלוות אליכם לשוק או למרכול, לבחור את הפירות שהם אוהבים ולהכניסם לסל או לשקיק. בבית תוכלו להכין יחד סלט פירות.
על טעם וריח – משחק הטעימות
איך מזהים פרי: לפי המראה, לפי הריח או לפי הטעם? תוכלו לשחק משחק ניחושים: מבקשים מהילדים לעצום עיניים ומציעים להם להריח פרי. האם הם מצליחים לזהות את הפרי? נותנים להם לטעום ממנו בעיניים עצומות. האם הם מזהים את הטעם?
השקיק שבסיפור עף ברוח. האם ילדיכם ראו פעם שקיק זרוק בחוץ? אפשר להשליך אותו יחד לפח ולעזור לשמור על הסביבה. בהזדמנות זו הַזכירו לילדים שאסור לשחק בשקיות ניילון!
מסיפור להצגה: כדאי להמחיז את הסיפור – אפשר לספר אותו באמצעות בובות המחשה או דמויות על מקלות ארטיק, או להמחיז אותו יחד עם הילדים. הכינו כתר של כל אחד מהפירות לראשי הילדים. כדאי לעודד את הילדים לשיר יחד במקהלה את הפזמון החוזר: "דפיק דפוק דפיק! מי שם בשקיק?"
מה עף עם הרוח? אפשר להוציא חפצים שונים לחצר, למשל: מטפחת, נוצה, עלים, כדור-ים ועוד, ולזרוק אותם לאוויר. האם כמו השקיק בסיפור גם הם עפים ברוח? האם קשה לתפוס אותם?
יש מקום לכולם: איך מצטופפים יחד מבלי להפריע אחד לשני, כמו הפירות בשקיק? הניחו חישוק על הרצפה והזמינו בכל פעם שניים או שלושה ילדים להיכנס לתוכו ולהצטופף בצורה נעימה, עדינה ומחבקת. אפשר גם לשבת במעגל גדול מאד ולהתקרב לאט בצעדים קטנים עד למעגל נעים שאינו צפוף.
השקדיה פורחת: אפשר להכין עם הילדים שקדיה משותפת ופרחונית. מזמינים את הילדים לקשט מנג'טים מנייר בצבע וורוד ומדבקות, מכינים גזע גדול מנייר חום, ומחברים את כל פרח מנג'ט אל הענפים בעזרת סיכה מתפצלת. מקמטים מעט כל מנג'ט סביב הסיכה – והרי לנו שקדיה יפיפייה.
סעודת ט"ו בשבט עם ההורים: כדאי לחגוג יחד עם ההורים את ט"ו בשבט במעון: אפשר להכין יחד דמויות להמחזת הסיפור בבית, להזמין הורים וילדים להמחיז את הסיפור, לשיר שירי חג ולאכול יחד סעודת פירות הארץ: עוגת בננה, מיץ תפוזים סחוט, וכמובן סלט פירות טעים ובריא! בסוף המפגש מחלקים למשפחות את הספר יחד עם הדמויות שהכינו יחד עם ילדיהם.
אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.
תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.
אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?
אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?
הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.
הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"
קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.
מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.
קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.
מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.
תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.
הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"
ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"
מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"
ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"
שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"
העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"
התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות.
ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת. להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל
הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים
תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.
תוכלו לשחק "חפש את המטמון" עם פתקים מצוירים שרומזים למיקומים שונים בגן. הילדים יעברו מתחנה לתחנה עד שיגיעו אל התחנה האחרונה, בה יחכה להם המטמון – סלסלת פירות לכל הילדים.
אפשר להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים. אוספים גרעינים וזרעים שונים, מדביקים כל ממצא על בריסטול, מתארים את תכונותיו ומדביקים לצדו תמונה של הפרי ממנו בא או הצמח שאליו יגדל. אפשר לבקש מההורים להשתתף בהכנת המגדיר ולעזור באיסוף הגרעינים והזרעים.
אילו עצים צומחים בסביבת הגן? האם אלה עצי סרק או עצי פרי? אפשר לצאת לטיול קצר בחצר ולגלות דברים נפלאים. צורת העלים השונה, הפירות שצומחים כעת או יצמחו בעתיד. אילו חיות נהנות מהעץ? אוכלות מפירותיו מקננות, מטפסות או חיות למרגלותיו?
על טעם וריח… האם הילדים יכולים לזהות פרי בלי לראות אותו? אפשר לשחק את "נחש מה הפרי". מכסים את העיניים, מוציאים פרי מסלסלה ומנסים לגלות מה הפרי בעזרת חושי המישוש, הריח – אפילו הטעם. בודקים האם הוא גדול או קטן? מה המרקם שלו, האם יש לו ריח?
האם אתם מכירים עוד ספרים שכתבה רינת הופר? אוספים את כל ספרי הופר שיש בגן, מבקשים מהילדים להביא מהבית ספרים שיש ברשותם ומקדישים מקום בגן ל"פינת רינת הופר" וזמן לקריאת הספרים.
איפה הלב?
כדאי לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים הצבעוניים. מה גדל על כל עץ? האם ילדיכם שמו לב שהסיפור נפתח בלב קטן בכיס של חנן הגנן ומסתיים בחמישה עצים בצורת לב? חפשו בין הדפים ונסו למצוא יחד את הציפור שמלווה את הסיפור.
פעמון ופזמון
רצוי לחזור ולקרוא את הספר כמה פעמים. הילדים יכולים להצטרף לפזמון החוזר "דין דין דון בפעמון", ולאחר כמה קריאות הם יכירו את הסיפור ויוכלו לספר אותו על-פי רצף האיורים.
משחק החושים
תוכלו לשחק יחד "מי מזהה את הפרי". מכסים את עיני הילדים במטפחת ונותנים להם פרי: האם הם יצליחו לזהות אותו? כדאי להנחות אותם להשתמש בחוש המישוש ובחוש הריח. אפשר גם לנגוס בפרי ולנסות לזהות אותו בעזרת חוש הטעם.
ספר מוביל לספר
האם אתם מכירים ספרים נוספים שכתבה ואיירה רינת הופר (למשל: "איילת מטיילת", "מפלצת סגולה")? כדאי לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
הפתעה באבוקדו
גם אתם יכולים להצמיח לעצמכם מטמון! לוקחים גלעין של אבוקדו, נועצים בו ארבעה קיסמים וטומנים אותו בצנצנת, כאשר הקצה המחודד פונה כלפי מעלה והחצי הרחב שלו טובל במים. תוכלו לעקוב אחר הנביטה: האם הגלעין שלכם גדל לעץ אבוקדו?
תפקידם של העצים בעולם: העצים נותנים פרי וצל, מקשטים את הסביבה ומשמשים בית לציפורים. בנוסף לכך תורמים העצים לאיכות האוויר שלנו, מפני שהם פולטים חמצן אותו אנו נושמים. במשך כמה שנים גדל עץ? ואיך יודעים בן כמה הוא? אם יזדמן לכם לראות חתך רוחב של גזע עץ, תוכלו להראות לילדים את הטבעות הולכות ומתרחבות. גילו של העץ, כמספר הטבעות שעל גזעו.
מה קרה לעץ התות
שְׁמִירָה
ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ.
ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ. עוד בגן העדן ניתן לאדם תפקיד לשמור על העולם הסובב אותו – בלשון התורה "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָה" (בראשית ב, טו). הוא הצטווה לעבוד ולשמור על גן העדן, על העצים והצמחים שבו. בכרמל נשרפו השנה עצים רבים מאד. מומחים מעריכים כי יחלפו עשרות שנים עד שיושלם שיקום החי והצומח בכרמל. כיצד נוכל אנו לשמור על העצים והצמחים שאנו פוגשים בסביבת המגורים ובטיולים?
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ, שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? הצטלמו ליד העץ וכתבו ליד התמונה את סיפורו של העץ.
"מזחל לפרפר": עץ התות מספק מזון לזחלי המשי. הזחלים מתגלמים בקורי משי והופכים לפרפרים. בעונת האביב אפשר לראות פרפרים, ואולי גם זחלים על השיחים והעצים בקרבת הגן. אם אתם מגדלים זחלי משי בגן, תוכלו לצפות בתהליך מקרוב.
מנהגים בגן: בגן מרים גדלו והתחנכו דורות של ילדים. ילדי הגן נהגו לקטוף עלי תות, ו"לבקר" את העץ בטיולים. אילו מנהגים יש בגן שלנו? מה אנו נוהגים לעשות בגן באופן קבוע? מה אנו אוהבים בגן וגאים בו? הזמינו את הילדים לשאול את הוריהם אם זכורה להם הגננת שלהם, ומה אהבו לעשות בגן.
בסיפור מצליחים גננת אחת וקבוצת ילדים להביא לשינוי. שירו את השיר "אני ואתה נשנה את העולם" יחד בגן. הדגישו את האמונה שכל אחד, אפילו ילד, יכול להביא לשינוי.
מה קרה לעץ התות
שְׁמִירָה
הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים
הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים. גם הגננת אומרת: "קשה לי להאמין שנוכל לשנות את הגזרה". אפשר לעצור את הקריאה ולשוחח: מהי "גזרה"? חשבו אתם, מה אפשר לעשות כדי לשמור על העץ מפני הכורתים? מה דעתכם על הרעיונות השונים שמעלים הילדים בסיפור? האם אתם יכולים להציע להם רעיונות נוספים?
הגננת מרים מבקשת מילדי הגן להסביר "למה אסור לכרות את עץ התות". את הדברים היא כותבת במכתב אל ראש העיר. בשלב זה אפשר להפסיק את הקריאה, ולבקש מילדי הגן שלנו לעזור לילדי גן מרים לנסח את המכתב ולומר, מדוע חשוב לשמור על עץ התות?
ילדי גן מרים הציעו לכתוב שלטים גדולים ובהם סיסמאות הקוראות לשמור על עץ התות. חשבו על נושא אשר יקר לליבכם וחברו סיסמה שתבטא את דעתכם. נושאים לדוגמא: גאווה ושייכות לגן, שמירה על הסביבה, עזרה לזולת ועוד.
ילדי גן מרים הריעו "כיפאק לעדולם". הריעו גם אתם לאדם שעוזר לכם בגן, למשל לחשמלאי שנכנס לתקן תקלה, ועוד.
עץ התות, אותו ביקשו לכרות, נמצא ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" – כלומר בשטח ששייך לציבור כולו. ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" ישנם כללים שונים מאשר בבית הפרטי שלנו. אנו מתנהגים בה מתוך התחשבות באנשים אחרים, ומה שנמצא שם שייך לכולם ואינו שייך לאדם אחד בלבד. מה עושים כאשר אנחנו רואים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" דבר מרגיז או מצער? איך אפשר להשפיע על החלטות שנוגעות לכולם? ילדי הגן כותבים מכתב לראש העיר, אך ודאי קיימות גם דרכים נוספות.
אילו מקומות ש"שייכים לכולם" יש בשכונה או בעיר שלכם? בחרו מקום ציבורי בסביבת הגן. איך מתנהגים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? צאו אל המקום והתבוננו כיצד מתנהגים האנשים שנמצאים בו. חשבו על "כללי התנהגות" מקובלים במקום שבחרתם: מה עושים בו, ומה לא עושים בו.
אילו דרכים עומדות לרשותנו כדי להשפיע על הסביבה, או כדי לתקן דבר שעלול להפריע ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? אם קרה לכם מקרה בו הייתם שותפים לשינוי או תיקון במקום ששייך לכולם, ספרו על כך לילדים.
משחק "הטרקטוריסט החכם": ישנם מצבים במשחק או במציאות, שנדמה שאין להם פתרון. כל אחד מציג את הדעה שלו, ונראה שלא ניתן להמשיך מכאן הלאה. הילדים רצו את העץ, העירייה רצתה לכרות אותו כדי לבנות בית, ולרגע הרגישו כולם שאין פתרון למצב. בסוף הסיפור מתגלה דרך שלישית, מפתיעה וחכמה: טרקטור גדול מעביר את העץ לחצר הגן. אולי יש לכם בגן טרקטור חכם כזה, איתו תוכלו "להתייעץ" ולהציע פתרונות למצבים בהם כל אחד מתעקש על העמדה שלו.
אלו עצים נמצאים בקרבת הבית שלכם? קחו נייר וצבעים וצאו החוצה עם ילדיכם ל"טיול אמנות". טיילו בין העצים , שימו לב לסוגים השונים וציירו אותם על דף. חפשו את המאפיינים המיוחדים של כל עץ (אצטרובל ומחטים של עץ האורן, צורתו המיוחדת של הברוש, כפות הדקל של עץ הדקל וכד').
כמה תועלת אנו מפיקים מעצים בחיינו! תוכלו לעבור מחדר לחדר בבית וחפשו דברים שהופקו מעצים – למשל, רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן…
אני ואתה נשנה את העולם… בסיפור גננת אחת וקבוצת ילדים הביאו לשינוי. לפעמים נדמה כאילו המעשים הקטנים שלנו אינם חשובים, למעשה הם יכולים ל"שנות עולם". אלו פעולות יכולים אנו, הורים וילדים, לעשות כדי להפוך את הסביבה שלנו לנעימה יותר, עבורנו ולהנאתם של הדורות הבאים?
מה קורה בסוף הסיפור? בוודאי שמתם לב לעמודים האחרונים של הספר, בהם העלילה מתוארת באמצעות תמונות בלבד. רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את כל הספר עם הילדים" בהיעדר טקסט מילולי. האם ברור מה קורה אחרי שחנה נרדמת? מי הדמויות בעמוד האחרון של הספר? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהתבונן באיורים של גל שקדי, המלווים את הסיפור. האם הם שמו לב לבעלי החיים הרבים שמופיעים באיורים לצד העצים? תוכלו להשוות בין העצים השונים. כמה עצים מוזכרים בסיפור? אילו עצים הם עצי פרי ואילו עצי סרק? בעקבות האיורים, הילדים יכולים ליצור עצים בטכניקות אמנות שונות.
אפשר להזמין הורים וילדים ל"טיול עצים" בסביבת הגן. אולי גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? ואולי עצים אחרים? תוכלו להשוות בין העצים: מה התועלת של כל עץ? אלו הם עצי נוי ואלו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן?
אפשר לקרוא את הסיפור בחוץ, בחיק הטבע, תחת עץ. כדאי לצייד את הילדים בשקיות או דליים לאיסוף אצטרובלים, קליפות עץ, זרדים, עלים ועוד. עם חזרתכם לכיתת הגן הילדים יכולים להכין מהם יצירה.
עץ אבא
שְׁמִירָה
לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה. אפשר לבקש מהילדים לחפש חפצי עץ בבית, לצייר או לצלם אותם ולערוך בגן תערוכה של דברים העשויים מעץ.
כדאי לשאול מגננות בגני טרום חובה את הספר "מה צריך בשביל…", שחולק ברשימת הצעירים בתחילת השנה, ולקרוא אותו עם הילדים. אפשר להכין יצירות וקולאג'ים בהשראת ספר זה.
עץ אבא
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים. האם גם הם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים? האם נטעו עבורם עץ ביער של קרן קיימת לישראל? אם כן, אולי אפשר להראות לילדים דוגמה של תעודה שמציינת את הנטיעה, או הקופה הכחולה של קק"ל.
אפשר לקשר את הסיפור לנושא שנת השמיטה. במסורת היהודית יש ערך רב לנטיעה ולשמירה על העולם לטובת הדורות הבאים. השנה בלוח בעברי, תשע"ה, היא שנת שמיטה, שבה נהוג להעניק לאדמה ולעצים "מנוחה" ולאפשר לאדמה להתאושש ולהתחדש. גם השמיטה מבטאת את הרעיון של דחיית הנאה מיידית וההשקעה למען העתיד.
אפשר לחפש בספריית הגן, ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה, ספרים נוספים אודות עצים (למשל: האגדה על חוני ועץ החרוב שמופיעה כאן, השיר "איש העץ" מאת שלומית כהן-אסיף, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז ועוד). תוכלו לקרוא את הספרים בגן ולערוך תצוגה של "סיפורי עצים".
האם ילדי הגן מכירים ביטויים או פתגמים סביב עצים (למשל, "צדיק כתמר יפרח" – אותו אפשר גם לשיר יחד, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו , "לא דובים ולא יער"…)? בעקבות הסיפור תוכלי להסביר את הביטויים לילדים ואף להציע להם להמציא ביטויים חדשים.
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? אנו מזמינים אתכם להצטלם ליד העץ ולכתוב ליד התמונה את סיפורו של העץ. נשמח לפרסם את התמונות וסיפורי העצים באתר ובדף פייסבוק של ספריית פיג'מה. (אם מבקשים לפרסם תמונות של הילדים יש לדאוג לאישור חתום ע"י הורי הגן.)
הסיפור נכתב בהשראת האגדה אודות חוני ועץ החרובים, המופיעה בתלמוד הבבלי, במסכת תענית כ"ג, ע"א:
פעם אחת היה [חוני] מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב.
אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות?
אמר לו: לשבעים שנה.
אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו?
אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותיי לי, כך אטע אני לבניי.
מקור מנהג נטיעת עץ לרגל לידת בן או בת
בגמרא (גיטין, נ"ז, ע"א) מסופר כי בעיר ביתר, כאשר נולד תינוק היו נוטעים לכבודו ארז; וכאשר נולדה תינוקת היו נוטעים לכבודה ברוש. כאשר היה מתחתן זוג, היו נוטלים ענף מהארז וענף מהברוש ובונים מהם חופה.
כדאי להתבונן יחד באיורים של גל שקדי, המלווים את הסיפור. שימו לב לבעלי החיים הרבים שמופיעים באיורים לצד העצים. תוכלו להשוות בין העצים השונים. כמה עצים מוזכרים בסיפור? אילו עצים הם עצי פרי ואילו עצי סרק?
האם גם לכם עץ אהוב בקרבת הבית? האם יש מאחוריו "סיפור"? אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. אולי גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? ואולי עצים אחרים? תוכלו להשוות בין העצים: מה התועלת של כל עץ? אלו הם עצי נוי ואלו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
בסיפור חנה מבקשת לטפס על עץ "עכשיו", ואבא מבקש לנוח "עכשיו". המצב הזה מוכר במשפחות רבות. איך אתם מגיבים במצב של התנגשות בין רצונות בין בני המשפחה? תוכלו לשוחח יחד על דברים שרוצים מייד, על דברים שדורשים המתנה, על התחשבות ברצונות של אחרים ועל סבלנות.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
האם אתם מכירים עוד סיפורים על עצים (למשל: האגדה על חוני ועץ החרוב שמופיעה כאן, השיר "איש העץ" מאת שלומית כהן-אסיף, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, או "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי)? תוכלו לחפש את היצירות בבית או בספרייה ולקרוא אותן יחד
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. כיצד המשפחה שלכם מציינת אירועים או אנשים חשובים? האם גם אתם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים?
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים שלכם, על הזרעים שאתם זורעים למען העתיד, על ענפי המשפחה שלכם ועוד. בהמשך אפשר לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
כמו העצים, גם בני-אדם זקוקים לבסיס יציב על מנת לצמוח. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים שחשובים לכם – ערכים, מעשים, מסורות ואמונות – שמחזקים את "בסיס" העץ של המשפחה שלכם ותומכים בצמיחתכם.
ככה שותלים שתיל 
שקית של געגוע 
סתם שדה ריק 
האורן הבודד 
איך זה להיות עץ 
האיש שאהב עצים 
שישה בשקיק אחד 
סל מלא תאנים 
חנן הגנן 
מה קרה לעץ התות 
עץ אבא 
לָצֵאת הַחוּצָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
שֵׁמַע
שִׂיחָה
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
סִרְטוֹנִים
כְּלָלִי
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
חֲגִיגָה
קִשּׁוּר
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
