חַגִּים וְיָמִים מְיֻחָדִים
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

טיפ לקריאה: איך קוראים באיורים?
המפגש עם איורים בסגנונות שונים מפתֵח אצל הפעוטות רגישות לצבע, אסתטיקה ותשומת לב לפרטים. סגנון האיור בספר זה מחולק לריבועים המזכירים קומיקס. בעת ההקראה כדאי לסייע לפעוטות במעקב אחרי העלילה בעזרת הצבעה על הריבוע המתאים, ולשאול שאלות על הפרטים המופיעים בכל ריבוע.

להשתתף במשימות הבית
תוכלו לשוחח עם הפעוטות ולשאול: האם הם עוזרים בבית? במה? באילו משימות נוספות היו רוצים להשתתף? איך הם מרגישים כשהם עושים בעצמם דברים בבית? האם יש דברים שנראים להם קשים מדי? תוכלו לשתף מהניסיון שלכם ולספר אילו דברים אתם למדתם לעשות כשהייתם בגילם.

טיפ לקריאה
ספרים העוסקים במנהגים, סמלים ומאכלי חג מעשירים את חוויית החג ומסייעים לפתח ציפייה וסקרנות לקראתו. כדאי לקרוא את הספר עם הפעוטות גם במהלך החג, ואפילו אחריו – ולהיזכר יחד ברגעים היפים, במנגינות, בצבעים, בטעמים ובריחות.

מבשלים ונהנים ביחד
תוכלו לשוחח על מאכלים שאתם אוהבים להכין בבית ועל תהליך ההכנה – באילו מצרכים משתמשים? באילו כלים? מה עושים בכל שלב?

האזינו לשיר
האזינו לשיר "מה, מה? תפוח אדמה!" תוכלו להצטרף בשירה ובריקוד, ולהמציא תנועות משלכם.

מה באיורים
בכל קריאה חפשו פרטים מעניינים חדשים באיורים שבספר – איפה התוכי? מה הוא עושה בכל איור? מה עושים האבא והילדים? אילו פריטים ומצרכים יש על השולחן? ואילו חפצים אתם מזהים במטבח? אולי תמצאו אותם גם בבית ובמטבח שלכם.

מתכון ללביבות
מצרכים:
5 תפוחי אדמה
בצל גדול
2 ביצים
חצי כוס קמח
חצי כפית סוכר
כפית מלח
שמן לטיגון
הוראות הכנה:
1. קולפים ומגרדים את הבצל ותפוחי האדמה בפומפייה. סוחטים היטב את הנוזלים ומניחים בקערה.
2. מוסיפים לקערה את כל שאר המצרכים – ביצים, קמח סוכר ומלח (ועוד תבלינים אם רוצים), ומערבבים היטב.
3. מטגנים בזהירות בשמן חם את הלביבות (כף או כף וחצי לכל לביבה) עד להזהבה, משני הצדדים.
4. מניחים על נייר סופג, ובתיאבון!

שלב אחרי שלב
בזמן הכנת לביבות, או מאכל אהוב אחר, תוכלו לצלם את תהליך ההכנה. מהתמונות אפשר להכין אלבום קטן שיעזור לחזור על השלבים ועל שמות הפעולות והמצרכים.

על הספר
הספר "מה מה תפוח אדמה", על פי שירה האהוב של לאה נָאוֹר, מתאר את תהליך ההכנה של לביבות חנוכה. בספר יפְגשו הילדים בפעלים חדשים, ברכיבים מגוּוָנים ובכלי מטבח שונים. באמצעות חריזה שמחה וקצבית ואיורים עדינים וצבעוניים יגלו הפעוטות את החדווה וההנאה שבהכנה המשותפת של מאכל החג ויפַתחו ציפייה והתרגשות לקראת חנוכה.

טקס קבלת הספר, קריאה בקבוצות קטנות בשילוב תנועות ידיים
זהו הספר הראשון שמגיע השנה אל המעון, ומומלץ לחגוג עם הפעוטות את הוצאת הספרים מהארגז. תוכלו לחזור על כך עם קבלת כל אחד מהספרים. כך יֵדעו הפעוטות בוודאות: ספר הוא חגיגה!
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולקרוא לפעוטות את הספר בקבוצות קטנות שיאפשרו לכל אחד ואחת מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.

שיחה ומפגש במעון
כדאי להתחיל בשאלות הבנה: "מה מכינים הילדים והאבא בספר? איפה הם נמצאים? איזו חיה מופיעה בספר? אילו כלים וחפצים יש במטבח? באיזה חג מכינים לביבות? מה יש על שולחן החג שבאיור?" ואז לעבור לשאלות המקשרות את הספר לחיי הפעוטות: "טעמתם פעם לביבות? איזה טעם יש להן? מה עוד אוכלים בחנוכה? אילו מאכלים אתם מכינים בבית? עם מי אתם מכינים מאכלים במטבח? מה כל אחד עושה אצלכם בבית כשמכינים מאכלים יחד?".

מצרכים, כלים ותנועות ידיים
תוכלו להמחיש לפעוטות את המתרחש בספר בעזרת מצרכים וכלים, כמו סינר, קערה, כף, פומפייה, מחבת, שמן וכמובן תפוח אדמה.
את הפעולות המוזכרות בספר כדאי ללוות בתנועות ידיים. הפעוטות יוכלו לחקות אותן וכך להצטרף לקריאה.

מתפוח אדמה ללביבה
תוכלו לעשות עם הפעוטות פעילות שמדגימה את התהליך שבו ירק טרי הופך למאכל. מומלץ לחלק את הפעוטות לקבוצות קטנות ולהושיב אותם סביב שולחן. אפשר לתת להם להתנסות בחיתוך של תפוח אדמה מבושל מראש (כדי שיהיה מרוכך) באמצעות סכיני פלסטיק ולהדגים להם את הפעולות השונות תוך שִיוּם הכלים והפעולה: "עם קולפן מקלפים", "בעזרת פומפייה מרסקים".
אפשר גם להתייחס להבדל בין תפוח אדמה מבושל לתפוח אדמה לא מבושל ולבדוק עם הפעוטות אילו ירקות מצריכים בישול לפני האכילה ואילו לא.

שילוב הספר בחיי היום-יום במעון
בעקבות הספר אפשר להציע לפעוטות "להכין לביבות" בפינת הבית או בחצר, ואפילו "לטגן" אותן בעצמם במחבת הפלסטיק.
במהלך ארוחת הצוהריים תוכלו לשאול: "האם אחד המאכלים שאנחנו אוכלים היום, למשל הלביבות, עשוי מתפוחי אדמה?" או "האם האוכל חם כמו לביבה?".
אפשר גם להשתמש בצירוף "מה מה?" ולהציג באמצעותו מאכלים שונים: "מה מה? עגבנייה אדומה", "מה מה? לחם עם גבינה", או להשתמש בו כשקוראים לפעוטות לחזור מהחצר: "מה מה? חוזרים אל הכיתה", "מה מה? מתחילה הארוחה".

שיתוף הורים ולוח "מבשלים יחד"
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, לעדכן אותם בכל פעם שספר נמצא בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.
כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטון מהי ספריית פיג'מה לקטנטנים.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות, להזמין אותם לשלוח תמונות שלהם ושל ילדיהם מכינים מאכלים יחד בבית ולהכין לוח תמונות "מבשלים יחד".

שיר
באמצעות סריקת הקוד תוכלו להשמיע את השיר "מה מה תפוח אדמה", לרקוד, לשיר וליהנות.
(את השיר מבצעים ישראל גוריון, נירה עדי, צ'ומפי ואֵֵינְְשֵֵם בתוכנית "שלוש, ארבע, חמש וחצי".)

ספר חנוכה נוסף וסרטון
הספר חג מדליק מאת לאה נאור עוסק גם הוא בחנוכה.
הסרטון חוגגים עם הקטנטנים ייתן לכם השראה ורעיונות להעצמת חוויית החג בקרב הפעוטות.

טיפ לקריאה משפחתית
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.

שיחה על תחפושות ופורים
הספר הוא הזדמנות לחלוק זיכרונות מחג הפורים: האם אתם אוהבים להתחפש, והאם רק בפורים? האם אתם, ההורים, אהבתם להתחפש בילדותכם? איזו תחפושת אתם זוכרים לטובה? – אפשר לשמוע מי אוהב להתחפש ומי פחות, להביט בתצלומים מהעבר ולהיזכר ברגעים מיוחדים מחג הפורים.

משחק התחפושות
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?

תחפושות באיורים
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?

מי היה אלברט איינשטיין?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.

זֶהוּת אִישִׁית וְעוֹלָם פְּנִימִי
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים.
פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.

איך מומלץ לקרוא את הסיפור בגן?
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה.
עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?

כֻּלָּנוּ גִבּוֹרֵי־עָל
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד?
שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים.
גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע?
להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.

הִצְטָרְפוּת לַמִּשְׂחָק
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק?
להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר

מִי אֲנִי וּמִי אַתָּה?
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.

לָמָּה יְלָדִים מִתְחַפְּשִׂים לֹא רַק בְּפוּרִים
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים.
להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
עֲרָכִים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים.
קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם.
מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
יֶדַע
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור.
כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.

להורדה! משחק קלפים משפחתי ונהדר לליל הסדר
איזה שיר מעודד תרצו לשיר כשתצאו ממצרים? ובמה אתם חכמים ונבונים? לכבוד ליל הסדר של השנה הזו, הכנו עבורכם משחק קלפים לכל המשפחה: משחק עם חיוך שמתאים לכל גיל, גם לקטנים ולכל מי שיוצא/ת ממצרים ומצליח/ה לחגוג למרות הכול…!
המשחק אינו דורש ידע מוקדם – פשוט קחו קלף והתחילו לשחק!
לבחירתכם להדפסה: (*משחק קלפים שחור-לבן אפשר לצבוע ולקשט)
להורדת קלפי המשחק בגרסא צבעונית:
להורדת קלפי המשחק בגרסאת שחור לבן:
להורדה! משחק קוואה קוואה לפסח
לליל הסדר או לכל יום מימות הפסח, משחק קוואה קוואה משעשע. מדפיסים, גוזרים, מקפלים לפי ההוראות ומשחקים. הנחיות למשחק באדיבות אתר WOWMOM
הוציאו להדפסה, כמה קיפולים ויש לכם משחק מקסים לפסח!

להתפקע מצחוק מ"טלפון שבור" לפסח
המשחק הנוסטלגי בו מעבירים מילה מאחד לשני יכול להפוך לאירוע מצחיק במיוחד אם במקום להעביר מילה מעבירים בכל סבב משפט אחד מההגדה:
משתתף ראשון בוחר ביטוי מההגדה או משירי פסח. אחר כך הוא מספר את הציטוט בלחישה באוזן לחבר שמימינו. המשתתף הבא מעביר את הציטוט ששמע באותו אופן למשתתף שיושב מימינו. המשתתף האחרון מספר מה הוא שמע ולאחריו כולם מספרים את ששמעו עד שמגיעים למשתתף הראשון.
משפטים מומלצים – לפי סדר קושי:
– גדי קטן
– אביב הגיע פסח בא
– חָמֵץ וּמַצָּה
– מַה נִּשְׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה
– אֶחָד מִי יוֹדֵעַ
– שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל
– עֲבָדִים הָיִינוּ
– בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
– וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא
– שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא
– דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא

מספרים ביחד ביציאת מצרים
כותבים פתקים ועליהם פרטים מיציאת מצרים וגם פרטים שלא שייכים לסיפור, כמו שמות בני המשפחה, חפצים ועוד. עבור ילדים שאינם קוראים אפשר להוסיף ציורים של חפצים שונים.
כל אחד מבני המשפחה בתורו מוציא פתק וביחד, אחד אחרי השני, מספרים את סיפור יציאת מצרים. על כל משתתף להתאמץ ולשלב את הפתק שלו בשלב הבא של הסיפור, גם אם המילה בפתק לא מתאימה לשלב בסיפור, וגם אם המילה לא מתאימה בכלל.
הצעות לפתקים:
- עבודת פרך
- כבשה
- סוכריה
- במהירות
- כיסא
- משה בתיבה
- מכה
- כביסה
- הפתעה
- כדור
- פרעה
- ילדה
- בריכה
- חבילה
- חושך
- מצה
- בחצי הלילה
- זום
- פיג'מה
- בני ישראל
- יציאת מצרים
- צעצועים
- פסנתר
- ספר
- מצרים

חוויות מפסח
הסיפור מציע לכם, ההורים, הזדמנות לספר לילדים על חוויות מליל הסדר הזכורות לכם מהילדות: האם החביאו אצלכם את האפיקומן? ומי מצא אותו? מה אהבתם בפסח כילדים? ומה אתם אוהבים היום – הורים וילדים?

חפשו באיורים, איפה הצפרדע? 🐸
לליל הסדר הגיעה צפרדע קטנה לבקר, ועל ראשה כיסוי ראש מצרי עתיק. האם תוכלו לדפדף בין האיורים ולמצוא אותה? מדוע, לדעתכם, היא מופיעה באיורים?

משחק מחבואים
אפשר להחביא אפיקומן ואפשר להחביא חפץ קטן, ולבקש מבני המשפחה לחפש אותו. האם הוא במטבח? מתחת לספה? ואולי בתוך ארון? בסבב הבא המוצא המאושר מחביא חפץ שבחר, והשאר יוצאים שוב לחפש… בהצלחה

האפיקומן – משחק בתוך החג
ספרי חגים מעצימים את חוויית החג ומחברים אל המסורת.
מתי לקרוא? – כדאי לקרוא ספרי חגים לפני החג, במהלכו וגם אחריו.
אחד מרגעי הקסם בליל הסדר הוא כשהילדים מוזמנים לחפש את האפיקומן.
קצת על המנהג שהוא גם משחק:
אֲפִיקוֹמָן – האפיקומן הוא מצה שאוכלים בסוף ליל הסדר זֵכר לקורבן הפסח. נהוג להחביא את האפיקומן כדי לעורר סקרנות אצל הילדים ולעודד אותם להישאר ערים עד סוף הסדר. בחלק מעדות ישראל הילדים מנסים למצוא את האפיקומן ולהחזיר אותו בסיום הסדר בתמורה למתנה שהמבוגרים מציעים להם.
"רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא יישנו." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט, עמוד א)

לומדים על החג עם הספר
חגים ומסורות – בשביל הילדים חג הוא חוויה חוזרת של אירועים, חושים ורגשות. הספר מסייע בתהליך ההכנה לחג, בהעצמה של חוויית החג ובחיזוק השייכות למשפחה ולקהילה. מומלץ לשלב את הספר בתהליך הלמידה על החג.
בעזרת הספר תוכלו להכיר מסורת ומנהגים משותפים ואת ביטוייהם הייחודיים בכל בית.
הפער שבין הציפייה למציאות – שי הקטן מייצג בהומור וברוֹך חוויה נפוצה בחיי הילדים: הציפייה למשהו גדול שלעיתים מסתיימת אחרת מכפי שדמיינו. המשפחה שבספר מפיקה את המיטב מהמצב ומזכירה את הדבר החשוב באמת – להיות יחד.

פעילויות נלוות לקריאת הספר
לפני הקריאה – כדאי להציג לילדים אפיקומן וללמוד על המנהג של החבאתו.
אפשר לצפות בפרק "פסח בא" בתוכנית "פרפר נחמד" וללמוד עם שַבּי ואוּזה מהו אפיקומן.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר העלילה והאיורים ולחוות את הסיפור.
איורים – במפגש חוזר עם הספר אפשר להזמין את הילדים לחפש את הצפרדע שמסתתרת בכל עמוד ולשאול אותם מה היא אומרת לדעתם. חשוב לבחון אם הילדים מקשרים את דבריה לעלילת הסיפור; כך ניתן לנטר את ההבנה של הילדים את הסיפור. בכל מקרה יש לנהוג ברגישות ולקבל כל תשובה.
ספרים נוספים של ספריית פיג'מה שניתן לספר לקראת חג:
"הכי קטנה"
"טעם של חג"

משוחחים על הספר
במפגשים החוזרים עם הספר חשוב לעשות עצירות מתודיות לביאור, להבנה, להעמקה ולשחזור הסיפור.
שאלות הבנה:
"על איזה חג מספר הספר? איך אנחנו יודעים?"
"מי החביא את האפיקומן?"
"איך סבא ידע ששי החביא אותו?"
"מי חיפש את האפיקומן והיכן הוא התחבא?"
"למה חיפשו את האפיקומן?"
"מה רצה שי?"
חשוב לשלב בשיח שאלות הקשורות לרגשות ולמחשבות של הדמויות, שכן הן יכולות לסייע בפיתוח ההבנה הרגשית ולקדם אמפתיה.
שאלות לדוגמה:
"מה הרגישו הילדים כשמצאו את שי ישן?"
"מה הם הרגישו כאשר לא מצאו את האפיקומן?"
"מה שי הרגיש וחשב כאשר התעורר בבוקר?"
בהמשך ניתן לשלב שאלות הנוגעות לרגשות של הילדים ולחוויותיהם, למשל:
"האם מישהו נרדם פעם כמו שי באמצע החג או בארוחה משפחתית?"
"מה אתם אוהבים בפסח?"
"מה הייתם מבקשים אילו הייתם מוצאים את האפיקומן?"
כדאי לעודד את הילדים לשתף במנהגים, בשירים, בהגדות ובמסורות משפחתיות.
לאחר החג – מומלץ לקרוא את הספר גם לאחר החג ולעודד שיתוף בחוויות החג: המשתתפים, זיכרונות מיוחדים, שירים וטעמים, מי מצא את האפיקומן ואיפה הוא הוסתר.

"מחפשים את המטמון"
הילדים נחלקים לשתי קבוצות שכל אחת בתורה תחביא אפיקומן באזור אחר בגן, והקבוצה השנייה תחפש אותו.
אופן נוסף למשחק – הָכינו חידות ובהן רמזים למקומות בגן (למשל: שָם הבובות הולכות לישון). לאחר שפותרים חידה עוברים לתחנה הבאה לפי הרמזים עד למציאת האפיקומן.
להעשרה – סרטון במרחב הפדגוגי: "מחפשים את המטמון" – שימוש במפת הגן

הכנת מעטפת אפיקומן
אפשר להכין מעטפה לאפיקומן מריבוע נייר או מבד, לקשט אותה ולהביא אותה הביתה לליל הסדר.
להעשרה – הכנת מעטפה מקושטת.

טיפ לקריאה: ספרים בכל מקום
כמו פעוטות רבים, גם ברלה שואל את סבתא – "מה נעשה עכשיו?" בין ההפתעות שיש לסבתא בסל, ישנו גם ספר שאפשר לקרוא מתי שרוצים. ספר הוא עולם ומלואו שקל לקחת לכל מקום. גם אתם יכולים לקחת איתכם ספר בתיק וליהנות ממנו בזמן ההמתנה לרופא, כשרוצים להירגע בגן השעשועים או במהלך נסיעה ארוכה.

זמנים מיוחדים עם קרובים
תוכלו לשוחח על הקשר של הפעוטות עם סבא או סבתא או בני משפחה משמעותיים אחרים ולשאול – מה אתם אוהבים לעשות ביחד? יש דברים מיוחדים שעושים רק עם סבא וסבתא או אצל הדודים? יש חפצים מיוחדים שיש רק אצלם בבית?
האזינו לסיפור "ברלה ברלה מה בסל?"
האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.

סיפור מהדמיון
הסיפורים של סבתא מצחיקים את ברלה מפני שהם דמיוניים, ובדמיון יכולים לקרות גם דברים לא רגילים. נסו להמציא יחד סיפור כמו 'ההיפופוטם שנפל לצלחת מרק' או 'האריה שפחד להישאר לבד בלילה' או כל רעיון אחר. תוכלו להתחיל מחפץ שיש בסביבתכם ולראות לאן מתפתח הסיפור.

'סבתא אפתה עוגה...'
מכירים את משחק האצבעות 'סבתא בישלה דייסה'? תוכלו לשחק משחק דומה – קפלו את האצבעות פנימה והשאירו אגודל בחוץ, והנה – יש לכם 'חילזון'. כף היד של הפעוט יכולה להיות לקערית, ואז תאמרו: "סבתא וברלה אפו עוגה, הוסיפו קמח, הוסיפו סוכר, הוסיפו ביצה…" עם כל מוצר שנוסף געו עם האגודל בכף היד של הפעוטות. אפשר גם להתחלף בתפקידים

קוֹרְאִים כְּמוֹ סָבְתָא שֶׁל בֶּרָלֶה וְסִפּוּר בְּתוֹךְ סִפּוּר
להציג סיפור – לקריאת הספר תוכלו לקשור מטפחת סביב הראש כמו סבתא של ברלה. אם יש לכן בובת חילזון, תוכלו לשלב גם אותה בקריאה.
לסייע בהבנה – בספר יש סיפור בתוך סיפור: סבתא מציעה לברלה להקשיב לסיפורים מצחיקים ואפילו מתחילה לספר לו סיפור. סיפור זה עלול להיות מורכב לפעוטות, לכן כדאי להוסיף משפטים מתווכים: "זה היה הסיפור שסבתא סיפרה לברלה", "סבתא נרדמה באמצע הסיפור שסיפרה לברלה."
לקרוא בהמשכים – אם הסיפור ארוך, לדעתכן, אפשר לחלק את קריאת הספר לשני שלבים: בשלב הראשון תוכלו לקרוא עד החלק שבו סבתא נרדמת, ובשלב השני, למוחרת, תוכלו להמשיך בקריאה.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הגיעה סבתא?"; "למה היא באה לבית של ברלה?"; "אילו סיפורים סיפרה סבתא לברלה?"; "מה ברלה רצה להכין?"; "מה ברלה וסבתא עשו יחד?" אפשר להמשיך בשאלות על חייהם של הפעוטות – "גם אליכם מגיעים לביקור קרובי משפחה כמו סבתא, סבא או דודים?"; "מה אתם אוהבים לעשות איתם?"
אפשר להציע לפעוטות לספר על סבתא או סבא או על מבוגר משמעותי אחר – "איך קוראים להם?"; "איך הם נראים?"; "מה אתם עושים יחד?"

מַכִּירִים חֲפָצִים
בספר מוזכרים חפצים רבים: מכונית, אקווריום, פרחים, כורסה, קערת מרק וכמובן, החפצים שבסל של סבתא. תוכלו להביא איתכן כמה מהחפצים המוזכרים ולתת לפעוטות להכיר אותם: אפשר להסביר על השימוש בהם, לדבר על הצבע שלהם ועל הצורה שלהם, לתת להם למשש כל חפץ ולשאול: "האם הוא קל או כבד?"; "האם הוא רך או קשה?"; "האם יש לכם חפץ כזה בבית?"; "מה עושים בו?"
חפצים "של פעם" – בספר מופיעים גם חפצים פחות מוכרים לפעוטות, חוגה ובול למשל. זוהי הזדמנות להכיר להם אותם ולספר על השימוש בהם.

לְהָכִין עוּגָה
תוכלו להראות לפעוטות את החומרים המיועדים להכנת עוגה, לעבור יחד על השלבים של הכנתה ואפילו להכין אותה.
מומלץ לחזור אל הספר "חלה לשבת", העוסק בנושא דומה.

מָה בַּסַּל?
בעזרת סל כמו של סבתא תוכלו לשחק משחק מהנה – הניחו בסל חפצים וכסו אותם במטפחת. הזמינו פעוט או פעוטה למשש חפץ ולנחש מהו. לאחר מכן הם יוכלו להציג את השימוש בו ואולי להשתמש בדמיון ולחשוב על שימושים נוספים.

נָעִים מְאוֹד - חִלָּזוֹן
ברלה, החילזון החביב, מאפשר לנו ללמד את הפעוטות על החיה המיוחדת. אפשר לספר על תכונות הגוף המיוחדות שלו – המְחושים המשמשים אותו לחושים שונים, כמו הרחה, מישוש ואפילו ראייה, אפשר לספר על תנועתו האיטית, על הריר שהוא משאיר על משטחים שהוא זוחל עליהם, ועל הקונכייה שמספקת לו הגנה.

כְּמוֹ חִלָּזוֹן
בזמן משחק חופשי כדאי להזמין את הפעוטות לנוע כמו ברלה החילזון.
אפשר גם ליצור את צורתו באמצעות כף היד – מקפלים את האצבעות פנימה כמו קונכייה ורק את האגודל משאירים בחוץ; הוא יגלם את הראש של ברלה.
אפשר להזמין את הפעוטות לעשות בידיים את הצורות של ברלה ושל סבתא ולהציע להם להשתעשע בכך בשעה שהם ממתינים לארוחה, בתחילת מפגש ובהזדמנויות נוספות.

שִׁלּוּב הַסֵּפֶר בְּחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם בַּמָּעוֹן
אפשר להזמין את הפעוטות לעזור לארגן חפצים לפעילות: "אנחנו יוצאים לשחק בחצר עם כדורים וחישוקים. בואו נשים יחד את הדברים בארגז כמו שסבתא שמה דברים בסל."

שֵמע
בקישור המצורף תוכלו להאזין לסיפור. כדאי להזכיר להורים על ההסכתים של ספריית פיג'מה, "ספריית פיג'מה קוראת לכם", שיכולים לספק להם שעות רבות של הנאה מהאזנה לספרים.

טיפ לקריאה: מגע מסייע לקריאה
פעוטות זקוקים לקשר פיזי. לכן בזמן הקריאה כדאי לשבת קרוב, להתחבק, לגעת ומדי פעם להביט זה בעיני זה. כך יחוו הפעוטות את הסיפור כחוויה חמימה ומרגיעה, כשהם מרגישים אהובים ובטוחים.

דגדוגים ומשחקים
תוכלו לשאול את הפעוטות – אתם אוהבים משחקי דגדוגים? באיזה משחקים אתם אוהבים שאנחנו משחקים ביחד? במה הייתם רוצים שנשחק? אפשר גם להתייחס לשיחת הטלפון של אמא שבספר – איך הרגישה גן-יה כשאמא הלכה לענות לטלפון? איך אתם מרגישים כשצריך לחכות?
האזינו לסיפור "ההר דיגי דיגי"
האזינו לסיפור. אפשר לדפדף בספר בזמן ההאזנה.
זוהי הזדמנות לספר להורים על ההסכת של "ספריית פיג'מה" ולהציע להם להשמיע בנסיעות ארוכות או קצרות ספרים כמו "ההר דיגי דיגי" ואחרים.
הספר מיועד גם למשפחות עולים.

בבית יש הר
תוכלו לשחק ממש כמו בספר: הפעוט או אחד מבני המשפחה יתכסה בשמיכה ויהפוך להר. אפשר לדגדג את ההר, למשש ולחפש: היכן הרגל של ההר? ואיפה הראש?
*יש ילדים עם רגישות יתר למגע או לדגדוגים, לכן חשוב להזכיר לפני המשחק שכל אחד יכול להגיד "די" בכל רגע, כמו בספר.

תנועה - זזים יחד
בספר תנועות גוף רבות, תוכלו לקפוץ, לרקוד, להתגלגל או להרים רגליים באוויר, כמו ההר אפשר גם להתבונן באיורים ולחקות את התנועות של גן-יה.
עַל הַסֵּפֶר
בספר זה אנחנו מצטרפים לזמן איכות שבו אימא ובת משחקות ומשלבות דמיון ומגע במשחקן. במשחק עם אדם קרוב פעוטות מרגישים בטוחים ואהובים ויכולים ללמוד על עצמם ועל הסביבה; כך רגעים יומיומיים בבית עם המשפחה יכולים להפוך לחוויה קסומה ומהנה.
"כל מה שאני כותבת קרה במציאות. אלא שישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, של מחשבות, דמיון ורגשות." [הסופרת נעמי בן גור, אתר "דףדף"]

תְּנוּעָה וּמַגָּע בְּמַהֲלַךְ הַקְּרִיאָה
כאשר אתן קוראות ספר לפעוטות, כדאי לשלב תנועה ומגע כדי להעצים את חוויית הקריאה: כשגן־יה קופצת ורוקדת, גם אתן יכולות לקפוץ ולרקוד או לדגדג בעדינות את הילדים שיושבים קרוב אליכם, ממש כמו אימא של גן־יה. בקריאות הבאות תוכלו לבקש מהפעוטות לדגדג את עצמם.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן
לאחר הקריאה אפשר לשאול את הפעוטות שאלות הבנה: "מי הייתה מתחת לשמיכה?"; "איך הפכה גן־יה להר?"; "מה זה לדגדג?"; "לאן הלכה אימא"?.
אחר כך תוכלו לשוחח עם הפעוטות על חוויות דומות בחייהם: "עם מי מבני המשפחה אתם משחקים בבית?"; "במה אתם אוהבים לשחק עם המשפחה בבית?"; "איך אתם מרגישים כשמדגדגים אתכם?"; "מי אוהב דגדוגים?"; "מי לא אוהב דגדוגים?". אפשר לשלב ניסיון של הפעוטות לדגדג את… עצמם!
אפשר גם להתייחס לסצנה שבה אימא עונה לטלפון וגן־יה מחכה, ולשאול: "גם אתם מחכים לפעמים כשאימא או אבא עסוקים?"; "מתי עוד אנחנו צריכים לחכות?".
אפשר לתת דוגמה מהנעשה במעון: "איך ההרגשה כשמישהו משחק במשהו שאתם רוצים לשחק בו וצריכים לחכות עד שיסיים?".

הַמְחָשׁוֹת
בעזרת בובה, שמיכה וכריות תוכלו להמחיש את הסיפור ולהדגים לפעוטות כיצד אפשר להשתמש בדמיון וליהנות.
אפשר גם להציע לאחד הפעוטות לגלם את גן־יה.
אפשר לבנות הר של כריות ולכסות בובה ואחר כך את הפעוטות עצמם. אפשר לכסות את הפעוטות בשמיכה אישית או בבד וכך להפוך אותם להרים.

תְּנוּעָה - כֻּלָּנוּ הָרִים
כסו את הפעוטות בשמיכה והַזמינו אותם להוציא בכל פעם איבר אחר: "בואו נוציא מהשמיכה את הרגליים ונרים אותן גבוה", או לנוע כמו ההר: "ההר צחק, קפץ ורקד מצד לצד. עכשיו כולנו נצחק כמו ההר. ועכשיו נקפוץ!"
זזים בעקבות איורים – תוכלו להראות לפעוטות את האיורים ולסייע להם לחקות את התנועות של גן־יה.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחה. כך הפעוטות יוכלו להמשיך וליהנות ממנה גם בבית.

עוֹד דִּגְדּוּג וְדַי!
בספר מופיעה המילה "די" בכל פעם שגן־יה מתעייפת מהמשחק או רוצה להפסיק לרגע את הדגדוג. זוהי יכולה להיות הזדמנות לתרגל עם הפעוטות את היכולת לומר "די" כשמשהו לא נעים להם. תוכלו להזמין בכל פעם פעוט אחר ולהגיד לו שתדגדגו אותו עד שיאמר "די!" או "זהו!". חשוב להדגים קודם לכן בקשת הסכמה – "אפשר לדגדג אותך?" – ולהזכיר שמה שנעים לאחד לא תמיד נעים לאחר, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שנוגעים בחבר.

מִשְׂחֲקֵי מַגָּע - מָה נָעִים לִי?
פעוטות לומדים את גופם ומגלים איזה מגע נעים להם ואיזה פחות. אפשר להיעזר בספר כדי לתרגל איתם את יכולת הוויסות. תוכלו להשתמש בפעלים המופיעים בספר – "שפשפה" ו"ליטפה" למשל – ולהדגים: "אני משפשפת את שתי כפות הידיים שלי אחת בשנייה. גם אתם יכולים לנסות;" "בואו נלטף עכשיו את הזרוע ואת הרגל. אתם אוהבים את ההרגשה?". תוכלו לעבוד עם הפעוטות על ההבדל בין "חזק" ל"חלש": "בואו נלטף חלש. ועכשיו נלטף יותר חזק." תוך כדי כך תוכלו לדון בנושא, לשאול מה נעים למי ולהזכיר שלכל אחד מאיתנו נעים מגע שונה.


לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב בַּגַּן
חום ואהבה – הספר נותן הזדמנות לעסוק באהבה, בתמיכה ובחום שהמשפחה מרעיפה. יונתן חש שהוא אהוב ומשמעותי, תמונתו מופיעה על מחזיק המפתחות, הוא זה שפותח את הלב של אבא, ואבא מקדיש לו זמן למשחק ומשתף אותו ברוך ובסבלנות בחיפוש אחר המפתח. גם אימא שמה לב לסימנים שהוא נושא ולמשמעותם. הספר מציג כיצד תשומת לב ושיתוף יכולים למלא את הצורך של ילדים בהכרה ובאהבה.
קהילה – הספר מזמין את הילדים להכיר את הקהילה ואת בעלי המלאכה והעסקים שבסביבתה ולהתוודע למקצועות ולעסקים.
היכרות והדדיות – "מה עשית היום בעבודה, אבא? ואיך עבר עלייך היום, אימא?" – הספר מספק הזדמנות להכיר את עולמם של ההורים וליצור הדדיות בשיתוף.

לִשְׁהוֹת בַּסִּפּוּר
קריאה בקבוצות קטנות – קריאה שכזו, כשכל ילדה וילד מחזיקים בעותק האישי, עוזרת בהבנת הסיפור וביכולת לשוחח עליו בפתיחות ובתשומת לב. לשהות בסיפור – כדאי לשהות מעט בכל עמוד ולתת לקוראים הצעירים אפשרות להתבונן באיורים. אם הסיפור מורכב מדי בשבילם, כדאי לשקול קריאה בשתי פעימות ולקרוא את חלקו השני של הסיפור ביום המוחרת.

שִׂיחָה שֶׁפּוֹתַחַת אֶת הַלֵּב
שאלות הבנה – "מדוע האבא והבן לא יכלו להיכנס הביתה?"; "מדוע הם הלכו לדואר, לפיצרייה ולשאר החנויות?"; "מה קרה בדואר?"; "ומה בקיוסק?"; "מה זה קיוסק?" ; "איך אימא ידעה היכן הם היו?"; "איך הגננת ידעה למי שייך צרור המפתחות?"
שאלות מנבאות – לעיתים כדאי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים שאלות שיאפשרו לחזות את המשך הסיפור ויעודדו חשיבה יצירתית והעמקת הקֶשב לסיפור.
קריאות חוזרות – תוכלו להעמיק בהבנת המסרים הסמויים וההיבטים הרגשיים בסיפור באמצעות עצירה בקריאה ועידוד שיחה: "כיצד נראה יונתן כאשר חיכה לאבא בחצר הגן? מדוע?"; "למה יונתן אוהב לשמוע את התשובה: 'התמונה הזו חשובה מכל המפתחות'?"; "לְמה התכוון אבא כשאמר: 'התמונה שלך פותחת לי את הלב'?"
מה פותח לכם את הלב? – שיתוף הורים – אפשר לבקש מההורים לכתוב מה פותח להם את הלב בַּקשר עם הילדים, לשתף את הילדים בתשובותיהם ולהציג בפני ההורים את היצירות שהילדים הכינו.
קשרי משפחה – אפשר לשאול: "מה עשו יונתן ואבא יחד? "; "מה אתם אוהבים לעשות עם ההורים?"; "ומה, לדעתכם, ההורים אוהבים לעשות איתכם?"
הֶכֵּרוּת עִם מֶרְחֲבֵי הַחַיִּים וְהַקְּהִילָה
"אֵילו חנויות ועסקים יש בסביבת הגן שלכם?" – רצוי לצאת לסיור ולהכיר את הסביבה. במהלך הסיור אפשר לבדוק אילו אתרים וחנויות מופיעים גם בסיפור ואילו לא.
מפה – אפשר להציע לילדים לצייר מפה של האזור ולהוסיף את האתרים ואת המקומות שהכרתם.
להעשרה – מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה אפשר לבקש מהילדים לספר על מקומות שהם מבקרים בהם עם ההורים: גינת משחקים, מוזיאונים, ספרייה, חנויות ושווקים. אפשר להזמין לגן בעלי עסקים מהסביבה, לארח אותם ולבקש מהם לספר על עבודתם.
כל מיני עבודות – תוכלו להזמין הורים, סבים וסבתות לספר על העיסוקים שלהם: היכן הם עובדים ומה הם עושים, מה עושים שם, ומה הם אוהבים בַּמקום.

מִשְׂחֲקֵי בִּלּוּשׁ - מְצַלְּמִים וּמְגַלִּים
יונתן אומר לאימא: "את ממש בלשית," כאשר היא מגלה היכן יונתן ואבא ביקרו באמצעות רמזים שמצאה. אפשר להזמין את הילדים לצלם חפצים בתצלום תקריב ובתמונה מלאה, להציג את התקריב בפני יתר ילדי הגן ובקש מהם לנסות לגלות מה צולם.
לפירוט הפעילות – עניין של זווית, צמצום פערים בשפה ואוריינות בגני הילדים.

שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ
אפשר לשחק במשחק "שלום אדוני, המלך", שבו מַציגים עיסוק בפנטומימה ומתבקשים לגלות מהו.
להוראות המשחק – לא נפסיק לשחק, עמ' 76.

הַסּוֹפֶרֶת נִירָה הַרְאֵל
נירה הראל היא סופרת ילדים מוערכת וּוָתיקה. תוכלו להיזכר בספרים שכתבה ויצאו בעבר בספריית פיג'מה:
סבא בישל מרק
צילה וגילה
להעשרה – נירה הראל באתר דףדף

הַמְּאַיֵּר יוֹסִי אַבּוּלְעַפְיָה
המאייר יוסי אבולעפיה אייר ספרי ילדים רבים בסגנון קליל ומשעשע. איוריו מרובים בפרטים ומספרים סיפור משל עצמם. כדאי להכיר את יצירתו ולשוב ולעלעל בספרים שאייר וחולקו בספריית פיג'מה:
הטרקטור בארגז־החול
קרמר החתול יוצא אל היער
אנשים טובים באמצע הדרך
התרנגולים והשועל
את זה!
להעשרה – האתר של יוסי אבולעפיה
ערכים
כבוד האדם והמשפחה – המשפחה מתאפיינת בהדדיות, באמפתיה, בהקשבה ובשיתופיות.
"מפתח הלב" – התמונה של הילד וחשיבותה בעיני האב ממחישות את האהבה ביניהם ואת הקשר המשפחתי החזק.
לכידות קהילתית – הדמויות בקהילה קשובות ומנסות לסייע.
ערבות הדדית – אזרחות טובה – האחריות של הגננת שמצאה את המפתח והבינה את החשיבות של השבת האבידה בהקדם האפשרי.
מיומנויות
מְיֻמָּנוּיוֹת תּוֹךְ־אִישִׁיּוֹת וּבֵין־אִישִׁיּוֹת – מוּדעות לתהליכים שילדים עוברים.
פִּתּוּחַ חֹסֶן וְאֶמְפַּתְיָה –ההתמודדות של יונתן בגן [החשש, הציפייה והאמפתיה של האב מציעות דרכי התמודדות, אמפתיה, הכרה בקושי של האחר, עידוד וחיזוק.
מוּדָעוּת וְהִתְנַהֲלוּת חֶבְרָתִית – מערכת היחסים במשפחה היא מערכת מתגמלת שכוללת היכרות, הערכה, עידוד, שיתוף, התייעצות ותשומת לב.
חֲשִׁיבָה יְצִירָתִית – כחלק מהחיפוש אחר המפתח הנעלם.
אוֹרְיָנוּת מַדָּעִית – איסוף רמזים שמסייעים להסקת מסקנות אמפיריות בהשראת האימא האוספת רמזים ומסיקה מהם מסקנות.
יֶדע
ידע מתחומי הליבה –
שפה ואוריינות – מילים וביטויים מופשטים ומילים לא שגרתיות: "חיטט בתיק", "פקיד", "עורף", "אשכפל", "בִּן רגע".
המילה "צרור" מהותית להבנת הסיפור ומתוארת הן על העטיפה באיור והן במהלך העלילה.
שימוש במטאפורה – צירוף המילים "מפתח הלב" הוא מטאפורה מרכזית. המטאפורה מסייעת להעשרת השפה וליכולת הביטוי וההמשגה.
ידע בין־תחומי – שילוב הרמוני בין שפה לאיור ואף איורים שמשקפים נקודות מבט נוספות. איור האֵם הקוראת כשהיא ממתינה, למשל, מעביר מסר של אהבת הספר.
הרחבת ידע העולם – היכרות עם מקומות, אתרים וחנויות: נראוּת, תפקיד וצוות עובדים.
האזינו לסיפור "חבר מחליף חבר"
מה מנגנים בתהלוכה? איך נשמעים כלי הנגינה בתזמורת? – כל אלה ועוד מחכים לכם בהאזנה לסיפור.
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

טיפ לקריאה משפחתית
קריאה משותפת מאפשרת לילדות ולילדים לפתח הזדהות עם דמויות שונות בסיפור. כשנוצרת הזדהות, ניתן לשוחח על רגשות מורכבים, כמו אמפטיה והתחשבות באחר

לו הייתי… אמא
מה התפקידים של כל אחת ואחד במשפחה שלכם? עם מי הייתם רוצים להתחלף? ברוח הספר, תוכלו לדמיין יחד החלפת תפקידים במשפחה: מה יעשו הילדים אם יתחלפו עם סבא? ומה יעשה סבא אם יתחלף עם אמא? ואיך תוכלו לעזור זה לזה?

המקצוע שלי
מיהי הדמות: רופאה או אולי ליצנית? – בכל תור אחד המשתתפים בוחר בעל מקצוע, מציג אותו בפנטומימה והמשתתפים צריכים לנחש מיהי הדמות. קצת קשה לנחש? – אפשר לתת רמזים.

נכנסים לאיורים
עם מי בסיפור הייתם אתם רוצים להתחלף? אפשר לדפדף בספר, לבחור מישהו שהייתם רוצים להתחלף איתו, ולשתף זה את זה: תרצו להחליף את האוֹפֶה? לנגן בתהלוכה?

פִּינְטֵרֵסְט

שִׂיחָה בַּגַן
קריאה רציפה – בקריאה הראשונה כדאי לשמור על רצף סיפורי ולבדוק בנקודות חשובות אם העלילה הובנה.
העמקה בסיפור תיעשה בהקראה חוזרת:
שאלות שחזור והבנת העלילה – מדוע בחרו הילדים לעזור לנגנים? למה הם נאלצו להפסיק? מי החליף את מי? כיצד עזרה כל אחת מהדמויות?
שאלות על רגשות ומסרים – כיצד, לדעתכם, הרגישו הילדים כאשר הגישו עזרה?
שאלות שקושרות לעולם האישי – מה דעתכם על הסיפור? מה הצחיק אתכם בסיפור? מה אהבתם בסיפור במיוחד? מדוע?

מָה בְּגַנֵנוּ – עֶזְרָה הֲדָדִית
עזרה הדדית מרחיבה את ארגז הכלים הרגשי והחברתי של הילדים ותורמת לתחושת הערך העצמי. ניתן לשאול: כיצד עזרו החברים בסיפור זה לזה? מדוע הם בחרו לעזור, לדעתכם? האם גם אתם עזרתם פעם לחבר? איך הרגשתם אחרי שעזרתם? איך החבר הרגיש, לדעתכם? האם חברים עזרו לכם פעם? האם תרצו לשתף? באילו מצבים בגן אנחנו צריכים להגיש עזרה לחברים?
פינת חברים עוזרים – אפשר להכין מרעיונות הילדים מאגר של מצבי עזרה, להכין יחד לוח בנושא ולעודד אחריות חברתית ועזרה הדדית.
"סליחה, אפשר טובה קטנה?" – הספר עוסק גם בבקשת עזרה. לעיתים ילדים מתביישים ומעדיפים שלא לבקש עזרה. תוכלו לשוחח על כך ולהדגיש שבקשת עזרה היא, למעשה, חוזקה. ניתן להקריא לילדים כמה מבקשות העזרה המופיעות בסיפור ולשאול: מדוע הנגנים מבקשים עזרה? באילו מצבים צריך לבקש עזרה ממבוגר שמכירים, ובאילו מצבים אפשר להיעזר בחבר? מה מרגישים כשמבקשים עזרה? איך מבקשים עזרה? כדאי לשוחח בקבוצות קטנות ולבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במקרים שבהם קיבל עזרה: מה הרגשת? מי עזר לך ובמה? כדאי גם לשתף את הילדים במקרים שבהם צוות הגן פונה לעזרה, למשל בסידור הגן, וגם במקרים מחוץ לנעשה בגן כדי להדגיש כי כולנו "רִקמה אנושית אחת חיה".

בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ
בעלי מקצוע מסקרנים ילדים, והם נהנים לדמיין את עצמם כמותם ולשחק בתור בעלי מקצוע.
תוכלו לשוחח איתם ולשאול: אֵילו מקצועות יש בסיפור ומה תפקידם? אילו מקצועות נוספים אתם מַכירים? אילו מבין בעלי המקצוע הייתם רוצים להיות ליום אחד או יותר?
כדאי להפגיש את הילדים עם בעלי מקצוע שמעניינים אותם, לצפות בסרטון עליהם או להתבונן בתמונות מתאימות.
למי זה שייך? חפצים ומקצועות – ניתן להציג חפצים המתקשרים למקצועות שונים ולשער למי הם שייכים. כדאי לבחור חפצים שהילדים מכירים, כמו: מעדר, סטטוסקופ, מיקרופון, כפפות לתנור, וגם חפצים מוּכרים פחות, כמו: אובניים לקַדרים, מַרְצֵע לסנדלר.
ומה עם חפצים שמשתייכים לכמה מקצועות? – מספריים, למשל, הם כלי עבודה של ספר, אך גם של תופרת, סנדלר, רופאה וצייר. תוכלו להניח חפצים כאלה לפני הילדים ולבחון יחד למי הם יכולים להתאים.
משחקי דמיון – מקצועות: תוכלו לאסוף אביזרים ותחפושות של בעלי מקצועות שונים ולאפשר לילדים להתחפש, לשחק ולהציג את ה"מקצוע" שלהם.
קשר משפחתי – אפשר להזמין בני משפחה לספר לילדי הגן על המקצוע שלהם ולהביא תמונות או אביזרים להדגמה ולהתנסות.
להעשרה –
"דודי שמחה" (חולק במסגרת ספריית פיג'מה)
השיר "כשאהיה גדול'' מאת יהונתן גפן

חָבֵר מַחְלִיף חָבֵר בְּמֶרְחֲבֵי הַחַיִים שֶלָנוּ
המאייר שחר קובר אייר אתרים מאזור טִבְעוֹן: פסל של אלכסנדר זַיְיד – "השומר", שֶלט הכְוונה לעתיקות בית שערים ובית קפה בטבעון.
אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה המייצג את מרחבי החיים של הגן שלכם: תוכלו לצאת ולבדוק אילו חנויות יש באזור ואילו בעלי מקצוע. אפשר להכין רשימה שלהם או לתעד אותם במצלמה. אפשר לחשוב ולדמיין מה היה קורה אילו היו בעלי המקצוע מהמרחב שלנו מתחלפים אלו עם אלו, לחבר יחד עלילה מבדחת ולהוסיף איורים.

מַצְבֵי אַבְּסוּרְד
"לִיפֵּף תַלְתַל סְבִיב מַעֲרוֹךְ"
הסיפור שופע הומור ושימוש במצבי אבסורד, כלים מהנים המאפשרים חשיבה חופשית, דמיון ויצירתיות ותורמים לתחושת השייכות.
מבלבלים חפצים – אפשר לבדוק יחד באילו חפצים השתמשו בסיפור שלא כמקובל – מסרק, למשל – ולשאול: כיצד משתמשים בחפץ? מה עשו בו בסיפור? ומה עוד אפשר לעשות איתו?
תוכלו להביא חפצים שונים, להמציא להם שימושים יצירתיים ולצחוק בקול.

יֶדַע
ידע בתחום הדעת
שפה ואוריינות – העשרה והרחבה של אוצר המילים: שפה ואוריינות – "תהלוכה", "שעה קלה", "פער עיניים", "בששון ובשמחה".
חריזה – כל הסיפור כתוב בחרוזים.
מורפולוגיה – פעלים – הסיפור משופע בפעלים שעניינם
בעלי מקצוע: "ליפף", "הקציף", "יגרוף", "ישתול", "לגזוז".
רצף סיפורי – הסיפור בנוי ממִקטעים קצרים במבנה
חוזר של בעיה והתרה. המבנה יכול לסייע במעקב אחרי
הרצף ובשחזור הסיפור בעל-פה.
הבנת מסרים גלויים וסמויים בסיפור – בסיפור יש מסרים של חברּות טובה וערבות הדדית, חשיבה יצירתית, התחשבות ויכולת לבקש לעזרה.

מְיֻּמָנּויֹות
מודעות חברתית – סיוע בהבנת האחר.
התנהלות חברתית – מערכת יחסים חיובית ומתגמלת בין אנשי היישוב.
אוריינות גופנית ובריאותית – פעילות ועשייה מביאות לתחושת סיפוק, כפי שניתן לראות באיורים.
חשיבה יצירתית – כשהם מתבקשים לעזור, בעלי המקצוע מוצאים דרכים יצירתיות לעיבוד יכולותיהם.

עֲרָכִים
חברּות טובה וערבות הדדית – שייכות, דאגה ותרומה לזולת ברצון.
אהבת הדעת, הספר וחדוות הלמידה – הלשון הקולחת,
ההומור והאיורים מסייעים להתחבר לסיפור, לחזור אליו
ולשחזר אותו בהמשך.
יחסי קרבה ואהבה במשפחה – הרמוניה בין האחים הפועלים ומחליטים יחד.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן
טיפ לקריאה במעון
הפעוטות חולקים בכל כך הרבה דברים במעון, וכעת לכל אחד ספר משלו! כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצות קטנות ולחלק לכל אחד את העותק שלו, לאפשר להם לדפדף בספר ולהתבונן בתמונות, לראות מה מסקרן אותם ולהתייחס לתגובות שלהם.
שיחה
כדאי להתחיל בהתייחסות לתמונות שבספר: איפה הילדים? מה יש על השולחן? כיצד הילדים מנקים את המעון?
לקראת שבת
מה עושים במעון שלנו ביום שישי? כיצד חוגגים לקראת שבת? אֵילו שירים שרים לכבוד שבת?
קצת סבלנות
המְתָנת הפעוטות לחלה התופחת היא הזדמנות לדבר על סבלנות: איך מחכים בסבלנות עד שהבצק יתפח? קל או קשה לחכות? מתי עוד אנחנו מחכים?

מֵהַסֵּפֶר אֶל חַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם בַּמָּעוֹן
בחיי היום-יום במעון יש המון רגעים שאפשר להשתמש בהם בדוגמאות מהספר ולעורר אצל הפעוטות הזדהות: "הפעוטות בספר ניקו את הגן לקראת שבת. בואו נסדר גם אנחנו את החצר לכבוד סוף היום"; "עוד מעט האוכל יגיע אל השולחן. נחכה לו בסבלנות כמו שמחכים שהבצק של החלה יתפח".

הֲכָנַת סֵפֶר תְּמוּנוֹת מֵחַיֵּי הַמָּעוֹן
תוכלו לצלם את הפעוטות במהלך הכנת החלות במעון וההכנות לקבלת שבת וליצור ספרון מיוחד משלכם עם שמות הפעוטות. תוכלו גם להכין לוח שבת ולתלות אותו בכיתת המעון.
עוד אלבומים – אפשר להכין אלבום עם תצלומים של הכנת מתכון או של פעילות יצירה. התמונות והסיפור יסייעו לפעוטות להבין את השלבים השונים שבדרך ויאפשרו לנהל שיחה על כך.

הֲכָנַת חַלָּה
הכנת חלה עם הפעוטות היא הזדמנות נהדרת ללמוד ולהתפתח. באמצעות התפקידים השונים הם יכולים להתנסות במוטוריקה גסה, כמו ערבוב, או במוטוריקה עדינה, כמו לישה, להרגיש גדולים ועצמאיים ולפעול יחד בשיתוף פעולה. אחרי ההכנה כדאי לעשות תיהלוך: לחזור על כל השלבים שהיו ולסייע בפיתוח חשיבה תהליכית, לדוגמה: "בהתחלה לקחנו קערה גדולה ושפכנו לתוכה את ה____."

הַמְחָשׁוֹת
תוכלו להמחיש את תהליך הכנת החלה בזמן הקריאה באמצעות תנועות הידיים הנִלוות את הפעולות השונות, למשל: מזיגה, ערבוב ולישה. תוכלו להשתמש גם בחפצים וברכיבים אמיתיים, כמו: קערה, ביצים, קמח ושמן, להדגים כיצד הם נראים במציאות, לחזור על שמותיהם, להחביא אותם בתוך קופסה או מתחת למטפחת ולהוציא בכל פעם פריט אחר.

סֵפֶר לְשַׁבָּת
הספר אמבטיה לשבתיה מאת ע. הִלל שחולק בשנת תשפ"א עוסק גם הוא בהכנות לשבת. תוכלו לצרף אותו לפינת הספר.

איך חוגגים עם קטנטנים
בסרטון איך חוגגים עם קטנטנים תמצאו עצות שיסייעו לכן לשלב ספרים בחוויית החג.

מכינים מאכל ביחד
בעזרת התמונות שבספר אפשר לראות את תהליך הכנת החלה ולהבין את השלבים השונים שבו. תוכלו להכין יחד מאכל ולצלם את תהליך ההכנה. כך תוכלו להיזכר בהכנה, להביט יחד בתצלומים ולהתגאות בתוצר הטעים.
מתכון לחלה
לבצק:
1 קילו קמח
½ כוס סוכר
2 כפות שמרים
2 כוסות מים פושרים
½כוס שמן
2 ביצים (לבחירה, אפשר גם בלי ביצים (
1 כף מלח
ביצה למריחה או מעט שמן
שלבי ההכנה:
- מערבבים את הקמח, הסוכר והשמרים בקערה גדולה.
- מוסיפים את שאר הרכיבים ולשים היטב כ-10 דקות עד שהבצק נעשה גמיש ורך.
- מכסים את הקערה במגבת או בשקית ניילון ומניחים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את נפחו.
- מכינים חלות מהבצק – אפשר להכין חלות קטנות או חלות גדולות. אפשר למרוח את החלה בביצה או בשמן בעזרת מברשת.
- אופים בתנור בחום בינוני במשך כחצי שעה, עד שהחלה מזהיבה.
בתיאבון!
בתוך ארון הבגדים
חולצה? בגד ים? אולי שמלה? – כדאי להציץ בארון הבגדים, למצוא בגדים שאתם אוהבים ולספר מתי אתם נוהגים ללבוש אותם: בחורף או בקיץ, באירועים חגיגיים או סתם כשמתחשק.
השבת שלנו
סיפורה של הזברה הוא הזדמנות לדבר על המיוחד שמביאה איתה השבת. תוכלו לשאול את הפעוטות מה הם אוהבים לעשות בשבת, ולשתף אותם בדברים האהובים עליכם, ההורים.
איורים, זברה וחברים
החברים של הזברה מופיעים באיורים שבספר. אפשר לדפדף ביחד, למצוא את החברים, לומר יחד את שמות בעלי החיים ולהציג אותם. בשלב הבא אפשר לציין שם של בעל חיים מוכּר, ולחפש אותו באיורים שבספר.
הכינו פינת תחפושות חלומית
הכינו פינת תחפושות חלומית מול מראה – וממש כמו הזברה, החליפו והתאימו לפי מצב הרוח והנוחות!
טיפים לקריאה במעון
דפדוף אישי – תוכלו לחלק את העותקים לפעוטות ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים. אפשר להקריא את הספר לקבוצה ואחר כך לחלק את העותקים האישיים ולתת לפעוטות אפשרות לדפדף בספר. פתיחה קבועה לקריאה – משמיעים מוזיקה קבועה או נעזרים בבובה המלווה את הקריאה ומלמדת את הפעוטות כי שעת הקריאה מתחילה. מראים את האיורים – קוראים בקבוצה ומציגים את דפי הספר לפני הפעוטות כדי שיראו את האיורים. קוראים בקבוצה קטנה סביב השולחן, כך שכל פעוט ופעוטה יוכלו לדפדף בעותק האישי שלהם. שרים יחד – קוראים תוך כדי שירה ומלמדים לשיר את השיר "למה לובשת הזברה פיג'מה?". עוד פעם! – קוראים כמה פעמים בזמנים קבועים. החזרה אהובה על הפעוטות וחשובה להבנתם ולהתפתחותם. לפני קריאת הסיפור – היכרות עם הזברה כדאי להכיר לפעוטות את הזברה: להציג תמונה של זברה ולהראות להם את הפסים השחורים שעל גופה. בשלב מתקדם כדאי להציג גם פיג'מת פסים, ולבסוף כדאי להראות את הזברה שעל הכריכה ולהתייחס לפסים שעל גופה. קישורים *תצלומים בדף הספר באתר ספרי פיג'מה לקטנטנים שיחה בעקבות הספר מתי לובשים פיג'מה ומתי לובשים בגד ים? מי מבין הפעוטות לובש חולצה ומי לובש מכנסיים? איזה בגד אוהבים הפעוטות? ומה הם אוהבים לעשות בשבת?
מסיבת פיג'מות!
כדאי לחגוג את פתיחת השנה עם קבלת הספר הראשון במסיבת פיג'מות, בפתיחה חגיגית של ארגז הספרים או בשיתוף הורים בחגיגה מקרוב או מרחוק.
לשיר יחד
המילים שבספר הן גם שיר שאפשר לשיר יחד. מומלץ להשמיע את השיר וללוות אותו בכלי נגינה, בתנועה ובריקוד. (לחן: דובי זלצר, ביצוע: מיקי קם ואלי גורנשטיין) שיתוף הורים עולים – השיר יכול לסייע למשפחות שלא מדברות עברית באופן מלא. כדאי להציע להן לשמוע את השיר כשהן מדפדפות יחד בספר.
מה לובשים?
הזברה לובשת בגדים שונים. זו הזדמנות טובה להכיר בגדים, לקשר אותם לאיברי הגוף ולבדוק מתי לובשים אותם: כובע – חובשים על הראש, מכנסיים לובשים על הרגליים, ומה עם נעליים, גרביים או חצאית? דוגמה – חולצה: מראים כמה סוגים של חולצות. שואלים: "למי יש חולצה?" ומתבוננים בחולצות השונות של הפעוטות. שואלים: "על איזה חלק בגוף לובשים חולצה?" ועונים: "על הבטן ועל הגב." אפשר גם לשאול: "מתי נלבש בגדים שונים: שמלה חגיגית, בגד ים או מעיל?" עוד פעם! – כדאי לחזור על הפעילות בכמה הזדמנויות בזמנים קבועים ובכל פעם לחזור על פרטים שהוצגו בפעילות הקודמת ולהוסיף פריט חדש: חגורה, כפפות ואולי צעיף? בגדים בספר – כדאי לעיין באיורים בקבוצות קטנות ולחפש עם הפעוטות פריטי לבוש: מה לובשת הזברה? היכן באיור רואים שמלה? חשוב לתת להם שהות לחפש את הפריטים ולנקוב בשמם. פינת תחפושות – כדאי להכין פינת בגדים לתחפושת ולמשחק ולשלב בה פריטים המופיעים בספר.
מי במראָה?
הזברה לומדת להכיר את עצמה – מה מיוחד בה? מה היא אוהבת ללבוש? כדאי לעמוד עם הפעוטות מול מראה ולהקדיש זמן להיכרות שלהם עם עצמם: מה אני לובשת? איזה צבע יש לשיער שלי? האם אני לובשת חולצה? איך אני נראה כשאני מחייך?
ע. הלל
ע. הלל כתב ספרים רבים לילדים, רבים מהם על הטבע ועל בעלי חיים. ספרי ע. הלל בספריית פיג'מה לקטנטנים: מעשה בארנב וזנב אמבטיה לשבתיה לאן לאן לגן כדאי להציג את ספרי ע. הלל בפינת הקריאה, לספר לפעוטות על הסופר, לקרוא יחד מספריו ולאפשר להם לדפדף בספריו.
תיבת פעילות
מה נשים בתיבת הפעילות? פריטי לבוש שונים המופיעים בספר ואביזרים שונים הקשורים לסיפור: משקפת לבריכה, בובה לשינה ופריטים לקבלת שבת.
יוצרים ומשחקים! היכן מתחבא העכבר?
תרצו להכין ולשחק עם הקטנטנים במשחק כייפי בעקבות קריאת ״מחבואים״? קלי קלות!מה צריך?
☑️ נייר צבעוני/סול
☑️ דבק
גוזרים בתים צבעוניים ומחביאים עכבר בכל פעם מתחת לבית אחר.
משחק כיפי לקטנטנים שאפשר ללמוד דרכו אוצר מילים, צבעים ומרתק אותם לחיפוש.
קריאה ופעילות מהנה!

אֵיפֹה הֶחָתוּל?
בין דפי הספר מתחבאת הפתעה: איור של חתול קטן שהצטרף אל המשחק. תוכלו לתת לפעוטות לחפש את החתול ולהצביע עליו בכל עמוד. מיאווו! רק היזהרו לא לדרוך לו על הזנב…
זוהי הזדמנות נהדרת לחבר בין המעון לבית: ההיכרות המוקדמת עם הפעילות מקילה על ההורים וממלאת את הפעוט בתחושת הצלחה משום שהוא כבר "פגש" את החתול במעון. בעזרת הספר גם ההורים יקבלו טעימה קטנה מהנעשה במעון ויוכלו להצטרף לקריאה בהנאה.

איך הופכים את הספר לחבר?
לקריאת ספרים מגיל צעיר תרומה עצומה להתפתחות הפעוטות, אבל כמו בכל דבר חדש עולה השאלה – איך נמצא את הדרך? ההצעה שלנו היא להכיר לאט-לאט ובהדרגה: ניתן לפעוט להתחבר לספר בדרך שלו: מישוש, פתיחה וסגירה ואפילו "טעימה" בפה. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובכיף. בהתחלה אפשר לקרוא אפילו דף אחד, להכיר ולהתרגל, והנה – הספר הפך לחבר!

לְהִתְיַדֵּד עִם סֵפֶר חָדָשׁ
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לרגל קבלת ספר חדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר, להראות לפעוטות את כריכת הספר, כיצד הוא נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו, ולאחר מכן לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולתת לכל אחד ואחת זמן ואפשרות להתיידד עם הספר: למשש אותו, להביט בו, לדפדף ולהציץ מה קורה בספר של החברים לכיתה.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – עבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרוש להם זמן לגלות אותו ולהפוך אותו לחבר. אפשר לשאול אותם: מה זה? מה יש בפנים? פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא חלק חשוב בתהליך. הזמן שהם מקדישים לכך הוא הצעד הראשון בדרך להיות קוראים ואוהבי ספר.
מָה מְעַנְיֵן פָּעוֹטוֹת? – בזמן שהפעוטות "חוקרים את הספר", אתן, המטפלות, יכולות להתבונן באופן שבו הם ניגשים אל הספר – מה מעניין אותם? מה הם מחפשים? – ולהצטרף אליהם אל מסע הגילוי.

קוֹרְאִים יַחַד
אחרי שהפעוטות חקרו את הספר, כדאי לקרוא להם אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון.
לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו השירים שאתן שרות במעון שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים למילה המוּכּרת או לצליל המוכר.
לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – הקריאה החוזרת הופכת את הספר למוּכּר ומהנה ויוצרת תחושת ביטחון: "אני כבר מכיר ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד: בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך – גם עלילה.

מְשַׂחֲקִים מַחְבּוֹאִים
נַתְחִיל בַּגּוּף – תוכלו להתחיל ולשחק במה שהכי מוכר לפעוטות: אפשר להסתיר את העיניים מאחורי כף היד ולגלות אותן ולאחר מכן להחביא את היד או בובה מאחורי הגב.
מִי עוֹד מִתְחַבֵּא? – בהמשך ניתן להחביא חפץ או דובי ולהוסיף רמזים שיעזרו לנחש מי מסתתר. אפשר לחלק לפעוטות מטפחות, לתת להם להציץ ולעשות "קוּקוּ".
טיפ לקריאה משפחתית "עוד פעם!"
אם הפעוטות נהנים מהספר כדאי לשוב ולקרוא אותו. הקריאה החוזרת מאפשרת לפעוטות לחוות מחדש חוויות מרגשות. זו גם הדרך שלהם ללמוד מילים חדשות ולהעמיק בהיכרות עם מצבים ורגשות– כי הרי סוף הסיפור כבר ידוע.
הבית שלכם
שיחה מה אתם אוהבים בבית שלכם? מי גר בבית? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם הילדים על הבית שלכם, ועל מה ומי שבו : בני משפחה, חיות מחמד, בובות אהובות, ומי עוד?

בונים מקרטון
גם אנחנו בונים גם אתם יכולים לבנות בית מקופסה. כל שדרוש הוא קופסת קרטון גדולה, זמן פנוי ומצב רוח טוב. עכשיו תוכלו גם להזמין חברים להתארח בבית שבניתם. מצאתם רק קופסה קטנה? – תוכלו להפוך אותה לבית לבובות.
מחבואים!
משחק – מחבואים איפה כדאי להתחבא? – כמו אמא ויסמין גם אתם יכולים לשחק במחבואים, כשהפעוט מתחבא וההורה מחפש אותו. הצלחתם? – אפשר להתחיל סבב נוסף ולשתף בני משפחה.
מפגש ושיחה במעון מה עושים בקופסה?
לפני הקריאה אפשר להציג לפעוטות קופסת קרטון קטנה שמראש פתחתן בה "דלת" ו"חלון". כדאי לבחון אותה, למשש אותה יחד ולשאול: מי יכול לגור בקופסה? ולאחר מכן להציג בובה קטנה ש"גרה" בקופסה, נכנסת בדלת ומציצה מהחלון. תוכלו להציג את הספר לפעוטות ולספר שהסיפור שתקראו מספר על יסמין, ילדה שגם היא גרה בבית משלה. המחשת הסיפור – כדאי להמחיש את הסיפור בעזרת קופסה גדולה מקרטון שפתחתן בה חלון ודלת והכנסתן לתוכה רהיטים. הבית שלנו – אחרי קריאת הסיפור אפשר לשוחח עם הפעוטות על הבית שלהם ולשאול: איפה אתם גרים? מה יש בבית שלכם? מי עוד גר איתכם? מה אתם עושים בבית עם ההורים? ומה אתם עושים עם הבובות שלכם? שיתוף משפחות – כדאי לבקש מההורים לשלוח תצלום של הפעוט בבית שלו לצד בני משפחה ועם חפץ אהוב או חיית מחמד, להציג לפעוטות בכל פעם תצלום אחר וליצור לוח "הבית שלנו" להצגת התצלומים.
בונים בית
גם בכיתה אפשר לבנות בית – ממש כמו יסמין. כל שנדרש הוא קופסאות, שמיכות, כריות ורצון. אפשר להוסיף שביל מחישוקים, מאביזרי תנועה או מחתיכות קרטון ולצעוד יחד אל הבית שהכנתם. שיתוף משפחות – כדאי לבקש מהמשפחות לסייע ולהביא קופסאות קרטון גדולות. פעילות הורים וילדים – אפשר להזמין את ההורים לפעילות משותפת שבה קוראים את הספר ומכינים מחומרים שונים "בית" לבובות או בית משותף לפעוטות שבו יושבים יחד מחובקים וקוראים בהנאה.
מה יש בבית?
הבית מכיל כל כך הרבה דברים מעניינים! היכרות עם החפצים השונים ומיונם לפי חדרים ושימושים מרחיבים את אוצר המילים של הפעוטות ועוזרים להם להכיר את הקשר בין כל חפץ לשימוש שלו. אפשר ליצור "בית" מקרטון ולהניח בו את החפצים השונים או להכין לוח בצורת בית ולהניח בו תצלומים של חפצים: היכן מניחים מברשת שיניים? ואיפה שמים כיסאות? האם אפשר לשים כיסאות ביותר ממקום אחד? אם כן, כדאי לארגן כמה תצלומים של כיסאות או כמה כיסאות מיניאטוריים ולאפשר לכמה פעוטות להניח אותם בחדרים השונים.
"שלי מהבית"
אפשר לעודד את הפעוטות להביא מהבית חפץ ששייך להם ולהציג אותו לפעוטות האחרים. תוכלו לבקש מהם להביא בובות פרווה ולארח אותן במעון, כמו יסמין, שאירחה בבית שלה את הבובה ואת כלב הצעצוע.
שרים ורוקדים בעקבות הסיפור
"בַּיִת זֶה בְּסַךְ-הַכֹּל קֻפְסָה…" – צפו בסרטון שמציע לרקוד ולשיר יחד.

טיפ לקריאה עם פעוטות
כדאי לקרוא את הספר לבד, לפני הקריאה המשפחתית. ההיכרות המוקדמת עם הספר עוזרת לקרוא אותו אחר כך ברצף, ובקצב שמתאים לפעוטות. קריאה נעימה!

מי יכול לעזור?
כל אחד וכל אחת יכולים לעזור לאחר, גם פעוטות. אפשר לשאול את הפעוטות במה הם עוזרים לאחרים או לומר להם שהם עוזרים כשזה קורה: "זוכר שעזרת לי לסדר את השולחן?", "תראי איך את עוזרת לי לסדר את הצעצועים!" .
האזינו לסיפור "נוני ואמא בדרך מהגן"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "נוני ואמא בדרך מהגן", מאת: שירלי שנירמן קאופמן | איורים: תמר גולדשטיין | הוצאת מ' מזרחי (קטנטנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

סיפור באיור
האיורים הם חלק מהסיפור, ובאמצעותם פעוטות מזהים וזוכרים את מהלך הסיפור ופרטים ממנו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולחפש את החפצים שנוני נתן לאימא 'היכן מצויר תיק?' ו'איפה נמצא איור של מעיל?'

מגדל של חפצים
בהשראת החפצים שנערמים על אימא אפשר לבנות מגדל מחפצים לפי תור: בזהירות, זה על גבי זה, תוכלו להניח קוביות, צעצועים, כובעים, תיקים וכל מה שתרצו להוסיף.

מפגש ושיחה במעון
קוראים יחד במהלך ההקראה תוכלו לעצור בכל פעם שנוני מבקש עזרה ולשאול את הפעוטות: מה נוני מבקש מאמא? למה הוא צריך עזרה? לקראת סוף הסיפור, כשאמא צריכה עזרה, תוכלו לעצור, להתבונן באיור ולשאול: מה קרה? למה אמא צריכה עזרה? – כי הסלים כבדים, כי היא מחזיקה הרבה דברים… הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות כבר יכירו את הסיפור ויוכלו להשתתף במשפטים החוזרים בסיפור: "אבל רק רגע, מה קרה? נוני צריך עזרה?" המחשה – כדאי להציג את הסיפור לפעוטות ולהמחיש להם כיצד התיק, הכפפות, הצעיף, הכובע והמעיל עוברים בהדרגה מנוני לידיה של אמא, וכיצד נוני עוזר לבסוף לאמא ולוקח ממנה את הפריטים האלו. את נוני ואמא ניתן להמחיש באמצעות בובות, שתי מחנכות או מחנכת ופעוט. לשיר יחד – חורף – גידי גוב

מי יכול לעזור?
איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור זה לזה, למחנכת במעון או להורים? – עוזרים לסדר את כיתת המעון – עוזרים לחבר ונותנים לו חלק ממשחק – עוזרים לסחוב דברים קלים – עוזרים לחלק ספרים או כלי נגינה, ומה עוד? בכל פעם כזו נעודד את הפעוטות ונחזק אותם במילים טובות: "איזה יופי עזרת לסדר את פינת הספרים", "את חברה טובה. עזרת לחבר ונתת לו את המשחק." קשר עם הבית – ספרו להורים על הספר שאתם קוראים ועל כך שאתם מעודדים עזרה בכיתת המעון. שתפו אותם ברעיונות לעזרה בבית, כמו עזרה בעריכת שולחן או עזרה בניקיון בעזרת מטאטא קטן או מברשת.

מסלול בדרך
בעקבות הדרך של נוני ואמא תוכלו ליצור עם הפעוטות "מסלול" בכיתת המעון שמתאר את הדרך מהבית למעון ובחזרה: "עכשיו עוצרים. עוד מעט חוצים את הכביש." "עכשיו קופצים מעל השלולית." "עכשיו הגענו למעון / הביתה!"
התיק שלי
תוכלו לעודד את עצמאות הפעוטות ולתרגל תלייה של התיק האישי על המתלה במקום המיועד לכך. קשר עם הבית – שתפו את ההורים ובקשו מהם לתת לפעוט לתלות את התיק בעצמו כשהוא חוזר הביתה, להוריד את התיק מהמתלה כשהוא יוצא למעון, ואם אפשר – גם לסחוב אותו בדרך. הפעוטות ייהנו מתחושת המסוגלות. תיבת פעילות – תוכלו להכין תיבת פעילות ובה תיקים מסוגים שונים, כמו תיק גב, תיק צד או תרמיל.

מה הבגד?
בסיפור מוזכרים בגדי חורף שונים: מעיל, כפפות, צעיף, כובע. כדאי להביא לכיתת המעון בגדים או תמונות של בגדים ולמיין אותם לבגדי קיץ (חולצה קצרה, כובע מצחייה, בגד ים…) ולבגדי חורף (מעיל, צעיף, כובע צמר, כפפות…). משחק התאמה – אפשר להתאים בין הבגד לפעולת הלבישה שלו: צעיף כורכים סביב הצוואר, כפפות עוטים על הידיים, כובע חובשים על הראש. אפשר לחזור ולהיזכר בזברה שלובשת פיג'מה. להעשרה – פועלי לבישה בעברית, האקדמיה ללשון העברית

ספרים נוספים בנושא
ספרים על עזרה ונתינה ספרים שיצאו בספריית פיג'מה לקטנטנים: אני יכול לעזור מי רוצה לטעום?
ככה שותלים שתיל
גם אתם יכולים לשתול בבית או בגינה: לחפור באדמה, להניח את השתיל, להדק את האדמה ולהשקות. לא בטוחים איך שותלים? עקבו אחר ההוראות שבספר…
תנועה – איך שתיל גדל?
כדאי להדגים בתנועות גוף כיצד צומח שתיל: מתכופפים, מזדקפים לאט, נעמדים על קצות האצבעות ולבסוף מרימים ידיים מעלה ולצדדים.
משחק – מהר־לאט
"איך שותלים שתיל? לא לאט ולא מהר". אפשר להשתעשע במהירות או באיטיות: "עכשיו הולכים… מהר. ועכשיו…. לאט!", "מגלגלים ידיים… לאט. ומגלגלים… מהר!", ומה עוד תוכלו לעשות מהר ולאט?
שיר – "ככה שותלים שתיל"
"ככה שותלים שתיל" הוא שיר עם מנגינה שהלחין מתי כספי. אפשר לשיר אותו יחד עם תנועות, ריקוד ומחיאות כפיים.
קוראים יחד
כשקוראים לפעוטות את השיר, חשוב להדגים את הפעולות לפי הסדר:
- חופרים בור באדמה.
- מחזיקים את השתיל ישר.
- מכסים את השתיל בחול.
- משקים את השתיל.
המחשה – במהלך הקריאה חשוב להמשיך את הפעילות באמצעות פריטים ממשיים, כמו אדמה, מעדר, משפך, מים וצמח צעיר.
רגע של עברית
בספר מילים מיוחדות שכדאי לשוב ולחזור עליהן:
אדמה (חול), מעדר, שתיל;
חופרים, מחזיקים, מכסים, מהדקים, משקים;
מהר – לאט, ישר – הפוך, גבוה – נמוך.
למה זה חשוב? מילים מיוחדות מעשירות את השפה של הפעוטות.
אני עושה – אני יכול!! גם אנחנו שותלים!
אחרי הקריאה וההדגמה כדאי לתת לפעוטות להתנסות בעצמם בשתילת שתיל ולהרגיש את המגע של האדמה.
בכל פעם כדאי להיזכר יחד בשלב הבא על ידי המחשה של הגננת והתבוננות ברצף האיורים שבספר.
החגיגה בעזרת החושים מפתחת את הפעוטות מוטורית, רגשית וחברתית: שותלים יחד, חופרים, ממששים, חשים את האדמה, מביטים בצמח ומשקים יחד תוך מגע במים. כל אלה מבטאים את המיוחד שבחג ותורמים לתחושת המסוגלות.
שותלים ומצלמים – מומלץ לצלם את השתילה, להכין בגן לוח נושא ומדי פעם להוסיף תמונות שמתעדות את גדילת השתיל וצמיחתו.
לא רוצים לחכות לצמיחה? – מנביטים זרעים! משרים במים זרעי חומוס או עדשים, שוטפים ומסננים, מניחים במקום קריר ושוטפים מדי פעם. בתוך יומיים-שלושה הזרע מתחיל לנבוט.
לשיר יחד
את השיר "ככה שותלים שתיל" הלחין מתי כספי.
כדאי להשמיע את השיר וללוות אותו בתנועות מתאימות. כדאי גם להשמיע את השיר ברקע בזמן שתילת השתילים במעון.
הדגמה – סרטון השיר "ככה שותלים שתיל" מדגים כיצד כדאי לקרוא את הספר עם פעוטות:
שירים נוספים בנושא זה:
מה יש בחול?
אפשר להביא לגן סלסילה עם מכסה ולהחביא בתוכה ירקות שצמחו בגינה (או ירקות מהחנות😊): עגבנייה, מלפפון, פלפל, בצל, כרוב ועוד. כל פעוט או פעוטה מכניסים את היד לסלסילה, ממששים ומנחשים מה הירק שמתחבא בה.
איך צומח ילד?
הפעוטות צועדים בגן בזוגות לצלילי "כך הולכים השותלים". כשהמנגינה נפסקת, עוצרים "לשתול": הפעוטות הם ה"שתילים", הצוות "משקה" אותם, וכך הם גדלים. אפשר גם להניח ציור של פרח בתוך חישוק ובכל סבב לבקש מהפעוטות "להשקות" את הפרח.
שיחה בעקבות הפעילות – איך אנחנו גדלים? מה אנחנו צריכים בשביל לגדול?
שיתוף משפחות – כדאי לפנות למשפחות ולבקש שישלחו תצלומים משפחתיים ועצות בנושא זה. את התצלומים והעצות מצמידים ללוח שכותרתו "איך אנחנו גדלים?" ומציבים בגן.
ומה מאחלים ההורים לילד שגדל? – כדאי לעודד את ההורים לכתוב איחול על דף בצורת עלה, ליצור עץ איחולים בגן ולשתף את הפעוטות באיחולים שההורים שלחו להם.
מהר – לאט, גבוה – נמוך ישר – הפוך
בשיר מופיעים הפכים, כמו מהר – לאט, ישר – הפוך, גבוה – נמוך.
תוכלו לשחק במשחקי הפכים:
מהר – לאט / גבוה – נמוך: הפעוטות מסתובבים במעון. כשאומרים "לאט" הם הולכים לאט, וכשאומרים "מהר" הם הולכים במהירות; כשאומרים "גבוה", הם עומדים על קצות האצבעות, וכשאומרים "נמוך" הוא מתכופפים.
ישר – הפוך: המטפלת מניחה חפצים במהופך, למשל תמונה שתלויה הפוך או כיסא שרגליו למעלה. הפעוטות מסתובבים בגן ומחפשים יחד אלו חפצים מונחים במהופך.
סרטון עבור המשפחות
"ככה שותלים שתיל" – סִרקו את הקוד ושירו יחד.
משפחות עולים – לתשומת ליבכן – משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר באמצעות הקשבה לשיר והתבוננות משותפת באיורים: מה עושים הילדים? היכן מופיע שתיל? היכן ישנם פרטים ירוקים בספר?
מילות מפתח
ט"ו בשבט, שותלים שתיל, מהר – לאט, ישר – הפוך, גבוה – נמוך, צמיחה וגדילה
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם!
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם בספר ״סבא מספר בלי להגזים״ ⛵מה צריך?
☑️ מקלות ארטיק
☑️ נייר
☑️ דבקויש לנו רפסודה לשוט איתה לאן שנרצה 🤩
שיחה – סיפורי סבתא
סיפורים על סבא וסבתא כשהיו ילדים, סיפורים על חפצים שהשתמשו בהם וכבר לא בשימוש או אולי סיפור אחר? – בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם סבא וסבתא, ולשמוע מהם סיפורים על ימים עבָרו.
האזינו לסיפור "סבא מספר בלי להגזים"
רוצים לשמוע את סבא מספר?
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סבא מספר בלי להגזים", מאת: אורנה לנדאו ונורית כהן | איורים: מיכל דיבואה | הוצאת כנרת (כיתות ב')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
משחק – הכי הכי
לסבא יש הצחוק הכי חזק והסיפורים הכי מעניינים, ובמה אתם "הכי"? – כל אחד בתורו מספר על עצמו, במה הוא "הכי". בסבב הבא כל אחד מספר במה המשתתף שלידו הוא "הכי" – אבל רק בדברים טובים!
רוקדים במעגל
למה כולם רוקדים – כי מדינת ישראל קמה, וזו סיבה נהדרת לצאת במחול. האם אתם יודעים בת כמה ישראל היום? כמה שנים חלפו מאז קמה המדינה?
גם אתם יכולים לרקוד יחד במעגל לצלילי המוזיקה, ולהקדיש את הריקוד למישהו או למשהו שקרה.
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה
רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.
הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.
להעשרה – קיבוץ, ויקיפדיה.
איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.
להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.
שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?
סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.
קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.
לְסַפֵּר סִפּוּר
סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?
מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?
מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?
תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?
לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".
אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.
ספר בנושא, מר גוזמאי הבדאי, חולק בספריית פיג'מה לגני חובה.
יוֹם הָעַצְמָאוּת
סבא מספר את סיפורו בערב יום העצמאות אל מול הזיקוקין-די-נור, והסיפור שהוא מספר מגיע לשיאו בלֵיל ההכרזה על המדינה. זו הזדמנות לשאול: מדוע אנחנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות? כיצד אנחנו חוגגים? אֵילו זיכרונות יש לכם מיום העצמאות? למה חשוב שתהיה לנו מדינה משלנו? מה זה אומר שיש לנו "עצמאות" כמדינה?
תוכלו לבחור מקומות שונים בארצנו המוּכרים לתלמידים היום ולחפש תצלומים שלהם מלפני קום המדינה, לחקור אותם, להכיר באמצעותם את התקופה ולהקדיש לוח משותף לתצלומים, ליצירות, למילים מרכזיות הקשורות לעצמאות ואולי גם לסיפורים משפחתיים.
דוגמאות לסיפורים ברוח זו ניתן למצוא באתר "הקֶשר הרב-דורי" – סיפורה של צביה קדרון, סיפורו של קרלוס וקסמן על עלייתו לישראל ועוד.
אִיּוּרִים – תְּנוּעָה וִיצִירָה
האיורים בסיפור משלבים גזרי עיתון יומי, דפי סקיצות, דמויות לֶבד, רישומים וצבע, כך שמתקבל מראה ייחודי המעניק לספר צִבְיון אומנותי ומהווה שפה נוספת, חזותית, המעוררת את החשיבה ומגרה את הדמיון.
להתבונן באיורים – כדאי להקדיש זמן ל"קריאה באיורים" ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בשקט, לבחור איור שאהבו ולשתף חבר או חברה בגילוי. מומלץ להשמיע ברקע מנגינה רגועה שתוסיף לאווירה ולריכוז.
התנסות יצירתית בהשראת האיורים – כדאי לאסוף שלל חומרים, בדים, גזרי עיתון ולנסות ליצור מכמה מהם יחד.
איור – תנועה – ניתן להדגים אירועים שונים בסיפור בהשראת האיורים. כך, לדוגמה, ניתן לרקוד הורָה עם הקמת המדינה, "להיטלטל בפראות " על הרפסודה תוך שמירה על שיווי משקל, להשתכשך בחול או למשוך סירת הצלה בחבל.
לְאָן אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ? – מִשְׂחַק דִּמְיוֹן
בסיפור מוזכרים מקומות רבים. לאֵילו מהם תלמידי הכיתה רוצים להגיע?
מכינים כרטיסים שבהם רשומים מקומות המוזכרים בסיפור: חיפה, חניתה, הים התיכון, קפריסין, סוף העולם, אי בודד, טהיטי, שבט אינדיאני ו"מקום דמיוני" שהוא… [יש להשלים] .
יושבים במעגל בקבוצות קטנות, מניחים את הכרטיסים גלויים במרכז המעגל ומסובבים בקבוק. המשתתף שהבקבוק פונה אליו בוחר כרטיס ומְספר מדוע בחר בו, איך יגיע אל המקום המצוין בו, את מה ומי ייקח איתו לשם ומדוע.
עידוד קריאה משפחתית
איך נשמע סבא? – סִרקו את קוד ה-QR ותוכלו להאזין יחד לסיפור. שתפו את ההורים.
גם משפחות עולים יכולות לשבת יחד, להתבונן באיורים ולהאזין לסיפור.
טיפ לקריאה משפחתית
כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.
האזינו לסיפור "המכונה"
איך נשמע סבא? האם המכונה משמיעה קולות?
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר השישי לגנים הבוגרים לשנה"ל תשפ"ג: "המכונה", מאת: ארז חדד | אייר: אביאל בסיל | הוצאת כנרת.
מספרים: דידי שחר וירדן בר כוכבא הלפרין, עריכה ובימוי: ירדן בר כוכבא הלפרין, מוזיקה מקורית: טל בלכרוביץ׳, פתיח: דידי שחר.
מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️
יֶדע בתחום הליבה
שפה ואוריינות – הרחבת אוצר המילים ומֵטָפורות: "מחסן", "סקרנות", "שלף", "רִחרח", "זיכרונות", "הר של פתיתים", "אל ראש המכונה".
מורפולוגיה – קשרים בין שורש ופועל לתבנית (משקל) :"מכבסים" – "מכונת כביסה", "מתגלחים" – "מכונת גילוח".
יֶדע בין-תחומי – נקודת המבט של המבוגרים היא טכנולוגית ושימושית, ואילו נקודת המבט של הילד היא הבעתית ורגשית.
יֶדע עולם – המחסן נקרא "המערה של עַלִי סבא" בהשראת המעשייה על "עלי בַּבָּא וארבעים השודדים", שכדאי להכיר אותה לילדים וכך להעמיק את הבנתם.
סבא מספר על האנטנה, על הרדיו ועל השירים שהתנגנו באמצעות המכשיר. מומלץ להרחיב בנושא עם ילדי הגן ולחקור אותו יחד.
מְיוּמָנוּיוֹת
מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.
מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.
אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.
חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.
מִפְגָש וְשִׂיחָה בַּגַן
מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.
בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?
לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.
מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?
בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?
קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?
וּמָה בְּגַנֵנוּ? תִכְנוּן וּמַטָרָה
מטרה או תהליך? – הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.
"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.
ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.
להעשרה:
מרחב יצרנות בגן, המרחב הפדגוגי – גני ילדים
משהו על יצירה בגן הילדים, המרחב הפדגוגי – גני ילדים
הַמְעָרָה שֶל עַלִי סַבָּא
למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.
אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.
רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.
חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.
להעשרה:
חצר גרוטאות, מרחב פדגוגי – גני ילדים
נוהלי בטיחות – חצר גרוטאות בגן הילדים, חוזר מנכ"ל
מילת היום בגן – "המצאה"
מַעֲלִים זִיכְרוֹנוֹת
זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.
זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.
מְכוֹנוֹת
מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?
שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים
(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.
משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.
חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?
ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,
להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.
מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות
המשעשעות שיצר האומן השוויצרי שמוסיפות קסם לעולם.
להעשרה:
טיפ לקריאה משפחתית
ילדים וילדות "קוראים" באיורים ושמים לב לפרטים שלא כתובים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד ולגלות כיצד האיורים מוסיפים פרטים מעניינים ומפתיעים לסיפור הכתוב ואפילו מספרים עוד סיפור, בקו ובצבע.
שיחה – מטיילים בתמונות
היכן טיילתם והיכן תרצו עוד לטייל? – תוכלו להתבונן יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר בטיולים ובמקומות אהובים שביקרתם בהם. האם מצאתם מקום שעוד לא ביקרתם בו ותרצו לטייל בו בעתיד?
שרים לכינרת
"שירי לי כינרת" – גם אתם רוצים לשיר לכינרת? – סרקו את הקוד ותוכלו להצטרף לשירה!
מי באיורים
ג'מוס? שועל מצוי? צב ים? – אם תתבוננו באיורים תוכלו להכיר בעלי חיים שגרים באזורים שונים בארץ ישראל. אתם, ההורים, יכולים לציין שם של בעל חיים, ולעזור לילדים ולילדות למצוא אותו בין דפי הספר. אפשר להציע לילדים לחפש מידע נוסף במקורות שונים וללמוד על בעלי החיים.
משחק – כינרת-יבשה
מניחים חבל על הרצפה וקובעים שצד אחד הוא "הכינרת" והצד השני הוא "יבשה". אחד המשתתפים מכריז "כינרת" או "יבשה", ושאר המשתתפים קופצים לצד המתאים. אפשר להוסיף שם של חיה, לדוגמה "כינרת-תרנגולת", ואז לקפוץ לצד הכינרת ולקרקר כמו תרנגולת.
פינטרסט
פינטרסט
בעלי חיים ומקומות בארץ, יצירות ושירים מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן
כהטרמה לסיפור תוכלו לשתף את ילדי הגן בחוויה מטיול ולשאול:
האם אתם זוכרים טיול שנהניתם בו במיוחד? אפשר לשתף בכל טיול שהוא, גם בטיול למקומות רחוקים וגם בטיול בשכונה.
כדאי גם לשאול על הכנרת: האם ביקרתם בכנרת? מה אתם זוכרים? כדאי לספר עליה.
הַקְרָאָה – חשוב להקריא את הסיפור פעמים אחדות ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן באיורים.
לאחר הקראה ראשונה כדאי לעסוק בהבנה מילולית ולהסתייע באיורים: מי יצא לטייל? איך הם הגיעו ממקום למקום? למה הם נזקקו למכונית? לאן רצתה הילדה לנסוע? באילו אתרים טיילה המשפחה? מה הם ראו בדרך?
בהמשך כדאי להתייחס לצד הרגשי: למה, לדעתכם, הילדה רצתה להגיע דווקא לכנרת? איך היא הרגישה לפני שהגיעו לכנרת? ואיך היא הרגישה אחר כך? מדוע? האם, לדעתכם, גם בני המשפחה הם הרגישו כמוה? מדוע?
בהקראה נוספת כדאי לאפשר ייחוס אישי הנוגע לילדים, לחייהם, לניסיונם ולרגשותיהם: באילו מקומות מהסיפור ביקרתם או הייתם רוצים לבקר? האם גם לכם קרה שציפיתם למשהו ורציתם אותו ורק אותו? האם תרצו לשתף?
אִיּוּרִים – "חַפֵּשׂ וּמְצָא" – אפשר לשחק "חפש ומצא" או פשוט להתבונן יחד באיורים, לגלות פרטים חדשים שלא מסופרים בסיפור ולחקור עליהם: מי מתעניין בבעלי חיים? מי מתעניין יותר בפסלים או במפות?
הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת
לָמָּה הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת? – אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, הכנרת נהדרת? מה הייתם רוצים לדעת על הכנרת? היכן היא נמצאת? מה חשיבותה? למה קוראים לה כך? אילו יישובים נמצאים על חופיה? אילו שירים ויצירות נוצרו בהשראתה?
כדאי לחשוב יחד איפה כדאי לחפש מידע ולצאת לתהליך של חֵקר.
יוֹם כִּנֶּרֶת – ניתן ליצור את הכנרת באמצעים מגוונים, למשל: לפרוס מצנח בצורה שתזכיר את הכנרת ו"לשחות" בתוכו, לשיר שירים שקשורים לכנרת, וביום חם – להשתעשע בפעילויות מים.
לְהַעֲשָׁרָה – שביל סובב כנרת, שירי לי, כנרת, נגן לי, ירדן
שם הרי גולן, קסם על ים כנרת
6 דברים שלא ידעתם על הכנרת, אתר טיולי
מִשְׁפָּחוֹת מְטַיְּלוֹת
בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהילדים ומשפחותיהם להביא תמונות מטיולים בארץ. אפשר לבדוק אם האתרים שבתמונות מוזכרים בסיפור ולהשוות בין התמונות ובין האיורים. אפשר לשלב את התמונות ב"לוח טיולים" או סביב המפה, כל אחת במקום שבו נעשה הטיול.
לְהַכִּיר אֶת הַסְּבִיבָה – ניתן להתמקד במקומות אהובים בשכונה או במקומות בעלי ערך, כמו הבית של סבא וסבתא.
קֶשֶׁר עִם הַבַּיִת – תוכלו להזמין את המשפחות לחפש את ה"טיול שלהם" בלוח. אפשר גם לאגד את התמונות ל"ספר הטיולים של ילדי הגן" ולשלוח אותו מודפס או מקוון לבני הבית.
אֲנַחְנוּ עַל הַמַּפָּה
איורי מסלול הטיול המשפחתי מזכירים מפה. כדאי להציג לילדים מפה ולאפשר להם להשוות בינה ובין האיורים.
תוכלו לשאול: אילו ערים אתם מכירים? אולי סבא, סבתא או הדודים גרים בעיר אחרת? מי היה פעם בים? בנמֵל? בספארי? בחרמון? בירושלים? באילת? – את כל אלה אפשר לפגוש במפה! אפשר להתחיל בהיכרות עם מקומות הקרובים לילדים ומשם לעבור לאתרים מרוחקים, להסביר למה המפה משמשת ולהתייחס לצבעים ולמושגי מרחב בה; כדאי להציג את הימים ומִקְוֵוי המים הצבועים בכחול ולספר עליהם: הכנרת, הים התיכון, ים המלח; ניתן לשלב מושגי מרחב מוכרים: ההר הגבוה בישראל, המקום הנמוך בעולם.
וְהֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים? – תוכלו לחקור היכן במפה נמצאים הגן והבית, והיכן נמצאים בה המקומות שהמשפחה בסיפור טיילה בהם.
בְּתֹם הַשִּׂיחַ וְהַפְּעִילוּת – כדאי לתלות את המפה ולהשאיר בסמוך לה עותק מהספר.
לְהַעֲשָׁרָה – מפת השכונה – שיחה בעקבות טיול בשכונה
גַּנָּנוֹת מִסְפָּרוֹת – מפות, אבני דרך – גן תמר
החוברת "גיאומטריה זה משחק ילדים"
מפה אטלס וגלובוס, מערך השידורים הלאומי
גן הילדים על המפה – פעילויות עם מפת ארץ ישראל
שבעים מזוודות מטיילות
חַי, צוֹמֵחַ, דּוֹמֵם
לאחר התבוננות באיורים וחקר הנופים, הצמחים והאתרים אפשר לחפש תצלומים של הפרטים הללו ולהשוות ביניהם. אפשר למיין לשלוש קטגוריות: חי, צומח ודומם, ולשחק במשחק ניחושים: בכל סבב הגננת תתאר פריט מאחת הקטגוריות, והילדות וילדים יאתרו אותו בין איורי הספר. בהמשך אפשר להזמין ילדים לתאר את הפרטים.
וּמַהוּ הַמֶּסֶר הַסָּמוּי?
לֵהָנוֹת מֵהַדֶּרֶךְ – המשפחה נהנית, אך הילדה מתחילה ליהנות מהחוויה רק כשמתקרבים לכנרת.
מֶסֶר עַל הַדֶּרֶךְ – הסיפור נע בין השתוקקות להתמקדות ובין ההצעה העדינה העולה מבין השורות: לנסות ליהנות גם מההפתעות והחוויות שבדרך.
נִתָּן לַחְזֹר לַסִּפּוּר שׁוּב וָשׁוּב וּלְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּחַיֵּי הַגַּן בתהליכים קבוצתיים או אישיים: כשמעוניינים להאיר את הדרך, ולא רק את התוצאה; ככלי לעידוד במצבים שבהם ילדים נמנעים מפעילויות, מכיוון שהם מתמקדים ברצונם האישי ומתקשים להשתלב בשגרת היום; כעֵזר וחיזוק לילדים שחווים חוויה שונה מהחוויה הכללית. הספר מעניק לגיטימציה לתשוקה, לבחירה ולחוויה אישית השונה מחוויית הכלל.
מָה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ הַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתָנוּ?
אפשר להציע לילדות ולילדים להוסיף את היישוב שלהם לביקור של המשפחה המטיילת, לחשוב יחד מה מיוחד ביישוב שבו הם גרים, לצייר או לצלם אתרים ביישוב ולהוסיף אותם לסֵפר ולשער מה המשפחה הייתה אומרת על הביקור.
עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית
בהצעות למשפחות שבסוף הספר יש טיפ לקריאה משפחתית. כדאי להביא זאת לידיעת ההורים ולשתף אותם במידע על הספר, המתאר חוויות המוכרות למשפחות רבות.
שיחה – סיפור "מפעם"
בעקבות הקריאה בספר תוכלו להעלות זיכרונות ולספר סיפורים "מפעם" – סיפור מילדותכם, ההורים, או סיפור שיספרו סבא או סבתא על ימים רחוקים.
האזינו לסיפור "שקית של געגוע"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שקית של געגוע", מאת: רות קלדרון | איורים: תמר לב | הוצאת ידיעות ספרים (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
איך גדלנו!
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
עוגת תפוזים
רוצים להכין עוגה? – הצטיידו בשתי ביצים, שליש כוס סוכר, שליש כוס שמן, חצי כוס מיץ תפוזים טרי, כוס קמח (או תחליף) וכפית אבקת אפייה. אפשר להוסיף קליפה מגורדת מחצי תפוז.
ערבבו את החומרים לפי הסדר והכניסו לחצי שעה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. בתיאבון!
מפגש ושיחה בגן
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
העשרה – פעילויות לט"ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים
שירים לט"ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "
"קְרִידָה דֶּל פַּאפָּא"
מִגְוַן שָׂפוֹת
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
הַתַּפּוּז – נָעִים לְהַכִּיר!
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
"אֲנִי חָדָשׁ בָּאָרֶץ"
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.

דף עם דמויות הסיפור להורדה וצביעה!
העמיקו יחד עם הפעוטות את חוויית הקריאה המשותפות בעזרת המחשות! יחד עם הפעוטות תוכלו לצבוע את דמויות הספר ולהעיר אותן לחיים
🖨️ הדפיסו
✍️ צבעו
✂️ גזרו
❤️ הדביקו על מקלות גלידה ושחקו עם הדמויות שיצרתם!
האזינו לסיפור "קבלת שבת ביער"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "קבלת שבת ביער", מאת: אורית רז | איורים: שחר קובר | הוצאת: כנרת (קטנטנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

קוראים יחד
תוכלו לעודד את הפעוטות להצטרף לקריאת הסיפור באופן פעיל. הם יכולים להשלים מילים חורזות, ללוות את השיחה בין החיות בהבעות פנים ובתנועות ידיים מתאימות ולהשמיע את הקולות של החיות המופיעות בסיפור.

לקראת שבת
אפשר לשאול את הפעוטות: מה אתם אוהבים לעשות בשבת? אם נהוגות במשפחה הכנות מיוחדות לשבת, כדאי לספר עליהן ולשתף בהן את הפעוט או הפעוטה.

איפה החיות?
בספר מופיעים דבורה, צב, נמלה, תרנגולת, פרה וארנב. כדאי לבקש מהפעוטות לזהות את החיות השונות באיורים שבספר ולהוסיף לכל בעל חיים את הקול הייחודי לו או פרט אופייני אחר: הדבורה מזמזמת, הארנב מקפץ, הצב זוחל לאיטו, והפרה גועה.

ועכשיו – צב!
איך מכינים צב בעזרת כף היד? סוגרים את כף היד לאגרוף ומחביאים בתוכו את האגודל. קוראים לצב לצאת, מוציאים את האגודל ומנופפים בו לשלום. אפשר ליצור חבורה של צבים בעזרת כל כפות הידיים שבבית. אפשר גם להיות צבים בעצמכם ולטייל באיטיות על ארבע. התעייפתם? היכנסו לנוח ב"בית" שלכם.

מפגש ושיחה במעון
קוראים יחד – כדי שהפעוטות יצליחו לעקוב אחרי הסיפור, חשוב להצביע על האיורים, לשנות את הקול על פי החיה המדברת וללוות את הסיפור בקולות שהיא משמיעה. הפסקול המלווה את הסיפור מדגים כיצד לקרוא את הסיפור במגוון קולות.
איורים – כדאי להציע לפעוטות להתבונן באיורים ולהצביע על החיות השונות: איפה התרנגולת? היכן הצב?
בסיום הסיפור תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות במעון לקראת סיום השבוע וקבלת השבת: מה אנחנו עושים במעון בקבלת שבת? כיצד אנחנו מתכוננים לקבלת שבת? מה אתם אוהבים בקבלת השבת שלנו?
מומלץ לשלב את הסיפור בקבלת שבת במעון.
קישורים מומלצים בנושא שבת:
מחרוזת שירי שבת – הופ ילדות ישראלית
אמבטיה לשבתיה – ספר של ספריית פיג'מה לקטנטנים

מכירים חיות
ניתן להתאים בין כל חיה ובין הקול שהיא משמיעה, מקום המגורים שלה והתוצרת שלה.
לדוגמה:
חיה | הקול | מקום מגורים | תוצרת |
פרה | מוּ מוּ מוּ | רפת | חלב |
תרנגולת | קוּקוּרִיקוּ | לול | ביצים |
דבורה | זוּם זוּם | כוורת | דבש |
כדאי להקנות את הידע בהדרגה: קודם להתאים בין החיה לקול שלה ולאחר מכן להוסיף התאמות נוספות, על פי היכולות והסבלנות של הפעוטות.
משחקי התאמה – ניתן ליצור משחקי לוטו שבהם מתאימים בין תמונות של חיות לתמונות של מקומות מגורים, וליצור יצירות בהשראת בעלי החיים, התוצרת ומקומות המגורים שלהם.

הבית שלי
היכן גר הצב? היכן גרים הפעוטות?
תוכלו להזמין את הפעוטות לספר על הבית שלהם.
קשר עם הבית – ניתן לבקש מההורים לשלוח תמונה של בֵּית המשפחה או של חדר אהוב במיוחד על הפעוט ולהציג את התמונות בתערוכה.

משחקי צבים
צב מֵציץ ממַצְנֵחַ – כל הפעוטות מתחבאים תחת מצנח, ובכל פעם שקוראים בשם של פעוט או פעוטה, הם מוציאים את הראש.
מה יֵצא עכשיו? – הפעוטות שוכבים בכיתת המעון בתנוחה של עוּבּר ובכל פעם מוציאים יד, רגל או איבר אחר בגוף בתגובה לקריאה של המטפלת, "איפה היד?", "איפה הרגל?" וכיוצ"ב.
שירי צבים – מוזמנים להאזין, להתנועע או ליצור בעזרת שירי משחק על צבים:
דתיה בן דור – צב צב צב צא צא צא (מתוך "דגדוגים")

חיות ותנועות
הפעוטות יכולים לנוע בכיתת המעון כמו חיות:
לנפנף ידיים לצדדים ו"לעוף" כמו דבורים,
ללכת לאט כמו צב,
ללכת בכבדות כמו פרה,
לנוע במהירות כמו הנמלה החרוצה.

המחשה
כדאי להמחיש את הסיפור בעזרת בובות גרב של החיות שבסיפור והשמעת קולות שונים.
סרטון המחשה – המזוודה של טליה – טליה פרל – קבלת שבת ביער
מילות מפתח
קבלת שבת
סבלנות, צב-לנות
בעלי חיים
מגורי בעלי חיים
תוצרת בעלי חיים: דבש, ביצים, חלב
גם אנחנו יכולים לעזור!
מה הפעוטות יכולים לעשות בבית? הרבה דברים! אפשר להניח כוסות על שולחן האוכל, לטאטא במטאטא קטן, להאכיל את חיית המחמד וגם… לכבד בעוגיות. כדאי לשוחח ולהציג במה הפעוט או הפעוטה מסייעים בבית, ובמה עוד הם רוצים ויכולים להשתתף.
מי במשפחה?
הילד בסיפור מחלק עוגיות לבני המשפחה שלו: סבתא, דוד, אחות, בת דוד. ומיהם בני המשפחה שלכם? אפשר לספר על בני המשפחה, לומר את שמם ואת תפקידם: "סבתא ברכה", "דוד ברוך", ולהיעזר בתמונות משפחתיות.
מכינים כיבוד יחד!
גם אתם יכולים להכין כיבוד יחד, כמו: כדורי שוקולד, צלחת עם פירות, או מלפפון פרוס לפרוסות – תוכלו גם להכין כיבוד "בכאילו" מפלסטלינה ולחלק לבובות שבבית.
משחק – לסבתא היו עוגיות...
מכירים את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה?" באופן דומה ניתן לשחק במשחק "לילד היו עוגיות", שבו הפעוט פותח את כף ידו וההורה מתחיל לספר: "לילד היו עוגיות, נתן לסבתא (מחזיקים את האגודל), נתן לדוד (מחזיקים את האצבע)…" וכך מונים את האצבעות ולכל אצבע נותנים "דמות". למי תיתנו את העוגייה האחרונה?
מפגש ושיחה במעון
קוראים יחד
הפעוט שבספר מחלק את העוגיות, וכך נשארות בצלחת פחות ופחות עוגיות. כשתגיעו לעוגייה האחרונה, תוכלו לעצור ולשאול את הפעוטות: מה הילד יעשה עם העוגייה האחרונה?
הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות יכירו את הסיפור ויוכלו להגיד איתכם מה אומר כל אחד מבני המשפחה.
לחלוק ולשתף
לא קל לפעוטות בגיל הזה לשתף במה ששייך להם, ואכן, היכולת לתת ולחלוק עם אחרים היא יכולת שמתפתחת עם השנים.
הסיפור מספק הזדמנות לשוחח על מה שהילד עשה ולהעצים אותו:
"הילד חילק עוגייה לכל אחד מבני ובנות המשפחה. איזה יופי!"
הילד ראה שגם אמא רוצה עוגייה, אז הוא חילק אותה לשניים. בטח אמא מאוד שָׂמחה".
תוכלו לחזק יכולת זו בחיי היומיום במעון על פי ההתפתחות של כל אחד ואחת, מבלי לדרוש מהפעוטות שיתוף שהם עוד לא מסוגלים לו:
– נעודד את הפעוטות לשתף אחרים במשחק אהוב: לשחק יחד או לפי תור.
– ניתן לפעוטות לחלק פרי או ירק ונעודד אותם במילים טובות.
אנחנו סופרים
כמה עוגיות יש בצלחת? כמה עוגיות נשארו? התבוננו באיורים שבספר וסִפרו עם הפעוטות את העוגיות שבכל עמוד.
מי עוזר לי?
הילד שבסיפור עוזר לאמא להכין עוגיות.
איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור במעון?
– קובעים בכל יום מי הפעוט או הפעוטה שיהיו "העוזרים המיוחדים של היום".
– מחליטים באילו פעילויות הפעוטות יכולים לעזור. חלוקת כלֵי נגינה, ספרים או משחקים, טאטוא של המעון ועריכת שולחן הן כמה דוגמאות.
מי במשפחה?
בסיפור מוזכרים בני משפחה שונים, וכל אחד מהם עושה דבר-מה: קורא עיתון, קוראת ספר, רוקדת…
תוכלו לנקוב בתואר של כל אחד מבני המשפחה: "זו סבתא", "זה דוד", "זו אחות", ולספר מה כל אחד מהם עושה.
קשר עם הבית – תוכלו לבקש מכל משפחה להביא תמונות משפחתיות ולספר עליהן: מי בתמונה? מה הם עושים?
המחשה
מכינים מגש עם עוגיות אמיתיות או "בכאילו", מספרים את הסיפור ובכל פעם מחלקים את העוגיות לפעוטות עד שנשארת עוגייה אחת אחרונה.
מה עושים איתה? חוצים לשניים ומאכילים זה את זה.
המחשה מוכנה נמצאת בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים.
מילות מפתח
בני משפחה: אמא, סבתא, דוד, בת דוד, אחות
לעזור
לחלק
לתת
לספור עד ארבע
חשוב לדעת!
טוב וחשוב לחלוק עם אחרים אולם יש להיזהר כשמדובר במאכלים. זאת משום שישנם פעוטות בעלי אלרגיה מסכנת חיים לחלק מהמאכלים.
בתיאבון, בשמחה ו-בזהירות….!
שירים לכל עת
הספר הוא מתנה שיכולה ללוות אתכם כמשפחה לאורך כל השנה: בימי חג ובשינויי עונות, עם בוא הסתיו ולקראת חגיגת יום הולדת. בכל פעם תוכלו לבחור שיר המתאים לעונה או לחג שבפתח, לקרוא ביחד, להביט באיורים, לשיר ולחגוג.
שירים ואיורים
קִראו יחד את השירים והתבוננו באיורים. אֵילו איורים מושכים את תשומת הלב של הילדים?
אפשר לבחון יחד מה רואים באיור ואֵילו פרטים מופיעים בו.
מילים ומנגינות
רבים מהשירים בספר הולחנו. תוכלו לקחת תוף מִריָם, כפות עץ או מִכסים של סירים, וללוות את השירה בנגינה ובריקוד. לאחר שהילדים יכירו את השירים, תוכלו לשחק במשחק ניחושים: הַתחילו לזמזם את המנגינה והַציעו לילדים לנחש את ההמשך ולהצטרף אליכם.
מה מסתתר באיור
פותחים את הספר באופן מקרי או בשיר אהוב, וכל אחד בתורו מציין פריט שאותו שאר המשתתפים מנסים? למצוא באיור: היכן מצויר בית עם גג אדום? איפה מופיע רימון, והיכן נמצאים הליצנים?
מפגש ושיחה במעון
שרים יחד בחגים ובעונות
הספר "אני בחגים ובעונות" הוא ספר הכולל שירים על חגים, על עונות, על מסיבות ועל אירועים מיוחדים. הוא יכול ללוות את העשייה במעון לאורך כל השנה, גם לאחר שהספרים חולקו למשפחות: באמצעות העותקים שבכיתה אפשר לקרוא ולשיר שיר המתאר את החורף, את יום ההולדת או את חג השבועות בליווי תנועות, כלי נגינה ואביזרים מתאימים.
איך לקרוא שיר? – כדאי לבחור שירים הקשורים לתקופת השנה הרלוונטית: ימי הקיץ, קבלת השבת, חג הפסח… מומלץ לחזור על השירים כמה וכמה פעמים, בהתחלה לקרוא אותם ולהתייחס לאיורים ולאחר מכן לצרף את המנגינה. הפעוטות נהנים לחזור על שיר מוכר שוב ושוב. חזרה כזו עוזרת להם ללמוד בהנאה.
מתבוננים באיורים
התבוננות באיורים היא חלק מקריאת השיר. כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצה, כך שכל אחד ואחת מחזיקים בידם עותק של הספר.
הַזמינו אותם להתבונן באיורים ובקשו מהם לספר מה קורה בהם.
תוכלו לשאול על פרטים באיור: היכן הציפור? מה הילדים מחזיקים? ולאחר מכן לפנות לשאלות שקשורות לתוכן: למה הילדים רוקדים? למה המשפחה קוראת בספר? האם הילדה שמחה? למה?
שיר וחוויה
בעקבות השירים תוכלו לעשות פעילויות חווייתיות עם הפעוטות:
השיר "הרוח השובב" מאת דתיה בן דור – יוצרים רוח ליד חפצים קלים, כמו מטפחת, דפים או בגד, על ידי נפנוף בקרטון, הפעלת מאוורר או נשיפת אוויר מהפה.
השיר "ביכורים" מאת פניה בֶּרְגְשְׁטֵין – בוחרים מה להכניס לסל הביכורים ומקשטים אותו בחומרים מהטבע, כמו עלים או פרחים.
השיר "קרטיב" מאת נעמי בן גור – מכינים יחד קרטיבים, מכניסים למקפיא של הגן ולמוחרת מלקקים יחד!
בזמן הפעילויות אפשר להשמיע את השירים ברקע.
ספר השירים שלנו
תוכלו להכין במעון אוסף שירים אהובים שאותו יהיה ניתן להעניק כמתנת סוף שנה. תוכלו לכלול בו שירים אהובים שאתם שרים לקראת שבת, לקראת החגים ובחיי היום-יום במעון.
תוכלו לתת לפעוטות לקשט את עמודי השירים ולהדביק תמונות של הילדים והילדות.
ניתן לצרף לָאוסף את פסקול השירים להנאת הפעוטות ובני המשפחה.
המחשה
כל שיר ניתן להמחשה באמצעות תנועות, חפצים או תמונות:
השיר "זרת לשלום" מאת רפאל סַפּוֹרְטָה: הפעוטות מרימים את הזרת ועושים "שולם שולם לעולם".
השיר "ליצנים" מאת אהרון שֶׁפי – רוקדים בעליזות לצלילי השיר. בבית השני מאיטים את קצב הריקוד כדי להמחיש כמה קשה לרקוד אחרי זלילת אוזני המן.
קשר עם הבית
מומלץ להודיע למשפחות על הספר החדש שהגיע, ועל כך שהוא יכול לשמש את המשפחה כולה לאורך השנה ובשנים הבאות. כדאי גם לשלוח תמונות מהקריאה המשותפת ומפעילויות בעקבות השירים. אפשר לצרף קישורים לשירים כדי שהמשפחות יוכלו לשיר יחד וליהנות.
קשר עם משפחות עולים – מומלץ לצרף למשפחות העולים פסקול של השירים, ואפשר לשקול פגישות משותפות של לימוד שירים.
משוחחים
איך אתם מתכוננים לפסח? האם יש מנהג משפחתי שעובר אצלכם מדור לדור? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים. סַפּרו להם כיצד אתם, ההורים, חגגתם את פסח בילדותכם, ושתפו אותם במנהג או בסיפור משפחתי שמלווים אתכם משנים עברו.
סיפורו של כלי
האם יש לכם בבית כלי שקשור לפסח? התבוננו בו יחד וסַפּרו את הסיפור שלו: מהיכן הגיע? מדוע הוא נשמר במשפחה? מה השימוש שלו בחג הפסח?
איורים מספרים
מה מספרים האיורים שבסיפור? האם הם עוזרים לכם לדמיין כיצד חיו וורקיטו ואלמז באתיופיה? תוכלו לבחור איור כלשהו, התבוננו בו וסַפּרו: עם איזו דמות הייתם רוצים לשוחח? מה הייתם שואלים אותה? האם הייתם רוצים להצטרף אליה?
מתחדשים
בעקבות הסיפור של וורקיטו, תוכלו לחדש פריטים אהובים שהתיישנו: לצייר על חולצה, לצבוע כובע, לכסות עציץ ישן בפסיפס, לקשט כלי מטבח או ליצור מכלי שבור חפץ חדש לגמרי. האם אתם אוהבים את התוצאה?
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור – קהילת ביתא ישראל
חשוב לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על הרקע לסיפור המתרחש באתיופיה ולספר על קהילת ביתא ישראל, על התרבות שלה ועל המנהגים השונים של אנשי הקהילה בכלל ועל אלו הקשורים לפסח בפרט.
העשרה – כך חגגנו פסח באתיופיה
זיכרונות מאתיופיה – באיוש מנגסטו, דקה 1:07:36
אחרי קריאת הסיפור –
לפניכם כמה הצעות. כדאי לבחור את המתאימות ביותר לכיתתכם:
מתכוננים לפסח – מה אתם עושים לפני פסח? כיצד אתם מתכוננים לחג? כיצד וורקיטו ובני משפחתה מתכוננים לחג? במה ההכנות דומות לשלכם, ובמה הן שונות? כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לשאול את ההורים על ההכנות לחג ולבקש מהם לשתף בזיכרונותיהם מההכנות ומהחג עצמו בהיותם ילדים.
מדור לדור – האם יש חפצים שעוברים אצלכם במשפחה מדור לדור וקשורים לפסח? ניתן להביא לכיתה את החפצים או תצלומים שלהם, לשתף בהגדות משפחתיות מיוחדות ולספר את הסיפור העומד מאחוריהם.
לרשותכם:
תבנית מעוצבת להכנת ספר משפחה ובו סיפורים מדור לדור
"לשבור את הכלים" – ניתן להציג את הביטוי, לשאול: מתי שוברים את הכלים? לשוחח על המשמעות המטפורית שלו: לשנות את מה שהיה נהוג עד עכשיו, ולדבר על משמעותו בסיפור: לקראת פסח שוברים כלים מחרס ומכינים חדשים.
חפץ אהוב – כדאי לשאול: האם גם לכם יש חפץ שאתם קשורים אליו במשך שנים? תוכלו לעמוד על ההבדל בין התגובה של וורטיקו לזו של דודתה בֵּלַיְינֶשׁ על שבירת הכלים: מה הדגישה כל אחת מהן? ומה דעתכם?
תאמין שאפשר לתקן – תוכלו לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על כל אותן הפעמים שדברים נשברו או התקלקלו ועל האפשרות לתקן ולהתחיל מחדש, לפעמים אפילו בצורה טובה יותר.
לעזור ולעודד – אפשר לדבר על דמותה של הדודה אַלְמָז כדמות מבוגרת מכילה ומעודדת. ניתן לשאול את הילדים: למה, לדעתכם, היא לא כעסה על וורטיקו? איך היא עזרה לה להתמודד עם הקושי? האם תוכלו לשתף במקרה שקרה לכם ובו אדם מבוגר עודד אתכם וסייע לכם?
פסח והתחדשות – פסח הוא זמן של התחדשות. הוא נקרא גם "חג האביב" ונחגג בעת פריחה והתחדשות של הטבע. כדאי לערוך דיון ולשאול: מה מתחדש בטבע בעונה זו של השנה? פסח הוא חג שעובר מדור לדור. אם כן, כיצד הוא מתחדש? מה אנחנו עושים ומרגישים בתקופה זו של השנה?
ההצעות לשיחה מתאימות גם ללימוד מרחוק.
ספרים בנושאים קרובים:
איורים מספרים
כדאי להזמין את התלמידים ואת התלמידות להתבונן באיורים, לספר על איור שנוגע לליבם במיוחד ולהסביר מדוע בחרו בו.
תוכלו גם לבקש מהם לחזור ולשחזר את רצף הסיפור במילים שלהם בעזרת האיורים.
כדאי להתעכב על הפרטים מחיי קהילת ביתא ישראל שמופיעים באיורים ולבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר פרטים שהיו מוכרים להם ופרטים חדשים שמהם למדו על חיי הקהילה.
בלמידה מרחוק יוכלו התלמידים והתלמידות לדפדף בספר ולהקליט את עצמם מספרים את הסיפור במילים שלהם.
אומנות – כדאי לעודד את הילדים והילדות למצוא פרטי אומנות באיורים, רקמות וקדרות, למשל. מכאן אפשר להרחיב להיכרות עם האומנות של קהילת ביתא ישראל וליצור בהשראתה.
להעשרה – קדרות ביתא ישראל, ויקיפדיה
אלמז – עידוד וקידום אומנים יוצאי אתיופיה
סדנה לאומנויות יוצאי אתיופיה, מרכז כיוונים באר שבע, בפייסבוק
הכול על הכלי
הכלי של וורקיטו
הכלי שוורקיטו יצרה מתואר בסיפור בפרוטרוט. תוכלו לחזור ולקרוא את התיאור ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות לדמיין את המראה שלו ולנסות לצייר או לפסל אותו מחֵמר. כדאי להתייחס לאופן יצירת הכלי: חומר שניתן לרסק ולעצב מחדש כחלק מהכנת כלים לפסח בעדת ביתא ישראל. מכאן ניתן להתייחס גם לאופני הכשרת כלים לפסח.
בהמשך, באפשרות התלמידים והתלמידות להוסיף בועת דיבור לכלי שיצרו ולכתוב מה, לדעתם, אומר הכלי לוורקיטו.
הכלי שלי
לקראת החג התלמידים והתלמידות יכולים ליצור מחֵמר כלי משלהם. את הכלים ניתן להציג בתערוכה ולאחר מכן לקחת אןתם הביתה.
בלמידה מרחוק ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתכנן כלי מיוחד לפסח ולשתף את הכיתה בכלי שתכננו: למה הוא נועד? ממה הוא עשוי? באילו קישוטים הוא מקושט?
משחק – נחשו מהו הכלי – ילד מביא חפץ אהוב לכיתה, אך לא מראה אותו לחבריו, אלא מתאר אותו. התלמידים והתלמידות צריכים לצייר אותו לפי התיאור או לנחש מהו בעזרת 21 שאלות מאתרות.
מתאים גם ללמידה מרחוק.
פינת תיאור החפצים – ניתן להכין בכיתה פינת מילים מתארות שיעזרו בתיאור חפצים שונים. אפשר למיין את המילים המתארות לגודל, לחומר, למרקם, לשימוש או לזמן השימוש.
משמעות השמות
"ווֹרְקִיטוּ" הוא שם באמהרית שמשמעותו "זהב שלי". פירוש השם "אַלְמָז" הוא "יהלום". תוכלו לשוחח על כך עם התלמידים והתלמידות ולהזמין אותם לספר על משמעות השמות שלהם.
קשר עם קהילת הכיתה
סיפור העלייה לישראל של קהילת ביתא ישראל – סִרקו את קוד ה-QR, צפו בסרטון ושתפו את המשפחות.
האזינו לסיפור "סתם שדה ריק"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סתם שדה ריק", מאת: תמר וייס-גבאי | איורים: בלה פוטשבוצקי | הוצאת: כנרת (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
שיחה – מה זו התחשבות?
"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.
הזמנה לתצפית
מוזמנים לצאת לתצפית על פיסת טבע בסביבה: גינה בקרבת הבית, שדה, חצר או אדנית במרפסת. מה תגלו אם תשבו בשקט ותתבוננו? מומלץ להצטייד בזכוכית מגדלת.
לומדים זה מזה
מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים? כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.
תופסים צבעים
השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.
מפגש ושיחה בגן
הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.
אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?
בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?
שומרים על הטבע
לאחר קריאת הסיפור ועיון משותף באיורים כדאי לשאול:
איפה יש פיסת טבע באזור שלנו?
מה אתם אוהבים לעשות בטבע?
איך שומרים על הטבע?
בעקבות השיחה ילדי הגן יכולים להכין כרזה שמתייחסת לפעולות שכדאי לעשות בטבע ולפעולות שיש להימנע מהן.
העשרה – דרך כערך – יציאה למרחב הסביבתי כפעילות שבשגרה
טבע עירוני – עמק הצבאים, פארק טבע עירוני , טבע עירוני תל-אביב-יפו
טבע עירוני כפר סבא" ,טבע עירוני בירושלים – תערוכה
ספרים בנושא שמירת הטבע והקשר לטבע – הטיול הקטן, איך זה להיות עץ, האיש שאהב עצים, סיפור על גשם, שלג של סביונים
מְאמצים טבע
בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:
חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.
יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.
יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.
שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.
הכנת שלט – אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.
העשרה – רגעי קסם ביער – אימוץ שטח טבעי בסמוך לגן
בית גידול לחיות
בית גידול – הסביבה הטבעית של בעלי חיים וצמחים
כדאי להכיר בעלי חיים ואת סביבת הגידול שלהם: מדוע מתאים לדג לחיות בים? ומדוע הגמל חי במדבר? מה יקרה לחיה אם יעבירו אותה לסביבה שהיא לא רגילה לחיות בה?
בעקבות השיחה ניתן לשחק משחקי התאמה וזיכרון של חיות ובתי הגידול שלהן.
העשרה – בתי גידול נדירים, החברה להגנת הטבע
איור מדעי
מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?
אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.
להעשרה – השידור מיקוד התבוננות ואיור חווייתי בטבע, "אקדמיה ברשת", שבו רן לוי-יממורי מדגים תהליך של התבוננות וציור בגן ובטבע.
מי עבר כאן?
הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.
אני רואה בעיני הקטנה
הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.
סיפורי מסלול
אפשר להציע לילדי הגן לבחור מסלולים שונים בדרכם אל הגן ולמפות את המסלולים.
מפה – אפשר להזמין את הילדים ואת הילדות ליצור מפה של חצר הגן בדומה לאיור שבספר.
מסלולים – כדאי לבחור מסלולים ולשחק במשחקים שמשלבים הליכה במסלול, לדוגמה "מחפשים את המטמון".
להשראה – השידור סימני דרך במאגר ההקלטות במרחב הפדגוגי
גשר לקשר
תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?
כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?
מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.
לצפייה – בעלי חיים במעבר אקולוגי מעל כביש 70
אפשר להכיר לילדים ולילדות סיפורים ושירים העוסקים בגשרים:
שירים – כל העולם כולו גשר צר מאוד, בְּנו גשר מזהב, גשר אביניון
אפשר להציג לפניהם גם גשרים מיוחדים: להכיר גשרים מיוחדים מהעולם.
משוחחים
האם גם אתם, כמו האורן, מרגישים לפעמים שאתם לבד? האם ראיתם פעם ילד או ילדה שנראו לכם קצת בודדים? תוכלו לשוחח על התחושה הזאת של 'להיות לבד' ועל מה שאפשר לעשות כשאנחנו – או מי שבסביבתנו – מרגישים כך.
כמה מילים על אורנים
"אורן ירושלים", מין עץ האורן הגדל בישראל, נפוץ באזור הכרמל והרי יהודה. עם התחדשות היישוב, החלו לטעת בארץ יערות אורן נרחבים. עץ האורן מכיל שרף ובאביב הוא פורח באצטרובלים צפופים. רוצים לדעת עוד על עץ האורן? חפשו במרשתת תצלומים ומידע.
הפרק הבא
מה יקרה לאחר שיצמחו העצים ויהיו ליער? האם הם יהיו חברים של האורן? האם יגיעו עוד חברים לבקר? ומה יעשו הילדים ביער החדש? – תוכלו לספר מה יהיה הפרק הבא, להמחיז או לצייר יחד.
משחק – מי אני?
האם אני רוח נושבת? גשם מטפטף? ואולי ארנבת שמקפצת? אפשר לשחק במשחק פנטומימה: כל אחד ואחת מהמשתתפים מציגים בתורם דמות מהסיפור והאחרים צריכים לנחש מי הדמות.
איך מאמצים עץ?
אפשר לבחור עץ מבין העצים שבסביבה ולטפל בו: לנקות סביבו, לפרוס תחתיו מחצלת, ולעקוב אחר בעלי החיים הקטנים שבסביבתו. אם תתבוננו בו היטב, אולי תצליחו לראות שהוא מחייך.
מפגש ושיחה בגן
הטרמה לסיפור
אפשר להביא למפגש ענף של עץ אורן, אצטרובל או תצלום של עץ אורן, ולספר על עץ האורן. במידת האפשר רצוי לצאת למרחבי החיים: להתבונן בעץ האורן ולחוש את הגזע שלו, את הענפים, את הפירות ואת המחטים.
חשוב: יש לשים לב כי האורן אינו נגוע בזחל תהלוכן האורן.
מידע על בטיחות וזהירות מפני זחל תהלוכן האורן בחוזר משרד החינוך.
נספר כי המועד המתקרב אלינו הוא ט"ו בשבט, ובו נהוג לחגוג את יום ההולדת לאילנות. אפשר לבקש מהילדים והילדות לשער איך חוגגים יום הולדת לאילנות ומדוע.
להעשרה: מחרוזת שירי ט"ו בשבט
במהלך ההקראה
כדאי לעצור את הסיפור באחת הפעמים שהאורן מבקש מחבריו להיות איתו, ולשאול: מה אתם חושבים – האם החבר יסכים לבוא ולהיות איתו?
לצפייה ולהאזנה: סרטון סיפור האורן הבודד
כישורי חיים
שיחה – מהי בדידות – המילה "בודד" מתייחסת להרגשה של האדם כאשר הוא לבדו.
בעקבות הסיפור ניתן להרחיב את השיח על תחושת הבדידות:
למה האורן היה עצוב?
מה הוא רצה?
האם גם אתם מרגישים לפעמים בודדים?
האם לפעמים זה גם יכול להיות נעים להיות לבד?
תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשותיהם וגם לעודד תשומת לב לאחר: ראיתם פעם ילד שהיה נראה לכם בודד?
כיצד לדעתכם הוא הרגיש?
כיצד ניתן לסייע לו?
הצעה: ספסל חברים
להקצות מרחב בגן שאליו יוכל לגשת כל מי שמרגיש לבד ורוצה לשחק עם חבר או חברה. נעודד ילדים להזמין חבר שנמצא בספסל החברות להצטרף למשחק. ספסל החברים יכול, בנוסף, לסייע לגננת לקבל אינדיקציה נוספת על ילדים שמרגישים בודדים.
איך 'נולד' אורן?
כך שתיל נולד – היכרות בתמונות עם שלבי צמיחתו של האורן משלב הזרע ועד שהופך לשתיל (אתר קק"ל לצעירים).
האורן בודד?
הסופר יהודה פרדיס משתמש ב'האנשה', ומייחס לעץ תכונות אנושיות בכך שמציג את תחושת הבדידות של העץ.
בשיר "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור מציגה המשוררת עץ בעל נקודת מבט שונה על עצמו, שממנה הוא "מצליח" להתבונן על חצי הכוס המלאה במצבו, למרות היותו נטוע לבד במקומו.
ניתן להקריא לילדים את השיר ולשוחח על נקודות המבט השונות של העצים בשתי היצירות. חשוב להעניק לגיטימציה לשתי נקודות המבט. כדאי לשוחח על כך שמצב אחד יכול לעורר אצל אנשים שונים רגשות שונים, וזה בסדר גמור!
הכרת המחזה
הסיפור "האורן הבודד" כתוב כמחזה. אפשר לחשוף את הילדים לסוגה הייחודית, ולהראות להם את הכיתוב בתחילת כל שורה שבו מופיע שם הדמות המדברת בסיפור.
התנסות בהצגה – אפשר להציע לילדים להעלות יחד הצגה: העלאת הצגה דורשת חשיבה משותפת, הכנות, יצירת תפאורה ואביזרים, עידוד בחירה של תפקידים כולל יצירת תפקידים נוספים מעבר לתפקידי הדמויות, לדוגמה: במאים, תפאורנים, מעצבי כרזות, מעצבי תלבושות, סדרנים ומוכרי כרטיסים. במהלך ההצגה אפשר לבחור קטעים מוזיקליים מתאימים
כגון 'החורף" מתוך היצירה 'ארבע העונות' שחיבר אנטוניו ויוואלדי.
הפעלת הדמיון – 'מה היה קורה אם…'
תוכלו לשוחח עם הילדים על אפשרויות אחרות להתפתחות העלילה ולהמחיז אותן.
מה היה קורה אם הרוח הייתה נשארת?
מה היה קורה אם הציפורים היו מסכימות לארח לאורן לחברה – מה הם היו אומרים זה לזה? מה הם היו עושים ביחד?
ניתן גם לחבר פרק המשך ולהמחיזו – מתי יחזרו הילדים?
מה יקרה לאחר שיטעו עצים נוספים?
להעשרה: הסרטון 'איך צומח מופע' מהמרחב הפדגוגי גנים
חינוך סביבתי
חשיבותו של העץ – בעקבות הסיפור ולכבוד ט"ו בשבט תוכלו לשוחח עם הילדים על מנהג נטיעת עצים: למה חשוב לנטוע עצים? איך העצים תורמים לבני האדם?
תוכלו להתייחס לשנת השמיטה שבה אנו נמצאים, באמצעות סיפורו של האורן הבודד.
להעשרה – חג לכל אילן – על ט"ו בשבט ומנהג נטיעת העצים באתר הצעירים של קק"ל
יום הולדת לאילנות
לוח השנה ככלי ארגוני – ט"ו בשבט, שחל בחמישה עשר בחודש שבט, יכול לזמן שיח ולמידה על לוח השנה ככלי לסימון מאורעות וארגון זמן. ניתן לסמן על הלוח בגן מועדים וחגים וגם את ימי ההולדת של הילדים וכך להיערך לקראתם. במקרה זה נציין את יום ההולדת לאילנות.
להעשרה: הסרטון 'משוחחים סביב לוח תכנון שנתי' במרחב הפדגוגי
דבורה עומר
הסופרת דבורה עומר (1932-2013) כתבה עשרות ספרים וסיפורים לפעוטות, לילדים ולבני הנעורים. היא החלה לכתוב כילדה והמשיכה לכתוב בבגרותה: "כשהפכתי למורה, התחלתי לכתוב לילדים ומאז פרסמתי ספרים רבים". לאחריו כתבה עומר ספרים היסטוריים לילדים, שעסקו בגיבורי הישוב העברי וכן ספרי הרפתקאות, דמיון, אגדות, בדיחות, וספרים על אתגרים בחיי ילדים ומתבגרים. דבורה עומר זכתה בפרסים רבים לספרות ולספרות ילדים, ובשנת 2006 היא קיבלה את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
משוחחים
בימי חג החנוכה נפגשים הורים וילדים, משפחות וחברים, בבית וגן וחוגגים יחד את חג האורות. לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן, או להכין יחד מאכל אהוב.
קופסת סתרים
רוצים קופסת סתרים משלכם? תוכלו לקחת קופסה מקרטון, לקשט אותה ולהחביא בה חפצים אהובים. מי יכול לנחש מה החבאתם? ומה החביאו שאר בני המשפחה בקופסה?
משחקים מחבואים
בעקבות הסיפור אפשר לשחק מחבואים ולחפש זה את זו. אפשר גם להחביא סביבון במקומות שונים בבית ולהכין חידות, חיצים או רמזים אחרים שיעזרו לגלות היכן הוא מסתתר.
כולנו סביבונים
כשהנרות דולקים לידנו וכשריח הסופגניות נישא באויר תוכלו להיות סביבונים בעצמכם. אפשר להיות 'סביבון צב' ולהסתובב לאט, אפשר להיות 'סביבון מטוס' – להסתובב ולפרוס ידיים לצדדים, אפשר להיות 'סביבון דוב' ולהסתובב בכבדות. ומה עוד?
מפגש ושיחה בגן
כהטרמה לסיפור כדאי להביא לגן סביבונים מסוגים שונים ולתאר מה מיוחד בכל אחד מהם.
במהלך ההקראה מומלץ להמחיש את גודלו של הסביבון, להדגים בפנטומימה כיצד כשלוחצים על האות נ' הסביבון נפתח, וכך הלאה בנוגע למתואר בסיפור.
עוצרים ושואלים:
מה היה הסוד של גיל?
איפה הסביבון יכול להיות?
למה גיל לא לקח את הסביבון למסיבה?
בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על הנושאים הבאים:
ניסים ונפלאות – מה זה נס? איזה נס קרה לכם? איזה נס הייתם רוצים שיקרה לכם? כדאי לקשר את השיחה לחג החנוכה ולניסים שקרו בו.
להעשרה – כל יום קורה לי נס קטן
קופסה משלנו – מה הייתם רוצים להחביא בקופסה כזו?
בית מארח – גיל הזמין את הילדים לראות את החתולים בביתו. זו הזדמנות לעודד וליזום ביקורים משותפים של חברות וחברים זה אצל זה אחר הצוהריים.
בעלי חיים
בעלי חיים – תוכלו להזמין את הילדים לשוחח על חיות מחמד: האם הם מגדלים חיית מחמד? איזו? האם היו רוצים לגדל חיית מחמד מסוימת? איזו חיה היו רוצים לגדל ולמה? כיצד נטפח ונאהב את חיות המחמד? לְמה חשוב לשים לב כשמגדלים חיית מחמד? כיצד נשמור על חיית המחמד?
אם אפשרי, הביאו לגן חיות מחמד כדי שיהיה ניתן לטפל בהן, ללטף אותן, לראות מה הן אוהבות לאכול, מה הן אוהבות לעשות במשך היום ועוד.
והמקום הכי מתאים הוא...
"המקום הכי מתאים להיוולד בו בחנוכה הוא… סביבון". ומה המקום הכי מתאים להיוולד בו בחגים אחרים? בקיץ? ביום מעונן? תוכלו להשתעשע עם הילדים ותוך כדי כך לחזור על המושגים השונים הקשורים לחגים, לעונות או לתקופות שונות.
מי אני ומה שמי?
כיצד הייתם רוצים לקרוא לחתלתולים שנולדו בחנוכה? האם ישנם ילדים וילדות שנולדו בחג? אם כן, האם יש קשר בין שמותיהם לחג? ומה משמעות השמות של יתר החברים והחברות בגן?
כאן נולדתי
הסיפור מְזַמן שיחה על לידה וינקות: איפה כל אחד ואחת נולדו?
קשר עם המשפחה – תוכלו לבקש מבני המשפחה להביא תמונה של ילדם או ילדתם בזמן שהיו תינוקות וליצור לוח ינקות משותף.
סביבונים מסתובבים
פעילויות סביבונים:
תנועה – סביבונים אנושיים – מתנועעים בחלל הגן ומתאימים את התנועות להכרזת הגננת: סביבון מטוס, סביבון צב או סביבון קפיץ.
מיון סביבונים – מביאים סביבונים מהבית וממיינים אותם לפי גודל, צורה, צבע ועוד.
מה מתחבא פה? יוצרים סביבון קופסה ומחביאים בתוכו פריטים נבחרים. ניתן לבקש מכל אחד ואחת להחביא פריט משלהם בסביבון וליצור משחק ניחושים בקבוצות קטנות: מה מתחבא בסביבון שלי? ומה מתחבא בשלך?
להעשרה –
מה מתחיל במה... מתחיל במה?
על פאותיו של הסביבון רשומות האותיות נ', ג', ה' ו-פ', שהן האות הראשונה במילים "נס גדול היה פה". אפשר לבדוק אילו משמות הילדים והילדות מתחילים באותיות אלו. כדאי לבקש למצוא מילים נוספות שמתחילות בצליל האותיות האלה.
אפשר לשיר את השיר "מה מתחיל במָ" שכתבה דתיה בן-דור ולאחר מכן לשנות לצליל של אות אחרת מהסביבון ולבקש מהילדים לציין מילים שפותחות באותו צליל. ניתן להכין סביבון שפאותיו נפתחות ולהציע לילדים ולילדות לצייר או לכתוב מילים שמתחילות באותיות הסביבון ו"להטמין" אותן בתוכו.
דבורה עומר
מומלץ לספר לילדים על הסופרת דבורה עומר, שכתבה סיפורים רבים לילדים.
במסגרת ספריית פיג'מה חולקו הספרים הבאים פרי עטה:
בן ציון והסביבון הראשון, סבלנותו של הלל הזקן, התבלין החסר.
להעשרה – כל עוד ילדים ישראלים קוראים עברית, דבורה עומר תישאר איתנו.
קשר עם קהילת הגן
משחק קלפים לחנוכה! סִרקו את הקוד, צפו בסרטון ועודדו את המשפחות לצפות בסרטון עם הילדים ולשחק במשחק החנוכה שהכנו במיוחד בשבילם!
לקרוא יחד – לחוות יחד
שיר שהוא ספר
השורות הקצרות, החרוזים והמקצב האחיד מאפשרים לפעוטות לעקוב אחרי השיר וגם להצטרף לקריאה באופן פעיל: להשלים חרוז, מילה או שורה או לתאר בתנועה את מעשיה של בתיה בזמן רחצת הבובה קטיה. בעקבות השיר תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים כמו 'שבתיה' וליהנות מהצלילים ומהחריזה.
לקראת שבת
משפחות שונות מציינות את השבת בדרכים מגוונות, כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם אוהבים לעשות בשבת? אם נהוג במשפחה לערוך הכנות מיוחדות לשבת, כדאי למנות אותן יחד ולשתף באופן פעיל את הפעוט או הפעוטה.
כיף במים
רחצה באמבטיה יכולה ליצור רגעי קסם לרוב: אפשר להתנסות במרקמים של סבון וספוג רחצה, אפשר לשיר שירים, ולהתנסות במזיגת מים מכוס לכוס, הפרחת בועות סבון וצביעה בצבעים מיוחדים לשימוש בזמן הרחצה.
ומה אם ילדיכם לא אוהבים אמבטיה? אפשר לחוות את הקסם הזה גם לצד גיגית של מים או ברחצה של בובה…
מכירים אברי גוף
בספר מופיעים אברי גוף שונים וזו הזדמנות להעשיר את אוצר המילים של ילדיכם.. תחילה אפשר לשאול איפה נמצאים איברי הגוף – איפה האוזניים? איפה העיניים? ולאחר מכן להצביע על איבר בגוף ולבקש מהפעוט להגיד מה שמו.
מפגש ושיחה בגן
כשהשבת מתקרבת, כל אחד ואחת מתכוננים בדרכם-שלהם. כיצד מתכוננים לשבת במעון? אפשר לשוחח על כך עם הילדים ולשלב בשיחה את החושים השונים: מה טועמים בקבלת השבת במעון? מה מריחים בזמן קבלת שבת או בסמוך לה? מה שרים? איך נראים? האם לובשים לבוש מיוחד? וכיצד מתכוננים לשבת בבית? כדאי לשוחח עם הפעוטות גם על הבובות האהובות עליהם: מה שמה של הבובה? מה הם עושים איתה? כיצד הם מטפלים בה?
הבובה שלי
בעקבות הבובה קטיה תוכלו להזמין את הפעוטות ליום בובות שבו יביאו מגוון בובות לגן. תוכלו לשבת במעגל, ובכל פעם פעוט או פעוטה ידגימו מה אפשר לעשות עם הבובה שבחרו: לחבק, לנשק, לרקוד…
מילים מילים
בספר ישנן מילים מיוחדות כמו "מקרצפת" ו"מפשילה שרוולים". כדאי להמחיש מילים אלו בעזרת תנועות גוף. האיורים שבספר מסייעים גם הם להבנת רצף הפעולות של בתיה והבובה קטיה. בהמשך כדאי להעשיר את אוצר המילים של הפעוטות ולחזק את הקשר בין המילים באמצעות המשחק "מה עושים עם…?" – במברשת מברישים, במטאטא מטאטאים, ובמסרק מסרקים.
יצירה
תוכלו לשחק במשחקי יצירה ודמיון כמו הכנת אמבטיה לבובה, הלבשת בובה, תליית כביסה, האכלת בובה ועוד. רעיונות נוספים מצויים בדף הספר "אמבטיה לשבתיה" באתר ובפינטרס של ספריית פיג'מה.

הכנסת אורחים
חנוכה הוא חג של אירוח ושל הכנסת אורחים: כדאי לשתף את הפעוטות באירוח: לתכנן במשותף כיצד תקבלו את פני האורחים, כיצד תפתחו להם יחד את הדלת ותברכו אותם במילים חמימות, ובאילו מאכלי חג תכבדו אותם.
אפשר להכין יחד שלט "ברוכים הבאים" ולקשט אותו. להצעה לשלט "ברוכים הבאים" – חפשו בדף הספר באתר או בפינטרסט של ספריית פיג'מה "חג מדליק".
בימים ההם בזמן הזה
איך חגגתם אַתֶּם ההורים ביַלדוּת? תוכלו להתבונן יחד בתמונות מהאלבום ולספר לילדיכם על חוויות וזיכרונות שלכם מחג החנוכה.
איורים וסיפורים
כדאי להתבונן יחד באיורי הספר, לחפש את סמלי החג – סביבונים, חנוכייה, סופגניות – ולשוחח על חוויות החג של הפעוטות, אם לקראת מסיבת חנוכה מתוכננת או לאחריה ואם לקראת הדלקת נר או מפגש משפחתי במהלך החג.

היכן הנר?
היכן מתחבא נר החנוכה? – במשחק "חם-קר" ימצאו הילדים נר שהחבאתם בבית, באמצעות המילים "חם" ו-"קר": כאשר הפעוט או הפעוטה מתקרבים בחיפושיהם לנר, מכוונים אותם במילה "חם" ומעודדים אותם להמשיך ולחפש: "אתם מתקרבים, חם מאוד, מתחמם…!" . כאשר הם מתרחקים ממקום המחבוא, אומרים את המילה "קר" וממשיכים לעודד, ואם צריך מציעים רמז ועזרה.

האור שבי
חג החנוכה הוא הזדמנות לחזק נקודות אור – תכונה, התנהגות או יכולת – שיש בכל אחד ואחת. לצוות המעון – תוכלו לשבת יחד ולנהל סבב תשובות לשאלה "מהו האור שבי?". כדאי ליצור לוח משותף. לילדי המעון – תוכלו לספר לכל פעוט בדרך פשוטה ומובנת מה טוב בו, לכתוב זאת על גבי בריסטול בצורת נר, לקשט את הנר ולהציג אותו לפני כיתת המעון והמשפחה.

יוצרים לקראת חג האוּרים
נרות חנוכה הם השראה ליצירות בצבעים חמים: אדום, יוצרים לקראת חג האוּרים כתום, צהוב, או חום. אפשר, למשל, ליצור בצבעי ידיים בגוונים אלו כשברקע מתנגנת מנגינה “חמה", שמחה וקופצנית. אפשר גם לחלק לפעוטות נייר צלופן בצבעי האש כדי להתבונן דרכו במה שסביבם – איך העולם נראה כשמתבוננים בו כך.

משחקים "אור וחושך", "חום וקור"
אוהבים את המשחק "ים–יבשה"? אפשר להתאים אותו לחנוכה: צרו על הרצפה מעגל גדול בעזרת חבל והגדירו את השטח שבתוך המעגל כאור ואת כל מה שבחוץ כחושך. כשתגידו "אור" – על הפעוטות לקפוץ פנימה, וכשתגידו "חושך" – עליהם לקפוץ החוצה. תוכלו לשחק באופן דומה גם באמצעות אמירת המילים "חום" ו"קור".

משוחחים לאחר החג
חג החנוכה עבר, ומה עכשיו? מומלץ לעבד את החוויות שהפעוטות חוו: איך היה החג? עם מי חגגתם? מה אכלתם? איך הרגשתם? תוכלו לבקש מההורים לשלוח תמונות מאירועי החג ולהיעזר בהן במהלך השיחה. כחלק מעיבוד חוויות החג כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור ולהתבונן באיורים. חוויית הקריאה תהיה שונה אחרי שהפעוטות חוו את החג בעצמם.
מנחשים חיות
אחד מבני המשפחה מציג חיה על ידי קול, תמונה, חיקוי או רמז – והיתר מנחשים!
קול – מחקים את הקול שמשמיע בעל החיים.
פנטומימה – מדגימים בפנטומימה דרך הליכה או מראה של בעל חיים.
תמונה – מראים או מציירים חלק קטן של בעל החיים: זנב, כנף, רגל.
רמז – מתארים פרט הקשור לחיה: מקום מגורים, מראה או שם הקול שהיא משמיעה.
לא הצלחתם? עזרו אחד לשני עם רמזים נוספים.
מפגש ושיחה בגן
כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: אם יכולתם להיות אחת החיות ליום אחד –איזו מהן הייתם בוחרים להיות? למה? כדאי למנות יחד את הדברים הטובים שיש בחיינו.
איורים מטרימים – בכל עמוד מופיע בעל חיים שהדמות רוצה להידמות אליו. כדאי להסב את תשומת הלב של הילדים לאיורים הללו ולעודד אותם לספר את הסיפור בעל-פה באמצעותם.
החולם הקטן – השיר "החולם הקטן" מתאר חלומות… תוכלו לשיר ולהציג את החלומות שבשיר: ענן, קוסם ופרפר. ומה אתם הייתם רוצים להיות? אפשר להדגים בפנטומימה.
מיהו בעל החיים הנעלם
נשחק במשחק "בעל החיים הנעלם" ובאמצעותו נקדם את יכולת התיאור של הילדות והילדים: נכין כרטיסיות עם תמונות בעלי החיים המופיעים בספר וכן כיס שקוף שיכיל את התמונות.
בשלב הראשון נתאר את החיה, והילדים יגלו מהו בעל החיים הנעלם. בשלב הבא נתלה את הכיס השקוף על גב אחד הילדים מבלי שיראה את התמונה. המשתתפים יתארו את בעל החיים מבלי נקוב בשמו, והילד הנושא את הכיס ינסה לנחש מהו בעל החיים הנעלם.
בהמשך אפשר להוסיף בעלי חיים שאינם מופיעים בספר.
משפחות ובעלי חיים
מיהו הצאצא של החמור? אפשר לחלק את הילדים לקבוצות של בעלי חיים: אבא, אימא וגורים. כל אחד יציג את החיה שקיבל באמצעות תנועות וקולות. שאר חברי הקבוצה ינחשו מהו בעל החיים, וכולם יחד ימנו את שמות משפחת החיות: סוס, סוסה, סייח…
להעשרה – תמונות משפחה מממלכת החיות
שיחה - למה? איך? מה?
איך גיא הרגיש כשהוא הרס לעומר את הקרקס? ואיך עומר הרגיש כשראה מה שקרה? האם גם לכם קרה שאתם או הקרובים לכם הרסתם דבר-מה זה לזה? איך הרגשתם ומה עשיתם? האם הצלחתם לתקן? תוכלו לשוחח על התחושות שעולות בכם כשמשהו מתקלקל וכשאתם מגלים שאפשר לתקן.
זמן לשפץ - "שיפוצעצועים"
משחק נשבר? צבע התקלף? מסמר יצא מהמקום? זה הזמן לתקן ולשפץ! מכינים רשימה של דברים שצריך לתקן בבית, ובכל פעם בוחרים פריט אחר מהרשימה ומתקנים. תוכלו גם להכין חפצים חדשים מחפצים ישנים. גרב ישן? – אפשר להכין ממנו בובת גרב! קופסה ישנה? – אפשר לצבוע אותה ולקשט בניירות ובמדבקות…
קרקס בבית
הקרקס מצית את דמיונם של מבוגרים וילדים כאחד, ודברים מרתקים רבים יכולים להתרחש בו. אפשר להקים קרקס בבית, להמחיז את הסיפור בעזרת תלבושות ואביזרים מתאימים, וגם לחבר בהשראתו הצגה חדשה על מה שמתרחש בקרקס צבעוני.
יצירה מתוקנת
דפים קרועים יכולים להפוך ליצירה! צובעים דפים בצבעים שונים וקורעים אותם לפיסות קטנות. אפשר גם להשתמש בגזירי עיתון ובדפים משומשים. אחר כך מציירים יחד ציור על דף חלק, ובמקום לצבוע אותו מדביקים עליו את פיסות הנייר הקרועות והצבעוניות ויוצרים פסיפס!
מפגש ושיחה בגן
הסיפור מזמן שיחה על יחסים בין אחים או בין חברים. תוכלו לשאול את הילדים:
- מה אתם אוהבים לעשות עם האחים שלכם?
- האם קורה לכם שאתם רבים איתם?
- איך אתם משלימים?
- האם גם לכם קרה שכעסתם על מישהו שהרס לכם משהו?
ניתן להרחיב את השיח ולהתייחס לאח הקטן שרצה להצטרף למשחק:
- מה אתם עושים כשמישהו מבקש מכם להצטרף למשחק?
- מה אתם צריכים לעשות אם מישהו לא מסכים לצרף אתכם למשחק?
מה נבנה? מה ניצור?
הסיפור מעניק הזדמנות לטפח אצל ילדי הגן יוזמות של בנייה ויצירה (כמו הקמת קרקס, יצירת מסלול משחקי, פינת רגיעה ועוד). תוכלו לשים ברחבי הגן אביזרים, ריהוט, חומרים וכלים שיאפשרו לילדים להעלות רעיונות, לשתף פעולה, ליצור יחד, לפתור בעיות וליהנות מהתוצר המשותף, אך לא פחות מכך – מהדרך!
להעשרה –
ילדים מזמנים סביבות משחק ולמידה
ילדי הגן יוצרים ובונים מרחבי משחק
מרחבי משחק בגן העתידי
שיפוצעצועים- פה מתקנים!
בעקבות הסיפור הילדים והילדות יכולים להקים פינה לתיקון דברים שבורים. בתחילת התהליך כדאי לשוחח ולתכנן יחד איפה תהיה הפינה, איך היא תיראה, ומה צריך להיות בה. התשובות לשאלות יובילו להקמת הפינה שבה יתוקנו דברים כמו משחק שהתבלה או ספר שנקרע.
להעשרה – "שיפוצעצועים" – סדנת צעצועים בגן
מה עושים כשכועסים?
מה עושים כשכועסים? – סרטון במרחב הפדגוגי – ילדי וילדות גן אשחר בתל-אביב לומדים להתמודד עם קונפליקטים וכעסים.
אירועים ורגשות – ערכת משחק הכוללת קלפים מאוירים המציגים סיטואציות לפיתוח שיח רגשי, אתר "בין הצלצולים"
לכבוד החנוכה, משחק קלפים לכל המשפחה!


מדור לדור
סיפור חנוכה הוא סיפור שעובר מדור לדור. האם יש לכם סיפורים, שירים או מאכלים שעוברים אצלכם במשפחה? לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן או להכין יחד מאכל אהוב.

מעבירים אהבה🕯️
בזמן הדלקת נרות החנוכה הביטו כיצד הם מעבירים אור מנר אחד לשני. כמו נרות החג, גם אתם יכולים להעביר אהבה במשפחה: עומדים בשורה ומעבירים מאחד לשנייה "אור" של אהבה בדמות חיבוק, נשיקה או מילה טובה. אם מתחשק – אפשר לערוך כמה סבבים שבכל אחד מהם ממציאים דרך חדשה לבטא באמצעותה אהבה ולהעביר אותה למישהו אחר מהמשפחה.

תנועה – מרוץ הנרות
המשחק דומה למרוץ שליחים, כאשר הנר הוא החפץ שעובר בין בנות ובני הבית: בכל פעם אחד מבני הבית רץ עם הנר עד לנקודה מוסכמת, שם מחכה לו בן משפחה נוסף, מקבל את הנר ורץ הלאה כדי להעביר לבן המשפחה הבא בתור. אפשר לבחור מסלול מעגלי שבו משחקים סביב-סביב עד שמתעייפים, ואפשר לבחור מסלול שמסתיים בנקודה שנקבעה מראש. העברתם את הנר? – כל הכבוד! אפשר להעביר ביניכם כריות וכוסות שתייה ולנוח יחד…

ברכה מדליקה
חג החנוכה הוא הזדמנות להעניק שמחה ואור לקרובים, לשכנים ולבני המשפחה: תוכלו להכין ברכת חג בצורת נר ולכתוב יחד מילות ברכה שיאירו את החג ויחממו את הלב של מי שיקבל אותן.
הצעות ליצירה ולהכנת כרטיסי חג בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

שיח רגשי
ילדים וילדות צעירים מתקשים לעתים לחלוק. שיח רגשי מתווך יכול לסייע להם ללמוד לחלוק ולהפנים את ערך הנתינה. תוכלו לשאול:
🕯️ למה הַשַׁמָּשׁ לא רצה להדליק את הנר? ממה הוא חשש?
🕯️ האם גם אתם חוששים לתת דברים לאחרים?
🕯️ איך, לדעתכם, הרגיש הַשַׁמָּשׁ אחרי שהנר נדלק?
🕯️ איך אתם מרגישים כאשר מעניקים לכם דברים?
🕯️ איך אתם מרגישים כשאתם מעניקים לאחרים ומשמחים אותם?
בעקבות האיורים
🕯️ מה ההבדל בין מראה השכונה בתחילת הסיפור ובין המראה שבסופו?
🕯️ כיצד הָעמידה של השַׁמָּשׁ השתנתה לאורך הסיפור?
🕯️ האיורים לאורך כל הספר מביעים נתינה מסוגים שונים. נעקוב אחריהם עם הילדים והילדות וננחה אותם להתבונן כיצד מתוארים הנר הנותן והנר המקבל: מהי הבעת הפנים? כיצד כל אחד מהם מרגיש?

מעגל של נתינה
מה אפשר להעביר לחבר, והוא לעולם לא ייגמר? 🕯️ תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעביר דבר שכדאי לתת לחברים ולקבל מהם: מחמאה🕯️, חיוך🕯️, סיפור🕯️ בדיחה🕯️ או לחיצת יד🕯️. כל ילד או ילדה ישַׂמחו את מי שיושב מימינם עד שיסתיים הסבב ויוכרז הדבר הטוב הבא.
בעקבות הפעילות תוכלו לשוחח על הדברים שאפשר לתת לחבר והם אינם נגמרים לעולם.
ניצני אוריינות
חריזה – לאורך הסיפור השתמשה הסופרת בחריזה סופית שעניינה צלילים זהים בסופי מילים המופיעות בסוף הטור. לאחר הקראת הסיפור נציע לילדים לאתר את החרוזים. ניתן להציע להם להכין משחקי קלפים המבוססים על החרוזים בשיר.
הצליל "שְׁ" – צליל זה מופיע שוב ושוב בסיפור. בעמ' 12, למשל: דרש/ שַׁמָּשׁ/ אש/התעקש… אפשר להקריא את הפִּסקה ולבקש מהילדים והילדות לנסות להבחין בצליל החוזר על עצמו ובאות שי"ן.
בהמשך יוכלו ילדות וילדי הגן להציע מילים נוספות שבהן הצליל "שְׁ" מורגש.
משחק תנועה – הילדים והילדות עומדים בשורה ומאזינים למילים שנאמרות להם. כאשר הם שומעים מילה הכוללת את הצליל "שְׁ", הם מתקדמים בקפיצה, כך עד שהם מגיעים אל היעד.

מעבירים נר מנר
בעקבות ההאנשה של הנרות אפשר ליצור חנוכיות אנושיות. בקשו מילדי וילדות הגן להתחלק לקבוצות של שמונה וליצור בגופם חנוכייה עם שמונה "נרות". הילד שייבחר לתפקיד השַׁמַָשׁ "ידליק את הנרות" האנושיים בדרכים מגוונות כמו טפיחה על הגב או מילת קסם. כל "נר" ש"יידלק" יניע את גופו בדרך שיבחר כדי להמחיש את תנועת השלהבת.
🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️🕯️

רגע של פיוט
ניתן להשמיע לילדים את הפיוט "אור הנר" מאתר "בואו לגני". הפיוט נכתב על פי דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועניינו ההכרה באור האישי הייחודי והפצתו לטובת הקהילה כולה.
לאחר השמעת הפיוט אפשר לשוחח עם הילדים על האור הייחודי להם, המתבטא בתכונות חיוביות וביכולות, ולעלות הצעות לתרומה לקהילה – כל אחד ואחת בעזרת האור המיוחד לו.

העשרה
עלון מקוון לחג החנוכה באתר האגף לחינוך קדם-יסודי
ניסוי מדעי לחנוכה – איך להדליק נר כבוי מְעַשֵּׁן, מכון דוידסון
חנוכה – מידע על החג והצעות ליצירה בעקבות הנרות – אתר הלו"ז העברי

רגע קהילתי
הסיפור מזמן נתינה לקהילה: בעזרת הילדות והילדים אפשר למפות צרכים של הקהילה במרחבי החיים של הגן ולבדוק כיצד אנו יכולים לתרום לקהילה שלנו.
להשראה צְפו בשני סרטוני גננט המציגים את סיפורם של שני גנים שמצאו דרך להעניק לקהילה הסובבת.
קשר עם קהילת הגן
הספר מזמן פעילות משפחתית לחנוכה סביב סיפורים משפחתיים על החג ועל זיכרונות הילדות של ההורים או המְחזה ושיתוף המשפחות בהצגת הסיפור.

🕯️לתת אהבה🕯️
השַׁמָּשׁ מבין כי "אין סופית הלהבה, היא דומה לאהבה". ומה אתם חושבים – האם האהבה יכולה להמשיך ולגדול כמו להבה גם לאחר שמעניקים ממנה לאחרים? האם יש לנו מספיק אהבה עבור כל מי שאנו אוהבים?
האזינו לסיפור "הדרקון וסוד הענפים"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "הדרקון וסוד הענפים", מאת: נטעלי גבירץ | איורים: מנחם הלברשטט | הוצאת: ספרית פועלים (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
חלילית – סלעית להב
מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

קוראים ומשוחחים
לקרוא בהפסקות – הסיפור בנוי מכמה אירועים לכן רצוי לעצור מדי פעם ולחשוב יחד מה יקרה בהמשך: מה יעשו הילדים? מהו הסוד שיתגלה?
ביחד ולחוד – מה אתם מצליחים לעשות טוב יותר כשאתם ביחד? כדאי לשוחח על כך עם ילדיכם ולספר להם על שיתופי פעולה מוצלחים שהיו לכם כילדים וכמבוגרים.

ניסוי הענפים
בעקבות הסיפור תוכלו לאסוף ענפים דקים ולבחון: מה קורה כשמנסים לשבור ענף אחד לעומת צרור של ענפים?

מעודדים ומתעודדים
כשהילדים בסיפור מתייאשים אומרת אמא: "לא נורא, אל יאוש, חמודים. נופלים וקמים, מתגברים, מזדקפים". מה מעודד אותנו כשאנחנו מתייאשים? אפשר להמציא ביחד סיסמת עידוד משפחתית למקרים שבהם נתקלים בקשיים.

מכינים דרקון
כדי להכין דרקון בֵּיתי צריך להצטייד בארגז קרטון, צבעים ונייר: תוכלו לגזור בקופסה פתחים לעיניים ולפה, להוסיף שיניים ואוזניים מנייר וגם זנב מקרטון. אפשר גם ליצור דרקון משפחתי שמורכב מיצירה ותנועה של בני הבית יחד – הדרקון יוכל לזוז רק אם כולם ישתפו ביניהם פעולה.

מפגש ושיחה בגן
בעקבות הספר תוכלו לשוחח עם הילדות והילדים על שיתוף פעולה:
מה זה שיתוף פעולה?
האם חשוב לשתף פעולה? מתי חשוב לשתף פעולה כדי להצליח? אילו דברים אפשר לעשות לבד וגם יחד ומה אתם מעדיפים?
ניתן לחשוב יחד על הצעות לדברים בהם הם יכולים לשתף פעולה, ולהכניס אותם לשגרת הגן. אפשר גם לבקש מהילדות והילדים לחשוב על מיזמים שמבוססים על שיתוף פעולה בין ילדי הגן ולתכנן אותו יחד איתם.
העשרה –
מה זה שיתוף פעולה – בחצר של פופיק, ערוץ כאן חינוכית

מילת היום בגן "יחד"
בחוברת "מילת היום בגן" תוכלו למצוא מגוון קישורים והצעות לפעילויות סביב המילה "יחד".
הסרטון מילת היום רחוב סומסום – "יחד" – אופניק שואל את הילדים מה זה להיות יחד והם מספרים אלו פעולות כיף להם לעשות ביחד.
מנסים בעצמנו
האם אכן ענפים אינם נשברים כשהם יחד? תוכלו לאסוף ענפים דקים בחצר הגן ולבחון האם הם נשברים כשמנסים לשבור כל אחד מהם לחוד ומה קורה כשמנסים לשבור כמה ענפים יחד. באופן דומה, תוכלו לשער השערות על חומרים נוספים ולנסות לבחון מה קורה לעמידות החומר.

יוצרים ביחד
משתפים פעולה בהכנת מובייל מענפים: כל אחד ואחת מקשטים ענף אחד ולבסוף מחברים את כל הענפים למובייל ססגוני. את המובייל ניתן לתלות ב'פינת שיתוף פעולה' בה הילדים יכולים להירגע ולשתף פעולה אחרי ריב או קושי אחר שעלה בגן.

משחקים ביחד
כדור על לוח – מחזיקים ביחד לוח ועליו כדור קטן. יש להעביר את הכדור מצד לצד מבלי שהכדור ייפול.
דגם משותף – מחליטים יחד על בניית דגם: חללית, בית או דגם אחר. בונים יחד וכל אחד בתורו מוסיף ותורם לבנייה.
בלון באוויר – עומדים במעגל סביב בלון, מניפים אותו באוויר ולא נותנים לו להגיע לרצפה.
כוס מים – עומדים בשורה. לילד בקצה השורה יש כוס מלאה מים ולשאר כוסות ריקות. יש להעביר מים מכוס לכוס ולבסוף לשפוך לתוך דלי שנמצא בקצה השורה.
העשרה – לא נפסיק לשחק – משחקי תנועה עצמאיים בגן – גן זית בחדרה

תאטרון
תוכלו להזמין את ילדי הגן להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ולשלב ריקודים, שירים, תפאורה ואביזרים שונים. כחלק מההיערכות להצגה ידונו הילדים בשאלות: מהו תיאטרון? אילו אביזרים צריך כדי להציג את הסיפור? מי יהיו השחקנים? מה יהיה התפקיד של כל אחד ואחד?
דוגמה לילדי גן שמעלים מופע – איך צומח מופע? ככה! – גן בוגר, כרם מהר"ל

קשר עם קהילת הגן
מומלץ ליידע את ההורים על הספר ועל המושג 'שיתוף פעולה' ולשתף אותם בדוגמאות והצעות שהציעו הילדים בגן. ניתן לצרף תמונות ממשחקים, יצירות, הצגות ופעילויות יומיומיות בגן, בהן הילדים שיתפו פעולה.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות בין-אישית
התנהלות חברתית – פיתוח היכולת לפעול בשיתוף פעולה,
פיתוח קשרים חבריים חמים. מודעות חברתית – זיהוי
נורמות של התנהגות חברתית, אי מתן מקום להתנהגות
מעליבה ואלימה תוך וויסות ובחירה בחברות וויתור.
מיומנות קוגניטיבית – פיתוח הדמיון והיצירתיות.

יֶדַע
שפה ואוריינות
מכוונות לספר- הבנת הטקסט ולשון הספר, הבנת מסרים
גלויים וסמויים בסיפור. זיהוי ואיתור חרוזים בטקסט.

עֲרָכִים
אהבת הספר
ערך וכבוד המשפחה
עידוד לפיתוח קשרים משפחתיים המבוססים על אהבה,
אמפתיה, הקשבה ומתן כבוד ואמונה ביכולת בני המשפחה,
קטנים כגדולים.

שמות וסיפורים
מי אוהב את השם שלו? מה הסיפור מאחורי השמות של בני המשפחה? האם יש עוד בני משפחה עם שמות זהים? או מוזרים? האם אתם קרויים על שם מישהו? אפשר לצאת לתחקיר בין בני המשפחה המורחבת, מי יודע אילו סיפורים חדשים יתגלו…

מתבוננים – איפה אריה?
האיורים של המאייר שחר קובר מזמינים אותנו לעקוב אחרי אריה ולהיכנס יחד איתו לסיפור המשפחתי שלו: האם תוכלו למצוא את אריה לאורך דפי “ספר האריות”? תוכלו להציץ בתמונות משפחתיות של אירועים שקרו “פעם”: לשמוע היכן ומתי קרו האירועים שבתצלומים ולבחור תצלום אחד שאליו תרצו להיכנס.

יצירה – ספר משפחתי
אתם מוזמנים ליצור אלבום שיספר את הסיפור שלכם ושל הילדים והילדות שלכם. הצטיידו במחברת ריקה וצאו לאסוף סיפורים מקרובי משפחה. רשמו זיכרונות שלהם מהתינוקות שהייתם, מילים משונות שאמרתם או התנהגות מיוחדת שלכם. כדאי להוסיף תצלומים ומזכרות ישנות.

משחק – מסלול שמות
כמה שמות תוכלו לשלוף בזמן הליכה במסלול? הכינו מסלול הליכה: זה יכול להיות קו ישר, מסלול מפותל מֵחֶבֶל, או מסלול שיש בו שרפרף, כרית, מקל של מטאטא ועוד. ועכשיו: יוצאים לדרך! כל אחת ואחד צועדים בתורם במסלול ובאותו הזמן מציינים כמה שיותר שמות. אפשר שמות של קרובי משפחה, שמות שמתחילים באות ד’ או שמות של דמויות מספרים.

מפגש ושיחה בכיתה -
שיח רגשי: תוכלו לשוחח עם התלמידים על הרגשות המשתנים של אריה וסבא לאורך הסיפור.
מנהגים: משפחת בן-נעים נוהגת לקרוא לבן הבכור על שם הסב. כדאי לשאול: האם זה מנהג? האם גם במשפחתכם מקובל מנהג כזה או אחר?
שמות: תוכלו לבקש מהתלמידים לראיין סבא, סבתא או הורים על הסיפור שמאחורי שמם ולהזמין אותם לספר את סיפורם בכיתה.

משחקי שמות - מי אני ומה שמי? -
שמות באוויר: התלמידים מתמסרים ביניהם בכדור. תוך כדי מסירה הם קוראים בשמו של מי שהכדור מכוון אליו, ועליו לתפוס את הכדור.
שמות ותנועות: התלמידים מציגים את שמם, מוסיפים תנועה כלשהי וחוזרים על השמות ועל התנועות של התלמידים שקדמו להם.
שמות ומשמעויות: התלמידים מתחלקים לקבוצות, יושבים במעגלים ומשתפים כל אחד את חברי קבוצתו במשמעות שמם הפרטי ובמקור שלו.

מדור לדור -
בעקבות הסיפור אפשר להנהיג מנהג כיתתי שבו אחת לשבוע יספר אחד התלמידים על דבר שעובר במשפחתו מדור לדור: חפץ, תצלום, תמונה, מתכון, סיפור או שיר. אפשר גם להזמין קרובי משפחה לספר סיפורים משפחתיים או לצלם את הסיפורים ולהקרין אותם לפני הכיתה.

שורשים -
אילו שורשים התלמידים מכירים: שורשי עצים? שורשי משפחות? שורש לשוני? כדאי לדון בקשר שבין שורשים לסיפור, לשוחח על סוגי שורשים ואולי אף ליצור יצירה שמשלבת עץ, משפחה ושפה, למשל לכתוב את שם המשפחה מענפים ומאצטרובלים שבחצר
מילות מפתח -
שם פרטי ושם משפחה, קשר בין-דורי, סיפור משפחתי, שייכוּת, מנהג, שורשים
סימני חג הפסח
האם ילדיכם יכולים למצוא באיורים את סימני חג הפסח? תוכלו לבקש מהם להצביע על ארבע הכוסות, המצה, ההגדה של פסח והיין. אפשר גם לחפש באיורים רמזים לבוא האביב – הבגדים הקצרים, הפריחה והשמיים הבהירים.
האם אתם מכירים את הלחן של השיר?
האם אתם מכירים את הלחן של השיר? תוכלו לשיר ביחד ולרקוד במעגל
עונת האביב מזמינה אותנו לצאת החוצה וליהנות מהטבע
עונת האביב מזמינה אותנו לצאת החוצה וליהנות מהטבע. איפה אתם אוהבים לטייל? תוכלו לקחת איתכם את הספר, לצאת לטיול בסביבת הבית ולחפש יחד את סימני חג האביב.
תוכלו להכין יחד 'משקפת אביב' ולהביט דרכה סביב
תוכלו להכין יחד 'משקפת אביב' ולהביט דרכה סביב סביב. מקשטים שני גלילי נייר טואלט ריקים במדבקות ובצבעים ומדביקים אותם זה לזה לאורכם. מה אתם רואים דרך המשקפת?
מה נשתנה בבית שלכם לקראת חג הפסח?
מה נשתנה בבית שלכם לקראת חג הפסח? גם ילדים צעירים יכולים להשתתף בהכנות לחג ובליל הסדר עצמו. כדאי להזמין אותם לעזור לערוך את שולחן החג, לשיר שירי חג, לשאול את ארבע הקושיות, וכמובן לחפש את האפיקומן!
דתיה בן דור כתבה שירים וסיפורים
דתיה בן דור כתבה שירים וסיפורים רבים ואהובים לגיל הרך. כדאי לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
מילים ואיורים - לקרוא יחד
אפשר להתחיל בהיכרות עם המילים, לעבור להצגת האיורים ולבסוף לשלב את המילים עם המנגינה. אפשר לבחור גם בסדר הפוך; העיקר הוא ליהנות ממילים וממנגינה גם יחד!
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים.
אביב הגיע - איך יודעים שבא אביב? מתבוננים באיורים ומחפשים
- פרחים – היכן מופיעים בספר פרחים? מה צבעם? מה הקשר בין פריחה לאביב?
- ילדים – אילו בגדים הילדים לובשים? מה הילדים עושים כאשר הם מחוץ לבית ?
- פרפר – חפשו את הפרפר בין דפי הספר. את מי הפרפר פוגש?
פסח בא - מה הם סימני החג? היכן נוכל לפגוש אותם בספר?
- פרחים – היכן מופיעים בספר פרחים? מה צבעם? מה הקשר בין פריחה לאביב?
- ילדים – אילו בגדים הילדים לובשים? מה הילדים עושים כאשר הם מחוץ לבית ?
- פרפר – חפשו את הפרפר בין דפי הספר. את מי הפרפר פוגש?
שרים ומנגנים יחד
- לשיר ולנגן – ניתן להדגיש את החריזה בעזרת הקשה על משולש או על פעמונית בסוף כל משפט. בהמשך אפשר לחלק לפעוטות כלֵי הקשה ולצרף אותם לנגינה.
- להאזין כדאי להאזין לשיר "איך יודעים שבא אביב?" מתוך התוכנית "מה פתאום" ולרקוד לצליליו.
- לשלב תנועה – מומלץ לצרף תנועות חוזרות למילים חוזרות בשיר.
מה קורה באביב? כדאי לצאת החוצה, להביט סביב-סביב:
- אילו בגדים אנו לובשים באביב?
- מה צבע השמיים? האם חם או קר?
- אילו בעלי חיים אנו פוגשים בחצר? שימו לב לבעלי החיים הקטנים, כמו הפרפר או הנמלה.
- אילו צמחים פורחים ומה צבעם? האם על העצים צומחים עלים?
היכרות עם סמלי החג
חג הפסח הוא חג רב-חושי: אנו אוכלים מהמרור ומהמצות, שותים יין, שרים ומספרים את סיפור יציאת מצרים. יש שמסובבים את המצות סביב הראש.
- סלסילה לחג: כדאי למלא בהדרגה את הסלסילה בסמלי החג המופיעים בספר תוך שימת דגש בהתנסות החושית: בטעם, במרקם, בריח, בצבע.
- שיתוף משפחות: כהכנה לסדר הפסח שייערך בבית ניתן לבקש מההורים להביא למעון גביעים, מצות, הגדות שונות וכיסוי למצות או לאפיקומן.
- משפחות מטיילות: לאחר החופשה עודדי את ההורים להביא תצלומים מחופשת הפסח המלווים בתיאור קצר. באופן זה יוכלו הפעוטות לשתף בחוויותיהם ולעבד את חוויות החג.
- מחרוזת שירי פסח: בשיר מוזכרים שלושה שירי חג: "איך יודעים שבא אביב?", "שמחה רבה" ו"אביב הגיע פסח בא". אפשר להכין חוברת עם שירי חג נוספים שנלמדו במעון.
- משפחה מזמרת: ההורים והפעוטות ישמחו לשיר יחד מתוך החוברת במסיבה או במהלך חגיגות החג בבית. אפשר לקשט אותה ולשמור אותה לשימוש בשנה הבאה.
- גם אנחנו מתכוננים לפסח בעזרת ה"ידיים החרוצות" של ילדי המעון: הפעוטות יכולים להשתתף בניקיונות ובהכנות לפסח וכך לפתח תחושת יכולת ועצמאות.
יצירת "ספר מתנות"
יצירת "ספר מתנות" – לפעמים המתנות המשמחות ביותר אינן נכנסות לקופסה וגם אינן עולות כסף; המתנות הן האנשים בחיינו והחוויות שאנחנו חווים יחד. אפשר ליצור יחד "ספר מתנות" של הגן בעזרת תבנית מעוצבת ולבקש מכל משפחה לתרום תמונה או ציור ותיאור קצר של בילוי משפחתי.
שרים יחד
שרים יחד – מוזיקה היא אחת המתנות היפות שמעשירות את החיים. אפשר לשיר יחד שירים אהובים כמו "מתנות קטנות"
או
"אמא שלי"
ולחגוג את הקבלה, את הנתינה ואת התודה.
עמדת אריזת מתנות
עמדת אריזת מתנות – אפשר לבקש מההורים להביא לגן קופסאות בגדלים שונים, לאסוף מגוון סרטים, מדבקות וניירות אריזה ולייעד שולחן או פינה בגן לאריזת מתנות. הילדים יכולים לבחור בובה, צעצוע או משחק שהיו רוצים לשחק בהם עם חבר או חברה בגן, לעטוף את המתנה ולהעניק אותה כהזמנה למשחק.
להכין יחד ספר טיולים של הגן
ניתן להכין יחד ספר טיולים של הגן, אוגדן ובו המלצות לטיולים מכל משפחות הגן. כדאי לשלב בו סיפורים, חוויות ותמונות משפחתיות. אפשר להיעזר בתבנית מעוצבת ולהרכיב את הספר לאורך השנה. את הספר המוכן ניתן להדפיס ולהעניק כמתנת סוף שנה לילדים ולמשפחותיהם.
לחפש תמונות של כיסאות בעיתונים
על מה אנחנו יושבים? הילדים יכולים לחפש תמונות של כיסאות בעיתונים ובכתבי עת ולהכין מהן קולאז'. אפשר גם להכין כיסאות מחומרים שונים, למשל פלסטלינה, עיסת נייר או חֵמר. האם אתם מכירים נגר? אפשר להזמין אותו לגן כדי שידגים לילדים כיצד בונים כיסא.
קוראים יחד
- אפשר לקרוא את הספר בחוץ, תחת עץ, ולשים לב לציוץ הציפורים, לתנועת העלים ברוח, לצל שמטיל העץ, לשורשיו, לבעלי החיים שחיים לצידו ועוד.
- כדאי להזמין את הילדים לעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את הדוכיפת שמופיעה בכל עמוד? אילו פריטים מוטמנים תחת האדמה בין שורשי העץ? האם הם הבחינו בסוגים השונים של העצים? האם הבחינו בפרצופים שהוסיף להם המאייר?
יש על מה לדבר
- אילו עצים יפים בעיני הילדים? אילו עצים מניבים פרי, ואילו לא? אפשר לשוחח על הדרכים השונות שבהן ניתן ליהנות מזנים שונים של עצים.
- העץ שמח בחלקו, הוא מצליח לראות את היתרונות בכך שהוא נטוע במקומו. אפשר לשתף זה את זה בדברים שיש לנו ומשמחים אותנו.
איך זה להיות פרח שנקטף?
איך זה להיות פרח שנקטף? איך מרגישה אבן בגשם? איך זה לעוף גבוה כמו דוכיפת? ואיך מרגישה חפרפרת מתחת לאדמה? הספר מספק הזדמנות להתבונן בסביבה ברגישות. אפשר לשחק משחק שבו הילדים "מרגישים" כמו כל מיני חיות, צמחים או חפצים בסביבה הקרובה אליהם. אתן מוזמנות לסרוק את קוד ה-QR בגב הספר ולצפות בסרטון העוסק בנושא זה. הזמינו גם את ההורים לצפות בסרטון.
לצבוע עלים
אפשר לצבוע עלים, להכין יצירות מזרדים ומאצטרובלים ולהפוך את הגן לבוסתן המלא בעצים משלל חומרים.
מגדירי עצים מצוירים
תוכלו להכין עם הילדים מגדירי עצים מצוירים, להזמין את ההורים לטיול משפחות, למצוא את העצים שבמגדיר ולזהות אותם, להתפעל יחד מיפי הבריאה והטבע.
דתיה בן דור כתבה יצירות אהובות רבות. תוכלו לבקש מההורים ומהילדים לחפש בבית ספרים ושירים נוספים שלה, להביא אותם לגן ולקרוא אותם יחד.
דתיה בן דור
דתיה בן דור
נולדה בשנת 1944 באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לארץ בגיל שנה. בראשית דרכה המקצועית עסקה בן דור בחינוך מוזיקלי, וכתבה תסריטים ושירים לתוכניות טלוויזיה רבות לגיל הרך: 'פרפר נחמד', 'רחוב סומסום' ועוד. רבים משיריה לפעוטות וספריה לילדים ידועים ואהובים, כגון 'אני תמיד נשאר אני', 'דגדוגים', 'אותיות מפטפטות', ו'ככה זה בעברית'. דתיה בן דור זכתה באותות הוקרה על תרומתה לספרות הילדים, בהם פרס אקו"ם ופרס ביאליק למפעל חיים בספרות ילדים.
איך זה להיות עץ?
הילד בסיפור שואל: "איך זה להיות עץ?" מעניין מה ילדיכם ישיבו אם תשאלו אותם: איך זה להיות ילד או ילדה? מה מייחד אותם, מה משמח אותם?
המאייר איתי בקין הוסיף פרטים שאינם מוזכרים במילות הסיפור. האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שנמצאים לצד שורשי העץ, תחת האדמה? מי מופיעה שוב ושוב, מתעופפת בין דפי הספר?
העץ שמח להיות נטוע במקומו
העץ שמח להיות נטוע במקומו, לשמוע את הציפורים המזמרות ואת הטל היורד. אתם מוזמנים להתנסות עם הילדים במשחק 'עין טובה' – יחד מתבוננים מבעד לחלון, מחפשים דברים טובים ומשתפים זה את זה. לאחר מכן אפשר להתבונן אל הבית פנימה ולהמשיך במשחק, כל אחד בתורו אומר משהו טוב שהוא אוהב בבית ובמשפחה.
טיול עצים בסביבת הבית
תוכלו לצאת לטיול עצים בסביבת הבית. כדאי לשים לב, אילו עצים גדלים בסביבה? האם אלה עצי נוי או עצים המניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ אהוב.
העצים מביאים לנו תועלת רבה
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ או מפירותיו, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, הנייר העשוי משבבי עץ וכך גם הספרים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
האזינו לסיפור "החוצה"
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "החוצה", מאת: רינת פרימו | איורים: איתי רייכרט | ידיעות ספרים.
האם יצליח אבא ללמד את איתמר שגם המסדרון, חדר המדרגות ואפילו הרחוב הם שלו? האזינו לסיפור וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ'
פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה": דידי שחר

מה עוזר לי לזכור?
בסיפור מופיעה שוב ושוב רשימת הצעצועים של איתמר. בזמן קריאות חוזרות של הסיפור תוכלו לשחק במשחק הזיכרון: כמה מרשימת הצעצועים הילדים זוכרים? את כולה? חלק ממנה? האם החריזה עוזרת לזכור?
מדוע ילדים רוצים לקרוא שוב ושוב את אותו הסיפור? לקריאה עברו למגזין שלנו >>

סדנת שיקום לצעצועים ושוק קח-תן
סדנת שיקום לצעצועים – נבקש מהמשפחות להביא צעצועים ומשחקים שזקוקים לשיפוץ. נערוך סדנת שיקום בשיתוף הורים, ונשפץ, נרכיב וניצור צעצועים חדשים. שוק קח-תן – ניתן לארגן שוק בו משפחות מביאות צעצועים ישנים ומחליפות ביניהם משחקים וצעצועים. ביניהם הצעצועים שעברו שיקום בסדנה שיצרנו.

סיפור תלמודי
"החוצה" נכתב בהשראת סיפור תלמודי על אדם שסיקל מרשותו לרשות הרבים: מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו [החסיד]: "ריקא [אדם ריק], מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?" לגלג עליו [האדם שסקל אבנים לגלג על החסיד] . לימים נצטרך [האדם שסיקל] למכור שדהו, והיה מהלך באותו אתר רשות הרבים ונכשל באותן אבנים. אמר: "יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שהיא שלך". (בבלי, בבא קמא, דף נ', ע"ב).

מחזור צבעים
האם גם לכם יש צבעים שבורים ששקלתם לזרוק? אפשר למחזר אותם! ממיינים אותם לצבעים בעלי גוון דומה, מקלפים את שאריות עטיפות הנייר ומכניסים אותם לתבניות אפייה מנייר או מסיליקון. אופים בחום נמוך עד שהצבעים נמסים. מקררים, משחררים מהתבנית ונהנים מצבעים חדשים וססגוניים!
עלייה למדינת ישראל - משאבי הוראה באתר הספרייה הלאומית
עלייה למדינת ישראל – משאבי הוראה באתר הספרייה הלאומית
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4719
"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל ..." – עולים וסיפורים
"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל …" – עולים וסיפורים – הַזמינו לכיתה עולים חדשים וותיקים בני עליות שונות ובגילים שונים שיספרו על חוויות העלייה שלהם לארץ. כדאי שהתלמידים יכינו מראש שאלות שישמשו אותם בזמן המפגש.
סיפורו של עולה
סיפורו של עולה – איך האיש שעלה מתימן היה מספר את הסיפור? אפשר לנסות לכתוב את סיפורו ולאייר אותו מנקודת מבטו. התלמידים יוכלו לבחור עולה מארץ אחרת, למשל עולה מארץ המוצא של משפחתם.
מדרש תצלומים ועליות
מדרש תצלומים ועליות – תוכלו לאסוף תצלומים של עולים ממשפחות ילדי הכיתה או לבחור כמה מתוך המאגר של אוסף התצלומים הלאומי (תחת החיפוש "עלייה", "עולים חדשים"). אפשר להציג אותם ולשוחח: מה הסיפור של הדמויות שבתצלומים? מהיכן הגיעו? מה הם התקוות והחששות שלהם? אֵילו תחושות התצלומים מעוררים בנו?
הסיפור המשפחתי שלנו
הסיפור המשפחתי שלנו: אפשר לראיין את בני המשפחה ולגלות דברים רבים: מי הגיע ארצה? מהיכן? מתי? איך? מה קרה במסע לישראל? מה קרה במהלך ההתאקלמות בארץ? בעקבות הראיונות ניתן לכתוב את הסיפור המשפחתי, לצייר אותו כקומיקס, להכין תערוכת סיפורי קליטה בכיתה או להמחיז כמה מהם.
סיפורי עלייה במרשתת
סיפורי עלייה במרשתת – ניתן לקרוא סיפורי עלייה במאגר התוכנית "הקשר הרב-דורי" תחת "מאגר סיפורי מורשת".
שרתי לך ארצי
שרתי לך ארצי – דורות רבים חיו יהודים בארצות רחוקות ושרו שירי אהבה וגעגוע לציון, הלוא היא ארץ ישראל. כדאי להכיר את הזיקה לציון באמצעות שירי הכמיהה ושירי העלייה. תוכלו להציע מבחר שירים ולעודד עבודת חקר בזוגות שבה כל זוג יעסוק בשיר אחד, לדוגמה: "פה בארץ חֶמדת אבות", "שְׂאו ציונה נס ודגל", "שיר השיירה", "אח, יא ראבּ", "שב אל אדמתי" ועוד.
שרים יחד
שרים יחד – ניתן לאגד את השירים ואת עבודות החקר לשירון כיתתי, להזמין משפחות ולקיים ערב של שירים וסיפורי עלייה.
מהו ההַלֵּל?
מהו ההַלֵּל?
ההַלֵל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג, בראשי חודשים ובמועדים. הוא מורכב ממזמורי תהילים, ומהותו היא הודיה על יציאת עַם ישראל מעבדות לחירות. בהלל נכלל מזמור קיד בתהילים, המתאר את יציאת מצרים ומתחיל במילים: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".
שירה ופיוט – בקהילות ישראל נהגו להלחין את מזמורי ההלל. להאזנה ללחני "בצאת ישראל ממצרים" בקרו באתר הפיוט והתפילה.
הספר מבוסס על סיפור אמיתי
הספר מבוסס על סיפור אמיתי. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם. כדאי להקליט, לצלם או לכתוב אותם!
אילו סממנים תקופתיים ניתן למצוא באיורים
כדאי לדפדף יחד בספר ולחשוב אילו סממנים תקופתיים ניתן למצוא באיורים. אפשר לחפש בבית תמונות ישנות של בני המשפחה ולהתמקד בבגדים, בתסרוקות ובחפצים השונים שהיו להם בארצות מוצאם.
מאין הגיעה המשפחה שלכם?
מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה דורות מהמשפחה שלכם חיו וחיים בישראל? אתם יכולים לפתוח אטלס, להניח מעליו נייר שקוף ולצייר על המפה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. אפשר להשתמש בתוכנות באינטרנט, למשל Maps Google, ולצאת לסיור וירטואלי בארצות המוצא של בני המשפחה.
האם גם לכם יש חלום אישי או משפחתי?
האם גם לכם יש חלום אישי או משפחתי? כל אחד מבני המשפחה יכול לכתוב חלום שלו על פתק, להכניס אותו לבקבוק ריק ולחתום את הבקבוק בפקק. תוכלו לפתוח את הבקבוקים בעוד שנה ולבדוק אם החלומות שכתבתם התגשמו.
מנהגים, שפה ולבוש
לשני העולים בסיפור יש מנהגים, שפה ולבוש משל עצמם. לפעמים באותה משפחה אפשר למצוא מנהגים שונים, כמה לשונות ומסורות שונות. אתם יכולים ללמד את הילדים מילים בלשונם של הסבים ולהיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם.
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז
שני העולים החדשים בסיפור שרים יחד מזמור מתוך תפילת ההלל, "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז…". האם אתם מכירים לחן של המזמור הזה? תוכלו לשיר אותו יחד. אתם מוזמנים לחפש ולשמוע לחנים נוספים באתר זמרשת zemereshet.co.il .
גן בטבע
גן בטבע – כדאי לקרוא את הסיפור מחוץ לכותלי הגן, בחצר או בגינה.
מחקר עצים
מחקר עצים – אילו עצים יש בסביבת הגן? תוכלו לצאת לחקר משותף: לצלם את העץ, לבדוק מהו שמו ומה מייחד אותו, להצטלם בסביבת העץ ולכתוב "ספר עץ", הכולל יצירות של הילדות והילדים תצלומים ומידע על העץ (סוגו, מקום צמיחתו, מצבו, פריחתו, עליו, צבעיו ועוד).
שמות מהטבע
שמות מהטבע – האם יש בגן ילדים וילדות ששמותיהם לקוחים מעולם הצומח? תוכלי לבקש מההורים ומהילדים להסביר את מקור שמם, להביא תמונה של הצמח לגן ולהסביר מדוע בחרו דווקא בשם הזה.
ספרים ועצים
ספרים ועצים – האם יש בגן ספרים נוספים העוסקים בעצים ובקשר בין אדם לטבע? ניתן להכין בגן פינת קריאה של ספרים שעוסקים בעצים, להיזכר בספרים העוסקים בנושא זה, לעיין בהם ולהקריא אותם. בין ספרי ספריית פיג'מה שעוסקים בטבע ובסביבה ישנם הספרים "אבא עץ", "סל מלא תאנים", "איך זה להיות עץ" ו"מר זוטא ועץ התפוחים".
סיפור מתחת לעץ אהוב
אפשר לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל ולקרוא את הסיפור מתחת לעץ אהוב בחיק הטבע. לאחר הקריאה אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד. עם חזרתכם הביתה תוכלו להכין מהם יחד יצירה.
לזהות עצים מוּכּרים
כדאי לשבת קרוב ולהתבונן באיורים המרהיבים שבספר. האם ילדיכם יכולים לזהות עצים מוּכּרים לפי האיורים?
סיפור המשך
בתום הקריאה אפשר לשאול את ילדיכם מה לדעתם יעשה גיורא עכשיו ומה יקרה לעצים. אפשר להמציא לסיפור המשך ולצייר אותו.
סיור עצים
באובב, שסק, אשל, פקאן… גיורא מַכּיר את כל העצים בשמותיהם. אילו עצים גדֵלים בסביבת הבית שלכם? איך מזהים אותם, איך מבדילים ביניהם? תוכלו לצאת לסיור עצים, ללמוד עליהם ולהכין יחד מגדיר עצים מצויר.
לשתול בשיתוף הקהילה
כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף הקהילה גינה קהילתית.
לחפש ספרים
האם אתם מכירים עוד סיפורים או שירים על עצים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור, "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי ועוד)? תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
הסיפור כתוב בסגנון בלשי
הסיפור כתוב בסגנון בלשי. סבתא אינה מגלה לנכדה אורי לאן הולכים, ולאורך הדרך הסופרות מפזרות רמזים מסקרנים. כדאי לקרוא את הסיפור בקול, לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את הילדים מה לדעתם קורה. מומלץ להתייחס גם לעניינים הבאים: באיזה שלב בסיפור הילדים מבינים לאן סבתא ואורי הולכים? מי הם האנשים בחליפות השחורות? ומה יש בתוך המזוודות?
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב. כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם למראה העיר כיום. האם התלמידים שמו לב לסוס ולגמל ברחובות תל-אביב? אפשר לבקש מהם למצוא את השוטרים הבריטיים ואת האוטובוסים מהעבר. האם הם גילו באיורים עוד רמזים לתקופה זו? כמו סבתא בסיפור, תוכלו להביא לכיתה גזוז בטעם משמש ולמזוג לילדים כוס משקה בטעם של פעם.
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר. אפשר להתמקד בכלי הנגינה, במבנה התזמורת וביצירות שנוגנו בהופעה הראשונה של התזמורת הפילהרמונית. רצוי לשאול בכיתה אילו ילדים לומדים לנגן, ולהציע לערוך קונצרט בכיתה או בפני כיתות אחרות בבית הספר. (כדאי למַנות סדרנים, להכין תוכנייה, להדפיס כרטיסים וכדומה כדי להבטיח שלכל ילדי הכיתה יהיה תפקיד בקונצרט.)
הסיפור של ברוניסלב הוברמן
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים, ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו ההזדמנות להכיר אותו לדור הצעיר! אנשים רבים עשו מעשים גדולים שדרשו אומץ לב רב, וסיפורם טרם סופר. אפשר להציע לילדים לחשוב עם הוריהם על דמות שהם מעריצים ולהכין בַּבית ספרון קצר עליה. את הספרונים ניתן להציג בתערוכה בכיתה או במסדרון בבית הספר. כאן ניתן להוריד תבניות מעוצבות להכנת ספרים אישיים.
סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף
סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, השונה מהקשר בין הורים לילדיהם. בעקבות הסיפור אפשר לערוך מפגש עם סבים, סבתות ודודים, ולקראתו אפשר לבקש מהמשפחות להביא חפצים משנים עברו, תצלומים ישנים וסיפורים על בילוי משותף. כדאי להציע שלמפגש יוזמנו גם דודים וחברי משפחה מבוגרים כדי להבטיח שלכל משפחה יהיה ייצוג באירוע.
חפש את המטמון
בעקבות הטיול של סבתא ואורי ברחובות תל-אביב הקטנה תוכלו להמציא משחק "חפש את המטמון" עם רמזים לאורך הדרך הקשורים לספרי ספריית פיג'מה שקראתם השנה ("גינה על חמור", "אספן המילים" ו"קונצרט בחולות"). בסוף המסלול אפשר לחלק לילדים מתנה – עותקים אישיים של "קונצרט בחולות". את העותק האישי ייקח כל ילד הביתה ויקרא עם ההורים.
הצצה מרגשת לקונצרט האמיתי הראשון שהתקיים בחולות תל אביב בשנת 1936. שתפו את ההורים והילדים בסרטון, צפייה מהנה!
כדאי לקרוא בספר יחד
כדאי לקרוא בספר יחד, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, "מה לדעתכם קורה כאן?" באיזה שלב בסיפור הבנתם לאן הולכים הסבתא והנכד, מי האנשים בחליפות השחורות, ומה יש בתוך המזוודות?
הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף
הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, שהוא שונה מהקשר בין הורים וילדים. האם אתם זוכרים בילוי משותף עם סבא או סבתא שלכם? אפשר לשתף את ילדיכם בזיכרונות הילדות שלכם ולשוחח איתם על הקשרים שלהם עם הסבים והסבתות או הדודים.
חפש את המטמון'
המחברות מתארות את הקונצרט בחולות באמצעות סיפור בלשי, שבו סבתא אינה מגלה לנכד לאן הם הולכים. בעקבות הקריאה תוכלו להציע משחק שבו ילדיכם מובילים אתכם לטיול, ואתם לא יודעים את היעד. ילדיכם יכולים להכין רמזים לאורך הדרך, בדומה למשחק 'חפש את המטמון'.
בקונצרט הראשון של התזמורת נוגנו יצירות קלאסיות של שוברט, ברהמס, מנדלסון ואחרים. לאיזו מוזיקה אתם אוהבים להאזין? האם בני המשפחה שלכם לומדים נגינה או מנגנים? בעקבות הסיפור תוכלו ללכת יחד לקונצרט ואף לערוך הופעה קטנה משלכם בחיק המשפחה. לקונצרט המשפחתי דרושים תפקידים רבים: נגנים, מנצח וגם קהל.
ברוניסלב הוברמן
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים של אומץ לב וסיפורם טרם סופר. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, שאת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
המחיז יחד את הסיפור
אפשר להמחיז יחד את הסיפור ובכל פעם להזמין ילדים אחרים לגלם את נותני ומקבלי האגוזים. כדאי גם להכין סלסילה של תחפושות ואביזרים ולשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי הספונטני של הילדים.
לצייר חלק
שמואל כץ אייר את הספר בצבעי מים. אפשר להציע לילדים לבחור חלק אהוב מתוך הסיפור ולצייר אותו בעצמם בצבעי מים.
אושר אישי, אושר משפחתי
אושר אישי, אושר משפחתי: תוכלו לשלוח לבתי הילדים ניירות בריסטול גזורים בצורת אגוזים גדולים ולבקש מההורים ומהילדים לצייר בהם את האנשים, את החוויות ואת הדברים שגורמים להם להיות מאושרים. את הציורים ניתן להציג על לוח קיר בגן תחת השלט "סודות האושר של הגן שלנו".
יום גמדים בגן
תוכלו לערוך יום גמדים בגן. אפשר לקשט את אחת מפינות הגן כמו הבית של הגמד ביער, לקרוא סיפורים ושירים על גמדים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" או "פיט פט טו"), להכין עם הילדים גמדים מפלסטלינה או מגלילי נייר טואלט מקושטים ולשחק משחקי גמדים כמו "גמד גמד ביער" או "גמד-ענק".
האבנים עוברות להן מיד ליד
האגוזים בסיפור עוברים מיד ליד. תוכלו ללמד את הילדים לשחק "האבנים עוברות להן מיד ליד" בעזרת אגוזים: יושבים במעגל ושרים יחד את השיר "האגוזים עוברים להם מיד ליד, ומי שמתבלבל יוצא מייד". הילדים מעבירים אגוז מזה לזה בכיוון השעון ובשלב מתקדם מוסיפים עוד אגוז שנע נגד כיוון השעון. קשה לא להתבלבל!
יצירות שכתבה לאה גולדברג
האם הילדים מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לבקש מההורים לחפש בבית ובספרייה ספרים נוספים שכתבה לאה גולדברג, להביא אותם לגן ולקרוא אותם יחד. תוכלו להכין בגן תערוכת ספרים של לאה גולדברג.
- אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
להמחיז יחד את הסיפור באמצעות תיאטרון בובות
תוכלו לחפש בבית בובות שייצגו את הגמד, הסנאי, חוטבי העצים, הנסיך, הנסיכה והילד, ולהמחיז יחד את הסיפור באמצעות תיאטרון בובות.
הסוף של הסיפור
האם הסוף של הסיפור הפתיע אתכם? אולי תרצו להמציא ולצייר לסיפור סוף אחר?
מה אתם אוהבים לעשות כשאתם שמחים?
הדמויות באגדה שרות כאשר הן שמחות. מה אתם אוהבים לעשות כשאתם שמחים?
יצירות שכתבה לאה גולדברג
האם אתם מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לגשת למדף הספרים בבית או לספריה העירונית ולחפש עוד סיפורים ושירים שלה, למשל "המפוזר מכפר אז"ר", "דִּירָה לְהַשׂכִּיר", "הילד הרע" ורבים נוספים.
אגוזי פלא
האגוזים בסיפור הם אגוזי פלא: "כל מי שיפתור את סודם – אין כמותו מאושר בעולם". כדאי לשתף זה את זה, מה גורם לכם אושר? האם אותם דברים גורמים לכם ולילדיכם להיות מאושרים? אפשר לחשוב על חבר או בן משפחה ולהפתיע אותם במשהו משמח – צלחת עוגיות אגוזים שאפיתם יחד!
מתכון לעוגיות אגוזים זהובות
מרכיבים:
כוס וחצי קמח
חצי כוס אגוזים גרוסים
150 גרם חמאה
100 גרם אבקת סוכר
כפית תמצית וניל
חצי כפית אבקת נס קפה
אופן ההכנה:
- מחממים את התנור לחום בינוני של 180 מעלות.
- מעבדים את כל המצרכים לבצק ומקררים כשעה.
- יוצרים מהבצק כדורים בגודל אגוז.
- מניחים על תבנית מרופדת ואופים 10 דקות.
- מצננים ומאחסנים בצנצנת סגורה.
"מי שָם בשקיק?"
"מי שָם בשקיק?"
כדאי לגוון את הקולות של הדמויות בסיפור ולהשתעשע במילים ובחרוזים. אחרי כמה קריאות יוכלו ילדיכם להציג את הפירות השונים לפי האיורים ולהשלים את החרוז החוזר: "דְפיק דְפוק דְפיק! מי שם בשקיק?".
אֵצא לי השוקה
אֵצא לי השוקה
האם ילדיכם טעמו פעם חרוב או תאנה? האם הם אוהבים בננה או תפוז? הם יכולים להתלוות אליכם לשוק או למרכול, לבחור את הפירות שהם אוהבים ולהכניסם לסל או לשקיק. בבית תוכלו להכין יחד סלט פירות.
שישה בשקיק – ההצגה!
שישה בשקיק – ההצגה!
תוכלו לצייר ולצבוע את הפירות שבסיפור, להדביק אותם על מקלות ארטיק ולהמחיז יחד את הסיפור.
על טעם וריח - משחק הטעימות
על טעם וריח – משחק הטעימות
איך מזהים פרי: לפי המראה, לפי הריח או לפי הטעם? תוכלו לשחק משחק ניחושים: מבקשים מהילדים לעצום עיניים ומציעים להם להריח פרי. האם הם מצליחים לזהות את הפרי? נותנים להם לטעום ממנו בעיניים עצומות. האם הם מזהים את הטעם?
השקיק שבסיפור עף ברוח
השקיק שבסיפור עף ברוח. האם ילדיכם ראו פעם שקיק זרוק בחוץ? אפשר להשליך אותו יחד לפח ולעזור לשמור על הסביבה. בהזדמנות זו הַזכירו לילדים שאסור לשחק בשקיות ניילון!
האם הילדים מכירים את כל הפירות המוזכרים בסיפור?
האם הילדים מכירים את כל הפירות המוזכרים בסיפור? לפני קריאת הסיפור כדאי להכיר לילדים את הפירות השונים, להציג להם את הדמויות ואת שמות החיבה שלהם בסיפור.
מסיפור להצגה
מסיפור להצגה: כדאי להמחיז את הסיפור – אפשר לספר אותו באמצעות בובות המחשה או דמויות על מקלות ארטיק, או להמחיז אותו יחד עם הילדים. הכינו כתר של כל אחד מהפירות לראשי הילדים. כדאי לעודד את הילדים לשיר יחד במקהלה את הפזמון החוזר: "דפיק דפוק דפיק! מי שם בשקיק?"
איך עושה תפוז?
איך עושה תפוז? נסו לחקות בתנועה את הפירות השונים: להתגלגל על השטיח, ללכת בעדינות כמו התאנה, או לשקשק את הגוף כחרוב.
מי אני ומה שמי?
מי אני ומה שמי? אפשר לשאול חידות על הפירות שבסיפור, למשל: הוא עגול וכתום, מהו? (התפוז!), הוא ארוך וצהוב וצריכים לקלף אותו לפני שאוכלים (בננה!)….
דפיק דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
דפיק דפוק דפיק! מי שם בשקיק? אפשר ללמד את הילדים מקצבים שונים ולתופף יחד. תוכלו גם להמציא דפיקה מיוחדת רק לילדי המעון.
מה עף עם הרוח?
מה עף עם הרוח? אפשר להוציא חפצים שונים לחצר, למשל: מטפחת, נוצה, עלים, כדור-ים ועוד, ולזרוק אותם לאוויר. האם כמו השקיק בסיפור גם הם עפים ברוח? האם קשה לתפוס אותם?
יש מקום לכולם
יש מקום לכולם: איך מצטופפים יחד מבלי להפריע אחד לשני, כמו הפירות בשקיק? הניחו חישוק על הרצפה והזמינו בכל פעם שניים או שלושה ילדים להיכנס לתוכו ולהצטופף בצורה נעימה, עדינה ומחבקת. אפשר גם לשבת במעגל גדול מאד ולהתקרב לאט בצעדים קטנים עד למעגל נעים שאינו צפוף.
השקדיה פורחת
השקדיה פורחת: אפשר להכין עם הילדים שקדיה משותפת ופרחונית. מזמינים את הילדים לקשט מנג'טים מנייר בצבע וורוד ומדבקות, מכינים גזע גדול מנייר חום, ומחברים את כל פרח מנג'ט אל הענפים בעזרת סיכה מתפצלת. מקמטים מעט כל מנג'ט סביב הסיכה – והרי לנו שקדיה יפיפייה.
סעודת ט"ו בשבט עם ההורים
סעודת ט"ו בשבט עם ההורים: כדאי לחגוג יחד עם ההורים את ט"ו בשבט במעון: אפשר להכין יחד דמויות להמחזת הסיפור בבית, להזמין הורים וילדים להמחיז את הסיפור, לשיר שירי חג ולאכול יחד סעודת פירות הארץ: עוגת בננה, מיץ תפוזים סחוט, וכמובן סלט פירות טעים ובריא! בסוף המפגש מחלקים למשפחות את הספר יחד עם הדמויות שהכינו יחד עם ילדיהם.
מתכון לעוגיות מתוקות בצורת אותיות האלף־בית
(להורדת/הדפסת המתכון המעוצב לחצו כאן)
המצרכים:
2/3 כוס חמאה רכה
2/3 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
אופן ההכנה:
טורפים בקערה את החמאה והסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה מעט. טורפים פנימה גם את הביצה ותמצית הווניל.
בקערה שנייה מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח.
מאחדים את שתי התערובות ולשים עד לקבלת בצק פירורי. מאחדים את הפירורים לגוש אחד, עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקרר לשעה.
מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות).
מקמחים משטח עבודה ומרדדים עליו את הבצק. קורצים מהבצק עוגיות בצורת אותיות.
מעבירים לתבנית ואופים בתנור 10‑12 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בצדדים.
מסיבת אותיות!
הזמינו את הילדים וההורים למסיבת אותיות.
ריכזנו עבורכם מספר הצעות לפעילויות למסיבה חגיגית זאת: קריאה, אפיה, מחבואים של אותיות, פנטומימה, תחרות ועוד!
התבוננו ודמיינו יחד
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות את הבית ואת הגן של גל לסביבה שבה חי סבא רפאל לפני שנים רבות. תוכלו לדמיין יחד, כיצד היו נראים החיים שלכם אילו הייתם חיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אם יש ברשותכם תמונות ישנות שמתעדות את שורשי המשפחה, אפשר להראות אותן לילדים, ולנסות לזהות יחד את בני המשפחה ואת המקומות שהם גרו בהם אז – והיום.
מה מקור השם שלי?
האם ילדיכם יודעים מה מקור השם שלהם? בעקבות הקריאה תוכלו לשתף אותם במשמעות השם שלהם ובסיפור שעומד מאחורי בחירתו, וגם לספר להם על מקור השמות שלכם.
שרים יחד
האם אתם מכירים את המנגינה לשיר "אצלנו בכפר טודרא" מאת יהושע סובול שמבצעת להקת הברירה הטבעית? אפשר לשיר אותו יחד עם הילדים.
סיפורים של 'פעם'
כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של 'פעם'. האם זכורים לכם אירועים חגיגיים מימי הגן ובית הספר? תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות ילדות ובמנהגים משפחתיים סביב לימוד.
אלף-בית בכיף
ילדים צעירים לומדים מתוך פעילות והנאה, למשל, מליקוק אותיות טבולות בדבש. יש דרכים רבות ללמוד את האלף־בית: אפשר להרכיב שמות ומילים מחומרים שונים, לגזור אותיות מעיתונים, לזהות אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, לשחק במשחקי מילים ועוד. העיקר ללמוד בהנאה!
איפה מתחבאות האותיות
איפה מתחבאות האותיות? אם מתבוננים מקרוב, מגלים שאותיות שונות משולבות באיורים כמעט בכל עמוד בספר. חלקן קטנות ומסתתרות בדוגמת השטיח ובקוביות המשחק, חלקן גדולות, עם חלק הגיבורים רוקדים ועל אחרות נשענים.
ציד אותיות
איפה "מתחבאות" אותיות בגן שלכם? גם בשלטים ודפים, אבל גם במקומות נוספים: אולי בצורה של לבנת משחק? באופן שבו צומח גבעול באדנית? או ברגליים של כיסא? אפשר להזמין את הילדים "לצוד אותיות", לחפש ולזהות אותיות שמסתתרות במקומות מפתיעים בגן.
משמעויות של שמות
משמעויות של שמות: גל מגלה שהיא קרויה על שם שתי הסבתות שלה. האם ילדי הגן יודעים מה מקור השמות שלהם? אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם ולשתף את החברים בגן במשמעות השם שלהם. אל תשכחי לשתף את הילדים במקור ובמשמעות השם שלך!
סיפורים של פעם
סיפורים של פעם: כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של "פעם". אפשר להזמין הורים או סבים לבוא לגן ולספר לילדים מזיכרונות ילדותם מהגן או מכיתה א', או לתאר מנהגים משפחתיים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת ספר של סיפורים משפחתיים של ילדי הגן. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים עם בני משפחה או החפץ שבחרו, מדפיסים את הספר ומחלקים למשפחות- מזכרת אישית ומתנה ייחודית לסוף השנה!
למידה מתוך הנאה
"אין אדם לָמֵד אלא ממקום שליבו חָפֵץ": ילדים צעירים לומדים תוך פעילות והנאה. יש דרכים רבות ללמוד את האל"ף-בי"ת, למשל הרכבת שמות ומילים מחומרים שונים, גזירת אותיות מעיתונים, זיהוי אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, משחקי מילים – וכמובן, אפיית עוגיות בצורת אות. [חפשו את המתכון לעוגיות מתוקות בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת בסוף הספר.] העיקר ללמוד תוך הנאה! האם בעקבות הסיפור תרצי לחגוג את לימוד האל"ף-בי"ת בגן? נשמח אם תשתפו אותנו!
בחרו בספר האהוב עליכם!
זהו הספר האחרון לשנה זו! כדאי להיזכר בספרים שקבלתם השנה, להציג אותם, ולשוחח עליהם. איזה ספר אהבתם במיוחד? מדוע? אילו ספרים קראתם שוב עם ההורים בבית? מהו הספר עם האיורים הכי מוצלחים בעיניכם? אפשר לערוך בקרב הילדים והמשפחות הצבעה לבחירת הספר האהוב עליכם! שתפו אותנו בתוצאות, ובכלל בחוויות, בדוא"ל – נשמח לשמוע מכם!
האם לעצים יש רגשות?
האם לעצים יש רגשות? הילדים יכולים להמחיז את הסיפור. הכיני תחפושות פשוטות ובחרי כל פעם קבוצה של 4 ילדים (3 גמדים ועץ). בזמן שחבריו של מר זוטא מציעים לו דרכים לסלק את העץ, העץ יכול לבטא בהבעות פנים את התגובה שלו למה שהוא שומע. אילו העץ היה יכול לדבר, מה היה אומר לגמדים? כיצד הוא יכול להצליח לשנות את דעתם?
יוצאים לטיול עצים
יוצאים לטיול עצים: אילו עצים צומחים בחצר הגן? מה צומח במסלול אותו עוברים הילדים כל יום מהבית אל הגן? אם מתאפשר לכם, כדאי לצאת לטיול עם משפחות הגן ולחפש עצים שגדלים בסביבה. האם הילדים מכירים סוגי עצים שונים? בעקבות ההיכרות עם העצים אפשר להכין תערוכה של ציורי עצים ולתלות אותם על לוח קיר.
שותלים יחד גינה קהילתית
שותלים יחד גינה קהילתית: האם בקרבת הגן יש משטחים ריקים או חצרות מוזנחים? תוכלו לחבור לגופים קהילתיים נוספים, לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול יחד גינה קהילתית.
לקראת ט"ו בשבט
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה של עצים! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים, למשל "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים.
מאכלי תפוחים
מאכלי תפוחים: בעמוד האחרון של הספר מופיע מתכון להכנת מאפה תפוחים ופירורי בצק. כדאי לעודד את המשפחות לנסות להכין אותו בבית, או עוגות תפוחים אחרים, ולשלוח תמונות בווטסאפ של העוגות. אפשר להזמין את המשפחות לקבלת שבת מיוחדת בגן, בה תמחיזו את הסיפור, תשירו שירי ט"ו בשבט, ותתכבדו בסלט פירות ובמאפי תפוחים.
יושבים קרוב וקוראים יחד
יושבים קרוב וקוראים יחד – אפשר לחפש את האיור של העץ היבש, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, למה לדעתם העץ אינו צומח? מה חסר לו? בסוף הסיפור תוכלו לשוחח: מה גרם להתחדשות וללבלוב של העץ? האם לזה התכוון מר זוטא כשהוא שתל את הגינה?
האם לעצים יש רגשות?
האם לעצים יש רגשות? חפשו את הדף שבו מציעים חבריו של מר זוטא לסלק את העץ. תוכלו להמציא דו-שיח. אילו העץ היה יכול לדבר, מה הוא היה אומר למר זוטא ולחבריו?
גם אני רוצה גינה!
גם אני רוצה גינה! – מר זוטא מקנא בגינות של חבריו. תוכלו לשתף, האם פעם רציתם משהו שהיה לאחר? איך הרגשתם, מה עשיתם? אם גם אתם רוצים גינה, אפשר לשתול פרחים, תבלינים או ירק בגינה או באדנית, לטפל בהם ולעקוב אחר הצמיחה.
שותלים יחד גינה קהילתית
שותלים יחד גינה קהילתית – כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? יחד עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף עם אחרים גינה קהילתית.
ממש מתחת לאף
ממש מתחת לאף – מר זוטא לא הבחין בשינוי שחל בעץ התפוחים, עד שחבריו התפעלו ממנו. האם קרה לכם פעם שלא הבחנתם במשהו טוב שקורה לידכם? תוכלו לטייל יחד בין חדרי הבית ובחצר ולחפש את כל הדברים היפים שצמחו או השתנו לאחרונה.
מתכון למאפה תפוחים ופירורי בצק ("קראמבל")
מתכון למאפה תפוחים ופירורי בצק ("קראמבל")
מצרכים:
לפירורי בצק:
100 גרם סוכר
80 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
100 גרם קמח
לתפוחים:
6-5 תפוחים
20 גרם חמאה
3 כפות סוכר (אפשר להוסיף כף קינמון או כף מיץ לימון, לפי הטעם).
הכנה:
מערבבים יחד את הסוכר, החמאה והקמח עד שמתקבלים פירורים בינוניים. מאחסנים שעה במקרר.
קולפים את התפוחים וחותכים אותם לפלחים.
ממיסים במחבת את החמאה ומבשלים בה את התפוחים 15-10 דקות תוך ערבוב, עד שהתפוחים רכים אך עדיין שומרים על צורתם.
מעבירים את התפוחים לתבנית, מפזרים עליהם את פירורי הבצק ואופים בחום בינוני-גבוה כ-20 דקות, עד שהפירורים זהובים.
מגישים חם או בטמפרטורת החדר. בתיאבון!
תערוכה חקלאי
סביב הספר ניתן להקים בגן תערוכה חקלאית בה יוצגו פירות שבעת המינים ודרך גידולם. לצד הפירות הטריים אפשר להכין עם הילדים דגמים מחומרים שונים ולעטר את התערוכה בתמונות נוף.
האם אתם מכירים עובדי אדמה? אולי אחד מהורי הגן או קרובים של הילדים חקלאים? כדאי להזמין אותם לשיחה בגן!
אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש במכולת את הפירות השונים ולגלות את מגוון המוצרים שמפיקים מהם.
הספר מזמן חגיגה משפחתית משותפת לרגל ט"ו בשבט! כדאי להזמין את ההורים לחגיגת טעמים ומנהגים: אפשר להכין יחד ספר מתכונים של קהילת הגן, ולשמוע על מאכלים ומסורת ייחודית של כל משפחה. מומלץ לשיר יחד משירי הארץ הטובה.
חיטה
חיטה: בעקבות הסיפור, אפשר לדון עם הילדים על המושג: "עמל": עבור מה כדאי לעבוד קשה? כדאי לשמוע סיפורים ודוגמאות מהילדים. אפשר להכין הצגה עם הילדים על השלבים השונים בהכנת הלחם.
שעורה
שעורה: שירו הנפלא של מתתיהו שלם, "שיבולת בשדה", מתאים מאד ללמידה משותפת על ספירת העומר, ואף לריקודי עם בגן בחגיגות הביכורים לקראת שבועות. כדאי להציג לילדים תמונות של שדות השיבולים המאפיינות כל כך את נופי ארצנו.
גפן
גפן: הסיפור על הגפן והיין מזכיר את הביטוי: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". כדאי לשוחח עם הילדים: מה משמעות הביטוי? האם אתם מכירים סיפורים נוספים עם אותו המסר, לדוגמה "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם?
תאנה
תאנה: בחיבור לנושא השנתי: שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות: הסיפור על שמה של תאנה מזמן שיח בנושא: השם שלי. כדאי לשלוח את הילדים למשימת חקר בבית: מדוע קיבלתי את שמי? ואיזו משמעות יש לו בעיניי? האם מסתתר סיפור מאחורי שם המשפחה? לוח קיר עם תמונות ותשובות הילדים יאגד את הסיפורים המשפחתיים לסיפור המשותף של קהילת הגן.
רימון
רימון: הרימון, פרי מלכותי הנחשב לסמל היופי, מופיע ברצפות פסיפס ברחבי הארץ. כדאי להציג לילדים תמונות של רצפת פסיפס מעוטרת רימונים מבית הכנסת העתיק בציפורי. אפשר להכין עם הילדים יצירה של פסיפס רימון בהדבקה של אבנים קטנות או אפילו פיסות נייר מרובעות.
זית
זית: השיר "מנורה וענפי זית" מרמז לסמל מדינת ישראל, ומתאים במיוחד ליום העצמאות: סמל המחבר בין נבואת הנביא זכריה, התבליט את המנורה משער טיטוס ברומא, ומביע את הפלא שבשיבת ציון. קישור ללחן השיר כאן. הילדים שיתבוננו באיור של השיר מקרוב יזהו בו את סמל המדינה. אפשר לשאול אותם, איזו משמעות יש לכך שהילדים באיור בונים את הסמל בעצמם?
תמר
תמר: בסיפורו של לוין קיפניס "סכך לסוכה", הילד בונה בעצמו סוכה ומחפש את הסכך המתאים ביותר. קיפניס מתבונן בילדים במבט מלא הערכה ואמונה באומץ ליבם וביכולתם להיות עצמאיים. כדאי להכין רשימה עם ילדי הגן: במה אתם עצמאיים? מה אתם אוהבים לעשות לגמרי בעצמכם?
אולי נתחלף?
אולי נתחלף? אפשר לשחק משחק של חילופי כיסאות: יושבים במעגל ומזמינים כל פעם שני ילדים להחליף מקומות בצורת התקדמות מעניינת: למשל בהליכה לאחור, בקפיצה, בזחילה, או כמו אחת החיות המוזכרות בספר.
המקום האהוב עליי בגן
המקום האהוב עליי בגן: בתוך שלל הפעילויות והאפשרויות שהגן מזמן בכל יום, מה משמח אותי? מה כיף לי?
חפשו אותי! הזמיני כל פעם קבוצת ילדים אחרת להתחבא במרחב הגן, כל אחד במקום האהוב עליו, את תהיי התופסת. כל ילד שתמצאי ישתף מדוע בחר במקום מחבוא זה, ומה מיוחד במקום זה בעיניו.
מצביעים ברגליים: תוכלי לפזר על הרצפה במרכז החדר חפצים שמייצגים פעילויות ופינות שונות בגן )למשל, קובייה, מכחול, ספר, בובה, כף ודלי( ולהזמין את הילדים לעמוד ליד החפץ של המקום האהוב עליהם. כדאי לבקש מהילדים להסביר את הבחירה שלהם.
זה הגן שלנו! תוכלי לצלם את הילדים בפעילות האהובה של כל אחד ואחת ולהציג את כל התמונות על לוח קיר. במרכז הלוח הציגי צילום קבוצתי )יחד עם הצוות!( כאשר כל ילד אוחז בספר, בצירוף שלט גדול: "אנחנו לא מתחלפים!"
בוקר טוב!
בוקר טוב!
הכניסה לגן מלווה בקריאת "בוקר טוב!" אישית, לכל נכנס. והמבט, והאינטונציה של הקריאה הזו, הן שעושות את כל ההבדל. הציעי לילדים להגיד: "בוקר טוב!" באינטונציות שונות: בקול רם, בלחש, במהירות, לאט, בפיהוק, בכעס… איך הקול מצליח להשפיע על המשמעות והמסר?
איזה יום היום?
איזה יום היום? בסיפור פוסע הגיבור לגן בכל יום מימות השבוע. האם יש לכם פעילויות קבועות ביום מסוים בשבוע? מה מיוחד בגן ביום שישי?
אפשר להכין לוח שבועי עבור המשפחות: גוזרים חבל באורך מטר, או קולעים צמה מבדים ישנים. הילדים צובעים ומקשטים שבעה אטבי כביסה, אחד לכל יום בשבוע, עליהם כותבים את שמות ) או אותיות( הימים מראשון ועד שבת. כל משפחה תקבל חבל עליו מהודקים 7 אטבי הכביסה. את החבל ניתן לתלות בחדר הילדים ועליו להצמיד בכל יום ציורים, יצירות או אירועים שעתידים להתרחש. יחד עם הלוח ניתן לשלוח ציור שאותו כבר אפשר להצמיד ביום קבלת הלוח.
הורים וילדים מתחלפים:
הורים וילדים מתחלפים: קבלת שבת משותפת, כמו בסיפור, או סדנא אחר הצהריים, יכולה להיות הזדמנות נהדרת לפתיחה חגיגית של ספריית פיג'מה. הזמינו את ההורים לגן ותנו לילדים להתחלף עם ההורים בתפקידים: ההורים ישבו במפגש והילדים ימחיזו להם את הסיפור "אולי נתחלף?", הילדים ייקחו את ההורים לסיור בין פינות הגן ויסבירו מה עושים בכל פינה, וישבו לשחק יחד באחד ממשחקי הקופסא. ומי מכין את הכיבוד לחגיגה ועוזר לסדר את הכסאות? הילדים, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחה חגיגית של הספרייה באתר של ספריית פיג'מה.
קוראים את האיורים:
קוראים את האיורים: כדאי להתבונן יחד באיורים החינניים שמלווים את הסיפור. אפשר לעצור בכל עמוד ולחפש פרטים משעשעים. האם מצאתם תרנגולת מציירת, ילד מטיל ביצה, דבורה עוזרת לבנות מגדל? מה עוד מצחיק באיורים?
כולם הולכים לגן
כולם הולכים לגן: מה אתם רואים בדרך אל הגן? האם כמו הילד בסיפור גם אתם רואים מכולת, כלב, תינוק בעגלה, בית קפה? האם עוברת לידכם מכונית ורודה? תוכלו לצייר יחד את המסלול שלכם לגן ולהוסיף בו מקומות ואנשים שאתם פוגשים בדרך.
ממחיזים את הסיפור
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה ולהציע זה לזה ”אולי נתחלף? יהיה לך כיף“. תוכלו להוסיף דמויות ובעלי חיים אחרים שמבקשים גם הם ללכת לגן.
איזה יום היום?
איזה יום היום? בכל יום בשבוע פוגש הילד בסיפור חיה אחרת. האם ילדיכם מכירים את ימי השבוע? האם יש לכם תוכניות קבועות, חוג או צהרון בימים שונים, יום קצר ביום שישי? ומה אתם עושים ביום שבת, כאשר לא הולכים לגן? אפשר להכין לוח של ימי השבוע ולצייר בו מה עושים בכל יום.
היום יום שישי
היום יום שישי: בעמוד האחרון של הספר חוגגים הילדים והחיות את טקס קבלת השבת. איך מציינים את השבת בגן של ילדיכם? תוכלו לערוך בבית טקס קבלת שבת כמו בגן ולשיר שירי שבת.
גן שלנו מה נחמד הוא
גן שלנו מה נחמד הוא: לפעמים קשה לקום בבוקר וללכת לגן, האם ילדיכם תמיד שמחים ללכת לגן? בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על משחק שיָּקל על ההתארגנות בבוקר ויסייע ללכת בשמחה לגן.
כתבה על הספר "סבא סביח" - מוסף הארץ 15.12.2017
כתבה על הספר "סבא סביח" – מוסף הארץ 15.12.2017
https://www.pjisrael.org/wp-content/uploads/2018/01/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-15.12.17-1.pdf
שיתוף סיפורי עלייה אישיים:
שיתוף סיפורי עלייה אישיים:
האם כל התלמידים מדברים רק עברית בביתם? האם יש ילדים, הורים או סבים (או מורים!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להציג את ארצות המוצא במפה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולהכיר סוגים שונים של תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה".
מה שמי ומי אני?
מה שמי ומי אני?
האם התלמידים מכירים את מקורות שמות בני המשפחה שלהם? אולי יש שם שעובר מדור לדור בתוך המשפחה? האם מישהו במשפחה שינה את שמו? התלמידים יכולים לבחור דמות במשפחה ולהכין ספרון מאויר על מקור השם, בדומה ל"סבא סביח": למשל, "סבא דניאל", "דודה רחל" וכד'.
האם ידעתם את מקור השם ״סביח״ לפני קריאת הסיפור?
האם ידעתם את מקור השם ״סביח״ לפני קריאת הסיפור? מה תוכלו לספר על שמות בני המשפחה שלכם? האם הם שמות תנ״כיים? האם מישהו קרוי על שם בן משפחה אחר? אולי, כמו סבא סביח, גם לכם או לילדיכם יש שם שמקורו בשפה זרה? תוכלו לשוחח יחד על השמות שלכם, על מקורם ועל משמעותם, ולספר לילדיכם כיצד בחרתם את השם שלהם. ילדיכם יכולים להכין שלט מקושט עם שמם לדלת חדר השינה שלהם.
סבא סביח עלה ארצה מעיראק. מאין הגיעה המשפחה שלכם?
סבא סביח עלה ארצה מעיראק. מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה זמן המשפחה שלכם חיה בישראל? מאיזו ארץ היא עלתה? אתם יכולים להכין מפה של העולם ולצייר עליה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. תוכלו לשתף את ילדיכם בסיפורי העלייה שלכם או של הסבים והסבתות. מה היה אהוב עליכם בארץ שבאתם ממנה? אילו דברים אתם אוהבים בישראל? אילו קשיים והצלחות חוויתם? האם מישהו ממשפחתכם שינה את שמו כשעלה ארצה?
האם אתם מכינים סביח לארוחת בוקר?
האם אתם מכינים סביח לארוחת בוקר? ג׳חנון, קיגל, אינג׳רה, חריימה… אילו מאכלים מאפיינים את העדה שלכם? אפשר להכין ארוחה מיוחדת עם מנות שמייחדות את ארץ המוצא של משפחתכם. תוכלו ללמד את ילדיכם להכין מאכל מסורתי ואף להכין ספר מתכונים של המשפחה.
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים״. אתם יכולים ללמד את הילדים כמה מילים בשפת בית סבא, להיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם, ולשיר את הניגונים יחד. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או עם דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם.
האזינו לסיפור "סל מלא תאנים"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סל מלא תאנים", מאת: אורי אלון | איורים: מנחם הלברשטט | הוצאת: תכלת (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
חלילית, חליל ואקורדיון – סלעית להב
מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

להמחיז את הסיפור
אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.

מה משמעות הסיפור בימינו
תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.

אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם
אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?

לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית
אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.

לשתף זה את זה בדברים אליהם הגעתם לאחר המתנה
אנחנו לא תמיד זוכים לראות את הפירות של מאמצינו, ולפעמים קשה להמתין לתוצאה! בעקבות הסיפור תוכלו לשתף זה את זה בדברים אליהם הגעתם לאחר המתנה.

במקורות שונים האדם משול לעץ
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.

עוד גרסאות לאותה אגדה
האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?

עוד על הסיפור

מִי הָיָה אַדְרִיאָנוּס, וְלָמָּה זֶה חָשׁוּב?
הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.
להעשרה – פסל אדריאנוס במוזיאון ישראל
מדרש אגדה ב"לקסיקון מקרא"
מט"ח מדרש תנחומא באתר "המכלול"
הצעות לפעילות – לבחירתכן מגוון הצעות לשיחה ולפעילות. תוכלו לבחור מהן את המתאימות לכן ולתלמידים.

הַצָּעוֹת לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר בְּכִתָּה
הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"
קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.
מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.
קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.
מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.
תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.

עַל מָה כְּדַאי לְדַבֵּר בַּכִּתָּה?
הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"
ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"
מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"

מִתְבּוֹנְנִים בָּאִיּוּרִים
ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"
שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"
להרחבה – שבעת המינים באתר קק"ל
העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"

נְתִינָה מֵהַלֵּב
"הסב הזקן שהיה פעם ילד" רוצה לחלוק עם הבאים אחריו בהרגשה הנפלאה שהפירות הטעימים יוצרים אצלו.
נתינה אצל ילדים – ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת להעניק: לחלקם קל יותר לתת, ולחלקם קשה לחלוק.
נתינה בעלת משמעות חוזרת אל הנותן – יוזמות של נתינה לקהילה ולסביבה יכולות לחזק את הערך העצמי ולהעצים את הרגשת השייכות והנתינה.
אפשר לשלב את הספר בפעילויות נתינה במסגרת הכיתה או בית הספר תוך דיון על התחושות שהפעילות עוררה בתלמידים לפני שהחלה, במהלכה ואחריה.

סַל מָלֵא תְּאֵנִים
התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות.
ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת.
להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל
הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים

מַתָּנוֹת מֵהַטֶּבַע
בעקבות הסבא בסיפור תוכלו לצאת החוצה ולחפש מתנות שהטבע מעניק לכולנו: אפשר לשכב או לקום ולהסתובב ולחפש עננים יפים בשמיים וציפורים מצייצות. אילו עוד מתנות מהטבע אתם מגלים?

לִגְדֹּל מַהֵר, לִגְדֹּל לְאַט
תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר. כדאי לקרוא בקבוצות קטנות שיאפשרו לילדים לעיין באיורים לעומק:
– האם הם יכולים לזהות את החיות המחופשות? צריכים רמז? אפשר למצוא אותו בעמודי הספר הראשונים בהם החיות עדיין לא מחופשות.
– כיצד אפשר לראות באיור של הגמל שהוא גמל מחופש?
כיצד חוגגים את פורים בגן שלכם, ביישוב שלכם? תוכלי להכיר לילדים נשפי מסכות בארץ ובעולם, כמה דוגמאות:
o רקע על נשפי מסכות
סיכום הפעילות/פעילות שיא:
סיכום הפעילות/פעילות שיא:
נשף תחפושות, שבסופו יוענק הספר לילדי הגן. במהלך השבוע הילדים יכולים להתכונן לנשף: להחליט למה יתחפשו, להכין מסכה ואביזרים שיתלוו לתחפושת, לבחור שיר שהם אוהבים אשר ייכלל ברשימת השמעה שתלווה את מסיבת הריקודים, להחליט על תפריט כיבוד ותכנית אמנותית.
השועל הערמומי
השועל הערמומי: אפשר לשוחח עם הילדים על התנהגותו של השועל, האם היה ראוי לנצח בתחרות התחפושות? בסיפורים רבים מיוחסת לשועל ערמומיות. האם אתם מַכּירים עוד ספרים על שועלים, לדוגמה מָשָׁל עַל שׁוּעָל, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשׁוּעָל או מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים? תוכלו לחפש אותם ולקרוא יחד.
ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש"
בעקבות הסיפור הילדים יכולים ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש". הילדים יכולים לבחור דף עליו מצוירת צורה גיאומטרית ולהשלים את הציור כיד הדמיון. את היצירות המגוונות ניתן להציג על לוח בגן.
מה אפשר ליצור מפקעת צמר?
מה אפשר ליצור מפקעת צמר? יושבים במעגל ומגלגלים את הצמר בין הילדים. כל ילד מעלה רעיון למה הופך הצמר (למשל, נחש, זנב, חבל קפיצה, פרח, כדור…).
להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים
תוכלי להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים (מטאטא יכול להפוך למיקרופון, עפרון למברשת שיער וכד'). כל ילד בתורו בוחר חפץ ובאמצעות פנטומימה מדמיין מהו, האם חבריו הצליחו לנחש למה הפך החפץ שבחר?
לחלק את הילדים לקבוצות
את יכולה לחלק את הילדים לקבוצות, כל קבוצה מקבלת ארגז עץ ריק נמוך ומעלה רעיונות מה ניתן לעשות עם ארגז בגן, למשל להפוך אותו לכוננית ספרים לספריה, מקום לאחסון צעצועים או תחפושות, אדנית לשתילת צמחים בגינה… הילדים יכולים לצבוע ולקשט את הארגזים ולחדש את פנים הגן.
ניתן להציב קופסאות, ארגזים וחפצים שונים בחצר
ניתן להציב קופסאות, ארגזים וחפצים שונים בחצר ולארגן פינת גרוטאות אליה יכולים הילדים לגשת ולהמציא מתקנים ומכונות במהלך היום.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזו
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזור בגן בה כל משפחה תכין יצירה אחרת מקופסת נעליים. (ניתן גם לבקש מהמשפחות להכין את היצירות בבית, ולהביא אותן לגן.) את היצירות תוכלי להציג בתערוכת "מחוץ לקופסא" בגן.
אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים"
בוודאי שמת לב שלפעמים האריזה מעניינת יותר מהמתנה בתוכה! אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים". בעקבות הספר אפשר להעלים מפינת הבית חלק מהאביזרים ולהחליף אותם בחפצים פשוטים. האם ההחלפה שינתה את המשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?
ספרים נוספים
אילו ספרים נוספים מכירים הילדים שעוסקים בדמיון? תוכלו לחפש בספריית הגן את "הבית של יעל", "אהרון והעפרון הסגול", "ברווז! ארנב!" (חולק לפני מספר שנים בספריית פיג'מה) ולקרוא אותם יחד.
מציאות ודמיון
מציאות ודמיון: בספר מיוחד זה האיורים מספרים את עיקר הסיפור, ובלעדיהם העלילה אינה מובנת. כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לתאר במילים למה הארגז הופך בכל עמוד. תוכלו לשוחח על דמיון ומציאות ולשתף את ילדיכם בדעתכם. האם לדעתכם הארנבון חושב שהארגז הוא באמת חללית, רובוט או פסגת הר?
צבעוני או שחור-לבן?
צבעוני או שחור-לבן? כדאי להתבונן באיורים ולשים לב באילו צבעים מצוירים הדפים שבהם מדברים עם הארנבון, ובאילו צבעים מצוירים העמודים שבהם הארנבון מופיע. אפשר לשאול את ילדיכם מדוע, לדעתם, בחרה המאיירת לצבוע את הדפים כך.
מציירים ציור משותף
מציירים ציור משותף: אתם יכולים לצייר מלבן על דף ריק ולבקש מילדיכם להמשיך את הציור ולהפוך אותו למשהו אחר. האם הצלחתם לנחש מה הם ציירו? כדאי להתחלף בתפקידים, כך שבכל פעם אחד יצייר צורה, והשני יהפוך אותה למשהו אחר.
זה ארגז? זה לא ארגז?
זה ארגז? זה לא ארגז? אפשר להביא ארגז ריק מהמכולת הקרובה, להחליט יחד למה יהפוך הארגז שלכם, לגזור, לצבוע ולהמציא משחק פרי דמיונכם וידיכם.
כולנו היינו פעם ילדים
כולנו היינו פעם ילדים: ילדים רבים ממציאים משחקי דמיון. האם הספר מזכיר לכם משחק או צעצוע דמיוני מילדותכם? תוכלו לשתף בכך את ילדיכם.
משחק הדמיון
משחק הדמיון: אפשר לשבת על השטיח זה מול זה ולשחק משחק דמיוני: כל אחד יציג בתורו בפנטומימה מה הוא "מחזיק" ביד (פטיש, חיפושית, טלפון, חתול, תינוק…), והמשתתף השני ינסה לנחש מהו אותו חפץ. בשלב הבא "העבירו" את החפץ למשתתף הבא והמשיכו במשחק הדמיון והניחושים.
להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים
אפשר להכין עם ילדי הגן מגדיר זרעים וגרעינים. אוספים גרעינים וזרעים שונים, מדביקים כל ממצא על בריסטול, מתארים את תכונותיו ומדביקים לצדו תמונה של הפרי ממנו בא או הצמח שאליו יגדל. אפשר לבקש מההורים להשתתף בהכנת המגדיר ולעזור באיסוף הגרעינים והזרעים.
כדאי להתבונן יחד בציורים המיוחדים שצייר האמן נחום גוטמן לפני יותר מ80- שנה.
כדאי להתבונן יחד בציורים המיוחדים שצייר האמן נחום גוטמן לפני יותר מ80- שנה. האם שמתם לב שכל הדמויות בספר, כולל הסוס, הן ילדים מחופשים? אפשר להכין ביחד תחפושות חיות פשו־ טות כמו אזניים מנייר או סול, זנב מחגורה או כל רעיון אחר. עכשיו הילדים יכולים לכרוע על ארבע ולהפוך לסוס צוהל, כלב נובח, כבשה פועה וכדומה
האם אתם מכירים את הלחן לשיר "משחק פורים"?
האם אתם מכירים את הלחן לשיר "משחק פורים"? אפשר להאזין לשיר, ללוות את המנגינה במ־ חיאות כף או בכלי נגינה ולרקוד יחד.
להכין תחפושות מבגדים
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! אפשר להכין תחפושות מבגדים, ממטפחות צבעו־ ניות ומאביזרים פשוטים הנמצאים בכל בית, להכין כתרים וכובעי ליצן מנייר ולערוך מסיבת תחפו־ שות משפחתית.
האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם
האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? אולי גם אתם התחפשתם למרדכי היהודי או למלכת אסתר? האם שמרתם צילומים משנים קודמות? תוכלו לשתף את הילדים.
לספר לילדים על המנהג לשלוח מנות
תוכלו לספר לילדים על המנהג לשלוח מנות של אוכל בחג פורים. אתם יכולים להכין בעצמכם צלחת, לקשט אותה במפית יפה ולהניח עליה מאפה, פרי או ממתק, ולהעניק את המשלוח לשכ־ נים, לחברים או לשמרטפית אהובה.
מדרש תמונה
מדרש תמונה: האם הילדים שמו לב שכל הדמויות בספר, כולל הסוס, הן ילדים מחופשים?
האם הילדים מכירים את הלחן לשיר
האם הילדים מכירים את הלחן לשיר? כדאי לשיר ולחפש בספר את הגיבורים: מרדכי היהודי, אסתר המלכה, אחשוורוש.
לעיין בכריכת הספר, הדמויות באיור מציצות מתוך חלונות הארמון
כדאי לעיין בכריכת הספר, הדמויות באיור מציצות מתוך חלונות הארמון. תוכלו לקשט תיאטרון בובות או להכין ארמון מקרטון, עם פתחים מקומרים כמו בתמונה. כל ילד בתורו חובש כובע, כתר או מצנפת, מציץ מהחלון – וחבריו מנסים לנחש למי הוא התחפש.?
לצלם את הילדים מציצים מתוך הארמון ולהעניק את התמונה להורים יחד עם משלוח מנות שהכנתם עם הילדים.
תוכלי לצלם את הילדים מציצים מתוך הארמון ולהעניק את התמונה להורים יחד עם משלוח מנות שהכנתם עם הילדים.
לכל דמות בספר יש כובע ייחודי משלה
לכל דמות בספר יש כובע ייחודי משלה. בעקבות האיורים תוכלי להכין מצנפת )לליצן(, כתר של מלך )אחשוורוש(, כתר של מלכה )אסתר(, כובע מיוחד בצבע תכלת )מרדכי(, כובע מצחיק )המן(. כאשר שרים יחד את השיר, מחליפים את הכובעים בהתאמה למילות השיר.
תוכלי להכין עם הילדים משלוח מנות ספרותי
תוכלי להכין עם הילדים משלוח מנות ספרותי: הילדים יכולים להדביק על צלחת תמונות עם דמויות מתוך הספרים שקיבלו השנה )החיות שמופיעות בספרים הקודמים וגיבורי "משחק פורים"(. מלאו את הצלחת במאכלים והוסיפו אליו את הספר כמתנה לחג.
מהי מגילה?
מהי מגילה? תוכלי להראות לילדים דגם או תמונה של מגילת פורים, ממנה נהוג לקרוא את סיפור החג. גם הילדים יכולים לגלגל תמונות או יצירות הדבקה ולהכין מגילות
לוין קיפניס כתב שירים רבים עבור ילדי ישראל
לוין קיפניס כתב שירים רבים עבור ילדי ישראל. כדאי להכיר לילדים שירים נוספים שלו ולשיר אותם יחד.
כיבוד הורים
כיבוד הורים: זו הזדמנות יפה ללמד את הילדים את הדיבר החמישי ולקשר אותו עם חייהם. אפשר להתחיל בדיון בעקבות הסיפור על ההתחשבות של דובשני באמא, ובהמשך להרחיב את השיחה לעיסוק בכיבוד והתחשבות בהורים, באחרים, בחברים, ובכלל בזולת. תוכלי גם להסב את תשומת לבם של הילדים למילים "כבוד" ו"כיבוד", ולשוחח על הדרכים השונות בהן אנחנו מכבדים אחרים.
להסב את תשומת לבם של הילדים לדרכים בהן דובשן "עוזר לאמא" בסיפור
אפשר להסב את תשומת לבם של הילדים לדרכים בהן דובשן "עוזר לאמא" בסיפור. מתי הוא עוזר לה בעבודות שלה, מתי הוא עוזר מיוזמתו? דרך האיורים בספר אפשר גם לראות אלו ניסיונות מוצלחים יותר, ואלו פחות! תוכלו להציע לילדי הגן לקחת דוגמה מדובשן ולהפתיע את אמא ואבא בעזרה יזומה, למשל בסידור הצעצועים שלהם בלי שמבקשים, בשמירה על שקט כשההורים נחים, במשחק עם התינוק כדי שאמא תוכל להכין ארוחת ערב… כל ילד וההפתעה שלו! עבור הילדים זוהי הזדמנות להרגיש כי זקוקים להם, והם בעלי מסוגלות ויכולת לסייע. עבור ההורים זו שמחה וגאווה!
בסיפור יש מספר התייחסויות לזמן
בסיפור יש מספר התייחסויות לזמן, למשל "היא דיברה שעות בטלפון", "עוד רגע, דובשני", וגם "אני מבטיחה לך, תן לי דקה." עד כמה ילדי הגן מבינים את המשמעות של מושגים אלה? לרוב הילדים הצעירים עדיין אין תפיסת זמן במובן של דקות ושעות. זו הזדמנות להקשיב לדיבור שלנו כגננות, וגם להמציא דרכים נוספות לעזור לילדים למדוד זמן. (למשל, "כשנגמור לסדר את השולחנות תוכלו לצאת לחצר", או "אחרי שנשקרא יחד שני ספרים, נאכל ארוחת עשר".)
הכנת שעון חול
הכנת שעון חול: הילדים יכולים להכין ולקשט שעוני חול משני בקבובי פלסטיק, חול ומשפך. ( כאן
תמצאו הוראות פשוטות להכנת שעוני חול עם ילדי הגן.) כשהשעון מוכן, מדדו בעזרת שעון כמה דקות לוקח לחול להישפך מבקבוק אחד לשני וחשבו יחד אלו פעולות אפשר לעשות בזמן הקצוב הזה. זו יכולה להיות פעילות מהנה להורים וילדים, בסדנא לקראת יום המשפחה (עם קישור לספר החודש, כמובן!).
סבלנות
סבלנות: על דובשן להיות סבלני ולהעסיק את עצמו בזמן שאמא מסיימת את המטלות שלה. גם הספר האחרון של ספריית פיג'מה, "סבלנותו של הלל", התייחס לסבלנות. זו הזדמנות לשוחח עם הילדים: מהי סבלנות? מתי אנו מתבקשים להיות סבלניים, לחכות, להתאפק, לדחות את הרצונות שלנו לטובת אחרים וכד'? מתי קשה לנו להיות סבלניים, וכיצד נוכל להשתפר? מומלץ להבליט את הניסיונות של הילדים הצעירים ולהמציא משחקים שמעודדים ומטפחים סבלנות.
לעבור עם ילדיכם על האיורים שבספר ולספר בעזרתם את הסיפור במילים שלכם
דובשן ואמא עושים כל מיני דברים יחד. תוכלו לעבור עם ילדיכם על האיורים שבספר ולספר בעזרתם את הסיפור במילים שלכם. תוכלו להזמין את ילדיכם לספר את הסיפור מנקודת המבט של דובשן הקטן, ואילו אתם תספרו מה עובר על אמא דובה. בסוף, יהיה נחמד להזמין את ילדיכם לבחור פעילות משותפת אחת המתוארת בספר, ולעשות אותה( או פעילות דומה) איתכם.
דובשן עוזר לאמא בעבודות גינון ובמטבח
דובשן עוזר לאמא בעבודות גינון ובמטבח. גם ילדיכם יכולים לכבד אתכם ולעזור בבית. למשל: להוציא מן המקרר את המצרכים לארוחת הערב, למיין גרביים, או לנקות משטחים במטלית לחה וסבון…. עבור הילדים זוהי הזדמנות להרגיש שזקוקים להם ושהם מסוגלים ויכולים לסייע.
כמו דובשן, הרבה ילדים אוהבים להכין "הפתעה" להורים ולהפגין את עצמאותם
כמו דובשן, הרבה ילדים אוהבים להכין "הפתעה" להורים ולהפגין את עצמאותם: להתלבש לבד, להתרחץ לבד, לאסוף ולסדר את המשחקים. וכפי שנהגה אמא של דובשן, גם אתם ההורים מוזמנים להתפעל מהרצון הטוב של ילדיכם, לעודד אותם – ולהכין עבורם הפתעה קטנה משלכם!
ילדים צעירים רבים מתקשים להעלות רעיונות מה לעשות לבד
ילדים צעירים רבים מתקשים להעלות רעיונות מה לעשות לבד. לקראת מצבים כאלה אפשר להכין אלבום "אני יכולה – אני יכול – בעצמי" שיהיה בו אוסף של דפים המתארים פעילות עצמאית אפשרית (אפשר להיעזר בשומרני דפים). כל דף יכיל פעילות אפשרית, שתוצג בציור, בתמונה וכו'. הפעילות בכל דף תתואר גם במילים: "אני יכולה לצבוע", "אני יכול לגזור", "אני יכולה להשקות עציצים", ועוד. עיון באלבום יסייע לילדים בבחירת הפעילות, ולאחריה נוכל לומר להם כמו אמא דובה: "אוי ילדוני שלי, אתה כל כך מוכשר"!
האזינו לסיפור המדינה של ילדי הגן
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין לסיפור "המדינה של ילדי הגן", מאת: אמונה אלון | איורים: מנחם הלברשטט | הוצאת: ידיעות ספרים (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מגישים – יובל סגל, אפרת אביב ותומר שרון.
אקורדיון וחלילים – סלעית להב
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

על השתתפות פעילה של ילדים בהחלטות בחיי הגן
גם הגן הוא סוג של מדינה. מאמר של ד"ר אסתר ברוקס על השתתפות פעילה של ילדים בהחלטות בחיי הגן

מנחם הלברשטט מתאר את תהליך איור הספר
המאייר מנחם הלברשטט מתאר את תהליך העבודה על איור הספר "המדינה של ילדי הגן"

פרויקט מסע בזמן מתועד של מדינת ישראל באתר הספריה הלאומית
פרויקט מסע בזמן – כרזות מוצרים, אירועים ורגעים מיוחדים משנותיה הראשונות של מדינת ישראל באתר הספרייה הלאומית

האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם משקפים את מגוון הנופים בארץ, ומראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו לבקש מהילדים לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.

האיורים "קורצים" גם למבוגרים
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדים על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.

האיורים
איורי הספר המלווים את המילים "מה קרה לכם? אתם לא מתביישים? אין מדינה בלי עולים חדשים!" מבוססים על צילומים אמיתיים שתיעדו את השנים הראשונות למדינה. להלן האיורים המבוססים על צילומי מקור:
הילדה עם התינוק על הגב, אוניית אקסודוס והמשפחה התימנית במדבר
תוכלו להכיר לילדים את הצילומים המקוריים, וגם הם – כמו המאייר – יכולים לצייר תמונות בעקבות צילומים.

מדינה של ילדי הגן
הסיפור "מדינה של ילדי הגן" וחג העצמאות מהווים הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"

איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן?
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? האם אתם משלבים את הורי הילדים בחגיגה? אולי אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?

המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. אלו תחפושות ואביזרים נגישים לילדי הגן שלך, כדי שגם הם ישלבו תכנים הקשורים ליום העצמאות במשחק הסוציו-דרמטי שלהם? תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקידים בבניית המדינה, כיד הדמיון הטובה עליהם.

לשוחח עם הילדים על רגשות הדמויות
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשות הדמויות בסיפור ולהזמין אותם לשתף בניסינות הצטרפות, במישור האישי וגם במישור הלאומי.

האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור
האיורים המקסימים של מנחם הלברשטט מרחיבים את הסיפור. הם מראים כמה קשה עובדים ילדי הגן כדי לבנות את המדינה שלהם! תוכלו להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לזהות את פעולות הבנייה שהילדים בסיפור עוסקים בהן.

האיורים "קורצים" גם למבוגרים
האיורים "קורצים" גם למבוגרים הקוראים את הסיפור ומרמזים על דמויות ועל אירועים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו הדובי חובש כובע גרב מתקופת הפלמ"ח! התבוננו יחד באיורים וספרו לילדיכם על דמויות ואירועים היסטוריים, כגון: הרצל, חוזה המדינה, בן גוריון המכריז על הקמת המדינה וריקודי השמחה ברחובות לאחר מכן, ועוד.

עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל
עדי הקטנה מצביעה על איורי תמונות המספרות את סיפורי העלייה לישראל. אפשר לבקש מהילדים להצביע על הילדים שבאיורים ולנחש מאילו ארצות הם מגיעים. תוכלו גם לעיין יחד באטלס או במפת העולם ולחפש את המקומות בהם גרו משפחותיכם בדורות קודמים ושבהם גרים קרובי משפחה היום.

המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן
המשחק "בניית מדינה" התחיל בארגז תחפושות שהילדים מצאו בגן. תוכלו להציע לילדים להתחפש ולבחור לעצמם תפקיד בבניית המדינה כיד הדמיון הטובה עליהם. גם אתם יכולים לבנות מדינה, תנו דרור לדמיונכם: איך תקראו למדינה שלכם? מי יגור בה? אילו בניינים נחוצים בה? איזה דגל יהיה לה?
שלחו אלינו תצלום של המדינה שיצרתם לכתובת pjisrael@hgf.org.il .

לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת
כאמור, לא תמיד קל להצטרף לקבוצה קיימת. בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח עם ילדיכם על רגשות הילדים בסיפור ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם, גם במישור האישי וגם במישור הלאומי. לא תם ולא נשלם: בניית מדינה היא תהליך מתמשך, ועולים חדשים עשויים להצטרף גם בעתיד.

"העולה החדש"
"העולה החדש" דוד הביא עמו מטוס למשחק הקוביות. מה אפשר להציע למצטרפים החדשים להביא ולעשות כדי להמשיך ולשפר את המדינה? בהווי הישראלי ידועים שירים המתארים קבלת פני עולים חדשים. שירים אלה מכונים גם "שירי סוכנות". תוכלו לארגן ערב שירה ולשיר יחד "הבאנו שלום עליכם", "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ואפילו "עם ישראל חי".

טיפ לקריאה משפחתית: "ומה עוד?"
יש ספרים שמשאירים שאלה פתוחה או משפט המצריך השלמה בסוף כל עמוד ובכך נותנים לקוראים הצעירים הזדמנות להסתקרן, להשתתף ולנחש מה יחכה להם בעמוד הבא. במהלך הקריאה כדאי להשתהות בין העמודים, לשער או להמציא יחד מה מחכה בדף הבא.

כמו בכל יום שישי
בעקבות הסיפור אפשר לחשוב יחד – מה אתם עושים בכל יום שישי? האם גם לכם יש הכנות, סידורים או טקסים משפחתיים קבועים? מה אתם אוהבים במיוחד לעשות? האם הרגשתם פעם שהשבת חגיגית ונעימה יותר כי טרחתם או התרגשתם לקראתה?

משחקים עם איורים
האיורים הקלאסיים של אבנר כץ מתארים את עיסוקיו הרבים של יויו; פעם הוא סוחב אבטיח גדול, פעם רוכב על אופניים ופעם טובל באמבטיה. תוכלו לשחק משחק פנטומימה – כל אחד מבני המשפחה פותח בתורו את הספר בעמוד אקראי ומדגים בתנועות את המתואר באיור – שאר בני המשפחה צריכים לנחש במה הוא עוסק עכשיו.

אפשר לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים
אפשר לדפדף יחד בספר ולעיין באיורים המשעשעים של אבנר כץ. תוכלו לבקש מהילדים לספר לכם את הסיפור לפי רצף התמונות. האם הם זוכרים מה הכין יו-יו מכל אחד מהמצרכים שהוא קנה?

מתכונים לשבת
מיץ עגבניות? ריבת תפוזים? אולי לביבה מטוגנת? ניתן לדפדף בין עמודי הספר, לבחור ולהכין יחד ממגוון המאכלים והמשקאות המופיעים בסיפור. לאחר ההכנה אפשר לבדוק – בכמה תפוחי אדמה השתמשתם להכנת הלביבות? ובכמה תפוזים להכנת הריבה?

משחק זיכרון
קראתם את הסיפור כמה פעמים? זה הזמן לבדוק מה אתם זוכרים! ילדות וילדים נהנים מקריאות חוזרות של אותו הספר ומתמלאים תחושת ביטחון וסיפוק כאשר הם זוכרים ויודעים לספר בעצמם. הציעו לילדים להשלים מהזיכרון – כמה עגבניות? כמה מברשות? הציעו להם לבחון גם את הזיכרון שלכם ולשאול אתכם על פרטים מהסיפור.

משקיעים עבור חוויה
"יויו שלנו עסוק" הוא טורח לקראת השבת: עורך קניות, מבשל, מנקה ומקשט. הוא אפילו משקיע חשיבה ותכנון ומקרר את האבטיח מראש. כשמגיעה השבת, יויו נח על כורסתו , נהנה מפרי עמלו.
להנות מפרי עמלנו – כמו יויו, גם ילדות וילדים שמשקיעים במשהו שחשוב עבורם – זמן, מחשבה ועשייה – מתמלאים בתחושת סיפוק ונחת שאין דומה לה.
תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שיהיה הצורך להדגיש את התגמול בפרי עמלנו. פרויקט משותף יכול ליצור זירה מתאימה עבור ילדי הגן. דוגמא לפרויקט כזה בהשראת הסיפור יכולה להיות: שוק למשפחות או לשכני הגן – אפשר להכין יצירות שונות, מאכלים, זרי פרחים, הזמנות וקישוטים ועוד.
הסיפור יתאים גם לפני כל קבלת שבת ויציאה למנוחת סוף השבוע.

קוראים את הספר
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ועם עותק אישי לכל ילדה וילד על מנת שיוכלו להתבונן באיורים המשעשעים המשלימים את חווית הקריאה.
כדאי להכיר ספרים נוספים של דתיה בן דור שיצאו בספריית פיג'מה:
ילדה אחת ומטריה אחת
קוראים לי יויו
איך יודעים שבא אביב?
איך זה להיות עץ?

משוחחים על הספר
מי אוהב את השבת?
עצירה מתודית לצורך ניבוי – בהקראה הראשונה, לאחר קריאת המשפט הראשון שבו כתוב שיויו עסוק, אפשר לשאול את הילדים: "יש לכם רעיון במה הוא עסוק?".
כל עמוד מסתיים בשאלה: "מה עוד?". בנקודה זו ניתן לעצור ולשאול את הילדים: "מה, לדעתכם, יוציא יויו מסל הקניות?"
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות לניטור ההבנה של עלילת הסיפור, למשל: "מה עושה יויו בכל יום שישי?"; "לקראת מה הוא טורח ומצפה?".
בהמשך אפשר לשאול את הילדים שאלות על הרגשות והמחשבות של יויו, למשל: "האם יויו נהנה להתכונן לכבוד השבת?"; "ממה הוא נהנה במיוחד?". אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ולבחון איך המאייר מעביר בהם את התחושות.
מומלץ שהמפגש החוזר עם הספר ייעשה בקבוצות קטנות. כך יהיה אפשר לנהל עם הילדים שיח על ההכנות לקראת שבת אצלם בבית ובגן. אפשר לשאול: "מה אנחנו עושים אצלנו בגן בימי שישי?"; "מה, לדעתכם, שונה בגן ביום שישי לעומת שאר הימים בהרגשה, באווירה או בפעילות?"; "לְמה אתם מצפים במיוחד?"; "מה אתם הכי אוהבים לעשות בשבת?"; "האם גם אתם מתכוננים לקראתה?".
משקיעים למען חוויה – אפשר לשאול: "האם ארוחה שעזרנו להכין טעימה לנו יותר ומרגשת יותר?"; "מה ההבדל בין קבלת שבת או כל אירוע חגיגי בגן שהשתתפנו בתכנונו וטרחנו לקראתו, לבין אירוע שרק הוזמַנו אליו?".
במפגש נוסף עם הספר אפשר להתייחס לפן ההומוריסטי בו:
מה מצחיק? טיפוח התייחסות להומור – החריזה, הצלילים ודמותו המשעשעת של יויו הם השראה לרגעי צחוק ולטיפוח הומור. תוכלו לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה בסיפור מצחיק בעיניכם?".

פועלים, משחקים, לומדים ונהנים
"יום שישי של יויו" רוחש פעילות. בהשראתו תוכלו לשלב בכל יום שישי בגן פעילות שונה:
הולכים לשוק – בואו נעשה "שוק" בגן: אפשר לשאול את הילדים מה הם המצרכים שהיו רוצים לקנות לכבוד שבת, כאלה שהופיעו בסיפור וכאלה שלא, ואחר כך להקים יחד את המרחב ולשחק במשחק סוציו-דרמטי.
להעשרה: חינוך פיננסי בגיל הרך – אוגדן לגננת, חינוך הגיל הרך, מרחב פדגוגי
מכינים מטעמים – סלט פירות? מיץ עגבניות? אפשר לבחור ממגוון המאכלים והמשקאות בסיפור ולהכין יחד. כדאי לחשוב עם הילדים את מי היו רוצים לשתף במטעמים שהכנתם לכבוד שבת: את בני המשפחה? את ילדי הגן הסמוך? את שומר הגן? את השוטר הקהילתי? את השכנים מהבתים הקרובים לגן? ואולי מישהו אחר?
מקשטים בפרחים – אפשר להציע לילדים מגוון חומרים ליצירת פרחים ולשאול: "מה אתם רוצים לעשות בפרחים שהכנתם לכבוד שבת: לקשט את הגן? להעניק אותם למישהו אחר? לשמור אותם לעצמכם? ואולי יש לכם עוד רעיון?".
התנסות במברשות שונות – שאלו: "מהי מברשת סיידים?"; "מהי מברשת גילוח?"; "איך אתם מרגישים כשאתם נוגעים במברשות כאלה בידיים?". כדאי להכיר לילדים את שש המברשות של יויו, לחקור אותן, להתנסות בהן ולהשתעשע בכולן יחד.
שיתוף הורים –
מכינים ספר: יום שישי של ___
תוכלו לבקש מבני המשפחה לצלם מאכל, חפץ, מקום או פעילות המאפיינים את סוף השבוע שלהם, לכתוב מעל כל תמונה "יום שישי של ____" ולהשלים את שם הילד או הילדה. כעת אפשר לאגד את כל התמונות לספר אחד ואולי להוסיף לו ציורים וחרוזים משעשעים.

מורפולוגיה והרחבת אוצר המילים
יויו קונה שש מברשות שונות – אפשר לשאול מדוע יש צורך במגוון כזה של מברשות, וכך לקדם את הבנת הייעוד של כל מברשת לפעילות מסוימת.
כדאי להרחיב את השימוש בפעלים במהלך שיח עם ילדי הגן ולעמוד על הקשר בין הפעולה לחפץ: נבדוק עם הילדים מה עושים במברשת גילוח (מתגלחים) ובמברשת סיידים (מסיידים) וכן הלאה. בהמשך אפשר לבדוק אילו עוד כלים וחפצים הילדים מכירים ומה שם הפעולה שנוקטים בשימוש בהם.

מושג המִספר
מושג המִספר מתחיל להתפתח בגיל הרך, ולאופן שבו הילד רוכש מושג זה ניכרת חשיבות רבה. במפגש חוזר עם הספר אפשר לקדם פעילויות הקשורות למושג. כדאי להציע לילדים לדפדף בספר ולִמנות כמה פריטים מופיעים בכל עמוד, לגלות יחד את הסדר העולה של הכמויות ולבחון בכמה עולה הכמות מאיור לאיור: מאבטיח אחד, דרך שני מלפפונים ועד לעשרה פריטים.
להרחבה – מושג המספר – תוכנית הלימודים במתמטיקה בגיל הרך, גני ילדים ומעונות, מרחב הפדגוגי

אבנר כץ ויצירה בהשראה
האיורים שבספר מלאי תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם עיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום".
כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו. אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו?
התנסות בצבעי מים – בהשראת האיורים ניתן להתנסות ביצירה עם צבעי מים – לצאת מהקווים לצייר ולצבוע בחופשיות והנאה.
האזינו לסופרת מספרת את הסיפור
האזינו לדתיה בן דור מספרת את יום שישי של יויו:

ידע
שפה ואוריינות
מכוּוָנות לספר וניצני קריאה – הסיפור קולח ומהנה ומקדם את חוויית הקריאה.
הסיפור המהנה, החריזה והמצלול יכולים לאפשר לילדים לזכור את העלילה ולהיעשות שותפים פעילים יותר ויותר עם כל הקראה.
הרחבת אוצר מילים – בסיפור משובצים פניני לשון, פעלים ושמות לא שגרתיים, ואלה יכולים להעשיר את שפתם של הילדים, לדוגמה: "ששון", "רוכלים", "צולה", "רוקח", "שב מן השוק", "כל טוב הארץ".
חריזה – הסיפור כתוב בחרוזים ויכול להיות הזדמנות לחיזוק תחום פונולוגי זה.
אוֹמנות
ניתן לראות את באיורים את משיכות המכחול ואת השימוש בהצללה, במריחות ובהתזת צבע.
ידע בין-תחומי – שפה ומתמטיקה
עלילת הסיפור המתפתחת מגוללת בתוכה עלילה מתמטית הקשורה למושג המספר, ובה בכל כפולה של הספר הכמות הולכת וגדלה.

מיומנויות
מיומנות תוך-אישית
יויו, גיבור הסיפור, עסוק מאוד ביום שישי: הוא טורח, קונה, מארגן, מסדר ויוזם עוד ועוד פעילויות. מהכתוב ומהאיורים הילדים למדים כי ההתארגנות וההנעה העצמית מעצימות אותו ומאפשרות לו להתנהל בחיי היום-יום באופן עצמאי ומוכוון מטרה.
חשיבה יצירתית
כל עמוד בספר מזמין את הקוראים לפתח את הסקרנות, הדמיון והחשיבה היצירתית, ובכל עמוד בתום ה"דיווח" על התארגנותו של יויו שואלת הסופרת וכך מזמינה אותם לחשוב כיצד יתפתח הסיפור.
אוריינות מתמטית – היכולת להבין את תפקידה של המתמטיקה בעולם ואת ערכה
הסיפור מציג שימוש יומיומי במתמטיקה מעצם עיסוקו בקניות וכמובן מקדם את מושג המִספר, שבא לידי ביטוי במספר הפריטים שיויו קונה.

ערכים
אהבת הדעת, חדוות הלמידה והקריאה
הספר כתוב בהומור, והמצלול שלו קליט ונעים, ומאפיינים אלה עשויים לסחוף את הילדים הצעירים להאזין לו שוב ושוב. מפגשים חוזרים עם הספר, פיתוח שיח על המתרחש בו, קידום הבנתו והרחבת הידע מאפשרים לילדים לרכוש ידע, מיומנויות וערכים תוך חוויה ועניין.
כיבוד ערכי המורשת
הסיפור מסתיים במילים "שבת שלום". העלילה מציגה בפני הקוראים את ההכנות לקראת השבת, המביאה עימה מנוחה ונחת, כפי שניתן לראות באיוריו של אבנר כץ.
ערבות הדדית
בין קניותיו של יויו וההכנות ביום שישי הוא זוכר את השכן והשכנה: לשכן הוא נותן במתנה את הבצלים שקנה ולשכנה – את אחד הפרחים. כך, בדרך פשוטה וציורית ובכמה משפטים ואזכורים מינוריים, הילדים נחשפים למערכות יחסים מתגמלות בקהילה.
בעקבות פעילות ההשוואה כדאי לשוחח עם הילדים על סגנונות ופרשנויות שונים של מאיירים
האם את מכירה גרסאות קודמות של הספר "חומפס", שיצא לאור לראשונה בשנת 1980? אם יש בידייך עותק ישן של הספר ניתן להשוות את האיורים בגרסאות השונות, שצוירו על-ידי מאיירים שונים. בעקבות פעילות ההשוואה כדאי לשוחח עם הילדים על סגנונות ופרשנויות שונים של מאיירים, ולבקש מהם להביע את דעתם.
שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את הילדים אם גם להם יש משאלות, ולערוך רשימה של המשאלות של ילדי הגן (ושל הצוות!). כדאי להבחין בין משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא.
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. האם הילדים מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
להיזכר בספרים דומים
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר להיזכר בספרים דומים, לחפש בספריית הגן ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא.
לשוחח עם ילדיכם על תחושות של קנאה
חומפס קינא בחיות האחרות ביער. אפשר לשוחח עם ילדיכם על תחושות של קנאה ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם. האם בילדותכם רציתם להידמות למישהו אחר? האם לפעמים ילדיכם מקנאים באחרים? זו הזדמנות לחזק את התכונות הייחודיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את ילדיכם אם גם להם יש משאלות, אם פעם ביקשו משהו בלב (או בקול!) והמשאלה התגשמה. יש משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא. תוכלו לשחק משחק: כל אחד בתורו מביע משאלה. כדאי להביע גם משאלות שניתנות להגשמה (למשל, הלוואי שכרית נוחה היתה מונחת תחת ראשי, או הלוואי שהייתי יכולה להתכרבל תחת שמיכה). זה טבעי לרצות דברים, וזו גם הרגשה טובה למלא משאלה של מישהו אחר!
להמחיז יחד את הסיפור
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים פשוטים ניתן להכין חלקי גוף כגון זנב, קרניים, כנפיים, וסנפירים. ילדיכם יוכלו לשחק את חומפס, שמקנא בחיות השונות. ואתם, ההורים, תוכלו לשחק את תפקידי החיות. בסוף ההצגה, תהנו ודאי לגלם את תפקיד אמא דובה ששומעת ורואה את חומפס מעבר לתחפושות. את ההצגה כדאי לסיים, כמובן, ב"חיבוק דוב" גדול!
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. יחד עם ילדיכם תוכלו לעיין באיורים לאורך הספר. האם ילדיכם מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים על הנושא. אחרי קריאת הספרים תוכלו לשיר יחד את השיר "אבל אני נשאר אני" מאת דתיה בן דור.
הכיר להם את הדמויות והתקופה
סיפור "התבלין החסר" מבוסס על סיפור תלמודי. בנוסף למסר היפה הטמון בו, הסיפור מפגיש את הילדים עם דמות מופת ידועה מהמקורות, ר' יהודה הנשיא, ועם קיסר רומא. לפני שאת קוראת את הסיפור עם הילדים רצוי להכיר להם את הדמויות והתקופה. את והסייעת תוכלו ללבוש בגדים מתקופת המשנה ולהציג את עצמכן כדמויות מהסיפור, תוך ציון מיהם ר' יהודה הנשיא ואנטונינוס, מה אפיין את התקופה ההיסטורית ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה.
כדאי לעודד את הילדים להמחיז את הסיפור
כדאי לעודד את הילדים להמחיז את הסיפור, באופן חופשי במשחק שלהם וכהצגה פורמלית בפני הקבוצה (ואולי גם ההורים!). דאגו לזמינות של תחפושות ואביזרים שקשורים לסיפור ולתקופה. אפשר לעטוף את הראש של "ר' יהודה הנשיא" במגבת גדולה ולהלביש את "אנטונינוס" בסדין בצורה של טוגה רומית. אל תשכחו את התלמידים של ר' יהודה הנשיא ובני משפחתו, והאנשים הרבים שמתלווים לקיסר בביקור.
תבלין אינו רק משהו שטועמים או מריחים
ר' יהודה הנשיא מסביר לקיסר כי תבלין אינו רק משהו שטועמים או מריחים. אין להניח שכל ילדי הגן, בעיקר הצעירים שביניהם, יבינו את המשמעות המטאפורית של "התבלין". רצוי לחשוב כיצד את מסבירה את המסר של הסיפור בצורה שמותאמת להבנתם של כל הילדים.
לכל ילד וכל משפחה "תבלין" מיוחד
לכל ילד וכל משפחה "תבלין" מיוחד, אשר מוסיף להם טעם וריח ומבדיל אותם ואת אורחות חייהם מאחרים. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם הילדים על האופן שבו המשפחות שלהם מציינות את השבת. אפשר להזמין את ההורים והילדים להכין ציורים של "השבת שלנו" ולהציג אותם בתערוכה בגן.
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להזמין את הילדים לחפש את הסוס והעז באיורים
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להזמין את הילדים לחפש את הסוס והעז באיורים. מה הם עושים לאורך הסיפור? הבעות הפנים שלהם רומזות על המחשבות שלהם. אילו היו החיות יכולות לדבר, מה לדעתכם הן היו חושבות על "התבלין החסר"?
אפשר לעיין יחד באיורים אשר מתארים את שולחן השבת
אפשר לעיין יחד באיורים אשר מתארים את שולחן השבת של ר' יהודה הנשיא ולשוחח עם הילדים: מה ילדי הגן אוכלים בשבת, האם יש להם מאכלים אהובים שלרוב אינם אוכלים ביום חול (אולי מרק מיוחד, ג'חנון, פנקייקים, דג, עוגות..)? האם צורת הארוחה שונה בשבת: פותחים שולחן גדול, פורסים מפה, אולי יוצאים לפיקניק בחיק הטבע?
אפשר להזמין את הילדים וההורים לשלוח תיעוד של החוויות המשפחתיות
אפשר להזמין את הילדים וההורים לשלוח תיעוד של החוויות המשפחתיות ומתכונים להכנת מאכלי שבת אהובים, וליצור ספר מתכוני "תבליני שבת הרבים" של קהילת הגן.
לשתול גינת תבלינים בחצר הגן
אפשר לשתול גינת תבלינים בחצר הגן, או להכין עם הילדים תערובות תבלינים לשימוש בטקס הבדלה או לבישום ארון הבגדים.
לחפש את בית שערים וציפורי באטלס או באינטרנט
רבי יהודה הנשיא התגורר בבית שערים ובציפורי שבגליל התחתון. תוכלו לחפש את בית שערים וציפורי באטלס או באינטרנט, להראות לילדים תמונות מגילויים ארכיאולוגיים מתקופת המשנה. אפשר גם לקשט פינה בחדר עם תפאורה שמתאימה לזמן ולמקום. גנים שנמצאים באזור – אולי תוכלו לבקר בעצמכם ולשלוח לנו תמונות!
להזמין את ההורים לסדנא בנושא השבת
הסיפור הוא הזדמנות להזמין את ההורים לסדנא בנושא השבת או לקבלת שבת משותפת להורים וילדים. אפשר לבקש מההורים להביא מאכלי שבת ולשתף זה את זה במגוון הטעמים המיוחדים של השבת!
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן:
*ארגון שונה של הסביבה הפיזית של הגן
*אפיית חלות או עוגה
*ארוחת עשר מיוחדת וחגיגית
*משחקים שונים, בהם משחקים רק ביום שישי
*כלי שולחן מיוחדים ותחפושות שמעודדים שילוב "ארוחת שבת" בפינת הבית
*"בגדי שבת" לבובות בפינה למשחק סוציו-דרמטי
*חלוקת ילדי הגן ל"מארחים" ו"מתארחים", במקום אבא ואמא של שבת
*הכנת שירון של שירי שבת של הגן, כולל פיוטים וניגונים
*קלסר "השבת שלנו" עם ציון "התבלין המיוחד" של כל משפחה, אשר נמסר כל שבוע לילד אחר למילוי ומוחזר לגן ביום ראשון
*אירוח ילדי גן צמוד לקבלת שבת
תמונות מספרות סיפור
תמונות מספרות סיפור: אפשר להתבונן יחד באיורים המלווים את הסיפור. חפשו את הסוס והעז. מה הם עושים לאורך הסיפור? הבעות הפנים שלהם רומזות על המחשבות שלהם. אילו היו החיות יכולות לדבר, מה לדעתכם הן היו חושבות על "התבלין החסר"?
מה התבלין המיוחד שלכם?
מה התבלין המיוחד שלכם? תוכלו לשוחח ביחד, מה מוסיף למשפחה שלכם טעם וריח? איך אתם מציינים את השבת, את החגים, את זמן המשפחה? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום תמונות וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המיוחדים בשבת שלכם.
פעם, לפני שנים רבות
פעם, לפני שנים רבות…: כדאי להסב את תשומת לב הילדים לצורת לבוש ולנוף הגלילי באיורים שמלווים את הסיפור, ומאפיינים את תקופת המשנה. תוכלו להשוות בין בגדי רבי יהודה הנשיא לאלה של אנטונינוס הרומאי. בהשראת הסיפור אפשר להתחפש, ואם תרצו – לפרוס מפה, לערוך שולחן, ויחד להמחיז את העלילה.
על טעם וריח...
על טעם וריח…: תוכלו להכין תערובות תבלינים לשימוש בטקס הבדלה או לבישום ארון הבגדים. תנו לילדיכם לבחור תבלינים עם ריחות נעימים להם (למשל, מקלות קינמון או ציפורן). מכניסים את התבלינים לשקית בד קטנה, מהדקים , מקשטים ומריחים – והרי לכם שקית בשמים מעשה ידיכם.
מי שבא ברוך הבא!
מי שבא ברוך הבא! האם גם אתם, כמו רבי יהודה ואנטונינוס, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" לכניסה, לעזור לערוך את השולחן, לסייע במטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
ביקור בגליל
ביקור בגליל: ידוע לנו כי רבי יהודה הנשיא התגורר בבית שערים ובציפורי שבגליל התחתון. תוכלו לחפש את בית שערים וציפורי באטלס או באינטרנט, להראות לילדים תמונות מגילויים ארכיאולוגיים מתקופת המשנה ולערוך "ביקור וירטואלי" בגנים הלאומיים במקומות אלו. אם יזדמן לכם… כדאי לצאת לטיול משפחתי ולבקר בעצמכם!
מה אתם אוהבים בשבת?
מה אתם אוהבים בשבת? האם מבוגרים וילדים אוהבים את אותם הדברים? עבור ילדי הגן יום השבת הוא (גם) היום בו משתבש המסלול המוכר: הם אינם מבקרים בגן, לא נפגשים איתך ועם חבריהם, לא משתתפים במפגש בוקר ולא אוכלים יחד ארוחת עשר. יש ילדים שעבורם יום זה מהנה ביותר, אך עבור אחרים שמתקשים להתרגל לשינויים ומעברים, יום שבת עשוי להיות יום לא קל. כדאי לקחת זאת בחשבון בשיחות עם הילדים בעקבות השיר.
האיורים של מנחם הלברשטט מבליטים את הניגודים הרבים בין יום השבת לבין שגרת ימי חול
האיורים של מנחם הלברשטט מבליטים את הניגודים הרבים בין יום השבת לבין שגרת ימי חול. כדאי להזמין את הילדים לעיין באיורים ולהבחין בפרטים שמייצגים את הפעילות בכל יום בשבוע. בהמשך ניתן להציע להם לצייר שני ציורים זה לצד זה: אחד שמייצג את השבת, השני של יום חול.
"בשבת אבי ישן עם העיתון שלו, ואמי אומרת כן הרבה יותר מלא..."
"בשבת אבי ישן עם העיתון שלו, ואמי אומרת כן הרבה יותר מלא…": שורות אלה בשיר יכולות לשמש פתיח לשיחה עם קבוצת ילדים על השבת במשפחות שלהם: מה עושה המשפחה שלהם בשבת? האם יש להם מנהגים מיוחדים, דברים שהם עושים רק בשבת? האם הם הולכים לבית הכנסת, מטיילים, נחים או מארחים? תוכלי לבקש מהורים וילדים לצייר יחד את מה שהם כמשפחה אוהבים בשבת, ולהציג את התמונות בלוח עם הכותרת "מי אוהב את השבת? אני, אתה ואת!"
הסתכלו היטב התמונה של שולחן השבת
הסתכלו היטב התמונה של שולחן השבת. בתמונה זו פרטים רבים ומגוונים, אפשר לעיין בה יחד עם הילדים ולהתייחס אליה כ"מדרש תמונה". האם מצאתם רמז באחת הצלחות לסיפור אחר ידוע על השבת? לחצו כאן לקרוא את הסיפור!
לבקש מכל משפחה לצלם את שולחן השבת שלהם
בעקבות התמונה בספר שמתארת את שולחן השבת, תוכלי לבקש מכל משפחה לצלם את שולחן השבת שלהם. אפשר לערוך תערוכת צילומים של שולחנות שבת.
ספר מתכונים של מאכלי שבת
אפשר להכין ספר מתכונים של מאכלי שבת, בשיתוף משפחות הגן. כל משפחה תתרום מתכון למאכל אותו הם אוכלים בשבת, ותוסיף ציור של הילד או תיאור של חוויה משפחתית.
קבלת שבת משותפת
תוכלי להזמין את ההורים לסדנא בנושא השבת, או לקבלת שבת משותפת עם הילדים. אל תשכחו לשיר יחד את השיר "מי אוהב את השבת"!
שיר הוא גם הזדמנות לרקוד!
שיר הוא גם הזדמנות לרקוד! תוכלו לחפש את התמונה שבה עדנה הפרה רוקדת, ולהמציא תנועות וריקוד שילוו את השיר.
פנטומימה שבת
אפשר לשחק משחק קבוצתי – "פנטומימה שבת": כל ילד בתורו ממחיז ללא מילים פעולה הקשורה לשבת (מנוחה, קידוש, קריאת ספר, שירה, משחק,…). יתר הקבוצה מנסה לנחש את הפעולה.
בשבת הציפורים שרות מרוב שמחה
"בשבת הציפורים שרות מרוב שמחה". אפשר לשאול את הילדים, האם רק בשבת הציפורים שרות מרוב שמחה? מעניין יהיה לשמוע (ואף לרשום ולהראות להורים) את תשובות הילדים. אולי בשבת יש לנו השקט והפניות להבחין יותר בשירתן? ניתן גם לפתח שיחה בנושא "שירת הבריאה"- איך כל חי/ יצור מהטבע אומר שירה? הילדים יכולים לשייך מילים לקולות של בעלי חיים (החמור – נוער, התרנגול – קורא , החתול – מילל וכו').
לבקש מהילדים לחפש בספר את התמונות של השעונים
תוכלי לבקש מהילדים לחפש בספר את התמונות של השעונים. האם באמת ימי החול ארוכים יותר מיום שבת? איך מסבירים את המשפט בשיר "יום ראשון שני שלישי, כל יום נמשך שנה"? יש האומרים : "כשנהנים- הזמן עובר מהר"…
ציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן:
ארגון שונה של הסביבה הפיזית של הגן
אפיית חלות או עוגה
ארוחת עשר מיוחדת וחגיגית
משחקים שונים, בהם משחקים רק ביום שישי
כלי שולחן מיוחדים ותחפושות שמעודדים שילוב "ארוחת שבת" בפינת הבית
"בגדי שבת" לבובות בפינה למשחק סוציו-דרמטי
חלוקת ילדי הגן ל"מארחים" ו"מתארחים", במקום אבא ואמא של שבת
הכנת שירון של שירי שבת של הגן, כולל פיוטים וניגונים
קלסר "השבת שלנו" עם ציון "התבלין המיוחד" של כל מפשחה, אשר נמסר כל שבוע לילד אחר למילוי ומוחזר לגן ביום ראשון
אירוח ילדי גן צמוד לקבלת שבת
מי אוהב את השבת
אלו שירי שבת אתם שרים בגן?
מי אוהב את השבת (בליווי הספר, כמובן!)
שלום עלייכם מלאכי השלום
החמה מראש האילנות הסתלקה (בואי הברוכה/ ח.נ ביאליק)
עוד מעט יירד אלינו יום שבת הטוב
נרות שבת, נרות שבת
לכה דודי לקראת כלה
הבה יחד כולנו יחד פני שבת נקבלה
כי אשמרה שבת, אל ישמרני
מה אתם אוהבים בשבת?
מה אתם אוהבים בשבת? האם אתם וילדיכם אוהבים את אותם הדברים? קריאה משותפת של השיר היא הזדמנות לשוחח עם ילדיכם על השבת במשפחה שלכם: על מנהגים המשותפים לכל בני המשפחה ועל העדפות אישיות. תוכלו להכין יחד אלבום תמונות וציורים "השבת שלנו", שבו יופיעו האנשים שאתם מבלים איתם בדרך כלל בשבת, ודברים שאתם אוהבים לעשות בשבת.
זדמנות לשיר את השיר עם ילדיכם
הספר מעניק הזדמנות לשיר את השיר עם ילדיכם, להתבונן באיורים ולענות על השאלה "מי אוהב את השבת?". אם אתם לא מכירים את המנגינה, אפשר לחפש להקליד בגוגל "מי אוהב את השבת דורית ראובני" ולהאזין לשיר.
להכין יחד לוח שבועי
האם ילדיכם מכירים את שמות ימי השבוע? תוכלו להכין יחד לוח שבועי. תנו לילדיכם לצייר ציור מיוחד שמסמל עבורם את השבת. את הלוח אפשר לתלות על הקיר או להצמיד למקרר, וכך ילדיכם יוכלו לעקוב ולדעת איזה יום היום וכמה ימים נותרו עד שבת.
שיר הוא גם הזדמנות לרקוד!
שיר הוא גם הזדמנות לרקוד! תוכלו לחפש את התמונה שבה עדנה הפרה רוקדת, ולהמציא תנועות וריקוד שילוו את השיר.
אילו שירי שבת נוספים אתם מכירים?
אילו שירי שבת נוספים אתם מכירים? האם אתם נוהגים לשיר זמירות סביב שולחן השבת? אפשר להכין עם ילדיכם שירון משפחתי לשירי שבת. אל תשכחו להשאיר כמה עמודים ריקים בסוף השירון – לשירים שעוד יצטרפו לאוסף המשפחתי בעתיד!
האיורים המיוחדים של מנחם הלברשטט
האיורים המיוחדים של מנחם הלברשטט משקפים את מילות השיר ואף מוסיפים עליהן. תוכלו להתבונן יחד בתמונות ולהשוות בין פעילות בני המשפחה בימי חול לפעילות בשבת. אפשר להציע לילדיכם לשים לב להבעות הפנים של הדמויות ולנסות לזהות לגלות איך הם מרגישים בכל עמוד.
ילדיכם בוודאי ישימו לב לדגים המופיעים באיורים השונים. בקשו מהם להראות לכם את תמונות הדגים. האם מצאתם את הדג המעופף?
קהילת הגן שלי
בעקבות הספר אפשר להכין ספר מתכונים וסיפורים של קהילת הגן שלך. בכל חג במהלך השנה ניתן להוסיף לאוגדן עוד דפים: סיפורי חגים של הילדים, מנהגי משפחות, מתכונים של הגן ושל הבית, צילומים של פעילות בגן סביב החגים ועוד. כאשר מתאים, כדאי לשתף גם סבים ולהזמין אותם להכין מאכלים עם הילדים בגן. בסוף השנה כל ילד יקבל עותק שלו של ספר החגים של הגן, בהשראת "טעם של חג", כמזכרת.
חוויות מהשטח
אורנית דהאן גננת גן נוגה באשדוד סיפרה שהילדים קיבלו משימה הביתה. היה עליהם לבחור אחד מהחגים היהודיים ולצרף לו מתכון שאותו הם נוהגים להכין בביתם והכנו מזה ספרון מתכונים של הגן.
משתפת הגננת תמנע רז מגן שקד בקיבוץ הזורע: "ביקשתי מההורים שכל משפחה תכתוב לנו את המתכון של האוכל שהכי אהוב על המשפחה ותכין אותו לכל ילדי הגן. כך יצרנו מחברת מתכונים של הגן וגם טעמנו את כל המאכלים הטעימים של המשפחות. היה מצוין!"
לנעמה ערבה אבנד, גננת גן קשת בירושלים יש בגן ילד שאבא שלו שף ובעל מסעדה ולשמחת כולם הוא נענה להזמנתה להגיע לגן, ולספר על העבודה שלו. האבא הביא לכל הילדים כובעי טבח והילדים נהנו מאוד להכין איתו ספינג' (עוגות מרוקאיות).
בגן שקד בקיבוץ גשר הזיו שיתפה הגננת אור בובי סגל את משפחות ילדי הגן בפעילות הבאה: "כל משפחה קיבלה דף לכתיבת מתכון משפחתי מאחד החגים וכן חוויה שזכורה להם. הדפסנו וערכנו את כל המתכונים המשפחתיים, כרכנו אותם והגשנו ספר מכובד הכולל את מתכוני משפחות הגן לחגים. המשפחות קיבלו את הספר ביום המשפחה."
הגננת הילה גלבנדורף מגן סביונים בקריית ביאליק מספרת: הספר "טעם של חג" הגיע לקראת חג החנוכה. הילדים הכינו בגן בעזרת המתכון שבספר לביבות תפוחי אדמה וסיפרו שבבית הכינו לביבות עם ההורים. לאחר מכן הקראנו את הסיפור "נר דולק מנר" ולמדנו על נתינה.
כתבה לנו הגננת טובה גיגי מגן שיבלים בעין השלושה: " טעם של חג, איזה ספר נפלא. תודה!!! הכנו את הלביבות בגן עם המתכון האורייני של הספר, עוד לפני שהצגנו אותו. במסיבת החנוכה שלנו עם ההורים, לאחר הדלקת הנר הראשון בחנוכייה, הזמנתי את המשפחות ל"טעם של חג". עברנו וחילקנו באופו אישי את הספר לכל ילד כשמאחוריו יושב ההורה הפעיל, הקדשתי אותו באופו אישי, לעיני הילד רשמתי את שמו ואיחלתי לו הנאה מרובה עם הספר, החבר החדש לימים ארוכים. סיפרתי את הסיפור בפני הקהל הגדול בזמן שעיינו בו, חוויה מרוממת וחגיגית. אכן, "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן", סיפור אידי מרגש וחם. הילדים יצאו מהמסיבה העליזה עם הסביבון ודמי החנוכה והחשוב מכול הספר, חבר חדש וערכי. תודה!"
נעמה ערבה אבנד וילדי גן קשת בירושלים התכבדו בביקור של שף: "הזמנתי לגן אבא של אחד הילדים שהוא שף ובעל מסעדה .הוא סיפר על העבודה שלו, הביא לכל הילדים כובעי טבח והכין עם הילדים ספינג'."
ואילו ילדי גן שקד מקיבוץ גשר הזיו, בראשות הגננת אור בובי סגל, הפיקו ספר מתכונים של משפחות הגן: "כל משפחה קיבלה דף לכתיבת מתכון משפחתי מאחד החגים וכן חוויה שזכורה להם. הדפסנו וערכנו את כל המתכונים המשפחתיים, כרכנו אותם והגשנו ספר מכובד הכולל את מתכוני משפחות הגן לחגים. המשפחות קיבלו את הספר ביום המשפחה".
וילדי גן לכיש ברמת בית שמש הביאו את מטעמי הבית לגן. כתבה לנו הגננת נאוה אדמוני: "הכנו בגן את רולדת הפירות לכבוד טו בשבט. בעקבות המתכונים הילדים הכינו עם הוריהם בבית תבשיל שהם בחרו והביאו לגן".
הגננת מורן עוזיהו, גן דרור מושב יתד: "ספר מדהים. קראנו הרבה מהסיפורים. המחזנו ובעיקר לקחנו את הסיפור ליום המשפחה. הכנו ספר מתכונים: כל משפחה הביאה מתכון וגם כתבה על ההווי המשפחתי סביב בישול בפרט ופעילות משותפת בכלל".
הזדמנות להרחיב ולספר לילדים על נחישותו וההתמדה בה חידש בן-יהודה את השפה העברית
בסיפור רמזים רבים לאישיותו של אליעזר בן-יהודה, ולאורח החיים של משפחתו. זו הזדמנות להרחיב ולספר לילדים על נחישותו וההתמדה בה חידש בן-יהודה את השפה העברית, להבליט את החוב שלנו כלפי מפעל חייו, וגם לתאר את החיים בבית משפחת בן-אליעזר.
האם בקרב הורי הגן שלך יש הורים שיודעים לספר סיפורים?
"היה-היה": הסיפור מציג את אבא של נוני, ש"הוא מספר סיפורים מאין כמוהו". האם בקרב הורי הגן שלך יש הורים שיודעים לספר סיפורים? כדאי לשוחח על כך עם הילדים, אשר בוודאי ישמחו לשתף אותך ואת חבריהם ב"כישורים המיוחדים" של הוריהם! זו גם הזדמנות להכיר היבט אחר של ההורים – וייתכן שבעקבות הספר, אבא או אמא של אחד הילדים יסכים לבוא לגן ולספר סיפור לילדים, ממש כמו בספר של דבורה עומר.
להמחיז את הסיפור עם ילדי הגן
תוכלי להמחיז את הסיפור עם ילדי הגן, עם דגש על הרגשות של בן-ציון לנוכח סירוב אביו לאפשר לו לשחק עם ילדים שאינם דוברי עברית.
סביבון מעיגול צבעוני ועפרון.
דבורה, אמו של בן-ציון, הכינה סביבון מעיגול צבעוני ועפרון. צורת הסביבון המסורתי ("דריידל" ביידיש, מלשון "דרייען" – "לסובב") היא לא עיגול אלא ריבוע, עם אותיות על גב הסביבון: נ ג ה ש. האותיות מייצגות את הביטוי "נס גדול היה שם". הן גם רומזות על כללי המשחק ביידיש: נ ("נישט" – לא כלום), ה ("האלב" – חצי), ג ("גאנץ" – הכל), ש (שלעכט" – רע). בישראל החליפו את האות "ש" באות "פ", כדי לציין "נס גדול היה פה".
תצוגת סביבונים
תוכלי לבקש מילדי הגן להביא לגן סביבונים שונים מהבית, לערוך תצוגת סביבונים ולשחק בהם בגן. לחצי כאן לקרוא הסבר למשחק הסביבון.
הידעת?
הידעת? עלו מספר הצעות נוספות לתרגום המילה "דריידל", שלא נקלטו בעברית מודרנית: ביאליק קרא לו "כִּרְכָּר", מנדלי מוכר ספרים – "חזרזר", אברונין – "סוב סוב", ונמצא גם הכינוי "מגדל עוז", שמקורו אינו ידוע.
חגיגה של נס תחיית השפה העברית!
הסיפור מזמין חגיגה של נס תחיית השפה העברית! תוכלי לעסוק באלף-בית העברי באפיית עוגיות בצורת אותיות, הכנת מגנטים להרכבת מילים, זיהוי כתבי-יד וגופנים ("פונטים") שונים, ועוד.
"סביבון" לצעצוע שמסתובב
בן ציון המציא את המילה "סביבון" לצעצוע שמסתובב. גם ילדיכם יכולים להמציא שמות עבריים לצעצועים שלהם! נסו לחשוב יחד איך כדאי לכנות משחקים ביתיים כמו לגו, פליימוביל או דומינו – או כל משחק אחר שעדיין אין לו שם בעברית. נשמח אם תשלחו אלינו את הרעיונות שלכם!
מילה חדשה
גם מבוגרים ממשיכים ללמוד מילים חדשות. אם קראתם או שמעתם מילה חדשה בעברית בזמן האחרון, תוכלו לשתף בה את הילדים ולשמוע מהם על מילים חדשות שלמדו.
הצעצועים שאתם אהבתם לשחק בהם בילדותכם
הצעצועים שבן ציון שיחק בהם שונים מאלה שיש לילדינו היום. זו הזדמנות לספר לילדיכם על הצעצועים שאתם אהבתם לשחק בהם בילדותכם. תוכלו גם לתאר אילו סביבונים היו לכם, ואילו יש לכם היום.
מכינים סביבון
מכינים סביבון: ממש כמו דבורה, אמו של בן ציון, אפשר להכין סביבון בבית. קחו תקליטור או הכינו עיגול מקרטון וצבעו אותו בצבעים יפים. נעצו עיפרון בחור במרכז, והרי לכם "הסביבון הראשון" שאיתו שיחק בן ציון.
ערב משפחתי וליהנות יחד עם משחקים וצעצועים פשוטים
הסביבון הקטן הכניס הרבה אור ושמחה לחיים של בן ציון בזמנים של קושי ובדידות. עונת החורף מתאימה במיוחד לבילוי משפחתי בבית. ניתן לארגן ערב משפחתי וליהנות יחד עם משחקים וצעצועים פשוטים – כמו בתקופה של בן ציון בן יהודה.
תפקידם של העצים בעולם
תפקידם של העצים בעולם: העצים נותנים פרי וצל, מקשטים את הסביבה ומשמשים בית לציפורים. בנוסף לכך תורמים העצים לאיכות האוויר שלנו, מפני שהם פולטים חמצן אותו אנו נושמים. במשך כמה שנים גדל עץ? ואיך יודעים בן כמה הוא? אם יזדמן לכם לראות חתך רוחב של גזע עץ, תוכלו להראות לילדים את הטבעות הולכות ומתרחבות. גילו של העץ, כמספר הטבעות שעל גזעו.
ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ.
ילדי גן מרים מעלים טיעונים חשובים מדוע אין לכרות עץ. עוד בגן העדן ניתן לאדם תפקיד לשמור על העולם הסובב אותו – בלשון התורה "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָה" (בראשית ב, טו). הוא הצטווה לעבוד ולשמור על גן העדן, על העצים והצמחים שבו. בכרמל נשרפו השנה עצים רבים מאד. מומחים מעריכים כי יחלפו עשרות שנים עד שיושלם שיקום החי והצומח בכרמל. כיצד נוכל אנו לשמור על העצים והצמחים שאנו פוגשים בסביבת המגורים ובטיולים?
סיפורי עצים
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ, שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? הצטלמו ליד העץ וכתבו ליד התמונה את סיפורו של העץ.
"מזחל לפרפר"
"מזחל לפרפר": עץ התות מספק מזון לזחלי המשי. הזחלים מתגלמים בקורי משי והופכים לפרפרים. בעונת האביב אפשר לראות פרפרים, ואולי גם זחלים על השיחים והעצים בקרבת הגן. אם אתם מגדלים זחלי משי בגן, תוכלו לצפות בתהליך מקרוב.
מנהגים בגן
מנהגים בגן: בגן מרים גדלו והתחנכו דורות של ילדים. ילדי הגן נהגו לקטוף עלי תות, ו"לבקר" את העץ בטיולים. אילו מנהגים יש בגן שלנו? מה אנו נוהגים לעשות בגן באופן קבוע? מה אנו אוהבים בגן וגאים בו? הזמינו את הילדים לשאול את הוריהם אם זכורה להם הגננת שלהם, ומה אהבו לעשות בגן.
"אני ואתה נשנה את העולם": ילדים ושינוי חברתי
"אני ואתה נשנה את העולם": ילדים ושינוי חברתי
בסיפור מצליחים גננת אחת וקבוצת ילדים להביא לשינוי. שירו את השיר "אני ואתה נשנה את העולם" יחד בגן. הדגישו את האמונה שכל אחד, אפילו ילד, יכול להביא לשינוי.
הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים
הבשורה על כריתת עץ התות מעציבה מאד את ילדי גן מרים. גם הגננת אומרת: "קשה לי להאמין שנוכל לשנות את הגזרה". אפשר לעצור את הקריאה ולשוחח: מהי "גזרה"? חשבו אתם, מה אפשר לעשות כדי לשמור על העץ מפני הכורתים? מה דעתכם על הרעיונות השונים שמעלים הילדים בסיפור? האם אתם יכולים להציע להם רעיונות נוספים?
למה אסור לכרות את עץ התות
הגננת מרים מבקשת מילדי הגן להסביר "למה אסור לכרות את עץ התות". את הדברים היא כותבת במכתב אל ראש העיר. בשלב זה אפשר להפסיק את הקריאה, ולבקש מילדי הגן שלנו לעזור לילדי גן מרים לנסח את המכתב ולומר, מדוע חשוב לשמור על עץ התות?
חברו סיסמה שתבטא את דעתכם
ילדי גן מרים הציעו לכתוב שלטים גדולים ובהם סיסמאות הקוראות לשמור על עץ התות. חשבו על נושא אשר יקר לליבכם וחברו סיסמה שתבטא את דעתכם. נושאים לדוגמא: גאווה ושייכות לגן, שמירה על הסביבה, עזרה לזולת ועוד.
ילדי גן מרים הריעו "כיפאק לעדולם". הריעו גם אתם לאדם שעוזר לכם בגן, למשל לחשמלאי שנכנס לתקן תקלה, ועוד.
רְשׁוּת הָרַבִּים
רְשׁוּת הָרַבִּים
עץ התות, אותו ביקשו לכרות, נמצא ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" – כלומר בשטח ששייך לציבור כולו. ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" ישנם כללים שונים מאשר בבית הפרטי שלנו. אנו מתנהגים בה מתוך התחשבות באנשים אחרים, ומה שנמצא שם שייך לכולם ואינו שייך לאדם אחד בלבד. מה עושים כאשר אנחנו רואים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים" דבר מרגיז או מצער? איך אפשר להשפיע על החלטות שנוגעות לכולם? ילדי הגן כותבים מכתב לראש העיר, אך ודאי קיימות גם דרכים נוספות.
אילו מקומות ש"שייכים לכולם"
אילו מקומות ש"שייכים לכולם" יש בשכונה או בעיר שלכם? בחרו מקום ציבורי בסביבת הגן. איך מתנהגים ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? צאו אל המקום והתבוננו כיצד מתנהגים האנשים שנמצאים בו. חשבו על "כללי התנהגות" מקובלים במקום שבחרתם: מה עושים בו, ומה לא עושים בו.
דרכים עומדות לרשותנו כדי להשפיע על הסביבה
אילו דרכים עומדות לרשותנו כדי להשפיע על הסביבה, או כדי לתקן דבר שעלול להפריע ב"רְשׁוּת הָרַבִּים"? אם קרה לכם מקרה בו הייתם שותפים לשינוי או תיקון במקום ששייך לכולם, ספרו על כך לילדים.
משחק "הטרקטוריסט החכם"
משחק "הטרקטוריסט החכם": ישנם מצבים במשחק או במציאות, שנדמה שאין להם פתרון. כל אחד מציג את הדעה שלו, ונראה שלא ניתן להמשיך מכאן הלאה. הילדים רצו את העץ, העירייה רצתה לכרות אותו כדי לבנות בית, ולרגע הרגישו כולם שאין פתרון למצב. בסוף הסיפור מתגלה דרך שלישית, מפתיעה וחכמה: טרקטור גדול מעביר את העץ לחצר הגן. אולי יש לכם בגן טרקטור חכם כזה, איתו תוכלו "להתייעץ" ולהציע פתרונות למצבים בהם כל אחד מתעקש על העמדה שלו.
אלו עצים נמצאים בקרבת הבית שלכם?
אלו עצים נמצאים בקרבת הבית שלכם? קחו נייר וצבעים וצאו החוצה עם ילדיכם ל"טיול אמנות". טיילו בין העצים , שימו לב לסוגים השונים וציירו אותם על דף. חפשו את המאפיינים המיוחדים של כל עץ (אצטרובל ומחטים של עץ האורן, צורתו המיוחדת של הברוש, כפות הדקל של עץ הדקל וכד').
כמה תועלת אנו מפיקים מעצים בחיינו!
כמה תועלת אנו מפיקים מעצים בחיינו! תוכלו לעבור מחדר לחדר בבית וחפשו דברים שהופקו מעצים – למשל, רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן…
אני ואתה נשנה את העולם
אני ואתה נשנה את העולם… בסיפור גננת אחת וקבוצת ילדים הביאו לשינוי. לפעמים נדמה כאילו המעשים הקטנים שלנו אינם חשובים, למעשה הם יכולים ל"שנות עולם". אלו פעולות יכולים אנו, הורים וילדים, לעשות כדי להפוך את הסביבה שלנו לנעימה יותר, עבורנו ולהנאתם של הדורות הבאים?
להכין תחפושות או כתרים
תוכלי להכין תחפושות או כתרים שיסמנו את החיות השונות ולבקש מהילדים להמחיז את העלילה. המילים בסיפור פשוטות והמשפטים חוזרים על עצמם, ומהר מאד יוכלו הילדים לדקלם את הטקסט. כדאי גם להציע להם להמחיז את הסיפור בפנטומימה, עם תנועות ידיים והבעות פנים וללא דיבור.
להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים
כדאי להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים. האם הם מזהים את כל החיות? האם הם יכולים למצוא את התפוח לאורך הסיפור? בעקבות האיורים הילדים יכולים להכין חותמות בצורת תפוח:
לוקחים גלילי נייר טואלט ריקים ומקפלים את העיגול כך שתיווצר צורה של תפוח. את החותמת הילדים מוזמנים לטבול בצלוחיות עם צבעי גואש ולהחתים להנאתם. רוצים להוסיף עלה בראש התפוח? אפשר לצאת לחצר לקטוף עלה ולהדביק אותו על היצירה או לצייר עלה בעצמכם.
מהי סבלנות?
העכבר מבין שתהליך הבשלת פרי לוקח זמן ועלינו להמתין בסבלנות. זו הזדמנות לשוחח עם הילדים: מהי סבלנות? מתי אנו מתבקשים להיות סבלניים, לחכות, להתאפק, לדחות את הרצונות שלנו לטובת אחרים? מתי קשה לנו להיות סבלניים, וכיצד נוכל להשתפר?
לספר לילדים על פרי בוסר ועל טעמו המריר
אפשר לנסות ולדמיין את טעמו של התפוח לפני שהוא נשר. תוכלי לספר לילדים על פרי בוסר ועל טעמו המריר, ולחשוב ביחד על דוגמאות נוספות למצבים בהם הסבלנות משתלמת וחוסר סבלנות מזיק. (מה יקרה לעוגה שנוציא אותה מהתנור לפני שהיא אפויה? איזה טעם יש לבננה ירקרקה?)
לחשוב יחד על המשך לסיפור
בסוף הסיפור העכבר אוכל את התפוח בתאבון. תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: איך יגיבו החיות האחרות אם הן יראו את העכבר? הילדים יכולים לצייר המשך לסיפור.
להכין עם הילדים שעוני חול
אפשר להכין עם הילדים שעוני חול, כדי לסייע להם להתאזר בסבלנות גם בבית – למשל, בהמתנה לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב.
חומרים: 2 בקבוקים קטנים ריקים שווים בגודלם, חולק דק ומסונן, פקק מאחד הבקבוקים מנוקב, נייר דבק.
הכנה: ממלאים בקבוק אחד בחול עד האמצע, סוגרים את הבקבוק בפקק המנוקב.
הופכים את הבקבוק הריק ומצמידים אותו לבקבוק עם החול. מחברים את שני הבקבוקים היטב בעזרת נייר דבק חזק.
שעון החול מוכן! כמה זמן לוקח לחול להישפך מבקבוק לבקבוק?
לערוך "סעודת תפוחים"
בעקבות הסיפור תוכלו לערוך "סעודת תפוחים" בגן עם מאכלים שונים מתפוח: מיץ תפוחים, ריבת תפוחים, עוגת תפוחים או תפוחים אפויים בתנור. זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם להביא לגן מתכונים או מצרכים.
לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המיוחדים
כדאי לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המיוחדים. האם מצאתם את התפוח בכל עמוד? חלק מן העצמים ומבעלי החיים נשארים קבועים במקומם, ואחרים – נמצאים בתנועה. מי קבוע במקומו? מי בתנועה?
האם שמתם לב שהעכבר מחייך כמעט לכל אורך הדרך?
האם שמתם לב שהעכבר מחייך כמעט לכל אורך הדרך? מה לדעתכם הוא מרגיש בזמן שהוא מחכה בסבלנות?
תוכלו לבחור בובות שיְיַצגו את החיות בסיפור ולהמחיז אותו בפני בני משפחה וחברים.
תוכלו לבחור בובות שיְיַצגו את החיות בסיפור ולהמחיז אותו בפני בני משפחה וחברים.
תוכלו לשתף את ילדיכם ולספר על משהו שהגעתם אליו אחרי המתנה ארוכה
לכל אחד קשה לפעמים לחכות בסבלנות, למשל בתור לקופה בסופרמרקט או בתוך פקק תנועה בכביש. תוכלו לשתף את ילדיכם ולספר על משהו שהגעתם אליו אחרי המתנה ארוכה. מה היתה ה"מתנה" שחיכתה לכם בסוף?
לסמן על שעון-מחוגים כמה זמן צריך עוד לחכות
ילדים רבים מתקשים לחכות לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב. אפשר לסמן על שעון-מחוגים כמה זמן צריך עוד לחכות. ילדים עשויים להיות סבלניים יותר כשהם יודעים מתי "זמן הסבלנות" שלהם יסתיים.
ריבת תפוחים
אתם מוזמנים לחגור סינר ולהכין ביחד ריבת תפוחים.
מצרכים:
1 קילו תפוחי עץ ירוקים
½ קילו סוכר
1 מקל קינמון
1 לימון
קולפים את התפוחים בעזרת קולפן ומוציאים את הליבה. חותכים את התפוחים לקוביות. מבשלים בסיר את התפוחים, הסוכר ומקל הקינמון על אש קטנה כשעה (צריך סבלנות!). בסיום הבישול מוסיפים מעט לימון סחוט.
לקרוא את הספר עם הילדים
בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
לדפדף בספר ולעיין באיורים
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
להמחיז את הסיפור.
יחד עם חברות צוות הגן, או הורים, אפשר להמחיז את הסיפור.
לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור
אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
חסכהמושגים "חסכן" ו"קמצן"ן
האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
להכין עם הילדים אביזרים פשוטים
כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.
משחק הסוציו-דרמטי
כדאי לחשוב איזו תחפושות, בובות ואביזרים נמצאים בפינת הבובות בגן, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?
להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם
יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.
להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפו
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן"
כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
להכין אביזרים פשוטים
אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.
ביקור בשוק הסואן
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.
הכנות לקראת בואם של אורחים
האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
יוסף מוקיר שבת
האם אתם מכירים גרסה אחרת של הסיפור "יוסף מוקיר שבת"? תוכלו לספר אותו לילדיכם ולהשוות בין הגרסאות.
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
יחד עם הסייעת את יכולה להמחיז את הסיפור בפני הילדים, כאשר אחת משחקת את תפקיד משה והשנייה – הגדי. בהמשך אפשר להזמין את הילדים להתחפש ולהמחיז את העלילה. אפשר להרחיב את הסיפור ולכלול את כל העדר, ולהמציא שיחות בין העזים כאשר הם תוהים לאן רצו הגדי ומשה.
כדאי לקשר את העלילה עם דמותו של משה שהילדים
כדאי לקשר את העלילה עם דמותו של משה שהילדים בוודאי מכירים מהסיפור של ההגדה, יציאת בני ישראל ממצריים ומתן תורה בסיני. האם הילדים מכירים מדרשים נוספים אודות משה? כדאי להזכיר אותם בהקשר של הסיפור על משה והגדי. ניתן למצוא מדרש על משה ובנות יתרו באוגדן "סיפורים בעלי ערך" בהוצאת קרן תל"י. בקישור זה תוכלי לקרוא את המדריך למחנכת (החל מעמוד 49).
שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים
על-מנת לעודד את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים, כדאי מאד לדאוג לאביזרים ותחפושות מתאימים, שיהיו זמינים בפינת הבית בגן. אפשר גם לקשט פינה בגן או בחצר בתפאורה ואביזרים של המדבר, ולדאוג לבובות, צעצועים וחפצים מתאימים לסיפור.
"לקרוא" את האיורים שצייר דני קרמן
הילדים יכולים "לקרוא" את האיורים שצייר דני קרמן ולספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. אפשר לבקש מהם לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים!
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! כדאי להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדי הגן סייעו אחד לשני או לחיות קטנות ולהבליט בפני כולם אפילו ניצנים של אמפתיה ועזרה לזולת. רצוי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר.
לשוחח עם הילדים על החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'
תוכלי לשוחח עם הילדים על החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'. אם אינכם נמצאים באזור מדברי, אפשר לשאול את הילדים וההורים אם הם טיילו יחד במדבר ולבקש שיביאו לגן תמונות מהביקור ולספר עליו.
לשוחח על מהות העבודה של הרועה
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית. לקראת ל"ג בעומר כדאי גם לקשר את הדמות של משה הרועה לרבי עקיבא.
לשחק משחקים כמו "תופסת"
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. בעקבות הסיפור אפשר לשחק משחקים כמו "תופסת", כאשר חלק מהילדים מחופשים למשה ואחרים משחקים את הגדי. כדאי ללוות את המשחק בקריאות של משה: "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", בזמן שהגדי "רץ ואץ בכל הכוח".
הסיפור על משה והגדי מופיע במדרש
הסיפור על משה והגדי מופיע במדרש שמות רבה ב, ב
אמרו רבותינו: כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר,
ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית [מקום מחסה].
כיוון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות.
כיוון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה. הרכיבו על כתפו והיה מהלך.
אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל.
"לקרוא" את האיורים
ילדיכם יכולים "לקרוא" את האיורים ולספר לכם את הסיפור על-פי רצף התמונות. אפשר לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים!
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! אפשר להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדיכם סייעו לילדים אחרים או לחיות קטנות. כדאי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר. לאחר השיחה אפשר לצייר יחד את אחד האירועים שבהם ילדיכם עזרו לאחרים.
החיים במדבר
הסיפור על משה והגדי מתרחש במדבר. האם ילדיכם מכירים את החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'? האם פעם ביקרתם במדבר, האם אתם גרים באזור מדברי? תוכלו לצאת לטיול, ולהשוות את הנוף והאקלים עם זה של הסיפור.
לחפש את התמונה
אפשר לחפש את התמונה בספר שבה רואים את משה נושא את הגדי על כתפיו ולשאול את ילדיכם אם פעם הם היו עייפים כל כך עד שביקשו שירימו אותם. לעתים קרובות ילדים מבקשים שנישא אותם על כתפינו, אף שהם גדולים מספיק ללכת בכוחות עצמם. אפשר לשוחח על הפעמים שבהן הרמתם אותם והפעמים שהצליחו ללכת באופן עצמאי. בהמשך תוכלו לשחק יחד "שק קמח" ולהסתובב בתוך הבית כמו משה והגדי.
מנהיגים
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית (למשל, דוד המלך ורבי עקיבא).
לשחק יחד "תופסת"
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. תוכלו לשחק יחד "תופסת". תחילה תוכלו להיות בתפקיד משה שקורא לגדי "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", וילדיכם יהיו הגדי ש"רץ ואץ בכל הכוח". אחר כך החליפו תפקידים. מי רץ מהר יותר, אתם או ילדיכם?
סיפורים ומדרשים
אילו סיפורים ומדרשים על אודות משה ילדיכם מכירים? בעקבות הקריאה תוכלו לספר את סיפור יציאת מצרים והמסע של בני ישראל במדבר ולשוחח על דמותו של משה.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מסיבת פיג'מות בגן
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסע ההתבגרות של נינה.
לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר ציור שכולו חלום.
להשוות את הסיפור
אפשר להשוות את הסיפור עם להיזכר בספר אחר שחולק השנה, "אמיליה" מאת נעמה בנזימן, שגם הוא מתאר עלילה דמיונית.
חבריה הצעצועים של נינה
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. בכל רגע בחייהם הילדים עומדים בפתח הישג חדש (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים, עצמאות גוברת בפעולות יומיומיות). אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
להמציא המשך לסיפור
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדים לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות: מה יודעים הילדים לעשות היום שלא יכלו לעשות בתחילת השנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות, ולהציג אותן על לוח יחד עם תמונות שלהם מהשנה. כך כולם יכולים להתגאות ולהתרשם ממסע ההתבגרות של הילדים – וגם להיזכר בצעדים ראשוניים שלהם.
להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים"
תוכלו להפנות את ההורים לאחת ההצעות בסוף הספר – להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של הילדים כתינוקות בזרועותיהם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… ולהציע להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!).
סיפורים ושירים לילדים
נורית זרחי כתבה עשרות סיפורים ושירים לילדים. כדאי לחפש אותם ולקרוא אותם יחד, ולערוך פינה בגן של היוצרת ויצירותיה.
לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. האם ילדיכם עומדים בפתח הישג חדש? (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים…) אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדיכם לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
להיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים על ילדותם המוקדמת. לאחר הקריאה אפשר להתכרבל יחד ולהיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם. האם אתם זוכרים באיזה גיל הם התחילו לזחול, ללכת, אולי לעמוד על רגל אחת בלי ליפול? אפשר לחפש תמונות ישנות ולהכין יחד אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של ילדיכם כתינוקות בזרועותיכם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… אל תשכחו להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!)
לצאת ל"טיול לילה"
כמו נינה וחבריה, גם אתם יכולים לצאת ל"טיול לילה". האם הסביבה המוכרת נראית שונה בלילה? מה אתם רואים, אלו קולות אתם שומעים? כדאי לקחת שמיכה ועותק של הספר, לשכב על הדשא ולהביט בשמים. יחד אפשר לחפש את הירח (האם הוא "ורוד ושוטף את העצים באור כסף בהיר", כמו בסיפור?), לִספוֹר כוכבים וללחוש סודות.
לילה טוב וקריאה נעימה מספריית פיג'מה!
מה קורה בסוף הסיפור?
מה קורה בסוף הסיפור? בוודאי שמתם לב לעמודים האחרונים של הספר, בהם העלילה מתוארת באמצעות תמונות בלבד. רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את כל הספר עם הילדים" בהיעדר טקסט מילולי. האם ברור מה קורה אחרי שחנה נרדמת? מי הדמויות בעמוד האחרון של הספר? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
לאפשר לילדים לדפדף בספר
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהתבונן באיורים של גל שקדי, המלווים את הסיפור. האם הם שמו לב לבעלי החיים הרבים שמופיעים באיורים לצד העצים? תוכלו להשוות בין העצים השונים. כמה עצים מוזכרים בסיפור? אילו עצים הם עצי פרי ואילו עצי סרק? בעקבות האיורים, הילדים יכולים ליצור עצים בטכניקות אמנות שונות.
לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה. אפשר לבקש מהילדים לחפש חפצי עץ בבית, לצייר או לצלם אותם ולערוך בגן תערוכה של דברים העשויים מעץ.
לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים. האם גם הם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים? האם נטעו עבורם עץ ביער של קרן קיימת לישראל? אם כן, אולי אפשר להראות לילדים דוגמה של תעודה שמציינת את הנטיעה, או הקופה הכחולה של קק"ל.
לקשר את הסיפור לנושא שנת השמיטה
אפשר לקשר את הסיפור לנושא שנת השמיטה. במסורת היהודית יש ערך רב לנטיעה ולשמירה על העולם לטובת הדורות הבאים. השנה בלוח בעברי, תשע"ה, היא שנת שמיטה, שבה נהוג להעניק לאדמה ולעצים "מנוחה" ולאפשר לאדמה להתאושש ולהתחדש. גם השמיטה מבטאת את הרעיון של דחיית הנאה מיידית וההשקעה למען העתיד.
ספרים נוספים אודות עצים
אפשר לחפש בספריית הגן, ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה, ספרים נוספים אודות עצים (למשל: האגדה על חוני ועץ החרוב שמופיעה כאן, השיר "איש העץ" מאת שלומית כהן-אסיף, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז ועוד). תוכלו לקרוא את הספרים בגן ולערוך תצוגה של "סיפורי עצים".
סיפורי עצים
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? אנו מזמינים אתכם להצטלם ליד העץ ולכתוב ליד התמונה את סיפורו של העץ. נשמח לפרסם את התמונות וסיפורי העצים באתר ובדף פייסבוק של ספריית פיג'מה. (אם מבקשים לפרסם תמונות של הילדים יש לדאוג לאישור חתום ע"י הורי הגן.)
האגדה אודות חוני ועץ החרובים
הסיפור נכתב בהשראת האגדה אודות חוני ועץ החרובים, המופיעה בתלמוד הבבלי, במסכת תענית כ"ג, ע"א:
פעם אחת היה [חוני] מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב.
אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות?
אמר לו: לשבעים שנה.
אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו?
אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותיי לי, כך אטע אני לבניי.
מנהג נטיעת עץ לרגל לידת בן או בת
מקור מנהג נטיעת עץ לרגל לידת בן או בת
בגמרא (גיטין, נ"ז, ע"א) מסופר כי בעיר ביתר, כאשר נולד תינוק היו נוטעים לכבודו ארז; וכאשר נולדה תינוקת היו נוטעים לכבודה ברוש. כאשר היה מתחתן זוג, היו נוטלים ענף מהארז וענף מהברוש ובונים מהם חופה.
לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית
האם גם לכם עץ אהוב בקרבת הבית? האם יש מאחוריו "סיפור"? אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. אולי גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? ואולי עצים אחרים? תוכלו להשוות בין העצים: מה התועלת של כל עץ? אלו הם עצי נוי ואלו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
האדם משול לעץ
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. כיצד המשפחה שלכם מציינת אירועים או אנשים חשובים? האם גם אתם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים?
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים שלכם, על הזרעים שאתם זורעים למען העתיד, על ענפי המשפחה שלכם ועוד. בהמשך אפשר לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים
המסע של מיה מסוכן ומפחיד, וה"שמיכי" שלה עוזר לה להתגבר על הסכנות בדרך. אפשר לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים. כדאי גם להזכיר את התפקיד של סבא וסבתא בסיפור ולשאול את הילדים: האם גם הם עזרו למיה? האם לדעת הילדים יכלה מיה לצאת למסע לבד?
להביא לגן בובות וחפצים
כדאי להביא לגן בובות וחפצים (שמיכות וסמרטוטים במצבים וגדולים שונים, זאב, אוניה, הר געש) שיעודדו את הילדים להמחיז את הסיפור.
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. כדאי לשאול את הילדים למה לדעתם זה כה חשוב לה. אלו דברים נחשבים בעיניהם דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא? אפשר לבקש מהילדים וההורים לערוך יחד רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של הילדים, ולהציג את תמונות ההישגים על לוח קיר בגן.
מועדים מיוחדים לאורך השנה
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, שבת, יום הולדת). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך אתם מציינים ימי הולדת בגן?
איך אתם מציינים ימי הולדת בגן? אלו מנהגים, שירים, משחקים, כיבוד ומתנות מאפיינים את החגיגה? מה תפקיד ההורים ובני משפחה אחרים במסיבת יום הולדת בגן? האם כמו סבא וסבתא של מיה, גם הם "מלווים" את הילדים בדרכם לבגרות? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם.
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" איך אתם מתמודדים עם זה בגן? האם יש לכם לוח שבועי ובו מצוינים ימי השבוע? בעקבות הסיפור הילדים יכולים להכין לוח ימי השבוע או
שעון חול פשוט.
(אפשר גם לציין את יום המשפחה עם הורים וילדים, בקריאת הספר ופעילות הכנת לוח או שעון חול.)
לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה
כדאי לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה. בעקבות הסיפור אפשר לציין "יום סבים וסבתות", ולהזמין לגן סבים (ודודים, וחברי משפחה מבוגרים) להתארח. אפשר לבקש מהאורחים המבוגרים לספר כיצד ציינו את יום ההולדת כשהיו ילדים, ואם ניתן – להביא צילומים מחגיגות בצעירותם. אולי הסבים יספרו או ימחיזו את הסיפור בפני הילדים?
לחפש את הספרים בספריית הגן ולספר אותם לילדים
קשה למיה לחכות לסבלנות עד יום הולדתה ה- 4! בשנים האחרונות חולקו עוד ספרים שעסקו בנושא סבלנות, למשל "אמא ואני" ו"סבלנותו של הלל". אפשר לחפש את הספרים בספריית הגן ולספר אותם לילדים, תוך התייחסות לקושי בהתאפקות והמתנה בסבלנות.
להתבונן יחד באיורים המלבבים של אורה איל
אתם מוזמנים להתבונן יחד באיורים המלבבים של אורה איל ולהיזכר בכל הפעמים שהשמיכה עזרה למיה. אפשר לשאול את ילדיכם מה לדעתם גרם לשינויים בגודל השמיכה במהלך הסיפור.
לשוחח עם ילדיכם על הקשר בין מיה ל"שמיכי" שלה
כמו מיה, לילדים רבים יש חפץ אהוב (פיסת בד, שמיכה, מוצץ, בובה) שהם לוקחים איתם לכל מקום. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הקשר בין מיה ל"שמיכי" שלה ולשתף אותם בחוויות אישיות שלכם. האם בילדותכם היה לכם חפץ שנקשרתם אליו במיוחד? האם לילדיכם יש כזה? אולי גם אתם רוצים לצאת ל"מסע" עם החפץ ולגדול בעזרתו?
לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. אפשר לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא. אפשר לערוך רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, אירועים משמעותיים במשפחה שלכם). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך המשפחה שלכם מציינת ימי הולדת?
איך המשפחה שלכם מציינת ימי הולדת? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם:אפשר להציע להם לבחור צעצוע, בגד או בובה שהם כבר לא צריכים, "כי הם גדולים", ולמסור אותו למישהו צעיר יותר.
לתכנן את החגיגה, להכין קישוטים, לשיר שירים... כל מה שעושים ביום הולדת!
אתם יכולים לחגוג יחד יום הולדת לאחת הבובות או חיות הפרווה של ילדיכם. אפשר לתכנן את החגיגה, להכין קישוטים, לשיר שירים… כל מה שעושים ביום הולדת!
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" אפשר להכין יחד לוח שבועי ובו ימי השבוע ולציין בסמל מאויר כל יום שעובר.
קראו כתבה על הספר "אמיליה" - מתוך מגזין "הד הגן" תשע"ז כרך א'
קראו כתבה על הספר "אמיליה" – מתוך מגזין "הד הגן" תשע"ז כרך א'
רעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
רעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
תת לילדים זמן להתבונן באיורים המופלאים
רצוי לתת לילדים זמן להתבונן באיורים המופלאים שבספר. אפשר לספר לילדים שנעמה בנזימן כתבה את טקסט הסיפור וגם איירה אותו. בעקבות העיון בתמונות ניתן לפתח שיחה – מה דעתם של הילדים על האיורים? מה הקשר בין התמונות והסיפור? האם שמתם לב לדמיון בין הדמויות ב"יער התכלת מתחת לאדמה" לבין השטיח בגן? אפשר לעצור בעמוד בו אמיליה ניגשת לשלוש המדרגות בכניסה לגן ולעקוב אחר השינויים במבע הפנים שלה.
מה עוזר לילדים להיפרד בבוקר?
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, כאשר אמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה של הילדים לגן שלכם. מה עוזר לילדים להיפרד בבוקר? מה תפקיד החברים שנמצאים כבר בתוך הגן? האם יש לילדים מסוימים טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה בבוקר?
לקשט אחרת את הכניסה לגן
איך מצוירים הכניסה, החצר ופנים הגן של אמיליה? מה דומה ומה שונה בהשוואה לגן שלכם? אפשר להסתכל מקרוב על הכניסה לגן שלכם: האם גם לכם מדרגות שמובילות אל הדלת? האם גם לכם מכסה לביוב? איפה אתם מאחסנים את המטאטא שלכם? בעקבות הסיפור אפשר בשיתוף הילדים לקשט אחרת את הכניסה לגן.
לשוחח עם קבוצת ילדים על כניסתם לגן באותו בוקר
הספר עשוי לחזק ילדים שלפעמים מתקשים להיכנס לגן, ולסייע לך בעבודה איתם ועם הוריהם. כולנו משקיעים מאמצים להקל על ילדים בתחילת שנה, לאחר חופשה או היעדרות מהגן, כשאחד ההורים במילואים או נעדר מהבית… אך ילדים רבים מתקשים בכניסה לגן לאורך השנה, מסיבות שונות. לפעמים אנו מודעים לקשיים אלו ולעתים איננו שמים אליהם לב. אפשר לשוחח עם קבוצת ילדים על כניסתם לגן באותו בוקר – מה היה, על מה הם חשבו, מה הם ראו בדרך. בעקבות השיחה הילדים יכולים לצייר את הדרך שלהם אל הגן ועל מה חשבו.
להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות
הסיפור של אמיליה אינו מוגבל לחוויית הכניסה אל הגן, הוא סיפור על התגברות על חששות. ניתן להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות. הילדים יכולים להסביר את התמונה שציירו לחברים בגן, ואפשר להציג את הציורים על לוח קיר.
ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
רעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
לחצ/י כאן לרעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
להמציא דרך חדשה להיכנס לגן שתגרום גם לילדיכם להרגיש גדולים ואמיצים
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, שאמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה שלכם לגן. מה עוזר לילדיכם להיפרד מכם בבוקר? האם יש לכם טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה? אפשר להמציא דרך חדשה להיכנס לגן שתגרום גם לילדיכם להרגיש גדולים ואמיצים.
לשתף את ילדיכם בחוויות ילדות שלכם
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדות שלכם. האם גם אתם ביקרתם בגן, האם גם אתם התקשיתם להיפרד בבוקר מההורים? עם מי שיחקתם, מה אהבתם לעשות? במה הגן שלכם היה שונה ובמה הוא היה דומה לגן הנוכחי של ילדיכם?
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לחצ/י כאן לרעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
לחצ/י כאן לרעיונות שהציעה נעמה בנזימן לפעילויות עם הילדים סביב האיורים שבספר
גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד
כמו גיבורת הסיפור, גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד ותעניק להם הזדמנות להגשים חלום. ניתן לשוחח עם התלמידים על התחפשות ועל חלומות.
שוק קח-תן של תחפושות
אפשר לבקש מהילדים לשוחח עם הוריהם על חג פורים בצעירותם. האם זכורה להם תחפושת מיוחדת? האם התחפושות נתפרו במיוחד, או נרכשו בחנויות? מה היו התחפושות הפופולריות? אפשר לבקש מההורים לשלוח תמונות של עצמם כילדים בתחפושת פורים. הכיתה יכולה גם ליזום שוק קח-תן של תחפושות.
כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
מלכה נכנסת לבצלאל ומתגלה לעיניה עולם קסום של יצירה: אריגה, פיסול, תפירה, ציור, צורפות ועוד! כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
את יצירות הילדים ניתן להציג בתערוכת אמנות בכיתה או בחלל פתוח בביה"ס.
כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות?
אפשר להזמין אומן או יוצר למפגש עם התלמידים. כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות? אולי הם אפילו למדו ב"בצלאל"? אפשר להזמינם לשתף את הכיתה בשיחה ופעילות.
מלכה בירושלים
אבי עופר בחר לאייר את "מלכה בירושלים" בטכניקת צבעי מים. הילדים יכולים לבחור סיפור אהוב ולאייר אותו בצבעי מים.
לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב
כמו בצלאל המקראי, בוריס שץ היה "חכם לב": בזמן שעסק בסיתות הוא הבחין במלכה ובעיניו הטובות עודד אותה ודאג לעזור להגשים את חלומה. ניתן לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב, ולזהות את "חוכמת הלב" שבחבריהם. יושבים במעגל, כל אחד בתורו מעביר לב (מבריסטול, או כל חומר אחר) לחבר שיושב לצידו ומציין מעשה שעשה שמעיד על חכמת לב.
איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעה תמונה של המפגש בין מלכה לאמה, שצייר בוריס שץ. התלמידים יכולים להתבונן בציור ולהציג בזוגות המשך לסיפור – איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי
הסיפור מתרחש על רקע העיר ירושלים. איזה מאפיינים של ירושלים ניתן לראות באיורים? האם ירושלים נראית כך גם היום? מה השתנה בה? לאורך הדורות ציירו אמנית את העיר ירושלים. ניתן להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי (או להציגם בכתה במצגת), ולערוך שיח-גלריה עם התלמידים על פניה השונות של ירושלים בעיני אומנים שונים.
אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית. האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? אולי גם אתם התחפשתם למלך או למלכה? תוכלו לשתף את הילדים. אפשר לדפדף באלבומים ישנים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, האחים והילדים.
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים. האם יש אצלכם בבית תחפושות שאין בהן צורך? תוכלו לתרום אותן או לארגן בבית הספר או בשכונה יריד תן-קח של תחפושות יד-שנייה.
להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום
הרבה השתנה ברחובות ישראל מאז הוקם בית הספר "בצלאל". כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום: האם היום מותר לטייל לבד בחוץ? האם במקום מגוריכם עדיין יש שבילים ללא מכוניות או רמזורים? כדאי לדבר עם הילדים ולהדגיש בפניהם שהסיפור הוא דמיוני. תוכלו להסביר כי ספרים, כמו סרטים, לרוב שונים מהמציאות, ושאסור לילדים ללכת לטייל עם אדם זר.
אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם
מלכה מגלה בבניין של "בצלאל" אמנים העוסקים בסוגי אמנות שונים: אריגה, צורפות, ציור. באילו אמנויות אוהבים ילדיכם לעסוק? בסיפור כל אחד מהציירים מצייר את מלכה בסגנון קצת אחר. אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם. האם גם לכם קשה לא לזוז? האם אתם מזהים את עצמכם בדיוקנאות שציירתם?
לבקר עם הילדים במוזיאון או בגלריה לאמנות הקרובה לביתכם
בעקבות הסיפור אפשר לבקר עם הילדים במוזיאון או בגלריה לאמנות הקרובה לביתכם. אפשר גם לגלוש באינטרנט ולראות תצלומים מתערוכות אמנות ברחבי העולם.
נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה
בית הספר "בצלאל" מוכר וידוע היום בישראל, אבל את שמו של בוריס שץ לא כולם מכירים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים ולא תמיד זוכרים אותם. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, ואת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
לעודד את הילדים לחלום, ובגדול!
כדאי לעודד את הילדים לחלום, ובגדול! אפשר לשאול את ילדיכם מהם החלומות שלהם, ולשתף אותם בחלום שאתם הגשמתם, או בחלום שאתם עדיין שואפים להגשים. אולי, כמו הילדה מלכה וכמו בוריס שץ, גם החלומות שלכם יתגשמו!
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן. הוא מתואר כאיש "חכם-לב", מלא "רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה" (שמות ל"א). בוריס שץ קרא על שמו לבית הספר לאמנויות שהקים בירושלים.
שעת סיפור ומערכי שיעור מבית "לב לדעת"
שעת סיפור ומערכי שיעור מבית "לב לדעת"
http://www.levladaat.org/lesson/4524
בוריס שץ, בספריה הוירטואלית של מטח.
בוריס שץ, בספריה הוירטואלית של מטח.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14803
בצלאל בן אורי המקראי ומלאכת המשכן, באתר "מדרשת"
בצלאל בן אורי המקראי ומלאכת המשכן, באתר "מדרשת"
http://midreshet.org.il/PageView.aspx?id=3282
על האקדמיה "בצלאל" בהקשר הציוני, באתר "בצלאל"
על האקדמיה "בצלאל" בהקשר הציוני, באתר "בצלאל"
http://www.bezalel.ac.il/about/milestones/
סרטון רשמי של עיריית ירושלים
סרטון רשמי של עיריית ירושלים
https://www.facebook.com/Jerusalem/videos/1190445010993113/

משחק לוח משפחתי ליום העצמאות
מי בנה ומי נטע? – כולנו ביחד! – משחק לוח משפחתי ליום העצמאות במתנה מבית ספריית פיג'מה!
רוצים לייבש ביצה? לעופף עם מרבד הקסמים? ומי רוצה תצלום "סלפי עצמאות" עם הרצל, בן גוריון? או עם מנה פלאפל עסיסית? וכל זאת בלי לצאת מהבית…? כל אלה ועוד מחכים לכם במשחק הלוח של ספריית פיג'מה לכבוד יום העצמאות.
מה צריך כדי לשחק?
1. להדפיס את הוראות המשחק והכרטיסים (בתוך קובץ ההוראות נמצאים גם הכרטיסים)
2. להדפיס (רצוי בצבע) את שני חלקי לוח המשחק בגודל A4 אותם צריך לחבר זה לזה
3. להדפיס בשחור לבן את לוחות הסלפי לסיום המשחק
4. להביא קוביה וחיילי משחק מכל משחק אחר.
*למי שאין מדפסת או מעדיף לא להדפיס, ניתן לשחק במשחק עם חבר דרך הזום ולעשות את המשימות מול המצלמה.
סממני יום העצמאות
יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. היא רואה מסביב מרפסות מקושטות בפרחים, בדגלים ובתמונות של מנהיגי העם. האם גם היישוב שלכם "מתקשט" לכבוד החג? איך מציינת המשפחה שלכם את יום העצמאות?
סיפור המשפחה וישראל
אבא של יעל מסביר לה שלא תמיד היתה לנו מדינה, ושפעם הבריטים שלטו בארץ. יום העצמאות הוא הזדמנות לשתף את ילדיכם בקשר של משפחתכם עם מדינת ישראל. האם תמיד דיברתם בשפה העברית? האם אתם, או הוריכם, נולדתם במקום אחר? אפשר להתבונן במפת העולם, לאתר את המדינה שמשפחתכם הגיעה ממנה ולציין את הדרך הארוכה ממנה למדינת ישראל.
מעודדים לעצמאות
תוכלו להכין יחד עם ילדיכם רשימה מצוירת של הדברים שהם מסוגלים לעשות לבד. בהמשך, ניתן לצייר רשימה נוספת של דברים חדשים שהם היו רוצים לעשות בעצמם. אפשר לתמוך במאמציהם, להזכיר להם את המילים של הרצל, ולעודד אותם לעצמאות!
מה עושים כשהולכים לאיבוד?
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. זה חשוב מאוד! הסיפור מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה שבה יעל מאבדת קשר עין עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם שמו לב שיעל אינה עומדת לידם? זו הזדמנות להזכיר לילדיכם כללי זהירות ולהסביר להם מה עושים אם הולכים לאיבוד. למי פונים לעזרה? איך מוצאים את אבא או את אמא?
אלבום טיולים בישראל
משפחות רבות מטיילות בארץ ביום העצמאות. נסו להיזכר עם ילדיכם בטיולים משפחתיים שלכם. אפשר לצייר את המקומות שביקרתם בהם, לשלב תצלומים, אם יש, ולהכין אלבום תמונות משפחתי של "ארץ ישראל שלי".
תערוכת חלומות ותקוות
"אם תרצו אין זו אגדה!" המילים של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, מזכירות לנו שאם יש אמונה ורצון, ביכולתנו להתגבר על מכשולים רבים ולהגשים חלומות. הרצל ראה בדמיונו יהודים מכל העולם מתאספים יחד ומקימים מדינה עצמאית בארץ ישראל. חלומו של הרצל התגשם. אלו שאיפות וחלומות יש לילדי הגן שלכם? הילדים יוכלו ליצור דגמים או ציורים של החלומות שלהם, אותם תציגו בתערוכת תקווה ואופטימיות – אם תרצו, אין זו אגדה!
עצמאות אישית
"אני בעצמי!" כמו יעל, הרבה ילדים צעירים מבקשים עצמאות. הם לומדים להתלבש לבד, לסדר את הצעצועים, לעזור לחבר ועוד. ניתן לשוחח איתם על עצמאות, ולציין את כל אותם הדברים שפעם לא ידעו, והיום הם מסוגלים לעשות.
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. הסיפור על יעל מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה בה יעל מאבדת קשר עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם ראו שיעל לא עומדת לידם? האם קרה פעם לאחד מילדי הגן, שהלכו לאיבוד? ניתן לקשר את המצב אליו נקלעה יעל עם הציווי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אותו למדו הילדים מהסיפור "הדב מרגיש לא טוב".
"כל הארץ דגלים דגלים" יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. מרפסות הבתים מקושטות בפרחים, דגלים ותמונות של מנהיגי העם. איך הגן שלכם מתקשט לכבוד החג? שתפו את הילדים בתכנון וקישוט הגן. אל תשכחו לקשט גם את החצר והכניסה לגן!
מאכלי יום העצמאות
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? אולי אתם מצטרפים לטקס בבית ספר שכן? האם אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
"וקבץ פזורנו מבין הגוים…" יום העצמאות הוא הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
ערב חגיגה למדינה עם ההורים
האיורים היפים של ארנה סמורגונסקי מראים את העושר והגיוון באנשי העיר של יעל. לקראת יום העצמאות אפשר להזמין את הורי הגן ל"ערב עדות" ולחגוג יחד את המשותף והייחודי במדינתנו. אפשר לחלוק חוויות, סיפורים ושירים מארצות אחרות יחד עם שירי ארץ ישראל.
חג העצמאות מחבר בין המורשת לבין המציאות בת-זמננו. זהו חג חדש, המציין את העצמאות המדינית של ישראל לאחר אלפי שנות גלות. אלו שירים ותפילות משולבים ביום זה בגן? (שירי ארץ ישראל, התפילה לשלום המדינה, התקווה, שירי הלל ושבח …)
מפת טיולי הגן
"קום והתהלך בארץ" משפחות רבות מטיילות בחיק הטבע ביום העצמאות. אפשר לתלות על קיר הגן מפה גדולה של ישראל ולבקש מהילדים וההורים לשלוח תמונות ותיעוד של טיולים שערכו בארץ. הצמידו את התמונות למקומות המתאימים במפה, כדי ליצור מפה של טיולי קהילת הגן. אל תשכחי להוסיף גם תיעוד של אחד הטיולים שלך!
בונים דגם של הישוב
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת, מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד" משחק "בונים מדינה": הציעו לילדים לבנות דגם של הישוב שלכם. כיצד הוא בנוי ומה יש בו (כבישים, גנים, ספריה, היכל תרבות, קניון, בתי מגורים, גני משחקים, בית עירייה…)? ניתן לחלק את הילדים לקבוצות, כאשר כל קבוצה תבנה חלק מן הדגם, ויחד יכינו דגם של יישוב שלם. אם תשלחו אלינו תמונות של הדגמים שבניתם, נשמח להציג אותם באתר. (סיפור ילדים מתאים לפעילות זו: "מדינה של ילדי הגן" מאת אמונה אלון.)
לקרוא את הספר בקבוצות קטנות
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר שיחה פתוחה בשאלות ונושאים רגשיים וחברתיים, למשל: מה מאפיין את החברות בין הפרפרים ואיך הם מרגישים לאורך הסיפור? האם חייבים תמיד לצרף אחרים למשחק? כיצד מצטרפים למשחק קיים, ועוד.
להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן
רצוי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן. אם יש בספריית הגן גרסה אחרת של הסיפור תוכלו להשוות את האיורים. כדאי לעודד את הילדים להביע את דעתם ואת טעמם האישי, ולהזמין אותם לצייר את הסיפור.
מבשלים פנקייקים עם רות סירקיס!
צפו במתכון המיוחד לפסח של רות סירקיס לפנקייקים! מתאים לכל ימי השנה!
לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן
הסיפור מזמן עיסוק בטבע בשעת גשם וסערה בחורף ובהתעוררות הפרחים והפרפרים באביב המתקרב. תוכלי לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן, בעיון במגדירי פרפרים ופרחים ובהתבוננות בטבע סביבנו.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. תוכלי לערוך המחזה של הסיפור עם הילדים, בקבוצה קטנה או במליאה הכללית. אפשר לשלב את ההמחזה בפעילות רחבה יותר הכוללת מוסיקה ותנועה, הכנת תפאורה ותלבושות, סידור מקומות, "מכירת" כרטיסים, והופעה בפני קהל – גן אחר או ההורים.
הספר הוא חגיגה של צבעים ואפשר להשתמש בו כמנוף ליצירת פרפרים צבעוניים
הספר הוא חגיגה של צבעים ואפשר להשתמש בו כמנוף ליצירת פרפרים צבעוניים, קישוט הגן והפיכתו לשדה אביבי פורח.
ספרים נוספים
יצירות ספרותיות רבות נוגעות בדילמות חברתיות ובערכים שבין אדם לחברו. תוכלו להרחיב את העיסוק בנושא באמצעות ספרים נוספים כמו: "המטריה הגדולה של אבא", "מעשה בחתוליים" של ע. הלל, "המדינה של ילדי הגן" של אמונה אלון, "רוגז" של מרים ילן-שטקליס ועוד.
לוין קיפניס היה אחד מהאבות המייסדים של ספרות הילדים העברית
לוין קיפניס היה אחד מהאבות המייסדים של ספרות הילדים העברית, והשנה מלאו 25 שנה לפטירתו. אפשר ללמד את הילדים על דמותו ולהכיר להם מגוון מיצירתו העניפה.
המאיירת אורית ברגמן מספרת על איור הספר:
המאיירת אורית ברגמן מספרת על איור הספר:
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים?
הסיפור "שלושת הפרפרים" ראה אור לראשונה ב-1938 ומאז מלווה דורות של ילדי ישראל. האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים? כדאי להתבונן יחד באיורים של אורית ברגמן. האם שמתם לב שכנפי הפרפרים צבועים ביותר מצבע אחד? אפשר לחשוב יחד מדוע בחרה המאיירת לצבוע כך את הפרפרים.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד. כדאי לשוחח יחד על חברות וערבות הדדית, בין בני משפחה ובקרב חברים. אפשר להיזכר בחברים שלכם ושל ילדיכם ובמה שאתם אוהבים לעשות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו לשאול את ילדיכם אם קרה שלא הרשו להם או לחבר להצטרף למשחק, איך הרגישו אז ומה עשו.
תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים
הפרחים מוכנים להכניס לביתם רק את מי שדומה להם בצבע. תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים. במה הם דומים זה לזה? במה הם שונים? תוכלו גם לשאול את ילדיכם מה דעתם על התנהגות הפרחים.
להמחיז את הסיפור כמשפחה
אפשר להמחיז את הסיפור כמשפחה, לבושים בצבעי הפרפרים והפרחים שבסיפור. אפשר גם להכין תאטרון בובות עם דמויות של הפרפרים והפרחים ממקלות של ארטיק ונייר צלופן.
לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים
כדאי לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים! כמו בסיפור, גם בטבע פרפרים ופרחים שונים זה מזה ולכל אחד צבעים וצורות אחרים. האם ראיתם פרח צבעוני או חבצלת? כמה סוגי פרפרים מצאתם ומה צבעם? אולי אתם מכירים שמות של פרפרים? תוכלו לחקות את תנועות הפרפרים ולהמציא יחד את "ריקוד הפרפרים".
לוין קיפניס
לוין קיפניס כתב מאות שירים וסיפורי ילדים אהובים שהם חלק בלתי נפרד מן התרבות שלנו. כדאי לחפש אותם בבית, בגן או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
ה
המאיירת אורית ברגמן מספרת על איור הספר:
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים ולשוחח עליהם
כדאי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים ולשוחח עליהם. תוכלי להראות לילדים את התמונה הראשונה בסיפור, בה חנה מנסה להגיע אל הברז ולשאול את הילדים איך לדעתם חנה מרגישה, האם קרה להם שהם לא הגיעו לברז? איך הם פתרו את הבעיה?
תוכלו ללמד את השיר "מה נשתנה" בהמחשה
תוכלו ללמד את השיר "מה נשתנה" בהמחשה. מביאים למפגש חמץ (פיתה למשל) ומצה, ירקות ומרור (חסה), קערית עם מים במלח או חומץ. מציגים עם הילדים תוך כדי שירה ותנועות ידיים את הפעילויות. אפשר לשוחח על ההבדלים בין ליל הסדר לכל השנה, גם כאלה שלא מופיעים בשיר.
ילדים קטנים אוהבים למדוד ולהשוות גבהים
ילדים קטנים אוהבים למדוד ולהשוות גבהים. יותר גבוה, משמעו, יותר גדול….תוכלי להכין עם הילדים מד גובה מתנה הביתה. בבית הם יוכלו להמשיך ולמדוד כמה הם גדלו.
חומרים: סרט מדידה , פס נייר רחב וארוך, טושים ומדבקות לקישוט.
הכנה: מסמנים את המידות על פס הנייר בעזרת סרט המדידה ומקשטים.
האם ניחשתם לאן לקח סבא את חנה הקטנה?
בקריאה הראשונה של הסיפור, האם ניחשתם לאן לקח סבא את חנה הקטנה? האם לילדיכם יש קשר מיוחד עם קרוב משפחה מבוגר? אפשר לבקש לשמוע מהמבוגרים על הדרך שבה ציינו את פסח בילדותם. אילו מנהגים או מאכלים מיוחדים היו נהוגים בביתם? האם כילדים גם הם שרו "מה נשתנה" בליל הסדר?
לשוחח יחד על קטנים וגדולים ולשאול את ילדיכם
בליל הסדר חנה חווה את היתרון בהיותה הכי קטנה במשפחה. תוכלו לשוחח יחד על קטנים וגדולים ולשאול את ילדיכם: מה אתם הייתם רוצים להצליח לעשות בכוחות עצמכם? אפשר לחשוב על משימות לקראת פסח שהילדים יכולים לבצע בכוחות עצמם. ילדים שמחים ואוהבים לעזור – כדאי לתת להם הזדמנות להרגיש גדולים!
לשתף את הילדים בהכנות לחג ובליל הסדר עצמו
הספר מתאר באופן ציורי את האווירה החגיגית של פסח: בגדים חגיגים, אורחים, מאכלים מיוחדים ומנהגים משפחתיים. איך אתם חוגגת את חג פסח? כדאי לשתף את הילדים בהכנות לחג ובליל הסדר עצמו. אפשר לתת להם תפקידים מותאמים לגיל הצעיר: לעזור לסדר את החדר ולערוך את שולחן החג, לשיר שירי חג, לשאול את ארבע הקושיות, וכמובן לחפש את האפיקומן!
מה נשתנה הלילה הזה?
מה נשתנה הלילה הזה?
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים. בספר מופיעים רבים מסמלי החג. אפשר לחפש יחד דברים מוכרים: איפה הגביע? והיין? ופרחי אביב? תוכלי לבקש שיצביעו גם על דברים פחות מוכרים: היכן המצה? ואגוזים? ומי מוצא קערה של פסח והגדה… ולמה אין חלה של שבת וחג על השולחן? הילדים יכולים גם לעקוב אחר הבובות והצעצועים שמלווים את הילדה לאורך השיר. למשל, האם הם שמו לב לפיל שמופיע במגוון מצבים? פעם רואים רק את גבו, פעם הוא מכניס חדק לגביע הגדול ופעם הוא מקושט לחג עם סרטים לאזניו. בסוף הקריאה תוכלי להראות את תמונות הילדה וחבורת הבובות שלה חוגגים ליל סדר על השטיח וסביב השולחן, ולהזמין את ילדי המעון להצטרף לחגיגה. אפשר לשיר יחד "שמחה רבה", "מה נשתנה" ושירי חג נוספים.
היכרות עם סמלי
היכרות עם סמלי החג אפשר להכין על מדף החג במעון כמה מסמלי הפסח שהילדים פוגשים בספר. אם מתאים, ניתן לבקש מההורים להביא למעון גביעים, הגדות שונות, כיסוי למצות או לאפיקומן ועוד. הילדים ישמחו לגעת בהם ולראות במה הם דומים ושונים מאלה המופיעים בספר. )שימי לב להציג בפני הילדים רק אגוזי מלך גדולים.( תוכלי להזמין בכל פעם כמה ילדים למשחק דמיוני בפינת הבית, מעין המחזה של הסיפור. ילדים רבים שמחים לערוך את השולחן כמו הגדולים. על המפה החגיגית אפשר להניח הגדה מאוירת, גביע, כיסוי לאפיקומן, "מצות" ו"אגוזים". תוכלי גם להוסיף חפצים שמופיעים בשיר, אותם הילדים ישלבו במשחק החופשי כרצונם.
"איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב!"
"איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב!" כדאי לחפש עם הילדים בחצר המעון ובסביבתו את סימני האביב: ריחות וצבעים של פריחה, פרפרים, נמלים ומגוון חרקים. בחג הפסח משפחות רבות מטיילות בחיק הטבע. עודדי את ההורים להביא לאחר החופשה מזכרות או צילומים של הילדים עם תיאור קצר איפה היו, עם מי טיילו ומה ראו. באמצעות התמונה הילדים ישמחו לשתף בחוויותיהם.
גם אנחנו מתכוננים לפסח
גם אנחנו מתכוננים לפסח במשפחות רבות הימים לפני חג פסח מתנהלים אחרת מיתר השנה: מנקים את הבית ביסודיות, האחים הגדולים בחופשה או בקייטנות, ההורים עסוקים בתכנון החג והחופשה. פעוטות חשים את ההתרגשות ורוצים לעזור, ולא תמיד קל לשתף אותם! במעון הילדים יכולים להשתתף בניקיונות ובהכנות לפסח, ממש כמו הדמויות בסיפור. הם יכולים לנקות את המגירות האישיות, לגרוף עלים, לכבס בגדי בובות ועוד. פעילויות אלה מזמנות לילדים מגע חוזר ומהנה עם מים וסבון, ומפתחות תחושת יכולת ועצמאות.
תפרו לי בגד עם כיסים
תפרו לי בגד עם כיסים בספר כיסי הבגד, וגם הכיס של הקנגורו, מלאו באגוזים. ילדים צעירים שמחים להכניס לכיסים אוצרות מגוונים: אבן, צדף ואפילו שבלול. שוחחי עם הילדים על מה הם אוהבים או היו רוצים לשים בכיסיהם. תוכלי להכין לילדים סינרים פשוטים מאל-בד לבן עליהם ניתן להדביק כיסים בגדלים שונים. הילדים ישמחו לקשט את הסינרים בצביעה, לחגור אותם ולהכניס לכיסים חפצים שונים.