ספרים העוסקים במנהגים, סמלים ומאכלי חג מעשירים את חוויית החג ומסייעים לפתח ציפייה וסקרנות לקראתו. כדאי לקרוא את הספר עם הפעוטות גם במהלך החג, ואפילו אחריו – ולהיזכר יחד ברגעים היפים, במנגינות, בצבעים, בטעמים ובריחות.
בכל קריאה חפשו פרטים מעניינים חדשים באיורים שבספר – איפה התוכי? מה הוא עושה בכל איור? מה עושים האבא והילדים? אילו פריטים ומצרכים יש על השולחן? ואילו חפצים אתם מזהים במטבח? אולי תמצאו אותם גם בבית ובמטבח שלכם.
הספר "מה מה תפוח אדמה", על פי שירה האהוב של לאה נָאוֹר, מתאר את תהליך ההכנה של לביבות חנוכה. בספר יפְגשו הילדים בפעלים חדשים, ברכיבים מגוּוָנים ובכלי מטבח שונים. באמצעות חריזה שמחה וקצבית ואיורים עדינים וצבעוניים יגלו הפעוטות את החדווה וההנאה שבהכנה המשותפת של מאכל החג ויפַתחו ציפייה והתרגשות לקראת חנוכה.
מה? מה? תפוח אדמה!
שְׁמִירָה
טקס קבלת הספר, קריאה בקבוצות קטנות בשילוב תנועות ידיים
זהו הספר הראשון שמגיע השנה אל המעון, ומומלץ לחגוג עם הפעוטות את הוצאת הספרים מהארגז. תוכלו לחזור על כך עם קבלת כל אחד מהספרים. כך יֵדעו הפעוטות בוודאות: ספר הוא חגיגה!
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולקרוא לפעוטות את הספר בקבוצות קטנות שיאפשרו לכל אחד ואחת מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה:"מה מכינים הילדים והאבא בספר? איפה הם נמצאים? איזו חיה מופיעה בספר? אילו כלים וחפצים יש במטבח? באיזה חג מכינים לביבות? מה יש על שולחן החג שבאיור?" ואז לעבור לשאלות המקשרות את הספר לחיי הפעוטות:"טעמתם פעם לביבות? איזה טעם יש להן? מה עוד אוכלים בחנוכה? אילו מאכלים אתם מכינים בבית? עם מי אתם מכינים מאכלים במטבח? מה כל אחד עושה אצלכם בבית כשמכינים מאכלים יחד?".
תוכלו להמחיש לפעוטות את המתרחש בספר בעזרת מצרכים וכלים, כמו סינר, קערה, כף, פומפייה, מחבת, שמן וכמובן תפוח אדמה. את הפעולות המוזכרות בספר כדאי ללוות בתנועות ידיים. הפעוטות יוכלו לחקות אותן וכך להצטרף לקריאה.
תוכלו לעשות עם הפעוטות פעילות שמדגימה את התהליך שבו ירק טרי הופך למאכל. מומלץ לחלק את הפעוטות לקבוצות קטנות ולהושיב אותם סביב שולחן. אפשר לתת להם להתנסות בחיתוך של תפוח אדמה מבושל מראש (כדי שיהיה מרוכך) באמצעות סכיני פלסטיק ולהדגים להם את הפעולות השונות תוך שִיוּם הכלים והפעולה: "עם קולפן מקלפים", "בעזרת פומפייה מרסקים". אפשר גם להתייחס להבדל בין תפוח אדמה מבושל לתפוח אדמה לא מבושל ולבדוק עם הפעוטות אילו ירקות מצריכים בישול לפני האכילה ואילו לא.
בעקבות הספר אפשר להציע לפעוטות "להכין לביבות" בפינת הבית או בחצר, ואפילו "לטגן" אותן בעצמם במחבת הפלסטיק.
במהלך ארוחת הצוהריים תוכלו לשאול: "האם אחד המאכלים שאנחנו אוכלים היום, למשל הלביבות, עשוי מתפוחי אדמה?" או "האם האוכל חם כמו לביבה?". אפשר גם להשתמש בצירוף "מה מה?" ולהציג באמצעותו מאכלים שונים: "מה מה? עגבנייה אדומה", "מה מה? לחם עם גבינה", או להשתמש בו כשקוראים לפעוטות לחזור מהחצר: "מה מה? חוזרים אל הכיתה", "מה מה? מתחילה הארוחה".
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, לעדכן אותם בכל פעם שספר נמצא בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה. כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספריית פיג'מה לקטנטנים.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות, להזמין אותם לשלוח תמונות שלהם ושל ילדיהם מכינים מאכלים יחד בבית ולהכין לוח תמונות "מבשלים יחד".
באמצעות סריקת הקוד תוכלו להשמיע את השיר "מהמה תפוח אדמה", לרקוד, לשיר וליהנות. (את השיר מבצעים ישראל גוריון, נירה עדי, צ'ומפי ואֵֵינְְשֵֵם בתוכנית "שלוש, ארבע, חמש וחצי".)
סיפור חנוכה הוא סיפור שעובר מדור לדור. האם יש לכם סיפורים, שירים או מאכלים שעוברים אצלכם במשפחה? לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן או להכין יחד מאכל אהוב.
בזמן הדלקת נרות החנוכה הביטו כיצד הם מעבירים אור מנר אחד לשני. כמו נרות החג, גם אתם יכולים להעביר אהבה במשפחה: עומדים בשורה ומעבירים מאחד לשנייה "אור" של אהבה בדמות חיבוק, נשיקה או מילה טובה. אם מתחשק – אפשר לערוך כמה סבבים שבכל אחד מהם ממציאים דרך חדשה לבטא באמצעותה אהבה ולהעביר אותה למישהו אחר מהמשפחה.
המשחק דומה למרוץ שליחים, כאשר הנר הוא החפץ שעובר בין בנות ובני הבית: בכל פעם אחד מבני הבית רץ עם הנר עד לנקודה מוסכמת, שם מחכה לו בן משפחה נוסף, מקבל את הנר ורץ הלאה כדי להעביר לבן המשפחה הבא בתור. אפשר לבחור מסלול מעגלי שבו משחקים סביב-סביב עד שמתעייפים, ואפשר לבחור מסלול שמסתיים בנקודה שנקבעה מראש. העברתם את הנר? – כל הכבוד! אפשר להעביר ביניכם כריות וכוסות שתייה ולנוח יחד…
חג החנוכה הוא הזדמנות להעניק שמחה ואור לקרובים, לשכנים ולבני המשפחה: תוכלו להכין ברכת חג בצורת נר ולכתוב יחד מילות ברכה שיאירו את החג ויחממו את הלב של מי שיקבל אותן.
הצעות ליצירה ולהכנת כרטיסי חג בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדים וילדות צעירים מתקשים לעתים לחלוק. שיח רגשי מתווך יכול לסייע להם ללמוד לחלוק ולהפנים את ערך הנתינה. תוכלו לשאול:
למה הַשַׁמָּשׁ לא רצה להדליק את הנר? ממה הוא חשש?
האם גם אתם חוששים לתת דברים לאחרים?
איך, לדעתכם, הרגיש הַשַׁמָּשׁ אחרי שהנר נדלק?
איך אתם מרגישים כאשר מעניקים לכם דברים?
איך אתם מרגישים כשאתם מעניקים לאחרים ומשמחים אותם?
בעקבות האיורים
מה ההבדל בין מראה השכונה בתחילת הסיפור ובין המראה שבסופו?
כיצד הָעמידה של השַׁמָּשׁ השתנתה לאורך הסיפור?
האיורים לאורך כל הספר מביעים נתינה מסוגים שונים. נעקוב אחריהם עם הילדים והילדות וננחה אותם להתבונן כיצד מתוארים הנר הנותן והנר המקבל: מהי הבעת הפנים? כיצד כל אחד מהם מרגיש?
מה אפשר להעביר לחבר, והוא לעולם לא ייגמר? תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעביר דבר שכדאי לתת לחברים ולקבל מהם: מחמאה, חיוך, סיפור בדיחה או לחיצת יד. כל ילד או ילדה ישַׂמחו את מי שיושב מימינם עד שיסתיים הסבב ויוכרז הדבר הטוב הבא.
בעקבות הפעילות תוכלו לשוחח על הדברים שאפשר לתת לחבר והם אינם נגמרים לעולם.
בעקבות ההאנשה של הנרות אפשר ליצור חנוכיות אנושיות. בקשו מילדי וילדות הגן להתחלק לקבוצות של שמונה וליצור בגופם חנוכייה עם שמונה "נרות". הילד שייבחר לתפקיד השַׁמַָשׁ "ידליק את הנרות" האנושיים בדרכים מגוונות כמו טפיחה על הגב או מילת קסם. כל "נר" ש"יידלק" יניע את גופו בדרך שיבחר כדי להמחיש את תנועת השלהבת.
חריזה – לאורך הסיפור השתמשה הסופרת בחריזה סופית שעניינה צלילים זהים בסופי מילים המופיעות בסוף הטור. לאחר הקראת הסיפור נציע לילדים לאתר את החרוזים. ניתן להציע להם להכין משחקי קלפים המבוססים על החרוזים בשיר.
הצליל "שְׁ" – צליל זה מופיע שוב ושוב בסיפור. בעמ' 12, למשל: דרש/ שַׁמָּשׁ/ אש/התעקש… אפשר להקריא את הפִּסקה ולבקש מהילדים והילדות לנסות להבחין בצליל החוזר על עצמו ובאות שי"ן.
בהמשך יוכלו ילדות וילדי הגן להציע מילים נוספות שבהן הצליל "שְׁ" מורגש.
משחק תנועה – הילדים והילדות עומדים בשורה ומאזינים למילים שנאמרות להם. כאשר הם שומעים מילה הכוללת את הצליל "שְׁ", הם מתקדמים בקפיצה, כך עד שהם מגיעים אל היעד.
ניתן להשמיע לילדים את הפיוט "אור הנר" מאתר "בואו לגני". הפיוט נכתב על פי דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועניינו ההכרה באור האישי הייחודי והפצתו לטובת הקהילה כולה.
לאחר השמעת הפיוט אפשר לשוחח עם הילדים על האור הייחודי להם, המתבטא בתכונות חיוביות וביכולות, ולעלות הצעות לתרומה לקהילה – כל אחד ואחת בעזרת האור המיוחד לו.
השַׁמָּשׁ מבין כי "אין סופית הלהבה, היא דומה לאהבה". ומה אתם חושבים – האם האהבה יכולה להמשיך ולגדול כמו להבה גם לאחר שמעניקים ממנה לאחרים? האם יש לנו מספיק אהבה עבור כל מי שאנו אוהבים?
האם ילדיכם יכולים למצוא באיורים את סימני חג הפסח? תוכלו לבקש מהם להצביע על ארבע הכוסות, המצה, ההגדה של פסח והיין. אפשר גם לחפש באיורים רמזים לבוא האביב – הבגדים הקצרים, הפריחה והשמיים הבהירים.
תוכלו להכין יחד 'משקפת אביב' ולהביט דרכה סביב סביב. מקשטים שני גלילי נייר טואלט ריקים במדבקות ובצבעים ומדביקים אותם זה לזה לאורכם. מה אתם רואים דרך המשקפת?
מה נשתנה בבית שלכם לקראת חג הפסח? גם ילדים צעירים יכולים להשתתף בהכנות לחג ובליל הסדר עצמו. כדאי להזמין אותם לעזור לערוך את שולחן החג, לשיר שירי חג, לשאול את ארבע הקושיות, וכמובן לחפש את האפיקומן!
סביב הספר ניתן להקים בגן תערוכה חקלאית בה יוצגו פירות שבעת המינים ודרך גידולם. לצד הפירות הטריים אפשר להכין עם הילדים דגמים מחומרים שונים ולעטר את התערוכה בתמונות נוף.
האם אתם מכירים עובדי אדמה? אולי אחד מהורי הגן או קרובים של הילדים חקלאים? כדאי להזמין אותם לשיחה בגן!
אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש במכולת את הפירות השונים ולגלות את מגוון המוצרים שמפיקים מהם.
הספר מזמן חגיגה משפחתית משותפת לרגל ט"ו בשבט! כדאי להזמין את ההורים לחגיגת טעמים ומנהגים: אפשר להכין יחד ספר מתכונים של קהילת הגן, ולשמוע על מאכלים ומסורת ייחודית של כל משפחה. מומלץ לשיר יחד משירי הארץ הטובה.
חיטה: בעקבות הסיפור, אפשר לדון עם הילדים על המושג: "עמל": עבור מה כדאי לעבוד קשה? כדאי לשמוע סיפורים ודוגמאות מהילדים. אפשר להכין הצגה עם הילדים על השלבים השונים בהכנת הלחם.
שעורה: שירו הנפלא של מתתיהו שלם, "שיבולת בשדה", מתאים מאד ללמידה משותפת על ספירת העומר, ואף לריקודי עם בגן בחגיגות הביכורים לקראת שבועות. כדאי להציג לילדים תמונות של שדות השיבולים המאפיינות כל כך את נופי ארצנו.
גפן: הסיפור על הגפן והיין מזכיר את הביטוי: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". כדאי לשוחח עם הילדים: מה משמעות הביטוי? האם אתם מכירים סיפורים נוספים עם אותו המסר, לדוגמה "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם?
תאנה: בחיבור לנושא השנתי: שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות: הסיפור על שמה של תאנה מזמן שיח בנושא: השם שלי. כדאי לשלוח את הילדים למשימת חקר בבית: מדוע קיבלתי את שמי? ואיזו משמעות יש לו בעיניי? האם מסתתר סיפור מאחורי שם המשפחה? לוח קיר עם תמונות ותשובות הילדים יאגד את הסיפורים המשפחתיים לסיפור המשותף של קהילת הגן.
רימון: הרימון, פרי מלכותי הנחשב לסמל היופי, מופיע ברצפות פסיפס ברחבי הארץ. כדאי להציג לילדים תמונות של רצפת פסיפס מעוטרת רימונים מבית הכנסת העתיק בציפורי. אפשר להכין עם הילדים יצירה של פסיפס רימון בהדבקה של אבנים קטנות או אפילו פיסות נייר מרובעות.
זית: השיר "מנורה וענפי זית" מרמז לסמל מדינת ישראל, ומתאים במיוחד ליום העצמאות: סמל המחבר בין נבואת הנביא זכריה, התבליט את המנורה משער טיטוס ברומא, ומביע את הפלא שבשיבת ציון. קישור ללחן השיר כאן. הילדים שיתבוננו באיור של השיר מקרוב יזהו בו את סמל המדינה. אפשר לשאול אותם, איזו משמעות יש לכך שהילדים באיור בונים את הסמל בעצמם?
תמר: בסיפורו של לוין קיפניס "סכך לסוכה", הילד בונה בעצמו סוכה ומחפש את הסכך המתאים ביותר. קיפניס מתבונן בילדים במבט מלא הערכה ואמונה באומץ ליבם וביכולתם להיות עצמאיים. כדאי להכין רשימה עם ילדי הגן: במה אתם עצמאיים? מה אתם אוהבים לעשות לגמרי בעצמכם?
מה? מה? תפוח אדמה! 
נשיקה של חנוכה 
איך יודעים שבא אביב? 
שבעת המינים 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
בִּשּׁוּל
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
חֵקֶר
מַעֲרָךְ
