חברות

ברוגז ושולם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם מרגישים כשאתם "ברוגז" עם חבר או בן משפחה? איך אתם והם מתנהגים בעת מריבה? מה יכול לסייע לכם להתפייס? כיצד אפשר להשלים בין חברים הנמצאים ב"ברוגז"?

האזינו לפרק "ריבים"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לפרק מיוחד על ריבים בפודקאסט "ירדן ודידי בפיג'מה".

משכינים שלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור אפשר לקחת זוג בובות, מכוניות-צעצוע או כל זוג חפצים שתבחרו, אפילו זוג גרביים שמלבישים על כפות הידיים. הזמינו את ילדיכם לדמיין ולהמציא "ריב של ממש" – על מה הם רבים? כיצד הם מתפייסים? האם הם משלימים בעצמם או שיש לעזור להם? ואיך? כעת אפשר לעשות הצגה/.

חוקרים ומגלים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפן סלע ויעל הן חיות ארץ ישראליות מדבריות. הספר נותן הזדמנות נהדרת להכיר ולחקור! כיצד הן נראות במציאות? מה מאפיין אותן? מה הן אוהבות לאכול? ומה עוד מעניין אתכם לדעת עליהן?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

טיפ לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים הם חלק בלתי נפרד מהספר ומשלימים פרטים שלא תמיד כתובים בסיפור. למשל, הקוביות שאיתן בונה טיילור, שמופיעות באיור בלבד. אילו עוד פרטים גיליתם דרך האיורים? לפעמים, כדאי לנסות לקרוא סיפור "מחדש" דרך האיורים שבו, ולבדוק מה עוד אפשר לגלות בו.

איך לצייר ארנב?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לחצו כאן ולמדו איך מציירים ארנב!

כשהדברים מתפרקים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפעמים, דברים שהשקענו בהם זמן ומחשבה מתפרקים או לא מצליחים לנו. אפשר לשוחח על כך ולשאול – קרה לכם פעם דבר דומה, כמו לטיילור? איך הרגשתם? כשאתם עצובים או מתוסכלים – מה עוזר לכם? לאילו מהחיות שבספר הייתם קוראים לעזרה?

תרגילי הקשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת תרגילי הקשבה אפשר לחדד את החושים ולשים לב לדברים חדשים: נסו לדבר כשאתם יושבים גב אל גב ולאחר מכן פנים אל מול פנים, ונסו לראות איך הרגשתם בכל אחת מהפעמים. תרגיל נוסף: עצמו עיניים למשך דקה, בשקט מוחלט, ונסו רק להקשיב לקולות סביב. בתום הזמן ספרו מה שמעתם.

חיות וחיקויים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נראית בת היענה כשהיא טומנת את ראשה בחול? מה עושה הפיל עם החדק שלו כשהוא נזכר? ואיך כועס הדוב? נסו לחקות כל אחת מהחיות שבספר לפי התנועה, הקול והפתרון שהיא מציעה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

*הבנת העלילה

*עמידה על המסרים הגלויים והסמויים בסיפור – אומנם הסיפור מורכב ממשפטים קצרים ופשוטים, אך טומן בחובו מסרים וערכים שכדאי לעמוד עליהם ולהבהיר אותם במפגשים החוזרים עם הספר.

*מורפולוגיה – הסיפור חושף את הילדים למגוון הטיות של בניינים, דבר שמקדם את היכרותם עם תבניות שונות של פעלים ומאפשר הפנמה של דפוסים שפתיים. נפגוש את ההטיות האלה:
נדבר-לדבר-דיבר;
נצעק-לצעוק-צעק;
להיזכר-נזכר; נצחק-צחק;
נזרוק-לזרוק; נתחבא-להתחבא.

*ניצני קריאה – האיורים משולבים בין שורות הטקסט באופן שמאפשר קשר ישיר בין האירועים למלל. ילדים צעירים שטרם רכשו את מיומנות הקריאה יכולים להיעזר בכך כקביים שבעזרתם ינסו ואף יצליחו לספר את הסיפור באופן עצמאי.

יֶדע עולם
הסיפור חושף את הילדים למרכיבים מתוך סוגת המשל. הסופרת מאנישה את הדמויות ומייחסת להן תכונות המקובלות בסוגה זו.

מיומנויות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות תוך-אישיות

הסיפור מזמן לילדים סיטואציה קרובה לעולמם שהם יכולים להזדהות איתה.
דרך ההתרחשות בסיפור הילדים מפתחים מוּדעות לנטיות שמובילות להתנהגות מסוימת מוכרת והכרה בהן.
הם מגלים דרכי התמודדות שונות עם לחץ הנובע מחוסר הצלחה ומאכזבה.

מיומנויות בין-אישיות

*מודעות חברתית – דרך התנהגותו של הארנב הילדים למדים על אמפתיה לאחר ועל גילוי הבנה למצוקה שלו.
הם לומדים לסייע באמצעות הקשבה, שהייה מכבדת ויצירת קִרבה ותמיכה בעדינות ובהתאמה לעומד מולם.

*התנהלות חברתית
אומנם הדמויות בסיפור אינן מצליחות לסייע לילד, אך הילדים בכל זאת למדים על התנהלות חברתית המבוססת על עזרה ועל אכפתיות.

ערכים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עזרה הדדית – הסיפור מציג לפני הילדים מערכות חברתיות המבוססות על אמון, על אכפתיות ועל רצון לסייע לאחר השרוי בצרה.

אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מאפשר הזדהות עם הגיבור המתמודד עם קשיים שהילדים יכולים להזדהות עימם. נוסף על כך האיורים של המאיירת, שהיא גם הסופרת, מצליחים להעביר את קשת הרגשות של הדמויות ולעורר גם אצל הקוראים הצעירים עניין וריגוש.

יכולת התמודדות וטיפוח הקשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מוצגת התמודדות עם תסכול ועצב כאשר משהו נהרס או לא מסתדר כפי שתכנַנו, מצב המוכר לילדים מהגן או מהבית. הילדים יכולים להזדהות בקלות עם התחושה ולהרגיש שהם לא לבד בחוויה.

כפי שכל חיה בסיפור נותנת עצה משלה לטיילור, כך לכל ילד יש דרכי התמודדות משלו. בעזרת הספר אפשר לסייע לילדים להכיר טוב יותר את הדרכים שעוזרות להם להתמודד ואולי להיפתח לדרכים נוספות.

­­הארנב שבסיפור מציע לילד הקשבה. כאשר ילדים גדלים, הם מפתחים את היכולות החברתיות והרגשיות שלהם. היכולת להקשיב או לבקש הקשבה היא אחת מהן, ויש לה תפקיד חשוב בהתפתחות. הקשבה אמיתית מאפשרת טיפוח רגישות, מודעות לסביבה ואמפתיה.

קריאה בקבוצות קטנות, קול ותנועה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחר העלילה והאיורים.

בספר מופיעות בזו אחר זו חיות שונות, ולכל אחת גישה ייחודית לפתרון הבעיה.  אפשר להתאים את הקול ואת ההנגנה (אינטואיציה) לחיה.

כוחה של הקשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מה טיילור בנה?"; "מה קרה למבנה שלו?"; "אילו חיות הוא פגש?; "מה הציעו החיות לטיילור?"; "מה עשה הארנב?"; "מה עשה טיילור לאחר שהארנב הקשיב לו?.

שיח רגשי – "איך טיילור הרגיש כשהכול התרסק?"; "איך האיורים עוזרים לנו להבין זאת?"; "למה, לדעתכם, לא היה לו חשק לעשות שום דבר עם אף אחד?"; "למה הוא לא קיבל את העצות שהחיות נתנו לו?"; "מה הציע הארנב לטיילור?"; "במה ההצעה שלו שונה מהצעותיהן של החיות האחרות?" "איך טיילור הרגיש כשהארנב ישב לידו והקשיב לו?"

שיח המקשר את העלילה לחיי הילדים – "קרה לכם פעם מקרה דומה למקרה של טיילור?" איך הרגשתם? מה רציתם לעשות כשזה קרה? מה עשיתם? מה עזר לכם? האם אחד מהרעיונות שהחיות הציעו לטיילור היה יכול לסייע לכם?"; "מה הכי עוזר לכם כשקשה לכם? במי אתם נעזרים? האם קרה לכם שעזרתם למישהו?"

הקשבה – "מה זה להקשיב?"; "איך אתם מרגישים כשמקשיבים לכם?"; "איך אתם מרגישים כשאתם מקשיבים לאחרים?"; "איך הקשבה יכולה לעזור?"; "למה קל להקשיב?"; "למה קשה להקשיב?"

בובות הקשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין בובות יד בצורת ארנב או חיה לבחירת הילדים. כל בובה תהיה "בובת הקשבה". הילדים יוכלו לעטות אותה בעצמם על היד ולספר לה איך הם מרגישים, או להזמין חבר לעטות את הבובה ולהקשיב.

רעיונות לאופן היצירה של הבובה תוכלו למצוא בעמוד הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

בנייה חופשית ותכנון ובנייה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיילור, גיבור הסיפור, מתנסה בשני אופני בנייה. בפעם הראשונה הוא מוציא חלק אחר חלק מהארגז ומתחיל לבנות. זו בנייה חופשית שמסתכמת בתוצר מרהיב. בפעם השנייה, לעומת זאת, טיילור מתכנן את הבנייה. התכנון משתקף באיור שבו רישום לבן של מבנה. כדאי להתבונן עם הילדים באיורים ולגלות יחד את ההבדל בין שני האופנים.

בעזרת חומרים שונים, כמו כוסות קרטון, קוביות או מגנטים, אפשר להתנסות בבנייה בדרכים השונות. אפשר להציע לילדים מגוון חומרים לבנייה חופשית (כמתואר בתחילת הסיפור) ולשאול אותם: "תרצו לתכנן מראש את הבנייה?" (כמתואר בסוף הסיפור). אם כן, כדאי לתכנן יחד ולדון בפרטים השונים, למשל: "מה יהיה הגודל של מה שתבנו?"; "באילו חומרים תרצו לבנות?"; "באילו צבעים תרצו לבנות?"; "איך כדאי להתחיל כדי שמה שאתם בונים יהיה יציב?"; "האם אפשר לצייר את המבנה המתוכנן ורק אחר כך לבנות? אם כן, למה תזדקקו?".

אפשר לצלם את התוצרים לפני שמפרקים אותם ולתלות את התצלומים בגן או לשלוח אותם להורים.

השוואה בין טקסטים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בשירו "עמדתי לבד ובכיתי" המופיע בספרו "והילד הזה הוא אני", יהודה אטלס מתייחס לסיטואציה דומה. לאחר ההיכרות עם הספר "הארנב הקשיב", פיתוח שיח רגשי והעמקת ההבנה של המסרים הטמונים בסיפור אפשר להכיר לילדים את השיר, לשוחח עליו ולשאול: "איך, לדעתכם, השיר מתקשר לסיפור? "מה דומה ביניהם? במה הם שונים?". בהמשך אפשר לשאול אותם: "מה הדבר שאתם הכי רוצים כשאתם בוכים או עצובים?".

עָמַדְתִּי בַּצַּד וּבָכִיתִי

וְנָזְלוּ לִי דְּמָעוֹת

וְהַדָּבָר שֶׁהֲכִי רָצִיתִי:

שֶׁתַּפְסִיקוּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת.

שֶׁלֹּא תִּשְׁאֲלוּ מָה קָרָה

וְלֹא אִם כּוֹאֵב לִי נוֹרָא

וְלֹא תַּגִּידוּ שֶׁזֶּה לֹא הָיָה קוֹרֶה

אִם בִּמְקוֹם לְהִתְרוֹצֵץ

הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא.

כִּי כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכֶה לִפְעָמִים

וְאַתֶּם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לַעֲזֹר –

רַק תְּחַבְּקוּ אוֹתִי בְּשֶׁקֶט

עַד שֶׁהַכֹּל יַעֲבֹר."

יהודה אטלס (מתוך הספר "והילד הזה הוא אני", הוצאת "כתר")

ייחוס תכונות אנושיות לבעלי חיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסופרת קורי דורפֵלד בחרה להאניש את בעלי החיים ולייחס להם תכונות המופיעות בדרך כלל במשלים ובביטויים. כך, למשל, הפיל מוצג כבעל זיכרון טוב – "זיכרון של פיל"; בת היענה מתחבאת – "לטמון את הראש כבת יענה", ועוד. במפגש חוזר עם הספר אפשר לחזור לתיאורים אלו עם הילדים. הרחבת ידע זה עשויה לסייע להם בעתיד במפגשים עם מְשלים.

טיפ לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים המתארים חוויות מוכרות מחיי הילדים הם הזדמנות להצצה לעולמם. בזמן הקריאה כדאי לשים לב מה תופס במיוחד את תשומת ליבם של הילדים, אילו שאלות הם שואלים, עם איזו דמות הם מזדהים. לפעמים דווקא הספר הוא זה שמאפשר לדבר יותר בקלות על דברים שקורים בחיים האמיתיים.

להצטרף למשחק

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שוחחו עם הילדים ושאלו אותם: איך לדעתכם הרגיש ברט כששון הצטרף למשחק? האם גם לכם קרה ששיחקתם עם חבר או עם חברה וביקשו להצטרף אליכם? האם ביקשתם פעם להצטרף לילדים אחרים?

יצירה עם חברים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עם חברים טובים גם קופסה פשוטה יכולה להפוך לארמון, לספינה או לחללית. תוכלו להציע לילדים להזמין חבר אחד או יותר לזמן משותף של יצירה בקרטון. ואולי הם יגלו למה עוד יכול להפוך ארגז – עם קצת דמיון, מספריים, טושים ובעיקר עם הרבה ביחד.

פעם ברט, פעם שון ופעם ארצ'י

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקי תיאטרון הם דרך נהדרת ללמוד על החוויה של האחר ולהביע תחושות ורגשות. תוכלו להציג את הסיפור בעל-פה, בעזרת בני משפחה שונים או עם בובות. בכל פעם התחלפו בתפקידים, וכך תזכו לחוות את הסיפור מעיניהן של הדמויות השונות.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

ידע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות –
שימוש במילים לא שגרתיות או מופשטות: בַּסיפור, המציג סיטואציה מוכּרת ורלוונטית מחיי הילדים, משולבות מגוון מילים מופשטות. חלק מהן ניתנות להבנה מתוך הקֶשר לעלילה, וחלק מהן מיוצגות על ידי האיורים. דוגמאות למילים מופשטות בסיפור: "אומץ", "נועזים", "מעופים", "פטפוטים".
דוגמאות לפעלים לא שגרתיים בסיפור: "צופים", "רוטן", "מתעלם".
דוגמאות לתארים מיוחדים: "סגרירי", "זוהֵר", "ענק".

הבנת הטקסט ולשון הספר –
הבנת מסרים סמויים וגלויים: עלילת הסיפור קרובה לעולמם של הילדים, והסיטואציה המתוארת בו מוכּרת ורלוונטית. הילדים יכולים להזדהות עם הגיבורים וללמוד על קונפליקטים ועל התרתם. האיורים מסייעים לקוראים להבין את העלילה. קריאה חוזרת, התבוננות באיורים ושיח עליהם יאפשרו לילדים להעמיק את הבנת העלילה ולהשלים פערים בסיפור.

מיומנויות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאה בספר מאפשרת לילדים לפגוש גיבורים שהם יכולים להזדהות איתם ועם מה שקורה להם. באמצעות שיח רגשי ניתן לפתח אצלם מוּדעות לתהליכים פנימיים שעוברים עליהם והכרה בנטיותיהם ובמאפייניהם האישיים.

התנהלות חברתית – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת שבה החברים לא מוותרים על החבר הכועס והנוטש וממשיכים להציע לו להצטרף. הם קוראים לו לשתף פעולה ואף מכינים לו "הפתעה" שתקל עליו להצטרף.

חשיבה יצירתית – לאורך הסיפור כולו ניכרים החשיבה היצירתית והדמיון של הגיבורים. גם את הקונפליקט החברתי הם מצליחים לפתור ביצירתיות.

ערכים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערכים חברתיים – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת המבוססת על ראיית האחר, על אמפתיה ועל התחשבות.

ערכים סביבתיים – הילדים בסיפור עושים שימוש חוזר בקרטון בדרך יצירתית ומהנה.

אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מותאם לילדים צעירים, רלוונטי, מאפשר הזדהות ומציג קושי ואתגר שמטופלים על ידי פתרון יצירתי. כל אלה מקדמים את אהבת הספר ומטפחים את חדוות הקריאה.

מהספר אל הגן – מצבים בחיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר עוסק בתופעה נפוצה בחיי הילדים – קושי לוותר על משחק אישי עם חבר קרוב בעקבות הצטרפות חברים נוספים. ילדים צעירים מתנסים כל העת בשכלול מיומנויות חברתיות ועשויים להזדהות עם הסיפור.

הספר נותן תוקף לרגשות שונים, כמו קנאה, דחייה או בדידות, שעלולים להתעורר במקרים כאלה, ולצד זאת מציג אפשרות של שינוי חיובי בעקבות הרחבת מעגל החברים.

מרכיב רב-משמעות נוסף בספר הוא האמפתיה של החברים לרגשות הקשים של בֶּרְט, החשיבות שהם מייחסים לחברות עימו והדרך שלהם לצרף אותו ולא לוותר עליו.

כל אילו יכולים להיות הזדמנות מצוינת לשיח אורייני מורחב בגן שמתמקד ברגשות.

הטרמה, קריאה בקבוצות קטנות ועותק אישי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – "הספר נקרא 'חברים הכי טובים'. למה הוא נקרא כך, לדעתכם? על מה יספר הספר?"

ניבוי – אפשר לעצור את הקריאה כאשר שון מצטרף למשחק ולהפנות את תשומת הלב של הילדים לאיור שבו ברט יושב בתוך הארגז תוך שהוא מפנה את גבו לחברים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?".

כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה והאיורים.

להצטרף לחברים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".

שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"

להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"

(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)

הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"

מְשחקים עם חברים חדשים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשאול: "הייתם רוצים לשחק לפעמים עם חברים שאתם לא רגילים לשחק איתם?". אם הילדים ישיבו בחיוב, אפשר להמשיך ולשאול: "איך אנחנו יכולים לבקש מחבר או מחברה לשחק יחד?"; "האם אנחנו חייבים לקבל כל הזמנה למשחק?".

מומלץ לומר לילדים שאם בוחרים שלא לצרף מישהו למשחק או לא להצטרף לאחרים, כדאי לענות בדרך שלא תפגע בחבר או בחברה ולומר, למשל: "כרגע אני לא פנוי/פנויה."

כאשר נבחין בניצני חברויות חדשות בגן, אפשר להזמין את הילדים לספר על ההתנסות.

להרחבה:
"חברים" – מתוך החוברת "מילת היום בגן" – במרחב הפדגוגי גני ילדים

מילת היום – "חברים" – סרטון מאתר "הופ!"

מקֶצב של שניים לקצב של שלושה ויותר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתחילת הסיפור ברט נהנה לנוע בקצב של שניים ובהמשך גם בקצב של שלושה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על פעילויות שמתאימות למקצב של שניים, למשל להתנדנד יחד בנדנדה עולה ויורדת, ולעומתן – על פעילויות שעושים בשלושה, למשל קפיצה בחבל, כאשר שניים אוחזים בחבל והשלישי קופץ. אפשר לנסות ולבדוק מה היתרון של פעילות שכוללת כמה ילדים על פעילות בזוג, למשל נגינה משותפת בכלֵי נגינה, ארגון הגן לאחר משחק, משחק מחבואים ועוד ועוד.

משחק מוזיקלי – תוכלו להזמין שני ילדים לתופף על הברכיים או במקלות הקשָה בקצב אחיד. בכל פעם הזמינו ילד או ילדה נוספים להצטרף תוך ניסיון  לשמור על הקצב. אפשר גם לערוך תרגיל דומה בהליכה שבו מנסים לעקוב אחרי קול רקיעות הרגליים.

עבודה קבוצתית עם ארגזי קרטון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים בסיפור משחקים בארגזי קרטון והופכים אותם לחללית, לספינה ועוד. זאת הזדמנות מצוינת לעיסוק בקרטון בדרכים יצירתיות. ניתן להזמין את הילדים להביא ארגזי קרטון ולייחד מרחב בגן ל"קרטונייה" לשֵם יצירה ומשחק. כדאי להתייעץ עם הילדים ולבדוק איך היו רוצים שהמרחב ייראה, לברר איתם לְמה הם זקוקים, מה יהיו הכללים במרחב וכו'.

להרחבה:
קרטונייה – מרחב יצרנות בגן, במרחב הפדגוגי גני ילדים.

טיפ לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים שהגיבור או הגיבורה בהם אינם מושלמים ועושים טעויות, מעוררים הזדהות ומאפשרים שיח על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם ישירות. נצלו את הספר לשיחה ולשאילת שאלות על המעשים והרגשות של הדמויות, ובעקבותיהן הילדים יוכלו לבטא מחשבות ותחושות מעולמם הפנימי.

לבקש סליחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשאול את הילדים: "מה חשבתם על הדברים שאמר צ'יקו לפילחס?" "באילו מצבים יכולות להיאמר מילים פוגעות?", לשוחח איתם על מצבים דומים שהתמודדו איתם ולשאול: "אמרתם פעם דברים שהתחרטתם עליהם?" "ביקשתם סליחה?" "איך הרגשתם אחר כך?"

מהירות הקול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהי מהירות הקול שהארנב ניסה להשיג? בסרטון של מכון דוידסון למדע תוכלו ללמוד עליה בעזרת ניסוי חביב בצינור קול.

דרכים רבות לומר סליחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לסייע לצ'יקו לבקש סליחה מפילחס בדרכים שונות – במכתב, בציור, בשיר או בריקוד. ה"עזרה" לצ'יקו תאפשר לילדים לפתח את המיומנות לבקש סליחה ולעשות תיקון גם במצבים שנראים קשים.

תחרות קליעה למטרה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לערוך תחרות קליעה משלכם בהשראת הסיפור. אפשר להכין חץ וקשת ממקלות ומגומי תפירה, או לקלוע כדורים לתוך דלי בתורות. אל תשכחו להחליט איזו חיה מחיות היער אתם!

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רעיונות, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זהו ספר מיוחד הנוגע בעדינות בהתמודדות עם מצב גופני או רגשי מורכב של חבר. אנו מציעים לכם, ההורים, לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, כדי להתאים את הקריאה והשיחה לתוכן הייחודי של הסיפור, ולעולמו הייחודי של ילדכם.

"ומצאתי דרך"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חברו של דויד שם לב מיד כשמשהו משתנה בהתנהגותו. תוכלו לשוחח ולשתף: שמתם לב פעם שאדם קרוב ואהוב עליכם מתנהג שונה מהרגיל? מה עשיתם? מה דעתכם על מה שעשה החבר של דויד?

פרחים מנייר - מחווה ומילה טובה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הזמינו את ילדיכם להכין בהשראת הספר זר פרחים צבעוני שישמח את בני הבית. הציעו לילדים לגזור ולקשט פרחי נייר ולכתוב על כל אחד מהם מילה טובה על בן משפחה.

קופסת "למקרה הצורך"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה יכול לנחם ולשמח אתכם בעת קושי? מילה טובה? ספר מרגש? ואולי צעצוע? תוכלו להכין קופסה ובה מאגר רעיונות למקרה הצורך: חפצים משמחים, מסרים מעודדים ומילים טובות.

מכתב של חיבוק

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לילדכם יש חבר או בן משפחה שמתמודד עם מצב גופני או רגשי מורכב? תוכלו להציע לו לכתוב מכתב עידוד וחיזוק. השתמשו במילים מעודדות כמו: אני כאן בשבילך, אתה חזק, אנחנו חברים ואוהבים אותך. והוסיפו ציור משמח.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

על חברוּת, ייחודיות ונקיטת יוזמה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זהו סיפור על חברות מיוחדת בין שני ילדים המסופר מנקודת מבטו של ילד. ניתן לחזור ולקרוא בסיפור כשתרצו לשוחח על משמעותה של חברות טובה.

כל אחד הוא מיוחד – לכל דמות בסיפור הייחוד והאתגר שלה: לדויד יש פרחים במקום שיער, המורה אלרגית לאבקנים, ובאיורים ניתן לראות ילדה בכיסא גלגלים וילדה אחרת שמרכיבה משקפי ראייה. גם בכיתה לכל תלמיד ותלמידה הייחודיוּת והאתגרים שלהם. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברקע משפחתי שונה, באלרגיות, בקשיים רגשיים ועוד. הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם האחר, להכיר נקודות מבט שונות ולטפח אמפתיה. ניתן לקרוא יחד את הספר, להתבונן באיורים ולשוחח על הייחודיות של כל אחד ואחת, על שוני, על אתגר ועל התמודדות איתו.

נקיטת יוזמה והתגייסות לטובת חבר – כמו לדויד, לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו לא במיטבנו. בסיפור חברו הטוב של דויד שם לב שדויד לא בטוב ומחפש דרך לעזור לו: הוא יוזם איך לעזור לדויד, וכך נותן השראה גם לשאר החברים בכיתה. בהשראת הסיפור תוכלו להקים מערך נקיטת יוזמות למען החברים: תוכלו לחשוב יחד על מצבים שונים שאפשר לשמח או לעזור בהם, לתכנן איך לעשות זאת ולחלק תפקידים. לדוגמה, תוכלו לעשות מחוָוה לחברה מהכיתה לרגל הולדת אח קטן או מחווה לחבר חולה שלא הגיע לבית הספר. יוזמות כאלה יחזקו את הקשרים בין הילדים, את הרגישות לאחר, את הראייה את האחר במצבים השונים ואת היכולת לתכנן ולשתף פעולה.

קוראים את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולנהל שיח רגשי על הסיפור באווירת קִרבה, המעודדת פתיחות והקשבה.

משוחחים על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה כדאי לשאול: "מי מספר לנו את הסיפור?"; "מה השתנה בהתנהגותו הרגילה של דויד?"; "ממה פחדו החברים כשדויד נותר רק עם הענפים?"; "באיזו דרך עזר החבר לדויד?"; "מה עשו שאר החברים בכיתה בעקבות דויד?"; "מדוע החבר המשיך לאסוף פרחי נייר גם אחרי שלדויד שוב צמחו פרחים על הראש?".

כדאי למקד את הילדים בחוויה רגשית שהם יכולים להזדהות איתה – "למה דויד פתאום חובש כובע?"; "כיצד לדעתכם דויד מרגיש כשהפרחים נושרים וכולם מתרחקים ממנו?"; "למה, לדעתכם, החבר לא פוחד להיפצע מענפיו של דויד, שלא כמו שאר הילדים?"; "מה דעתכם על מה שהחבר עושה למען דויד?"; "מדוע הילד מתעקש להישאר חבר של דויד?"

מהסיפור אלינו – אומנם הפרחים שעל ראשו הופכים את דויד לייחודי, אך כמוהו לכולם יש תקופות שבהן הם "פורחים" ותקופות שפחות. בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: "קרה לכם שהתנהגתם שלא כהרגלכם?"; "קרה לכם שמצב הרוח שלכם השתנה?" מה גרם לכך? מה עזר לכם להתמודד?"; "שמתם לב פעם שחבר או חברה מתנהגים שלא כרגיל? מה עשיתם? מה, לדעתכם, כדאי לעשות במצב כזה?"; "חברו של דוד מצא דרך 'להחזיר לו את הצבעוניות'. באילו עוד דרכים ניתן לתמוך בחברים כשהם לא במיטבם?".

לראות את הטוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חברו של דוד מתאר אותו כ"מתוק ועדין, בדיוק כמו עלי הכותרת של הפרחים על ראשו", מספר כמה הוא אהוב על כולם, וכמה הוא נהנה במחיצתו. בהשראתו תוכלו לעודד את התלמידים לראות את הטוב ולתאר את חבריהם לכיתה באופן חיובי.

תעביר את הפרח – בפעילות זו מתחלקים לשתי קבוצות ויושבים במעגל. כל מעגל מקבל פרח. על התלמידים להעביר את הפרח למי שיושב לימינם ולומר עליו מילה טובה. עם סיום הסבב עליהם להעביר את הפרח למי שיושב לשמאלם.

פרח לחבר – אפשר לצייר פרח או ליצור פרח באוריגמי. כל תלמיד יגריל שם של תלמיד אחר, יכתוב על הפרח שהכין תכונות של החבר שעלה בגורל ויעניק לו את הפרח.

פרחים לשעת צרה – תוכלו ליצור עם התלמידים קופסה ובה פרחים עם מילים טובות ומנחמות שהתלמידים יוכלו לשלוף בכל עת שירגישו צורך.

להחזיר את הצבעוניות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באמצעות התחקות אחר האיורים תוכלו ליצור בצבעי מים את ה"צבעוניוּת" שלכם על רקע לבן:

הילד עם הפרחים – ניתן לבקש מהתלמידים לצייר את הילד עם הפרחים כפי שהם מדמיינים אותו .

אני צבעוני – אפשר להדפיס תמונות של התלמידים ולשאול אותם מה היו רוצים שיצמח להם על הראש או יוסיף להם צבעוניות. סביב תמונתם אפשר ליצור כיד הדמיון.

רגשות בצבעים – תוכלו ליצור יצירה מופשטת וצבעונית, פעם בהשראת פריחה ועדינות ופעם בהשראת קוצניות ועגמומיות.

שיח רגשי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צפו בסרטון ותוכלו לקבל עוד מידע על שיח רגשי עם ילדים בעקבות ספרים.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!

משהו במתנה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?

הספרים שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסיתם פעם להקריא ספר בקול של ציפור? אולי יש לכם בבית ספר אדום? תוכלו לשחק במשחק לעידוד קריאה עם הספרים שבבית, ואפילו לקבל תעודה לסיום!

לעשות כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?

קופסת כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הדברים הפשוטים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.

"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.

תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון

קוראים את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.

משוחחים על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.

שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"

חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"

מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"

עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"

מה קורה כשלא עושים כלום?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.

בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"

לאייר בכמעט כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"

אילו מילים וסימנים מסתתרים באיור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.

מתנה לאימא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה.
להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.

השיר "מה עושים העצים" ("אני שואל") מאת ע. הִלל.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בשירו של ע. הלל מודה כי הוא לא עושה כלום, ומתוך אותו כלום מצטמחות להן שאלות, בדיוק כמו שֶמוש הצליח למצוא פתרון רק כאשר רבץ בשקט ובלי לזוז. זוהי הזדמנות נפלאה להכיר לילדים את השיר. "מה עושים העצים?" ("אני שואל") – מילים: ע.הלל, לחן: נעמי שמר, ביצוע: אילנית.

עוצרים למחשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זמן בהייה או זמן שהייה של ילדים מתפרשות לעיתים כחוסר מעש, אך, למעשה, הן מסייעות לתהליכים מחשבתיים.

להעשרה – חלומות בהקיץ משפרים מחשבה יצירתית.

ומה בגן? – חשוב מאוד לארגן את המרחב באופן שיאפשר זמן פעילות לצד זמן רוגע.

להעשרה – סרטון מהמרחב הפדגוגי גנ"י: איזון בין מרחבי רוגע למרחבי פעילות בגן.

מַמְחִיזִים וְנֶהֱנִים - המחשה להורדה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המחשה – תוכלו להדגים עם אשת צוות נוספת החלפה של בובה או של חפץ.

המְחזה – אפשר להמחיז את הספר עם הפעוטות. הָביאו לפעילות בובות של חיות, תנו לפעוטות להחזיק בהן ולהחליף אותן ביניהם לפי הסיפור, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" בקשו מהם להחזיק יחד בבובות.

הצעה זו מופיעה גם ב"הצעות למשפחות" שבסוף הספר.

תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות שבמעון ולהזכיר להם את ההצעות שבסוף הספר מהן הם יכולים להנות גם בבית.

טיפ לקריאה: שותפים לחוויה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים רבים מתארים אתגרים מחיי היום-יום של הפעוטות: הקושי לחלוק, הקושי להיפרד, אתגר המעבר מיום ללילה, ועוד רבים אחרים. כאשר מזהים שהפעוט מתמודד עם אתגר, כדאי לבחור ספר שעוסק בנושא ולקרוא יחד. הספר מזמין לשתף בתחושות ובחוויות ויכול להציע הזדהות, עידוד ורעיונות להתמודדות.

שיחה – מה שלי ומה שלנו?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשוחח על הדברים שמשותפים לכל בני הבית לעומת הדברים ששייכים לכל אחד בנפרד. למשל: "לכל אחד יש מברשת שיניים משלו – איך נראית מברשת השיניים שלך?", "הבית הוא של כולנו ביחד, מי גר בבית שלנו?"

ממחיזים ומתחלפים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמחיז את הספר בעזרת בובות של חיות וליהנות יחד: החליפו ביניכם את הבובות בהתאם לשיר, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" תוכלו להחזיק ביחד בבובה, ולהדגים מה זו שותפות.

איורים ובעלי חיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חתול, יונה, צב, כלבלב וגוזל – כולם בספר אחד! אפשר להתבונן באיורים, לבחור יחד חיה, לחקות את הקול שלה ולהתנהג כמוה לפי התיאור שבספר. למשל אם בוחרים בצב "עם בית שלם על הגב" – אפשר להניח כרית על הגב וללכת על ארבע. ואיך מכשכש הכלבלב עם הכתם בזנב?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

להפתעות נוספות, השראה ורעיונות היכנסו לפינטרסט של ספריית פיג'מה

עַל הַסֵּפֶר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גיבורי הספר "שותפים" הם ילדים שמחליפים ביניהם בובות ולומדים להיות שותפים.

"זה שלי!" – כחלק מתהליך ההתפתחות של הפעוטות, הם עסוקים בהבנה ובגילוי של החפצים השייכים להם ושל החפצים השייכים לאחרים, ולא תמיד קל להם לחלוק בהם. הספר מציע לפעוטות אפשרות לשתף במה ששייך להם, לחלוק בו וליהנות יחד.

פעוטות אוהבים סיפורים עם חרוזים ועם משפטים חוזרים כמו בספר זה. ניתן להזמין אותם "לקרוא" איתכן ולומר בקול את המילים החוזרות. אפשר להזמין אותם גם לשיר על פי הלחן המצורף של השיר "שותפים" מ"זרעים של מסטיק".

אֵיךְ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר בַּמָּעוֹן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפני הקריאה תוכלו לחלק לפעוטות את הספר האישי שלהם, לתת להם לדפדף בו, להתבונן באיורים ולזהות בהם פרטים: "היכן המגלשה?", "מי אוהב לגלוש במגלשה?".

בזמן הקריאה כדאי להתחלק לקבוצות קטנות ולהתיישב על כיסאות סביב שולחן. כך יהיה לפעוטות קל יותר להחזיק את הספרים ולדפדף בהם. ברגע המתאים כדאי לומר בקול שהופכים דף ולוודא שהפעוטות אכן עשו זאת.

בקריאות חוזרות כדאי להדגיש את המשפטים החוזרים שבספר, כך שהפעוטות יכירו אותם ויוכלו להשלים אותם בעצמם: "אז תכף נהיה ___ [שותפים] בכל הדברים ה____ [יפים]."

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה זה אומר להיות שותפים? – כדאי להסביר זאת לפעוטות באמצעות דוגמאות שהם מכירים: "לכל אחד ואחת מכם יש דברים שהם רק שלכם, למשל תיק או בקבוק. מה עוד יש לכם שהוא שלכם?". לאחר מכן אפשר להתייחס לדברים המשותפים לכולם: "יש דברים ששייכים לכולנו יחד, דברים שכולנו שותפים בהם, למשל המִתקנים שבחצר והמשחקים שבגן. מה יש לנו בחצר? איך אנחנו משתתפים יחד במתקנים שבחצר? במשחקים שיש לנו בגן? בכיסאות?".

אפשר להרחיב גם לשותפות בעשייה, למשל: "כולנו שותפים להכנות לכבוד שבת".

החלפות – "מה זה אומר להחליף?" – אפשר לקרוא את אחת משורות הספר המתארות החלפה, למשל: "אם אמצא חתול קטן, אז אתן לדן. דני לי ייתן כלבלב…", ולשאול: "מה מחליפים הילדים שבסיפור?".

עוד ספרים על שותפות – הספר "חלה לשבת", שחולק השנה, מדגים כיצד הפעוטות שותפים בהכנת חלה וחולקים ביניהם את העבודה. תוכלו לחזור לַספר ולהדגים באמצעותו מהי שותפות.

גם הספר "שלי מהבית", שיצא בספריית פיג'מה לקטנטנים, עוסק ביכולת לחלוק ואפשר לחזור ולקרוא בו.

חַיּוֹת וְקוֹלוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מופיעות חיות שתוכלו להכיר לפעוטות, להסביר להם מה מיוחד בהן ולהדגים זאת: "לצב בית על הגב", "לגוזל יש מקור קטן". כדאי להיעזר באיורים ולהתייחס גם לקולות: "החתול משמיע יללה. בואו ניילל איתו."

אֵיךְ חוֹלְקִים בַּמָּעוֹן?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת הספר תוכלו להכיר לפעוטות את האפשרות לחלוק בחפצים ובעשייה. זהו נושא שמאתגר פעוטות. פעמים רבות שומעים במעון את המילים: "שלי!" או "הוא לקח לי!". בהשראת הספר אפשר להציע שותפוּת: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק בסיר. אולי תהיו שותפים ותשחקו יחד?".
גם אם לפעוטות יהיה קשה לשתף, הם ילמדו שהאפשרות קיימת ויוכלו לבחור בה בהמשך.

תוכלו לשלב את הנושא בשגרת היום במעון: "כולנו שותפים במשחקים, לכן כולנו אוספים אותם."

כדאי לזכור שהיכולת לשתף ולחלוק היא יכולת מתפתחת. היא מושפעת מחיקוי, אך בעיקר מיכולות אישיות, ואלה מתפתחות אצל כל אחד ואחת בקצב שונה.

הַסִּפּוּר שֶׁל הַמָּעוֹן שֶׁלָּנוּ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להחליף את שמות הילדים שבספר לשמות ילדי המעון, ואת שמות החיות – לשמות חפצים, בובות ומשחקים שיש במעון וליצור סיפור ייחודי למעון שאפשר לקרוא ולהמחיז. הפעוטות יתרגשו לשמוע את שמם ולהרגיש חלק מהסיפור.

האזינו לסיפור "גמצוץ בגינה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "גמצוץ בגינה", כתבה ואיירה: איה גורדון נוי | הוצאת: ספרית פועלים (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל ספר יש משהו לאהוב: המתח שבסיפור, הדמויות ואולי האיורים או המילים המיוחדות?  בתום הקריאה כדאי לשאול את הילדים מה הם אהבו בסיפור, ולשתף מה אהבתם אתם, ההורים.  אפשר גם  לספר זה לזה אילו ספרים אהובים עליכם במיוחד ולמה.

חברים ואנחנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פיץ וגמצוץ נמצאים יחד. היא מגדלת את הירקות והוא שומר עליהם. בינתיים הם מפטפטים, שרים ופשוט נהנים ביחד. אפשר לשוחח ולשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות עם חבריהם? כיצד הם מבלים יחד? זו הזדמנות להיזכר ולשתף את הילדים בחוויות עם חברי הילדוּת  שלכם, ההורים.

ירקות ואיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כרוב? קולורבי? – בספר מופיעים  שלושה-עשר סוגים של ירקות למאכל: האם תוכלו לגלות אותם? ואולי תרצו לאכול ירקות אהובים או לנסות ולטעום ירקות חדשים?

נעים מאוד – הגמצוץ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי אתה בעצם, גמצוץ? – צפייה בסרטון תכיר לכם את הגמצוצים שמופיעים בארץ, בכל חורף מחדש. רוצים ללמוד עוד? לכו יחד לספרייה או שוטטו ברשת וחפשו מידע על גמצוצים ופטריות אחרות.

מגדלים ירקות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לגדל ירקות גם אם אין חלקת אדמה: תוכלו להשרות בכלי שקוף עם מים ראש גזר חתוך, שיני שום, או את חלקם התחתון של חסה או סלרי. חכו בסבלנות, הוסיפו מים אם צריך, ולאט לאט תגלו שצומחים שורשים ועלים. תוכלו לגזום ולאכול אותם, או לשתול בעציץ, להשקות ולחכות לירקות החדשים שיגדלו.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

גמישות מחשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בגינה של פיץ קורה משהו בלתי צפוי. בתחילה היא מתקשה לקבל זאת וכועסת: למה דווקא בגינה שלה?!
מצבים לא צפויים – חיי ילדים בגן ובבית הם לרוב שגרתיים ומוכרים. עם זאת, בחייהם מופיעים מצבים לא צפויים ומפתיעים, חוויות וחברויות חדשות; הדבר נכון עוד יותר בשנה מאתגרת ולא שגרתית זו.
גמישות מחשבה ופתיחות לחוויות חדשות – הופעתו של הגמצוץ גורמת לפיץ להיפתח, להתגמש, לחשוב על פתרונות, ולהתחבר אליו. גמישות מחשבה היא מיומנות חברתית המאפשרת להתמודד עם החדש והלא מוכר, ולהבין וכיצד להתמודד עם החידוש הלא צפוי.
חשבנו שלא וגילינו שכן: בדומה לפיץ, ילדים רבים נוטים להתקומם או לחשוש כשהם נתקלים בדבר חדש. היכולת להתגמש שונה מילד לילד, אך היא חלק מכישורי החיים שכדאי ורצוי לפתח ולסייע לילדים להתמודד עם חידושים ושינויים. תוכלו לשלב את הספר בכל פעם שתרצו להעצים ו גמישות ופתיחות לחוויות.
קשר עם חברים וחברות – הספר יכול להוות ליווי לכניסה של ילד או ילדה חדשים לגן, למקרים של אתגרים חברתיים ולעידוד ההיכרות בין חברים חדשים. משהו חדש שרציתי לשתף – תוכלו לקיים סדירות קבועה בה ילדות וילדים משתפים בחוויות ראשוניות ובדברים חדשים שניסו.

קוראים ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי. כך אפשר לעקוב אחר הסיפור ואחר האיורים המרהיבים של איה גורדון נוי. מפגש חוזר עם ספר – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב ולהשתהות על האיורים שיכולים לסייע להבנה, לידע ולהנאה מהספר, כמו לזהות ירקות ולהבחין בפרטים הקטנים שבאיורים.

מדברים לאחר הקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות לקידום הבנת הסיפור – מדוע פיץ נבהלה? 

מהו גמצוץ? מדוע פיץ התרגזה כשראתה את הגמצוץ? כיצד הגיב גמצוץ? מה הוא הרגיש עם התייחסות למשפט: "ובלבו גמצוץ הרהר: אלו רק צצתי במקום אחר". מה קרה כשהם שיתפו פעולה? איזה תפקיד קיבל הגמצוץ? מדוע הוא נעלם?  

להבין  רגשות – הרגשות של הדמויות משתנים ומתפתחים: מחשדנות ועד שתוף פעולה וחברות. כדאי לעקוב אחרי השינויים באמצעות המלל והאיורים. אפשר לשאול: מה הרגישה פיץ כשהגמצוץ נעלם? האם היא הופתעה? האם היא שמחה או עצובה? איך אנחנו יכולים לדעת? מדוע היא הרגישה כך? האם הוא ישוב לדעתכם? 

הרגשות שלנו – האם גם לכם קרה שהרגשתם שנהניתם רק אחרי שהחוויה הסתיימה? האם הייתם עצובים שהחוויה נגמרה או שמחתם מכך שנהניתם? ואולי גם וגם?   

תחזור מהר – אילו דברים מגיעים רק פעם בשנה ואנחנו מחכים שישובו? אולי יום ההולדת? עונה מסוימת? או ביקור משפחתי ? 

להעשרה –  

הספר שלולי שחולק בספריית פיג'מה 

השיר באביב את תשובי חזרה 

חברות וקבלת השונה – פיץ אומרת לגמצוץ "אתה לא דומה לשום דבר" תוכלו לשאול: מה שונה בגמצוץ לעומת שאר הירקות? מה גרם לפיץ ולגמצוץ להנות יחד? האם יש להם גם דברים משותפים, לדעתכם?  

מה משותף בינכם לבין החברים שלכם? ומה שונה? האם אתם נהנים יחד מהמשותף או מהשונה? ואולי גם וגם…?  

מדברים בבועיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דו-שיח בין פיץ והגמצוץ משולב באיורים בבועיות דיבור. כדאי לבדוק יחד מה כתוב בבועיות? ומדוע לדעתם בחרה איה גורדון נוי בבועיות הללו?

פטריות אחר הגשם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמצוץ [מורלה בלועזית] הוא פטריה נדירה שמרבה להתפתח באזורי שריפה. השם העברי מתייחס לשקעים (גומץ=שקע) שנמצאים על גופה.  

להעשרה – מעגל החיים של הגמצוץ  

חשוב להסביר כי הסרטון צולם במשך 15 ימים  

הערה חשובה – חלק מהפטריות בטבע רעילות. חשוב להסביר כי אין לגעת בפרטיות שמוצאים לבד. 

"כפטריות אחר הגשם" – ביטוי המתאר תופעה שמתפשטת במהירות כפי שפטריות צומחות במהירות אחר הגשם.

יוצרים בהשראת איורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ממה עשוי הכובע של פיץ? וממה עשויים בגדיה?  

יצורי טבע ודמיון – ניתן להגיש חומרים שונים מהטבע ולאפשר ליצור יצורי טבע כיד הדמיון.  

הֶדְבֵּק [קולאז']  – האיורים בסיפור נוצרו בטכניקת הקולאז' בשילוב ציור, מילים וטקסטורות: עיתון, עלים, קרטון, ועוד. בהשראת האיורים תוכלו להכיר יחד את הטכניקה, ולהציע לילדים ליצור הֶדְבֵּק [קולאז']. מומלץ לאפשר להם לגעת ולחקור מרקמים שונים, לגזור או לקרוע, להדביק ולשלב צבעים.

גינת ירק

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין עם הילדות והילדים גינת ירק באדנית גדולה, בחצר או בסביבת הגן.  

זו הזדמנות להכיר צמחים וירקות שונים  

ולחקור את התהליך את הפעולות הנדרשות ואת הפעלים הקשורים לנושא ומופיעים בספר: לנבוט, ללבלב, לזרוע וגם… לאהוב…  

להעשרה – גינה בגן הילדים, אקדמיה ברשת

ידע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע מתחום הליבה –  שפה ואוריינות – גילוי מסרים גלויים וסמויים בסיפור, הרחבת אוצר המילים והלשון: "הפשילה שרוולים",  "פטפטו", "מוזר", "רעיון", "נעצבה".

היכרות עם מילים מתחום הגינה והטבע יחד עם התיאור באיורים: "גינת ירק", "נבט", "לבלב",  "מנכשת", "עודרת", "טומנת".

היכרות עם שמות תואר: "יום חורפי", "המכעיס", "רגזנית",  "תמים".

היכרות עם "בועיות דיבור" וחריזה.

שמות הנשענים על משמעות – פיץ'- כנראה מכיוון שהיא קטנטנה והגמצוץ שקרוי על שם הגומץ- השקעים המרובים שמכסים אותו.

הרחבת ידע עולם – היכרות עם עולם הטבע ועם פטריית הגמצוץ.

ידע בין תחומי – היכרות עם שטכניקה האומנותית של ההֶדְבֵּק [קולאז']  שמרכיבה את האיורים.

מיומנויות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות תוך אישיות – התמודדות עם שינויים בלתי צפויים, מציאת פתרון מעשי , יצירתי ולטובת הכלל.

מיומנויות בין -אישיות – התנהלות חברתית – הבנה כי חוסר ההכרות הביא לשיפוטיות וחשדנות כלפי הזר. ואילו ההכרות הביאה איתה קשר ושתוף פעולה.

אוריינות מדעית – הכרות עם תופעות טבעיות הנובעות משינויי העונות.

ערכים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כבוד האדם – סובלנות וקבלה. פיתוח מערכות יחסים המבוססות על אמון, הערכה ועזרה הדדית.

ערכים סביבתיים – היכרות עם תופעות טבע,  חשיבות היציאה לטבע ואת האהבה לטבע, ליצורים החיים ולמערכת האקולוגיות.

הזדהות והסתגלות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?

מתאים לכם?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מתאים לכם לעשות יחד? – תוכלו לשוחח ולשאול: עם מי אתם אוהבים לשחק ובאילו משחקים? מה לדעתכם כדאי לעשות כשכל אחד רוצה לשחק במשחק אחר? אילו פתרונות נוכל להציע?

גם מרגיז וגם כיף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ליבי רוצה להצטרף לביקור של פופיק בתחנת הכבאים, אבל הוא מתרגז – איך אפשר למצוא פתרון? – צפו ברגעים של רוגז והשלמה.

זזים עם איורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשבת, לקפוץ ואולי להתכופף? – בכל פעם אחד המשתתפים בוחר עמוד מהספר, ומציג תנועה דומה לזו של גיבורי הספר. המשתתפים מחקים את התנועה ומחפשים את העמוד המתאים. הצלחתם? – זה הזמן להחליף תפקידים.

משחק המשחקים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כִּתבו על דפים את שמות המשחקים שאתם אוהבים לשחק יחד, והוסיפו ציור שמתאר את המשחק: כדור, מחבואים ואולי תופסת? – הכניסו את הדפים לקופסה, ובכל יום שִלפו פתק ובדקו: האם תרצו לשחק יחד במשחק? – אם לא, תמיד תוכלו לשלוף פתק אחר או להוסיף משחק חדש לקופסה.