זהות אישית

"שפה" שונה בבית ובגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?

איך אומרים בעברית?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.

מחפשים את החמור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.

האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לשמוע כיצד נשמעת מִלכה בעברית? האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

טיפ לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים הכתובים מנקודת המבט של הגיבור או של הגיבורה מזמינים אותנו להכיר מקרוב את האופן שבו מישהו אחר חווה את העולם. ההצצה לעולמו של האחר יכולה ליצור הזדהות עם רגשות ותחושות, לאפשר לנו לדעת שיש עוד שחווים דברים דומים לאלה שאנחנו חווים ולטפח אמפתיה ורגישות לזולת.

תקשורת שמעבר למילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה הייתם אומרים לנינו אילו הייתם פוגשים אותה בימיה הראשונים בישראל? כיצד הייתם מדברים איתה? איך הייתם מעודדים אותה? האם נתקלתם פעם בקושי לדבר עם מישהו? הרגשתם פעם שמישהו אינו מבין אתכם? באילו דרכים אפשר לתקשר כאשר המילים אינן מספיקות?

האזינו לסיפור "החלון שלי פה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת "ספריית פיג'מה קוראת לכם". הידעת? ההסכת מסייע לילדים ממשפחות עולות להאזין לספרים גם בבית.

מה רואים מהחלון שלנו?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהו הנוף הנשקף מהחלון שלכם? איך הייתם מתארים אותו לחבר או לחברה שחיים בארץ אחרת? אפשר להתבונן מחלון הבית ולתאר את מה שרואים במילים, בתנועה או בציור.

שיר בשפה אחרת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נסו להאזין יחד לשיר ילדים בשפה אחרת. אפשר לנוע לצלילי המוזיקה, לנחש מה הן מילות השיר או להמציא מילים משלכם.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רעיונות, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של "ספריית פיג'מה".

שיחה – מי אני?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?

חיקוי וניחוש

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.

מקשיבים לסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לשמוע איך אריק, שומדי וכל השאר נשמעים? – האזינו לסיפור.

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
פיקולו וחליל: סלעית להב

סיפורים אהובים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שירים, יצירות ועוד הפתעות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

היכרות מקדימה עם הסופר יהונתן גפן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר

זהות אישית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.

"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?

ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.

תוכלו לשלב את הספר כחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"

ניתן לחזור ולקרוא בסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.

הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.

הצעות לקריאה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.

חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.

על מה ניתן לשוחח בקבוצה הקטנה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"

שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"

"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."

שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"

ממציאים המשך לסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.

מספרים סיפורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"

מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.

מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".

להעשרה – הסרטון "מספרי הסיפורים מגן ורד" – במרחב הפדגוגי "גני ילדים".

הקול שלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?

משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.

משווים בין מאיירים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.

טיפ לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אני רוצה לבד!" – פעוטות רוצים להרגיש גדולים ועצמאים כמו המבוגרים. בקריאת ספר אפשר לשתף את הפעוטות ולחזק בהם את התחושה שהם מסוגלים: הם יכולים להחזיק את הספר, להפוך את הדף, להצביע, לומר מילים שהם מזהים ואפילו לקרוא לכם או לבובה את הספר.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה במעון
הפעוטות חולקים בכל כך הרבה דברים במעון, וכעת לכל אחד ספר משלו! כדאי לשבת עם הפעוטות בקבוצות קטנות ולחלק לכל אחד את העותק שלו, לאפשר להם לדפדף בספר ולהתבונן בתמונות, לראות מה מסקרן אותם ולהתייחס לתגובות שלהם.

שיחה
כדאי להתחיל בהתייחסות לתמונות שבספר: איפה הילדים? מה יש על השולחן? כיצד הילדים מנקים את המעון?

לקראת שבת
מה עושים במעון שלנו ביום שישי? כיצד חוגגים לקראת שבת? אֵילו שירים שרים לכבוד שבת?

קצת סבלנות
המְתָנת הפעוטות לחלה התופחת היא הזדמנות לדבר על סבלנות: איך מחכים בסבלנות עד שהבצק יתפח? קל או קשה לחכות? מתי עוד אנחנו מחכים?

מֵהַסֵּפֶר אֶל חַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בחיי היום-יום במעון יש המון רגעים שאפשר להשתמש בהם בדוגמאות מהספר ולעורר אצל הפעוטות הזדהות: "הפעוטות בספר ניקו את הגן לקראת שבת. בואו נסדר גם אנחנו את החצר לכבוד סוף היום"; "עוד מעט האוכל יגיע אל השולחן. נחכה לו בסבלנות כמו שמחכים שהבצק של החלה יתפח".

הֲכָנַת סֵפֶר תְּמוּנוֹת מֵחַיֵּי הַמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לצלם את הפעוטות במהלך הכנת החלות במעון וההכנות לקבלת שבת וליצור ספרון מיוחד משלכם עם שמות הפעוטות. תוכלו גם להכין לוח שבת ולתלות אותו בכיתת המעון.

עוד אלבומים – אפשר להכין אלבום עם תצלומים של הכנת מתכון או של פעילות יצירה. התמונות והסיפור יסייעו לפעוטות להבין את השלבים השונים שבדרך ויאפשרו לנהל שיחה על כך.

הֲכָנַת חַלָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכנת חלה עם הפעוטות היא הזדמנות נהדרת ללמוד ולהתפתח. באמצעות התפקידים השונים הם יכולים להתנסות במוטוריקה גסה, כמו ערבוב, או במוטוריקה עדינה, כמו לישה, להרגיש גדולים ועצמאיים ולפעול יחד בשיתוף פעולה. אחרי ההכנה כדאי לעשות תיהלוך: לחזור על כל השלבים שהיו ולסייע בפיתוח חשיבה תהליכית, לדוגמה: "בהתחלה לקחנו קערה גדולה ושפכנו לתוכה את ה____."

הַמְחָשׁוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמחיש את תהליך הכנת החלה בזמן הקריאה באמצעות תנועות הידיים הנִלוות את הפעולות השונות, למשל: מזיגה, ערבוב ולישה. תוכלו להשתמש גם בחפצים וברכיבים אמיתיים, כמו: קערה, ביצים, קמח ושמן, להדגים כיצד הם נראים במציאות, לחזור על שמותיהם, להחביא אותם בתוך קופסה או מתחת למטפחת ולהוציא בכל פעם פריט אחר.

שִׁתּוּף הוֹרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספר חדש הוא הזדמנות נהדרת להראות להורים את המתרחש במעון. תוכלו לשלוח להם תמונות מהפעילות שערכתן בעקבות הספר וכמובן לעדכן שהספר בדרך הביתה.

סֵפֶר לְשַׁבָּת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר אמבטיה לשבתיה מאת ע. הִלל שחולק בשנת תשפ"א עוסק גם הוא בהכנות לשבת. תוכלו לצרף אותו לפינת הספר.

איך חוגגים עם קטנטנים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסרטון איך חוגגים עם קטנטנים תמצאו עצות שיסייעו לכן לשלב ספרים בחוויית החג.

שיחה – מה בתמונה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להתבונן יחד בתמונות ולשוחח על הפרטים שבהן. אפשר לשאול: איפה הילדה? מה עושים הפעוטות? איפה נמצא המטאטא? היכן החלה? תוכלו לחזור אל תמונה שהבטתם בה מפעם לפעם, ומי יודע – אולי יתגלו פרטים נוספים

מכינים מאכל ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת התמונות שבספר אפשר לראות את תהליך הכנת החלה ולהבין את השלבים השונים שבו. תוכלו להכין יחד מאכל ולצלם את תהליך ההכנה. כך תוכלו להיזכר בהכנה, להביט יחד בתצלומים ולהתגאות בתוצר הטעים.

מתכון לחלה

לבצק:

1 קילו קמח

½ כוס סוכר

2 כפות שמרים

2 כוסות מים פושרים

½כוס שמן

2 ביצים (לבחירה, אפשר גם בלי ביצים (

1 כף מלח

ביצה למריחה או מעט שמן

שלבי ההכנה:

1. מערבבים את הקמח, הסוכר והשמרים בקערה גדולה.
2. מוסיפים את שאר הרכיבים ולשים היטב כ-10 דקות עד שהבצק נעשה גמיש ורך.
3. מכסים את הקערה במגבת או בשקית ניילון ומניחים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את נפחו.
4. מכינים חלות מהבצק – אפשר להכין חלות קטנות או חלות גדולות. אפשר למרוח את החלה בביצה או בשמן בעזרת מברשת.
5. אופים בתנור בחום בינוני במשך כחצי שעה, עד שהחלה מזהיבה.

בתיאבון!

לקרוא שירים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השירים בספר מציגים רגעי חיים קטנים. בכל קריאה משותפת כדאי לבחור שיר אחר ולקרוא ביחד. האם השיר מזכיר לכם משהו שקרה לכם? זו הזדמנות עבורכם, ההורים, לשתף בחוויות מהיַלדוּת שלכם וכך ליצור קִרבה ושיתוף עם הילדות והילדים.

היכרות עם חגית בנזימן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתי התחילה הסופרת חגית בנזימן לכתוב? על מה היא כותבת, ומדוע? – אם תסרקו את קוד הקיו-אר תוכלו להכיר את היוצרת ואת יצירתה.

להתבונן באלבום משפחתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתבונן יחד באלבומי תמונות של ההורים ולחפש רגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת. אפשר להתבונן גם בתצלומים מוקדמים של הילדות והילדים ולשתף ברגעים שצולמו. אילו זיכרונות הם מעוררים בכם?

להמחיז ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה שיר אהבתם במיוחד? – תוכלו להציג אותו יחד, כשהמבוגרים מציגים את תפקיד הילדים, ולהפך.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך כדאי לקרוא? בחירה אישית ועבודה קבוצתית – בטרם הקריאה אפשר לחלק לתלמידים את הספר ולבקש מהם לעיין בו. זו הזדמנות להתבוננות של המורה: מי מהתלמידים מדפדף? מי קורא את השירים? מי מתעכב על האיורים? מי מתייעץ? ניתן לבקש מהתלמידים לבחור שיר לפי איור או כותרת מסקרנים במיוחד. תוכלו לשאול: מדוע בחרתם בשיר זה? מה אהבתם בו? וכך לאפשר גם לילדים שמתקשים בבחירה להיחשף לאפשרויות שטמונות בשירים השונים.

שיר ואיור – כדאי לבחון את הקשר בין האיור לשיר: איזה חלק מהשיר מופיע, לדעתכם, באיור? האם האיור מתאר, לדעתכם, את הכתוב בשיר? האם הייתם בוחרים לאייר אחרת? בעבודה על השירים ניתן לשלב איורים משל התלמידים.

אֵיךְ לִבְחֹר שִׁיר?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בחירת שירים לפי נושא – תוכלו לחזור אל הספר ולבחור שירים המתאימים למצבים שונים בכיתה, לתקופה מסוימת בשנה או לאירוע מסוים, כמו: קיץ, יום הולדת, ליל הסדר ויום המשפחה.

כל שיר מציג חוויית ילדות אחרת ומְזמן שיחה שונה – כדאי לנהל שיח רגשי ולשאול: האם אהבתם את השיר? למה? האם חוויתם חוויה דומה? מה מצא חן בעיניכם בשיר ו/או באיור? איזה רגש עלה בכם בשעת הקריאה?

שִׁלּוּב הַסֵּפֶר בְּחַיֵּי הַכִּתָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"למה תמיד מזכירים לי?" – שם הספר מזמן שאלה שמאתגרת את התפיסה שלפיה תקופת הילדות מורכבת מאוסף של רגעים קסומים ומרגשים. הכותרת מביעה תחושה שרוב הילדים והילדות מורגלים בה, משום שהם נתונים להוראות ולתזכורות מצד מבוגרים. הספר מציג בכנות, בחן ובהומור את חיי הילדים, הכוללים גם רגעי תסכול, בלבול, מבוכה ותהיות בנוגע להתנהגויות מקובלות ולנימוסים. הוא מאפשר הזדהות ומבטא מצבים שלא תמיד קל להם לבטא במילים.

איך מרגיש ילד? – בהשראת הספר ניתנת לילדים ההזדמנות לבטא את עולמם האישי. אפשר ליצור בשגרת הכיתה מעגל שיתוף קבוע שבו  נפגשים בקבוצות קטנות ומשתפים בחוויות, במחשבות וברגשות. אפשר לשאול אותם, למשל: מה הם, לדעתכם, היתרונות הטמונים בהיותכם ילדים ומה הם החסרונות? באילו מצבים עדיף להיות מבוגר? מתי עדיף להיות ילד? מה מרגש אתכם במיוחד? מה מכעיס אתכם? מה מצחיק אתכם? מה אהבתם פעם והיום כבר פחות? ומה להפך?

להרחבה – מעגל השיח שלנו.

שִׁירִים וִיצִירָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עידוד יצירה אישית בעקבות השירים – אפשר לעודד את הילדים לתכנן יצירה משלהם או לצלם תמונה בהשראת השיר או לחבר מנגינה לשיר הנבחר.

משחק המְחָזה או פנטומימה –בכל פעם קבוצה קטנה רומזת לשיר מסוים או לשמו, ושאר המשתתפים מנסים לנחש מהו השיר.

עַל הַיּוֹצְרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להכיר את יוצרי הספר:

חגית בנזימן (נ' 1940) – סופרת ומשוררת ילדים מוערכת וכן פסיכולוגית קלינית.

ספר נוסף מאת חגית בנזימן שיצא בספריית פיג'מה: קיש קיש קריא.

דודו גרשטיין (נ' 1944) – אומן ישראלי העוסק באיור, בציור ובפיסול, זוכה פרס מוזיאון ישראל לאיור.

להעשרה – חגית בנזימן: אתר דףדף; דודו גרשטיין: ויקיפדיה.

שִׁירָה עַל יְלָדִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרה של חגית בנזימן הוא חלק ממגמה בספרות הילדים המתארת את עולמם של הילדים "בגובה העיניים". חודשים מספר לאחר שפורסם ספרה "למה לאמא מותר?" יצא לאור ספרו של יהודה אטלס, "והילד הזה הוא אני", העוסק גם הוא בהתבוננות בעולם מנקודת מבטו של ילד. אפשר להתוודע לשירים שכתב אטלס, להשוות בין היוצרים ולהרחיב את מנעד ההיכרות עם ספרי שירה המתארים את העולם מנקודת מבטם של ילדים.

עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו סיפורים משפחתיים ההורים יכולים לספר לילדיהם מתקופת ילדותם-שלהם? כדאי ליידע את המשפחות על הגעת הספר ולעודד אותן לקרוא אותו עם הילדים ולעיין בדף ההצעות לפעילות שבסוף הספר.

שיחה – השם שלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סליחה, איך קוראים לך? – תוכלו לשוחח על השמות שלכם: מדוע אתם, ההורים, נקראים בשם שלכם? ומדוע בחרתם עבור הילדים והילדות את השמות שבהם הם נקראים? האם יש לכם שמות חיבה? איך קיבלתם אותם?

זזים בעקבות יויו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יויו קופץ, יושב, מטפס… בכל איור יויו מופיע בתנוחה אחרת. תוכלו להציג את יויו, ושאר בני הבית יחפשו היכן בספר מופיע יויו באופן שהצגתם. הצלחתם? – אפשר לעבור להצגה של המשתתף הבא.

אני תמיד נשאר אני – דתיה בן-דור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לפעמים אתם שמחים ולפעמים עצובים? – כך גם כותבת הספר, דתיה בן-דור, שכתבה את שיר הילדים "אני תמיד נשאר אני", ועוזי חיטמן הלחין אותו. סרקו את קוד ה-QR בגב הספר ותוכלו להצטרף לשירה!

יצירה – שלט "כאן גרים בכיף"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכינו חומרי יצירה: מלבן מקרטון, צבעים, מדבקות, ואפשר גם פלסטלינה.
כתבו וקשטו: זה הזמן לכתוב את השם שלכם במרכז השלט, לצבוע, לקשט ולתלות בכניסה לחדר!
עוד רעיון – תוכלו להדפיס תצלום שלכם, להדביק על השלט ולכתוב את השמות.

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – שם הסיפור – "קוראים לי יויו" – מוצג בגוף ראשון יחיד בפנייה ישירה לקוראים, שמעטות כמוה בספרי ילדים. אפשר להקריא את שם הסיפור, להציג את הכריכה ולשאול:
מה ירצה יויו לספר לנו?
למה חשוב לו לומר כבר בהתחלה שקוראים לו יויו?

שיחה – כדאי לשתף את הילדים במקור שמותיהם של אנשי הצוות ולבקש מהם לספר גם על שמותיהם:
האם הם יודעים מדוע הם נקראים בשם זה?
באילו כינויי חיבה הם נקראים?
האם הם היו שותפים לבחירת שם לאח, לאחות, לחיית מחמד או לבובה?

השם יויו – כדאי להביא משחק יויו לגן, להציג אותו לפני הילדים והילדות ולתת להם להתנסות בו. תוכלו לבקש מהם לשער מדוע יויו נקרא בשם זה.
קשר עם הבית – כדאי לעודד את המשפחות לכתוב הסבר קצר לשם של הילדה או הילד ולהציג את ההסברים במפגשים המשותפים.

 העשרה – פרפר נחמד – לכל אחד יש שם

משחקי שמות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שמות לפי נושאים – אפשר לספר לילדי הגן על שמות של ילדים שהם גם שמות פרחים (רקפת, כלנית…), שמות שקשורים למים (אגם, יובל, ים…), שמות מקומות (ישראל, כנרת…) או שמות בעלי חיים (צבי, איילה…).
ומה קורה בגן שלנו? – כדאי להציע לילדים לבחור קטגוריות למיון. אפשר למיין לפי נושאים או לפי משתנים שונים: מצלול, אורך השם, מספר האותיות, אות תחילית, שמות מתחרזים ועוד.
ההצעות של יויו – יויו מציע חלוקה של שמות על פי משתנים משלו. אפשר לנסות למיין את שמות הילדים והילדות על פי הצעותיו ולהוסיף אותם בעמוד המתאים.
מחבואי שמות – מחביאים ברחבי הגן את כרטיסי השמות של הילדים והילדות, וכולם יוצאים לחפש איפה השם שלהם מתחבא.
להעשרה – בחוברת "וזוהי רק ההתחלה" [האגף לחינוך קדם יסודי] תמצאו מגוון פעילויות ומשחקים סביב שמות הילדים. אלה יכולים לשמש לביסוס ההיכרות איתם.

חקר – מי אני? ומה שמי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איפה השם שלי?
"הלכתי לחפש את השם שלי. עוד מעט אחזור."
בהשראת יויו הילדים יכולים להתבונן סביב ולחפש היכן כתוב שמם בגן: על התיקים? על המגירות? על היצירות? והיכן עוד?
איפה בסיפור? אפשר לבדוק עם ילדי הגן אם שמות של ילדים או ילדות מהגן מופיעים גם בסיפור אפשר לשלב כפעילות שגרה תהליך שבו הילדים יוזמנו לחקור את מקור שמם, ולהציע להם לתת לכך ביטוי גרפי בציור, בתצלום או בקולאז'. כדאי להזמין אותם להציג את הממצאים בפני כל החברים והחברות בגן.
חוברת שמות – אפשר להציע לכרוך את התוצרים לחוברת המילון של שמות ילדי הגן.

שמות במרחבי החיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות יויו, שמוצא את שמו על תיבת הדואר, תוכלו לצאת לסיור בסביבה הקרובה ולחפש היכן כתובים שמות, על שלטי רחוב, מוסדות, גינות או חנויות. אפשר לנסות לברר מדוע נקראו כך.
מפה – בהמשך אפשר להציע להכין יחד את מפת האזור הסובב את הגן ולציין בה את הרחובות ואת המוסדות שהכרתם.
להעשרה – "גני ילדים מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה", המרחב הפדגוגי

אבנר כץ ואיורי הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים שבספר מלאי הומור, תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם כתב ספרי ילדים, אייר ספרים נוספים ועיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום" שבה הופיע לצידו של קיפי.
כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו.
אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו?
להעשרה – אבנר כץ 2020-1939, פורטפוליו, אבנר כץ, ויקיפדיה

משחקי שפה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואיור בספר – כמו בספרים אחרים שכתבה, גם כאן דתיה בן דור משלבת עיסוק בתחום הפונולוגי, למשל בצליל "שָׁ". החלוקה לעמודים מדגישה זאת: בעמוד אחד מופיע הצליל הפותח, ובעמוד הבא מופיע המשך הביטוי או המשפט. יש לזה ביטוי גם באיורים: בחלק של הצליל היחיד יויו מאויר בתנועה, ובהמשך הוא מאויר במנח רגוע.
התבוננות וגילוי – אפשר לדפדף יחד בספר ולגלות זאת.
משחקי תנועה – אפשר לשחק משחק תנועה ולהציע הצעות למשפטים או ביטויים שמתחילים בצליל מסוים. כאשר אומרים את הצליל הפותח, קופצים ובהמשך מתיישבים.
יצירה – אפשר להציע לילדים ולילדות להוסיף עמודים ובהם משפטים שמתאים ליויו לומר ומתחילים בצליל שָׁ ולאייר אותם בהשראת אבנר כץ.
חורזים שמות – בהמשך לשמות המתחרזים שבספר, אפשר לבדוק עם הילדים והילדות אם בגננו יש שמות מתחרזים. אפשר להציע להם להמציא חרוזים לשמותיהם, וזאת מתוך התחשבות ברגישויות שלהם ולאחר בירור איתם אם הם מרגישים בנוח עם החרוז. חשוב להקפיד שהחרוז יהיה על דרך החיוב.
ספר חרוזים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין ספר חרוזים לילדי הגן ולחבר לכל ילד שני משפטים מתחרזים, לדוגמה: "קוראים לי אדיר, ואני אוהב לשיר".

עידוד קריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סרקו את הקוד ותוכלו לפגוש את הכותבת דתיה
בן דור מתארחת ברחוב סומסום עם השיר "אבל אני תמיד נשאר אני."
כדאי ליידע את ההורים בכך שהספר הגיע ואפשר לסרוק את הקוד.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
ספרים נוספים, יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית "קוראים לי יויו" בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

גזרו והדביקו יחד בית לתפארת!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קראתם את הסיפור כמה פעמים? עכשיו כדאי לעודד את הילדות והילדים לנסות "להקריא" לכם את הסיפור במילים שלהם. שחזור הסיפור, בעזרתכם, תורם ליכולת ההבעה ולרכישת אוצר המילים ובעיקר – להנאה המשותפת מהסיפור.

שיחה – הבית שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כל הבתים בנויים מקירות וגג, דלתות וחלונות; מה מיוחד בבית שלכם? מה הופך אותו לשלכם? תוכלו לשוחח על חפצים ופריטים מיוחדים שנמצאים בבית שלכם ועל דברים שאתם עושים יחד בבית.

סרטון – בית מקופסאות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סרטון – בית מקופסאות

מה אפשר לעשות בבית מקופסאות? סרקו את קוד ה-QR כדי לקבל רעיונות לבית שהוא גם אמיתי וגם דמיוני.

יצירה – מי יבנה בית?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו ליצור לכם בית משמיכות, מארגזים, ממקלות ומאטבי כביסה! ומה עוד צריך? מחליטים על מקום ועל שלבי העבודה, אוספים חפצים ועזרים, ויוצאים לדרך.

משחק – תופסת בית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל סבב, אחד המשתתפים מכריז על נושא וכל שאר המשתתפים צריכים לשתף פעולה ולחפש יחד פריט מתאים: כשמכריזים "אדום" מחפשים בבית פריט אדום. בסבב הבא, משתתף אחר מחליט על נושא החיפוש, והשאר ממשיכים לחפש. אפשר לחפש פריטים שמתאימים להכרזה: "גדול", "קטן", "חמוד", "יָשָׁן", "צבעוני", "מעצבן" או "גלגל".

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
משחקים, שירים והשראה ליצירה מחכים לכם בלוח הספר איך בונים בית בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

שִׂיחָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך?
מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה.
לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה?
בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור.
ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים?
שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד?
להעשרה – מילת היום בגן – יחד
משחקי שיתוף פעולה, אתר יוצרות שפה

שִיתוּפֵי פְּעוּלָה - גַם נָעִים וְגַם כְּדַאי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לבד או יחד? – הגננת יכולה להניח חפצים קטנים על גבי משטח קשיח ולספר שעליה להעבירו לפינה בחדר. האם אפשר לעשות זאת לבד? – אחרי ניסיון והדגמה הגיעה העת לבקש מתנדבים לעזרה: הם יאחזו בקצות המשטח ויעבירו אותו יחד. ניתן לשאול – האם, לדעתכם, היה קל יותר לבצע את המשימה לבד או יחד? מדוע?
יצירה משותפת – אפשר ליצור יחד יצירה חופשית בצבע או בהטבעת כפות הידיים על גבי משטח גדול . כדאי להתבונן יחד ביצירה ולהדגיש איך כל אחד תרם את חלקו לטובת משהו גדול ומשותף.

שִילוּב הַסֵפֶר בְּחַיֵי הַגַן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה לעשות כשלכל אחד דעה שונה? – לשחק יחד, להחליט יחד ולהתפשר הם אתגרים בכל גיל, במיוחד בגיל הילדות. תוכלו לחזור אל הסיפור ולמצוא דוגמאות לכך. בהמשך אפשר לשאול: האם הילדים הסכימו על כל דבר? האם הם אמרו את דעתם זה לזה? האם בכל פעם אותם הילדים ויתרו? מה אתם עושים כשאתם רוצים לשחק באופן מסוים וחבר רוצה לשחק אחרת? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים?
לשתף חברים – בהשראת הסיפור ניתן לעודד ערנות למצבים שבהם חברים וחברות בוחרים שלא להשתתף בפעילות, או למקרים שבהם הם נעלבים ופורשים מהפעילות, ולטפח חֶמלה.
תוכלו לחזור אל הסיפור בשעת הצורך ולשוחח: למה ליה הלכה? מה ומי עזרו לה לחזור? מה אפשר לעשות כשרואים חבר עצוב שיושב בצד?

בּוֹנִים יַחַד בַּיִת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו בסיפור, גם ילדי הגן יכולים לבנות בית ממגוון חומרים בקבוצה תוך שיתוף פעולה וקבלת החלטה משותפת. חשוב לאפשר להם להיות פעילים בתהליך התכנון, היישום והביצוע, וכך לסייע בפיתוח אישיותם, העלאת  ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות שלהם. תהליך שכזה גם מכבד את הבחירות שלהם ומאפשר להם לממש אותן.
רצוי לשאול: איזה בית הייתם רוצים לבנות ולאיזו מטרה: בית לילדי הגן, בית לצעצועים, בית לציפורים בחצר, ואולי בית אחר?
הילדים יבחרו את החומרים שישתמשו בהם, יקבעו את סדר הפעולות ואת התפקיד של כל אחד ואחת בתהליך שייעשה בתיווך הגננת כדי ששיתוף הפעולה יהיה במיטבו.
במהלך הבנייה כדאי לעצור ולבדוק: האם  יש צורך בשינוי? האם מישהו לא מרוצה? האם נתקלנו באתגר חדש?
את התוצרים אפשר להציג בתערוכה ולשתף את המשפחות.
להרחבה – מקימים ביתן מקרטוני חלב
מה עושים כשנתקלים בקושי

עַל בְּנִייָה וִיסוֹדוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסוי וטעייה – האם נוכל להרכיב קודם כול גג ורק אחר כך את הקירות? אפשר לחלק את הילדות והילדים לקבוצות. כל קבוצה תתנסה בעזרת קוביות או קופסאות ותתייעץ בנוגע למה שכדאי לעשות.
הבתים מסביבנו – אפשר לצאת לטיול סביב הגן ולבחון את הבתים והבניינים – האם הם על עמודים או על יסודות אחרים?
להרחבה – תהליכי תיכון – תכנון ובנייה בגן

בּוּעִיוֹת דִיבּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המאיירת איירה בועיות דיבור שבהן היא מביאה את קולה של בובת הצב. בקריאות הנוספות אפשר להציג את הטכניקה ולהסביר אותה ולקרוא את תוכן הבועיות. לאחר מכן אפשר לחשוב עם הילדים מה היה הצב יכול לומר בשאר חלקי הסיפור.

עִידוּד קְרִיאָה מִשְפַּחְתִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשתף את ההורים בהיכרות עם הספר, לעודד קריאה ומשחקי שיתוף פעולה וגם לשיר יחד .

משחק קלפים להורדה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תרצו לשחק עם הקטנטנים לאחר הקריאה?
הכנו עבורכם לוח משחק מדהים בדיוק בשביל זה!

 מדפיסים
 גוזרים
משחקים!

להורדת המשחק בצבע!

להורדת המשחק בשחור לבן!

קוראים ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשתף את הפעוטות בקריאת הסיפור: היכן המפתח? מה עושים עם חוט ובשביל מה הפרורים? איזו הפתעה מתחבאת בכיס הקטן?

משחק ניחושים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החביאו חפץ בכיס של בגד ותנו לפעוט לנחש מה החבאתם בעזרת חוש המישוש. אפשר לתת רמזים, לחשוף את קצה הפריט ולבסוף להביט בחפץ ולהדגים ביחד למה הוא משמש.

עושים ביחד במשפחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא וילד מדברים, זורעים ומאכילים ארנבת. מה הפעוטות אוהבים לעשות עם המבוגרים במשפחה – סבים, סבתות ובני משפחה נוספים?

מה בשביל מה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מפתח בשביל לפתוח", "כרטיס בשביל רכבת", ובשביל מה יש סל? או כף? אפשר לטייל בבית, לבחור חפצים ולבדוק  יחד מה שמם ומה עושים באמצעותם.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים והפעלות בדף הספר "הכיסים של סבא" בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה במעון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קוראים יחד

כדאי ללוות את הקריאה בתנועות גוף שממחישות את מה שהסבא והנכד עושים:

מפתח בשביל לפתוח – מסובבים את היד כמו שמסובבים מפתח.

זרעים בשביל הגן – מזיזים את האצבעות בתנועה של פיזור פירורים.

קוראים כמה פעמים

למה זה חשוב? – קריאה חוזרת חשובה להתפתחות השכלית, הרגשית, החברתית והמוטורית של הפעוטות.

שיתוף הפעוטות – בקריאות החוזרות כדאי לשתף את הפעוטות בקריאה.

המחשה – שילוב פריטים ממשיים בקריאה: שעון קיר, עלה, מפתח וחוט.

מחפשים באיורים – איפה המפתח? היכן השעון? בקשו מהפעוטות להצביע על האיור המתאים.

מה עושים עם…? – בקשו מהפעוטות לספר: מה עושים עם מפתח? מה עושים עם שעון? מה מסתתר בכיס של סבא?

– כרטיסים למשחק התאמה מחכים לכם בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים.

מה מתחבא בכיס?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להכין כיס גדול ולהחביא בו חפץ שימושי. ביום קבוע בשבוע יוציאו הפעוטות את החפץ מהכיס, יציגו אותו לפני הכיתה וידגימו למה הוא משמש: כף בשביל לאכול, צעיף בשביל להתחמם וכו'. את הכיס אפשר להכין מבריסטול, מבד או מתיק ישן.

מיון לפי כיסים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכינים כיסים ומבקשים מהפעוטות למיין לתוכם פריטים שונים: המכונית, הרכבת והמטוס ייכנסו לכיס כלי התחבורה; הכלב, החתול והפרפר ייכנסו לכיס החיות; החולצה, המכנסיים, השמלה והגרביים ייכנסו לכיס הבגדים. אפשר לשים חפצים קטנים או תמונות של פריטים אלו.

גם אנחנו יוצאים להרפתקאות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שעון – מכינים שעון פעילות ללוח ובו ציורים של שעת אכילה, שעת משחק ושעת מנוחה, ומציינים את המספרים המרכזיים: 3, 6, 9, 12. בכל פעילות מזיזים את המחוג לפי הפעילות החדשה. כך המושג "זמן" המופיע בספר ייכנס לשגרת הכיתה: זמן לקריאה, זמן לריקוד וזמן לפעילות.

רכבת – מכינים רכבת של כיסאות, יושבים ושרים: כבר סידרנו הרכבת.

סירה – מכינים סירות מנייר ומשיטים אותן בכלי עם מים או משיטים חומרים צפים כמו קלקר, קשית או פוליגל.

זרעים – זורעים זרעים באדמה או מנביטים זרעי חומוס או שעועית.

עָלֶה – אוספים עלים בעלי צורות שונות ומכינים שרשרת.

חוט – משחילים חרוזים.

יצירה למשפחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר ליצור מסגרת יפה לתמונות משפחתיות. ניתן להדביק עליה נוצות, ואפשר גם לצבוע ולקשט אותה בחומרי יצירה ובצבעים.

להמחשה – סרטון הסבר להכנת מסגרות למזכרות מחומרים ממוחזרים.

שיתוף משפחות – כדאי לשלוח את המסגרת למשפחות ולעודד אותן למסגר תצלום משפחתי, לתת אותו במתנה לסבא ולסבתא או לתלות אותו כקישוט בבית.

קשר מעון - בית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

של מי החפץ? – תוכלו לבקש מההורים להביא מהבית חפץ שימושי שתניחו בכיס גדול. בכל פעם הפעוטות יגלו "הפתעה" בכיס, והצוות יציג את הפריט, לאיזה פעוט ומשפחה הוא שייך ומה עושים באמצעותו.

מי מתחבא מאחורי הדלת? – אפשר להכין בית מקרטון עם דלת שניתן לפתוח ועם מפתח תואם. בכל פעם הבית יהיה "שייך" לפעוט אחר, והוא יפתח את הדלת בעזרת המפתח ויגלה איזה חפץ מחכה לו מאחורי הדלת.

משפחות עולים – לתשומת ליבכם, משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר דרך התבוננות משותפת באיורים: מה יש בכיס של סבא? מה הסבא והילד עושים יחד?

הפסקול של הסיפור יסייע לקריאה המשותפת: יושבים יחד קרוב-קרוב, מאזינים לסיפור המולחן ומדפדפים.

מילות מפתח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא-נכד, כיס, בשביל מה, שעון, זמן, מפתח, הפתעה

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.

משחקי ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה כיף לשחק עם הידיים! כל אחת ואחד בתורם עושים תנועה מסוימת, ושאר המשתתפים מחקים אותה. אפשר למחוא כפיים, לנופף לשלום, לסמן "שקט" או  לעוף!

משפחה של ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למי יש כף יד קטנה? ולמי גדולה? כל אחד ואחת מהמשפחה מוזמנים להניח את כף ידם על גיליון נייר. אתם, ההורים, תשרטטו את קווי המתאר של הידיים, והפעוטות יוכלו לקשט ולצבוע. את התמונה של כפות הידיים אפשר לשמור למזכרת, ואפשר גם לחזור על הפעולה שנה אחרי שנה ולראות מה השתנה.

ידיים שרות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשיר שירי משחק של ידיים: "עשר אצבעות לי יש" או "לכובע שלי שלוש פינות". כדאי להוסיף תנועות ידיים לשירה, ואפשר להוסיף תנועות אצבעות לשירים אהובים אחרים. בילוי נעים!

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים והפעלות בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה במעון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קוראים יחד – כשקוראים את הסיפור בפעם הראשונה, כדאי לשלב תנועות ידיים מתאימות: אצבע אחרי אצבע הולכות בדרך, אצבעות קופצות בין השלוליות, או אצבע דופקת בדלת.

בקריאות הבאות מומלץ לעודד את הפעוטות לעשות את תנועות הידיים איתכם.

כדאי להציע לפעוטות לדפדף בין האיורים ולחפש את הידיים:

איפה יש יד בצורת ברווז?

איפה יש יד בצורת שבלול?

איפה יש יד בצורת עכביש?

איפה יש ידיים שיוצרות לב?

איפה יש ידיים שמנגנות?

מְשחקים עם חברים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לעודד את הפעוטות לשחק עם חברים:

שרשרת של ידיים – נותנים ידיים זה לזה ויוצרים שרשרת של פעוטות שאוחזים ידיים בדרכים שונות: בישיבה, בעמידה, במעגל או בשורה.

משחקי חיקוי – עומדים בזוגות זה מול זה, כאשר אחד מבני הזוג יוצר תנועות עם הידיים והשני מחקה אותו. אחר כך מתחלפים.

דוגמאות לתנועות ידיים: מחיאת כפיים, גלגול ידיים, סגירת כף היד לאגרוף, הרמת ידיים או שילוב ידיים.

הידיים שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן ליצור יצירה משותפת שכולה ידיים:

חתימת ידיים – הפעוטות טובלים את אצבעות כף היד בצבעים ויוצרים חותמת.

צביעה – הצוות מצייר את קווי המִתאר של הידיים, והפעוטות צובעים.

טביעת אצבע – הפעוטות טובלים אצבע בדיו ויוצרים טביעת אצבע.

שיתוף המשפחות – כדאי לתלות את היצירות בכיתה לצד שֵׁם הפעוט או הפעוטה ולשתף את ההורים בוואטצאפ וכשהם מגיעים לכיתה.

מנגנים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באילו כלים אפשר לנגן ביד אחת ובאילו בשתי ידיים? תוכלו להזמין את הפעוטות להתנסות בנגינה בכלים שונים ולבדוק כמה ידיים משתתפות בנגינה, ואילו חלקים של היד באים במגע עם הכלי: האם כל כף היד? ואולי דרושות שתי כפות הידיים יחד?

שירי ידיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשיר שירים על ידיים וללוות אותם בתנועות ידיים מתאימות:

"עשר אצבעות לי יש" מאת רבקה דוידית

מחרוזת שירי ידיים מאת דתיה בן דור

"איפה האגודל"

מילות מפתח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידיים, כפות ידיים, משחק ידיים, דמיון, הולכת, קופצת, פוגשת, מציירת, מנגנת

גם אנחנו יכולים לעזור!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה הפעוטות יכולים לעשות בבית? הרבה דברים! אפשר להניח כוסות על שולחן האוכל, לטאטא במטאטא קטן, להאכיל את חיית המחמד וגם… לכבד בעוגיות. כדאי לשוחח ולהציג במה הפעוט או הפעוטה מסייעים בבית, ובמה עוד הם רוצים ויכולים להשתתף.

מי במשפחה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בסיפור מחלק עוגיות לבני המשפחה שלו: סבתא, דוד, אחות, בת דוד. ומיהם בני המשפחה שלכם? אפשר לספר על בני המשפחה, לומר את שמם ואת תפקידם: "סבתא ברכה", "דוד ברוך", ולהיעזר בתמונות משפחתיות.

מכינים כיבוד יחד!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים להכין כיבוד יחד, כמו: כדורי שוקולד, צלחת עם פירות, או מלפפון פרוס לפרוסות – תוכלו גם להכין כיבוד "בכאילו" מפלסטלינה ולחלק לבובות שבבית.

משחק – לסבתא היו עוגיות...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכירים את משחק האצבעות "סבתא בישלה דייסה?" באופן דומה ניתן לשחק במשחק "לילד היו עוגיות", שבו הפעוט פותח את כף ידו וההורה מתחיל לספר: "לילד היו עוגיות, נתן לסבתא (מחזיקים את האגודל), נתן לדוד (מחזיקים את האצבע)…" וכך מונים את האצבעות ולכל אצבע נותנים "דמות". למי תיתנו את העוגייה האחרונה?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים והפעלות בדף הספר "מי רוצה לטעום?" בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה במעון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קוראים יחד

הפעוט שבספר מחלק את העוגיות, וכך נשארות בצלחת פחות ופחות עוגיות. כשתגיעו לעוגייה האחרונה, תוכלו לעצור ולשאול את הפעוטות: מה הילד יעשה עם העוגייה האחרונה?

הפעוטות יכולים להצטרף – כשתקראו את הסיפור בפעמים הבאות, הפעוטות יכירו את הסיפור ויוכלו להגיד איתכם מה אומר כל אחד מבני המשפחה.

לחלוק ולשתף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לא קל לפעוטות בגיל הזה לשתף במה ששייך להם, ואכן, היכולת לתת ולחלוק עם אחרים היא יכולת שמתפתחת עם השנים.

הסיפור מספק הזדמנות לשוחח על מה שהילד עשה ולהעצים אותו:

"הילד חילק עוגייה לכל אחד מבני ובנות המשפחה. איזה יופי!"

הילד ראה שגם אמא רוצה עוגייה, אז הוא חילק אותה לשניים. בטח אמא מאוד שָׂמחה".

תוכלו לחזק יכולת זו בחיי היומיום במעון על פי ההתפתחות של כל אחד ואחת, מבלי לדרוש מהפעוטות שיתוף שהם עוד לא מסוגלים לו:

– נעודד את הפעוטות לשתף אחרים במשחק אהוב: לשחק יחד או לפי תור.

– ניתן לפעוטות לחלק פרי או ירק ונעודד אותם במילים טובות.

אנחנו סופרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמה עוגיות יש בצלחת? כמה עוגיות נשארו? התבוננו באיורים שבספר וסִפרו עם הפעוטות את העוגיות שבכל עמוד.

מי עוזר לי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד שבסיפור עוזר לאמא להכין עוגיות.

איך אפשר לעודד את הפעוטות לעזור במעון?

– קובעים בכל יום מי הפעוט או הפעוטה שיהיו "העוזרים המיוחדים של היום".

– מחליטים באילו פעילויות הפעוטות יכולים לעזור. חלוקת כלֵי נגינה, ספרים או משחקים, טאטוא של המעון ועריכת שולחן הן כמה דוגמאות.

מי במשפחה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור מוזכרים בני משפחה שונים, וכל אחד מהם עושה דבר-מה: קורא עיתון, קוראת ספר, רוקדת…

תוכלו לנקוב בתואר של כל אחד מבני המשפחה: "זו סבתא", "זה דוד", "זו אחות", ולספר מה כל אחד מהם עושה.

קשר עם הבית – תוכלו לבקש מכל משפחה להביא תמונות משפחתיות ולספר עליהן: מי בתמונה? מה הם עושים?

המחשה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכינים מגש עם עוגיות אמיתיות או "בכאילו", מספרים את הסיפור ובכל פעם מחלקים את העוגיות לפעוטות עד שנשארת עוגייה אחת אחרונה.

מה עושים איתה? חוצים לשניים ומאכילים זה את זה.

המחשה מוכנה נמצאת בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים.

מילות מפתח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בני משפחה: אמא, סבתא, דוד, בת דוד, אחות

לעזור

לחלק

לתת

לספור עד ארבע

חשוב לדעת!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טוב וחשוב לחלוק עם אחרים אולם יש להיזהר כשמדובר במאכלים. זאת משום שישנם פעוטות בעלי אלרגיה מסכנת חיים לחלק מהמאכלים.

בתיאבון, בשמחה ו-בזהירות….!

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?

מתבוננים באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?

נעים מאוד – חולד!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.

גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!

מה השאלה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, משחקים וחולדים מחכים לכם בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – גיבורת הסיפור היא חולד. לפני הקראת הסיפור אפשר להכיר לילדים ולילדות את בעל החיים המיוחד הזה, את מאפייניו ואת דרך ההתנהלות שלו.

להרחבה – מתחת לתלוליות: הכירו את החולד באתר קק"ל לצעירים

בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?

"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?

העשרה – ביישנות אצל ילדים – איך גדלת

לומדים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.

העשרה – מפגש תכנון פעילות – סרטון במרחב הפדגוגי

משחק – "סבא אמר"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"

כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.

איך אנחנו מנווטים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נורי, גיבורת הסיפור, מנסה לנווט את דרכה מתחת לפני הקרקע בעזרת ההנחיות שסבא נתן לה. ומה איתנו? כיצד אנו מנווטים מעל הקרקע?

אפשר לשאול את הילדים והילדות: כיצד אנחנו מצליחים להגיע ממקום למקום גם במקומות שאנחנו לא מכירים?

להעשרה – בחוברת "מתמטיקה זה משחק ילדים" תוכלו למצוא מידע ורעיונות לשימוש במפות בגן.

מפה, אטלס וגלובוס – שידור לילדים במערכת השידורים הלאומית

המסלול מוכן, בואו נצא לדרך! – שידור לגננות במסגרת "אקדמיה ברשת"

שורשים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.

כמו מנהרה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.

תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.

להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן

האזינו לסיפור "מתן החול וההר הגדול"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "מתן החול וההר הגדול", מאת: אורי נוסבאום | איורים: שי צ'רקה | הוצאת: ידיעות ספרים (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!

ימי חול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.

נקודת מבט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?

מדמיינים ובונים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות בחול ופעילויות משמחות מחכות לכם בדף "מתן, החול וההר הגדול" בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר?
בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו.
מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות?
במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר:
עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?

התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.

פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?

משחקים בחול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול.
על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול

לגעת בטבע – משחק ויצירה עם חומרים טבעיים בגן ובחצר

פעילות בנייה ומים בארגז החול

שיא גינס לטירת החול הגדולה בעולם, YNET

אומנות בחול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני
לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל.
להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול

מה משתקף במשקפת?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת?
תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב?
תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.

חוקרים נמלים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר:
מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר?
איפה נמלים גרות?
איך הן אוספות מזון?
איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה?
מה אפשר ללמוד מהנמלים?
הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.

ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן

אותיות משתנות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן.
כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.

מה לא מתאים? משחק קלפים להורדה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שחקו במשחק קלפים בעקבות הספר: מצאו מה לא מתאים מבין ארבעת האפשרויות!

 מדפיסים
 גוזרים
ומשחקים!

להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!

להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!

רגע לפני השינה...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך אתם מתכוננים לשינה, ומה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשוחח על כך יחד ולחשוב על יצירת טקס קבוע שיביא איתו רגיעה, ויאפשר שיתוף בחוויות היום ובמחשבות שעולות.

מחברת המחשבות שלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה מזל שיש דרך לזכור את המחשבות שלנו ולמנוע מהן לברוח! איך עושים את זה? החזיקו ליד המיטה מחברת ועיפרון, ורגע לפני שתירדמו וכל המחשבות יתפזרו – ציירו אותן. את הציור אפשר לצבוע בבוקר, כי עכשיו… הזמן לישון.

מזל ש... טוב ש...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מזל שלסיר יש שתי ידיות ולא חמש, כי איך היינו מחזיקים אותו?", "טוב ששִמשַת החלון עשויה מזכוכית ולא מקרטון". ומה עולה בדמיון שלכם? אילו דברים משמחים אתכם בדיוק כמו שהם? כל אחת ואחד מבני המשפחה יכולים להביא חפץ כלשהו ולספר: "מזל ש…", "טוב ש…".

מנגינות, צלילים וצבעים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המון צלילים ומנגינות יש בעולם – איזו מנגינה אהובה עליכם? כדאי להאזין יחד למנגינה אהובה, וללוות אותה במחיאות כפיים, בתנועות גוף, בשירה או בכלי נגינה.

גם צבעים וצורות מגוונים יש בעולם – תוכלו לצייר במהלך ההאזנה למנגינה. אילו צבעים וצורות תבחרו לכלול ביצירה שלכם?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות והפעלות בדף הספר "עוד משהו אחד ולישון" בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המחשבות של טודי מגיעות לפני השינה. ומתי מגיעות המחשבות של ילדות וילדי הגן? על מה הם חושבים לפני השינה? ומתי באות אליהם המחשבות? מה זה "לדמיין"? מה הם מדמיינים שקורה להם? מה מופיע בדמיונות הללו? האם הם דומים לחלומות בזמן השינה או שונים מהם? מדוע טודי בוחרת לשאול את השאלות דווקא לפני השינה?

אפשר להזמין את הילדים לספר על טקסי השינה בבתיהם.

חברי הצוות יכולים גם הם לחלוק את סיפוריהם האישיים.

על כנפי הדמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן לתרגל עם הילדים והילדות "תרגילי דמיון"': עוצמים עיניים, מעלים נושא ונותנים שהות לדמיין. אפשר ללוות את התרגיל במוזיקה מתאימה. בהמשך נשוחח על המחשבות שעלו ונזמין את הילדים לספר ולתאר.

אפשר להציע להם לבטא את עצמם בחומרים מגוונים.

נושאים לדוגמה:

אורח מיוחד מגיע לגן

הפתעה מגיעה אל חצר המשחקים

פגשתי מישהו שהגיע מארץ פלאות

עפתי והגעתי אל מקום מופלא

פגשתי חיה שמדברת עברית

זמן דמיון – כחלק מניהול הזמן בגן העתידי רצוי להזמין את הילדות והילדים להשתתף באופן קבוע בבחירת הפעילות, ביישומה ובניהולה. אפשר להזמין אותם לבחור זמן שייקרא "זמן דמיון". רצוי לזַמן מרחב שקט ורגוע שבו יהיה אפשר לשבת או לשכב ולערוך "סדנת דמיון מודרך" בהנחיית איש צוות או ילד/ה.

להשראה – הסרטון "זמנים חדשים בגן" במרחב הפדגוגי

מה היה קורה אילו?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק משחק דמיוני שבו הילדים והילדות יספרו בעזרת שאלות מנחות "מה היה קורה אילו…":

מה היה קורה אילו היו לנו שלוש רגליים? האם זה היה עוזר לנו? האם היו דברים שהיינו צריכים לעשות אחרת מכפי שאנחנו עושים היום?

מה היה קורה אילו ציפורים היו מדברות בשפה של בני אדם? האם היינו מדברים איתן? מה הן היו מספרות לנו? מה היינו שואלים אותן?

נאפשר לילדים ולילדות להמציא שאלות מסוג "מה היה קורה אילו?" ולהפנות אותן זה לזה.

אפשר לסייע להם לתעד את הדברים בהקלטה וליצור הֶסְכֵּת (פודקאסט).

להדרכה על יצירת הסכת עם הילדים

העשרה – דמיון ויצירה אצל ילדים בגיל הגן

כמה טוב!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

היכולת למצוא את הטוב והחיובי ולהתבונן סביבנו בעין טובה היא יכולת שניתן לפתח אצל ילדי וילדות הגן. תוכלו לשוחח איתם על הדברים הטובים שיש בגן ובתוך כך להשתמש במושגים "כמה טוב ש…" או "מזל ש…", למשל:

כמה טוב שיש לי חברים בגן שאפשר לשחק איתם.

מזל שיש ספרייה בגן ואפשר לקרוא ספרים.

כמה טוב שאני בגן!

כמובן, אפשר להרחיב את היריעה אל מעבר לתחום הגן ולאפשר השלמת משפטים הנוגעים לחוויות ומחשבות מתחומי חיים נוספים.

אפשר לבקש מכל ילד וילדה להשלים את המשפט "כמה טוב ש…"

אפשר להציע להם להביע את עצמם ב"מאה שפות".

אפשר לאגד את היצירות באוגדן משותף.

המחשבות של טודי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם הילדים והילדות בגן מסכימים עם מה שטודי אמרה? תוכלו לבדוק:

"טוב שיש המון צבעים, ולא הכול אפור." – נותנים לילדים ולילדות להתנסות בציור מונוכרומטי בצבעי שחור-לבן ובציור צבעוני. מה עדיף בעיניהם? למה?

"מזל שיש המון מנגינות וצבעים…" – מאזינים ליצירות מוזיקליות שבהן נוספים בהדרגה עוד ועוד כלֵי נגינה והמנגינה הופכת להיות עשירה יותר, למשל בּוֹלֵרו_ מאת ראוֶול.

העשרה – מוזיקה בשגרת הגן

מה? כמה? למה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאדם יש שתי רגליים. וכמה רגליים יש לכלב? ולתמנון? ולמרבה רגליים? למה יש להם יותר רגליים? מה הם עושים איתן?

תוכלו לפתוח בשאלה, לעודד את הילדים ואת הילדות להוסיף שאלות שמסקרנות אותם ולאחר מכן להעלות השערות ולחקור אותן בעזרת תמונות, סרטונים, תצפיות וידע של הסובבים.

שיח פילוסופי הוא שיח העוזר לקדם את יכולות הילדות והילדים להעלות שאלות ולחקור את העולם. אתם מוזמנים לצפות בסרטון "תאוריות של ילדים – דיון בין ילדים בסוגיה פילוסופית" שבמרחב הפדגוגי, ובו ניתן לראות את הדברים הלכה למעשה.

העשרה – למה? זו השאלה, אתר הגיל הרך

שיחב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"משפחה טובה זה כוח… תמיד תמצא סיבה לשמוח" – אפשר לשוחח ולברר: מה אנחנו אוהבים במשפחה שלנו? מה אנחנו אוהבים לעשות ביחד?

להיכנס לתמונה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאיזו תמונה בספר תרצו להיכנס? תוכלו לבחור להתארח אצל אחת המשפחות שבסיפור, לדמיין איך ההרגשה להיות שם ליד הלווייתן או בכיס הקנגורו ולחשוב מה תרצו שיקרה כשתפגשו את הדמויות שבתמונה.

מחמאות במשפחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  •