סליחה, איך קוראים לך? – תוכלו לשוחח על השמות שלכם: מדוע אתם, ההורים, נקראים בשם שלכם? ומדוע בחרתם עבור הילדים והילדות את השמות שבהם הם נקראים? האם יש לכם שמות חיבה? איך קיבלתם אותם?
יויו קופץ, יושב, מטפס… בכל איור יויו מופיע בתנוחה אחרת. תוכלו להציג את יויו, ושאר בני הבית יחפשו היכן בספר מופיע יויו באופן שהצגתם. הצלחתם? – אפשר לעבור להצגה של המשתתף הבא.
לפעמים אתם שמחים ולפעמים עצובים? – כך גם כותבת הספר, דתיה בן-דור, שכתבה את שיר הילדים "אני תמיד נשאר אני", ועוזי חיטמן הלחין אותו. סרקו את קוד ה-QR בגב הספר ותוכלו להצטרף לשירה!
הכינו חומרי יצירה: מלבן מקרטון, צבעים, מדבקות, ואפשר גם פלסטלינה.
כתבו וקשטו: זה הזמן לכתוב את השם שלכם במרכז השלט, לצבוע, לקשט ולתלות בכניסה לחדר!
עוד רעיון – תוכלו להדפיס תצלום שלכם, להדביק על השלט ולכתוב את השמות.
הטרמה לסיפור – שם הסיפור – "קוראים לי יויו" – מוצג בגוף ראשון יחיד בפנייה ישירה לקוראים, שמעטות כמוה בספרי ילדים. אפשר להקריא את שם הסיפור, להציג את הכריכה ולשאול:
מה ירצה יויו לספר לנו?
למה חשוב לו לומר כבר בהתחלה שקוראים לו יויו?
שיחה – כדאי לשתף את הילדים במקור שמותיהם של אנשי הצוות ולבקש מהם לספר גם על שמותיהם:
האם הם יודעים מדוע הם נקראים בשם זה?
באילו כינויי חיבה הם נקראים?
האם הם היו שותפים לבחירת שם לאח, לאחות, לחיית מחמד או לבובה?
השם יויו – כדאי להביא משחק יויו לגן, להציג אותו לפני הילדים והילדות ולתת להם להתנסות בו. תוכלו לבקש מהם לשער מדוע יויו נקרא בשם זה. קשר עם הבית – כדאי לעודד את המשפחות לכתוב הסבר קצר לשם של הילדה או הילד ולהציג את ההסברים במפגשים המשותפים.
שמות לפי נושאים – אפשר לספר לילדי הגן על שמות של ילדים שהם גם שמות פרחים (רקפת, כלנית…), שמות שקשורים למים (אגם, יובל, ים…), שמות מקומות (ישראל, כנרת…) או שמות בעלי חיים (צבי, איילה…). ומה קורה בגן שלנו? – כדאי להציע לילדים לבחור קטגוריות למיון. אפשר למיין לפי נושאים או לפי משתנים שונים: מצלול, אורך השם, מספר האותיות, אות תחילית, שמות מתחרזים ועוד. ההצעות של יויו – יויו מציע חלוקה של שמות על פי משתנים משלו. אפשר לנסות למיין את שמות הילדים והילדות על פי הצעותיו ולהוסיף אותם בעמוד המתאים. מחבואי שמות – מחביאים ברחבי הגן את כרטיסי השמות של הילדים והילדות, וכולם יוצאים לחפש איפה השם שלהם מתחבא. להעשרה – בחוברת "וזוהי רק ההתחלה" [האגף לחינוך קדם יסודי] תמצאו מגוון פעילויות ומשחקים סביב שמות הילדים. אלה יכולים לשמש לביסוס ההיכרות איתם.
איפה השם שלי?
"הלכתי לחפש את השם שלי. עוד מעט אחזור."
בהשראת יויו הילדים יכולים להתבונן סביב ולחפש היכן כתוב שמם בגן: על התיקים? על המגירות? על היצירות? והיכן עוד? איפה בסיפור? אפשר לבדוק עם ילדי הגן אם שמות של ילדים או ילדות מהגן מופיעים גם בסיפור אפשר לשלב כפעילות שגרה תהליך שבו הילדים יוזמנו לחקור את מקור שמם, ולהציע להם לתת לכך ביטוי גרפי בציור, בתצלום או בקולאז'. כדאי להזמין אותם להציג את הממצאים בפני כל החברים והחברות בגן. חוברת שמות – אפשר להציע לכרוך את התוצרים לחוברת המילון של שמות ילדי הגן.
בעקבות יויו, שמוצא את שמו על תיבת הדואר, תוכלו לצאת לסיור בסביבה הקרובה ולחפש היכן כתובים שמות, על שלטי רחוב, מוסדות, גינות או חנויות. אפשר לנסות לברר מדוע נקראו כך. מפה – בהמשך אפשר להציע להכין יחד את מפת האזור הסובב את הגן ולציין בה את הרחובות ואת המוסדות שהכרתם. להעשרה – "גני ילדים מפת השכונה – שיחה סביב מפה בעקבות טיול בשכונה", המרחב הפדגוגי
האיורים שבספר מלאי הומור, תנועה וחן, והם חלק מיצירתו הענֵפה של האומן אבנר כץ (2020-1939) – צייר, מאייר וסופר ישראלי. כץ גם כתב ספרי ילדים, אייר ספרים נוספים ועיצב את דמותו של קיפי מהסדרה הוותיקה "רחוב סומסום" שבה הופיע לצידו של קיפי.
כדאי לעודד את הילדות והילדים להתבונן באיורים ובדמות הקופצנית של יויו.
אפשר להבחין בכתמי צבע חופשיים ובקווים לא מהוקצעים ולשאול: מדוע, לדעתכם, כך בחר האומן לצייר את יויו? להעשרה – אבנר כץ 2020-1939, פורטפוליו, אבנר כץ, ויקיפדיה
שפה ואיור בספר – כמו בספרים אחרים שכתבה, גם כאן דתיה בן דור משלבת עיסוק בתחום הפונולוגי, למשל בצליל "שָׁ". החלוקה לעמודים מדגישה זאת: בעמוד אחד מופיע הצליל הפותח, ובעמוד הבא מופיע המשך הביטוי או המשפט. יש לזה ביטוי גם באיורים: בחלק של הצליל היחיד יויו מאויר בתנועה, ובהמשך הוא מאויר במנח רגוע. התבוננות וגילוי – אפשר לדפדף יחד בספר ולגלות זאת. משחקי תנועה – אפשר לשחק משחק תנועה ולהציע הצעות למשפטים או ביטויים שמתחילים בצליל מסוים. כאשר אומרים את הצליל הפותח, קופצים ובהמשך מתיישבים. יצירה – אפשר להציע לילדים ולילדות להוסיף עמודים ובהם משפטים שמתאים ליויו לומר ומתחילים בצליל שָׁ ולאייר אותם בהשראת אבנר כץ. חורזים שמות – בהמשך לשמות המתחרזים שבספר, אפשר לבדוק עם הילדים והילדות אם בגננו יש שמות מתחרזים. אפשר להציע להם להמציא חרוזים לשמותיהם, וזאת מתוך התחשבות ברגישויות שלהם ולאחר בירור איתם אם הם מרגישים בנוח עם החרוז. חשוב להקפיד שהחרוז יהיה על דרך החיוב. ספר חרוזים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין ספר חרוזים לילדי הגן ולחבר לכל ילד שני משפטים מתחרזים, לדוגמה: "קוראים לי אדיר, ואני אוהב לשיר".
כדאי לשוחח ביניכם על חוויות ההיכרות עם השפה העברית: אילו מילים ראשונות אמרתם כפעוטות? האם המצאתם מילים? האם אתם, ההורים, יודעים מה היו המילים הראשונות שאמרתם? האם למדתם לדבר בשפה נוספת? אם למדתם לדבר בעברית בשלב מאוחר יותר, אפשר לשוחח על חוויית לימוד השפה ולברר באיזו שפה אתם חולמים בלילה.
איזו מילה אוהבים בני ובנות המשפחה, ולמה? האם יש מילים שהמצאתם ורק אתם במשפחה מבינים? ואולי יש לכם מילים שמאחוריהן סיפור מיוחד? כדאי לאסוף סיפורים מבני המשפחה: מילה של חברוּת, מילת חיבה מיוחדת או מילה משפחתית סודית.
"רכבת", "מפוחית" ו"כרובית" הן רק חלק מהמילים שאליעזר בן-יהודה המציא. מילים נוספות מופיעות בעמוד שלפני אחרון בספר. לפי תור, בחרו שתי מילים מהעמוד והרכיבו מהן משפט: משפט שכולל "הפתעה" ו"גננת", או "גננת" ו"תזמורת", ואולי "תזמורת" ו"נזלת"? – האם תוכלו להרכיב סיפור קטן מכל המילים יחד?
הטרמה לסיפור: תוכלו לעורר את סקרנות התלמידים והתלמידות ולשאול: האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה? מה הוא עשה? מה משותף למילים "גלידה", "פצצה", "מקלחת" ו"זמזום"?
קריאת הסיפור בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ולשוחח על נושא אחר בכל מפגש עם הספר.
לאחר קריאת הסיפור ניתן לשוחח על אליעזר בן-יהודה – מה חושבים עליו התלמידים והתלמידות? אילו תכונות עזרו לו להצליח במשימתו? מה הוא עשה למען הגשמת חלומו? מה הם החלומות של התלמידים והתלמידות, ומה צריך לעשות כדי להגשים אותם?
הרב יחיאל מיכל פינס (1843–1913) פעל לגאולת אדמות, ועם אליעזר בן-יהודה הקים את "ועד הלשון העברית". הרב פינס חידש מילים בעברית, ובהן המילים "עגבנייה" ו"שעון".
ניסים בכר (1848–1931) יסד בירושלים את בית הספר "תורה ומלאכה", שבו לימדו עברית בעברית. אליעזר בן-יהודה היה מורה בבית הספר.
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) – המשורר הלאומי היה פעיל מרכזי ב"וועד הלשון העברית" וחידש מונחים מקצועיים בנגינה ובתחומים נוספים. "מטוס", "מצלמה" ו"אצבעוני" הם מחידושיו.
אישים רבים נוספים פעלו לחידוש השפה העברית. תוכלו להכיר אותם בביקור באתר "האקדמיה ללשון העברית".
התייחסות לנושא הסיפור – מה למדו התלמידים והתלמידות על בן-יהודה מהסיפור? מה עוד היו רוצים לדעת? כדאי לעודד שאילת שאלות וחיפוש מידע כדי להשיב על השאלות שהועלו. אפשר להתייחס לדרכים שבן-יהודה פעל בהן כדי להגשים את חלומו, לקשיים שנתקל בהם בדרך, למילים שחידש ולהמשך מפעלו בדמות אוהבי השפה העברית והאקדמיה ללשון העברית.
מחדשי השפה העברית – אפשר לבחור כמה דמויות נוספות שפעלו לחידוש השפה העברית ולהכיר אותן:
כדאי להציג לפני הכיתה את האקדמיה ללשון העברית ואת פועלה לחקר מילים ולחידוש מילים בשפה עברית תוך ביקור באתר האקדמיה ולשחק במשחקי העברית שהאתר מציע.
רצוי לציין לפני הכיתה כי האקדמיה היא המשך פועלם של בן-יהודה ומחדשי השפה העברית, שהקימו את "ועד הלשון העברית".
חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – תוכלו לשחק עם התלמידים והתלמידות משחק להיכרות עם מילים מחודשות:
מציגים מילה שהאקדמיה חידשה, ועל התלמידים והתלמידות לנסות לזהות איזו מילה מוכרת היא מחליפה.
דוגמאות:
רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)
קַפֶּצֶת (טרמפולינה)
מִצְלֶה ("על האש")
מַצְבֵּעַ (טוש)
הֶסְכֵּת (פּודקאסט)
מִסְרוֹן (אֵס-אֵם-אֵס)
המצאת מילים – תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים בעצמכם.
לדוגמה: איך אפשר לקרוא למי שממציא מילים?
איך אפשר לקרוא למי שמאחר בקביעות?
כדאי לבחור יחד שלוש עד חמש מילים. מתוך מגוון החידושים הטכנולוגיים הרבים ולאפשר לתלמידים ולתלמידות להציע להם מילים עבריות תוך זיהוי המבנה הלשוני המאפשר יצירת מילים בעברית.
אם יש בכיתתכם עולים חדשים או אם אתם מכירים אנשים שהתנסו בלימוד עברית, תוכלו להזמין אותם לכיתה או למפגש מרחוק כדי שיספרו על צעדיהם הראשונים בלימוד השפה: האם היה קל להם לרכוש את השפה, או שהיו להם רגעים קשים? אילו מילים משכו את ליבם? מתי הם מדברים בשפת האֵם שלהם? האם קורה שהם מתבלבלים או שוכחים מילים? ועוד.ניתן לשאול שאלות אלו ושאלות נוספות שיעלו התלמידים במפגש בכיתה או בלמידה מרחוק.
אפשר לבחור מילים ומושגים, למשל "בוקר טוב", ולהציג אותן בעברית, באמהרית או ברוסית.
איור אהוב – הספר מאויר באיורים מיוחדים של המאיירת איה גורדון, המורכבים מהֶדְבֵּק (קולאז') של ניירות, מִגְזָרוֹת וחפצים. כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לעיין באיורים, לבחור איור אהוב ולשתף חבר או חברה בבחירה.
יצירה – בהשראת איורי הספר כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לבחור מילה אהובה בעברית ולכתוב אותה כהֶדְבֵּק הכולל תצלומי חפצים שקשורים לנושא, ניירות מסוגים שונים, צבעים, בדים, חוטים וחומרים מגוונים נוספים. אפשר להציג את התוצרים בתערוכה בכיתה או בתערוכה וירטואלית.
טורפים בקערה את החמאה והסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה מעט. טורפים פנימה גם את הביצה ותמצית הווניל.
בקערה שנייה מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח.
מאחדים את שתי התערובות ולשים עד לקבלת בצק פירורי. מאחדים את הפירורים לגוש אחד, עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקרר לשעה.
מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות).
מקמחים משטח עבודה ומרדדים עליו את הבצק. קורצים מהבצק עוגיות בצורת אותיות.
מעבירים לתבנית ואופים בתנור 10‑12 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בצדדים.
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות את הבית ואת הגן של גל לסביבה שבה חי סבא רפאל לפני שנים רבות. תוכלו לדמיין יחד, כיצד היו נראים החיים שלכם אילו הייתם חיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אם יש ברשותכם תמונות ישנות שמתעדות את שורשי המשפחה, אפשר להראות אותן לילדים, ולנסות לזהות יחד את בני המשפחה ואת המקומות שהם גרו בהם אז – והיום.
כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של 'פעם'. האם זכורים לכם אירועים חגיגיים מימי הגן ובית הספר? תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות ילדות ובמנהגים משפחתיים סביב לימוד.
ילדים צעירים לומדים מתוך פעילות והנאה, למשל, מליקוק אותיות טבולות בדבש. יש דרכים רבות ללמוד את האלף־בית: אפשר להרכיב שמות ומילים מחומרים שונים, לגזור אותיות מעיתונים, לזהות אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, לשחק במשחקי מילים ועוד. העיקר ללמוד בהנאה!
איפה מתחבאות האותיות? אם מתבוננים מקרוב, מגלים שאותיות שונות משולבות באיורים כמעט בכל עמוד בספר. חלקן קטנות ומסתתרות בדוגמת השטיח ובקוביות המשחק, חלקן גדולות, עם חלק הגיבורים רוקדים ועל אחרות נשענים.
איפה "מתחבאות" אותיות בגן שלכם? גם בשלטים ודפים, אבל גם במקומות נוספים: אולי בצורה של לבנת משחק? באופן שבו צומח גבעול באדנית? או ברגליים של כיסא? אפשר להזמין את הילדים "לצוד אותיות", לחפש ולזהות אותיות שמסתתרות במקומות מפתיעים בגן.
משמעויות של שמות: גל מגלה שהיא קרויה על שם שתי הסבתות שלה. האם ילדי הגן יודעים מה מקור השמות שלהם? אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם ולשתף את החברים בגן במשמעות השם שלהם. אל תשכחי לשתף את הילדים במקור ובמשמעות השם שלך!
סיפורים של פעם: כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של "פעם". אפשר להזמין הורים או סבים לבוא לגן ולספר לילדים מזיכרונות ילדותם מהגן או מכיתה א', או לתאר מנהגים משפחתיים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת ספר של סיפורים משפחתיים של ילדי הגן. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים עם בני משפחה או החפץ שבחרו, מדפיסים את הספר ומחלקים למשפחות- מזכרת אישית ומתנה ייחודית לסוף השנה!
"אין אדם לָמֵד אלא ממקום שליבו חָפֵץ": ילדים צעירים לומדים תוך פעילות והנאה. יש דרכים רבות ללמוד את האל"ף-בי"ת, למשל הרכבת שמות ומילים מחומרים שונים, גזירת אותיות מעיתונים, זיהוי אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, משחקי מילים – וכמובן, אפיית עוגיות בצורת אות. [חפשו את המתכון לעוגיות מתוקות בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת בסוף הספר.] העיקר ללמוד תוך הנאה! האם בעקבות הסיפור תרצי לחגוג את לימוד האל"ף-בי"ת בגן? נשמח אם תשתפו אותנו!
זהו הספר האחרון לשנה זו! כדאי להיזכר בספרים שקבלתם השנה, להציג אותם, ולשוחח עליהם. איזה ספר אהבתם במיוחד? מדוע? אילו ספרים קראתם שוב עם ההורים בבית? מהו הספר עם האיורים הכי מוצלחים בעיניכם? אפשר לערוך בקרב הילדים והמשפחות הצבעה לבחירת הספר האהוב עליכם! שתפו אותנו בתוצאות, ובכלל בחוויות, בדוא"ל – נשמח לשמוע מכם!
אותיות מתוקות
שְׁמִירָה
הזדמנות להרחיב ולספר לילדים על נחישותו וההתמדה בה חידש בן-יהודה את השפה העברית
בסיפור רמזים רבים לאישיותו של אליעזר בן-יהודה, ולאורח החיים של משפחתו. זו הזדמנות להרחיב ולספר לילדים על נחישותו וההתמדה בה חידש בן-יהודה את השפה העברית, להבליט את החוב שלנו כלפי מפעל חייו, וגם לתאר את החיים בבית משפחת בן-אליעזר.
בן ציון והסביבון הראשון
שְׁמִירָה
האם בקרב הורי הגן שלך יש הורים שיודעים לספר סיפורים?
"היה-היה": הסיפור מציג את אבא של נוני, ש"הוא מספר סיפורים מאין כמוהו". האם בקרב הורי הגן שלך יש הורים שיודעים לספר סיפורים? כדאי לשוחח על כך עם הילדים, אשר בוודאי ישמחו לשתף אותך ואת חבריהם ב"כישורים המיוחדים" של הוריהם! זו גם הזדמנות להכיר היבט אחר של ההורים – וייתכן שבעקבות הספר, אבא או אמא של אחד הילדים יסכים לבוא לגן ולספר סיפור לילדים, ממש כמו בספר של דבורה עומר.
דבורה, אמו של בן-ציון, הכינה סביבון מעיגול צבעוני ועפרון. צורת הסביבון המסורתי ("דריידל" ביידיש, מלשון "דרייען" – "לסובב") היא לא עיגול אלא ריבוע, עם אותיות על גב הסביבון: נ ג ה ש. האותיות מייצגות את הביטוי "נס גדול היה שם". הן גם רומזות על כללי המשחק ביידיש: נ ("נישט" – לא כלום), ה ("האלב" – חצי), ג ("גאנץ" – הכל), ש (שלעכט" – רע). בישראל החליפו את האות "ש" באות "פ", כדי לציין "נס גדול היה פה".
הידעת? עלו מספר הצעות נוספות לתרגום המילה "דריידל", שלא נקלטו בעברית מודרנית: ביאליק קרא לו "כִּרְכָּר", מנדלי מוכר ספרים – "חזרזר", אברונין – "סוב סוב", ונמצא גם הכינוי "מגדל עוז", שמקורו אינו ידוע.
הסיפור מזמין חגיגה של נס תחיית השפה העברית! תוכלי לעסוק באלף-בית העברי באפיית עוגיות בצורת אותיות, הכנת מגנטים להרכבת מילים, זיהוי כתבי-יד וגופנים ("פונטים") שונים, ועוד.
בן ציון המציא את המילה "סביבון" לצעצוע שמסתובב. גם ילדיכם יכולים להמציא שמות עבריים לצעצועים שלהם! נסו לחשוב יחד איך כדאי לכנות משחקים ביתיים כמו לגו, פליימוביל או דומינו – או כל משחק אחר שעדיין אין לו שם בעברית. נשמח אם תשלחו אלינו את הרעיונות שלכם!
הצעצועים שבן ציון שיחק בהם שונים מאלה שיש לילדינו היום. זו הזדמנות לספר לילדיכם על הצעצועים שאתם אהבתם לשחק בהם בילדותכם. תוכלו גם לתאר אילו סביבונים היו לכם, ואילו יש לכם היום.
מכינים סביבון: ממש כמו דבורה, אמו של בן ציון, אפשר להכין סביבון בבית. קחו תקליטור או הכינו עיגול מקרטון וצבעו אותו בצבעים יפים. נעצו עיפרון בחור במרכז, והרי לכם "הסביבון הראשון" שאיתו שיחק בן ציון.
הסביבון הקטן הכניס הרבה אור ושמחה לחיים של בן ציון בזמנים של קושי ובדידות. עונת החורף מתאימה במיוחד לבילוי משפחתי בבית. ניתן לארגן ערב משפחתי וליהנות יחד עם משחקים וצעצועים פשוטים – כמו בתקופה של בן ציון בן יהודה.
אפשר לפתוח את השיעור בכתיבת רצפי מילים על הלוח ולבקש מהתלמידים לנסות להבין מה כתבנו – למשל, בוקרטובילדים, מימוכנלפתוחהדלת, רוצימספרחדש? לאחר שהתלמידים פיצחו את רצפי המילים, נפנה לקרוא את הספר.
ניצן כותבת ללילי: "כל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים… תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר". אפשר לפתוח דיון בכיתה ולשאול את התלמידים מה דעתם על התשובה של ניצן? מתי נכון להחליט בעצמנו ומתי יש תשובה אחת נכונה?
אפשר להסב את תשומת לב הילדים לבולים המופיעים בספר, ולהסביר להם מדוע מופיעה חותמת על הבולים. ניתן לבקש מהתלמידים לחפש בבית בולים מעניינים, ממדינות העולם, ולהציג אותם בכיתה. כדאי לשאול אם לאחד ההורים אוסף של בולים מיוחדים.
מכתב לביאליק
שְׁמִירָה
ביתו של חיים נחמן ביאליק נהפך למוזיאון ומוצעים בו סיורים מודרכים לתלמידים. פרטים באתר המוזיאון:
לילי ובני כיתתה לומדים לדקלם שיר בעל-פה. גם אתם יכולים לנסות ללמוד לדקלם את "קן ציפור", "יוסי בכינור" ושירים אחרים. האם היה קשה לזכור את המילים? לפעמים קל יותר לזכור מילים לשירים מולחנים.
כאשר משהו אינו מובן לה, לילי לא מתביישת לשאול. אתם יכולים לקרוא את הסיפור יחד ולבקש מהילדים לשאול על כל דבר שאינו ברור להם (מדוע ביאליק לא עונה למכתב? מה זה "המה הרחוב" ומה זה "מחולות"?). כדאי לעודד את הילדים לשאול ולשאול.
בעידן האינטרנט נדמה כי "אמנות כתיבת המכתבים" כמעט פסה לחלוטין מן העולם. בעקבות המכתב ששלחה לילי לביאליק, גם ילדיכם יכולים לנסח מכתב ולשלוח אותו בדואר. תוכלו לחשוב על סבא או סבתא או על אחד הדודים שברצונכם לשאול אותו שאלה או לכתוב לו מכתב. תוכלו לכתוב יחדיו את שאלתכם ולהוסיף מספר מילים, להכניס את המכתב לתוך מעטפה ולמלא את הפרטים, בדיוק כפי שעשתה לילי, ואז לצאת לטיול משותף אל תיבת הדואר ולשלשל את המעטפה. בוודאי גם ילדיכם יקבלו תשובה.
ניצן כותבת ללילי: "כל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים… תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר". אפשר לשאול את ילדיכם אם הם היו שמחים לקבל תשובה כזו? או מה הם היו כותבים ללילי לו היו מקבלים את מכתבה?
ניתן להתבונן באיור המתאר כיצד לילי ציירה את השיר "יוסי בכינור". האם האיור משעשע בעיניכם? (שמתם לב למכונית המתנמנמת?) כיצד אתם הייתם מאיירים את השיר הזה? אפשר לחפש יחד איורים שונים לאותו השיר ולזהות את השוני ואת הדמיון ביניהם.
ביאליק כתב עוד שירים רבים לילדים, למשל "רוץ בן סוסי", "נד נד", "צילי וגילי" ועוד. תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד. אפשר לבחור כמה שירים אהובים, לצייר אותם לפי דמיונכם ולהכין אוסף שירי ביאליק אישי המאויר במו ידיכם.
מכתב לביאליק
שְׁמִירָה
בביקורכם הבא בתל אביב אתם מוזמנים לבקר בביתו של חיים נחמן ביאליק שנהפך למוזיאון
המשורר והסופר הלאומי חיים נחמן ביאליק עסק בפעילות ספרותית מגוונת: הוא כתב מסות, חיבר סיפורים, כתב שירים לילדים ולמבוגרים, תרגם יצירות קלאסיות לעברית, עיבד וערך אגדות ועוד. בין יצירותיו: "ספר האגדה" (אותו הוא ערך יחד עם י"ח רבניצקי), "ויהי היום", אוסף "שירים ופזמונות לילדים" ועוד.
במפעל חייו בנה ביאליק גשר בין העברית בת אלפי השנים לבין העברית המתחדשת בארץ ישראל והשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. על אף שביאליק ורעייתו לא זכו להיות הורים לילדים, הוא כתב שירים רבים לילדים ונודע בחיבתו הרבה אליהם.
פלינדרום הוא מילה, משפט או מספָּר שאפשר לקרוא באופן זהה גם מימין לשמאל וגם משמאל לימין. בספר פלינדרומים רבים המודגשים בצבע תכלת. תוכלו לקרוא אותם יחד משני הכיוונים, ואולי תמצאו פלינדרומים נוספים, שלא מופיעים בספר.
תוכלו לשוחח על השוני בין בני ובנות המשפחה. במה אנחנו "הפוכים" או שונים זה מזה? איך מרגישים עם השוני? האם הוא תורם למשפחה? האם הוא מַקשה? מה אפשר להרוויח כשמישהו רואה דברים הפוך מאיתנו?
תוכלו לפעול "הפוך" מהרגיל – לצייר ביד שבה אתם פחות משתמשים, ללכת בדרך אחרת מזו שרגילים או לשנות את סדר הדברים שעושים אחה"צ ולראות מה אפשר ללמוד מההתנסות.
הזמינו את הילדים להשתלב בקריאת הספר בדרכים שונות: לקרוא לפי התור – שורה הם, שורה אתם; לבחור מילה מרכזית בספר שחוזרת על עצמה ולחפש אותה בכל עמוד; או לתת להם לבחור עמוד או משפט שהם אוהבים במיוחד ולהקריא.
לא צריך לעמוד על הראש כדי לראות את העולם הפוך! אפשר לחשוב יחד עם הילדים: במה כל אחד מאתנו שונה, אפילו "הפוך", מהאחרים (במראֶה, בתחביבים, בדעות, בכישרונות ועוד)? כיצד הייחוד של חברי הכיתה וזוויות הראייה השונות תורמים לכלל? באמצעות ציורים, צילומים או קטעי כתיבה ניתן לערוך על לוח הכיתה תצוגה בה משתקפים הן המייחד, הן המאחד של קהילת הכיתה.
כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לדמויות השונות בסיפור: איך כל אחד מגיב כשמתגלה הקושי של שופון? אפשר לקשר את העלילה עם אירועים בכיתה: כאשר מישהו טועה, מתבלבל או "רואה הפוך" מאיתנו, כיצד אנחנו מתנהגים? האם קל לנו לקבל את השוני בקרבנו? האם אנחנו לפעמים מגיבים בביקורתיות, או מזלזלים באחר? מה אנחנו ככיתה יכולים ללמוד על עצמנו מהדמויות בסיפור?
הינשוף שראה הפוך
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדי הכיתה על הפתרון שמציע מתושלח והשינוי שעוברת קהילת הינשופים כולה
כדאי לשוחח עם ילדי הכיתה על הפתרון שמציע מתושלח והשינוי שעוברת קהילת הינשופים כולה. מה דעתם? אפשר להזמין את הילדים להעלות פתרונות נוספים, שונים, לבעיה של שופון.
לפעמים מה שקשה לאחד קל לאחר. כדי לחוש את החוויה של מי שקורא הפוך, אפשר לכתוב מילה על נייר ולהציג את הדף מול הראי. מתבוננים בהשתקפות הדף בראי. האם הצלחתם לפענח את המילה?
קבלת הספר הראשון בתכנית היא "סיבה למסיבה", ואתם מתבקשים לקיים סביבו מפגש חגיגי עם המשפחות. כדאי לחשוב כיצד לערב את הורי התלמידים ואת הילדים בחגיגה. לרעיונות ניתן להיעזר במצגת של גילה קרול כאן,
בניסיון שהצטבר בגני הילדים **כאן**, ובמדריכות המחוז.
בעקבות הסיפור, תוכלו לערוך "נשף קריאה" בכיתה! מבקשים מכל אחד להביא לנשף ספר אהוב מהבית ולהסביר למה בחר בו. קוראים יחדיו, משתעשעים במשחקי מילים, ואפילו מתכבדים במאכלים מיוחדים (למשל עוגיות בצורה של אותיות או תבשיל שקשור לאחד הספרים).
הסיפור מזמין עיסוק בשעשועי מילים:
אפשר לדפדף בספר ולחפש את המילים שכתובות בצבע כחול. תוכלו לשאול את הילדים: מה מבדיל אותן מהמילים האחרות בסיפור? למה לדעתם הוחלט להבליט מילים אלו?
הינשוף שראה הפוך
שְׁמִירָה
הסביר לילדים שמילה שניתן לקרוא אותה מימין לשמאל ומשמאל לימין באופן זהה נקראת
תוכלו להסביר לילדים שמילה שניתן לקרוא אותה מימין לשמאל ומשמאל לימין באופן זהה נקראת "פַּלִינְדְּרום" (או בעברית 'מילה מתהפכת'). אפשר לחשוב יחד על פלינדרומים נוספים (למשל, אמא, אבא, דוד) ולהשתעשע במשחקי מילים.
הינשוף שראה הפוך
שְׁמִירָה
לחלק מהמילים בסיפור משמעות שונה כשקוראים אותן הפוך
קוראים לי יויו 
השפה הנמה 
אותיות מתוקות 
בן ציון והסביבון הראשון 
מכתב לביאליק 
הינשוף שראה הפוך 
שִׂיחָה
שֵׁמַע
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
חֵקֶר
בִּשּׁוּל
חֲגִיגָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
