הומור ושימוש במצבי אבסורד הם כלים המאפשרים חשיבה שונה וייחודית. הם גם אמצעים לפורקן, להמחשה, להעשרה ולפיתוח הדמיון, השפה והיצירתיות. הומור יכול לסייע בהתמודדות עם מצבי קושי, להגביר תחושות של שייכות וקִרבה לקבוצת השווים ובה בעת להפיג מתח וחשש, לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות. סיפורים עם דמויות מבולבלות, משחקי מילים, איורים קומיים, עלילה מתוחכמת וגוונים נוספים של הומור מסייעים לטפח את הכלי הנהדר ומזכירים לנו עד כמה צחוק יכול לעזור לנו במצבי חיים שונים.
כמו בספינתם של השלפנוצ'ה, גם בבית יש לפעמים בעיות או 'תקלות', שפתירתן מצריכה מאמץ משותף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד: באילו מצבים במשפחה אנחנו צריכים לחשוב על רעיון או פתרון? מתי נדרש מאמץ משותף? מתי קורה לנו שאנחנו מבינים שיש בעיה ואנחנו רק מדברים עליה, אך לא מתאמצים למצוא פתרון? ואיזו 'ציפור' עשויה 'להציל' אותנו במקרים אלה?
בסופו של הסיפור, בהיעדר פתרון הולם, מתקבצים "ארבעה שלפנוצ'ה על ארון אחד קטון".
תוכלו לנסות גם אתם להשתעשע ולבדוק – כמה בני משפחה יכולים להתקבץ על שטיחון אחד קטן? על ערסל? או בכל מקום אחר לבחירתכם. נסו לחשוב יחד ולהציע רעיונות ופתרונות יצירתיים שיעזרו לכם באתגר זה.
איזה מין שם מצחיק זה שלפנוצ'ה? יש לכם רעיונות לעוד שמות מצחיקים שכאלה המבולבלינוס? השטותיפולים? אפשר להמציא יחד יצורים דמיוניים ומשעשעים משלכם, לדמיין, לצייר ולצבוע אותם ולהחליט על שם ארוך ומצחיק עבורם.
"בלי מאמץ מיוחד, ככה סתם" –
בספינה של השְלָאפֵנוֹצֶ'ה יש חור. הם מודעים לכך שהמצב בעייתי ומבינים שצריך לעשות משהו בנידון, אך לא עושים שום מאמץ לשינוי המצב (מאמץ מוגדר כאימוץ הכוח, השתדלות להתגבר על קושי).
מאמץ משותף – כשיש בעיה הנוגעת לכולם, אפשר לגייס כוח משותף לחיפוש פתרון ולהתמודד יחד עם הבעיה.
הסיפור, הכתוב בהומור ובקלילות, מייצר הזדמנות פז לשיח חוזר על מאמץ. בעקבות הקריאה תוכלו לשאול:
"מתי, לדעתכם, כדאי להתאמץ?"
"מה אתם עושים בלי מאמץ מיוחד?" "מתי הרגשתם שהתאמצתם?"
"איך הרגשתם אחרי שהתאמצתם למען משהו?"
אפשר להרחיב את השיח ולשאול: "מה קורה לכם כשאתם מתמודדים עם משהו ויודעים שאתם לא לבד, שיש עוד ילדים עם קושי דומה לשלכם? האם הידיעה הזאת עוזרת לכם? איך?"
תוכלו לשלב את הסיפור בשיח וביצירת זירות המאפשרות לתלמידים "סיעור מוחות" ומדרבנות אותם לגייס מאמץ לשֵם חיפוש אחר פתרונות.
ומה עוד יש בספר? לקיחת אחריות או האצלת אחריות על האחר ועיסוק במצב שבו כולם נמצאים "באותה סירה", כלומר כולם באותו מצב וגורל ומתמודדים עם אותן התמודדויות.
מה קורה במצב כזה? האם צרת רבים היא חצי נחמה? מי פועל ואיך?
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. באופן זה יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב מקרוב אחר הסיפור המשעשע ולהעשיר את חוויית הקריאה.
נקודת עצירה לניבוי – תוכלו לעצור את הקריאה בעמוד השני של הסיפור, כשהשלאפנוצ'ה מגלים לראשונה שיש חור בספינה ואומרים: "מוכרחים לעשות מעשה…", ולשאול: "איזה מעשה הם יעשו, לדעתכם?".
שאלות הבנה – ניתן לשאול:
"מה קרה לספינתם של השלאפנוצ'ה?"
"איך הם התמודדו עם הבעיה?"
"האם הבעיה נפתרה?"
"מה קרה להם בסוף?"
"וזה לא היה כל כך נורא, אבל גם לא ממש נעים" – תוכלו לשאול:
"אֵילו עוד מצבים ביום-יום יכולים להתאים, לדעתכם, למשפט הזה?"
אחריות – השְׁלָאפֵוֹנוֹץ' שעל הארון אמר שמוכרחים לפתור את הבעיה – וחזר לישון.
אפשר לשאול:
"מה דעתכם על כך? אם צריך לעשות משהו, מדוע הוא חזר לישון? מה, לדעתכם, הוא ציפה שֶיקרה?"
"קרה לכם שידעתם שיש בעיה, ובכל זאת בחרתם שלא לעשות כלום לגביה? מה קיוויתם שיקרה במצב זה?"
"מי הייתה ה'ציפור' שלכם?"
"מתי הרגשתם שמוכרחים לעשות מעשה ולהתאמץ כדי לעזור לעצמכם או לאחרים?"
"חור בספינה הכיתתית" – בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על מצבים שדומים לחור בספינת השלאפנוצ'ה ומצריכים עזרה ופתרון, כאלה שקרו בכיתה או כאלה שעשויים לקרות בה.
אפשר לשאול:
"מתי, לדעתכם, אפשר לחכות כשיש בעיה, ומתי צריך 'לעשות מעשה'?"
"מתי אתם מחכים שמישהו יוביל את הטיפול בבעיה, ומתי אתם נושאים באחריות על עצמכם?"
טיפוח הומור – ניתן לשאול:
"האם הסיפור מצחיק בעיניכם? מה הצחיק אתכם במיוחד?"
בעקבות הסיפור תוכלו לשחק משחק שיעודד את התלמידים לפעול, לשתף פעולה ולגלות תושייה: "מקום על העיתון" – הַניחו על רצפת הכיתה דפי עיתון. כעת הַשמיעו מוזיקה. כל זמן שהמוזיקה מתנגנת ברקע, התלמידים מטיילים, וכשהיא נעצרת, עליהם למצוא מקום ולעמוד על אַחַד העיתונים. בכל סבב יוּסר דף עיתון אחד מהרצפה, והתלמידים יצטרכו לפעול מהר, להסתדר ולעמוד יחד על העיתונים הנותרים.
שלאפנוצ'ים משלנו – בהשראת השלאפנוצ'ה אפשר לבקש מהתלמידים להמציא יצורים דמיוניים. לשם כך עליהם לחשוב איך הם נראים, מה הם אוהבים לעשות, איפה הם נהנים להיות…
הַציעו לתלמידים לצייר אותם ולהעניק להם שמות ארוכים ומשעשעים שניתן להציג בכיתה.
סיפור דמיוני עם פתרונות דמיוניים – בעזרת היצורים המשעשעים שהתלמידים הציעו ניתן ליצור יחד סיפור מסגרת שקורית בו תקלה כלשהי, ולחפש לה פתרונות. הפתרונות לא חייבים להיות הגיוניים; בְּסיפור שבו הכול מתאפשר אפשר לתת דרור לדמיון!
משפט חוזר בספר מסייע לילדים לעקוב אחר הסיפור, להרגיש פעילים בקריאה ומעצים את החוויה המשותפת. אפשר להקריא את המשפט החוזר בקול מיוחד, להוסיף מחוות ידיים או לשנות את קצב הקריאה; כך, בכל פעם שתגיעו אליו, ישמחו הילדות והילדים להצטרף אליכם.
הנטייה לרצות עוד ועוד היא מצב מוכר מחיי הילדים – תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה נפלו לגברת בצלאל כל החפצים שהחזיקה? האם לדעתכם היא הייתה צריכה את כל מה שקנתה? כיצד לדעתכם היא הרגישה כשזה קרה? קרה לכם דבר דומה? מה הייתם מציעים לגברת בצלאל לעשות?
כמה צעצועים וחפצים אפשר להחזיק בידיים מבלי שייפלו? בהשראת הסיפור אפשר לאסוף מרחבי הבית בובות, צעצועים (לא שבירים), כריות וחפצים רכים ולקבוע מסלול מנקודה אחת לאחרת. כעת כל אחד בתורו מנסה להחזיק חפצים רבים ככל האפשר וללכת איתם במסלול שנקבע – משהו נפל? חִזרו להתחלה.
ילדות וילדים נהנים להסתכל באיורים ושמים לב לפרטים שלא בהכרח מופיעים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד בספר ולגלות כיצד האיורים מוסיפים הנאה ושעשוע לטקסט הכתוב ולחוויית הקריאה המשותפת.
האם גם אתם הצטרפתם פעם לפעילות כלשהי מבלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה? נסו להיזכר עם הילדים ברגעים משותפים כאלה – למשל בטיול משפחתי ליעד לא ידוע, או בהכנה יחד של מאכל חדש ולא מוכר.
זה משהו עגול? משהו ירוק? משהו נעים? תוכלו ליהנות ממשחק רמזים משפחתי – כל אחת ואחד בתורם חושב על חפץ, ושאר בני המשפחה מנסים לנחש מהו ע"י שאילת שאלות תיאור – האם תצליחו לגלות מהו ה"משהו"?
החברים בסיפור נהנים לשבת מול הים ולצפות בשקיעה – גם אתם מוזמנים לצאת אל החוף, לפארק או אפילו לרחוב, וליהנות ממראה השמיים בזמן שהשמש נעלמת. כדאי גם לקחת אתכם דף וצבעים ולצייר יחד שקיעה משלכם או דברים יפים אחרים שאפשר להתפעל מהם אם רק מסתכלים מסביב.
שפה ואוריינות – היכרות עם הסוגה PICTUREBOOK, אשר מאפשרת לילדים הצעירים לקרוא בסיפור ודרך האיורים שבו לגלות את השתלשלות העלילה ולהעמיק את ההבנה.
ניצני קריאה – בשל המֶלֶל המועט מתאפשר לילדים לחזור ולספר את הסיפור בעצמם ולגלות את הקשר בין המילים הכתובות למילים הנקראות. למרות היותו מצומצם במלל כתוב ניתן לקדם באמצעותו מגוון היבטים אורייניים. המילה "משהו", למשל, מופיעה פעמים רבות לאורך הסיפור ומתאימה מאוד לחקר אורייני, הן בנוגע לידע על אותיות והן מבחינה סמנטית.
מורפולוגיה – השורש ח-פ-ש מופיע בהטיות שונות: "חיפושים", "אחפש", "מחפשים" וכו'. אפשר וכדאי לחשוף את הילדים לקשר בין המילים.
שמות תואר – עלילת הסיפור מתקדמת כאשר כל דמות מוסיפה תארים ל"משהו".
כישורי חיים – הספר יכול לזמן שיח על הקשבה, ניסיונות הצטרפות למשחק וקידומם.
הכוונה עצמית – ויסות. הסיפור מקדם מיומנויות זו דרך הציפייה, ההתאפקות והגילוי שבאים בעקבותיו. כמו כן גיבורי הסיפור מגלים גם הם אורך רוח. הם מכבדים את רצונו של עכבר לא להרחיב בתשובתו ומחליטים להצטרף אליו מבלי לדעת באופן ברור ומובהק את התכלית.
מיומנויות חברתיות – טיפוח מערכות יחסים מתגמלות – גיבורי הסיפור נרתמים לסייע לחברם עכבר למצוא את אותו "משהו". כמו כן שיח בעקבות הסיפור יוכל להוביל לעיסוק במיומנות הצטרפות לפעילות/משחק, מיומנות שחשוב מאוד לפתח בגיל הרך, ושפעמים רבות ילדים מתקשים בה.
מיומנויות קוגניטיביות, פיתוח חשיבה יצירתית ודמיון – הקוראים מוזמנים להרחיב את גבולות המחשבה והדמיון שלהם באמצעות מילות התיאור הנאמרות על ידי הגיבורים. תיאורים אלו מזמינים אותם לחשוב ולנסות לחבר אליהם את ידע העולם הקודם שלהם וליצור הקשר לוגי לכדי מושג שאינו ידוע עד לסוף הסיפור.
משהו מעולם הילדים – כשארנבת ושאר החברים עוברים ליד עכבר, סקרנותם מתעוררת, והם שואלים בזה אחר זה: "מה אתם מחפשים?". הם אומנם לא יודעים את התשובה לשאלה, אך מצטרפים לחיפוש ומדמיינים לעצמם כמה נהדר, מקסים, נוצץ או גדול יהיה ה"משהו" שימצאו. בדומה לדמויות בסיפור, גם ילדים בגילאי גן מוּנָעִים על ידי חדוות הגילוי.
"גם אני אצטרף!", "גם אני יכול!" סקרנות, דמיון והתלהבות מניעים ילדות וילדים להיענות לחוויות ולאתגרים, לפעול, להצטרף, להתנסות ולהתפעל מהדברים הפשוטים, היומיומיים והמפליאים סביבם – בין שזו שקיעה מרהיבה, ובין שזו שיירת נמלים שהם עוקבים אחריה עד שהן מגיעות לקן.
תוכלו להרחיב את השיחולשלב את הסיפור בהזדמנויות שונות, למשל כאשר תרצו להעצים מסירות ומאמץ שילדים מגלים ולתת להם ביטוי, כשתרצו לעודד התנסות באתגרים והצטרפות לחוויות שונות, כשתרצו לאתר הזדמנויות לקידום תהליכי חקר ועוד… מתאים לשלב את הסיפור גם בשיח על נושאים שונים: חברוּת, הושטת עזרה, הבנת רגשות האחר וכוונותיו, דרכים להצטרפות למשחק ופעילות עם חברים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר האיורים המשלימים את הסיפור הכתוב ולהבין טוב יותר את סופו.
עצירה לשאלות ניבוי: בכל פעם שאחת הדמויות נוקבת בשם תואר ל"משהו" (נהדר, מקסים, גדול, נוצץ), אפשר להזמין את הילדים לשער מהו אותו "משהו". בעמוד שלפני אחרון מאוירים החברים כשהם מביטים בפליאה בַּ"משהו" שמצאו, ומופיעים כל שמות התואר שצוינו. כאן כדאי להזמין את הילדים לשער מה יכול להיות משהו שהתיאור שלו יכול לענות לכל שמות התואר גם יחד.
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות שיעזרו לכן לוודא שהסיפור הובן: "מדוע עכבר חופר באדמה?", "האם הוא היה זקוק לעזרת החברים?", "האם ארנבת ושאר החברים שהצטרפו ידעו מה עכבר מחפש?", "למה הם החליטו להצטרף לחפירה?", "מה הם ראו כשעלו על ערימת החול?"
מהסיפור אלינו: גם אני! – ניתן לשאול: "אילו הייתם עוברים ליד עכבר, האם הייתם מצטרפים לחיפוש גם אם לא הייתם יודעים מהו הדבר שמחפשים?". אם התשובה תהיה חיובית, תוכלו לשאול: "למה כן?". אם התשובה תהיה שלילית, תוכלו לשאול: "למה לא?". שאלות נוספות: "קרה לכם שהצטרפתם לחוויה, למשחק עם חבר או לפעילות כלשהי מבלי לדעת מה בדיוק מתכננים או עושים?", "איך הרגשתם?"
מצטרפים ועוזרים – "כיצד, לדעתכם, מרגיש עכבר כשהחברים נחלצים לעזרתו?", "האם הוא רצה שהם יצטרפו?", "מה הם יכלו לשאול אותו כדי להצטרף?", "האם עזרתם פעם לחבר או לחברה או שהם עזרו לכם?"
"משהו-משהו!" – ייתכן שהביטוי אינו מוכר לילדים. תוכלו להסביר את פירושו ולשאול: "על אילו דברים הייתם אומרים שהם 'משהו-משהו'? אולי על העוגיות של סבתא? אולי על עץ הלימון שבחצר? אולי על הציור שציירתם אתמול?"
החברים בסיפור נהנים מהנוף ומתרגשים ממנו. כדאי ללמד את השיר "מי שלא מביט מפסיד", שכתבה והלחינה דתיה בן דור. בהמשך אפשר לשאול את הילדים: "מאילו עוד דברים, לדעתכם, אפשר ליהנות אם רק נביט?", "על מה אתם נהנים להסתכל כשאתם מטיילים בחוץ?". אפשר להזמין את הילדים לצלם או להביא תצלומים של נופים שאהבו או התרגשו מהם במיוחד, ולערוך יחד תערוכה.
משהו גדול? משהו מצחיק? משהו רך? בהתחקות אחר הסיפור יוכלו גם הילדים לחפש משהו שאינם יודעים מהו: הגננת תחביא בכל פעם חפץ אחר, והילדים יחפשו אותו לפי רמזים ושאלות. פעילות זו תעורר ריגוש ושעשוע רב ותזמן שיתוף פעולה, מאמץ משותף, למידה של תיאורים שונים ותכונות שונות והעשרה של אוצר המילים.
סיפורים שבהם דמויות מצטרפות זו לזו יכולים להתאים מאוד להמחזה בגן. אפשר להמחיז את הסיפור, כך שבכל פעם ילד או ילדה יתנדבו לגלם את עכבר, וארבעה אחרים יגלמו את החברים המצטרפים בזה אחר זה. באפשרותכן להציע להם להמציא ולמצוא "משהו" אחר בכל פעם.
אביאל בסיל הוא סופר ומאייר ספרי ילדים ישראלי שאייר עשרות ספרי ילדים מצליחים. הוא זכה בפרס מוזיאון ארץ ישראל על איוריו לספרו של נתן אלתרמן, "עוג מלך הבשן" ובפרס סאסא סטון על ספרו "המַתנה המושלמת".
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?
כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.
ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.
הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.
"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?
ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.
תוכלו לשלב את הספרכחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"
ניתן לחזור ולקרואבסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.
הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.
חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.
שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"
שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"
"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."
שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"
הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.
ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"
מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.
מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".
איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?
משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.
קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.
האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.
דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?
מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?
מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?
צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.
הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.
התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.
עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.
תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.
כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.
העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.
אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".
חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"
רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".
הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".
מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.
רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.
שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".
אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.
קרה לכם שחיכיתם למישהו? תוכלו לשתף בחוויה ולספר זה לזה על ציפייה. תוכלו גם לחשוב יחד מה אפשר לעשות כשמחכים, ולספר מה אתם עשיתם בזמן שחיכיתם? ומה קרה בסוף?
דפדפו בספר וקבעו מה יהיה סדר התורים במשחק. בכל תור יעיין אחד מכם באיור שבחר ויציג את התנועה של הזאב: עלייה במעלית? הליכה על ארבע? – שאר המשתתפים ינסו לנחש מה עושה הזאב.
לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?
דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.
לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.
קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.
רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.
בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?
הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?
הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?
שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.
שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.
"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?
מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.
שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?
כדאי להמשיך ולהזכיר את הערכים והמסרים של קבלת דעה שונה, של סובלנות ושל אמפתיה בפעילויות השגרתיות בגן: בשעת יצירה, בעת משחק בחצר, בזמן ארוחות ועוד. אפשר לשלב משפטי מפתח, כגון: "יש כמה דרכים להסתכל על כל דבר".
לא פעם ילדים צעירים מתקשים להבחין בנקודת מבט שונה, בעיקר בעת ויכוח או מריבה. במקרים שכאלה ניתן להזכיר את הספר: זוכרים שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר? אולי כל אחד יספר בתורו מה הוא הרגיש ומה קרה לדעתו?
"יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת!" – כדאי לחזור אל הספר באירועים מיוחדים, כמו: יום הולדת, טיול או חגיגה. כך הספר ישמש כלי להזדהות עם הציפייה הנרגשת של הארנבון.
אפשר לשוחח על העדפה אישית ובחירה אישית שאינן זהות לבחירה של האחר. אפשר לעשות סקר בנוגע לפירות/ירקות שאנחנו אוהבים ולגלות כי ישנן העדפות ומגוון דעות, ועם זאת אין מישהו שהוא צודק או שאינו צודק, ועלינו לכבד את הטעמים ואת ההעדפות של אחרים.
מִשְׂחָק בִּנְקֻדּוֹת מַבָּט – קחו ארגז קרטון גדול וצבעו יחד כל פאה שלו בצבע אחר. הארגז ישמש כקובייה. הניחו אותו במרכז החדר, השמיעו מוזיקה ואפשרו לילדים להסתובב סביבו. מדי פעם סמנו לעצור ובקשו מהמשתתפים להכריז באיזה צבע צבועה הפאה שהם רואים עכשיו. מאחר שכל אחד עומד במקום אחר, כל אחד רואה את הקובייה באופן אחר אף שזו אותה הקובייה.
הארנבון שואל שאלות רבות, וזו הזדמנות לעודד סקרנות. כדאי להתכנס בקבוצות קטנות, להציג תמונה מסקרנת ולשאול עליה שאלות מסוג "למה?" בהשראת הארנבון השואל: "האם אנחנו יכולים להיות בטוחים?". לדוגמה: הציגו תמונה של ילד בוכה ולצידו גלידה שנפלה ושאלו: למה הילד בוכה? איך הגלידה נפלה? האם אתם בטוחים בכך? ואולי יש אפשרות נוספת?
הדוד שמחה הוא מצחיק ומפתיע, ותוכלו להיות בדיוק כמוהו!
פעילות בעקבות הספר ״דודי שמחה״ – לוקחים עיתונים ומגזינים ישנים, מתפרעים בדמיון ללא גבולות ויוצרים דברים כל כך מפתיעים, שכנראה אפילו שמחה בעצמו לא היה יכול לחשוב עליהם!
אֵילו שירים משמחים אתכם? אפשר להכין רשימת השמעה משפחתית משַׂמחת, ולשיר ביחד. תוכלו גם לשיר בקולות מצחיקים: בקול דק, בקול עבה, בלחש, ולהוסיף תנועות שיוסיפו לשמחה.
משחק מבולבל: כל משתתף שואל בתורו שאלה, ושאר המשתתפים מחפשים תשובה "מבולבלת". למשל
מהו המשקה האהוב עליך?
תה עם כפית חרדל!
מה עושים כשיורד גשם? מורחים קרם הגנה!
אֵילו קולות משמיעות ציפורים? לאן כדאי לצאת ולטייל?
איך כדאי לקרוא? בספר שלושה שירי-סיפור, וכל אחד מציג פן אחר בדמותו של הדוד שמחה, ביחסים של הילד עם דודו ובסביבה החיצונית של הילד (דיירי הרחוב, ההורים). מומלץ לקרוא כל שיר-סיפור בנפרד ולייצר שיח נפרד לכל אחד מהם. שיחה – תאפשר לילדים ולילדות להביע את האופן שבו הם חוו את דמותו של הדוד שמחה.
תוכלו לשאול: מה תרצו לספר על הדוד שמחה? מי היה רוצה לפגוש דוד כמו דוד שמחה ולמה? מה אתם חושבים על השם שלו? האם לדעתכם הילד אוהב את הדוד שלו? למה? קשר מיוחד – תוכלו לפנות אל עולמם האישי של הילדות והילדים ולשאול: עם מי יש לכם קשר מיוחד? עם איזה בן משפחה אתם אוהבים להיות ולבלות? מה אתם עושים יחד?
ילדים אוהבים דמויות מבולבלות! יש בהן הומור שהם מבינים ונהנים ממנו מגיל צעיר מאוד משום שהוא מבוסס על מצבים שהם מכירים. כך, למשל, הם יכולים להתגלגל מצחוק שעה שמבוגר משנה את השימוש המקובל והמוכר להם בחפצים. הומורושימוש במצבי אבסורד הם כלים המאפשרים חשיבה אחרת. הם גם אמצעים לפורקן, להמחשה, להעשרה ולפיתוח הדמיון, השפה והיצירתיות. הומור יכול לסייע בהתמודדות עם מצבי קושי, להגביר תחושות של שייכות וקִרבה לקבוצת השווים ובה בעת להפיג מתח וחשש, לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות ולטפח עמדות מאוזנות תוך ריכוך תפיסות נוקשות או מגבילות. ניתן לחזור לסיפור שוב ושוב ולהזכיר עד כמה צחוק והומור יכולים לעזור לנו במצביםשונים.
הסיפור יכול להשתלב בשגרת הגן בזמנים מגוונים, כמו בלמידה על הפכים, בעיסוק בשמחה ובהומור ועוד.
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מספר כי כל שכן עוזר לאחרים. בעקבותיו כדאי לחשוב יחד: כיצד נוכל לשמח חבר או חברה? כיצד נוכל למשל לעודד מי שחולה ולא הגיע לגן? נוכל לחזור אל הסיפור בכל פעם שחברים צריכים עידוד: בחצר, בארוחות, כאשר ילדים נעדרים מהגן. נוכל לשוב ולומר: זוכרים? לשמח חברים זה נהדר – כמו שעושה הדוד שמחה הזמר! להעשרה – איך לשמח חבר חולה?
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מפגיש עם מקצועות שונים שחלקם הולכים ונעלמים מחיינו. זו הזדמנות להכיר את המקצועות הללו. שיתוף משפחות – בעקבות הקריאה תוכלו להכיר מקצועות שונים של הורי הילדים ולהזמין אותם להציג את עבודתם לפני הילדים. לוטו – אפשר לתכנן ולהכין יחד עם הילדים משחקים העוסקים בבעלי מקצוע על פי בחירתם לדוגמה "לוטו מקצועות", "משחקי מסלול", "דומינו מקצועות", שיכללו בעלי מקצוע מהסיפור ומקצועות נוספים שהילדים יציעו. להעשרה – האוגדן "חינוך פיננסי בגיל הרך" של האגף לחינוך הגיל הרך בפרק "עבודה ועובדים".
כדי לעודד את הילדים והילדות וכדי לטפח חוש הומור אפשר לשחק במשחקים מבולבלים: תמונה משונה – תוכלו לפזר תצלומים של פריטים שונים ולבקש מהילדים לחבר בעצמם צירופים מבולבלים ומשעשעים: אולי איש שחובש שטיח? אולי חתול שיושב על ענן? כותרת נהדרת – אפשר להמציא יחד כותרת מצחיקה או "שטוז" לכל צירוף מבולבל שנוצר.
הרחוב שלנו – השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" הוא הזדמנות להכיר את הקהילה ואת סביבת הגן. תוכלו לצאת לסיורים ולחקור יחד פרטים שונים: מה שם הרחוב שבו נמצא הגן? האם יש לגן שכנים? כיצד ניתן להכיר אותם? האם ברחוב יש חנויות ומקומות מוכרים, כמו מספרה או חנות ירקות? למי והיכן נוהגים לומר "שלום"? איפה בשכונה משחקים ועם מי? הקמת מרחב – אפשר לתכנן ולהקים מרחב משחק על פי בחירת הילדים בהשראת המקומות שראו בסיור.
רצוי לחשוב יחד: לְמה הילדים זקוקים? כיצד ייראה המרחב? מה אפשר להכין? אילו כללים כדאי לקבוע כאשר משחקים במרחב? להשראה –בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי "גנים". הקהילה שלנו – כדאי להעלות רעיונות יחד: כיצד אפשר לשמח את השכנים? מה אפשר לעשות ולהגיד כדי לגרום לשכנים של הגן לשמוח?
חשבו יחד איזו מבין ההצעות אפשרית ליישום, תכננו וצאו לדרך. שיתוף משפחות – כדאי ליידע את ההורים ולשתף אותם בפעילות הקהילתית. להשראה – מהדקים קשרים עם הקהילה – במרחב הפדגוגי "גנים".
"בלי חיות אי אפשר לחיות" – טבע ובעלי חיים הם תחום מוכר, מסקרן ונפוץ אצל ילדים עוד בהיותם פעוטות. בעקבות הספר אפשר להציע לכל ילדה וילד לחקור בעל חיים שמעניין אותם. בעלי חיים סביבנו – רצוי להתחיל בחקירת בעלי חיים הנקרים באקראי לגן או נקרים בדרכו של אחד הילדים.
אפשר ליזום פעולות לקידום המודעות:
ניתן להכין יחד תחנת האכלה ושתייה לחיות מסביבת הגן באמצעות ארגז קרטון או להניח כלים עם מים לטובת חיות הרחוב. להרחבה –המסמך "זכויות בעלי חיים" – במרחב הפדגוגי "גנים". להשראה – פינת ציפורים בחצר הגן – במרחב הפדגוגי "גנים".
רות צרפתי, אשר איירה את איורי הספר, הוזמנה על ידי עיריית חולון לעצב פסלים בהשראת הסיפור ב"גן סיפור" בעיר חולון. קישור לתמונות ומידע על המיזם בבלוג "טיול בעיר".
אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ובפסלים, לבקש מהם לתאר אותם ולהזמין אותם לבדוק מה שונה ומה דומה בין האיורים והפסלים.
נתבונן באיורי האֵם בספר: כיצד היא מתוארת בכל פעם? אילו מהאיורים תואמים לפסל האֵם ב"גן סיפור"?
אפשר לשאול: האם לדעתכם כדאי להוסיף פסל בהשראת האיורים? אם כן, איזה? בהמשך אפשר להציע לילדים לתכנן וליצור את הפסל מחומרים שיש בגן.
ע' הלל [1990-1926] היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על הטבע, על הנוף ועל בעלי החיים. דורות של ילדים וילדות בישראל גדלו על יצירותיו, ובהן: "למה לובשת הזברה פיג’מה", " יוסי, ילד שלי מוצלח", "מעשה בחתולַיים". ע' הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים וזכה בפרסים רבים על יצירותיו. להעשרה –ע' הלל, אתר דףדף, מחרוזת שירי ע' הלל
כשקוראים את הסיפור אפשר להתחבק בכל פעם שחיה מצטרפת לחבורה. אפשר גם לשחק במשחק החיבוקים: מתרחקים זה מזו, אומרים "שלוש, ארבע", ואז רצים זה אל זה, ומתחבקים!
הזמינו את שאר בני הבית לשבת יחד איתכם על הספה, על השטיח או על מזרן. אפשר לצרף בובות או חיית מחמד. שבו צפוף יותר ופחות, ובדקו – עד כמה הצפיפות נעימה לכם?
פורסים מצנח או בד גדול על הרצפה ובכל פעם מזמינים פעוט או פעוטה להצטרף למצנח ולשבת ביחד. אפשר גם להתחלק לזוגות ולשבת יחד בתוך חישוק. האם גם לכם טוב לשבת יחד?
שיתוף משפחות – מומלץ לצלם את הפעילות, לשתף את המשפחות ולספר על הספר החדש שהגיע – "ישבתי על כרוב"!
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.
לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.
תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.
כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.
איך אתם מתכוננים לשינה, ומה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשוחח על כך יחד ולחשוב על יצירת טקס קבוע שיביא איתו רגיעה, ויאפשר שיתוף בחוויות היום ובמחשבות שעולות.
איזה מזל שיש דרך לזכור את המחשבות שלנו ולמנוע מהן לברוח! איך עושים את זה? החזיקו ליד המיטה מחברת ועיפרון, ורגע לפני שתירדמו וכל המחשבות יתפזרו – ציירו אותן. את הציור אפשר לצבוע בבוקר, כי עכשיו… הזמן לישון.
"מזל שלסיר יש שתי ידיות ולא חמש, כי איך היינו מחזיקים אותו?", "טוב ששִמשַת החלון עשויה מזכוכית ולא מקרטון". ומה עולה בדמיון שלכם? אילו דברים משמחים אתכם בדיוק כמו שהם? כל אחת ואחד מבני המשפחה יכולים להביא חפץ כלשהו ולספר: "מזל ש…", "טוב ש…".
המחשבות של טודי מגיעות לפני השינה. ומתי מגיעות המחשבות של ילדות וילדי הגן? על מה הם חושבים לפני השינה? ומתי באות אליהם המחשבות? מה זה "לדמיין"? מה הם מדמיינים שקורה להם? מה מופיע בדמיונות הללו? האם הם דומים לחלומות בזמן השינה או שונים מהם? מדוע טודי בוחרת לשאול את השאלות דווקא לפני השינה?
אפשר להזמין את הילדים לספר על טקסי השינה בבתיהם.
חברי הצוות יכולים גם הם לחלוק את סיפוריהם האישיים.
ניתן לתרגל עם הילדים והילדות "תרגילי דמיון"': עוצמים עיניים, מעלים נושא ונותנים שהות לדמיין. אפשר ללוות את התרגיל במוזיקה מתאימה. בהמשך נשוחח על המחשבות שעלו ונזמין את הילדים לספר ולתאר.
אפשר להציע להם לבטא את עצמם בחומרים מגוונים.
נושאים לדוגמה:
אורח מיוחד מגיע לגן
הפתעה מגיעה אל חצר המשחקים
פגשתי מישהו שהגיע מארץ פלאות
עפתי והגעתי אל מקום מופלא
פגשתי חיה שמדברת עברית
זמן דמיון – כחלק מניהול הזמן בגן העתידי רצוי להזמין את הילדות והילדים להשתתף באופן קבוע בבחירת הפעילות, ביישומה ובניהולה. אפשר להזמין אותם לבחור זמן שייקרא "זמן דמיון". רצוי לזַמן מרחב שקט ורגוע שבו יהיה אפשר לשבת או לשכב ולערוך "סדנת דמיון מודרך" בהנחיית איש צוות או ילד/ה.
היכולת למצוא את הטוב והחיובי ולהתבונן סביבנו בעין טובה היא יכולת שניתן לפתח אצל ילדי וילדות הגן. תוכלו לשוחח איתם על הדברים הטובים שיש בגן ובתוך כך להשתמש במושגים "כמה טוב ש…" או "מזל ש…", למשל:
כמה טוב שיש לי חברים בגן שאפשר לשחק איתם.
מזל שיש ספרייה בגן ואפשר לקרוא ספרים.
כמה טוב שאני בגן!
כמובן, אפשר להרחיב את היריעה אל מעבר לתחום הגן ולאפשר השלמת משפטים הנוגעים לחוויות ומחשבות מתחומי חיים נוספים.
אפשר לבקש מכל ילד וילדה להשלים את המשפט "כמה טוב ש…"
האם הילדים והילדות בגן מסכימים עם מה שטודי אמרה? תוכלו לבדוק:
"טוב שיש המון צבעים, ולא הכול אפור." – נותנים לילדים ולילדות להתנסות בציור מונוכרומטי בצבעי שחור-לבן ובציור צבעוני. מה עדיף בעיניהם? למה?
"מזל שיש המון מנגינות וצבעים…" – מאזינים ליצירות מוזיקליות שבהן נוספים בהדרגה עוד ועוד כלֵי נגינה והמנגינה הופכת להיות עשירה יותר, למשל בּוֹלֵרו_מאתראוֶול.
לאדם יש שתי רגליים. וכמה רגליים יש לכלב? ולתמנון? ולמרבה רגליים? למה יש להם יותר רגליים? מה הם עושים איתן?
תוכלו לפתוח בשאלה, לעודד את הילדים ואת הילדות להוסיף שאלות שמסקרנות אותם ולאחר מכן להעלות השערות ולחקור אותן בעזרת תמונות, סרטונים, תצפיות וידע של הסובבים.
שיח פילוסופי הוא שיח העוזר לקדם את יכולות הילדות והילדים להעלות שאלות ולחקור את העולם. אתם מוזמנים לצפות בסרטון "תאוריות של ילדים – דיון בין ילדים בסוגיה פילוסופית" שבמרחב הפדגוגי, ובו ניתן לראות את הדברים הלכה למעשה.
איזה חתול מצחיק אתכם במיוחד? איזה חתול אהוב על הפעוט? ניתן להתבונן יחד בכריכה וליהנות מהחתולים השונים. תוכלו להתבונן בתמונות שונות של חתולים וגם לצאת מהבית ולערוך תצפית בשכונה: מי יודע אילו חתולים מיוחדים מסתובבים בסמוך אליכם…?
הספר מזמן השלמה של מילים חורזות יחד עם קריאה מהנה ומשעשעת. כדאי לקרוא בהדרגה – בתחילה להשלים את המילים החסרות, ובפעמים הבאות לאפשר לפעוט או לפעוטה להשלים מילים שעולות בדעתם: הם יכולים להמציא השלמות מגוונות כיד הדמיון הטובה עליהם, ואין צורך להיצמד לתשובה אחת.
חלק חשוב בספר הוא האיורים המשעשעים שמזמינים לחוויה של חיוך ושמחה. כדאי להתבונן יחדיו באיורים בכריכה, שבה מופיעים החתולים השונים, ולשאול את הפעוטות: איזה חתול אתם אוהבים? איזה חתול הייתם רוצה שיבקר בגן? מה הייתם אומרים לו? לשם המחשה ניתן להיעזר בבובת גרב חתולית ולנהל איתה שיחה. ייתכן שאיורים אחדים ירתיעו את הפעוטות, לכן מומלץ לבחור את האיורים המתאימים לקבוצת הפעוטות שבמעון.
באמצעות הסיפור המצחיק הפעוטות רוכשים שפה ונחשפים למילים והיפוכן: גבוה-נמוך, אמיץ-פחדן. מומלץ לבחור שלושה-ארבעה צמדי מילים שאתן רוצות שהפעוטות ילמדו, להגיד בקול את המילים, להמחיש אותן במגוון דרכים (תנועות גוף, תמונות, חפצים) ולחזור עליהן שוב ושוב במהלך הפעילויות היומיומיות במעון.
האם גם אתם, הורים וילדים, מרגישים לפעמים כמו שרגא – שנמאס לכם? ממה נמאס לכם וממה לא נמאס לכם כמעט אף פעם? מה אתם עושים כשאתם מרגישים ככה? האם תוכלו לייעץ לשרגא מה לעשות כשנמאס לו?
לשרגא נמאס ולכן הוא ברח למקום אחר, אך האם זאת האפשרות היחידה? במקרה שיש תחושה שנמאס, אפשר להתבונן סביבנו ולחפש דברים טובים שיש בחיינו. אפשר גם לפרט את הדברים הטובים שקרו בכל יום. אפשר להכין מחברת משפחתית של דברים טובים, כמו "חברה הצחיקה אותי", "קיבלתי ספר שרציתי", "אני בריאה", ועוד. כדאי לשתף זה את זה ברגעים הטובים של היום ולבחון אם ההתמקדות ברגעים הטובים וההנצחה/והרישום שלהם במחברת משפרות את ההרגשה גם בימים הבאים.
"משעמם לי!!!" – כמה פעמים אמרתם או שמעתם את צמד המילים הזה? לשבירת שגרה והוספת עניין קחו קובייה גדולה או הכינו קובייה מקופסת קרטון. כתבו על כל צד פעולות שוברות שגרה, כמו הקמת אוהל בסלון, משחקי כדור או שירה בליווי תנועות. בכל פעם שמשעמם למישהו, אפשר להטיל את הקובייה ולקבל רעיון מה אפשר לעשות. מומלץ לרענן מדי פעם את ההצעות לשבירת השגרה, כדי שלא יימאס…
לכל אורך הסיפור החייזר מדבר בשפה שאנחנו לא מבינים. האם תוכלו לספר מה אומר החייזר? מה הוא אמר כשנשאר בשלג אחרי ששרגא עזב? מה הוא אמר כשראה ששרגא חזר? ומה ענה לו שרגא? תוכלו להמחיז את דברי החייזר, להתאים לו קול מיוחד ולספר מה הוא עושה כשנמאס לו…
הספר מזמן שיחה על התחושות והמחשבות שלנו לגבי חיינו ולגבי חייהם של אחרים: מה אפשר לעשות כשמרגישים שמשעמם ושנמאס? האם יש פעילויות שאף פעם לא נמאס לכם לחזור ולעשות? האם, לדעתכם, גם אנשים מפורסמים יכולים להרגיש שנמאס להם?
בעקבות הסיקור החדשותי שבסיפור תוכלו להפוך את הכיתה לחדר חדשות ולהציע לילדים לכתוב לעיתון כותרות המסקרות את ביקורו של שרגא בעיר הגדולה. ניתן גם לערוך ראיון עם שרגא: לשאול אותו שאלות ולבקש מתלמיד או מתלמידה אחרים שיענו בשמו.. את הידיעות החדשותיות כדאי לתלות בכיתה.
כיצד מתמודדים עם התחושה ש'נמאס'? תוכלו לבקש מהתלמידים לתת עצות ולספר מה הם עושים כשהם מרגישים כך ומה עוזר להם. ניתן גם לראיין זה את זה ולאגד יחד את שלל העצות והראיונות ב'ספר הנמאס הכיתתי'.
השרגא שלי ואני – התלמידים יכולים, על גבי ציור של כלב ים, לעצב את ה'שרגא' המיוחד שלהם על ידי הוספת חפץ, הבעת פנים, פריט לבוש ומסר שיכתבו בבועת הדיבור. את היצירות ניתן להציג ב'תערוכת שרגאים'
חלם היא עיר בפולין, ובפולקלור היהודי היא עירם של חכמי חלם – שאינם חכמים כל כך: הם מגוחכים ותמימים, וטיפשותם מתוארת בחיוך ובחמלה. חכמי חלם נודעים/נודעו בכסילותם ובמעשיהם חסרי התכלית, והם גיבוריהם של סיפורי מעשיות משעשעים רבים. הביטוי "חכמי חלם" הוא כינוי למי שנוהגים בחוסר היגיון ובדרך מגוחכת. סיפוריהם של חכמי חלם אוגדו בקובצי סיפורים למבוגרים ולילדים.
מה אתם אוהבים ביישוב שלכם? תוכלו לצלם מקומות ואנשים אהובים, או לכתוב שיר קצר ליישוב שלכם, בהשראת שירו של יוסף. תוכלו לצרף לשיר גם מנגינה. איך נזכור את הדרך? כדאי לצאת החוצה, להתבונן סביב ולמצוא סימני דרך, כמו עץ, ספסל או שם של רחוב. אפשר לשרטט מפה של הדרך שבה הלכתם, לציין בה את סימני הדרך, ולקחת איתכם את המפה כשתצאו לדרככם בפעם הבאה.
יוסף אוהב את עירו ורואה אותה בעין טובה. נסו ללכת בדרכו של יוסף ולתאר את החדר שלכם – מה יפה וטוב בו? מה אתם אוהבים בו? ומה אתם אוהבים בבית שלכם? אפשר לערוך סיור משפחתי, ובו יתארו כל אחד ואחת פינות אהובות בבית.
חץ לימין, חץ לשמאל, חץ קדימה וחץ אחורה – זה כל מה שנחוץ כדי ליצור משחק קופצני במיוחד. אפשר לצייר חיצים על קובייה או על הרצפה, והילדים יקפצו לכיוון שעליו מצביע החץ. אפשר גם לזרוק קוביית מספרים ולקפוץ במקום לפי המספר שעל הקובייה.
תוכלו גם לשחק במשחק "חפשו את המטמון" ולצייר חיצים שיובילו למטמון המיוחל.
בעקבות שיחה בנושא תוכלו ליצור תערוכה מחומרים ממוחזרים ולהציג בה את הדברים שכל אחד ואחת אוהבים בשכונה או ביישוב. במשך השנה תוכלו להוסיף פריטים לשכונה או ליישוב שיצרתם בהתאם לעונה או לחג. כך, למשל, בט"ו בשבט אפשר להוסיף צמחייה, וביום העצמאות – דגלי ישראל.
לו הייתה ליוסף מפת דרכים, אולי לא היה מתבלבל… תוכלו לשרטט יחד מפה של הגן לשימוש במגוון פעילויות: הילדים והילדות יוכלו לסמן במפה מקומות מחבוא ומסלולי פעילות ומשחק ולהוסיף מקומות אהובים מחוץ לגן.
להעשרה – מפת השכונה – שיחה על מפה בעקבות טיול בשכונה
זום על הצילום – שימוש במצלמה לתיעוד מקומות ואנשים אהובים ומרכזיים ביישוב
בסיפור ניכרת הלכידות הקהילתית של העיירה היהודית הקטנה, ותפיסת הגן העתידי גם היא מעגנת בתוכה את הקהילתיות. לכל קהילה יש סיפור המהווה יסוד שורשי לקהילה ולמקום שהיא נמצאת בו. ומה סיפור הקהילה שלכם? אילו מוסדות ואתרים מיוחדים נמצאים בסביבת הגן? מי הם חברי הקהילה ומהו סיפורם?
פתחו את הספר באופן מקרי והביטו יחד באיורים: למי מהדמויות אתם דומים? מאילו דמויות אתם שונים?
במה אתם דומים לדמות שבחרתם, ובמה אתם שונים ממנה? איזו דמות בספר כל אחד ואחת מכם הכי אוהבים?
שימו לב – בכל קריאה אפשר לשאול מחדש את השאלות. ייתכן, למשל, שהיום נרצה להיות לבד, ומחר נעדיף דווקא להיות בחבורה…
תוכלו להכין תמונה משפחתית שלכם יחד ולהוסיף לה את הדברים שבהם אתם דומים וגם שונים:
צלמו את עצמכם יחד או לחוד. אוהבי הציור יכולים לוותר על הצילום ולהכין דיוקן אישי. הדפיסו את התמונות, הדביקו על נייר עבה וצבעו את התצלומים. כעת תוכלו להוסיף ליצירה ציור או להדביק גזירי עיתון עם פרטים שמציגים את הדמיון ואת השוני ביניכם: האם אתם אוהבים לשחק באותו המשחק? תוכלו להוסיף אותו, או להוסיף את המשחקים השונים שכל אחד אוהב. האם אחד מכם מעדיף רעש והשני אוהב שקט? האם אתם מהירים או אטיים? האם אתם צוחקים מאותן בדיחות? מה עוד תוסיפו לתמונה המשפחתית?
“משחק המראה” הוא הזדמנות להביט זה בזה ובעצמנו, לזהות דמיון ושוני ולצחוק.
מהלך המשחק:
יושבים עם הילדים מול מראה, מתבוננים זה בזה ומחפשים דמיון ושוני:
האם צורת הגבות שלכם דומה לצורת הגבות של ילדכם?
האם לשתיכן יש נמשים? ואולי תלתלים?
מפרצפים – אחד יכול לעשות פרצוף מצחיק, והשני ינסה לחקות אותו. האם הצלחתם להצחיק זה את זה?
האם צחקתם מאותו הפרצוף או מפרצופים שונים?
רוצים לזוז? – לפניכם הצעה לפעילות תנועה עם תנועות דומות וגם שונות. בכל סבב אחד מבני המשפחה מניע את הגוף: מנופף ביד, קופץ, מסתובב או נוגע באוזניים. הבא בתור זז גם הוא: אם הוא אוהב את התנועה שהמציא השחקן שלפניו, הוא יזוז באופן דומה. ואם לא – הוא יבחר לעשות תנועה אחרת שהוא אוהב. מה גרם לכם הנאה – לחזור על תנועה או להמציא תנועה משלכם?
כדאי לבחור לכל מפגש מספר מצומצם של איורים שקשורים לחיי החברה העכשוויים בגן. כך הספר יכול ללוות את חיי החברה לאורך השנה, גם לאחר שהספרים האישיים הוענקו למשפחות.
המְחזה – אפשר לעבוד בהזדמנויות שונות עם קבוצה קטנה על איור מסוים ולהמחיז את האיורים של כל קבוצה לפני הגן כולו.
משחק בקבוצות קטנות – בכל סבב ילד או ילדה בוחרים פרט שמייחד אותם, ועל שאר הקבוצה לנחש מה הפרט המיוחד, למשל: "אני נועלת נעליים, וכל שאר הילדים והילדות נועלים סנדלים."
חיות צבעוניות – האיורים בספר מצוירים על טקסטורה צבעונית וכך הדף כולו מלא בצבע. ניתן לבקש מהילדים והילדות לבחור חיה אהובה, לצייר אותה בצבעים ולקשט אותה בחומרי יצירה צבעוניים ועזים בהשראת האיורים שבספר. אפשר להתנסות בציור באמצעות נקודות בדומה לאופן שבו נוצרו צבעים באיורי הספר.
חיות מוזיקליות – ניתן להשמיע בגן את היצירה "קרנבל החיות" מאת סן סֵנְס, המתארת מחול של בעלי חיים. במהלך ההאזנה תוכלו לציין בקול שמות של בעלי חיים שונים ולבקש מילדות וילדי הגן להמחיז אותם בתנועה.
משפחה של קוראים – כמה נעים להקשיב לסיפור שאימא או אבא מקריאים. הַזמינו את ההורים להצטלם עם ילדיהם בשעת הקראת סיפור ולהציג בגן תערוכת תמונות משפחתיות עם המלצה של המשפחות על סיפור אהוב במיוחד.
מהו יאק? האם ראיתם פעם גירית? עוד סיפור אחרון שופע חיות שונות ומגוונות. אפשר להתבונן באיורים ולהכיר בעלי חיים חדשים. תוכלו לבקר בגן חיות או בפינת חי כשהספר בידכם ולחפש את החיות המופיעות בסיפור.
האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות שמלוות אתכם במעבר בין יום ללילה, למשל צחצוח שיניים, סיפור, תפילה או שיר? האם אתם אוהבים לקרוא את הספרים של ספריית פיג׳מה לפני השינה? אם אתם רוצים, אתם יכולים ליזום מנהג חדש או טקס חדש שיסייעו לילדיכם להירדם בקלות ובשמחה.
תוכלו לשחק במשחק ״נחש מי״: כל אחד בתורו בוחר בעל חיים שמופיע בסיפור, מתנועע כמותו ומשמיע את הקולות שהוא מפיק. האם שאר בני המשפחה מצליחים לנחש מהו בעל החיים?
מה יקרה בדף הבא? כדאי לקרוא את הספר יחד כמה פעמים. תוכלו לעצור בכל עמוד ולשאול את ילדיכם, "מה יעשה ג'ורג'?". הילדים יכולים לחזור בקול רם על המשפט "אוי לא, ג'ורג'!"
מה מותר לג'ורג'? הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם דברים שאסור לעשות, אך ג'ורג' בוודאי עושה גם הרבה דברים מותרים! אפשר לחשוב עם ילדיכם אילו דברים טובים ג'ורג' אוהב לעשות ולהמציא סיפור משלכם: "כן כן, ג'ורג'!"
מה תעשה הבובה? תוכלו לבחור חיית פרווה או להכין בובת גרב פשוטה ולהמחיז יחד את הסיפור. אפשר לטייל עם הבובה בין חדרי הבית ולחפש "פיתויים" שונים. מה תעשה הבובה שלכם בכל חדר? כיצד היא תתנהג? האם היא תצליח להתאפק?
מה יעשה ג'ורג'?: אפשר לטייל עם בובת ג'ורג' ברחבי החדר והחצר ולחפש "פיתויים" נוספים. יחד עם הילדים אפשר לחשוב, מה מותר לג'ורג' ומה אסור לו? האם ג'ורג' תמיד מצליח להתאפק?
כן, כן ג'ורג': הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם הדברים שאסור לעשות. אבל ג'ורג' בוודאי עושה גם המון דברים מותרים! אפשר לחשוב יחד עם הילדים על כל הדברים המותרים שג'ורג' עושה.
כלבים מכל מיני סוגים: למי יש כלב בבית? האם הוא גדול או קטן? איזה צבע הוא? האם הפרווה שלו רכה? אפשר להביא מהבית תמונות של כלבים או בובות פרווה, לחפש ספרים נוספים על כלבים, לנוע בחדר כמו כלבלבים ולשחק משחקים בעקבות הספר.
מכינים בובת ג'ורג': אפשר להכין יחד עם הילדים בובת ג'ורג' מגרביים, מגלילי נייר טואלט או מחומרים אחרים. תוכלו לצרף את הבובות לחלוקת הספר לבתים, ובעזרתן יוכלו הילדים "לקרוא" את הסיפור להוריהם.
בונים בקוטב –
התלמידים יכולים ליצור דגמים למסעדה בקצה הקוטב, תוך שימוש בחומרים המדמים את האקלים בקוטב. אפשר לבנות איגלו ב"לבנים" ממרשמלו לבן, עיגולי צמר גפן או קוביות סוכר. סביב הדגם ניתן לפזר מלח גס, קצפת או קצף גילוח. ניתן גם ליצור פינגווינים באמצעות פלסטלינה או גלילי נייר. התלמידים יוכלו לבחור שם למסעדה שלהם ולהכין לה שלט ומפת הגעה.
מה מתבשל? –
שלושת האחים הפגינו יחד עבודת צוות ושיתוף פעולה. תוכלו לחלק את הכיתה לקבוצות של שלושה. על כל שלישיה לבחור מאכל שמקובל על כל הקבוצה, להכין אותו יחד ולהגיש אותו לחברי הכיתה. כדאי לשאול את הילדים, האם היה קשה להחליט על מאכל אחד שמקובל על כולם? הקבוצות יכולות להציג בפני הכיתה את תהליך בחירת המאכל ואת אופן הכנתו. אפשר לקבץ את המתכונים של כל השלישיות ולהדפיס ספר מתכונים כיתתי.
הקוטב הדרומי –
האם התלמידים יודעים היכן נמצאים הקוטב הצפוני והדרומי? אפשר להביא לכיתה מפה או גלובוס, להצביע על שני הקטבים ועל יבשות וימים, וללמוד על האקלים ותנאי המחייה בקוטב, על החי והצומח – וכמובל על פינגווינים. תוכלו לבקש מהתלמידים לשער, איך אפשר להגיע לקוטב הדרומי? כמה זמן אורכת הנסיעה?
קומיקס (עלילון) –
תוכלו ליצור עם התלמידים סיפור קומיקס כיתתי ענק ומשותף. פורשים על הרצפה גיליונות נייר או גליל נייר ארוך ומחלקים אותו למשבצות. מחברים יחד סיפור קצר וכותבים את הכותרות שלו בכל משבצת. כעת תנו לכל זוג ילדים לאייר ולכתוב חלק מהסיפור בתוך משבצת. כדאי להסביר לתלמידים שהדמויות בקומיקס נוכחות באירוע ולכן השפה מדוברת ובועות הדיבור הן מרכזיות.
חגיגה של סיפור טוב –
"מסעדה בקצה הקוטב" הוא הספר הראשון לשנה זו מספריית פיג'מה, וזו סיבה למסיבה! הזמינו את ההורים לפתיחה חגיגית של התכנית ולפעילות קריאה משותפת. בהשראת הסיפור אפשר להקים מסעדה בכיתה ולהגיש בה מאכלים אהובים על הילדים. התלמידים יכולים לענוב עניבות פפיון (תלבושת מתאימה למלצרים ולפינגווינים כאחד!) ולהגיש להורים את המאכלים.
רגשות האחר. כדאי לשבת קרוב, ליהנות מהאיורים המשעשעים ולקרוא יחד את הסיפור בקול רם. בקריאה הראשונה תוכלו לעצור בעמוד שבו עוזבים נוסעי האונייה הראשונה את המסעדה בכעס ולשאול את ילדיכם: איך לדעתם הרגישו הפינגווינים?
השפעתם של אחרים. מעניין למה הפינגווינים לא הציעו את המעדן לנוסעי האונייה השנייה, ומדוע החליטו לאכול בעצמם את כל המעדן. אפשר לשתף אחד את השני: האם קרה לכם ששיניתם את דעתכם בעקבות תגובות של אחרים? מתי זה קרה? איך הרגשתם?
המְתנה. כמו בסיפור, גם בבית יש מצבים שבהם צריך לחכות. תוכלו להכין יחד שעון חול שיקל על ההמתנה. לוקחים שני בקבוקי פלסטיק ריקים, מדביקים בדבק חזק את שני הפקקים ובעזרת מסמר מחומם נוקבים בזהירות נקב שיעבור בשני הפקקים. ממלאים בקבוק אחד בחול, סוגרים בפקק הכפול ומחברים אליו מלמעלה את הבקבוק הריק. עכשיו הופכים. מדדו: כמה זמן לוקח לחול לעבור מבקבוק אחד לשני?
טעמים והעדפות. האם כל בני הבית שלכם אוהבים את אותם המאכלים? כיצד מחליטים מה אוכלים בארוחות משותפות, ומי מבשלים את האוכל? תוכלו להציע לילדיכם לקבוע תפריט לכל המשפחה. אפשר אפילו לפתוח מסעדה: את מי תזמינו לאכול איתכם?
ריח קינמון חם. תוכלו להכין יחד מעדן שיפיץ ריח של קינמון בכל השכונה: קולפים תפוחי עץ וחותכים לפרוסות עבות, מפזרים עליהן כמות שווה של סוכר וקינמון ומכניסים לתנור. הריח כבר יגלה לכם מתי המעדן מוכן.
להוציא את העז: כדאי להסביר לתלמידים את פשר הביטוי ולהעלות יחד דוגמאות ל"הוצאת עיזים" ולהעלות יחד דוגמאות מחיינו. אפשר לחשוב יחד על "עיזים" שמפריעים בשגרת הכיתה שלכם ולהציע פתרונות כדי "להוציא" או "לשחרר" אותן. אילו עוד ביטויים העוסקים בבעלי חיים אתם מכירים? זוהי הזדמנות להעשיר את שפת הילדים בביטויים ציוריים נוספים מהשפה העברית
איזה רעש: הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. לעיתים קרובות גם הכיתה הופכת צפופה ורועשת. כדאי לחשוב על הילדים השונים בכיתה. האם יש בכיתה ילדים או מורים הרגישים במיוחד לרעש או צפיפות? העיסוק בסיפור יכול לסייע לאותם ילדים הרגישים יותר, ולהעלות את המודעות שלהם לסביבה ושל הסביבה אליהם – בחיפוש משותף אחר דרכים שעשויות להקל על הרגישויות שלהם.
ממחיזים את הספר: הסיפור "צפוף בבית" מכיל דמויות רבות, מזמין מאוד להמחזה. בקשו מהילדים להביא לכיתה תלבושות ואביזרים מתוך הסיפור והציגו אותו יחד. אפשר לצלם ולשלוח תמונות להורים.
עצה שלנו: שמעון ואישתו פונים לרבי לקבל עצה. למי אנחנו פונים להתייעץ? למי אנו פונים עם תלונות? מי עוזר לנו לפתור בעיות? האם אנחנו אוהבים יותר לייעץ או להתייעץ? האם אנחנו מקבלים כל עצה שנותנים לנו? האם פעם גם אנחנו קיבלנו עצה מוזרה, או בלתי צפויה, שהוכיחה את עצמה? אפשר ליצור רשימה כיתתית של אנשים ה"מומחים" לנושא מסוים. למי כדאי לפנות כשעולה שאלה בנושא כזה או אחר, ולהסתייע בה כשצריך. הרשימה תלך ותגדל עם הזמן, ותעודד שיתוף והתייעצות.
סיפור מדור לדור: בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות". "צפוף בבית" הוא סיפור עממי שעבר מפה לאוזן, בתוך המשפחה. גם בקהילה שלכם, הכיתה, וודאי מתחבאים סיפורים מיוחדים כאלה. בקשו מהילדים לשאול את הוריהם: אילו סיפורים, משלים או אמרות מיוחדות אתם זוכרים מילדותכם? כדאי להזמין את ההורים לפעילות משותפת, בה ישתפו את התלמידים בסיפורים או משלים ששמעו בילדותם מהוריהם. כדאי לאסוף ולכתוב את הסיפורים או האמרות מהילדים בספר מיוחד בו לצד כל סיפור, יופיע ציור או תמונה. תבנית להורדה של ספר קהילתי לעיצוב, ועוד רעיונות להשראה, תכלו למצוא במיזם לרגל עשור לספריית פיג'מה: "הסיפור שלי הסיפור של כולנו".
האיורים בספר ממחישים את העומס ואת ההמולה בבית. תוכלו לדפדף יחד ולחפש בכל עמוד מה אינו נמצא במקום ומה מצחיק אתכם. אפשר להשוות את התמונות של הבית בתחילת הסיפור ואחרי שהוציאו ממנוּ את העז. מה דומה ומה שונה בין שתי התמונות?
הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. אפשר להדגים זאת עם ילדיכם. הדליקו רדיו או טלוויזיה, ולאט-לאט הוסיפו קולות מהסיפור: תוכלו לבקש מאחד להשמיע קולות של פרה, מהאחר – קולות של תרנגולות, של עז… עד שבכלל לא יהיה אפשר לשמוע את מכשיר הרדיו או הטלוויזיה. הפסיקו את הקולות של החיות בבת אחת ותרגישו איך פתאום שקט בחדר.
מקורו של הביטוי "להוציא את העז" בסיפור שלפנינו, ופירושו יצירת הרגשת רווחה באמצעות היפטרות מדבר שאינו נחוץ. האם הבית שלכם צפוף? האם בילקוט או בקלמר של ילדיכם יש "עיזים" שאינן נחוצות? נסו למצוא מה גורם לצפיפות – אולי המגירות מלאות בצעצועים ישנים, בגדים או נעליים שכבר אינם מתאימים? אפשר לסדר יחד את הבית ולתרום חפצים ישנים. איך מרגישים אחרי שמוציאים מהבית את ה"עיזים"?
שמעון ואשתו פונים לרבי כדי לקבל עצה. אפשר לשוחח, למי אנחנו פונים כשאנו זקוקים לעצה? מי עוזר לנו לפתור בעיות? תוכלו לשתף, האם פעם גם אתם קיבלתם עצה לא צפויה שהוכיחה את עצמה?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שינוי בנקודת המבט. לעיתים איננו יכולים לשנות את המציאוּת, אך אנחנו יכולים לשנות את הדרך שאנו תופסים אותה. תוכלו לחשוב יחד על פעמים ששינוי בגישה הֵביא לתפיסה אחרת של המציאות, הרי "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
חיית מחמד זוגית –
הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות בכיתה את תערוכת החיות המיוחדות שלכם.
מצביעים ברגליים [בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על אחדות- שומרים על ייחודיות"] –
יוצאים לחצר או מפנים את חלל הכיתה מריהוט ומבקשים מהתלמידים לעמוד ליד קירות החדר. המורה עומד/ת במרכז החדר ומכריז/ה כל פעם על תכונת אופי או תחום עניין אחר (למשל: חוש הומור, חיבה למשחקי כדור, נדיבות, אהבת מוסיקה, סקרנות מדעית…). התלמידים שחשים הזדהות עם התכונה מתקדמים ומתקבצים יחד במרכז החדר, ואז חוזרים לפינות. כך מתגבשות ומתפרקות קבוצות המבוססות על תחומי עניין ואישיות שונים. בעקבות הפעילות כדאי לשוחח עם הילדים: האם גיליתם חבר חדש שדומה לכם ולא ידעתם? במה אתם ייחודיים? החברות יכולה להתבסס על חיבורים חדשים, מפתיעים ורכים יותר.
סבב דומה לי – שונה לי –
שבו במעגל, הביאו כדור צמר. התלמיד הראשון אוחז בקצה החוט ומוסר את הכדור לחבר אחר בכיתה. עליו לומר במה החבר דומה לו, ובמה הם שונים. לאט, לאט תיווצר "חבורת חברים" – רשת המחברת בין כל ילדי הכיתה.
הכינו תעודת זהות לחיית המחמד המושלמת בעיניי כל אחד. אפשר אפילו להמציא חיה שלא קיימת. איך היא נראית? איך קוראים לה? מה היא אוהבת לעשות? מה היא אוכלת? למה היא מושלמת? לחצו כאן
לראות דוגמה לתעודה מקוונת.
חפשו יחד את העמוד שבו הנרי מפרסם את המודעה על חיית המחמד המושלמת אילו עוד מודעות מפורסמות שם? האם המוצרים האלה באמת קיימים? אפשר לנסח עם הילדים מודעה על דבר שהם מאוד רוצים, גם אם הוא דמיוני.
כלב לא יכול לגעגע, ברווז לא יכול לתפוס כדורים. אבל אם מביטים בעין טובה אפשר למצוא טוב בכל אחד. אפשר לציין מה התכונה הייחודית של כל אחד מבני המשפחה והחברים.
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת
שְׁמִירָה
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים!
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים! אילו בעלי חיים מכירים ילדיכם? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות ולהכיר חיות חדשות.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדוּת שלכם: אילו חיות גרו סביבכם, האם היתה לכם חיית מחמד משלכם כשהייתם ילדים? אם כן, תוכלו לספר עליה – ולהראות תמונות מן העבר.
אפשר לארגן ערב תחפושות בבית. כל אחד מתחפש לחיה ועל האחרים לנחש מיהו. אפשר גם להמציא חיות דמיוניות, למשל לערבב זנב של סוס עם אוזניים של חתול. איך תקראו לחיות שהמצאתם ומה תכונותיהן?
איך מקריאים את הספר בקול? בגלל השילוב הייחודי של מילים ואיור שיצר גלעד סופר, קשה לקרוא את הספר בפני הכיתה. מומלץ לחלק לתלמידים עותקים של הספר ולהתייחס לצורתו לפני הקריאה. תוכלו לעיין יחד בכריכה: מה משמעות פס המחיקה במילה "שפן"? אפשר לשאול את התלמידים: למי מתאים הספר, לילדים? למבוגרים? האם זה ספר קומיקס? האם ספר מאויר הוא בהכרח ספר לצעירים?
גם ילדי הכיתה יכולים להכין קומיקס! אפשר לבחור ספר מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין בעקבותיו ספרון קומיקס בעזרת בלוני דיבור ואיורים. תוכלו לערוך תערוכת קומיקס ולהציג את הספרונים על לוח קיר בכיתה.
ספר חדש של ספריית פיג'מה הוא "סיבה למסיבה"! אפשר להזמין את ההורים למפגש סביב הספר "שפן" והקומיקס, בו ההורים והילדים מכינים יחד מגזירי עיתון דו-שיח מצחיק בקומיקס. כל אחד בוחר וגוזר דמויות מתוך עיתונים ומגזינים ומתאים להם בלוני דיבור. אפשר לקבוע נושא מסוים עליו יכתבו, לדוגמה: שמות מצחיקים, חיות, המשפחה שלנו, ועוד.
שפן
שְׁמִירָה
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו?
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו? דרך משעשעת לגלות היא משחק הניחושים. כתבו על כתרי נייר שמות של ילדים מהכיתה, אפשר גם מורים או דמויות מפורסמות. הניחו כתר על ראש אחד הילדים כשהוא לא רואה מה כתוב בו, אבל הכיתה שמולו כן. הילד ינחש מי הוא בעזרת שאלות שישאל: "האם אני גבוה?", האם אני בת? האם אני לומד אתנו בכיתה? וכו'.
שפן
שְׁמִירָה
בעקבות הספר אפשר לבקש מהילדים להמציא סיפור שמתחיל ככה
בעקבות הספר אפשר לבקש מהילדים להמציא סיפור שמתחיל ככה:
בוקר אחד שמעתי את אמא שלי קוראת אלי: "אלון, אלון", היא אמרה, "צריך לקום מהמיטה, כבר מאוחר". התעוררתי מיד, מה קורה כאן? בכלל לא קוראים לי אלון…
בספר מתלונן העיט: "וברחוב הם קוראים לי נשר… בכיתה הם קוראים לי נשר", זו מחווה לשירה הידוע של מרים ילן שטקליס 'ג'ינג'י'. הציפור והילד האדמוני לא אוהבים שקוראים להם בשם שמתייחס לתכונה חיצונית, שם שיש בו גם כוונה להעליב. תוכלו לשוחח עם הילדים על מה מטריד ומעליב כל כך ב'קריאה בשמות', האם גם להם לפעמים קוראים בשם מעליב או מקטין? זו הזדמנות להעלות סוגיות חברתיות בקרב התלמידים.
שפן
שְׁמִירָה
להתבונן יחד באיורים המיוחדים שצייר גלעד סופר בסגנון של קוֹמיקְס
כדאי להתבונן יחד באיורים המיוחדים שצייר גלעד סופר בסגנון של קוֹמיקְס (עלילון בעברית). האם היה קל לקרוא את הסיפור בקול רם? האם שמתם לב לקו המחיקה על המילה "שָׁפָן" בכריכה של הספר? אפשר לשוחח על פשר הקו. האם זוֹ טעות בהדפסה?
ספר מאויר – גם לבוגרים! הקומיקס מבטא את עלילת הסיפור בו בזמן במילים ובציור, זהו סגנון איור מתוחכם שמוסיף למילים בסיפור רובד של משמעות. אפשר לבחור סיפור מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין יחד ספרון קומיקס בעזרת בלוני קומיקס. אפשר להתבונן בחלקים המאוירים כך בספר ולראות מה מגלים עוד דרך ההתבוננות בהבעות הפנים, בשפת הגוף ובצבעים שאי אפשר לגלות במילים. שימו לב למשל בעמוד עם הקוסם לשביעות הרצון על פניו של הקוסם לעומת העצבות על פני הארנב.
האם אתם יודעים להבחין בין ארנב לשפן, בין עיט לנשר, בין יען לאמו? אתם יכולים להכין "מגדיר לחיות מבלבלות", ובו תכתבו ותציירו כיצד נראות החיות שנוטים להתבלבל בשמותיהן. בביקור הבא שלכם בגן החיות אתם לא תטעו. אפשר להכין משחק זיהוי קלפים עם תמונות וקלפים עם שמות החיות ולהתאים ביניהם.
שפן
שְׁמִירָה
אפשר להכין בעזרת פלסטלינה דמויות של ארנב ושפן ולהמחיז בעזרתן את הסיפור.
רצוי להוסיף לפינת התחפושות תלבושות ואביזרים כדי לעודד את הילדים לשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם. אפשר להכין קרון רכבת מארגז קרטון גדול, בו הילדים ישחקו וימחיזו את עלילת הסיפור.
אפשר להכריז על "יום מפוזר" בגן, יום בו מקבלים את פני הילדים ב"לבריאות" במקום "שלום", גורבים גרביים על הנעליים, לובשים פיג'מות ועוד. כדאי לשתף את הילדים בתכנון היום ולמצוא איתם במה אפשר להפוך את היום בגן ל"מפוזר".
המפוזר מכפר אז"ר
שְׁמִירָה
לערוך מפגש עם הורים וילדים וליהנות יחד מיצירותיה של לאה גולדברג
תוכלו לערוך מפגש עם הורים וילדים וליהנות יחד מיצירותיה של לאה גולדברג. אפשר לקשט את הגן כמו כפר אז"ר, ילדי הגן יכולים להעלות את הסיפור כהצגה להורים וניתן לחלק את החדר לפינות פעילות, למשל פינה בה ההורים קוראים לילדים מספרי לאה גולדברג, פינה בה מוצב קרון מקושט בו הילדים יכולים לנסוע לאן שירצו, פינת משחק גולות (כמו האיילות) ועוד .
המפוזר מכפר אז"ר
שְׁמִירָה
להזמין את ילדי הגן להמציא מילים שמורכבות משתי מילים אחרות
לאה גולדברג יצרה מילים חדשות באמצעות חיבור שתי מילים למילה אחת. כך נוצרו הה"תחבוס" וה"אוטונע". אפשר להזמין את ילדי הגן להמציא מילים שמורכבות משתי מילים אחרות ולנסות לשלב אותן בחיי הגן.
המפוזר מכפר אז"ר
שְׁמִירָה
להפוך את האיור בו המפוזר נכנס לאוטובוס למשחק רצפה מהנה
אפשר להפוך את האיור בו המפוזר נכנס לאוטובוס למשחק רצפה מהנה. מצלמים בהגדלה את העמוד ולאורך הכביש מסמנים תחנות אליהן אפשר להגיע בזריקת קוביה וקפיצות כמספר שהופיע עליה.
המפוזר מכפר אז"ר
שְׁמִירָה
אפשר לשבת יחד, להתבונן באיורים ולחפש בהם הבדלים בין העבר ובין ימינו
אפשר לשבת יחד, להתבונן באיורים ולחפש בהם הבדלים בין העבר ובין ימינו. איך נראה המַגהץ של פעם? האם הרכבות והאוטובוסים דומים לאלו של היום, ומה נהג האוטובוס אוחז בידו? כדאי גם לחפש את התרנגול המופיע לאורך הסיפור. מה הוא עושה בכל עמוד?
כדאי לקרוא את הסיפור המחורז כמה פעמים ולהזמין את הילדים להצטרף לפזמון החוזר: "הִנֵּה כָּךְ הוּא הַמְפֻזָּר, הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר!" אפשר גם ללמוד לדקלם חלק מהסיפור בעל פה ולהיזכר במילים בעזרת האיורים.
האם שְׁמעתם את הסיפור על המפוזר (או סיפור דומה, מאת סמואיל מרשק או של סופר אחר) בילדותכם? האם יש לכם גִרסה אחרת של הספר בבית? כדאי להעלות זיכרונות, לשתף את ילדיכם ולהשוות בין האיורים ובין הסיפורים.
כל אחד מאיתנו מתנהג לפעמים כמו המפוזר מכפר אז"ר! תוכלו להיזכר יחד במעשים שעשיתם בפיזור הדעת או בהזדמנויות שאתם הייתם מבולבּלים במיוחד ולשתף זה אז זה בחוויותיכם המצחיקות.
האם אתם מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לחפש ולקרוא יחד עוד סיפורים ושירים שלה, למשל אַיּהֵ פלוטו, דִּירָה לְהַשׂכִּיר וספר השירים מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת.
פעוטות מתחברים לספרים בדרכים שונות: בעזרת מישוש, פתיחה וסגירה, משחק והתבוננות באיורים. חלקם ירצו להאזין לכל הספר וחלקם יעדיפו להתחיל מעמוד אחד ויתרגלו לקריאה בהדרגה, בקצב שלהם. אפשר לקרוא בכל יום קצת, בסבלנות ובנחת, ולאט לאט הספך יהפוך לחבר!
חפשו יחד את המצבים שגורמים לכם לצחוק – אפשר לנסות משחקי פרצופים ולמצוא מה הפרצוף הכי מצחיק שאתם יכולים לעשות; אפשר לדגדג בנעימות – באצבעות או בעזרת נוצה – איברי גוף שונים כמו למשל הידיים, הרגליים או הראש ולבדוק אם הצחוק מתחבא שם ואם הדגדוג גורם לו לצאת החוצה.
תוכלו למצוא את החתול בכל עמוד? ראיתם פעם ראש שיוצא מתוך קומקום? באילו עוד דברים מצחיקים אתם מבחינים באיורים? מאילו חומרים וחפצים האיורים מורכבים? בכל קריאה אפשר להתבונן ולגלות פרטים חדשים ומשעשעים.
הספר מזמין את הפעוטות למסע אַחַר הצחוק. בַּדרך הם יפגשואיברים שונים, יביטובסביבתם באופן ייחודי ומשעשע ויגלושהצחוק מתחיל מבפנים, מתגלגל החוצה וממלא את החלל. בעזרת החריזה הקלילה והאיורים היצירתיים ומעוררי המחשבה יוכלו הפעוטות להתחבר לדברים שמעסיקים אותם בשלב זה של התפתחותם: גילוי הגוף, צחוק, מחוות גוף והשפעתן על הסביבה.
לפעוטות נדרשתיווך כדי להבין שהצחוק הוא לא דבר מוחשי שמסתתר, אלא ביטוי גופני לתחושה או מחשבה.
כדאי להתחיל בשאלות שיסייעו להבנת המהלך הסיפורי: "מה איה מחפשת? איפה היא מחפשת את הצחוק? איפה היא מוצאת אותו לבסוף?" בהמשךאפשר לשאול: "איך צוחקים? איפה בגוף מרגישים את הצחוק? מה מרגישים כשצוחקים? זה נעים? זה כואב?"
צחוק בחיי הפעוטות – "אילו דברים מצחיקים אתכם: דברים שאומרים? שעושים? האםיש חברים במעון שמצחיקים אתכם? מי מצחיק אתכם במשפחה?" תוכלו לעשות דברים "מצחיקים", למשללהשתמשבאביזרים, לעשות פרצופים ותנועות ולשאול את הפעוטות: "האם זה מצחיק?"
בספר מוזכרים איבריםרבים: ידיים, אצבעות, ציפורניים, רגליים, ראש, שיער, פה, שיניים, לחיים ובטן. במהלך הקריאה אפשר להצביע על האיבר המצוין או לגעת בועם האצבע ולהזמין את הפעוטות להצטרף ולחקות את התנועות.
איורי הספר מיוחדים ומורכבים מפריטים ומחומריםרבים. אפשר לגלות אותםבהדרגה בכל קריאה.
בכל עמוד מסתתר חתול מצויר. אפשר לחפש אותו ולאחר מכן לחפשפריטים נוספים, כמו קומקום, כפתור, שרוכים.
אפשר להתמקד בכל פעם בעמוד אחר. כך, למשל, בעמוד עם אצבעות הידיים, אפשרלהזמין את הפעוטות להניח את כף היד שלהם על כף היד שבספר או לגעת בכל אצבע, ובעמוד של הים אפשר לשאול: "מי היה פעם בים? אילו דברים יש בים? מה עושה הסירה?".
בעקבות האיורים אפשר גם לערוך פעילות יצירה המשלבת שרבוטוהדבקות של ניירות ושלחומרים שונים.
הַזמינו את הפעוטות לצחוק איתכןתוךהנחתהידיים על הבטן ולהפסיק לצחוקבכל פעם שאתן מרימות את הידיים. אפשר לצחוק בכל פעם בעוצמה אחרת: פעםבקולגדול, פעםבלחש וכדומה.
תוכלו לחלק לפעוטות מטפחות ולהזמין אותם לכסות את הפנים ולצחוק בקול בכל פעם שיורידו אותן.
כדי לעזורלפעוטות להתרכז, באפשרותכן לומר להם בתחילת מפגש או ארוחה: "בואו נחפש את הצחוק כמו בספר," ולעבור איתם איבר-איבר: "אולי הוא באצבעות? אולי הוא בלחיים? תראואיךהוא יוצא מהבטן," ולצחוק יחד. לאחר מכן אפשר לומר בלחש: "ועכשיו נחפש את השקט. אולי הוא ברגליים? אולי הוא בראש"?
כשפעוט או פעוטה נראים משועממים או עצובים, אפשר להציע להם לחפש את הצחוק במרחב המעון בעזרת חברים.
תוכלו להשמיע שיר ולקבועשבְּמילה או במשפט חוזרים כולם יחזיקואת הבטן ויצחקו חזק.
כדאי לספר להורים שהספר בדרך הביתה ולשתף אותםבתמונות מהפעילות. תוכלו גם לשלוח להם את הסרטון למה חשוב לקרוא עם פעוטות ולהזמין אותם לשלוח תמונות של קריאה משותפת בבית.
כדאי לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. האם התמונות הצחיקו את הילדים? האם משהו הפריע להם? אפשר לשאול את הילדים כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם?
מה מצחיק אתכם? "נעלי הזהב של המלך" מצטרף לאוסף סיפורי חלם אשר מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות במסורת של עדות שונות. אפשר לבקש מהילדים והוריהם לחפש בבית או בספרייה סיפורים נוספים על הדמויות הללו, לחלוק אותם יחד ולהביא אותם לשיתוף ולתצוגה בגן.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול את הילדים מה לדעתם הופך אדם לראוי לכבוד, ומי מכובד בעיניהם. אפשר לקרוא שוב את הסיפור, להתבונן בתמונה של אסיפת אנשי העיירה ולבקש מהילדים להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בגן. רצוי גם לצייד את פינת הבובות ותחפושות באביזרים מתאימים לסיפור, כדי לעודד שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים.
בחברה המודרנית כמעט ולא נותרו מלכים. אפשר לשוחח עם הילדים על המעמד של מלכים, להזכיר להם סיפורים נוספים על מלכים, מלכות, נסיכים ונסיכות – ולהשוות ביניהם. בעקבות הסיפורים השונים הילדים יכולים להיות "מלך/מלכה ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לנעול נעליים מיוחדות ולהכין כתר. איך ההרגשה להיות כמו מלך או מלכה, איך מתנהגים, איך מדברים? איך הצוות וילדי הגן האחרים חולקים להם כבוד?
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
תוכלו לדפדף יחד בספר ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם? אפשר לבקש מילדיכם להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
מה מצחיק אתכם? סיפורי חלם מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות בעדות שונות. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על הדמויות הללו? אתם יכולים לחפש בבית או בספרייה אוספי סיפורים ולחלוק אותם עם ילדיכם.
אנשי חלם מחפשים סימן היכר שיבחין בין המלך ליתר תושבי העיירה, כי חשוב ש"יכבדו אותו כערכו". בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול אותם מה הופך אדם לראוי לכבוד.
בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים להיות "מלך ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לשאול זוג נעליים מאמא או מאבא ולהכין יחד כתר. איך ההרגשה להיות כמו המלך בסיפור? איך הקהל (אתם!) חולק לו כבוד?
נעלי הזהב של המלך
שְׁמִירָה
הסבו את תשומת לבם של הילדים לאיורים המיוחדים של הספר
הסבו את תשומת לבם של הילדים לאיורים המיוחדים של הספר. לאמא וליוסי יש מלווים שונים. איזו חיה מלווה את יוסי בכל פעם שהוא יוצא לדרך? אילו חפצים מלווים את אמא כשהיא מחכה בבית? האם לדעתכם יש משמעות ל"מלווים" השונים? אפשר לנהל שיחה עם הילדים: איזו חיה או חפץ הם היו רוצים שילוו אותם? אפשר לצייר את החיות השונות ולהקדיש לוח קיר למלווים.
אמנית הנייר ליאת יניב הוסיפה לשיר-סיפור איורים עשויים מלאכת מחשבת של הדבקת פיסות נייר צבעוניות. גם ילדים צעירים יכולים להכין תמונה בהדבקה של פיסות נייר. הם יוכלו לקרוע או לגזור פיסות של נייר עיתון, ולהכין מהן קולאז' צבעוני.
יוסי מצא מפוחית וניגן לאמא. תוכלו להכין מפוחית בעזרת מסרק ונייר פרגמנט (נייר אפייה): חתכו נייר אפייה ברוחב כפול מרוחב המסרק, עטפו בו את המסרק ונשפו. אפשר להקים תזמורת מפוחיות שתלווה את הקבוצה בשירה במפגשים.
כדאי להסב את תשומת לבם של הילדים לפזמון החוזר: "אוי לי, ילד שלי מוצלח". האם אמא מתכוונת לזה? האם היא מאמינה לאורך כל הסיפור שיוסי באמת "מוצלח"? (התמונות בספר של הבעות הפנים של אמא נותנות רמז לפירוש אחד של הסיפור.) שיחה פתוחה בנושא מזמינה פירושים שונים של הסיפור, ומקדמת הבנה של הפתגם "הוי דן כל האדם לכף זכות".
במה ילדי הגן מוצלחים? זו הזדמנות לנהל שיחה אודות המשמעויות השונות למושג "הצלחה", ולהבליט את הטוב בכל אחד. אפשר לבקש מההורים לכתוב במה ילדיהם מוצלחים במיוחד ולקשט את קירות הגן בפתקים.
המאיירת ליאת יניב הוסיפה תמונה כפולה אחרי סוף הסיפור, בה יוסי ואמא מטיילים יחד כאשר אמא מחזיקה ביד סל קניות. אפשר לבקש מהילדים לספר מה לדעתם מייצגת התמונה ולבקש מהם להמשיך את הסיפור.
שימו לאיורים המיוחדים של הספר. לאמא וליוסי יש מלווים שונים. איזו חיה מלווה את יוסי בכל פעם שהוא יוצא לדרך? אילו חפצים מלווים את אמא כשהיא מחכה בבית? האם לדעתכם יש משמעות ל"מלווים" השונים?
אמנית הנייר ליאת יניב הוסיפה לשיר-סיפור איורים עשויים מלאכת מחשבת של הדבקת פיסות נייר צבעוניות. גם ילדים צעירים יכולים להכין תמונה בהדבקה של פיסות נייר. תוכלו לקרוע או לגזור פיסות של נייר עיתון, ולהכין מהן קולאז' צבעוני.
יוסי מצא מפוחית וניגן לאמא. תוכלו להכין מפוחית בעזרת מסרק ונייר פרגמנט (נייר אפייה): חתכו נייר אפייה ברוחב כפול מרוחב המסרק, עטפו בו את המסרק ונשפו. אפשר להקים תזמורת מסרקים.
במה הילד שלכם מוצלח? נחמד ליצור מדליה של "ילד שלי מוצלח" או "ילדה שלי מוצלחת", לכתוב או לצייר בה דבר שהילד עשה בהצלחה. אפשר גם להכין "פתק נחת" על המעשים המוצלחים שהילד עשה במשך השבוע, ולהקריא אותו בארוחת ליל שבת.
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ": תוכלו לגלות הרבה על ילדיכם אם תעקבו אחר "הצעדים המיוחדים" שלהם. אפשר להצטרף אליהם בכל מיני פעילויות משעשעות שהם עושים "על פי דרכם"; למשל חוקי משחק שונים, ריקוד שהם המציאו ושירי שטות מצחיקים שהם חיברו.
"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" יכול ללמד אותנו: קודם לחשוב ולתכנן ורק אחר כך לעשות. מי שיודע לאן הוא רוצה להגיע, יהיה נתון לפחות הפרעות בדרך. האם אפשר להיענות לכל הצעה שאנו מקבלים? ואיך נדע לבחור את העצה שתהיה טובה עבורנו?
לאיורים של המאייר אבי כץ טעם של מקום אחר וזמן אחר, כראוי לעלילת הסיפור. בטרם קריאת הסיפור, כדאי לאפשר לילדים לדפדף בעותקים של הספר. מה ניתן להבין מהעלילה וההקשר, מהתבוננות בלבד בציורים? הילדים בוודאי גם ישימו לב שבכל עמוד כפולה מופיעים בעל חיים מכל הסוגים. הציעי לילדים לחפש את החיות בכל עמוד. לאחר הקריאה אפשר לשאול אותם, מה לדעתם חושבות החיות על הנעשה?
עלילת הסיפור פשוטה ומתאימה מאד להמחשה. מומלץ להכין תחפושות של הדמויות בסיפור: סבא, סבתה, נכד, השכנים… וכמובן החמור! תוכלו להזמין את הילדים להמחיז את העלילה, כולל סחיבה על הגב בצורה של "שק קמח". אל תשכחו להעניק הזדמנויות רבות להמחזה, כדי שכולם יזכו לצחוקים ואף אחד לא יישאר החמור….
חג פורים הבא אלינו לטובה הוא הזדמנות מופלאה להתייחס בגן להומור ולאבסורד. האם יש ספרים נוספים בספריית הגן, בהם מסרים חשובים מועברים לקוראים בדרך משעשעת? תוכלו להעמיד תערוכה של ספרים מצחיקים, ספרי בדיחות וכד', וגם לבקש מהילדים להעשיר את התערוכה עם ספרים מהבית.
כל אחד נעזר מדי פעם בהומור כדי להתמודד עם מצבים קשים, וחוש הומור הוא חלק אינטגרלי מ"ארגז הכלים" של כל מחנכת לגיל הרך! (איך לא?) בעקבות הסיפור, את מוזמנת לחשוב על הדרכים השונות בהן את מעבירה מסרים חינוכיים לילדי הגן. האם גם את נעזרת בהומור? מתי, ובאיזו מצבים? האם יש ילדים בקבוצה שעבורם התייחסות הומוריסטית מועילה יותר מנזיפה או הסברים?
ה"הומור היהודי" המפורסם הוא חלק מהמורשת המשותפת שלנו. אלה בדיחות שמספרים יהודים ליהודים, ועל מה? על דברים שקרו ליהודים כמובן! אמנם, לא פעם מספרות הבדיחות על קשיים, אך עושות זאת מתוך חמלה והזדהות עם מה שאנשים עוברים בחייהם. הרשלה, ג'וחא וחכמי חלם מלווים את העם היהודי. תוכלו לספר לילדי הגן אודות הדמויות הללו. כאן
תמצאו בדיחות וסיפורי חלם מאת ח"נ ביאליק.
במקום לרכב על החמור, סבא ונכד מרכיבים את החמור על הכתפיים! בעקבות הסיפור, תוכלו להניח בקופסה חפצים שונים שהילדים מכירים. כל אחד בתורו לוקח חפץ ומשתמש בו באופן הפוך מן השימוש המקורי שלו.
כאשר חמור מכיר את הדרך, הוא לא סוטה ממנה. כך הוא מוביל את הרוכב בצורה הבטוחה ביותר. תוכלי לבקש מהילדים להסתכל בהבעת פניו של החמור שלנו. מה לדעתם הוא מרגיש כלפי כל העצות שהוא מקבל?
סבא נכד וחמור
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדי הגן: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע לעצתו?
כל מי שעובר בדרך נותן לסבא ולנכד עצות והם מתבלבלים מאד. אך בסוף היום אומר סבא: "לא נוכל להשביע את רצון כל וכל". זו הזדמנות יפה לשוחח עם ילדי הגן: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע לעצתו? דעתו של מי אמורה להשפיע עלינו פחות, ומי יותר? מה עלינו לעשות אם חבר מציע לנו לעשות משהו שלא נראה לנו נכון?
בשיר-סיפור "סבא נכד וחמור" עיבד סופר הילדים הידוע אוריאל אופק מעשייה שמופיעה במסורת של עמים רבים מסביב לעולם. הסיפור מופיע באוסף משלי אזופוס, בסיפורי ג'וחא, במקומות רחוקים כגון קמבודיה ופורטוגל, ואפילו בשיר ברוסית מאת סמואל מרשק שהולחן והפך לשיר ידוע מאד ברוסיה!
האם יש ילדים ממוצא רוסי בגן שלך? אם כן, אולי אחד ההורים או הסבים מכיר את השיר ברוסית ויסכים לבוא לגן ולשיר אותו בפני הילדים!
Восточная сказка
Мельник на ослике ехал верхом.
Мальчик за мельником плелся пешком.
— Глянь-ка, — толкует досужий народ,
Дедушка едет, а мальчик идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Дедушка едет, а мальчик идет!
Дедушка быстро слезает с седла.
Внука сажает верхом на осла.
— Ишь ты! — вдогонку кричит пешеход.
— Маленький едет, а старый идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Маленький едет, а старый идет!
Мельник и мальчик садятся вдвоем
Оба на ослике едут верхом.
— Фу ты! — смеется другой пешеход.
— Деда и внука скотина везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Деда и внука скотина везет'
Дедушка с внуком плетутся пешком,
Ослик на дедушке едет верхом.
— Тьфу ты! — хохочет народ у ворот.
— Старый осел молодого везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Старый осел Молодого везет!
"ההומור היהודי" המפורסם הוא הומור עצמי. אלה בדיחות שיהודים מספרים ליהודים, ועל מה? על דברים שקרו ליהודים, כמובן! אמנם, לא פעם הבדיחות מספרות על קשיים, אך זאת מתוך חמלה והזדהות עם מה שאנשים עוברים בחייהם. הרש'לה, ג'וחא וחכמי חלם מלווים את העם היהודי ומעלים חיוך על השפתיים גם בימים קשים.
יש לכם בדיחה לספר לנו? שלחו אלינו את הבדיחות שלכם!
הילדים יוכלו לצייר או לצלם מהספר את הסבא, את הנכד ואת החמור ולהדביק אותם על גבי כרטיסי מגנט קטנים. שלושתם מוזמנים ל"טיול" קטן על המקרר או על הדלת, פעם זה דוהר, ופעם זה סוחב.
סבא נכד וחמור
שְׁמִירָה
בחרו חפץ והשתמשו בו בדרך שונה מן השימוש המקורי שלו
במקום לרכוב על החמור, הסבא והנכד מרכיבים את החמור על הכתפיים! בחרו חפץ והשתמשו בו בדרך שונה מן השימוש המקורי שלו. הניחו בְּקופסה חפצים שהילדים מכירים. כל אחד מהמשתתפים ייקח חפץ וישתמש בו באופן שונה מן השימוש המקורי שלו.
"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה" הוא ביטוי מתוך הפיוט "לְכָה דוֹדִי" שכתב רבי שלמה אֶלְקַבֵּץ בצפת לפני כ-400 שנה. בפיוט מסופר שהאל ברא את העולם בשישה ימים מתוך מחשבה שהשבת תגיע בסוף השבוע ותהיה פִּסגת הבריאה.
הביטוי "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה" יכול ללמד אותנו כמה דברים: קודם לחשוב ולתכנן ורק אחר כך לעשות; מי שיודע לאן הוא רוצה להגיע, יהיה נתון לפחות הפרעות בדרך; אם אפשר להיענות לכל הצעה שאנו מקבלים; איך נדע לבחור את העצה שתהיה טובה עבורנו.
כאשר החמור מכיר את הדרך, הוא לא סוטה ממנה. כך הוא מוביל את הרוכב בצורה הבטוחה ביותר. הסתכלו בהבעת פניו של החמור שלנו. מה לדעתכם הוא מרגיש למשמע כל העצות שהוא מקבל?
כל מי שעובר בדרך נותן לסבא ולנכד עצות, והשניים מתבלבלים מאוד, אך בסוף היום אומר סבא: "לא נוכל להשביע את רצון כול וכול." אפשר לשוחח עם הילדים ולדון בשאלות הבאות: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע בעצתו? דעתו של מי אמורה להשפיע עלינו פחות? מתי עלינו "לעמוד על שלנו" ולא להיגרר בעקבות עצות של חברים?
סבא נכד וחמור
שְׁמִירָה
לפעמים נדמה שמה שאחרים אומרים חשוב יותר מהדעה שלנו
לפעמים נדמה שמה שאחרים אומרים חשוב יותר מהדעה שלנו. מעניין לשוחח עם ילדיכם ולשמוע אם קרה להם מקרה שבו גיבשו דעה בעצמם, ולכן לא נגררו אחרי התנהגות שלא נראתה נכונה בעיניהם.
מן ההתחלה ועד הסוף: תוכלו לתכנן את המסלול של סבא, של הנכד ושל החמור בעזרת משחק הרכבה. תכננו יחד את המסלול, מִשלב המחשבה ועד סופה של העבודה, והובילו את הדמויות בדרך אל שער העיר וחזרה הביתה.
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון", הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
להסב את תשומת לב הילדים לכלב הגדול שלמלווה את אורי ברוב הרפתקאותיו
כדאי להסב את תשומת לב הילדים לכלב הגדול שלמלווה את אורי ברוב הרפתקאותיו. הכלב לא מוזכר בסיפורים, והוא פרי דמיונה של המאיירת רותו מודן. אפשר לשוחח עם הילדים, מה עושה הכלב בסיפורים?
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
לשאול את הילדים מה הם ממציאים ולבקש שיתבוננו בתמונות ויגלו מה החליט אורי לעשות.
אורי כדורי ממציא פתרונות מגוחכים לבעיות שונות (כיצד להתייבש לאחר הגשם, מה לעשות בקליפת בננה כשאין בסביבה פח, איך להתאים את גובהו של כסא לשולחן…). אפשר לקרוא את סיפורונים יחד ולעצור לפני הפתרון, לשאול את הילדים מה הם ממציאים ולבקש שיתבוננו בתמונות ויגלו מה החליט אורי לעשות.
האם עלילותיו של אורי כדורי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים – למשל, כאשר אורי כדורי תולה את עצמו על חבל הכביסה, או מושיט חכה כדי לדוג דג זהב מתוך אקווריום. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
לקרוא שוב את הקומיקס ולשאול את ילדיכם, מה הבעיה ומה הפתרון בכל סיפור?
כל אחת מעלילותיו של אורי כדורי עוסקת בפתרון מגוחך לבעיה שעומדת בפני הגיבור. אפשר לקרוא שוב את הקומיקס ולשאול את ילדיכם, מה הבעיה ומה הפתרון בכל סיפור? יחד תוכלו להמציא עוד פתרונות מצחיקים לבעיות.
הטקסט שכתבה לאה גולדברג שונה משפת הדיבור היום, וייתכן שיהיו מילים או ביטויים שאינם מוכרים לילדים. כדאי לקחת את הספר הביתה, לקרוא אותו בקול רם ולוודא שהכל מובן לך ושאת יודעת כיצד להסביר לילדים את המילים הזרות.
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון",הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
צייר הקומיקס ירמי פינקוס אייר את מר גוזמאי בעפרונות צבעוניים. בעקבות הסיפור הילדים יכולים לצייר באותה טכניקה, ולהשוות אותה עם חומרים אחרים (צבעי מים, גואש, צבעי פנדה…).
מר גוזמאי הבדאי
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על דמיון ומציאות, על אמת ושקר, על חלומות ומשאלות
אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
האם עלילותיו של מר גוזמאי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
מר גוזמאי הבדאי ממציא סיפורים בלתי-הגיוניים, פרי דמיונו. גם ילדיכם יכולים להמציא סיפורים מוגזמים ודמיוניים. אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
בטרם קריאת הסיפור כדאי לוודא שהילדים יודעים מהו פחם ומכירים את המקצוע של מוכר פחם. אפשר להביא לגן כמה חתיכות של פחם, ולספר להם כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. תוכלו גם להזכיר להם את הסיפור על חנהל'ה ושמלת השבת, שם מוזכר הפחם שלכלך את שמלתה של חנהל'ה.
כדאי לאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים ולשים לב לפרטים – למשל, איך בחרה המאיירת להציג את הבית והעיירה בצפון אפריקה של פעם, מה לובשים גיבורי הסיפור, איך נראה המשתה החגיגי וכד'. האם זה דומה לסביבה שלכם?
תאכל מעיל, תאכל
שְׁמִירָה
לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את הילדים? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
אפשר לקשט את הגן כמו העיירה של מרקו ולהוסיף פריטים של סעודה חגיגית: בדים צבעוניים, כלי נחושת, כריות וכד'. ניתן גם להשוות עם סיפורים דומים על משתים, ארמונות וסעודות – לדוגמה, כשעוסקים בפורים בגן.
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
בעקבות תיאור המשתה בסיפור אפשר לשוחח עם ילדי הגן על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש טקס, שירים או ריקודים מיוחדים? אפשר לשאול את הילדים אם הם נכחו באירוע כזה. האם לבשו בגדים מהודרים? איפה זה התקיים, האם היו הרבה מוזמנים, האם הם רוצים לשתף את חבריהם בחוויה?
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. אפשר לשוחח עם הילדים על בעלי מלאכה ומקצועות שונים, ולהדגיש את הכבוד והערך שבכל תפקיד.
"איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (אבות, ד', א'): האורחים בחתונה לומדים ממרקו שיעור חשוב על מתן כבוד. בעקבות הפתגם "אל תסתכל בקנקן", תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חיצוניות ועל פנימיות, למנות יחד סגולות חיצוניות ופנימיות ייחודיות של בני המשפחה, ולהדגיש את חשיבות מתן הכבוד לכל אדם, לא משנה כיצד הוא נראה או כיצד הוא לבוש.
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את ילדכם? ואתכם? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
בסיפור מתואר כיצד יהודי צפון אפריקה ציינו פעם אירועים משמחים במעגל החיים. אפשר לשוחח עם הילדים על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש שירים וריקודים מיוחדים? האם ילדיכם השתתפו בחתונה או באירוע שמח אחר? אפשר לחפש תמונות משמחות, ולהיזכר בחתונה או בשמחה אחרת שחגגתם בהן.
אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות, או להעלות הצגה משפחתית המבוססת על הסיפור. רצוי לדאוג לתחפושות מתאימות: בגדים בלויים, איפור שחור, בגדי חתונה, מעיל מהודר וכדומה.
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. כדאי לספר לילדיכם מהו פחם, כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם, ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. בהמשך תוכלו לשאול את ילדיכם אלו מקצועות הם מכירים. אם תרצו, אפשר לשתף אותם בעבודה שלכם. מה אתם אוהבים בה? מה מביא לכם סיפוק?
"תרנגולת אחת קטנה" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי. לצד למסר הערכי הטמון בסיפור, הוא מפגיש את הילדים עם דמות ידועה מהמקורות. לפני שאת קוראת את הספר עם הילדים כדאי להכיר לילדים את ר' חנינא בן דוסא ולתאר את התקופה בה התרחש הסיפור. אפשר ללבוש בגדים מתאימים ולהציג את עצמך כאישתו של הרבי, תוך ציון אישיותו ואורח חייו, התקופה ההיסטורית בה מתרחשת העלילה ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה של הסיפור.
תרנגולת אחת קטנה
שְׁמִירָה
להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני
תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני: תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה, נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה – נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב).
כך אנו למדים כי בזמן העלייה לרגל לבית המקדש היתה מונחת אבן גדולה בירושלים או בסביבתה, אליה היו מגיעים אנשים שאיבדו או מצאו דבר-מה. אנשים היו עומדים ליד האבן ומכריזים על אבידות. מי שאבד לו חפץ היה מתאר אותו לפי סימנים ייחודיים, ואם הצליח בתיאור – המוצא היה מחזיר לו אותו.
ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבידות ומציאות במקומות ציבוריים).
אפשר לשחק את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ בחדר. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
הטקסט והאיורים שבספר מתארים באופן ציורי כיצד הלך והתמלא הבית של משפחת בן דוסא באפרוחים וגדיים עד שהיה צפוף מאוד. תוכלו לדאוג לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי באביזרים מתאימים כדי לעודד המחזת הסיפור ושילוב תוכנו במשחקי "כאילו" של הילדים.
למרות העוני של משפחתו, ר' חנינא בן דוסא לא שמר לעצמו את התרנגולת ולא ביקש כל תגמול על שמירתה עד שהשיב אותה לבעליה. אפשר לשאול את דעתם של הילדים: האם הם חושבים שהוא התנהג כראוי? למה לדעתם הוא לא ביקש תמורה למעשיו? ומה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת כשנודע לו שהרבי שמר עליה ואף הגדיל את ערכה?
בסוף הסיפור אנו פוגשים את המשפחה שאיבדה את התרנגולת. אפשר לבקש מהילדים לתאר כיצד עברה עליהם התקופה שבה משפחת בן דוסא שמרה עבורם על התרנגולת ואפרוחיה, ולבקש מהם להמשיך את הסיפור ולהציע סוף אחר.
המִשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה (משנה, בבא מציעא ב ז). אפשר לשחק בשניים את "משחק הסימנים": משתתף אחד עוצם עיניים, והמשתתף השני בוחר חפץ קטן ומסתיר אותו. הוא מתאר את החפץ על פי סימנים מזהים, ועל המשתתף הראשון לנחש מהו החפץ שהוסתר.
הבית של משפחת בן דוסא הלך והתמלא אפרוחים וגדיים עד שהיה צפוף מאוד. הילדים ואתם מוזמנים להציג את הסיפור. תוכלו לאפיין את הדמויות בעזרת אביזרים פשוטים, כמו מטפחת או כובע, ולהיעזר בבובות של חיות.
אפשר להכין תרנגולת מצוירת ולשחק "איפה התרנגולת האבודה?": מניחים את כף היד על דף נייר כך שהאגודל מופרד מארבע האצבעות האחרות, ומשרטטים את קווי המתאר של כף היד. האגודל הוא הראש, והאצבעות הן כנפיים. מוסיפים רגליים, כרבולת ומקור וגוזרים את התרנגולת שנוצרה. אחד המשתתפים מחביא את התרנגולת, ועל המשתתפים האחרים למצוא אותה. המחביא מכוון את המחפשים אל התרנגולת שהלכה לאיבוד על ידי רמזים של "חם" – "קר".
תרנגולת אחת קטנה
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור אנו פוגשים את המשפחה שאיבדה את התרנגולת
הנכדה ושתי הסבתות חוגגות את יום ההולדת של אביגיל בתה ועוגה (והכלבלב – משתתף על-פי דרכו). איך מציינים יום הולדת בגן שלך? איך הילדים חוגגים בבית? זו הזדמנות לדבר עם הילדים (וההורים!) על מסיבות יום הולדת, ולהזכיר מה באמת חשוב ביום הולדת. לפעמים כל מה שצריך הוא מסיבת תה קטנה עם משפחה וחברים שאוהבים.
שתי הסבתות אוהבות מאד את אביגיל. לא לכל הילדים יש שתי סבתות, אך לכולם יש מי שאוהב אותם! תוכלי להציע לילדים להביא צילומים מהבית של בני משפחה וחברים שאוהבים אותם, וליצור בגן קולג' משותף של "מי אוהב אותנו".
ילדים רבים אינם אוהבים שינויים בתכניות. האם יש לך דרך מיוחדת שעוזרת לך ולילדים לקבל את השינויים שנכפים עליהם? הסיפור מזמן שיחה על שינויים ומעברים, הפתעות והרפתקאות. תוכלי להיעזר בסיפור, תוך ציון הביטוי "גם זו לטובה". אפשר להדגים זאת באופן יזום או תוך ציון התרחשויות מחיי הגן, למשל: ציור או בנייה בקוביות שהחלה כמגדל והסיימה במשהו אחר, טיול שהתבטל בגלל הגשם, תבשיל שלא יצא כמתוכנן וכד'. נשמח לקבל את הרעיונות שלך ולהעלות אותם לאתר!
צילה וגילה
שְׁמִירָה
להכין עם ילדי הגן חוברות אישיות עם הכותרת "גם זו לטובה"
תוכלי להכין עם ילדי הגן חוברות אישיות עם הכותרת "גם זו לטובה". כל פעם שתכניות משתנות או הילדים מצליחים להתגבר על אכזבה או תסכול, יוכלו לציין זאת בציור תוך החוברת האישית. רצוי לשתף גם את ההורים, כדי שייכללו בחוברת גם אירועים בבית שהתפרשו לטובה.
משחק "סולמות וחבלים" הוא משחק אהוב, בו הפתעות יכולות לעכב (כאשר יורדים בחבל), אבל גם לשמח מאד (כשעולים בסולם). יחד עם ילדי הגן תוכלי ליצור לוח משחק מיוחד: "בדרך ליום ההולדת". ה"חבלים" יופיעו כאשר יהיו עיכובים בדרך. ה"סולמות" יהיו ההפתעות הנעימות שמובילות היישר למסיבה.
שמואל כץ אייר את הספר "צילה וגילה" בשנתו האחרונה בחיים, ולא זכה לראותו בדפוס. אפשר לקרוא יותר על הצייר והמאייר שמואל כץ כאן. האם יש ספרים נוספים בספריית הגן, אותם אייר שמואל כץ? (רמז: בין היתר, הוא אייר את "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג.)
בתוך הסיפור משולבות מלים צבעוניות. נחמד לזהות אותן לפי הצבעים. את מי מתארות המלים הוורודות? ובאילו צבעים כתובות המלים "עוגה"? ו"תותים"? הילדים יכולים לקחת חלק בסיפור, על-ידי אמירת מלה צבעונית שקל להם לזהות. תוכלי גם לבקש מהילדים להעניק צבעים שונים למילים אחרות שהם מכירים, להסביר למה בחרו את הצבעים, ולערוך תצוגת מילים צבעוניות על קירות הגן.
בסוף הסיפור הכלבלב החמוד מצא בית חם, ואביגיל קיבלה מתנה שובבה. הילדים יוכלו ליצור בובות אצבע קטנות של אביגיל ושל הכלב. הכלב יכול לספר לאביגיל מה קרה בדרך, והילדה תספר לו מה עשתה כשחיכתה לסבתות שיגיעו.
לפני שנים רבות חי בארץ ישראל חכם בשם נחום איש גם-זוּ. ומדוע נקרא כך? מפני שעל כל דבר היה אומר "גם זוּ לטובה". אפילו כאשר פקדו אותו קשיים, הצליח לראות בכל דבר גם את הצד החיובי. (תלמוד בבלי, תענית, כ"א, א). לפעמים קורים לכל אחד מאיתנו דברים שלא תיכנן, או לא ציפה להם. אבל שינויים בתכניות יכולים להיות הזדמנות לתכנית אחרת, טובה לא פחות.
צילה וגילה ממהרות ליום ההולדת של נכדתן, ופתאום – הדרך פקוקה! גם העוגה נמעכה. איזו צרה! ברגע הראשון כולם קצת עצובים, אבל מיד הופכים את הרעה לטובה: הסבתות מכבדות את כולם בעוגה שהכינו. כך הופך הקושי לברכה, והעיכוב, ל"מותק של פקק".
בתוך הסיפור משולבות מלים צבעוניות. נחמד לזהות אותן לפי הצבעים (אין צורך שהילדים יקראו ממש את המלים). את מי מתארות המלים הוורודות? ובאילו צבעים כתובות המלים "עוגה"? ו"תותים"? הילדים יכולים לקחת חלק בסיפור, על-ידי אמירת מלה צבעונית שקל להם לזהות.
"הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" – לפעמים, ישיבה עם אנשים זרים, (בתור לאוטובוס, בגן משחקים), יכולה להפוך ל"שֶׁבֶת אַחִים". אפשר להזכר יחד באנשים נחמדים שפגשתם, אשר הפכו את המצב לנעים הרבה יותר. למשל: האיש שעזר להוריד עגלה מהרכבת, האשה שכיבדה מהביגלה שלה בתור לרופא, הילדים שחלקו נדנדה ועוד.
שתי הסבתות אוהבות את אביגיל. תוכלו להציע לילדים לצייר את אביגיל, וסביבה מי שאוהב אותה מאד. אולי הילדים ירצו להוסיף ציור עם דמותם שלהם במרכז, ומסביבם, מי שאוהב אותם.
המכונית נוסעת במנהרות ועולה על גשרים. אתם מוזמנים לבנות מסלול למכונית, "לצאת למסע" ובכל תחנה לצרף לנסיעה "חבר" ולעזור לו להגיע ליעדו.
זכרו שברכב של צילה וגילה, רק העוגה לא חגרה חגורת בטיחות… והקפידו לחגור את הנוסעים שלכם.
צילה וגילה
שְׁמִירָה
האם קרה לכם שהלכתם לאיבוד אבל הגעתם למקום חדש ומפתיע?
האם קרה לכם שהלכתם לאיבוד אבל הגעתם למקום חדש ומפתיע? זו הזדמנות לספר על כך לילדיכם: על האכזבה והתיסכול (אם היו), ועל החוויה הטובה שהיתה לכם לבסוף.
"גם זו לטובה": עצירה פתאומית מפסיקה את הנסיעה הנינוחה. כל אחד מהנוסעים מאוכזב מהפקק שנוצר. תוך כדי דפדוף משותף בספר, תוכלו לגלות מצבים לא נוחים שהפכו בסופו של דבר לרגעים משמחים.
לא כולם אוהבים לשנות תכניות. האם יש לכם דרך מיוחדת שעוזרת לכם ולילדיכם לקבל שינויים? משחק "סולמות וחבלים" הוא משחק אהוב, בו הפתעות יכולות לעכב (כאשר יורדים בחבל), אבל גם לשמח מאד (כשעולים בסולם). מי שאוהב זאת יוכל ליצור לוח משחק מיוחד: "בדרך ליום ההולדת". ה"חבלים" יופיעו כאשר יהיו עיכובים בדרך. ה"סולמות" יהיו ההפתעות הנעימות שמובילות היישר למסיבה.
כדי לעודד את עצמכם ברגעים שמשהו משתבש, אפשר להכין שלט "גם זו לטובה". כתבו את הפתגם ותנו לילדיכם לקשט אותו. תלו את הפלקט במקום בולט בבית, והוא יזכיר לכם את האפשרות שדברים יסתדרו לטובה.
כלבלב החמוד מצא בית חם, ואביגיל קיבלה מתנה שובבה. כייף ליצור בובות אצבע קטנות של אביגיל ושל הכלב: ציירו או העתיקו את דמויותיהם על דף, ובעזרת "גב" של נייר שתצמידו בקצוות בעזרת שדכן, יתקבלו בובות שאפשר ללבוש על האצבעות. הכלב יכול לספר לאביגיל מה קרה בדרך, והילדה תספר לו מה עשתה כשחיכתה לסבתות שיגיעו.
סוף טוב הכל טוב: הנכדה ושתי הסבתות חוגגות בתה ועוגה (והכלבלב – משתתף על-פי דרכו). תוכלו לערוך מסיבת תה קטנה ולהזמין אליה חברים שאוהבים "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים [וחברים] גַּם יָחַד". לסיום, איזה כיף לשיר יחד את השיר האהוב "הנה מה טוב ומה נעים".
צילה וגילה
שְׁמִירָה
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה. למשל, אפשר לשוחח על יום העבודה של אדון גדליהו. מה הוא עושה כדי להתכונן לקונים, איך הוא מתייחס לאנשים שבאים לבקר במכולת? כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהבחין בין מה קורה במציאות ומה בחלום.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות
לאחר הקריאה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. כדאי לשוחח על האיורים: מה הוסיף המאייר לטקסט של הסיפור? האם משהו הצחיק את הילדים בתמונות? האם הילדים יכולים לנחש מה מוכרים בעלי החנויות, שכניו של אדון גדליהו? ניתן לבקש מהם לחפש את התמונה של עוגת יום ההולדת הדמיונית של מיכאל ולהציע להם לצייר עוגה חלומית משלהם.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
ילדים לומדים ומפנימים סיפורים באמצעות משחק ודמיון.
ילדים לומדים ומפנימים סיפורים באמצעות משחק ודמיון. כדאי לדאוג לצייד את פינת המשחק הסוציו-דרמטי בגן בתחפושות ואביזרים הקשורים לסיפור: מצרכים למכולת, דמויות של החיות שמופיעות בסיפור, ועוד.
כדאי לחפש יחד את התמונה של רחוב החנויות. אפשר לשאול את הילדים איפה הם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? בעקבות הסיפור אפשר להקים בגן "מרכז מסחרי" שלכם. רצוי לשתף את הילדים ולחשוב יחד: אלו חנויות תרצו, ומה יימכר בהן – רק "מה שנחוץ", או אולי גם חלומות?
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אפשר להפתיע את הילדים ולהזמין הורים להציג את הסיפור בפני הקבוצה
אפשר להפתיע את הילדים ולהזמין הורים להציג את הסיפור בפני הקבוצה – או להכין עם הילדים המחזה אליה יוזמנו ההורים. בתום ההצגה אוכלים יחד עוגת יום הולדת, ומחלקים את הספרים למשפחות.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לחפש עם הילדים את הצרצר בכל עמוד בו הוא מופיע, ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות שלו
כדאי לחפש עם הילדים את הצרצר בכל עמוד בו הוא מופיע, ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות שלו. האם כל האמרות מובנות לילדים? אפשר לשוחח על פתגמים ואמרות, מהסיפור, ממקורות אחרים – ואפילו פרי דמיונם של הילדים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
להציע לילדים לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה
אפשר להציע לילדים לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. את יכולה להקדיש לוח קיר בגן לציורי האמרות, אליו יתווספו במהלך השנה עוד פתגמים שמשתקפים בספרי ספריית פיג'מה. כדאי לשמור את ציורי הילדים ובסוף השנה להכין מהם "ספרוני חוכמה של הגן שלנו".
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
מיכאל ואמא נכנסים למכולת של גדליהו כדי לקנות מצרכים לעוגת יום הולדת עבור מיכאל
מיכאל ואמא נכנסים למכולת של גדליהו כדי לקנות מצרכים לעוגת יום הולדת עבור מיכאל. אפשר לשוחח על ימי הולדת: איך מרגישים כשהולכים לישון בגיל מסוים, ומתעוררים בגיל אחר? איך מציינים ימי הולדת בגן שלכם, האם הילדים זוכרים את חגיגת יום ההולדת בשנה שעברה? האם גם הם עזרו לאפות את העוגה?
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין עם הילדים פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. לצד הפעמונים שהילדים לוקחים הביתה, כדאי להכין עוד כמה ולתלות אותם בכניסה ובחצר הגן. בכל פעם שתשמעו "גלין-גלן" של הפעמונים שיצרתם, תיזכרו בסיפור על גדליהו!
נשמח לשמוע כיצד שילבת את הסיפור בגן שלך!
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
איפה אתם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק?
איפה אתם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? עם ילדיכם תוכלו לחפש מתכון לעוגה, להכין רשימה של מצרכים ולצאת יחד לקניות. עם חזרתכם הביתה, תוכלו לאפות יחד את העוגה ולכבד בני משפחה וחברים!
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. תולים על הקיר או מהתקרה לצד פתח הדלת ומחכים למשב הרוח שיגרום לפעמונים שלכם להשמיע "גלין-גלן".
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אדון גדליהו חולם חלום מוזר ומשעשע, ובו משולבים מציאות ודמיון. אפשר לשוחח על חלומות
אדון גדליהו חולם חלום מוזר ומשעשע, ובו משולבים מציאות ודמיון. אפשר לשוחח על חלומות: אם ילדיכם זוכרים חלום שחלמו; אם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים; ומה יכול לקרות בחלום ולא במציאות. אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
להסביר לילדיכם את הפתגם "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתּי"
כדאי להסביר לילדיכם את הפתגם "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתּי" ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות של הצְרָצר. תוכלו לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. האם אתם מַכירים עוד אמרות? כל אחד יכול לתרום לנו בחוכמתו. תוכלו לשאול את ילדיכם ממי הם לומדים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אדון גדליהו מוכר בחלומו דברים שאינם נחוצים לתרנגולת, לעז ולדבורה. אפשר לשוחח יחד על קניות
אדון גדליהו מוכר בחלומו דברים שאינם נחוצים לתרנגולת, לעז ולדבורה. אפשר לשוחח יחד על קניות: האם אתם קונים תמיד רק דברים שאתם צריכים? האם לפעמים אתם מתפתים לקנות משהו שלא באמת נחוץ? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על הרגלי צרכנות, על ההבדל בין דבר נחוץ לדברים שאינם נחוצים – ולזכור כי גם לחלומות יש מקום חשוב בחיים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לצפייה בדפי הפעילות בחיק המשפחה כפי שיופיעו בספר ולהדפסה לחצו כאן
כדאי לקרוא את השירים בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים. האיורים לעיתים מספרים לנו סיפורים שלא כתובים בשירים עצמם. עודדי את הילדים למצוא סיפורים באיורים )למשל: ב'כדורסל' – הילדים שיושבים על הספסל, מה אומר המבט של סבא בשיר 'ארמון ממתקים', מה עושים בעלי החיים בשיר 'אל ראש ההר'?(. תוכלו להמציא יחד דקלומים קטנים העוסקים בסיפורים שבאיורים.
הפעלת הדמיון יכולה להוות מקור שעשוע ועונג לילדים ולמבוגרים. אפשר לשחק יחד ולהגיע לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – תוכלו להמציא או להגזים בכיף: "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", או "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…". תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי…".
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים ספרים נוספים העוסקים בגוזמה או במשאלות הלב?
האם אתם מכירים ספרים נוספים העוסקים בגוזמה או במשאלות הלב? בקשו מהילדים וההורים לחפש בבית או בספריה ספרים כאלה. תוכלו לקרוא אותם ביחד בגן ולערוך תערוכת ספרים, או לייחד לכך מדף בפינת הספרים. ספרים לדוגמה: "מר גוזמאי הבדאי" ו"כובע קסמים" מאת לאה גולדברג, ו"ככה נעשיתי שודד ים" מאת מלינדה לונג.
בעקבות השיר 'ספגטי': בשיר הילד מושך ספגטי מתוך קערה והופך אותו לחבל. בעולם הדמיון כל חפץ יכול לקבל תפקיד חדש. הניחי במרכז המעגל חפצים שונים בגדלים שונים (כף, כסא, חרוז…) ותני לילדים להפליג עם הדמיון ולמצוא לחפצים שימושים חדשים.
בעקבות השיר 'חדר סודי': בשיר לילד יש חדר סודי שאין אליו כניסה להורים. שם הוא מכניס אולי דברים שהוא לא יכול להכניס הביתה – כלבים, חתולים ועכברים. ילדים אוהבים סודות. ומבוגרים לא תמיד ערים לחשיבות של שמירה על הפרטיות של הילדים. הכיני עם הילדים קופסת סודות שהם יכולים להחביא בה דברים קטנים. תוכלי לנצל את ההזדמנות גם לדבר על סודות שאסור לשמור בלב.
כדאי לעיין באיורים ולחפש את שלושת החברים של הילד ואת הכלב הנלווה אליהם, שמופיעים כמעט בכל דף. מה החברים עושים בכל תמונה? האם הם שותפים להרפתקאות של הילד?
אפשר לדפדף יחד בספר ולהקריא בקול את השירים. בשונה מסיפור עלילתי, קובץ שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו. האם אחד השירים מוצא חן בעיניכם במיוחד? תוכלו ללמוד לדקלם אותו.
לילד בשירים קורים דברים מצחיקים ובלתי-צפויים: הוא רוכב על ענן, מתעמת עם ענקים, מטייל עם פיל ברחוב. אפשר לדמיין: אילו הייתי הילד, למה היה הופך הספגטי שלי? את מי הייתי מרכיב על פיל? מה ומי הייתי מכניס לחדר סודי? תוכלו לצייר יחד את השירים הדמיוניים שלכם, או את החדר הסודי שלכם.
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
הפעלת הדמיון יכולה לסייע להתמודד עם מגבלות או קשיים במציאות
הפעלת הדמיון יכולה לסייע להתמודד עם מגבלות או קשיים במציאות. אפשר לחשוב יחד על מצבים בהם הדמיון היה עוזר לנו ביומיום, ולשאול למשל "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", או "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…" תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי…".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים מלאי הדמיון שציירה אורית ברגמן. מי הדמויות באיורים? איזה צעצועים מופיעים בסיפור, איזה צעצועים יש לילדי הגן?
אפשר לבקש מהילדים לבצע את הפעולות המוזכרת בסיפור בתנועה במרחב הגן: לקפוץ, לעוף כמו ציפור, להתחבא, להיות קטנטן ואחר כך להפוך לענק, לעצום עיניים… את משחק התנועות כדאי ללוות במוסיקה.
לפני השינה, הילד בסיפור מגשים משאלות. הוא מטייל בשמים, רוכב על גבו של זאב, הופך לענק ואחר כך לגמד. אפשר לשוחח עם הילדים על משאלות וחלומות שלהם, והציע להם לצייר משאלה שהם היו רוצים להגשים.
בעקבות הספר אפשר לערוך בגן מסיבת פיג'מות – בשעות הגן (כדאי לבקש מהילדים להביא מברשות שיניים, דובי או בובה – וכמובן ללבוש פיג'מה!), או בשעות הערב יחד עם ההורים. איזה סיפור תרצו לספר לפני השינה?
המלך אמר
שְׁמִירָה
"אבא אמר 'צחצח שיניים' / אבא אמר 'נקה את האוזניים'...
"אבא אמר 'צחצח שיניים' / אבא אמר 'נקה את האוזניים'…"
אתם יכולים לשחק בפנטומימה, ובמקום לקרוא את המילים הכתובות בספר, לבטא את הפעולות באמצעות תנועה. האם ילדיכם הצליחו לנחש מה האבא שבסיפור אמר?
ניתן להתבונן באיורים ולזהות יחד את הבובות ואת הצעצועים של הילד. אילו בובות יש לכם? האם גם אתם ישנים איתן? אפשר לעקוב אחר האיורים ולגלות מה קורה לצעצועים כשהם מפסידים במשחק (הם הולכים לישון!)
גם אתם יכולים לשחק "המלך אמר": כל אחד בתורו יכול להיות "מלך" ולתת לאחרים הוראות. אם ה"מלך" פתח במשפט "המלך אמר…" – האחרים חייבים לשמוע בקולו ולעשות את מה שפקד; אבל אם המלך אמר "להרים ידיים" ללא המשפט הפותח ("המלך אמר") – לא ממלאים את הוראותיו. מי שמתבלבל, יוצא מן המשחק ומחכה להמלכת המלך הבא.
הילד בסיפור מדמיין שהוא מלך וקובע כללים חדשים: בממלכה שלו מותר לקפוץ על המיטה, לעוף, להיות ענק ולרכוב על זאבים. אתם מוזמנים לדמיין יחד, מה הייתם רוצים לשנות בעולם שלכם? למשל, מה היה קורה אילו היינו הולכים לגן בלילה וישנים ביום?
הילד בסיפור נערך לשינה לאחר צחצוח שיניים, מקלחת ונשיקת "לילה טוב". איך ילדיכם מתכוננים לשינה? האם יש לכם טקס, תפילה או שיר שמלווה אתכם במעבר בין יום ללילה?
תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות מילדותכם: האם ישנתם בחדר יחד עם אחים? מי השכיב אתכם לישון? האם סיפרו לכם סיפורים או שרו שירים לפני השינה? האם ישנתם עם בובה או עם דובי? אולי יש לכם סיפור מצחיק מהעבר הנוגע לשעת ההשכבה?
לילה טוב!
המלך אמר
שְׁמִירָה
המאייר עומר הופמן הוסיף פריטים מצחיקים לאיורים שמלווים את הסיפור
המאייר עומר הופמן הוסיף פריטים מצחיקים לאיורים שמלווים את הסיפור. אפשר לחלק את הילדים לקבוצות קטנות ולבקש מכל קבוצה להתמקד בדף אחר בספר. כמה דברים מצחיקים מצאו הילדים בכל דף? בהמשך קבוצות הילדים יכולות לצייר תמונות משותפות של החיים בעיירה חלם, עם פרטים נוספים שמצחיקים אותם.
חכמי חלם והירח
שְׁמִירָה
לעצור את קריאת הסיפור לאחר שחכמי חלם מנסים למצוא פתרון לחושך ברחובות העיירה
במהלך החודש הקרוב אפשר לבקש כל יום מילד אחר לחפש עם הוריו את הירח מבעד לחלון בשעות הערב, לצייר אותו על דף ולהביא את הציור לגן. תוכלי להקצות לנושא לוח קיר וכל בוקר לתלות ציור נוסף. האם היו לילות מעוננים, בהם לא הצליחו לראות את הירח? האם הילדים מזהים את ראש חודש לפי הציורים? אחרי כמה ימים הופיע ירח מלא? בסוף החודש תקבלו "ציור משותף בהמשכים" – מחזור שלם של הירח.
בהצעות להורים בסוף הספר הצענו למשפחות לצאת יחד לטיול לילי. תוכלי לעודד את הפעילות ולאסוף מהילדים חוויות: האם הרחוב שלהם נראה שונה בלילה? מה הם ראו? אילו קולות הם שמעו?
האם הסיפור הצחיק את הילדים? אפשר לבקש מהם לחפש בבית או בספריה עוד סיפורים על חכמי חלם (למשל, נעלי הזהב של המלך), אגדות על ג'וחא או הרשל'ה, או ספרי בדיחות. תוכלו לערוך תצוגת ספרים תחת הכותרת "זה מצחיק אותי!", לעיון עצמאי של הילדים ולקריאה במליאה.
איזו מילה מסתתרת במילה חודש? שורש המילה חודש היא ח.ד.ש ובאמת בכל חודש משהו חדש מתחדש. אפשר להכין בגן לוח ולציין בו את שם החודש העברי, מי נולד בחודש הזה ומהם האירועים המיוחדים שנציין החודש. האם וכיצד אתם מציינים את ראש חודש בגן? האם חוגגים ימי הולדת על-פי לוח השמש או לוח הירח?
חכמי חלם והירח
שְׁמִירָה
לספר לילדים על חלליות ועל אסטרונאוטים שנחתו על הירח
את יכולה לספר לילדים על חלליות ועל אסטרונאוטים שנחתו על הירח (ממש לא יאמן!) אתם מוזמנים לצפות באסטרונאוט הולך על הירח וללמוד שכוח המשיכה על הירח שונה מאשר על הארץ ולכן אפשר קצת לרחף על הירח. נסו לרחף בעצמכם וללכת בגן ב'הליכת ירח'. https://www.youtube.com/watch?v=w_x6wNxKBlE
כדאי לחפש את הירח מבעד לחלון. איך הוא נראה? אתם יכולים לצייר את הירח שראיתם ולתלות את הציור ליד החלון. אתם מוזמנים לחזור ולהביט בשמיים כעבור כמה ימים – האם הירח נראה אחרת?
אתם יכולים לצאת יחד לטיול לילי. האם הרחוב שלכם נראה שונה בלילה? מה אתם רואים? אילו קולות אתם שומעים? כדאי להביט בשמיים, לחפש את הירח, להיזכר בחכמי חלם ולצחוק…
מי אוהב להכין עוגיות בצורת ירח ("סהרונים")?
המצרכים:
100 גרם אבקת סוכר
150 גרם חמאה
1 כפית תמצית וניל
1 כפית גרידת לימון
2 כוסות קמח
1 כפית שטוחה אבקת אפייה
4 כפות שקדים טחונים
אבקת סוכר, לבזיקה אחרי האפייה
אופן ההכנה:
מערבלים יחד במערבל את אבקת הסוכר והחמאה.
מוסיפים את תמצית הווניל וגרידת הלימון.
מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והשקדים הטחונים ומערבלים הכול יחד לקבלת בצק.
לוקחים פיסה מהבצק, מגלגלים לגליל דק וארוך וחותכים ל"צינורות" קטנים בצורת ירח.
מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה וממשיכים כך עם שאר הבצק.
אופים בתנור שחומם מראש ל-175 מעלות במשך 15 דקות או עד שהקצוות של הסהרונים מזהיבים.
מצננים ומפזרים אבקת סוכר.
בתיאבון!
ארבעה שלפנוצ'ה וסירה אחת 
גברת אחת מרחוב בצלאל 
משהו 
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
למה אתה לא פורח? 
הזאב לא יבוא 
דודי שמחה 
ישבתי על כרוב 
למה הכל קורה דוקא לי 
משהו אחד ולישון 
חתול גדול חתול קטן 
נמאס 
יוסף איש חֶלֶם הולך לוורשה 
דומים וגם שונים 
עוד סיפור אחרון 
אוי לא, ג'ורג'! 
מסעדה בקצה הקוטב 
צפוף בבית 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
שפן 
המפוזר מכפר אז"ר 
איפה מתחבא הצחוק? 
נעלי הזהב של המלך 
יוסי שלי מוצלח 
סבא נכד וחמור 
אורי כדורי 
מר גוזמאי הבדאי 
תאכל מעיל, תאכל 
תרנגולת אחת קטנה 
צילה וגילה 
בוקר טוב גדליהו 
פעם ניצחתי שלושה ענקים 
המלך אמר 
חכמי חלם והירח 
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שֵׁמַע
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
הַמְחָשָׁה
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
חֵקֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
קִשּׁוּר
מדפיסים
גוזרים
ומשחקים!
