דמיון וחלום

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם בסיפורים קלילים ומחורזים עשוי להיות טמון מסר ערכי ומשמעותי. כדאי לנצל את הספר לשיחה, להבעת דעה ולשאילת שאלות כמו "כיצד לדעתכם אתם הייתם מרגישים במקרה דומה?"

"...ותזכו באושר!"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא שמח לחזור עם כוכביו, הוא קורא להם אוצר ומעריך אותם יותר מכסף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: "מה גורם לכם שמחה ולא ניתן לקנות אותו בכסף?" לצייר ציור? זמן סיפור לפני השינה? ואולי חיבוק בוקר טוב? גם אתם ההורים יכולים לשתף – מהו האוצר שלכם?

העץ שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אם היה לכם עץ דמיוני משלכם – מה היה צומח עליו? לבבות? בלונים? ואולי גם כוכבים? תוכלו לצייר ולגזור את הצורה שדמיינתם, לקשט ואפילו לכתוב בתוכה משאלות או זיכרונות משותפים. את התוצאה אפשר לתלות על עציץ, על ענף, או על עץ בסמוך לביתכם.

להביט בכוכבים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אולי לא נמצא עץ כוכבים אמיתי, אבל תמיד אפשר לצאת לטיול ערב ולהתפעל ממראה הכוכבים הנוצצים בשמים. תוכלו לקחת איתכם את הספר ולקרוא אותו יחד לאור הכוכבים.

האזינו לשיר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשורר לייב מורגנטוי 1905-1979, יליד העיירה פינסק שבפולין, כתב את השיר ביידיש בשנת 1938. יורם טהר לב תרגם אותו, והוא הולחן על ידי נורית הירש ויצא לאור בביצועה של חווה אלברשטיין בשנת 1969.

האזינו לשיר

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!

משהו במתנה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?

הספרים שלנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסיתם פעם להקריא ספר בקול של ציפור? אולי יש לכם בבית ספר אדום? תוכלו לשחק במשחק לעידוד קריאה עם הספרים שבבית, ואפילו לקבל תעודה לסיום!

לעשות כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?

קופסת כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הדברים הפשוטים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.

"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.

תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון

קוראים את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.

משוחחים על הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.

שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"

חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"

מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"

עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"

מה קורה כשלא עושים כלום?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.

בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"

לאייר בכמעט כלום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"

אילו מילים וסימנים מסתתרים באיור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.

מתנה לאימא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה.
להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.

השיר "מה עושים העצים" ("אני שואל") מאת ע. הִלל.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בשירו של ע. הלל מודה כי הוא לא עושה כלום, ומתוך אותו כלום מצטמחות להן שאלות, בדיוק כמו שֶמוש הצליח למצוא פתרון רק כאשר רבץ בשקט ובלי לזוז. זוהי הזדמנות נפלאה להכיר לילדים את השיר. "מה עושים העצים?" ("אני שואל") – מילים: ע.הלל, לחן: נעמי שמר, ביצוע: אילנית.

עוצרים למחשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זמן בהייה או זמן שהייה של ילדים מתפרשות לעיתים כחוסר מעש, אך, למעשה, הן מסייעות לתהליכים מחשבתיים.

להעשרה – חלומות בהקיץ משפרים מחשבה יצירתית.

ומה בגן? – חשוב מאוד לארגן את המרחב באופן שיאפשר זמן פעילות לצד זמן רוגע.

להעשרה – סרטון מהמרחב הפדגוגי גנ"י: איזון בין מרחבי רוגע למרחבי פעילות בגן.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספר יכול להעביר רעיון במילים מעטות. בספר כזה האיורים הם פתח להתבוננות ולשיחה על עולמם של הילדים. דרכם אפשר לגלות שבעזרת דמיון וחשיבה יצירתית גם דברים שנראים חסרי ערך, יכולים להפוך למשמעותיים.. כדאי להביט היטב באיורים ובמה שהם מספרים לנו ולשאול: האם פקק שלא מתאים לשום בקבוק הוא זבל? מה עוד אפשר לעשות עם צינורות?

מה זה "סתם"?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח ולשאול: מה אנחנו עושים בבית שהוא "סתם"? מה זה בכלל "סתם"? האם אנחנו נהנים גם מדברים שהם "סתם"? אולי נעשה "סתם" משהו יחד עכשיו?

איך חישוק הופך לכדור פורח?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ואיך מעודדים חשיבה יצירתית? – צפו בסרטון וגלו רעיונות יצירתיים.

"סתם" חפצים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו בסרטון, גם אתם יכולים לחפש חפץ ולהמציא לו שימוש חדש: מה אפשר לעשות עם "סתם" בקבוק? ואיך אפשר לשחק עם "סתם" גליל נייר?

צורות בחול

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות היצירות בספר תוכלו גם אתם לצאת החוצה ולבדוק: מה רואים כשמטביעים את הנעל בחול? את כף היד? עלה? ומה אפשר לצייר בחול באמצעות מקל?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מדמיינים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים משתמשים בדמיון ויכולים לראות עולם ומלואו בחפץ פשוט, אפילו בפקק. בעזרת הדמיון מתפתחת חשיבה יצירתית ומקורית.

רגע של "סתם" יכול להוביל לשיעמום או לתסכול, אבל יכול להיות גם הזדמנות למשחק ולחיבור בין חברים. ככל שגדלה היכולת למצוא וליצור עניין באופן עצמאי, השיעמום פוחת, והעולם הופך למגרש משחקים מסקרן.

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילד בסיפור משתמש בפריטים שונים ביצירתו – כפעילות הטרמה אפשר להביא לילדי הגן מגוון חפצים ולהזמין ילד או ילדה להראות בתנועה שימוש לא רגיל בחפץ, בשעה ששאר הילדים מתבוננים ומנסים לזהות למה הכוונה.

להעשרה – קסם הדמיון בהצגת תיאטרון – שידור במרחב הפדגוגי.

הספר "סתם ים" שייך לקטגוריית ספרים הנקראת פִּיקְצֶ'רְבּוּק (picturebook). בספרים מסוגה זו חלקו העיקרי של הסיפור מועבר על ידי האיורים, ואי אפשר להבין בלעדיהם את עלילת הסיפור ואת מסריו.
חשוב מאוד לאפשר לילדים להתבונן באיורים בעת הקריאה. לשם כך מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי משלהם.

להרחבה על סוגת הפיקצ'רבוק – picturebook לעומת ספר מאויר –
סרטון במרחב הפדגוגי גני ילדים.

ניבוי – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולהציע לילדי הגן לנחש מה יעשו הילדים בסיפור בחפצים שמצאו.
לאחר הקשבה להצעותיהם ממשיכים לעמוד הבא ובודקים אם גם הסופרת והמאיירת ענת וַרְשַבְסְקִי חשבה כמותם.
חשוב להבהיר לילדים כי אין תשובה נכונה, ולחזק אותם על הניסיון לדמיין.

"סתם ים" – אפשר לשתף את הילדים בשם הסיפור ולשאול אותם על מה הסיפור מספר לדעתם. לאחר הקריאה כדאי לחזור ולבדוק אם ההצעות שהעלו תואמות את העלילה.

ספר נוסף בנושא יצירתיות, דמיון וחפצים (גם הוא ראה אור בהוצאת "פיג'מה"): המכונה

מה זה "סתם"?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שִחזור הסיפור – ספרים מסוגת הפיקצ'רבוק מאפשרים גם לילדים צעירים להתאמן בניצני קריאה מאחר והאיורים תומכים בעלילת הסיפור. במפגשים החוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו להם בשחזור העלילה, כמו: לאן הלך הילד? מה הוא עשה שם? מה הברווז חשב על מה שהילד עושה? למה הברווז החליט להצטרף אליו? מה הם עשו יחד?

קישור לחיי הילדים – אפשר לשאול: מתי אתם אומרים את המילה "סתם"? האם שיחקתם עם משהו שהיה "סתם" והפך למשהו אחר? תוכלו לתאר את המשחק? האם אתם אוהבים לעשות לפעמים "סתם משהו"? איזה "סתם משהו" אתם אוהבים?

ציור בחול – יוצרים עולם מִ"סתם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גיבורי הסיפור מציירים ויוצרים פסלים בחול באמצעות חפצים שונים. הַזמינו את ילדי הגן לצייר ולפסל בחול בחצר או בלוחות חול. אפשר לשלב "סתם" חפצים שנמצאים בארגז. את היצירות תוכלו לצלם ואת התמונות תוכלו לתלות על לוח ייעודי.
פעילות דומה מופיעה בהצעות לפעילות משפחתית שבסוף הספר.
תוכלו להזמין את ההורים לשלוח תמונות וכך לחבר בין הגן לבין הבית.

סרטונים להעשרה –
"עיסוק באָסֶמְבְּלָז' בגן הילדים" – במרחב הפדגוגי גני ילדים
"ציור בחפצים" – במרחב הפדגוגי גני ילדים

אילו הייתי הילדה שבסיפור...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שני העמודים האחרונים בספר מציגים את הצורך של ילדים במשחק וביצירה ואת האופן שבו הם מספקים צורך זה. הילדה שבסיפור מבקשת להצטרף לפעילות ומבינה בדיוק מה כוונתו של הילד ב"סתם". אפשר להזמין את הילדים להמשיך את הסיפור ולדמיין מה יכלו הילד והילדה לעשות יחד. לאחר השיח אפשר להזמין אותם ליצור את ההמשך במגוון אפשרויות וחומרים או בהמחזה.

להעשרה –
"ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים" – במרחב הפדגוגי גני ילדים

קופסת "סתם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הָכינו קופסת קרטון גדולה ובה חפצים שונים שלכאורה אין בהם שימוש, כמו: גלילי נייר טואלט, עיתון ישן, גלגל קטן. תוכלו לבקש ממשפחות הילדים לתרום "סתם" חפצים משלהם. הוציאו בכל פעם חפץ אחר ושאלו את הילדים אם הוא "סתם" לדעתם, או אם יש להם רעיון מה לעשות בו. עודדו את הילדים להפליג בדמיון ויצירתיות.
אפשר לעשות פעילות דומה בחצר הגרוטאות .

טיפ לקריאה: ספרים בכל מקום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו פעוטות רבים, גם ברלה שואל את סבתא – "מה נעשה עכשיו?" בין ההפתעות שיש לסבתא בסל, ישנו גם ספר שאפשר לקרוא מתי שרוצים. ספר הוא עולם ומלואו שקל לקחת לכל מקום. גם אתם יכולים לקחת איתכם ספר בתיק וליהנות ממנו בזמן ההמתנה לרופא, כשרוצים להירגע בגן השעשועים או במהלך נסיעה ארוכה.

זמנים מיוחדים עם קרובים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח על הקשר של הפעוטות עם סבא או סבתא או בני משפחה משמעותיים אחרים ולשאול – מה אתם אוהבים לעשות ביחד? יש דברים מיוחדים שעושים רק עם סבא וסבתא או אצל הדודים? יש חפצים מיוחדים שיש רק אצלם בבית?

האזינו לסיפור "ברלה ברלה מה בסל?"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.

סיפור מהדמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפורים של סבתא מצחיקים את ברלה מפני שהם דמיוניים, ובדמיון יכולים לקרות גם דברים לא רגילים. נסו להמציא יחד סיפור כמו 'ההיפופוטם שנפל לצלחת מרק' או 'האריה שפחד להישאר לבד בלילה' או כל רעיון אחר. תוכלו להתחיל מחפץ שיש בסביבתכם ולראות לאן מתפתח הסיפור.

'סבתא אפתה עוגה...'

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכירים את משחק האצבעות 'סבתא בישלה דייסה'? תוכלו לשחק משחק דומה – קפלו את האצבעות פנימה והשאירו אגודל בחוץ, והנה – יש לכם 'חילזון'. כף היד של הפעוט יכולה להיות לקערית, ואז תאמרו: "סבתא וברלה אפו עוגה, הוסיפו קמח, הוסיפו סוכר, הוסיפו ביצה…" עם כל מוצר שנוסף געו עם האגודל בכף היד של הפעוטות. אפשר גם להתחלף בתפקידים

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לעוד רעיונות והפתעות, היכנסו לפינטרסט של ספריית פיג'מה.

קוֹרְאִים כְּמוֹ סָבְתָא שֶׁל בֶּרָלֶה וְסִפּוּר בְּתוֹךְ סִפּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

להציג סיפור – לקריאת הספר תוכלו לקשור מטפחת סביב הראש כמו סבתא של ברלה. אם יש לכן בובת חילזון, תוכלו לשלב גם אותה בקריאה.

לסייע בהבנה – בספר יש סיפור בתוך סיפור: סבתא מציעה לברלה להקשיב לסיפורים מצחיקים ואפילו מתחילה לספר לו סיפור. סיפור זה עלול להיות מורכב לפעוטות, לכן כדאי להוסיף משפטים מתווכים: "זה היה הסיפור שסבתא סיפרה לברלה", "סבתא נרדמה באמצע הסיפור שסיפרה לברלה."

לקרוא בהמשכים – אם הסיפור ארוך, לדעתכן, אפשר לחלק את קריאת  הספר לשני שלבים: בשלב הראשון תוכלו לקרוא עד החלק שבו סבתא נרדמת, ובשלב השני, למוחרת, תוכלו להמשיך בקריאה.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הגיעה סבתא?"; "למה היא באה לבית של ברלה?"; "אילו סיפורים סיפרה סבתא לברלה?"; "מה ברלה רצה להכין?"; "מה ברלה וסבתא עשו יחד?"  אפשר להמשיך בשאלות על חייהם של הפעוטות – "גם אליכם מגיעים לביקור קרובי משפחה כמו סבתא, סבא או דודים?"; "מה אתם אוהבים לעשות איתם?"

אפשר להציע לפעוטות לספר על סבתא או סבא או על מבוגר משמעותי אחר – "איך קוראים להם?"; "איך הם נראים?"; "מה אתם עושים יחד?"

מַכִּירִים חֲפָצִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מוזכרים חפצים רבים: מכונית, אקווריום, פרחים, כורסה, קערת מרק וכמובן, החפצים שבסל של סבתא. תוכלו להביא איתכן כמה מהחפצים המוזכרים ולתת לפעוטות להכיר אותם: אפשר להסביר על השימוש בהם, לדבר על הצבע שלהם ועל הצורה שלהם, לתת להם למשש כל חפץ ולשאול: "האם הוא קל או כבד?"; "האם הוא רך או קשה?"; "האם יש לכם חפץ כזה בבית?"; "מה עושים בו?"

חפצים "של פעם" – בספר מופיעים גם חפצים פחות מוכרים לפעוטות, חוגה ובול למשל. זוהי הזדמנות להכיר להם אותם ולספר על השימוש בהם.

לְהָכִין עוּגָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להראות לפעוטות את החומרים המיועדים להכנת עוגה, לעבור יחד על השלבים של הכנתה ואפילו להכין אותה.

מומלץ לחזור אל הספר "חלה לשבת", העוסק בנושא דומה.

מָה בַּסַּל?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת סל כמו של סבתא תוכלו לשחק משחק מהנה – הניחו בסל חפצים וכסו אותם במטפחת. הזמינו פעוט או פעוטה למשש חפץ ולנחש מהו. לאחר מכן הם יוכלו להציג את השימוש בו ואולי להשתמש בדמיון ולחשוב על שימושים נוספים.

נָעִים מְאוֹד - חִלָּזוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברלה, החילזון החביב, מאפשר לנו ללמד את הפעוטות על החיה המיוחדת. אפשר לספר על תכונות הגוף המיוחדות שלו – המְחושים המשמשים אותו לחושים שונים, כמו הרחה, מישוש ואפילו ראייה, אפשר לספר על תנועתו האיטית, על הריר שהוא משאיר על משטחים שהוא זוחל עליהם, ועל הקונכייה שמספקת לו הגנה.

כְּמוֹ חִלָּזוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בזמן משחק חופשי כדאי להזמין את הפעוטות לנוע כמו ברלה החילזון.

אפשר גם ליצור את צורתו באמצעות כף היד – מקפלים את האצבעות פנימה כמו קונכייה ורק את האגודל משאירים בחוץ; הוא יגלם את הראש של ברלה.

אפשר להזמין את הפעוטות לעשות בידיים את הצורות של ברלה ושל סבתא ולהציע להם להשתעשע בכך בשעה שהם ממתינים לארוחה, בתחילת מפגש ובהזדמנויות נוספות.

שִׁלּוּב הַסֵּפֶר בְּחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להזמין את הפעוטות לעזור לארגן חפצים לפעילות: "אנחנו יוצאים לשחק בחצר עם כדורים וחישוקים. בואו נשים יחד את הדברים בארגז כמו שסבתא שמה דברים בסל."

שֵמע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקישור המצורף תוכלו להאזין לסיפור. כדאי להזכיר להורים על ההסכתים של ספריית פיג'מה, "ספריית פיג'מה קוראת לכם", שיכולים לספק להם שעות רבות של הנאה מהאזנה לספרים.

טיפ לקריאה: מגע מסייע לקריאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פעוטות זקוקים לקשר פיזי. לכן בזמן הקריאה כדאי לשבת קרוב, להתחבק, לגעת ומדי פעם להביט זה בעיני זה. כך יחוו הפעוטות את הסיפור כחוויה חמימה ומרגיעה, כשהם מרגישים אהובים ובטוחים. 

דגדוגים ומשחקים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשאול את הפעוטות – אתם אוהבים משחקי דגדוגים? באיזה משחקים אתם אוהבים שאנחנו משחקים ביחד? במה הייתם רוצים שנשחק? אפשר גם להתייחס לשיחת הטלפון של אמא שבספר – איך הרגישה גן-יה כשאמא הלכה לענות לטלפון? איך אתם מרגישים כשצריך לחכות? 

האזינו לסיפור "ההר דיגי דיגי"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור. אפשר לדפדף בספר בזמן ההאזנה.

זוהי הזדמנות לספר להורים על ההסכת של "ספריית פיג'מה" ולהציע להם להשמיע בנסיעות ארוכות או קצרות ספרים כמו "ההר דיגי דיגי" ואחרים.

הספר מיועד גם למשפחות עולים.

בבית יש הר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק ממש כמו בספר: הפעוט או אחד מבני המשפחה יתכסה בשמיכה ויהפוך להר. אפשר לדגדג את ההר, למשש ולחפש: היכן הרגל של ההר? ואיפה הראש?  

*יש ילדים עם רגישות יתר למגע או לדגדוגים, לכן חשוב להזכיר לפני המשחק שכל אחד יכול להגיד "די" בכל רגע, כמו בספר. 

תנועה - זזים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר תנועות גוף רבות, תוכלו לקפוץ, לרקוד, להתגלגל או להרים רגליים באוויר, כמו ההר אפשר גם להתבונן באיורים ולחקות את התנועות של גן-יה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לרעיונות נוספים לפעילוּת כנסו לעמוד הפינטרסט שלנו ותגלו עוד הפתעות.

עַל הַסֵּפֶר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר זה אנחנו מצטרפים לזמן איכות שבו אימא ובת משחקות ומשלבות דמיון ומגע במשחקן. במשחק עם אדם קרוב פעוטות מרגישים בטוחים ואהובים ויכולים ללמוד על עצמם ועל הסביבה; כך רגעים יומיומיים בבית עם המשפחה יכולים להפוך לחוויה קסומה ומהנה.
"כל מה שאני כותבת קרה במציאות. אלא שישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, של מחשבות, דמיון ורגשות." [הסופרת נעמי בן גור, אתר "דףדף"]

תְּנוּעָה וּמַגָּע בְּמַהֲלַךְ הַקְּרִיאָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כאשר אתן קוראות ספר לפעוטות, כדאי לשלב תנועה ומגע כדי להעצים את חוויית הקריאה: כשגן־יה קופצת ורוקדת, גם אתן יכולות לקפוץ ולרקוד או לדגדג בעדינות את הילדים שיושבים קרוב אליכם, ממש כמו אימא של גן־יה. בקריאות הבאות תוכלו לבקש מהפעוטות לדגדג את עצמם.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה אפשר לשאול את הפעוטות שאלות הבנה: "מי הייתה מתחת לשמיכה?"; "איך הפכה גן־יה להר?"; "מה זה לדגדג?"; "לאן הלכה אימא"?.

אחר כך תוכלו לשוחח עם הפעוטות על חוויות דומות בחייהם: "עם מי מבני המשפחה אתם משחקים בבית?"; "במה אתם אוהבים לשחק עם המשפחה בבית?"; "איך אתם מרגישים כשמדגדגים אתכם?"; "מי אוהב דגדוגים?"; "מי לא אוהב דגדוגים?". אפשר לשלב ניסיון של הפעוטות לדגדג את… עצמם!

אפשר גם להתייחס לסצנה שבה אימא עונה לטלפון וגן־יה מחכה, ולשאול: "גם אתם מחכים לפעמים כשאימא או אבא עסוקים?"; "מתי עוד אנחנו צריכים לחכות?".
אפשר לתת דוגמה מהנעשה במעון: "איך ההרגשה כשמישהו משחק במשהו שאתם רוצים לשחק בו וצריכים לחכות עד שיסיים?".

הַמְחָשׁוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת בובה, שמיכה וכריות תוכלו להמחיש את הסיפור ולהדגים לפעוטות כיצד אפשר להשתמש בדמיון וליהנות.
אפשר גם להציע לאחד הפעוטות לגלם את גן־יה.
אפשר לבנות הר של כריות ולכסות בובה ואחר כך את הפעוטות עצמם. אפשר לכסות את הפעוטות בשמיכה אישית או בבד וכך להפוך אותם להרים.

תְּנוּעָה - כֻּלָּנוּ הָרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כסו את הפעוטות בשמיכה והַזמינו  אותם להוציא בכל פעם איבר אחר: "בואו נוציא מהשמיכה את הרגליים ונרים אותן גבוה", או לנוע כמו ההר: "ההר צחק, קפץ ורקד מצד לצד. עכשיו כולנו נצחק כמו ההר. ועכשיו נקפוץ!"
זזים בעקבות איורים – תוכלו להראות לפעוטות את האיורים ולסייע להם לחקות את התנועות של גן־יה.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחה. כך הפעוטות יוכלו להמשיך וליהנות ממנה גם בבית.

עוֹד דִּגְדּוּג וְדַי!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מופיעה המילה "די" בכל פעם שגן־יה מתעייפת מהמשחק או רוצה להפסיק לרגע את הדגדוג. זוהי יכולה להיות הזדמנות לתרגל עם הפעוטות את היכולת לומר "די" כשמשהו לא נעים להם. תוכלו להזמין בכל פעם פעוט אחר ולהגיד לו שתדגדגו אותו עד שיאמר "די!" או "זהו!". חשוב להדגים קודם לכן בקשת הסכמה – "אפשר לדגדג אותך?" – ולהזכיר שמה שנעים לאחד לא תמיד נעים לאחר, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שנוגעים בחבר.

מִשְׂחֲקֵי מַגָּע - מָה נָעִים לִי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פעוטות לומדים את גופם ומגלים איזה מגע נעים להם ואיזה פחות. אפשר להיעזר בספר כדי לתרגל איתם את יכולת הוויסות. תוכלו להשתמש בפעלים המופיעים בספר – "שפשפה" ו"ליטפה" למשל – ולהדגים: "אני משפשפת את שתי כפות הידיים שלי אחת בשנייה. גם אתם יכולים לנסות;"  "בואו נלטף עכשיו את הזרוע ואת הרגל. אתם אוהבים את ההרגשה?". תוכלו לעבוד עם הפעוטות על ההבדל בין "חזק" ל"חלש": "בואו נלטף חלש. ועכשיו נלטף יותר חזק." תוך כדי כך תוכלו לדון בנושא, לשאול מה נעים למי ולהזכיר שלכל אחד מאיתנו נעים מגע שונה.

מְזַהִים וּמַצְבִּיעִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקים במסע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אֵיךְ נִקְרָא? – כדי להעביר את התחושה של המסע כדאי להשתמש במגוון קולות וצלילים. דמיינו טיול שבו בכל פעם אפשר לראות מחלון הרכבת נוף חדש וקסום. תוכלו להתלהב כאילו רק הרגע גיליתם את הנוף החדש הנראה מחלון הרכבת: "הינה ים!", "הינה הר!" אפשר להאריך בדרמטיות את צליל ה"טוּ טוּ טוּ" בליווי תנועה מתאימה. אפשר גם לשלב המחשות בקריאה, ממש כמו בספר: בובה, ארנבת, דובון וחתולים.

לְהַמְחִישׁ מִלִּים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר אפשר לפגוש מילים מוּכּרות מהסביבה הקרובה, כמו: "בית", "עץ" ו"חתול", לצד מילים פחות מוכרות, כמו: "הר" או "תחנה". זוהי הזדמנות להמחיש את המילים בדרכים שונות וכך להרחיב את אוצר המילים: אפשר לבנות הר בארגז החול, לעוף כמו פרפרים בעזרת הידיים או ללכת לישון כמו השמש. תוכלו להראות לפני הקריאה תמונות של חיות ושל נופים המופיעים בספר ולחזור על שמותיהם. חשוב לבחור מילים והמחשות שמתאימות להתפתחות הפעוטות ולהוסיף בהדרגה מושגים חדשים: האם הפעוטות מכירים ים בסביבת המגורים שלהם? האם הם יודעים מה זה זנב? ואילו מילים נוספות תרצו להכיר לפעוטות?

מַבִּיטִים מֵהַחַלּוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר שקראתם את הספר כמה פעמים, תוכלו להביט עם הפעוטות מבעד לחלונות ולהפנות את תשומת ליבם למה שסביבם. אפשר להכין בפינת המשחקים או בחצר מסגרות שדרכן אפשר להביט מהחלונות השונים במעון. תוכלו להשתמש במילה "הינה", שכבר מוכרת להם מהספר, לתיאור הדברים שרואים: "הינה כיסא!", הינה שולחן!"

כְּבָר סִדַּרְנוּ הָרַכֶּבֶת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק ברכבת הוא הזדמנות נהדרת ללמידה. תוכלו לסדר כמה כיסאות בטור ולהזמין את הפעוטות לעלות על הרכבת. אפשר לבקש מהפעוטות לעזור: לצרף לנסיעה בובות ולעזור להן לעלות לרכבת, לשבת בה ולרדת ממנה. וכמובן, אל תשכחו את קול ה"טוּ טוּ טוּ", המבשר על עצירה בתחנה.

שִׁתּוּף הוֹרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לספר להורים על הספר ולצרף תצלומים שבעזרתם יתוודעו לעבודה החינוכית החשובה הנעשית במעון. כך הם יוכלו להיות שותפים להנאה של הפעוטות מהקריאה ולקבל השראה להמשך קריאה מהנה גם בבית. אפשר להזמין את ההורים לשלוח אליכן תצלומים מהפעילויות שהם עושים בבית עם הספרים ולתלות אותם על הלוח במעון.

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל  הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.

שיחה – חפצים וזיכרונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי

האזינו לסיפור "המכונה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע סבא? האם המכונה משמיעה קולות?

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר השישי לגנים הבוגרים לשנה"ל תשפ"ג: "המכונה", מאת: ארז חדד | אייר: אביאל בסיל | הוצאת כנרת.

מספרים: דידי שחר וירדן בר כוכבא הלפרין, עריכה ובימוי: ירדן בר כוכבא הלפרין, מוזיקה מקורית: טל בלכרוביץ׳, פתיח: דידי שחר.

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

בונים משהו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.

איורים – איפה המכונות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

יֶדע בתחום הליבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – הרחבת אוצר המילים ומֵטָפורות: "מחסן", "סקרנות", "שלף", "רִחרח", "זיכרונות", "הר של פתיתים", "אל ראש המכונה".

מורפולוגיה – קשרים בין שורש ופועל לתבנית (משקל) :"מכבסים" – "מכונת כביסה", "מתגלחים" – "מכונת גילוח".

יֶדע בין-תחומי – נקודת המבט של המבוגרים היא טכנולוגית ושימושית, ואילו נקודת המבט של הילד היא הבעתית ורגשית.

יֶדע עולם – המחסן נקרא "המערה של עַלִי סבא" בהשראת המעשייה על "עלי בַּבָּא וארבעים השודדים", שכדאי להכיר אותה לילדים וכך להעמיק את הבנתם.

סבא מספר על האנטנה, על הרדיו ועל השירים שהתנגנו באמצעות המכשיר. מומלץ להרחיב בנושא עם ילדי הגן ולחקור אותו יחד.

מְיוּמָנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.

מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.

אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.

חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כבוד האדם והמשפחה – מצד הסבא והסבתא, קֶשב לרעיונות של הילד ומתן אפשרות שיתנסה בדרכו שלו, ומצד הנכד, קשב לרגשות של סבא וסבתא והתייחסות אליהם.

אהבת הדעת וחדוות הלמידה – תֵיאור תהליך של חדוות גילוי ושל חדוות עשייה אשר מובילות לביטוי עצמי.

מִפְגָש וְשִׂיחָה בַּגַן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.

בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?

לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.

מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד  לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה  עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?

בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?

קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?

וּמָה בְּגַנֵנוּ? תִכְנוּן וּמַטָרָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מטרה או תהליך? –  הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.

"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.

ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.

להעשרה:

מרחב יצרנות בגן, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

משהו על יצירה בגן הילדים, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

הַמְעָרָה שֶל עַלִי סַבָּא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.

אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.

רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.

חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.

להעשרה:

חצר גרוטאות, מרחב פדגוגי – גני ילדים

נוהלי בטיחות – חצר גרוטאות בגן הילדים, חוזר מנכ"ל

מילת היום בגן – "המצאה"

מַעֲלִים זִיכְרוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.

זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.

מְכוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?

שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים

(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.

משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.

חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?

ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,

להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.

מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות

המשעשעות שיצר האומן השוויצרי שמוסיפות קסם לעולם.

להעשרה:

מכונת המוזיקה של ז'אן טינגלי

מזרקת סְטְרָוִוינְסְקִי בפריז

המזרקה בבָּזֶל

טיפ לקריאה משפחתית 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים וילדות "קוראים" באיורים ושמים לב לפרטים שלא כתובים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד ולגלות כיצד האיורים מוסיפים פרטים מעניינים ומפתיעים לסיפור הכתוב ואפילו מספרים עוד סיפור, בקו ובצבע.

שיחה – מטיילים בתמונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

היכן טיילתם והיכן תרצו עוד לטייל? – תוכלו להתבונן יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר בטיולים ובמקומות אהובים שביקרתם בהם. האם מצאתם מקום שעוד לא ביקרתם בו ותרצו לטייל בו בעתיד?

שרים לכינרת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"שירי לי כינרת" – גם אתם רוצים לשיר לכינרת? – סרקו את הקוד ותוכלו להצטרף לשירה!

מי באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ג'מוס? שועל מצוי? צב ים? – אם תתבוננו באיורים תוכלו להכיר בעלי חיים שגרים באזורים שונים בארץ ישראל. אתם, ההורים, יכולים לציין שם של בעל חיים, ולעזור לילדים ולילדות למצוא אותו בין דפי הספר. אפשר להציע לילדים לחפש מידע נוסף במקורות שונים וללמוד על בעלי החיים.

משחק – כינרת-יבשה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מניחים חבל על הרצפה וקובעים שצד אחד הוא "הכינרת" והצד השני הוא "יבשה". אחד המשתתפים מכריז "כינרת" או "יבשה", ושאר המשתתפים קופצים לצד המתאים. אפשר להוסיף שם של חיה, לדוגמה "כינרת-תרנגולת", ואז לקפוץ לצד הכינרת ולקרקר כמו תרנגולת.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
בעלי חיים ומקומות בארץ, יצירות ושירים מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כהטרמה לסיפור תוכלו לשתף את ילדי הגן בחוויה מטיול ולשאול:
האם אתם זוכרים טיול שנהניתם בו במיוחד? אפשר לשתף בכל טיול שהוא, גם בטיול למקומות רחוקים וגם בטיול בשכונה.
כדאי גם לשאול על הכנרת: האם ביקרתם בכנרת? מה אתם זוכרים? כדאי לספר עליה.
הַקְרָאָה – חשוב להקריא את הסיפור פעמים אחדות ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן באיורים.
לאחר הקראה ראשונה כדאי לעסוק בהבנה מילולית ולהסתייע באיורים: מי יצא לטייל? איך הם הגיעו ממקום למקום? למה הם נזקקו למכונית? לאן רצתה הילדה לנסוע? באילו אתרים טיילה המשפחה? מה הם ראו בדרך?
בהמשך כדאי להתייחס לצד הרגשי: למה, לדעתכם, הילדה רצתה להגיע דווקא לכנרת? איך היא הרגישה לפני שהגיעו לכנרת? ואיך היא הרגישה אחר כך? מדוע? האם, לדעתכם, גם בני המשפחה הם הרגישו כמוה? מדוע?
בהקראה נוספת כדאי לאפשר ייחוס אישי הנוגע לילדים, לחייהם, לניסיונם ולרגשותיהם: באילו מקומות מהסיפור ביקרתם או הייתם רוצים לבקר? האם גם לכם קרה שציפיתם למשהו ורציתם אותו ורק אותו? האם תרצו לשתף?
אִיּוּרִים – "חַפֵּשׂ וּמְצָא" – אפשר לשחק "חפש ומצא" או פשוט להתבונן יחד באיורים, לגלות פרטים חדשים שלא מסופרים בסיפור ולחקור עליהם: מי מתעניין בבעלי חיים? מי מתעניין יותר בפסלים או במפות?

הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לָמָּה הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת? – אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, הכנרת נהדרת? מה הייתם רוצים לדעת על הכנרת? היכן היא נמצאת? מה חשיבותה? למה קוראים לה כך? אילו יישובים נמצאים על חופיה? אילו שירים ויצירות נוצרו בהשראתה?
כדאי לחשוב יחד איפה כדאי לחפש מידע ולצאת לתהליך של חֵקר.
יוֹם כִּנֶּרֶת – ניתן ליצור את הכנרת באמצעים מגוונים, למשל: לפרוס מצנח בצורה שתזכיר את הכנרת ו"לשחות" בתוכו, לשיר שירים שקשורים לכנרת, וביום חם – להשתעשע בפעילויות מים.
לְהַעֲשָׁרָה – שביל סובב כנרת, שירי לי, כנרת, נגן לי, ירדן
שם הרי גולן,  קסם על ים כנרת
6 דברים שלא ידעתם על הכנרת, אתר טיולי

מִשְׁפָּחוֹת מְטַיְּלוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהילדים ומשפחותיהם להביא תמונות מטיולים בארץ. אפשר לבדוק אם האתרים שבתמונות  מוזכרים בסיפור ולהשוות בין התמונות ובין האיורים. אפשר לשלב את התמונות ב"לוח טיולים" או סביב המפה, כל אחת במקום שבו נעשה הטיול.
לְהַכִּיר אֶת הַסְּבִיבָה – ניתן להתמקד במקומות אהובים בשכונה או במקומות בעלי ערך, כמו הבית של סבא וסבתא.
קֶשֶׁר עִם הַבַּיִת – תוכלו  להזמין את המשפחות לחפש את ה"טיול שלהם" בלוח. אפשר גם לאגד את התמונות ל"ספר הטיולים של ילדי הגן" ולשלוח אותו מודפס או מקוון לבני הבית.

אֲנַחְנוּ עַל הַמַּפָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איורי מסלול הטיול המשפחתי מזכירים מפה. כדאי להציג לילדים מפה ולאפשר להם להשוות בינה ובין האיורים.
תוכלו לשאול: אילו ערים אתם מכירים? אולי סבא, סבתא או הדודים גרים בעיר אחרת? מי היה פעם בים? בנמֵל? בספארי? בחרמון? בירושלים? באילת? – את כל אלה אפשר לפגוש במפה! אפשר להתחיל בהיכרות עם מקומות הקרובים לילדים ומשם לעבור לאתרים מרוחקים, להסביר למה המפה משמשת ולהתייחס לצבעים ולמושגי מרחב בה; כדאי להציג את הימים ומִקְוֵוי המים הצבועים בכחול ולספר עליהם: הכנרת, הים התיכון, ים המלח; ניתן לשלב מושגי מרחב מוכרים: ההר הגבוה בישראל, המקום הנמוך בעולם.
וְהֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים? – תוכלו לחקור היכן במפה נמצאים הגן והבית, והיכן נמצאים בה המקומות שהמשפחה בסיפור טיילה בהם.
בְּתֹם הַשִּׂיחַ וְהַפְּעִילוּת – כדאי לתלות את המפה ולהשאיר בסמוך לה עותק מהספר.

לְהַעֲשָׁרָה – מפת השכונה – שיחה בעקבות טיול בשכונה
גַּנָּנוֹת מִסְפָּרוֹת – מפות, אבני דרך – גן תמר
החוברת "גיאומטריה זה משחק ילדים"
מפה אטלס וגלובוס, מערך השידורים הלאומי
גן הילדים על המפה – פעילויות עם מפת ארץ ישראל
שבעים מזוודות מטיילות

חַי, צוֹמֵחַ, דּוֹמֵם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר התבוננות באיורים וחקר הנופים, הצמחים והאתרים אפשר לחפש תצלומים של הפרטים הללו ולהשוות ביניהם. אפשר למיין לשלוש קטגוריות: חי, צומח ודומם, ולשחק במשחק ניחושים: בכל סבב הגננת תתאר פריט מאחת הקטגוריות, והילדות וילדים יאתרו אותו בין איורי הספר. בהמשך אפשר להזמין ילדים לתאר את הפרטים.

וּמַהוּ הַמֶּסֶר הַסָּמוּי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לֵהָנוֹת מֵהַדֶּרֶךְ – המשפחה נהנית, אך הילדה מתחילה ליהנות מהחוויה רק כשמתקרבים לכנרת.
מֶסֶר עַל הַדֶּרֶךְ – הסיפור נע בין השתוקקות להתמקדות ובין ההצעה העדינה העולה מבין השורות: לנסות ליהנות גם מההפתעות והחוויות שבדרך.
נִתָּן לַחְזֹר לַסִּפּוּר שׁוּב וָשׁוּב וּלְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּחַיֵּי הַגַּן בתהליכים קבוצתיים או אישיים: כשמעוניינים להאיר את הדרך, ולא רק את התוצאה; ככלי לעידוד במצבים שבהם ילדים נמנעים מפעילויות, מכיוון שהם מתמקדים ברצונם האישי ומתקשים להשתלב בשגרת היום; כעֵזר וחיזוק לילדים שחווים חוויה שונה מהחוויה הכללית. הספר מעניק לגיטימציה לתשוקה, לבחירה ולחוויה אישית השונה מחוויית הכלל.

מָה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ הַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתָנוּ?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להציע לילדות ולילדים להוסיף את היישוב שלהם לביקור של המשפחה המטיילת, לחשוב יחד מה מיוחד ביישוב שבו הם גרים, לצייר או לצלם אתרים ביישוב ולהוסיף אותם לסֵפר ולשער מה המשפחה הייתה אומרת על הביקור.

עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהצעות למשפחות שבסוף הספר יש טיפ לקריאה משפחתית. כדאי להביא זאת לידיעת ההורים ולשתף אותם במידע על הספר, המתאר חוויות המוכרות למשפחות רבות.

בואו להכין פטריות קסומות כמו בספר!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיחה – בעיה ופתרון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים כשנתקלים בבעיה? – אפשר לשתף את הילדות והילדים במקרה שבו אתם, ההורים, נתקלתם בבעיה. נסו לשחזר איך הרגשתם, לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים ואז לספר כיצד נפתרה הבעיה.

מה אפשר לעשות עם...?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חישוק יכול להיות הגה, או צלחת או… – בסיום הקריאה, תוכלו לסרוק את הקוד שעל גב הכריכה ולצפות בסרטון על יצירתיות! אחר כך תוכלו להמשיך ולחשוב יחד – מה אפשר לעשות עם גליל נייר? עם מטפחת? עם בובה של גמד?

לשיר ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמדים שתלו פטריות "ושרו את כל השירים שהכירו" – גם אתם יכולים לשיר ביחד שירים אהובים. תוכלו לשיר על גמדים, על גשם או שירים שמעודדים ומשמחים אתכם.

משחק - איזה גמד אני?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכל סבב אחד מהמשתתפים מציג גמד שמופיע בספר: גמד עם מטרייה, גמד שותל פטרייה או גמד שקופץ בשלולית. שאר המשתתפים צריכים לנחש מה עושה הגמד ולמצוא אותו בין דפי הספר.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – אפשר להציג לילדי הגן פטרייה או תמונה של פטרייה ולשאול: מהי פטרייה? מה אתם רוצים לדעת על פטריות?
כדאי לחזק את החלק המדעי בהטרמה או אחרי קריאת הסיפור.
אפשר לשאול את הילדים והילדות: אילו היה מגיע לגננו גמד קטן והוא לא היה יודע מה עושים בפטרייה, מה הוא היה חושב שאפשר לעשות בה?
חשוב לקבל את הצעות הילדים ולחזק אותן ולאחר מכן לעבור להקראת הסיפור.
לעצור ולשאול – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור בפעם הראשונה שבה "הגמדים התעצבו מאוד" ולבקש מהילדים להשיא לגמדים עצות ולהציע פתרונות.
עותק אישי  – אפשר  לחלק לכל ילד וילדה עותק אישי ולבקש שיחפשו בספר איפה הפטרייה מופיעה כמטרייה, היכן היא משמשת כסירה, היכן היא משמשת כמצנח, ואילו עוד פטריות יש בספר.
העשרה – שירי גמדים: "אצו רצו גמדים", "מאחורי ההר", "גמדים".

חֲשִׁיבָה יְצִירָתִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר הוא הזדמנות לפתח חשיבה יצירתית.
יש לי רעיון – הציגו לפני ילדי הגן חפצים שונים, כמו בקבוק, כובע או גליל נייר, ושאלו אותם מה ניתן לעשות בהם. עודדו את הילדים להציע רעיונות נוספים מלבד השימוש הרגיל בחפצים אלו.
כדאי לצפות בסרטון שהכנו בנושא.
להשראה – "'קסם הדמיון בהצגת תיאטרון" במערכת השידורים הלאומית במרחב הפדגוגי.
קשר עם הבית – אפשר להכין תערוכה של החפצים השונים ולכתוב ליד כל אחד מהם את ההצעות של ילדי הגן.
יש לי רעיון – מבקשים מהילדים ומהילדות להציע פתרונות למצבים שעשויים להתעורר בגן, למשל: מה לעשות אם מישהו מתיישב במקום שבו רציתי לשבת? או מה לעשות אם אני רוצה לקחת משחק, אבל הוא נמצא במקום גבוה?

מָה הַפִּתְרוֹן? - יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגמדים בסיפור מוצאים רעיונות יצירתיים לכל בעיה שהם נתקלים בה. אפשר להציע לילדים להוסיף "בעיות" נוספות שהגמדים נתקלים בהן ולהמציא להן פתרונות בעזרת הפטריות.
ניתן לעשות זאת בהדרגה: בשלב הראשון ממשיכים את הסיפור ומספרים על הבעיה ומבקשים מהילדים להציע פתרונות.
לדוגמה: "המשיכו הגמדים בדרכם ופתאום פגשו אריה. 'יש לי רעיון', קרא גמד 3…"
כאן עוצרים ומזמינים את הילדים להציע פתרונות.
בשלב הבא הילדים מציגים גם את הבעיות וגם את הפתרונות.
אפשר להזמין אותם לאייר את הבעיות ואת הפתרונות.

הַמְחָזָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החזרתיות והאפיזודות הקצרות בסיפור יכולות להתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים. אפשר להציע להם להמחיז את הסיפור (ניתן להתגמש ולאפשר ליותר משלושה ילדים להיות גמדים) או ליצור תיאטרון בובות.
חשוב לאפשר להם להשתתף בהכנות, בביצוע ובבחירת התפקידים – משחקנים ועד תפאורנים, כרטיסנים, מפעילי מוזיקה ועוד.
נברר: למה אתם זקוקים כדי להכין תפאורה? האם אתם רוצים להכין תלבושות? איזו מוזיקה או שירים אתם רוצים שילוו את המחזה? האם ניתן, לדעתכם, להתחלף ולשלב כמה שחקנים בתפקיד אחד?
להעשרה – הסרטון איך צומח מופע, במרחב הפדגוגי.

בְּעַיִן מָתֵמָטִית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאורך הסיפור הסופרת אלונה פרנקל משלבת את המספרים 1,2,3 במלל ובאיורי הגמדים. אפשר לחפש באיורים היכן מופיעים המספרים, ולבדוק מי הוא גמד 1, 2 או 3.
בחוברת "מתמטיקה היא משחק ילדים" בעמ' 24 יש הצעות ורעיונות לעשייה מתמטית בעקבות השיר "מאחורי ההר".

בֵּין אִיּוּר לְפִסּוּל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעיר חולון, בדרום הגן הציבורי הנטוע ברחוב מוטה גור, נמצא גן סיפור "על גמדים פטריות ומה עוד?". הפסל גדי פריימן יצר פסלי אבן ומתכת
הממחישים את הרפתקאות חבורת הגמדים. ניתן להיכנס לבלוג "טיול בעיר", להתבונן בתמונות ולהשוות בין האיורים לפסלים.
בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר איורים בעצמם וליצור פסלים ממגוון חומרים בהשראת הסיפור.

יוֹצְאִים לַטִּיּוּל!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הגמדים תוכלו גם אתם לצאת לטיול בסביבת הגן, להתבונן סביב ולהבחין בפרטים: מה מזג האוויר? האם מעונן או שמשי? האם יש שלוליות? אילו צמחים אתם מזהים? ואילו בעלי חיים?
תוכלו להתבונן בסביבה דרך עיניהם של הגמדים: מה מעציב אתכם, גמדים יקרים, ומה משמח אתכם? מה גיליתם? אילו שיתופי פעולה יש ביניכם, גמדים מתוקים, ואילו שירים תרצו לשיר יחד?
תיעוד מתמשך – כדאי לצלם בדרך רגעים מיוחדים וגילויים ולשבץ את התמונות באלבום משותף שתעדכנו בעקבות כל יציאה שלכם לטיול או לסיור.
בתיאבון! – לאחר הטיול תוכלו להכין בגן מאכלי פטריות: מרק פטריות, סלט פטריות או פשטידת פטריות.

וּמָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּעָלֶה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפור נוסף העוסק בחשיבה יצירתית הוא ספרה של רפאלה צרפתי, "מה אפשר לעשות בעלה?", שבו הגמד אלדד הופך עלה לדבר אחר.
מומלץ לצפות בשידור "מה אפשר לעשות בעלה" במאגר ההקלטות הלאומי במרחב הפדגוגי.

אַלּוֹנָה פְרֶנְקֶל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אלונה פרנקל [נ' 1937] היא מאיירת וסופרת ילדים. היא כתבה יותר מ-30 ספרי ילדים, וביניהם "ספר הפילפילים, "סיר הסירים" וסדרת ספרי נפתלי. רבים מספריה תורגמו לשפות שונות.
לרשימת היצירות המלאה: אתר הספרייה הלאומית.
לאיורים של אלונה פרנקל: אתר דףדף.

עידוד קריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה אפשר לעשות בחישוק? סִרקו את הקוד ותגלו.
ומה אתם יכולים לעשות במטפחת, בגליל נייר או ב… פטרייה?
כדאי לשתף את המשפחות בסרטון ובגילויים היצירתיים של הילדות והילדים ולעודד אותם לקרוא את הספר גם בבית.

יֶדַע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – גילוי מסרים גלויים וסמויים – הסיפור כתוב בשפה קולחת וברורה ומתאים לילדים צעירים. העלילה מתארת התמודדות עם מצבי קושי, מציגה לפני הילדים אפשרויות שונות של התמודדות יצירתית ומלמדת על חברוּת ועל שיתופי פעולה.

העשרת אוצר המילים – בסיפור משולבות מילים מופשטות ולא שגרתיות: "הרפתקאות", "רעיון", "אחזו", "תהום", "נפערה".

כישורי חיים – חיזוק היכולת להתמודד עם מצבים המצריכים איזון וּויסות רגשות הוא יעד מרכזי בפיתוח כישורי חיים בגיל הגן.

הגמדים בסיפור מגלים גמישות מחשבתית ומתמודדים עם קושי חיצוני תוך ויסות רגשותיהם ומציאת פתרונות יצירתיים.

ידע בין-תחומי – בסיפור משולבים תחומי דעת מגוונים: שפה, מתמטיקה ואומנות. הספרות 1,2,3 מופיעות במלל ובאיורים. בסיפור משולבים גם מושגי גודל הדרגתיים: קטן, בינוני וגדול. האיורים מסייעים בהבנת התפתחות מושג הגודל ובהבנת הקשר בין הגודל לפתרון המתאים.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכְוונה עצמית – מיומנות של ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן המאפשרת התמודדות עם לחצים ועם משברים.

חשיבה יצירתית – מיומנות של העלאת רעיונות וחשיבה על נושאים מוכרים בדרכים חדשות. הגמדים בסיפור הופכים את הפטריות לאביזרים המשמשים פתרון לקושי שהם נתקלים בו.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אהבת הספר, חדוות הדעת והלמידה – הסיפור מתאים גם לילדים צעירים מאוד. הם יכולים לעלעל בספר, להתבונן באיורים, להזדהות עם הגמדים ולפתח אהבה לספר.

חברות וערבות הדדית – הידידות בין הגמדים, שיתוף הפעולה ביניהם והדאגה ההדדית מורגשים לאורך הספר כולו.

קוראים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.