היכולת לדמיין היא יכולת אנושית חשובה המפתחת יצירתיות, הבנה רגשית וחברתית, גמישות מחשבתית ועוד. בעזרת ספרים שעוסקים בדמיון וביכולת לדמיין, תוכלו להפליג לעולם חלומי, עשיר ומלא אפשרויות חדשות.
גם בסיפורים קלילים ומחורזים עשוי להיות טמון מסר ערכי ומשמעותי. כדאי לנצל את הספר לשיחה, להבעת דעה ולשאילת שאלות כמו "כיצד לדעתכם אתם הייתם מרגישים במקרה דומה?"
סבא שמח לחזור עם כוכביו, הוא קורא להם אוצר ומעריך אותם יותר מכסף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: "מה גורם לכם שמחה ולא ניתן לקנות אותו בכסף?" לצייר ציור? זמן סיפור לפני השינה? ואולי חיבוק בוקר טוב? גם אתם ההורים יכולים לשתף – מהו האוצר שלכם?
אם היה לכם עץ דמיוני משלכם – מה היה צומח עליו? לבבות? בלונים? ואולי גם כוכבים? תוכלו לצייר ולגזור את הצורה שדמיינתם, לקשט ואפילו לכתוב בתוכה משאלות או זיכרונות משותפים. את התוצאה אפשר לתלות על עציץ, על ענף, או על עץ בסמוך לביתכם.
המשורר לייב מורגנטוי 1905-1979, יליד העיירה פינסק שבפולין, כתב את השיר ביידיש בשנת 1938. יורם טהרלב תרגם אותו, והוא הולחן על ידי נורית הירש ויצא לאור בביצועה של חווה אלברשטיין בשנת 1969.
נהנים מ"עץ הכוכבים" – ילדים וילדות יודעים שעצים צומחים באדמה ושכוכבים נמצאים בשמיים, ואינם גדלים על עצים, ובכל זאת הם נהנים לתת דרור לְדמיון שבו עץ כזה אפשרי. זהו חלק גדול מקסמו של השיר, שכעת הפך לספר. עובדה זו לצד המקצב, החריזה ונקודת המבט הילדית מאפשרת להם להתחבר אליו ביתר קלות ולחזור לקרוא בו שוב ושוב לשם הנאה.
"הפירות סופם לִרְקוֹב": קטפתם פעם חיבוק מעץ? וזיכרונות מרגשים? כמו הכוכבים של הסבא בשיר, יש דברים שאין להם ערך כספי, אי אפשר לקנות אותם, והם לעולם לא נרקבים ונעלמים כלא היו.
ניתן לשלב את השיר ולקרוא אותו בכל עת שיעלה הצורך להדגיש את ערכם של דברים שבלב, למשל אחרי שעוזרים יחד לחבר, יוצרים בכפיים מתנה למשפחה או משמחים את קשישי השכונה במחווה משותפת, ולאחר מכן לשאול: "איך הרגשתם? איך, לדעתכם, הרגיש מי ששימחנו אותו? האם ניתן לקנות את ההרגשה הזאת בחנות?"
כדאי לקרוא את השיר במלואו ובקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לילדים להתבונן באיורים הנלווים לשיר ולהבין את המתרחש על אף מילות השיר שחלקן פחות מוכרות.
ניבוי – עצירה מתודית לצורך ניבוי מקדמת ציפייה אצל הילדים ומפתחת את הדמיון. בשיר זה מתאים לעצור כבר בתחילתו ולשאול את הילדים: "מה יכול להיות מופלא בעץ של סבא, לדעתכם?". שימו לב: אם בוחרים לעצור לשם שאלת ניבוי, מומלץ לא לציין את שם השיר. לאחר העצירה והשיח מומלץ לקרוא את השיר מראשיתו כדי לשמור על הרצף ועל המצלול, וכחלק מכך לציין את שמו.
קריאה חוזרתפעילה – לאחר קריאה ראשונה רציפה כדאי לחזור ולקרוא את השיר. הפעם ניתן לעצור ולהבהיר מילים וביטויים לא מוכרים, כמו "שעת כושר", "ממילא", "יריד" ו"חופן".
מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".
ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.
ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".
"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"
"האוצר נשאר אצלו": אֵילו אוצרות יש לילדות ולילדים? מה ייחשב בעיניהם לאוצר יקר ערך?
אוצרות – תוכלו להזמין את הילדים להביא לגן "אוצרות" שיקרים לליבם ולהציג אותם. האוצר יכול להיות בובה ישנה שנהגו לישון איתה בעבר, צֶדף שמצאו על חוף הים, כפתור מבגד שאהבו ללבוש או סתם עלה נושר שמצאו בדרך לגן ושימח אותם.
אפשר לקשט יחד ארגז גדול ולהפוך אותו לתיבת האוצרות של הגן. הילדים יכולים להוסיף לתיבה אוצרות בכל זמן שהוא. מדי פעם אפשר לחזור אל השיר, להציץ יחד בתיבה, לבחון את האוצרות החדשים שנוספו ולדון לְאֵילו מהם יש ערך כספי ולְאֵילו מהם יש ערך אישי. ייתכן שתגלו חפצים שהם גם וגם, למשל בובה, שניתן לקנות בכסף, אך יש לה ערך אישי כי ליוותה את אחד הילדים במשך זמן רב.
הכוכבים של סבא בסיפור מעניקים אושר. אפשר לחשוב עם הילדים למי בקהילה אפשר להעניק כוכב של אושר, ויחד לקדם עשייה מיטיבה שתגרום אושר לָאַחֵר. את הרעיונות אפשר לכתוב על כוכבים מנייר או מקרטון, לחלק את הילדים לקבוצות ובכל פעם להגשים את אחד הרעיונות.
כוכבים מהעץ – האם ראיתם פעם עץ קָרַמְבּוֹלָה? בגלל צורתו של הפרי יש שמכנים אותו "פרי כוכב" או "כוכבית". אפשר להכיר לילדים את עץ הקרמבולה ואת פירותיו הכוכביים.
שפה ואוריינות היכרות עם לשון השירה – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בשירים, חשיפה למשלב גבוה ולמילים וביטויים מופשטים. השיר אומנם קצר, אך הוא חושף את הילדים לשפה גבוהה.
חזרה לשיר וקידום הבנת הביטויים והבנת המסרים תטפח את ניצני האוריינות שבעתיד עשויים לקדם את הבנת הנקרא.
מודעות עצמית והכוונה עצמית הסב בוחר לראות את מחציתה המלאה של הכוס, ועל אף חוסר ההצלחה במכירת הכוכבים הוא חוזר מאושר הביתה.
התנהלות חברתית איוריה של המאיירת נעמה בֶּנזימן מציגים בפני הילדים מערכת יחסים מתגמלת ואוהבת בין הסב לנכדתו. באמצעות האיורים רוקמת נעמה את מהות האושר ששניהם חווים בעקבות עשייה משותפת וקִרבה.
הילדה אינה מתרשמת מלעגם של האנשים בשוק וממשיכה להאמין בכוחם של הכוכבים לגרום אושר. גם החזרה על הפתיחה בסיום השיר מחזקת זאת.
חשיבה יצירתית ופיתוח הדמיון עלילת השיר מזמינה את הילדים לדמיין, להתחבר לשיר ולמילים ולטפח חשיבה יצירתית.
"איזהו עשיר השמח בחלקו" השיר מחזק את הערך של אושר כדבר שאינו תלוי בחומריות, אלא מושתת על חשיבה חיובית.
כבוד האדם והמשפחה מערכת היחסים בין הסב לנכדה מבוססת על יחסי קִרבה, אהבה ואמון, ואלה עומדים בסתירה ליחס שהסב מקבל מקהל הקונים ביריד, אשר לועגים לו.
טיפוח המורשת הלאומית השיר נכתב במקור ביידיש. כתב אותו המשורר היהודי לֵייבּ מוֹרְגֶנְטוֹי, שלימים עלה ארצה. את השיר תִרגם ועיבד יורם טהרלב והלחינה נורית הירש, והוא נחשב קלסיקה ישראלית מובחרת.
ספרים עם מעט מילים מאפשרים לספר סיפור רגשי וחווייתי וללוות את גיבור הסיפור: מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? מתי הוא עצוב ומתי צץ לו רעיון חדש? תוכלו להביט באיורים, להכיר את גיבור הסיפור וחוויותיו, לקשר אותם לחייכם ובעיקר להוסיף משלכם לחוויה שמתוארת במילים מעטות ובאיורים שובי לב!
האם מוש העניק במתנה לארי רק קופסה ריקה? תוכלו לשוחח על מתנות שאינן נארזות בקופסה: אילו מתנות חינם תוכלו להעניק זה לזה – חיבוק? ציור? אולי מילים חמות ואוהבות?
מה קורה כשלא עושים כלום? – כדאי לקחת כמה רגעים של שקט, לשבת ולהאזין. מה שומעים? מה רואים? מה מרגישים בגוף? תוכלו לשתף את בני המשפחה בחוויה שלכם ולחשוב יחד: האם באמת לא קורה כלום כשלא עושים כלום?
גם לכם יכולה להיות קופסת כלום משלכם. קחו קופסה או שקית קרטון, קשטו אותה בניירות, ציורים, מדבקות וקישוטים. בכל פעם שמשעמם אפשר לפתוח את הקופסה, להיעזר בדמיון ולהחליט מה היא מכילה הפעם: אולי יש בה כדור דמיוני שאפשר לשחק בו משחק כדור "בכאילו", אולי סיפור דמיוני שהמצאתם יחד או כל המצאה אחרת שתחליטו.
קסם הפשטות – מספר המילים בספר "כלום במתנה" קטן, והאיורים בו מינימליים, וכך מועבר בתחכום ובעדינות הרעיון שלפעמים דווקא מיעוט פרטים עשוי לסייע בהעברת מסרים ערכיים.
"הכי חדיש הכי חדש" – כמו מוש, אנו חיים בעולם שיש בו שפע חומרי ומגוון עצום של אפשרויות. עם זאת ילדים משמרים בזיכרונם דווקא את החוויות המערבות קשר משמעותי ופעילות חוזרת עם אדם אהוב: הם נהנים מקריאת סיפור חווייתית, הם נהנים לשחק עם חברים ב"כלום" דמיוני, ומבחינתם מקל עץ פשוט יכול להפוך לשרביט קסמים מרהיב ולהיות מרכזו של משחק משמח וקסום.
תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות הגן, כשתרצו להסב את תשומת ליבם של הילדים לחוויות ולהנאות הפשוטות ומלאות הקסם שמצריכות אך ורק דמיון, חברים ורצון
ספרים עם מעט מלל מאפשרים לאיורים לספר את הסיפור באופן רגשי וחווייתי. ילדים שמתנסים בניצני קריאה יכולים לגלות את הקשר בין הטקסט הנקרא לטקסט הכתוב, לנסות לספר את הסיפור כלשונו ולהצליח בכך.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף העלילה ולחוות את הסיפור.
שאלות ניבוי מעוררות הקשבה פעילה של הילדים, לכן נעצור בנקודות המעוררות ציפייה, למשל לפני מִפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט, ונאפשר לילדים להעלות השערה בנוגע להתפתחות העלילה. בסיפור זה ניתן לעצור כאשר מוש תוהה מה אפשר לתת למישהו שיש לו הכול. חשוב שהעצירה תהיה קצרצרה ולא תפגע באסתטיקה של הסיפור.
שאלות הבנה –
"מדוע מוש התקשה לבחור מתנה לארי?"
"למה מוש חשב שאפשר לקנות כלום?"
"מתי מוש הבין מה זה כלום?"
אפשר להתבונן יחד בעמוד הריק שבו מוש סוף־סוף מצא כלום ולשאול:
"במה שונה עמוד הזה משאר עמודי הספר?"
"מה בסופו של דבר עשה מוש כדי למצוא כלום?"
"מדוע ארי שמח לקבל קופסה עם כלום?"
"איזו מתנה מוש הציע לארי?"
חברות טובה –
"מדוע, לדעתכם, מוש רצה לתת לחבר שלו מתנה?"
"מדוע היה זה יום מיוחד, לדעתכם?"
"באילו עוד הזדמנויות ודרכים אנחנו יכולים לחשוב מה יכול לשמח את חברינו או מה ניתן לעשות למענם?"
מתנות – תוכלו לשאול:
"מתי אנחנו נותנים מתנות?"
"מתי נוהגים לתת לנו מתנה?"
"האם תוכלו לשתף במתנה משמחת שהכנתם או שהכינו לכם?"
"אילו עוד 'מתנות' שלא קונים בחנות אתם מכירים? אולי עוגה? שיר? ומה עוד?"
עמוד של כלום –
"לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'כלום'?"
"האם קרה לכם שלא עשיתם כלום?"
"מה הרגשתם כשלא עשיתם כלום?"
מוש וארי נהנו מרגע של כלום והכול. גם אתם תוכלו ליהנות מרגע כזה: דקה של כלום והכול – פעילות זו מתאימה לקבוצות קטנות. תוכלו לשבת במעגל ולסכם יחד שבמשך דקה לא עושים כלום, רק יושבים בשקט, חשים וחוקרים: האם באמת כלום לא התרחש? מומלץ לארגן שעון עֶצר או שעון חול, כדי שלילדים יהיה סמן למשך הזמן, והם יצליחו להתאפק ולא לשאול מתי עוברת דקה.
בתום הדקה תוכלו לשאול: "אילו צלילים או קולות שמעתם כשעשיתם 'כלום'?" "אילו קולות נשמעו מחוץ לגן ואילו מתוך הגן?" "איך הרגשתם? אילו תחושות היו לכם בגוף? אולי גירוד? דופק מואץ?" "על מה חשבתם? האם דמיינתם משהו?" "על מה הסתכלתם?"
מאייר הסיפור, פטריק מקדונל, מצליח להעביר את עיקר הסיפור במעט צבעים ובאמצעות קווים מועטים. לאחר הקריאה הראשונה תוכלו לחזור אל האיורים ולבחון יחד: "באילו צבעים השתמש המאייר?" "האם הדפים מלאים בפרטים?" "מה הם המחשבות, התחושות והרגשות של הדמויות?"
בכמה מהאיורים ניתן להבחין במילים ובסימנים מוסכמים שדרכם מצליח המאייר, שהוא גם הסופר, להעביר מסרים. כך, למשל, כאשר מוש אינו יודע מה לקנות לארי, הוא מצייר סביב ראשו מעגל של סימני שאלה. באמצעותם הוא מצליח להמחיש שהשאלה מאוד מעסיקה את מוש. במפגשים הנוספים עם הספר כדאי לחזור ולבדוק אילו מילים וסימנים מצויים באיורים, ומה ניתן ללמוד מהם.
בסיפור "מתנה לאימא" תַני מתמודד עם בעיה דומה: איזו מתנה להביא לאימא? כמו מוש, גם הוא מוצא פתרון: הוא מכין ארגז גדול ומטפס עליו כדי לחבק את אימא. חשוב שבתיווך לילדים נקדם חשיפה לקשרים הללו. כך נוכל לבסס ולקדם הבנה וכן לטפח יכולת השוואה בין טקסטים ספרותיים כניצני אוריינות ללמידה הפורמלית בהמשך. להרחבה: "מתנה לאימא", אתר ספריית פיג'מה. להעשרה: השידור "מילות יחס בואו נכיר", מערכת השידורים הלאומית.
ספר יכול להעביר רעיון במילים מעטות. בספר כזה האיורים הם פתח להתבוננות ולשיחה על עולמם של הילדים. דרכם אפשר לגלות שבעזרת דמיון וחשיבה יצירתית גם דברים שנראים חסרי ערך, יכולים להפוך למשמעותיים.. כדאי להביט היטב באיורים ובמה שהם מספרים לנו ולשאול: האם פקק שלא מתאים לשום בקבוק הוא זבל? מה עוד אפשר לעשות עם צינורות?
ילדים משתמשים בדמיון ויכולים לראות עולם ומלואו בחפץ פשוט, אפילו בפקק. בעזרת הדמיון מתפתחת חשיבה יצירתית ומקורית.
רגע של "סתם" יכול להוביל לשיעמום או לתסכול, אבל יכול להיות גם הזדמנות למשחק ולחיבור בין חברים. ככל שגדלה היכולת למצוא וליצור עניין באופן עצמאי, השיעמום פוחת, והעולם הופך למגרש משחקים מסקרן.
הילד בסיפור משתמש בפריטים שונים ביצירתו – כפעילות הטרמה אפשר להביא לילדי הגן מגוון חפצים ולהזמין ילד או ילדה להראות בתנועה שימוש לא רגיל בחפץ, בשעה ששאר הילדים מתבוננים ומנסים לזהות למה הכוונה.
הספר "סתם ים" שייך לקטגוריית ספרים הנקראת פִּיקְצֶ'רְבּוּק (picturebook). בספרים מסוגה זו חלקו העיקרי של הסיפור מועבר על ידי האיורים, ואי אפשר להבין בלעדיהם את עלילת הסיפור ואת מסריו.
חשוב מאוד לאפשר לילדים להתבונן באיורים בעת הקריאה. לשם כך מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק אישי משלהם.
ניבוי – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור ולהציע לילדי הגן לנחש מה יעשו הילדים בסיפור בחפצים שמצאו.
לאחר הקשבה להצעותיהם ממשיכים לעמוד הבא ובודקים אם גם הסופרת והמאיירת ענת וַרְשַבְסְקִי חשבה כמותם.
חשוב להבהיר לילדים כי אין תשובה נכונה, ולחזק אותם על הניסיון לדמיין.
"סתם ים" – אפשר לשתף את הילדים בשם הסיפור ולשאול אותם על מה הסיפור מספר לדעתם. לאחר הקריאה כדאי לחזור ולבדוק אם ההצעות שהעלו תואמות את העלילה.
ספר נוסף בנושא יצירתיות, דמיון וחפצים (גם הוא ראה אור בהוצאת "פיג'מה"): המכונה
שִחזור הסיפור – ספרים מסוגת הפיקצ'רבוק מאפשרים גם לילדים צעירים להתאמן בניצני קריאה מאחר והאיורים תומכים בעלילת הסיפור. במפגשים החוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו להם בשחזור העלילה, כמו: לאן הלך הילד? מה הוא עשה שם? מה הברווז חשב על מה שהילד עושה? למה הברווז החליט להצטרף אליו? מה הם עשו יחד?
קישור לחיי הילדים – אפשר לשאול: מתי אתם אומרים את המילה "סתם"? האם שיחקתם עם משהו שהיה "סתם" והפך למשהו אחר? תוכלו לתאר את המשחק? האם אתם אוהבים לעשות לפעמים "סתם משהו"? איזה "סתם משהו" אתם אוהבים?
גיבורי הסיפור מציירים ויוצרים פסלים בחול באמצעות חפצים שונים. הַזמינו את ילדי הגן לצייר ולפסל בחול בחצר או בלוחות חול. אפשר לשלב "סתם" חפצים שנמצאים בארגז. את היצירות תוכלו לצלם ואת התמונות תוכלו לתלות על לוח ייעודי.
פעילות דומה מופיעה בהצעות לפעילות משפחתית שבסוף הספר. תוכלו להזמין את ההורים לשלוח תמונות וכך לחבר בין הגן לבין הבית.
שני העמודים האחרונים בספר מציגים את הצורך של ילדים במשחק וביצירה ואת האופן שבו הם מספקים צורך זה. הילדה שבסיפור מבקשת להצטרף לפעילות ומבינה בדיוק מה כוונתו של הילד ב"סתם". אפשר להזמין את הילדים להמשיך את הסיפור ולדמיין מה יכלו הילד והילדה לעשות יחד. לאחר השיח אפשר להזמין אותם ליצור את ההמשך במגוון אפשרויות וחומרים או בהמחזה.
הָכינו קופסת קרטון גדולה ובה חפצים שונים שלכאורה אין בהם שימוש, כמו: גלילי נייר טואלט, עיתון ישן, גלגל קטן. תוכלו לבקש ממשפחות הילדים לתרום "סתם" חפצים משלהם. הוציאו בכל פעם חפץ אחר ושאלו את הילדים אם הוא "סתם" לדעתם, או אם יש להם רעיון מה לעשות בו. עודדו את הילדים להפליג בדמיון ויצירתיות.
אפשר לעשות פעילות דומה בחצר הגרוטאות .
כמו פעוטות רבים, גם ברלה שואל את סבתא – "מה נעשה עכשיו?" בין ההפתעות שיש לסבתא בסל, ישנו גם ספר שאפשר לקרוא מתי שרוצים. ספר הוא עולם ומלואו שקל לקחת לכל מקום. גם אתם יכולים לקחת איתכם ספר בתיק וליהנות ממנו בזמן ההמתנה לרופא, כשרוצים להירגע בגן השעשועים או במהלך נסיעה ארוכה.
תוכלו לשוחח על הקשר של הפעוטות עם סבא או סבתא או בני משפחה משמעותיים אחרים ולשאול – מה אתם אוהבים לעשות ביחד? יש דברים מיוחדים שעושים רק עם סבא וסבתא או אצל הדודים? יש חפצים מיוחדים שיש רק אצלם בבית?
הסיפורים של סבתא מצחיקים את ברלה מפני שהם דמיוניים, ובדמיון יכולים לקרות גם דברים לא רגילים. נסו להמציא יחד סיפור כמו 'ההיפופוטם שנפל לצלחת מרק' או 'האריה שפחד להישאר לבד בלילה' או כל רעיון אחר. תוכלו להתחיל מחפץ שיש בסביבתכם ולראות לאן מתפתח הסיפור.
מכירים את משחק האצבעות 'סבתא בישלה דייסה'? תוכלו לשחק משחק דומה – קפלו את האצבעות פנימה והשאירו אגודל בחוץ, והנה – יש לכם 'חילזון'. כף היד של הפעוט יכולה להיות לקערית, ואז תאמרו: "סבתא וברלה אפו עוגה, הוסיפו קמח, הוסיפו סוכר, הוסיפו ביצה…" עם כל מוצר שנוסף געו עם האגודל בכף היד של הפעוטות. אפשר גם להתחלף בתפקידים
להציג סיפור – לקריאת הספר תוכלו לקשור מטפחת סביב הראש כמו סבתא של ברלה. אם יש לכן בובת חילזון, תוכלו לשלב גם אותה בקריאה.
לסייע בהבנה – בספר יש סיפור בתוך סיפור: סבתא מציעה לברלה להקשיב לסיפורים מצחיקים ואפילו מתחילה לספר לו סיפור. סיפור זה עלול להיות מורכב לפעוטות, לכן כדאי להוסיף משפטים מתווכים: "זה היה הסיפור שסבתא סיפרה לברלה", "סבתא נרדמה באמצע הסיפור שסיפרה לברלה."
לקרוא בהמשכים – אם הסיפור ארוך, לדעתכן, אפשר לחלק את קריאת הספר לשני שלבים: בשלב הראשון תוכלו לקרוא עד החלק שבו סבתא נרדמת, ובשלב השני, למוחרת, תוכלו להמשיך בקריאה.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הגיעה סבתא?"; "למה היא באה לבית של ברלה?"; "אילו סיפורים סיפרה סבתא לברלה?"; "מה ברלה רצה להכין?"; "מה ברלה וסבתא עשו יחד?" אפשר להמשיך בשאלות על חייהם של הפעוטות – "גם אליכם מגיעים לביקור קרובי משפחה כמו סבתא, סבא או דודים?"; "מה אתם אוהבים לעשות איתם?"
אפשר להציע לפעוטות לספר על סבתא או סבא או על מבוגר משמעותי אחר – "איך קוראים להם?"; "איך הם נראים?"; "מה אתם עושים יחד?"
בספר מוזכרים חפצים רבים: מכונית, אקווריום, פרחים, כורסה, קערת מרק וכמובן, החפצים שבסל של סבתא. תוכלו להביא איתכן כמה מהחפצים המוזכרים ולתת לפעוטות להכיר אותם: אפשר להסביר על השימוש בהם, לדבר על הצבע שלהם ועל הצורה שלהם, לתת להם למשש כל חפץ ולשאול: "האם הוא קל או כבד?"; "האם הוא רך או קשה?"; "האם יש לכם חפץ כזה בבית?"; "מה עושים בו?"
חפצים "של פעם"– בספר מופיעים גם חפצים פחות מוכרים לפעוטות, חוגה ובול למשל. זוהי הזדמנות להכיר להם אותם ולספר על השימוש בהם.
בעזרת סל כמו של סבתא תוכלו לשחק משחק מהנה – הניחו בסל חפצים וכסו אותם במטפחת. הזמינו פעוט או פעוטה למשש חפץ ולנחש מהו. לאחר מכן הם יוכלו להציג את השימוש בו ואולי להשתמש בדמיון ולחשוב על שימושים נוספים.
ברלה, החילזון החביב, מאפשר לנו ללמד את הפעוטות על החיה המיוחדת. אפשר לספר על תכונות הגוף המיוחדות שלו – המְחושים המשמשים אותו לחושים שונים, כמו הרחה, מישוש ואפילו ראייה, אפשר לספר על תנועתו האיטית, על הריר שהוא משאיר על משטחים שהוא זוחל עליהם, ועל הקונכייה שמספקת לו הגנה.
בקישור המצורף תוכלו להאזין לסיפור. כדאי להזכיר להורים על ההסכתים של ספריית פיג'מה, "ספריית פיג'מה קוראת לכם", שיכולים לספק להם שעות רבות של הנאה מהאזנה לספרים.
פעוטות זקוקים לקשר פיזי. לכן בזמן הקריאה כדאי לשבת קרוב, להתחבק, לגעת ומדי פעם להביט זה בעיני זה. כך יחוו הפעוטות את הסיפור כחוויה חמימה ומרגיעה, כשהם מרגישים אהובים ובטוחים.
תוכלו לשאול את הפעוטות – אתם אוהבים משחקי דגדוגים? באיזה משחקים אתם אוהבים שאנחנו משחקים ביחד? במה הייתם רוצים שנשחק? אפשר גם להתייחס לשיחת הטלפון של אמא שבספר – איך הרגישה גן-יה כשאמא הלכה לענות לטלפון? איך אתם מרגישים כשצריך לחכות?
בספר זה אנחנו מצטרפים לזמן איכות שבו אימא ובת משחקות ומשלבות דמיון ומגע במשחקן. במשחק עם אדם קרוב פעוטות מרגישים בטוחים ואהובים ויכולים ללמוד על עצמם ועל הסביבה; כך רגעים יומיומיים בבית עם המשפחה יכולים להפוך לחוויה קסומה ומהנה. "כל מה שאני כותבת קרה במציאות. אלא שישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, של מחשבות, דמיון ורגשות." [הסופרת נעמי בן גור, אתר "דףדף"]
כאשר אתן קוראות ספר לפעוטות, כדאי לשלב תנועה ומגע כדי להעצים את חוויית הקריאה: כשגן־יה קופצת ורוקדת, גם אתן יכולות לקפוץ ולרקוד או לדגדג בעדינות את הילדים שיושבים קרוב אליכם, ממש כמו אימא של גן־יה. בקריאות הבאות תוכלו לבקש מהפעוטות לדגדג את עצמם.
לאחר הקריאה אפשר לשאול את הפעוטות שאלות הבנה: "מי הייתה מתחת לשמיכה?"; "איך הפכה גן־יה להר?"; "מה זה לדגדג?"; "לאן הלכה אימא"?.
אחר כך תוכלו לשוחח עם הפעוטות על חוויות דומותבחייהם: "עם מי מבני המשפחה אתם משחקים בבית?"; "במה אתם אוהבים לשחק עם המשפחה בבית?"; "איך אתם מרגישים כשמדגדגים אתכם?"; "מי אוהב דגדוגים?"; "מי לא אוהב דגדוגים?". אפשר לשלב ניסיון של הפעוטות לדגדג את… עצמם!
אפשר גם להתייחס לסצנה שבה אימא עונה לטלפון וגן־יה מחכה, ולשאול: "גם אתם מחכים לפעמים כשאימא או אבא עסוקים?"; "מתי עוד אנחנו צריכים לחכות?".
אפשר לתת דוגמה מהנעשה במעון: "איך ההרגשה כשמישהו משחק במשהו שאתם רוצים לשחק בו וצריכים לחכות עד שיסיים?".
בעזרת בובה, שמיכה וכריות תוכלו להמחיש את הסיפור ולהדגים לפעוטות כיצד אפשר להשתמש בדמיון וליהנות.
אפשר גם להציע לאחד הפעוטות לגלם את גן־יה.
אפשר לבנות הר של כריות ולכסות בובה ואחר כך את הפעוטות עצמם. אפשר לכסות את הפעוטות בשמיכה אישית או בבד וכך להפוך אותם להרים.
כסו את הפעוטות בשמיכה והַזמינו אותם להוציא בכל פעם איבר אחר: "בואו נוציא מהשמיכה את הרגליים ונרים אותן גבוה", או לנוע כמו ההר: "ההר צחק, קפץ ורקד מצד לצד. עכשיו כולנו נצחק כמו ההר. ועכשיו נקפוץ!" זזים בעקבות איורים – תוכלו להראות לפעוטות את האיורים ולסייע להם לחקות את התנועות של גן־יה. פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחה. כך הפעוטות יוכלו להמשיך וליהנות ממנה גם בבית.
בספר מופיעה המילה "די" בכל פעם שגן־יה מתעייפת מהמשחק או רוצה להפסיק לרגע את הדגדוג. זוהי יכולה להיות הזדמנות לתרגל עם הפעוטות את היכולת לומר "די" כשמשהו לא נעים להם. תוכלו להזמין בכל פעם פעוט אחר ולהגיד לו שתדגדגו אותו עד שיאמר "די!" או "זהו!". חשוב להדגים קודם לכן בקשת הסכמה – "אפשר לדגדג אותך?" – ולהזכיר שמה שנעים לאחד לא תמיד נעים לאחר, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שנוגעים בחבר.
פעוטות לומדים את גופם ומגלים איזה מגע נעים להם ואיזה פחות. אפשר להיעזר בספר כדי לתרגל איתם את יכולת הוויסות. תוכלו להשתמש בפעלים המופיעים בספר – "שפשפה" ו"ליטפה" למשל – ולהדגים: "אני משפשפת את שתי כפות הידיים שלי אחת בשנייה. גם אתם יכולים לנסות;" "בואו נלטף עכשיו את הזרוע ואת הרגל. אתם אוהבים את ההרגשה?". תוכלו לעבוד עם הפעוטות על ההבדל בין "חזק" ל"חלש": "בואו נלטף חלש. ועכשיו נלטף יותר חזק." תוך כדי כך תוכלו לדון בנושא, לשאול מה נעים למי ולהזכיר שלכל אחד מאיתנו נעים מגע שונה.
כדאי לחלק לפעוטות את העותק האישי שלהם ולעודד אותם להצביע על מה שהם מזהים באיורים. אפשר לשאול: "איפה הבובה?", "איפה ההר?".
פְּעִילוּת בַּמָּעוֹן וְגַם בַּבַּיִת – פעילות "מזהים ומצביעים" מופיעה גם בהצעות למשפחה שבסוף הספר ומאפשרת לפעוטות לתרגל בסביבות שונות את יכולת הזיהוי שלהם ואת אוצר המילים שלהם, להראות להורים בגאווה את מה שלמדו במעון ולהמשיך לקרוא בכיף גם בבית.
אֵיךְ נִקְרָא? – כדי להעביר את התחושה של המסע כדאי להשתמש במגוון קולות וצלילים. דמיינו טיול שבו בכל פעם אפשר לראות מחלון הרכבת נוף חדש וקסום. תוכלו להתלהב כאילו רק הרגע גיליתם את הנוף החדש הנראה מחלון הרכבת: "הינה ים!", "הינה הר!" אפשר להאריך בדרמטיות את צליל ה"טוּ טוּ טוּ" בליווי תנועה מתאימה. אפשר גם לשלב המחשות בקריאה, ממש כמו בספר: בובה, ארנבת, דובון וחתולים.
בספר אפשר לפגוש מילים מוּכּרות מהסביבה הקרובה, כמו: "בית", "עץ" ו"חתול", לצד מילים פחות מוכרות, כמו: "הר" או "תחנה". זוהי הזדמנות להמחיש את המילים בדרכים שונות וכך להרחיב את אוצר המילים: אפשר לבנות הר בארגז החול, לעוף כמו פרפרים בעזרת הידיים או ללכת לישון כמו השמש. תוכלו להראות לפני הקריאה תמונות של חיות ושל נופים המופיעים בספר ולחזור על שמותיהם. חשוב לבחור מילים והמחשות שמתאימות להתפתחות הפעוטות ולהוסיף בהדרגה מושגים חדשים: האם הפעוטות מכירים ים בסביבת המגורים שלהם? האם הם יודעים מה זה זנב? ואילו מילים נוספות תרצו להכיר לפעוטות?
לאחר שקראתם את הספר כמה פעמים, תוכלו להביט עם הפעוטות מבעד לחלונות ולהפנות את תשומת ליבם למה שסביבם. אפשר להכין בפינת המשחקים או בחצר מסגרות שדרכן אפשר להביט מהחלונות השונים במעון. תוכלו להשתמש במילה "הינה", שכבר מוכרת להם מהספר, לתיאור הדברים שרואים: "הינה כיסא!", הינה שולחן!"
משחק ברכבת הוא הזדמנות נהדרת ללמידה. תוכלו לסדר כמה כיסאות בטור ולהזמין את הפעוטות לעלות על הרכבת. אפשר לבקש מהפעוטות לעזור: לצרף לנסיעה בובות ולעזור להן לעלות לרכבת, לשבת בה ולרדת ממנה. וכמובן, אל תשכחו את קול ה"טוּ טוּ טוּ", המבשר על עצירה בתחנה.
כדאי לספר להורים על הספר ולצרף תצלומים שבעזרתם יתוודעו לעבודה החינוכית החשובה הנעשית במעון. כך הם יוכלו להיות שותפים להנאה של הפעוטות מהקריאה ולקבל השראה להמשך קריאה מהנה גם בבית. אפשר להזמין את ההורים לשלוח אליכן תצלומים מהפעילויות שהם עושים בבית עם הספרים ולתלות אותם על הלוח במעון.
כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.
גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי
רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.
ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.
מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.
מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.
אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.
חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.
מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.
בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?
לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.
מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?
בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?
קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?
מטרה או תהליך? – הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.
"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.
ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.
למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.
אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.
רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.
חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.
זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.
זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.
מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?
שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים
(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.
משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.
חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?
ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,
להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.
מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות
ילדים וילדות "קוראים" באיורים ושמים לב לפרטים שלא כתובים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד ולגלות כיצד האיורים מוסיפים פרטים מעניינים ומפתיעים לסיפור הכתוב ואפילו מספרים עוד סיפור, בקו ובצבע.
היכן טיילתם והיכן תרצו עוד לטייל? – תוכלו להתבונן יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר בטיולים ובמקומות אהובים שביקרתם בהם. האם מצאתם מקום שעוד לא ביקרתם בו ותרצו לטייל בו בעתיד?
ג'מוס? שועל מצוי? צב ים? – אם תתבוננו באיורים תוכלו להכיר בעלי חיים שגרים באזורים שונים בארץ ישראל. אתם, ההורים, יכולים לציין שם של בעל חיים, ולעזור לילדים ולילדות למצוא אותו בין דפי הספר. אפשר להציע לילדים לחפש מידע נוסף במקורות שונים וללמוד על בעלי החיים.
מניחים חבל על הרצפה וקובעים שצד אחד הוא "הכינרת" והצד השני הוא "יבשה". אחד המשתתפים מכריז "כינרת" או "יבשה", ושאר המשתתפים קופצים לצד המתאים. אפשר להוסיף שם של חיה, לדוגמה "כינרת-תרנגולת", ואז לקפוץ לצד הכינרת ולקרקר כמו תרנגולת.
כהטרמה לסיפור תוכלו לשתף את ילדי הגן בחוויה מטיול ולשאול:
האם אתם זוכרים טיול שנהניתם בו במיוחד? אפשר לשתף בכל טיול שהוא, גם בטיול למקומות רחוקים וגם בטיול בשכונה. כדאי גם לשאול על הכנרת: האם ביקרתם בכנרת? מה אתם זוכרים? כדאי לספר עליה. הַקְרָאָה – חשוב להקריא את הסיפור פעמים אחדות ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן באיורים. לאחר הקראה ראשונה כדאי לעסוק בהבנה מילולית ולהסתייע באיורים: מי יצא לטייל? איך הם הגיעו ממקום למקום? למה הם נזקקו למכונית? לאן רצתה הילדה לנסוע? באילו אתרים טיילה המשפחה? מה הם ראו בדרך? בהמשך כדאי להתייחס לצד הרגשי: למה, לדעתכם, הילדה רצתה להגיע דווקא לכנרת? איך היא הרגישה לפני שהגיעו לכנרת? ואיך היא הרגישה אחר כך? מדוע? האם, לדעתכם, גם בני המשפחה הם הרגישו כמוה? מדוע? בהקראה נוספת כדאי לאפשר ייחוס אישי הנוגע לילדים, לחייהם, לניסיונם ולרגשותיהם: באילו מקומות מהסיפור ביקרתם או הייתם רוצים לבקר? האם גם לכם קרה שציפיתם למשהו ורציתם אותו ורק אותו? האם תרצו לשתף? אִיּוּרִים – "חַפֵּשׂ וּמְצָא" – אפשר לשחק "חפש ומצא" או פשוט להתבונן יחד באיורים, לגלות פרטים חדשים שלא מסופרים בסיפור ולחקור עליהם: מי מתעניין בבעלי חיים? מי מתעניין יותר בפסלים או במפות?
לָמָּה הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת? – אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, הכנרת נהדרת? מה הייתם רוצים לדעת על הכנרת? היכן היא נמצאת? מה חשיבותה? למה קוראים לה כך? אילו יישובים נמצאים על חופיה? אילו שירים ויצירות נוצרו בהשראתה?
כדאי לחשוב יחד איפה כדאי לחפש מידע ולצאת לתהליך של חֵקר. יוֹם כִּנֶּרֶת – ניתן ליצור את הכנרת באמצעים מגוונים, למשל: לפרוס מצנח בצורה שתזכיר את הכנרת ו"לשחות" בתוכו, לשיר שירים שקשורים לכנרת, וביום חם – להשתעשע בפעילויות מים. לְהַעֲשָׁרָה – שביל סובב כנרת, שירי לי, כנרת, נגן לי, ירדן שם הרי גולן, קסם על ים כנרת 6 דברים שלא ידעתם על הכנרת, אתר טיולי
בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהילדים ומשפחותיהם להביא תמונות מטיולים בארץ. אפשר לבדוק אם האתרים שבתמונות מוזכרים בסיפור ולהשוות בין התמונות ובין האיורים. אפשר לשלב את התמונות ב"לוח טיולים" או סביב המפה, כל אחת במקום שבו נעשה הטיול. לְהַכִּיר אֶת הַסְּבִיבָה – ניתן להתמקד במקומות אהובים בשכונה או במקומות בעלי ערך, כמו הבית של סבא וסבתא. קֶשֶׁר עִם הַבַּיִת – תוכלו להזמין את המשפחות לחפש את ה"טיול שלהם" בלוח. אפשר גם לאגד את התמונות ל"ספר הטיולים של ילדי הגן" ולשלוח אותו מודפס או מקוון לבני הבית.
איורי מסלול הטיול המשפחתי מזכירים מפה. כדאי להציג לילדים מפה ולאפשר להם להשוות בינה ובין האיורים.
תוכלו לשאול: אילו ערים אתם מכירים? אולי סבא, סבתא או הדודים גרים בעיר אחרת? מי היה פעם בים? בנמֵל? בספארי? בחרמון? בירושלים? באילת? – את כל אלה אפשר לפגוש במפה! אפשר להתחיל בהיכרות עם מקומות הקרובים לילדים ומשם לעבור לאתרים מרוחקים, להסביר למה המפה משמשת ולהתייחס לצבעים ולמושגי מרחב בה; כדאי להציג את הימים ומִקְוֵוי המים הצבועים בכחול ולספר עליהם: הכנרת, הים התיכון, ים המלח; ניתן לשלב מושגי מרחב מוכרים: ההר הגבוה בישראל, המקום הנמוך בעולם. וְהֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים? – תוכלו לחקור היכן במפה נמצאים הגן והבית, והיכן נמצאים בה המקומות שהמשפחה בסיפור טיילה בהם. בְּתֹם הַשִּׂיחַ וְהַפְּעִילוּת – כדאי לתלות את המפה ולהשאיר בסמוך לה עותק מהספר.
לאחר התבוננות באיורים וחקר הנופים, הצמחים והאתרים אפשר לחפש תצלומים של הפרטים הללו ולהשוות ביניהם. אפשר למיין לשלוש קטגוריות: חי, צומח ודומם, ולשחק במשחק ניחושים: בכל סבב הגננת תתאר פריט מאחת הקטגוריות, והילדות וילדים יאתרו אותו בין איורי הספר. בהמשך אפשר להזמין ילדים לתאר את הפרטים.
לֵהָנוֹת מֵהַדֶּרֶךְ – המשפחה נהנית, אך הילדה מתחילה ליהנות מהחוויה רק כשמתקרבים לכנרת. מֶסֶר עַל הַדֶּרֶךְ – הסיפור נע בין השתוקקות להתמקדות ובין ההצעה העדינה העולה מבין השורות: לנסות ליהנות גם מההפתעות והחוויות שבדרך. נִתָּן לַחְזֹר לַסִּפּוּר שׁוּב וָשׁוּב וּלְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּחַיֵּי הַגַּן בתהליכים קבוצתיים או אישיים: כשמעוניינים להאיר את הדרך, ולא רק את התוצאה;ככלי לעידוד במצבים שבהם ילדים נמנעים מפעילויות, מכיוון שהם מתמקדים ברצונם האישי ומתקשים להשתלב בשגרת היום; כעֵזר וחיזוק לילדים שחווים חוויה שונה מהחוויה הכללית. הספר מעניק לגיטימציה לתשוקה, לבחירה ולחוויה אישית השונה מחוויית הכלל.
אפשר להציע לילדות ולילדים להוסיף את היישוב שלהם לביקור של המשפחה המטיילת, לחשוב יחד מה מיוחד ביישוב שבו הם גרים, לצייר או לצלם אתרים ביישוב ולהוסיף אותם לסֵפר ולשער מה המשפחה הייתה אומרת על הביקור.
מה עושים כשנתקלים בבעיה? – אפשר לשתף את הילדות והילדים במקרה שבו אתם, ההורים, נתקלתם בבעיה. נסו לשחזר איך הרגשתם, לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים ואז לספר כיצד נפתרה הבעיה.
חישוק יכול להיות הגה, או צלחת או… – בסיום הקריאה, תוכלו לסרוק את הקוד שעל גב הכריכה ולצפות בסרטון על יצירתיות! אחר כך תוכלו להמשיך ולחשוב יחד – מה אפשר לעשות עם גליל נייר? עם מטפחת? עם בובה של גמד?
בכל סבב אחד מהמשתתפים מציג גמד שמופיע בספר: גמד עם מטרייה, גמד שותל פטרייה או גמד שקופץ בשלולית. שאר המשתתפים צריכים לנחש מה עושה הגמד ולמצוא אותו בין דפי הספר.
הטרמה לסיפור – אפשר להציג לילדי הגן פטרייה או תמונה של פטרייה ולשאול: מהי פטרייה? מה אתם רוצים לדעת על פטריות?
כדאי לחזק את החלק המדעי בהטרמה או אחרי קריאת הסיפור.
אפשר לשאול את הילדים והילדות: אילו היה מגיע לגננו גמד קטן והוא לא היה יודע מה עושים בפטרייה, מה הוא היה חושב שאפשר לעשות בה?
חשוב לקבל את הצעות הילדים ולחזק אותן ולאחר מכן לעבור להקראת הסיפור. לעצור ולשאול – במהלך קריאת הסיפור כדאי לעצור בפעם הראשונה שבה "הגמדים התעצבו מאוד" ולבקש מהילדים להשיא לגמדים עצות ולהציע פתרונות. עותק אישי – אפשר לחלק לכל ילד וילדה עותק אישי ולבקש שיחפשו בספר איפה הפטרייה מופיעה כמטרייה, היכן היא משמשת כסירה, היכן היא משמשת כמצנח, ואילו עוד פטריות יש בספר. העשרה – שירי גמדים: "אצו רצו גמדים", "מאחורי ההר", "גמדים".
הספר הוא הזדמנות לפתח חשיבה יצירתית. יש לי רעיון – הציגו לפני ילדי הגן חפצים שונים, כמו בקבוק, כובע או גליל נייר, ושאלו אותם מה ניתן לעשות בהם. עודדו את הילדים להציע רעיונות נוספים מלבד השימוש הרגיל בחפצים אלו.
כדאי לצפות בסרטון שהכנו בנושא. להשראה – "'קסם הדמיון בהצגת תיאטרון" במערכת השידורים הלאומית במרחב הפדגוגי. קשר עם הבית – אפשר להכין תערוכה של החפצים השונים ולכתוב ליד כל אחד מהם את ההצעות של ילדי הגן. יש לירעיון – מבקשים מהילדים ומהילדות להציע פתרונות למצבים שעשויים להתעורר בגן, למשל: מה לעשות אם מישהו מתיישב במקום שבו רציתי לשבת? או מה לעשות אם אני רוצה לקחת משחק, אבל הוא נמצא במקום גבוה?
הגמדים בסיפור מוצאים רעיונות יצירתיים לכל בעיה שהם נתקלים בה. אפשר להציע לילדים להוסיף "בעיות" נוספות שהגמדים נתקלים בהן ולהמציא להן פתרונות בעזרת הפטריות.
ניתן לעשות זאת בהדרגה: בשלב הראשון ממשיכים את הסיפור ומספרים על הבעיה ומבקשים מהילדים להציע פתרונות.
לדוגמה: "המשיכו הגמדים בדרכם ופתאום פגשו אריה. 'יש לי רעיון', קרא גמד 3…"
כאן עוצרים ומזמינים את הילדים להציע פתרונות.
בשלב הבא הילדים מציגים גם את הבעיות וגם את הפתרונות.
אפשר להזמין אותם לאייר את הבעיות ואת הפתרונות.
החזרתיות והאפיזודות הקצרות בסיפור יכולות להתאים להמחזה גם עם ילדים צעירים. אפשר להציע להם להמחיז את הסיפור (ניתן להתגמש ולאפשר ליותר משלושה ילדים להיות גמדים) או ליצור תיאטרון בובות.
חשוב לאפשר להם להשתתף בהכנות, בביצוע ובבחירת התפקידים – משחקנים ועד תפאורנים, כרטיסנים, מפעילי מוזיקה ועוד.
נברר: למה אתם זקוקים כדי להכין תפאורה? האם אתם רוצים להכין תלבושות? איזו מוזיקה או שירים אתם רוצים שילוו את המחזה? האם ניתן, לדעתכם, להתחלף ולשלב כמה שחקנים בתפקיד אחד? להעשרה – הסרטון איך צומח מופע, במרחב הפדגוגי.
לאורך הסיפור הסופרת אלונה פרנקל משלבת את המספרים 1,2,3 במלל ובאיורי הגמדים. אפשר לחפש באיורים היכן מופיעים המספרים, ולבדוק מי הוא גמד 1, 2 או 3. בחוברת "מתמטיקה היא משחק ילדים" בעמ' 24 יש הצעות ורעיונות לעשייה מתמטית בעקבות השיר "מאחורי ההר".
בעיר חולון, בדרום הגן הציבורי הנטוע ברחוב מוטה גור, נמצא גן סיפור "על גמדים פטריות ומה עוד?". הפסל גדי פריימן יצר פסלי אבן ומתכת
הממחישים את הרפתקאות חבורת הגמדים. ניתן להיכנס לבלוג "טיול בעיר", להתבונן בתמונות ולהשוות בין האיורים לפסלים.
בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר איורים בעצמם וליצור פסלים ממגוון חומרים בהשראת הסיפור.
בעקבות הגמדים תוכלו גם אתם לצאת לטיול בסביבת הגן, להתבונן סביב ולהבחין בפרטים: מה מזג האוויר? האם מעונן או שמשי? האם יש שלוליות? אילו צמחים אתם מזהים? ואילו בעלי חיים?
תוכלו להתבונן בסביבה דרך עיניהם של הגמדים: מה מעציב אתכם, גמדים יקרים, ומה משמח אתכם? מה גיליתם? אילו שיתופי פעולה יש ביניכם, גמדים מתוקים, ואילו שירים תרצו לשיר יחד? תיעוד מתמשך – כדאי לצלם בדרך רגעים מיוחדים וגילויים ולשבץ את התמונות באלבום משותף שתעדכנו בעקבות כל יציאה שלכם לטיול או לסיור. בתיאבון! – לאחר הטיול תוכלו להכין בגן מאכלי פטריות: מרק פטריות, סלט פטריות או פשטידת פטריות.
סיפור נוסף העוסק בחשיבה יצירתית הוא ספרה של רפאלה צרפתי, "מה אפשר לעשות בעלה?", שבו הגמד אלדד הופך עלה לדבר אחר.
מומלץ לצפות בשידור "מה אפשר לעשות בעלה" במאגר ההקלטות הלאומי במרחב הפדגוגי.
אלונה פרנקל [נ' 1937] היא מאיירת וסופרת ילדים. היא כתבה יותר מ-30 ספרי ילדים, וביניהם "ספר הפילפילים, "סיר הסירים" וסדרת ספרי נפתלי. רבים מספריה תורגמו לשפות שונות.
לרשימת היצירות המלאה: אתר הספרייה הלאומית.
לאיורים של אלונה פרנקל: אתר דףדף.
מה אפשר לעשות בחישוק? סִרקו את הקוד ותגלו.
ומה אתם יכולים לעשות במטפחת, בגליל נייר או ב… פטרייה? כדאי לשתף את המשפחות בסרטון ובגילויים היצירתיים של הילדות והילדים ולעודד אותם לקרוא את הספר גם בבית.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים גלויים וסמויים – הסיפור כתוב בשפה קולחת וברורה ומתאים לילדים צעירים. העלילה מתארת התמודדות עם מצבי קושי, מציגה לפני הילדים אפשרויות שונות של התמודדות יצירתית ומלמדת על חברוּת ועל שיתופי פעולה.
העשרת אוצר המילים – בסיפור משולבות מילים מופשטות ולא שגרתיות: "הרפתקאות", "רעיון", "אחזו", "תהום", "נפערה".
כישורי חיים – חיזוק היכולת להתמודד עם מצבים המצריכים איזון וּויסות רגשות הוא יעד מרכזי בפיתוח כישורי חיים בגיל הגן.
הגמדים בסיפור מגלים גמישות מחשבתית ומתמודדים עם קושי חיצוני תוך ויסות רגשותיהם ומציאת פתרונות יצירתיים.
ידע בין-תחומי – בסיפור משולבים תחומי דעת מגוונים: שפה, מתמטיקה ואומנות. הספרות 1,2,3 מופיעות במלל ובאיורים. בסיפור משולבים גם מושגי גודל הדרגתיים: קטן, בינוני וגדול. האיורים מסייעים בהבנת התפתחות מושג הגודל ובהבנת הקשר בין הגודל לפתרון המתאים.
הכְוונה עצמית – מיומנות של ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן המאפשרת התמודדות עם לחצים ועם משברים.
חשיבה יצירתית – מיומנות של העלאת רעיונות וחשיבה על נושאים מוכרים בדרכים חדשות. הגמדים בסיפור הופכים את הפטריות לאביזרים המשמשים פתרון לקושי שהם נתקלים בו.
במהלך הקריאה כדאי להצטרף אל הידיים בכל עמוד ועמוד, לעקוב אחרי המסלול שלהן ולחקות את התנועות – הורים ופעוטות יחד: "ללכת" עם היד על קצות האצבעות, לקפוץ עם הידיים, לדפוק בדלת שבציור ולהיות קוראים פעילים לאורך הספר כולו.
למי יש כף יד קטנה? ולמי גדולה? כל אחד ואחת מהמשפחה מוזמנים להניח את כף ידם על גיליון נייר. אתם, ההורים, תשרטטו את קווי המתאר של הידיים, והפעוטות יוכלו לקשט ולצבוע. את התמונה של כפות הידיים אפשר לשמור למזכרת, ואפשר גם לחזור על הפעולה שנה אחרי שנה ולראות מה השתנה.
תוכלו לשיר שירי משחק של ידיים: "עשר אצבעות לי יש" או "לכובע שלי שלוש פינות". כדאי להוסיף תנועות ידיים לשירה, ואפשר להוסיף תנועות אצבעות לשירים אהובים אחרים. בילוי נעים!
קוראים יחד – כשקוראים את הסיפור בפעם הראשונה, כדאי לשלב תנועות ידיים מתאימות: אצבע אחרי אצבע הולכות בדרך, אצבעות קופצות בין השלוליות, או אצבע דופקת בדלת.
בקריאות הבאות מומלץ לעודד את הפעוטות לעשות את תנועות הידיים איתכם.
כדאי להציע לפעוטות לדפדף בין האיורים ולחפש את הידיים:
באילו כלים אפשר לנגן ביד אחת ובאילו בשתי ידיים? תוכלו להזמין את הפעוטות להתנסות בנגינה בכלים שונים ולבדוק כמה ידיים משתתפות בנגינה, ואילו חלקים של היד באים במגע עם הכלי: האם כל כף היד? ואולי דרושות שתי כפות הידיים יחד?
תוכלו לשתף בסיפורים שאתם, ההורים, אהבתם בילדותכם: האם היה סיפור שאהבתם לשמוע שוב ושוב? מי היה הגיבור הספרותי המועדף עליכם? כדאי לשאול את הילדות והילדים שלכם אילו סיפורים הם אוהבים? האם אלו סיפורים דמיוניים? ואולי סיפורים שקרו באמת?
מתי האיורים מספרים את הסיפור על ליאו ואדון זינגר, ומתי הם מלווים את הסיפור שהשניים המציאו? אתם מוזמנים להתבונן באיורים, להבחין בסגנונות השונים ולחשוב יחד איך אפשר לדעת לְמה מתייחסים האיורים ומה הם מספרים לנו.
אילו סיפורים מסתתרים בכובעים שבביתכם? תוכלו לבחור כובע אהוב ולספר את הסיפור שמתחבא בו: אחד המשתתפים מתבונן בכובע ומתחיל להמציא סיפור. אחרי משפט או שניים הוא עוצר, ומשתתף אחר ממשיך את הסיפור, וכך הלאה משתתף אחר משתתף. בהשראת בשביס זינגר אפשר לספר סיפור משפחתי שעובר במשפחה.
רוצים לשחק? כתבו על פתקים שמות של דמויות אהובות עליכם מספרים. בכל פעם אחד המשתתפים חובש לראשו כובע ועליו פתק עם שם של דמות. הוא אינו רואה מה כתוב על הפתק, ועליו לנחש באיזו דמות מדובר באמצעות שאלות, כגון: האם זו דמות דמיונית? האם זה בעל חיים?
הקראה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש לשוחח על אחד הנושאים שבספר.
הטרמה – אפשר לשאול: מה לדעתכם יהיה מיוחד בכובע של אדון זינגר?
סיפורים וספרים – כדאי לשוחח על הספרים האהובים על תלמידי ותלמידות הכיתה, להזמין אותם להביא אותם לכיתה ולהמליץ עליהם. כדאי גם להציב בכיתה לוח לספרים המומלצים.
כדאי לשאול: האם אתם אוהבים להמציא סיפורים? האם זה קל או קשה בעיניכם? מהו סיפור טוב בעיניכם?
להכיר אנשים – בהתחלה אדון זינגר נראה לליאו מוזר ומשונה. האם יש אנשים שלאחר היכרות עימם שיניתם את דעתכם עליהם? מדוע לדעתכם אנחנו ממהרים לגבש דעה על אדם לא מוּכָּר?
קשר עם זרים – ליאו ישב ושוחח בחופשיות עם אדון זינגר, מאחר שאימו הכירה אותו. קשר עם זרים יכול להיות פורה ומעשיר, אבל לפני שיוצרים אותו יש לנקוט אמצעֵי זהירות. כדאי לשאול: כיצד רצוי להתנהג בפגישה עם אדם זר? אילו אמצעי זהירות עלינו לנקוט במציאות ובמִרְשֶׁתֶת?
כותבים סיפור בהמשכים – כותבים בחלקו העליון של הדף שורה ראשונה של סיפור. כל תלמיד ותלמידה מוסיפים בתורם עוד שורה עד שהסיפור מגיע לסיומו.
בלמידה מרחוק ניתן לכתוב סיפור משותף: כל אחד ואחת מוסיפים בתורם משפט לסיפור ולאחר מכן יוצרים ספרון דיגיטלי של הסיפור המשותף.
סיפור חפץ – תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לשתף תמונה או חפץ שיש להם בבית ואפשר לכתוב עליו סיפור מעניין. מתאים גם ללמידה מרחוק.
שוזרים סיפור – יושבים במעגל ומעבירים כדור צמר. בכל סיבוב תלמיד אחר מושך בחוט הצמר ומוסיף כמה משפטים לסיפור. כאשר הסיפור מסתיים, מגלגלים את כדור הצמר בחזרה ומספרים את הסיפור כולו. אפשר לנסות לספר את הסיפור מהסוף להתחלה. מומלץ להקליט את הפעילות ולהיעזר בהקלטה בהעלאה של הסיפור על הכתב.
ממשיכים סיפור – כיצד לדעתכם ממשיך הסיפור של ליאו וחברתו סופי? תוכלו להמשיך את הסיפור בקבוצות ולשתף במליאה.
ניתן להיעזר במאגר תמונות שמשמשות השראה לכתיבה.
ניתן ליצור מחברת אישית או כיתתית לאיסוף הסיפורים או להציג את הסיפור באתר כיתתי משותף.
של מי הכובע? – התלמידים והתלמידות בוחרים כובע ויוצרים באמצעים מגוונים – צבע, הֶדְבֵּק (קולאז') או פיסול – דמות שמתאימה לכובע שבחרו.
תערוכת כובעים ניתן להציג את התוצרים בתערוכה ולשתף גם בלמידה מרחוק.
מה הכובע מספר? התלמידים והתלמידות בוחרים כובע וכותבים סיפור בהשראתו. אפשר להציע משפטי פתיחה, כמו: תמיד חלמתי שיהיה לי כובע כזה… / בפעם הראשונה שחבשתי את הכובע הזה הרגשתי… /
לכובע הזה יש סיפור מיוחד…
דוגמאות לנושאים שאפשר לפתח:
יום אחד הכובע… / הכובע התחיל לדבר ואמר… / מתוך הכובע יצא… /
חיפשתי את הכובע, והוא נעלם… / משהו משונה קרה לכובע שלי…
ניתן להציג את הכובעים בתערוכה ולשים בתוך כל כובע את הסיפור שנולד ממנו.
מה עושות האיילות בלילות? ואיך קוראים ספר שירים? ספרה של לאה גולדברג עשיר בשירים, וכל אחד מהם הוא עולם קטן בפני עצמו. תוכלו לדפדף בין השירים, לבחור שיר לפי האיור, לפי היכרות קודמת וטעם אישי, או לפי כותרת מסקרנת. כדאי לקרוא יחד את השיר, ולשוחח: האם אהבתם את השיר? מה אהבתם בו? מומלץ לחזור לשירים אהובים מדי פעם, וליהנות יחד מן היצירות.
חלק מהשירים שבספר מולחנים. אפשר למצוא אותם בערוצי המדיה ולהקשיב. אפשר גם לשיר אותם ביחד, לנגן בכלי נגינה אמיתיים או מאולתרים וללוות את השירה בתנועות ידיים מתאימות, . אפשר לצרף מנגינה אהובה לשיר שמצא חן בעינכם.
האיורים בספר צוירו על-ידי חמישה מאיירים שונים. כדאי לדפדף בספר ולחפש איורים שונים ולנסות לשער מה מוסיף או מדגיש האיור בשיר? האיורים בכל הספר נצבעו בצבעי ירוק, לבן וורוד. אפשר להתנסות בציור בשני צבעים ודף לבן וליצור ציור משותף משני צבעים: לערבב ביניהם, ליצור משבצות וקווים ולקבל השראה מהאיורים שבספר.
שלולית? אור וצל? ואולי ירח או ציפור? תוכלו לקחת מצלמה ולצאת לצלם בעקבות השירים. את התמונות ניתן להוסיף לספר או לערוך תערוכה משפחתית ולשלוח תמונות ושירים למשפחה המורחבת.
מומלץ לחזור ולקרוא בספר בכל זמן מתאים, גם בכיתה ב'.
תוכלו להקדיש פינה שבועית קבועה ל"שיר מאת לאה גולדברג", שבה תקראו בכל פעם שיר נבחר. כדאי לשוב ולחזור לקרוא שירים אהובים במיוחד, ואם השיר מולחן, לשיר אותו.
בחירת שירים לקריאה בכיתה:
כשהספר מגיע, כדאי לעיין בו ולבחור שירים שיתאימו לקריאה ולפעילות בכיתה:
שירים לתקופה מסוימת בשנה
שירים על נושאים שדיברתם עליהם בכיתה
שירים המשיקים לתחומי לימוד מסוימים
שירים מולחנים שכדאי להשמיע בכיתה
בכל פעם תוכלו להציג לפני התלמידים והתלמידות שירים מסוימים ולעודד אותם לבחור בעצמם את השיר שירצו לשוחח עליו בכיתה לפי הסקרנות המתעוררת בהם עם קריאת הכותרת, התבוננות באיור הנלווה לו או מידת ההיכרות המוקדמת עם השיר.
רעיונות לשיחה בעקבות הספר:
– אילו ספרים נוספים של לאה גולדברג אתם מכירים? האם יש בספר יצירות שכבר הכרתם?
– מדוע, לדעתכם, השם שנבחר לספר הוא "מה עושות האיילות"?
כדאי להקדיש זמן לקריאה בקול ולשוב ולקרוא שירים שהתלמידים והתלמידות אהבו במיוחד.
לפני קריאת השיר – כדאי להציג תמונה של איילה, למשל אייל הכרמל, ולהתוודע לבעל החיים. כדאי גם להאזין למנגינת השיר ללא מילים, ואם מתאים, לשאול אם מישהו מזהה את השיר.
שאלת פתיחה – מה אתם עושים בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות של התלמידים והתלמידות ולשאול: מה, לדעתכם, עושות האיילות בלילות? כדאי לכתוב את התשובות השונות לצד התשובות על השאלה הקודמת ואז לקרוא את הבית הראשון. אפשר לבקש מהתלמידות ומהתלמידים להדגים כיצד האיילות ישנות בלילות.
התבוננות באיור – תוכלו להתבונן יחד באיור ולבחון כיצד האיילות ישנות. בשלב זה אפשר לבחון: אילו דמויות נוספות נמצאות באיור מלבד האיילות? כיצד מופיעות הדמויות השונות: כדמויות של ממש? כצלליות?
המשך השיר – כדאי להציג את השאלה שבפתח הבית השני: "מי שומר על חלומן המתוק?" וממנו להמשיך ולקרוא את הבית כולו.
מי הם הכּוֹֹס והתַּן? כדאי להציג את בעלי החיים הליליים הללו לפני הכיתה ולהאזין לקולות יללת התניםוקריאות הכוס. אפשר לשאול: האם אילו קולות נעימים? כדאי לעמוד על כך שבחשכת היער הקולות הללו עלולים להפחיד את האיילות הישנות, ושהירח, הוא שדואג לשנתן של האיילות.
חלומות – כדאי לשאול: על מה אתם חולמים בלילה? האם אתם זוכרים חלום טוב? האם ישנו חלום ששב ומופיע? על מה, לדעתכם, האיילות יכולות לחלום?
קריאת הבית השלישי – לאחר הקריאה כדאי לשוב לאיור ולחפש בו את החלום. ייתכן שיהיו שיאמרו, "זה לא ייתכן", "זה לא קורה באמת". במקרה כזה כדאי לעצור ולחשוב יחד: האם השיר הוא רק על מה שקורה במציאות? מה מאפשר לנו השיר כשהוא מציג לפנינו חלום ודמיון? האם החלום של האיילות מוכר לכם מעולמכם?
להתעורר – אפשר לשאול: מי מעיר אתכם בבוקר? איך אתם מתעוררים? לעבור לבית האחרון ולשאול: מי היא איילת השחר?
להרחבה – כדאי להציג את הביטוי "איילת השחר" ולחשוב יחד מדוע כך נקראת תחילת הזריחה.
קריאה רציפה ושירה – לאחר ההיכרות עם השיר כולו כדאי לחזור ולקרוא אותו ברצף, להכיר את הלחן שיצר יוני רכטר ולשיר אותו יחד בתום הפעילות ובהזדמנויות שונות.
שימו לב להסברים שמלווים חלק מהשירים. הם מספרים על הרקע לשיר ועל מקורות ההשראה של המשוררת. כדאי לקרוא את ההסברים ולהכיר אותם לתלמידים ולתלמידות. כדאי לקרוא את השיר פעם נוספת לאחר החשיפה להסבר ולחשוב יחד על הקשר בין ההסבר לבין השיר.
כדי להעצים את החוויה ניתן ליצור בעקבות השירים: להכין כובע קסמים, להתבונן בסרטוני טבע המתעדים איילות או חסידות, לצאת לטבע ולחלוק סיפורים אישיים על חלומות אישיים, על אגדות אהובות או על קשר לבעלי חיים. אפשר גם לשיר את השירים המולחנים ולחשוב על ההתאמה בין המילים לשיר: האם אתם אוהבים את המנגינה? האם היא מתאימה, לדעתכם, לשיר?
כמחווה ללאה גולדברג ולמאייר המקורי של הספר, אריה נבון, נבחרו ארבע מאיירות ומאייר אחד שיאיירו את הספר מחדש. כדאי לקרוא עליהם בסוף הספר.
הצעות בעקבות האיורים:
איורים אהובים – מדפדפים בספר בזוגות וכל אחד ואחת משתף באיור שאהב במיוחד. מתבוננים בפרטים ומשוחחים: מה אהבת באיור? מה גילינו מהתבוננות משותפת?
מציירים בעקבות שיר – כל תלמיד בוחר שיר ומצייר ציור בהשראתו. התלמידים והתלמידות מתבוננים בציורים של חבריהם ומנסים לנחש לאיזה שיר מתאים כל ציור.
מאיירים בשני גוונים – כדאי להתבונן בצבעים המעטים שנבחרו לאיור השירים ולהתרשם מהמגוון העשיר של איורים שניתן לייצר באמצעות שני צבעים ודף לבן. כדאי לתת לתלמידות ולתלמידים להתנסות באיור במגוון צבעים ולאחר מכן לצייר את אותו איור בשני גוונים בלבד. לאחר מכן אפשר לבחון את החוזקות של איור רבגוני ואת החוזקות של איור בעל גוונים אחדים.
מי המאייר או המאיירת? מציגים לפני הכיתה כמה איורים נבחרים של כל מאייר/ת ומתבוננים בסגנון האיור של כל אחד ואחת. בשלב הבא ניתן לדפדף בספר בזוגות ולעקוב אחרי האיורים של אחד ממאיירי הספר. ניתן לנסות לזהות מי אייר שירים נבחרים מהספר.
תוכלו להזמין את התלמידים והתלמידות ללמוד על תולדות חייה של לאה גולדברג, לספר על יצירותיה ולשאול: מה מעניין אתכם לדעת על היוצרת? היכן ניתן להשיג על כך מידע? האם יש יצירה מסוימת שאתם קשורים אליה במיוחד?
התלמידות והתלמידים יכולים לשתף את המידע בדרכים מגוונות: לכתוב, להקליט, לצייר ציור רגיל או קומיקס או להציג.
כדאי לשוחח ולשתף זה את זה בחוויות הזכורות לכם מרגעים בהם גיליתם יכולת חדשה: כתיבת השם הפרטי, ציור מיוחד שציירתם, ומה עוד? אילו יכולות חדשות תרצו עוד לגלות?
האיורים בספר "עט המתנה" מזמינים אותנו, הקוראים, "להיכנס" לספר ולעולמו של לאו: איזו חיה מלווה את לאו? אילו בעלי חיים מופיעים באיורים? אילו פרטים בסיפור לקוחים מעולם הילדים ואילו מעולם בעלי החיים? ואולי תרצו לצייר ציור משלכם בעקבות ציוריו של לאו?
אילו דברים נפלאים מחכים בעט שלכם? אפשר להקדיש מחברת לציורים, להעתקה של מילים ולכתיבה של מילים אהובות. זו יכולה להיות מחברת משפחתית בה כל אחת ואחד מכם מוסיפים איורים ומילים.
איזה עולם מסתתר בעט שלכם? – בעזרת דף ועט תוכלו לגלות! מישהו מבני המשפחה מתחיל בציור וכל אחת ואחד בתורם מוסיפים פרט לציור – קו, עיגול, דמות או פריט כלשהו – ויחד יוצרים יצירה שלמה שיצאה מתוך עט אחד!
כהטרמה לסיפור כדאי להביא עט, להראות אותו לילדים ולילדות ולשאול: מה זה? מה עושים בו? מה יש בו?
במהלך ההקראה תוכלו לעצור ולשאול: אילו דברים נפלאים אתם חושבים שיש בתוך העט?
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הגילוי של לאו:
אילו דברים נפלאים לאו גילה בתוך העט?
אילו דברים תרצו אתם להוציא מעט?
איורים – כדאי להתייחס לאיורים המיוחדים שבספר, המשלבים פרטים מעולם החי, סגנון איור אפריקני ופרטים מעולמם של בני האדם, ולשאול: אילו פרטים מגיעים מעולמם של בעלי החיים? אילו פרטים מגיעים מעולמנו, עולם בני האדם?
ניתן להתבונן באיורים אפריקניים נוספים ובתצלומי בדים מאפריקה, להשוות לאיורים שבספר ולהתנסות באיור בסגנון זה.
" מתוך העט שלו יוצא כל העולם" – תוכלו לשוחח עם ילדי הגן על עולמם ולשאול: מה כולל העולם שלכם? מה אתם אוהבים בו?
אפשר להניח בעמדת החומרים מגוון של עטים בצבעים ובעוביים שונים ולאפשר לילדים ולילדות להתנסות וליצור.
יצירה משותפת – אפשר ליצור יצירה משותפת בהשראת האיור שלאו מצייר בסוף הסיפור: כל ילד וילדה מציירים בעט את מה שהם אוהבים בעולם. לאחר מכן מחברים את כל היצירות לעולם מלא שאפשר לתלות בגן ולשתף בו את בני המשפחה.
יצירת משחקים – אפשר להציע לילדים ולילדות להכין משחקים שמשולבים בהם כתיבה וציור בעט, למשל: משחקי זיכרון או רביעיות.
כדאי לשוחח ולשאול: במה עוד אפשר לכתוב? במה אפשר לצייר? תוכלו לתת לילדי הגן להתנסות בכתיבה ובציור בדרכים שונות: בחול, בנוצה, בדיו או בקצף. רצוי לשתף בתחושות ובמחשבות בעקבות ההתנסות: במה אהבתם לכתוב או לצייר? האם זהו כלי כתיבה נוח לשימוש? האם הוא עדיף על שימוש בעט לדעתכם? מדוע?
לאו כותב עם אימו רשימת מילים. אפשר להציע לילדות ולילדים להתנסות בכתיבה שימושית בגן, למשל ליצור רשימת קניות, להכין כרטיסים למופעים או לחבר סיפור. אפשר לשוחח ולשאול את ילדי הגן איפה וכיצד ירצו להשתמש בעט בגן, לאילו מרחבים היו רוצים להוסיף עטים, ועל פי תשובותיהם להוסיף עטים שיוכלו לשמש אותם במשחק וביצירה.
לֵאוֹ הוא נמר. המילה "נמר" בלועזית היא "לֶפֵּרְד", ומכאן שמו. פרוותו של הנמר מכוסה כתמים הנקראים חֲבַרְבּוּרוֹת. המאיירת דֶלְפִין רֶנוֹ שילבה כִּתמי נקודות לאורך הספר באיורים השונים. אפשר לבדוק עם הילדים היכן הכתמים שציירה מופיעים.
תוכלו להציע לצוותי בתי הספר שהילדות והילדים יעברו ללמוד בהם להשתמש בספר כספר מעבר ולהביא אותו איתם לכיתה החדשה. נוסף על תחושת הביטחון שספר מוּכר מקנה, גם תוכן הספר מתאים לקריאה משותפת בתחילת כיתה א'.
מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!
מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.
האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?
בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?
הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר?
בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו.
מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות?
במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר:
עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?
התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.
פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?
משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול.
על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול
האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני
לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל.
להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול
מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת?
תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב?
תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.
בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר:
מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר?
איפה נמלים גרות?
איך הן אוספות מזון?
איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה?
מה אפשר ללמוד מהנמלים?
הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.
ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן
גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן.
כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.
איך אתם מתכוננים לשינה, ומה עוזר לכם להירדם? תוכלו לשוחח על כך יחד ולחשוב על יצירת טקס קבוע שיביא איתו רגיעה, ויאפשר שיתוף בחוויות היום ובמחשבות שעולות.
איזה מזל שיש דרך לזכור את המחשבות שלנו ולמנוע מהן לברוח! איך עושים את זה? החזיקו ליד המיטה מחברת ועיפרון, ורגע לפני שתירדמו וכל המחשבות יתפזרו – ציירו אותן. את הציור אפשר לצבוע בבוקר, כי עכשיו… הזמן לישון.
"מזל שלסיר יש שתי ידיות ולא חמש, כי איך היינו מחזיקים אותו?", "טוב ששִמשַת החלון עשויה מזכוכית ולא מקרטון". ומה עולה בדמיון שלכם? אילו דברים משמחים אתכם בדיוק כמו שהם? כל אחת ואחד מבני המשפחה יכולים להביא חפץ כלשהו ולספר: "מזל ש…", "טוב ש…".
המחשבות של טודי מגיעות לפני השינה. ומתי מגיעות המחשבות של ילדות וילדי הגן? על מה הם חושבים לפני השינה? ומתי באות אליהם המחשבות? מה זה "לדמיין"? מה הם מדמיינים שקורה להם? מה מופיע בדמיונות הללו? האם הם דומים לחלומות בזמן השינה או שונים מהם? מדוע טודי בוחרת לשאול את השאלות דווקא לפני השינה?
אפשר להזמין את הילדים לספר על טקסי השינה בבתיהם.
חברי הצוות יכולים גם הם לחלוק את סיפוריהם האישיים.
ניתן לתרגל עם הילדים והילדות "תרגילי דמיון"': עוצמים עיניים, מעלים נושא ונותנים שהות לדמיין. אפשר ללוות את התרגיל במוזיקה מתאימה. בהמשך נשוחח על המחשבות שעלו ונזמין את הילדים לספר ולתאר.
אפשר להציע להם לבטא את עצמם בחומרים מגוונים.
נושאים לדוגמה:
אורח מיוחד מגיע לגן
הפתעה מגיעה אל חצר המשחקים
פגשתי מישהו שהגיע מארץ פלאות
עפתי והגעתי אל מקום מופלא
פגשתי חיה שמדברת עברית
זמן דמיון – כחלק מניהול הזמן בגן העתידי רצוי להזמין את הילדות והילדים להשתתף באופן קבוע בבחירת הפעילות, ביישומה ובניהולה. אפשר להזמין אותם לבחור זמן שייקרא "זמן דמיון". רצוי לזַמן מרחב שקט ורגוע שבו יהיה אפשר לשבת או לשכב ולערוך "סדנת דמיון מודרך" בהנחיית איש צוות או ילד/ה.
היכולת למצוא את הטוב והחיובי ולהתבונן סביבנו בעין טובה היא יכולת שניתן לפתח אצל ילדי וילדות הגן. תוכלו לשוחח איתם על הדברים הטובים שיש בגן ובתוך כך להשתמש במושגים "כמה טוב ש…" או "מזל ש…", למשל:
כמה טוב שיש לי חברים בגן שאפשר לשחק איתם.
מזל שיש ספרייה בגן ואפשר לקרוא ספרים.
כמה טוב שאני בגן!
כמובן, אפשר להרחיב את היריעה אל מעבר לתחום הגן ולאפשר השלמת משפטים הנוגעים לחוויות ומחשבות מתחומי חיים נוספים.
אפשר לבקש מכל ילד וילדה להשלים את המשפט "כמה טוב ש…"
האם הילדים והילדות בגן מסכימים עם מה שטודי אמרה? תוכלו לבדוק:
"טוב שיש המון צבעים, ולא הכול אפור." – נותנים לילדים ולילדות להתנסות בציור מונוכרומטי בצבעי שחור-לבן ובציור צבעוני. מה עדיף בעיניהם? למה?
"מזל שיש המון מנגינות וצבעים…" – מאזינים ליצירות מוזיקליות שבהן נוספים בהדרגה עוד ועוד כלֵי נגינה והמנגינה הופכת להיות עשירה יותר, למשל בּוֹלֵרו_מאתראוֶול.
לאדם יש שתי רגליים. וכמה רגליים יש לכלב? ולתמנון? ולמרבה רגליים? למה יש להם יותר רגליים? מה הם עושים איתן?
תוכלו לפתוח בשאלה, לעודד את הילדים ואת הילדות להוסיף שאלות שמסקרנות אותם ולאחר מכן להעלות השערות ולחקור אותן בעזרת תמונות, סרטונים, תצפיות וידע של הסובבים.
שיח פילוסופי הוא שיח העוזר לקדם את יכולות הילדות והילדים להעלות שאלות ולחקור את העולם. אתם מוזמנים לצפות בסרטון "תאוריות של ילדים – דיון בין ילדים בסוגיה פילוסופית" שבמרחב הפדגוגי, ובו ניתן לראות את הדברים הלכה למעשה.
האיורים שבספר ממחישים כיצד דמיינו איתמר והארנב זה את זה וכיצד הם נראים במציאות. כדאי לבדוק ולהשוות: האם המפלצות מזכירות את הארנב והילד האמיתיים? האם המפלצות שדמיינו איתמר והארנב דומות זו לזו?
גם אתם, ההורים, פחדתם כשהייתם ילדים? תוכלו לספר לילדיכם ממה פחדתם ואיך התמודדתם עם הפחד, להקשיב לילדים המספרים מה מפחיד אותם ולחשוב ביחד מה אפשר לעשות כשמפחדים.
איך נראית מפלצת מפחידה? תוכלו לצייר ביחד ולאחר מכן לנסות לדמיין: איך קוראים למפלצת? מי החברים שלה? מה היא אוהבת לעשות וממה היא פוחדת? כדאי לבדוק אחרי שהכרתם אותה – האם היא עדיין מפחידה כל כך?
"ג'ימליה ג'ים! זוזו בוזו ים פם פוזו!" לכל אחת מהדמויות בסיפור מילת קסם בה היא משתמשת כשקורה משהו מבהיל. מה מילת הקסם שלכם? מוזמנים לבחור ביחד מילת הקסם משפחתית ולחשוב מתי כדאי להשתמש בה.
יושבים במעגל ומבקשים ממתנדב או מתנדבת לקפץ כמו ארנבת מסביב למעגל, לגעת קלות בראשם של כל ילד וילדה, לבחור בילד או ילדה ולומר להם, "ארנבת, ארנבת, למה את יושבת?"
המתנדב או המתנדבת יתיישבו במקומם של הילד או הילדה שנבחרו, והם יקומו ויקפצו מסביב למעגל ויבחרו בתורם "ארנבת" חדשה.
משוחחים – אילו חיות אתם אוהבים? האם יש חיות שאתם מפחדים מהן? למה?
מדמיינים – תוכלו לשאול: האם יש חיות ששמעתם את השם שלהן, אך לא ראיתם אף פעם, לדוגמה, ווֹמְבָּט?
אפשר לעודד את הילדים והילדות לצייר את החיה בתוך בועת חשיבה בדומה לאלו המופיעות בספר ולאחר מכן להתבונן בתצלום של החיה ולשוחח על הדומה והשונה בין הדמיון למציאות ועל מה שגרם לכך.
מאזיניםלקולות של חיות ומנחשים מהי החיה. האם הקול של החיה מפחיד, מסקרן, מצחיק או מפתיע?
מתבוננים בתצלום חלקִי של חיה ומשערים מהי.
משתעשעים – יוצרים אוגדן של תמונות בעלי חיים, שכל תמונה בו מורכבת משלושה חלקים נפרדים וחתוכים: ראש, גוף ורגליים. ניתן לחבר שלושה חלקים של אותה חיה או ליצור חיות דמיוניות שמורכבות מכמה חלקים שונים.
אורה איל איירה ספרי קלסיקה, כמו "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"הצב של אורן", ואף כתבה ספרי ילדים. אחד מהם הוא "לילה חשוך אחד", המתאר פחד מחושך ומהלא מוכר.
כדאי לשוחח ולספר מה אתם אוהבים לעשות עם סבתא, סבא או בני משפחה אחרים ולשתף בחוויות הילדות של ההורים. תוכלו לעשות דברים ביחד גם ממרחק ולהרגיש קרובים: במדור "סיפורי סבתא" באתר ספריית פיג'מה מחכות לכם הצעות לפעילות שמקרבת לבבות גם ממרחק.
תוכלו לחפש מה מצויר בסינרים שבסוף הסיפור ואף ליצור 'קשקוש משפחתי' משלכם, כשכל אחד ואחת מבני המשפחה מוסיף ליצירה. סיימתם? – עכשיו תוכלו להסתכל יחד ולגלות : האם בשרבוט שנוצר מתחבאות צורות של חפצים או דמויות?
כתמים של צבע על הידיים, חול בנעליים ואולי כתם של אוכל על הבגד? – כל אלה רומזים על היום שעבר בגן. תוכלו להתבונן ביחד בעקבות שהשאיר יום הפעילות כשאתם, ההורים, מנסים לנחש לפי הסימנים מה עשו הילדים היום ולשוחח איתם על החוויות.
הטרמה לסיפור– ניתן להתבונן יחד באיור המשפחה שמופיע בעמוד הראשון, לברר מי מופיע בכל אחד מצידי הדף ולעבור על שמות בני המשפחה.
כדאי להקריא את שם הסיפור ולשער מדוע רוני יזדקק לסינר.
אפשר ללבוש סינר כדי לעורר את סקרנותם של הילדים.
עוצרים ושואלים – לקראת סוף הסיפור, כשאמא מגיעה, ניתן לשאול: מה לדעתכם יקרה עכשיו? מה יאמרו הדמויות?
בעקבות ההיכרות עם רוני ניתן לשוחח על מסוגלוּת, על עצמאות ועל שיתופי פעולה: מה אתם יכולים לעשות בעצמכם בבית ובגן? במי אתם נעזרים? למי אתם עוזרים? אפשר לפתח את הצעות הילדים לפעילות קבועה של תרומה לחיי הגן.
הסופרת רינת הופר השתמשה בשם העצם "סינור", ולא "סינר", אף על פי שהאקדמיה ללשון העברית קבעה כי המילה התקנית היא "סינר". כחלק מהחירות האומנותית שלה כיוצרת, בחרה רינת הופר לשנות את המילה למען המצלול והמקצב. בעיניה, הצורה "סינור" מתאימה יותר מ"סינר", משום שהיא מתכתבת עם השם "רוני", וכך יוצא "סינורוני". כדאי לעמוד על כך עם הילדים וגם להכיר לילדים את פועלה של "האקדמיה ללשון העברית", המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית.
ידע תהליכי מסביר כיצד דברים נעשים על ידי תיאור סדרה של פעולות בעלות מטרה אחת. בספר מתואר רצף הפעולות הכרוכות בהכנת הריבה.
משחקי "מה לפני ומה אחרי?" מפתחים ידע תהליכי. אפשר להציע לילדים לתאר רצף פעילויות בדרכים שונות: המחזה, פנטומימה, ציור, צילום סרטון או הקלטת הסבר.
כדאי להתנסות ברצף של תהליך: הכנת שמן זית, מיץ תפוזים, עוגת גזר או… ריבה. אפשר לחבר מתכון ולשחזר בו את התהליך בעזרת ציורים או צילומים ולהכין חוברת מתכונים שתתעדכן כל העת ותשמש במשחק הסוציו-דרמטי.
אפשר להנגיש לילדים צבעי גואש וניירות, לצבוע בגואש על נייר, להניח עליו נייר נוסף, לשפשף, לפתוח ולהתבונן בכתמים שנוצרו: מה הם מזכירים? לאחר הייבוש ניתן להוסיף פרטים ליצירה.
כדאי להכיר לילדים אומנים שציירו בהתבסס על הדמיון, כמו חוּאן מירו, או ג'קסון פולוק, להתבונן ביצירות ולשאול מה הן מזכירות להם. אפשר להתנסות ביצירה בצבעים לחים בהשראת האומנים.
בהשראת האיורים שבספר כדאי לתת לילדים לצייר בצבעי מים.
בעקבות סיפור הילדות שמספר האב לבנו בספר, תוכלו לחלוק עם הילד או הילדה זיכרונות וסיפורים מהילדות שלכם: היכן גדלתם? מה אהבתם לעשות? אֵילו שירים וסיפורים ליוו אתכם? אֵילו תחביבים היו לכם? האם היו לכם תפקידים ומטלות בחיי המשפחה? האם גידלתם בעל חיים? בנוסף, תוכלו להתבונן באיורים שבספר, לבחור איור שאתם אוהבים במיוחד, ולשתף זה את זה בבחירה שלכם.
תוכלו לבקש מקרובי משפחה לשתף אתכם בסיפורים על מעברים בחייהם: באֵילו ארצות חיו, איך עלו לארץ ואיך הייתה הקליטה? האם הם עברו לגור בארץ במקום ישוב חדש? את הסיפורים ששמעתם תוכלו להמחיז או לספר בריקוד ובנגינה.
בסוף הספר העיר ירושלים נראית כעשויה מזהב, כמו בחלומות של העולים מאתיופיה. המונח 'ירושלים של זהב' מוזכר במקורות כשמו של תכשיט מזהב שהעניק רבי עקיבא לאשתו ועליו חקוקה העיר ירושלים. בהשראת המושג, נעמי שמר כתבה והלחינה את השיר 'ירושלים של זהב' שהפך לשיר ישראלי אהוב וידוע. תוכלו לשאול את הילדים למה לדעתם ירושלים נקראת כך, להאזין לשיר הידוע ולשיר או לנגן אותו ביחד.
סיפור המסע מְזַמן שיחה על עלייתה של קהילת ביתא ישראל ועל עלייה מארצות אחרות. אם יש בכיתתכם תלמידים שעלו מארץ כלשהי, תוכלו להזמין אותם לספר את סיפור עלייתם ולשתף בהרגשתם כשעזבו את הארץ מגוריהם, באופן שבו דמיינו את ארץ ישראל, באתגרים שנאלצו להתמודד איתם, ובמה שהקל עליהם את ההסתגלות לישראל. את ילידי הארץ ניתן לשאול איך, לדעתם, אפשר לעזור לעולים חדשים, ומאין ההורים או הסבים שלהם עלו.
נוסף על כך ניתן לעודד את התלמידים לראיין קרובי משפחה שעלו ארצה או להזמין אותם לשתף בסיפור עלייתם.
בעקבות החליל שבסיפור תוכלו לחקור בכיתתכם את כלי הנגינה המיוחד הזה. ניתן לבקש מהתלמידים לאתר חלילים מסוגים שונים, להאזין לצלילים שהם מפיקים, לחשוב על משמעות המילה "חליל" ולהאזין ל"שיר החליל" שכתבה לאה גולדברג. ניתן גם להזמין לכיתה חלילן,
להאזנה – "החליל" – מאת לאה גולדברג בביצוע יהודית רביץ ועפרה חזה
מנגינות וסיפורים – כדאי להזמין בני משפחה לספר את סיפורם סביב תצלום או חפץ וליצור תערוכה מקוונת משותפת לקהילת הכיתה. אפשר גם לבקש מכל משפחה לבחור שיר שיקר לליבה וליצור שירון כיתתי.
הסיפור הוא מחווה לשיר "כובע קסמים" ולשמה של כותבת השיר לאה גולדברג: גלי – לאה: לאה גולדברג היתה מהיוצרות הראשונות והחשובות ביותר שכתבו לילדים בשפה העברית. גם אתם יכולים ליצור בהשראת השיר: לשיר את השיר "כובע קסמים", לרקוד לצליליו, לחבוש כובעים ולהמחיז אותו ואת סיפורה של גלילאה. אפשר גם ליצור כובע פלאים משלכם ולקשט אותו; ומי יודע לאילו מקומות תוכלו להגיע בעזרתו..?
באילו מקומות יפים ביקרתם או תרצו לבקר? תוכלו להכין אלבום תמונות או ציורים, ובו מקומות קרובים לבית או רחוקים ממנו, ממשיים או דמיוניים. כדאי להזמין בני משפחה וחברים לספר לכם על מקומות שהם נולדו או ביקרו בהם: איפה מקומות אלה נמצאים? האם ביקרתם בהם בחלום? איך היה שם – חם או קר? שקט או רועש? ו… איך היה לחזור הביתה?
מכינים מנייר מעגל גדול שמחולק לשמונה חלקים שווים. בכל חלק כותבים: קר, חם, רטוב, יבש, למעלה, למטה, שקט, רועש. משחקים: לפי תור, מסובבים עיפרון במרכז המעגל ומכריזים על המילה שהעיפרון מצביע לכיוונה. שאר המשתתפים חוזרים בקול על המילה ומוסיפים את היפוכה: "רטוב" – "יבש". בכל תור מחפשים בבית משהו קר, רועש או חם, וכך הלאה. בסיבוב שאחרי כן תוכלו לחפש משהו בעל שתי תכונות או יותר.
באיזה מקום שמתואר בסיפור גם אתם הייתם רוצים להיות?
איורים – תוכלו להזמין את הילדים להתבונן באיורים ולשאול אותם: לאיזה איור הייתם רוצים להיכנס ולמה? האם יש איור שהייתם רוצים להיכנס אליו עם חברים אחרים?
שיר – ניתן להקשיב עם הילדים לשיר "כובע קסמים" ולשוחח על הדומה והשונה בין השיר לסיפור, שבו הילדה יוצאת לטיול דמיוני בהשראת הטיול של אחיה הגדול וחוזרת הביתה כאשר היא מתגעגעת.
בעקבות המפה שבספר כדאי להביא לגן מפות: מפת ישראל, מפת העולם או מפת היישוב שבו הילדים גרים. תוכלו להתבונן בהן, לשאול מה לומדים מהן וליצור מפה של מקום מוכר: הגן, הבית או הדרך מהבית לגן.
להעשרה – מפה, אטלס וגלובוס – מסע להיכרות עם מפה, עם אטלס ועם גלובוס. מאגר השידורים הלאומי.
"אבל לצופית לא אכפת, נעים לה לשבת כך לבד": האם לדעתכם צופית באמת נמצאת לבדה? מה אתם עושים כשאתם נמצאים עם עצמכם? היכן אתם אוהבים להיות לבד? תוכלו לטייל בין דפי הספר ולשוחח על החוויות שעוברת צופית כשהיא נמצאת בחברת העץ. איזו מבין החוויות שעוברות על צופית מוצאת חן בעיניכם?
הספר עשיר בצבעים ובפרטים שמשתנים עם שינויי עונות השנה. תוכלו להציע לילדים לדפדף ולחפש פריטים שונים: עלים, עננים, פירות או בעלי חיים. אפשר לחפש צבעים מרכזיים בעמודים השונים: עמוד אדום או עמוד ירוק, ולצייר ציורים בהשראת איורי הספר: ציור ירוק, ציור צהוב או ציור בכל צבעי הקשת.
עד כמה אתם טובים בניחוש סודות? – אפשר לשחק במשחק הניחושים: כל משתתף ומשתתפת בוחרים בתורם "סוד", לפי נושא שתחליטו עליו: בעל חיים, ספר או פריט מהטבע. המשתתפים האחרים צריכים לנחש מהו ה"סוד", על ידי הצגת שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא".
אפשר לצאת החוצה ולחפש עץ הקרוב לביתכם: איך נראה העץ? מה צבע העלים שלו? ואולי העץ עירום, ללא עלים? האם הוא נושא פירות? אם כן, זהירות! לא כל הפירות ראויים למאכל. תוכלו ללטף את הגזע ולשים לב לציפורים ולבעלי חיים בקרבת העץ. כדאי לחזור לבקר אותו ולראות האם וכיצד הוא משתנה במהלך השנה. בהשראת צופית – איזו מתנה תרצו להעניק לעץ שאימצתם?
למה צופית בוחרת לשבת לבד? למה הילדים ממשיכים לקרוא לה? איך הילדים קוראים לצופית? האם היא אוהבת לדעתכם את השם "צופית צפצופית"? מה היא מרגישה לדעתכם כשהיא על העץ?
עונות השנה – כדאי לעקוב אחר העונות כפי שהן מובעות במילים ובאיורים שבספר וכפי שהן במרחבי החיים: אילו בעלי חיים וצמחים אופייניים לכל עונה? האם הם משתנים על פי העונות? הַציעו לילדים לתעד את המעקב במגוון חומרים: ציור, צילום, קולאז' ועוד.
חבק עץ
למפגש הילדים עם עצים, עם חורשות ועם יערות תורם רבות ללמידה חווייתית במרחבי החיים. המיזם "חבק עץ" מציע לצאת עם הילדים מהגן, להכיר עצים ולטפחם בסביבה הקרובה ובחלקת יער או בחורשה בקרבת מקום.
האומנית רות צרפתי איירה את הסיפור בצבעי מים. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את המיוחד בצבעי המים: כתמי הצבע, משיכות המכחול, ערבוב הצבעים. בהמשך כדאי לתת לילדים להתנסות בציור בצבעי מים.
אפשר להתבונן באיורים ולגלות את שינוי הגוונים לפי חילופי העונות ולהתייחס לשימוש בצבעים "קרים" ו"חמים". ניתן להציע לילדים ליצור בצבעים "חמים"
(אדום, כתום, צהוב, חום) ובצבעים "קרים" (ירוק, כחול, סגול) וללוות את היצירה במוזיקה מתאימה, למשל "ארבע העונות" מאת אנטוניו ויוַלדי.
הספר "הסוד של צופית" הוא פרי עטה של סופרת הילדים המוערכת, מרים רות (2005-1910). זו הזדמנות לגלות עם הילדים את ספריה ולהיזכר בספרים מוכרים ואהובים שכתבה: "הבית של יעל", תירס חם, "מעשה בחמישה בלונים", "מגפיים" ו"המעיל של סבתא".
האם ביקרתם בערים המוזכרות בסיפור? אתם מוזמנים להביט באיורים ולספר בעזרתם מה מיוחד בכל אחת מן הערים. אפשר גם לחפש באינטרנט צילומים של הערים ולהשוות אותם עם האיורים שבספר.
אפשר לטייל גם בסביבה הקרובה. בוחרים עם הילדים את היעד, אורזים צידה לדרך, מזמינים חברים ויוצאים לטיול משותף אחר הצהריים. תוכלו גם לערוך פיקניק ואז "כשתרדו מהענן, האוכל כבר יהיה מוכן".
איפה נמצאת תל אביב? ואיפה ירושלים? היכן נמצאים ההרים, הכנרת, ים תיכון וים סוף? תוכלו לפתוח יחד מפה ולסמן בה את המקום בו אתם ובני משפחתכם המורחבת גרים, מקומות בהם טיילתם ומקומות אליהם הייתם רוצים לנסוע כמשפחה.
תוכלו לחלק את ילדי הגן לקבוצות, לתת לכל קבוצה כמה כיסאות, בדים, ניירות וצבעים ולבקש מכל קבוצה להכין מהכיסאות כלי תחבורה דמיוני. אפשר לשאול את הילדים, לאן הייתם רוצים לנסוע בכיסאות הקסם שהמצאתם?
ניתן להכין יחד ספר טיולים של הגן, אוגדן ובו המלצות לטיולים מכל משפחות הגן. כדאי לשלב בו סיפורים, חוויות ותמונות משפחתיות. אפשר להיעזר בתבנית מעוצבת ולהרכיב את הספר לאורך השנה. את הספר המוכן ניתן להדפיס ולהעניק כמתנת סוף שנה לילדים ולמשפחותיהם.
על מה אנחנו יושבים? הילדים יכולים לחפש תמונות של כיסאות בעיתונים ובכתבי עת ולהכין מהן קולאז'. אפשר גם להכין כיסאות מחומרים שונים, למשל פלסטלינה, עיסת נייר או חֵמר. האם אתם מכירים נגר? אפשר להזמין אותו לגן כדי שידגים לילדים כיצד בונים כיסא.
כדאי לאסוף קופסאות, ארגזים וחפצים שונים ולארגן פינת גרוטאות בגן או בחצר שאליה הילדים יכולים לגשת בצורה חופשית ולהמציא במהלך היום כלי תחבורה, מִתקנים ומכונות.
חיות צבעוניות – האיורים בספר מצוירים על טקסטורה צבעונית וכך הדף כולו מלא בצבע. ניתן לבקש מהילדים והילדות לבחור חיה אהובה, לצייר אותה בצבעים ולקשט אותה בחומרי יצירה צבעוניים ועזים בהשראת האיורים שבספר. אפשר להתנסות בציור באמצעות נקודות בדומה לאופן שבו נוצרו צבעים באיורי הספר.
חיות מוזיקליות – ניתן להשמיע בגן את היצירה "קרנבל החיות" מאת סן סֵנְס, המתארת מחול של בעלי חיים. במהלך ההאזנה תוכלו לציין בקול שמות של בעלי חיים שונים ולבקש מילדות וילדי הגן להמחיז אותם בתנועה.
משפחה של קוראים – כמה נעים להקשיב לסיפור שאימא או אבא מקריאים. הַזמינו את ההורים להצטלם עם ילדיהם בשעת הקראת סיפור ולהציג בגן תערוכת תמונות משפחתיות עם המלצה של המשפחות על סיפור אהוב במיוחד.
מהו יאק? האם ראיתם פעם גירית? עוד סיפור אחרון שופע חיות שונות ומגוונות. אפשר להתבונן באיורים ולהכיר בעלי חיים חדשים. תוכלו לבקר בגן חיות או בפינת חי כשהספר בידכם ולחפש את החיות המופיעות בסיפור.
האם למשפחה שלכם יש פעולות קבועות שמלוות אתכם במעבר בין יום ללילה, למשל צחצוח שיניים, סיפור, תפילה או שיר? האם אתם אוהבים לקרוא את הספרים של ספריית פיג׳מה לפני השינה? אם אתם רוצים, אתם יכולים ליזום מנהג חדש או טקס חדש שיסייעו לילדיכם להירדם בקלות ובשמחה.
תוכלו לשחק במשחק ״נחש מי״: כל אחד בתורו בוחר בעל חיים שמופיע בסיפור, מתנועע כמותו ומשמיע את הקולות שהוא מפיק. האם שאר בני המשפחה מצליחים לנחש מהו בעל החיים?
אפשר להמציא יחד סיפור בהמשכים. הראשון פותח במשפט "לפני הרבה שנים במקום רחוק…". כל אחד בתורו מוסיף דמויות ועלילה, עד שמגיעים לסוף. אפשר גם לצייר את הסיפור שלכם ולהפוך אותו לספרון.
שולמית מבקשת שיספרו לה סיפור בשעת בין-ערביים, "ממש כמו תמיד". האם יש לכם זמן קבוע שבו אתם מספרים סיפורים וקוראים יחד ספרים? אפשר להנחיל מסורת של "שעת סיפור משפחתית".
אורה איל כתבה ואיירה יותר מ-70 ספרי ילדים. היא איירה ספרים רבים מאת מיטב סופרי הילדים הישראלים, ובהם מרים רות ("מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם" ו"הבית של יעל"), דויד גרוסמן (סדרת סיפורי "איתמר") ורונית חכם ("חמש מכשפות הלכו לטייל"). עם הספרים שאורה איל עצמה כתבה ואיירה נמנים: "בוקר בהיר אחד", "אוּגְבּוֹ", "המלחמה האדירה", ועוד. סגנון האיור שלה פשוט וקל לזיהוי, וספריה האהובים שימחו וממשיכים לשמח אלפי ילדים בישראל. אורה איל זכתה בפרסים רבים, ובהם עיטור אנדרסן לספרות ילדים ונוער ופרס בן-יצחק.
מכינים שעון חול: איך אנחנו מתמודדים עם הצורך להמתין? איך שומרים את המחשבה או את הבקשה למועד מאוחר יותר?
כדאי לבקש מהילדים לספר על מצבים כאלו ולשוחח על מה שאפשר לעשות בזמן שממתינים לזמן הנכון.
אפשר להכין עם הילדים שעוני חול כדי לסייע להם בהמתנות השונות בבית או בגן )
החומרים: 2 בקבוקים קטנים ריקים שווים בגודלם
חול דק מסונן
פקק מנוקב מאחד הבקבוקים
נייר דבק
אופן ההכנה: ממלאים בקבוק אחד בחול עד האמצע וסוגרים אותו בפקק המנוקב. הופכים את הבקבוק הריק ומצמידים אותו לבקבוק עם החול. מחברים את שני הבקבוקים היטב בעזרת נייר דבק חזק. זהו, שעון החול מוכן! כמה זמן לוקח לחול להישפך מבקבוק לבקבוק?
תוכלי להמציא עם ילדי הגן סיפור בהמשכים. אפשר לפתוח את הסיפור במשפט "לפני הרבה שנים במקום רחוק…" כל ילד שירצה להמשיך את הסיפור יוסיף דמויות ועלילה עד לגמר הסיפור. אפשר גם לצייר או לצלם את הסיפור ולהפוך אותו לספרון. תבניות מעוצבות להכנת ספרונים ניתן להוריד מהאתר של ספריית פיג'מה כאן.
אפשר להזמין את ההורים למפגש משפחות סביב ספרים וסיפורים. יחד תוכלו לקרוא ולהמחיז ספרים אהובים. בהשראת מיזם משותף עם מכללת שנקר ּ תוכלו להתרשם מכרזות מרהיבות בנושא הקריאה ולהכין כרזות משלכם החוגגות את ההנאה שבקריאה משותפת. כאן תוכלו לראות דוגמאות לכרזות שהכינו ילדי הגנים והמשפחות.
איזה גיבור אני? בעזרת הדמיון אפשר להפוך לכל גיבור שנבחר! כדאי להכין ארגז תחפושות של גיבורים/ות )גלימות, כתרים, כנפיים, חגורות ועוד( ולעודד את הילדים להפליג בדמיון.
כרטיסי כושר של גיבורי-על: כדי להיות גיבור על- צריך להתאמן. מה דעתכם לקיים אימון ספורטיבי לגיבורי על? הכינו כרטיסיות משימה לחיזוק הכושר של גיבורי העל בגן: קפיצה, הליכה מתגנבת, שליחת הזרועות לפנים בתנועת חץ, סיבוב זרועות לפנים ולאחור, ריצה במקום, וכמובן הושטת יד עוזרת לחבר. בכל פעם שולפים כרטיס אחר ומתאמנים.
צמידים של גיבורי-על: מכינים צמידי ידיים של גיבורי על! בכדאי להכין צמידים תאומים, לשני גיבורי על חברים! עבור כל ילד לוקחים שני גלילי נייר טואלט. )גוזרים בהם חתך לכל האורך כדי שאפשר יהיה להלביש אותם על פרקי כפות הידיים.( הילדים יכולים לעטר את הצמידים בטושים, להדביק ניירות צבעוניים או נצנצים. תוכלו להציע לילדים לבחור ולהדביק במרכז צורה שמסמלת כוח-על: אולי לב – בגלל טוב לבם? אולי נורה – בגלל הרעיונות המיוחדים שלהם? או ינשוף – סמל לחכמה?
תמונה מספרת: האם שמתם לב שהאיורים בספר מספרים סיפור שונה מהמילים? תוכלו להתבונן יחד באיורים, להשוות בכל עמוד בין התמונה לטקסט ולחפש: מה קורה בגן בזמן שהילד מנסה לעוף? עם מי אוכלת הפיה ומיהו האביר? נסו להמציא יחד סיפור חדש רק על פי האיורים. במה הסיפור שלכם שונה מהספר שקראתם?
משחק דמיוני: ילדים רבים נהנים לשחק בבובות של גיבורי־על ולדמיין שגם להם יש כישורים מיוחדים. כדאי להצטרף למשחק שלהם, להתעניין בכוחות המיוחדים של הדמויות האהובות על ילדיכם ולתת דרור לדמיון. אם גם אתם שיחקתם בגיבורי־על בילדותכם, תוכלו לשתף את ילדיכם ולהשוות את גיבורי־העל שלכם לגיבורי־העל של היום.
מתחפשים לגיבור־על: אפשר להכין גלימה, שרביט או כנפיים כמו של הילד והילדה בספר, להמחיז יחד את הסיפור ולצאת להרפתקאות משלכם. אולי חתול בחצר, תינוק בוכה או מישהו במשפחה זקוקים לעזרה? בכוחות משותפים תוכלו "להציל" אותם.
לפעמים לבד, לפעמים ביחד: כדאי לחפש בספר מתי הילד והילדה נהנים לבדם, ומתי כיף להם לשחק עם אחרים. אפשר לשתף זה את זה: אילו דברים אנחנו אוהבים לעשות לבד וביחד? בעקבות השיחה אפשר לחשוב על חבר או חברה חדשים שתרצו להזמין לשחק יחד בביתכם.
מי מציל את מי? כדאי לקרוא יחד שוב את סוף הסיפור. מי לדעתכם מציל את מי? האם עזרתם פעם לחבר במצוקה? האם מישהו "הציל" אתכם? אפשר לדמיין את המפגש של הילדה עם ההורים שלה בסוף היום, ולהמציא דו־שיח. אתם, ההורים של הילדה, שואלים אותה: "איך עבר עלייך היום בגן?" בהמשך אפשר להמציא שיחה דומה בין הילד לבין הוריו.
כולנו גיבורי־על: אפשר לשחק במשחק דמיון. חִשבו יחד על מצבים שבהם הדמיון יכול לעזור לנו ביומיום. אפשר לשאול למשל: "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…" תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי גיבור־על".
אולי נתחלף? אפשר לשחק משחק של חילופי כיסאות: יושבים במעגל ומזמינים כל פעם שני ילדים להחליף מקומות בצורת התקדמות מעניינת: למשל בהליכה לאחור, בקפיצה, בזחילה, או כמו אחת החיות המוזכרות בספר.
המקום האהוב עליי בגן: בתוך שלל הפעילויות והאפשרויות שהגן מזמן בכל יום, מה משמח אותי? מה כיף לי?
חפשו אותי! הזמיני כל פעם קבוצת ילדים אחרת להתחבא במרחב הגן, כל אחד במקום האהוב עליו, את תהיי התופסת. כל ילד שתמצאי ישתף מדוע בחר במקום מחבוא זה, ומה מיוחד במקום זה בעיניו.
מצביעים ברגליים: תוכלי לפזר על הרצפה במרכז החדר חפצים שמייצגים פעילויות ופינות שונות בגן )למשל, קובייה, מכחול, ספר, בובה, כף ודלי( ולהזמין את הילדים לעמוד ליד החפץ של המקום האהוב עליהם. כדאי לבקש מהילדים להסביר את הבחירה שלהם.
זה הגן שלנו! תוכלי לצלם את הילדים בפעילות האהובה של כל אחד ואחת ולהציג את כל התמונות על לוח קיר. במרכז הלוח הציגי צילום קבוצתי )יחד עם הצוות!( כאשר כל ילד אוחז בספר, בצירוף שלט גדול: "אנחנו לא מתחלפים!"
הכניסה לגן מלווה בקריאת "בוקר טוב!" אישית, לכל נכנס. והמבט, והאינטונציה של הקריאה הזו, הן שעושות את כל ההבדל. הציעי לילדים להגיד: "בוקר טוב!" באינטונציות שונות: בקול רם, בלחש, במהירות, לאט, בפיהוק, בכעס… איך הקול מצליח להשפיע על המשמעות והמסר?
איזה יום היום? בסיפור פוסע הגיבור לגן בכל יום מימות השבוע. האם יש לכם פעילויות קבועות ביום מסוים בשבוע? מה מיוחד בגן ביום שישי?
אפשר להכין לוח שבועי עבור המשפחות: גוזרים חבל באורך מטר, או קולעים צמה מבדים ישנים. הילדים צובעים ומקשטים שבעה אטבי כביסה, אחד לכל יום בשבוע, עליהם כותבים את שמות ) או אותיות( הימים מראשון ועד שבת. כל משפחה תקבל חבל עליו מהודקים 7 אטבי הכביסה. את החבל ניתן לתלות בחדר הילדים ועליו להצמיד בכל יום ציורים, יצירות או אירועים שעתידים להתרחש. יחד עם הלוח ניתן לשלוח ציור שאותו כבר אפשר להצמיד ביום קבלת הלוח.
הורים וילדים מתחלפים: קבלת שבת משותפת, כמו בסיפור, או סדנא אחר הצהריים, יכולה להיות הזדמנות נהדרת לפתיחה חגיגית של ספריית פיג'מה. הזמינו את ההורים לגן ותנו לילדים להתחלף עם ההורים בתפקידים: ההורים ישבו במפגש והילדים ימחיזו להם את הסיפור "אולי נתחלף?", הילדים ייקחו את ההורים לסיור בין פינות הגן ויסבירו מה עושים בכל פינה, וישבו לשחק יחד באחד ממשחקי הקופסא. ומי מכין את הכיבוד לחגיגה ועוזר לסדר את הכסאות? הילדים, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחה חגיגית של הספרייה באתר של ספריית פיג'מה.
קוראים את האיורים: כדאי להתבונן יחד באיורים החינניים שמלווים את הסיפור. אפשר לעצור בכל עמוד ולחפש פרטים משעשעים. האם מצאתם תרנגולת מציירת, ילד מטיל ביצה, דבורה עוזרת לבנות מגדל? מה עוד מצחיק באיורים?
כולם הולכים לגן: מה אתם רואים בדרך אל הגן? האם כמו הילד בסיפור גם אתם רואים מכולת, כלב, תינוק בעגלה, בית קפה? האם עוברת לידכם מכונית ורודה? תוכלו לצייר יחד את המסלול שלכם לגן ולהוסיף בו מקומות ואנשים שאתם פוגשים בדרך.
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה ולהציע זה לזה ”אולי נתחלף? יהיה לך כיף“. תוכלו להוסיף דמויות ובעלי חיים אחרים שמבקשים גם הם ללכת לגן.
איזה יום היום? בכל יום בשבוע פוגש הילד בסיפור חיה אחרת. האם ילדיכם מכירים את ימי השבוע? האם יש לכם תוכניות קבועות, חוג או צהרון בימים שונים, יום קצר ביום שישי? ומה אתם עושים ביום שבת, כאשר לא הולכים לגן? אפשר להכין לוח של ימי השבוע ולצייר בו מה עושים בכל יום.
היום יום שישי: בעמוד האחרון של הספר חוגגים הילדים והחיות את טקס קבלת השבת. איך מציינים את השבת בגן של ילדיכם? תוכלו לערוך בבית טקס קבלת שבת כמו בגן ולשיר שירי שבת.
גן שלנו מה נחמד הוא: לפעמים קשה לקום בבוקר וללכת לגן, האם ילדיכם תמיד שמחים ללכת לגן? בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על משחק שיָּקל על ההתארגנות בבוקר ויסייע ללכת בשמחה לגן.
כך צומחים: אפשר לעסוק בתהליך הצמיחה דרך תנועה. השמיעו מוזיקה נעימה ופזרו חישוקים על הרצפה. הזמינו את הילדים לשכב בתוך חישוק ולהתכווץ כמו זרעים באדמה. השקו כל "זרע" על הגב על ידי דגדוגים קלילים ובקשו מהם "לנבוט" ולהזדקף לאט, לאט עד שיהפכו לעץ גדול. אפשר לקרוא לכל ילד בשם של עץ אחר, לבקש מהילדים להחזיק בכפות הידיים את הפרי הדמיוני של העץ, ולנוע ברוח קלה.
גינה על הקיר: חמנייה, חרצית, כלנית, נרקיס – אילו פרחים מכירים ילדי הגן? תוכלו להביא לגן פרחים שונים ולחקור אותם יחד. בחנו את הריח וצבע הפרחים, צורת העלים ומרקמם ועוד. מה משותף, מה ייחודי בכל פרח ופרח? אפשר להציב באמצע שולחנות היצירה אגרטלים עם פרחים מזנים שונים ולהציע לילדים לצייר אותם. את הציורים של הילדים כדאי לתלות על לוח קיר, והנה לכם גינת פרחים צבעונית ומגוונת של ילדי הגן.
גינת החלומות שלי: הילדה בסיפור חולמת על גינה עם ארנבונים משוקולד ותותים מאירים כמו פנסים. אפשר להציע לילדים מגוון חומרים – למשל פלסטלינה או בצק, פקקים, זרדים, צעצועי פלסטיק קטנים ועוד – ולאפשר לכל אחד להכין גינת חלומות כיד הדמיון. את תיאור גינות החלומות של הילדים כדאי לרשום לצד היצירות ולהציב בכניסה לגן תערוכה של גינות דמיוניות.
גם אנחנו עוזרים להורים: הילדה בסיפור עוזרת לאמא בגינה, כיצד עוזרים ילדי הגן להורים? אפשר לחלק להורים פתקים צבעוניים בצורת פרחים ולבקש מהם לרשום עליהם דוגמאות לעזרה שהילדים מעניקים בבית. כל פתק שנקרא בקול רם בגן, מעורר גאווה בילדים ומייצר אקלים של אהבה, אמון, והעצמה. את הפתקים תוכלו לתלות בכניסה לגן.
מטפחים גינה בחצר הגן: בהשראת הספר אפשר לטפח יחד עם הילדים את גינת הגן: לשתול צמחי תבלין, פרחים, לנכש עשבים שוטים, אולי אפילו לגדל אדנית של עגבניות. כדאי להזמין את ההורים לבילוי משותף בגן: לקרוא את הספר יחד, לדבר על החלומות שלכם ולטפח יחד את גינת הגן.
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה בגינה! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים ובגינה, למשל "מה צריך בשביל" מאת ג'יאני רודארי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג, ו"חנן הגנן" מאת רינת הופר. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים ופרחים.
כדאי לשבת קרוב ולקרוא יחד את הספר. אפשר להתבונן היטב באיורים הצבעוניים שמלווים את הסיפור. איך מאיירים חלומות? באיזה צבעים השתמש המאייר? מה מופיע באיורים ולא מוזכר בסיפור? נסו לדמיין – איך הייתה נראית גינת החלומות שלכם? מה הייתם רוצים שיצמח בה?
הילדה בסיפור עוזרת לאימא שלה לטפל בגינה. האם גם לכם יש גינה או עציצים? כיצד ילדיכם עוזרים לכם בבית? תוכלו לחשוב יחד על זמנים ומקרים שבהם הם יכולים להושיט יד.
הילדה חולמת על פרחים שלא נובלים. גם אתם יכולים להכין יחד פרחים שאינם נובלים. אפשר להשתמש בנייר קרפ, בפיסות בד, אפילו בתבנית ביצים ריקה. מצמידים את הפרחים בנייר דבק לקשית או שיפוד ו"שותלים" בחצר, באדנית או בתוך בקבוק מים ריק.
קונכיות, ארנבונים, או לבבות שוקולד אפשר להכין בקלות: ממיסים שוקולד עם מעט שמן במיקרוגל ושופכים את הנוזל אל תוך תבניות קטנות מסיליקון המיועדות לאפייה או ליצירת קוביות קרח. לאחר כמה דקות במקפיא השוקולד מתקשה ותופס את צורת התבניות!
לשיר ולשחק אפשר לקיים פעילות של יצירה ומשחק בהשראת השירים. למשל, נתין להכין רשימה של הדברים ש"מותר" בכיתה שלנו בעקבות השיר "אסור", לכתוב יומנים סודיים לאורך כמה ימים בעקבות השיר "יומן סודי", לבנות אוהל בכיתה בעקבות "ארמון" או לצייר ציור משותף בוורוד בלבד בעקבות "ורוד".
איורים עם קריצה לאמנים מפורסמים: אם תתבוננו מקרוב באיורים, תגלו כי חלק מהם רומזים על ציורים של אמנים מפורסמים, למשל "מחכה עם חכה" (סלבדור דלי), "קשקוש" (ווסילי קנדינסקי), "חלום" (מוריץ קורנליס אשר). ומי עוד? מומלץ לשתף את המורה לאמנות, להכיר לילדים את האמנים ולהציג את ציוריהם, ואפילו להתנסות באיור בהשראתם.
ספר ברכבת: בעקבות השיר תוכלו לקשט פינה בכיתה כמו קרון ברכבת ולהכניס אליה מדף או סלסלה לספרים. אפשר להזמין את הילדים לפי התור להביא ספרים אהובים מהבית או מהספרייה, להציג את הספרים שבחרו לחברי הכיתה ולקרוא אותם "בתוך הרכבת".
אילו עוד ספרים של רינת הופר אתם מכירים? רינת הופר, סופרת אהובה, כתבה ספרי ילדים רבים ומצליחים. כדאי לבקש מהתלמידים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שלה ולהביא אותם לכיתה. אפשר להיזכר יחד בספרי ילדות ולהשוות בין האיורים. תוכלו לערוך תערוכה בכיתה או בספרייה הבית-ספרית.
מאיפה באים רעיונות? בחלק מהשירים היוצרת שותלת רמזים לתהליך היצירה. לפעמים רעיונות טובים מתגלים דווקא בזמן שיושבים ומחכים, או מתוך השעמום, והסחת הדעת. תוכלו למצוא דוגמאות לכך בשירים "מחכה עם חכה", "שעמום" ו"פקעת". אפשר לשוחח על "שעמום" ויצירה ולשאול את הילדים, האם פעם צמח להם רעיון מצוין בזמן שהשתעממו? מומלץ לשתף גם בחוויה אישית משלך.
כדאי לשבת בנחת ולקרוא יחד את השירים. אילו שירים אתם וילדיכם אוהבים במיוחד? האם אתם אוהבים את אותם השירים? עם מי מהדמויות הזדהיתם? האם השירים עוררו בכם זיכרונות של חוויות שעברתם?
תוכלו לחפש בין האיורים את השעונים, חפשו את אלה האמיתיים שתלויים על הקיר, ואת אלה הדמיוניים שמופיעים כתלתלים של ילדה או כפקעות של בצל. מתי מסמנים השעונים את השעה ומתי את הזמן שעובר? האם לפעמים אתם או ילדיכם מרגישים שהזמן לא זז? מתי הוא "עף" ונעלם בלי ששמתם לב?
הדלת הירוקה
שְׁמִירָה
גם רגעים יומיומיים שגרתיים ו"קטנים" יכולים להפוך לשיר, לציור או לסיפור
רינת הופר מרבה לכתוב ולצייר על חוויית הכתיבה והציור. אפשר לדפדף יחד בספר ולחפש את העפרונות שבאיורים. האם מצאתם עיפרון שהוא שרביט קסמים? עיפרון שהוא מפתח? ומה עם אגרטל שהעפרונות שבו הופכים להיות עציץ פורח צבעוני? ויש עוד, נסו למצוא אותם.
באיורי הספר משולבים דפים עליהם אותיות דפוס כמו דפי עיתון ודפים מספרים ישנים. אפשר ליצור עם הילדים תמונת קולאז' שמורכבת מדפי טיוטה שאין בהם שימוש או מעיתונים ישנים. מה נולד מהשילוב הזה?
כדאי לשבת יחד ולהתבונן באיורים. מה רואים בכל עמוד? המפלצת הסגולה מופיעה בספר כמה פעמים. האם שמתם לב להבדלים בין האיורים שלה לאורך הספר? מה נועלת המפלצת על רגליה בכל עמוד?
האם בקריאה הראשונה ילדיכם הצליחו להשלים מילים בעזרת האיורים והחרוזים? כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים. עם הזמן הילדים יכירו את הסיפור ויוכלו "לקרוא" אותו לבד.
צרו שרשרת אנושית וצאו ל"טיול בִּלבּול": תנו יד לילדיכם, צרפו כל אורח שירצה וצאו לטיול יד ביד בבית או בחוץ. בכל פעם אחד מהחברים בשרשרת יוביל אותה, וכולם אחריו – הולכים, עוצרים, קופצים, זוחלים… אחר כך מחליפים מקומות בשרשרת וממשיכים בטיול – עד שחוזרים לנקודת ההתחלה.
הופכים את החצר למתחם מפלצות סגול ומשמח! מזמינים את ההורים והילדים למפגש חגיגי בשעות אחר הצהריים. מכסים את מתקני החצר במפות אלבד סגולות, מדביקים או מציירים עיניים ופה. נותנים להורים ולילדים מכחולים וצבעים, לובשים סינר ויוצאים לקשט את המפלצות.
בסדר לא בסדר: אפשר להדפיס את תמונות הספר על קאפות או מגנטים ולבלבל את סדר התמונות. הילדים יכולים לסדר מחדש את הסיפור על פי הסדר או דווקא לפי סדר מבולבל ומצחיק.
הנה באה המפלצת: ילדי המעון יכולים להפוך בעצמם למפלצת סגולה. לוקחים גליל אלבד ארוך, גוזרים בו חורים לראשים אליהם נכנסים הילדים. נוצרה רכבת ילדים מפלצתית ומשעשעת. צאו לטיול ברחבי החדר – ואל תשכחו לצלם ולשלוח את התמונות אלינו ולהורים!
הכל בספר: חודש הקריאה ושבוע הספר מתקרבים, אולי תרצו לחגוג במעון את חג הספר בהשתתפות ההורים וספריית פיג'מה לקטנטנים? פתחו פינות קריאה בהן יקראו ההורים לילדים את ספרי הספרייה שחולקו. אפשר לשחק משחק חיקויי חיות בעקבות "ככה גם אני יכולה", לדגדג עם "איפה מתחבא הצחוק" ולהיזכר ברגעים משמחים מהשנה עם שירים מתוך "אני בחגים ובעונות".
רינת הופר – סופרת אהובה: האם אתם מכירים ספרים נוספים של רינת הופר, למשל "חנן הגנן", "איילת מטיילת" ועוד? תוכלו לחפש בספריית המעון ולבקש מההורים לחפש בבית ספרים אהובים שלה. אפשר להקים פינה במעון, לקרוא יחד את ספריה ולחגוג את היצירה שלה.
החברים של אלישבע נחלצים לעזרתה – הם נודדים, מסתכנים ואפילו מוכנים להתאמץ ולהסתכן כדי שתחלים. אתם יכולים להיזכר יחד בעזרה שקיבלתם מחבר או מבן משפחה בעת צרה, או בסיוע שהגשתם אתם לחבר נזקק.
המסע אל האי אולי
שְׁמִירָה
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח יחד על מציאות ודמיון, על חברות וחמלה, על שבירה ותיקון.
הספר יצא לאור בשנת 1944 ולשונו משקפת את התקופה. האם במהלך הקריאה פגשתם מילים או מושגים שילדיכם לא הכירו? תוכלו לשאול את הילדים מי לדעתם מספר את הסיפור, מי הקול הנשי שמביע דעה מדי פעם – ומה הם חושבים על ההערות של בעלת הקול.
כל דמות בסיפור מתגוררת בבית שונה; בבית אבן מוקף חומה, בבית בנוי באדמה, בבקתת עץ, במאורה. אפשר לתת לילדים לצייר את הבית שלהם בחומרים שונים. בצבעי מים גואש או פנדה. אפשר להניח בפניהם גם בדים, גזירי נייר מקלות ארטיק ומגוון חומרים שונים כדי לעצב מהם את הבית שלהם. איך החומר שבחרו מתאים לאופיו של הבית שלהם?
הרגע בו שלושת החברים משלימים ומחזיקים ידיים הוא הרגע בו הם מתאחדים כדי לעזור לשועל. נדיבות ועזרה לזולת הם דבק מחבר. ניתן ליזום פעילות התנדבותית משותפת של ילדי הגן שגם תחבר ביניהם, למשל קישוט של קיר חיצוני בגן לשמחת העוברים והשבים, הכנת עוגיות ומשלוח שלהן בקופסה יפה לבית אבות, או הכנת משחק יפה אותו אפשר לתרום למחלקת ילדים בבית חולים.
אילו ספרים נוספים העוסקים בנושאי חברות ומריבות מכירים הילדים? תוכלו לקבץ יחד ספרים בנושא ולרכז אותם בתוך סלסלה או על מדף בפינת הספר. אפשר גם לבקש מהילדים
וההורים להביא ספרים מהבית ולקרוא אותם יחד. ספרי ספריית פיג'מה מומלצים כוללים : "אגדת גשר", "בצד השני של העולם", "דב מצב-רוח טוב", "קרמר החתול יוצא אל היער"
ועוד.
איוריה של מאיה שלייפר ממקמים את הסיפור בנוף גלילי מוריק. אפשר לבקש מהילדים להביט באיורים ולאפיין את הבוסתן הגלילי, במה מראה הגליל שונה ממראה השכונה שלהם? (האם אתם גרים בגליל?) כעת אפשר להביא את הבוסתן אל הגן: פורשים יריעת נייר גדולה על אחד מקירות הגן, והילדים מציירים עליה עצים, צומח, שמיים כחולים והרבה ירוק.
הסיפור גדוש בחרוזים נפלאים אפשר להכין מהם משחק זיכרון. מכינים כרטיסיות עם תמונות של חרוזים מתוך הסיפור, כרטיסייה לכל מילה: בית/זית, ארמון/רימון, קוץ/בוץ (ויש עוד חרוזים רבים בסיפור) בכל פעם ילד מרים שתי כרטיסיות וצריך למצוא את התמונה והחרוז שלה.
האיורים המרהיבים מוסיפים רובד נוסף לסיפור, וכדאי לעיין בהם מקרוב. מה עושה השועל בכל עמוד? איך משתנות הבעות הפנים של הילדים לאורך העלילה? האם שמתם לב כיצד בריכת המים משתנה במהלך הסיפור? תוכלו לבחור קטע אהוב מתוך הספר ולצייר אותו כיד הדמיון הטובה עליכם.
פתאום נשבה הרוח
שְׁמִירָה
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור
אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו אתם ההורים של אחד הילדים בסיפור: שעת ערב מגיעה, והילדים חוזרים הביתה מלאי התרגשות. תוכלו לשאול אותם מה עבר עליהם היום בבוסתן ולבקש שיתארו לכם את חוויותיהם במילים שלהם.
בדמיון הכול אפשרי: חרוב הופך לחרב, זית – לסלט טעים, ורימון חצוי נהיה כתר מלכותי! אפשר לשחק משחק: כל אחד בתורו בוחר חפץ ומדגים, בפנטומימה, מה ניתן לעשות בו. המשתתף השני מנסה ְ לנחש למה הפך החפץ, ויחד ממשיכים להעלות רעיונות לשימושים נוספים.
רבים ומשלימים: בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מריבות בין חברים ולשתף זה את זה במריבה ובפיוס שחוויתם. בסיפור, לאחר המריבה, כל אחד מהילדים משחק עם עצמו. אפשר לשוחח עם ילדיכם מתי נעים ונוח להיות לבד ומתי מהנה יותר לשחק עם חברים.
האם בקרבת ביתכם יש בוסתן, פרדס או יער? כדאי לטייל בהם יחד! כמו הילדים בסיפור, גם אתם יכולים לאסוף זיתים ולסחוט מהם שמן, לשחק בחרובים או להתחבא מאחורי עצים. אפשר לאסוף עלים בכל מיני צבעים, לחזור הביתה, לקחת דף חלק ולמעוך ביד את העלים. העלים יפרישו נוזל צבעוני, וכך תוכלו לצייר ציור בצבעי הטבע.
לילה טוב פלאפון – אפשר להכין שק שינה קטן לפלאפון של אבא ואמא, בו הטלפון יישן בזמן שההורים והילדים נהנים מסיפור לילה טוב. קחו שקית בד קטנה, ותנו לילדים לעטר אותה במדבקות צבעוניות וטושים. הילדים וההורים ישכיבו את הפלאפון בשק השינה, יאמרו לו לילה טוב ויהיו פנויים לחלוטין לספרים והתכרבלות.
ילדים מספרים – מה עושים אצלכם בבית לפני השינה? האם יש טקס קבוע? היכן יושבים? עם מי? יש משפחות בהן נהוג לשיר שיר ערש מיוחד. אפשר לבקש מהילדים לשיר את שיר הערש שאתו הם נרדמים או לבקש מההורים להקליט בפלאפון את שיר הערש ולהשמיע אותו לכל ילדי הגן.
מה בשק? – ניתן להחביא חפץ בתוך שק ולקרוא יחד עם הילדים "שק קמח שק קמח, מי רוצה שק קמח?", בכל פעם ילד אחר יתנדב לקחת את השק ולנחש מה יש בתוכו; אפשר למשש מבחוץ או להכניס יד ולמשש, אפשר להריח ואפילו לשאול את הגננת שאלות שיעזרו בניחוש.
איורי הספר מתארים את חלל הבית מזוויות שונות; מלפנים, מלמעלה, מהצד, לפעמים חלק קטן מקרוב ולפעמים מבט על חדר שלם. אפשר לנסות יחד עם הילדים לראות את הגן מנקודות מבט שונות: לעמוד על הכיסאות ולהביט מטה, לשכב על הגב ולהביט מעלה, להתקרב ולהתרחק.
הספר "מי רוצה שק קמח" הוא הזדמנות לחגיגה וסיבה למסיבת פיג'מות גדולה ומשמחת שתחתום את השנה שהייתה עם ספריית פיג'מה. מזמינים את ההורים והילדים, מגיעים לבושים בפיג'מות, עם בובה מיוחדת שאיתה אוהבים לישון. קוראים יחד את הספרים שקבלנו השנה מספריית פיג'מה ושרים שירי ערש. אפשר להכין לוכד חלומות מחישוק וחוטי צמר או לתת לכל משפחה ספרון חלק בו יכתבו סיפור לילה טוב פרי דמיונם ויקשטו יחד.
מי רוצה שק קמח?
שְׁמִירָה
באיורים של גלעד סופר הפסנתר משתנה לכריש, והמטרייה – לנשר
באיורים של גלעד סופר הפסנתר משתנה לכריש, והמטרייה – לנשר. כדאי להתבונן יחד באיורים שבספר ולשים לב לחפצי הבית השונים ולמשחק בין מציאוּת ובין דמיון. תוכלו לבחור רהיט או חפץ בביתכם ולצייר מה הוא נהיה בדמיון שלכם.
אילו חדרים ורהיטים נמצאים בדרך למיטה, מהו המסלול אל חדר השינה של ילדיכם? גם אתם יכולים לעשות מזמן ההשכבה משחק ולבחור הליכה מצחיקה, ריקוד או תנועה אחרת – אפילו נשיאה על הגב. מעניין מי יקנה את "שק הקמח" שלכם?
יונתן נרתע מציור הפיל על השטיח. לעיתים בשעות החשֵׁכה חפצים נראים אחרת, אפשר לשאול את ילדיכם אם גם בבית שלכם יש רהיט או חפץ שמשנה את מראהו בלילה. תוכלו לשוחח על פחדים ועל דרכים להתגבר עליהם.
איך ילדיכם מתכוננים לשינה? האם יש לכם טקס, נשיקה וחיבוק, תפילה או שיר שמלווים אתכם במעבר בין יום ללילה? האם אתם קוראים יחד סיפור לפני השינה? בעקבות הספר תוכלו להמציא טקס חדש לפרֵדה מהיום.
תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות מילדותכם: האם ישנתם בחדר עם אחים? מי הִשכיב אתכם לישון? האם סיפרו לכם סיפורים או שרו שירים לפני השינה? האם ישנתם עם בובה או עם דובי? אולי יש לכם סיפור מצחיק מהעבר הנוגע לשעת ההשכבה?
בבית של יונתן קוראים לנשיאה על הגב "שק קמח"; בבתים אחרים קוראים לזה 'אַבּוּיוֹיוֹ'. האם יש למשפחה שלכם מילים מיוחדות למשחקי ילדוּת? האם בארץ המוֹצָא שלכם יש משחקי ילדוּת מיוחדים? זוֹ הזדמנות מצוינת להכיר לילדים את אותם משחקים.
מי רוצה שק קמח?
שְׁמִירָה
שיכבו את הפנס: רותה קופפר כותבת על "מי רוצה שק קמח"
בעקבות הסיפור הילדים יכולים ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש". הילדים יכולים לבחור דף עליו מצוירת צורה גיאומטרית ולהשלים את הציור כיד הדמיון. את היצירות המגוונות ניתן להציג על לוח בגן.
תוכלי להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים (מטאטא יכול להפוך למיקרופון, עפרון למברשת שיער וכד'). כל ילד בתורו בוחר חפץ ובאמצעות פנטומימה מדמיין מהו, האם חבריו הצליחו לנחש למה הפך החפץ שבחר?
את יכולה לחלק את הילדים לקבוצות, כל קבוצה מקבלת ארגז עץ ריק נמוך ומעלה רעיונות מה ניתן לעשות עם ארגז בגן, למשל להפוך אותו לכוננית ספרים לספריה, מקום לאחסון צעצועים או תחפושות, אדנית לשתילת צמחים בגינה… הילדים יכולים לצבוע ולקשט את הארגזים ולחדש את פנים הגן.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזור בגן בה כל משפחה תכין יצירה אחרת מקופסת נעליים. (ניתן גם לבקש מהמשפחות להכין את היצירות בבית, ולהביא אותן לגן.) את היצירות תוכלי להציג בתערוכת "מחוץ לקופסא" בגן.
זה לא ארגז
שְׁמִירָה
אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים"
בוודאי שמת לב שלפעמים האריזה מעניינת יותר מהמתנה בתוכה! אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים". בעקבות הספר אפשר להעלים מפינת הבית חלק מהאביזרים ולהחליף אותם בחפצים פשוטים. האם ההחלפה שינתה את המשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?
אילו ספרים נוספים מכירים הילדים שעוסקים בדמיון? תוכלו לחפש בספריית הגן את "הבית של יעל", "אהרון והעפרון הסגול", "ברווז! ארנב!" (חולק לפני מספר שנים בספריית פיג'מה) ולקרוא אותם יחד.
מציאות ודמיון: בספר מיוחד זה האיורים מספרים את עיקר הסיפור, ובלעדיהם העלילה אינה מובנת. כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לתאר במילים למה הארגז הופך בכל עמוד. תוכלו לשוחח על דמיון ומציאות ולשתף את ילדיכם בדעתכם. האם לדעתכם הארנבון חושב שהארגז הוא באמת חללית, רובוט או פסגת הר?
צבעוני או שחור-לבן? כדאי להתבונן באיורים ולשים לב באילו צבעים מצוירים הדפים שבהם מדברים עם הארנבון, ובאילו צבעים מצוירים העמודים שבהם הארנבון מופיע. אפשר לשאול את ילדיכם מדוע, לדעתם, בחרה המאיירת לצבוע את הדפים כך.
מציירים ציור משותף: אתם יכולים לצייר מלבן על דף ריק ולבקש מילדיכם להמשיך את הציור ולהפוך אותו למשהו אחר. האם הצלחתם לנחש מה הם ציירו? כדאי להתחלף בתפקידים, כך שבכל פעם אחד יצייר צורה, והשני יהפוך אותה למשהו אחר.
משחק הדמיון: אפשר לשבת על השטיח זה מול זה ולשחק משחק דמיוני: כל אחד יציג בתורו בפנטומימה מה הוא "מחזיק" ביד (פטיש, חיפושית, טלפון, חתול, תינוק…), והמשתתף השני ינסה לנחש מהו אותו חפץ. בשלב הבא "העבירו" את החפץ למשתתף הבא והמשיכו במשחק הדמיון והניחושים.
האם אתם נוסעים יחד לגן או צועדים? מה אתם * רואים בדרך? את מי או את מה אתם פוגשים? תוכלו לשים לב לפרחים, לעצים, לבניינים ואפילו לאתר בעלי חיים גדולים וקטנים
אוסף רעיונות למשחקים בדרכים:
ההורה מזמזם שיר והילדים מנסים לזהות אותו ולשיר יחד אתו.
אפשר להחליט מה נחפש בדרך? (מכונית בצבע מסוים, חתול, ציפור, או ניידת משטרה).
אתם מוזמנים לדהור לדלג או לקפוץ בדרך עד שער הגן.
אפשר לבחור כלי תחבורה (מטוס, טרקטור, אופנוע), ההורה ירכיב את הילד על כתפיו וביחד יגיעו אל הגן באותו כלי תחבורה דמיוני.
תוכלו לערוך משחק זכרון להכרת הדרך: מה נראה עוד מעט? חנות, בנין גבוה, עץ ועוד.
אפשר לאסוף דברים בדרך – אבנים או עלים בצורות שונות.
נחשו מי אני: תוכלי להכין קלפים עם דמויות החיות שבסיפור ולשחק משחק ניחושים: כל ילד בתורו מרים קלף ועושה קולות ותנועות שמאפיינים את אותה החיה, והחברים מנסים לנחש מי החיה.
כיצד הילדים עוברים מפעילות לפעילות? איך את מזמינה את הילדים לצאת לחצר או להתאסף במפגש? בעקבות הסיפור תוכלי להזמין את הילדים לנוע כמו הדמויות בסיפור: לדהור אל החצר, לקפוץ אל שולחנות האוכל, לעוף אל פינת הספר.
אפשר לשוחח עם הילדים על הדרך שלהם למעון: האם הם נוסעים ברכב או צועדים ברגל? מה רואים בדרך? את מי או את מה הם פוגשים? תוכלי להכין עם הילדים שקיק קטן אותו יקשטו, הזמיני את ההורים להכניס אל השקיק דברים שמצאו עם הילדים בדרך, למשל: עלים, אבנים קטנות, איצטרובל, שבלול ולשתף במציאות את החברים.
ג'ק קנט כתב ואייר את הסיפור "דרקון אין דבר כזה". אם תשימו לב לפרטים, תראו שקורה משהו מוזר בספר זה: לא תמיד האיורים מתאימים למילות הסיפור. בטרם הקראת הסיפור בפני הילדים, מומלץ לחלק את עותקי הספר האישיים ולבקש מהילדים לספר מה רואים בתמונות ובמה לדעתם עוסק הספר.
בקריאת הסיפור ניתן לעצור כל פעם בה מופיעות המילים: "אין דבר כזה" ולהציע לילדים לבדוק אם "אין דבר כזה" גם באיורים. אפשר לשוחח עם הילדים: מה מתאר נכון יותר את המציאות? מילות הסיפור או האיורים.
תמונות הסיפור לא רק סותרות את עלילת הסיפור המתוארת במילים, הן גם מרחיבות אותה. תוכלי להזמין את הילדים לעיין באיורים ולציין מה רואים. אפשר לשאול אותם: איזו רגשות מביעות פניהם של הדמויות השונות? מה הדרקון עושה בכל עמוד, ולמה לדעתם גודלו משתנה לאורך הסיפור?
בילי רואה דבר שהוריו אינם רואים. האם אפשר לראות משהו שאף אחד אחר אינו רואה? איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלי להציג לילדים תמונות של אשליות אופטיות ולבקש מהם לספר מה רואים. שתי דוגמאות מפורסמות לתמונות "מבלבלות" הן האישה הזקנה והעלמה , והתמונה של כוס יין ושני פרצופים . כשמביטים בתמונות, האם כולם רואים את אותו הדבר?
זו הזדמנות לשוחח עם ילדי הגן על הרגשות של הדמויות בסיפור. תוכלו לחשוב יחד: למה אמא לא התייחסה ברצינות לדבריו של בילי? איך לדעתכם הרגיש בילי כאשר אמא לא האמינה לו? יהיה מעניין לשאול את הילדים אם לדעתם בילי היה יכול למצוא דרך אחרת לספר לאמא על הדרקון. אפשר להרחיב את השיחה למציאות המוכרת לילדיכם: האם קרה מקרה בגן או בבית, שלא האמינו להם? מומלץ לרשום את דברי הילדים ולפרסם אותם בלוח ההורים בגן.
הסיפור מזמן שיחה עם ילדי הגן אודות התמודדות עם תסכול. לא פעם ילדים צעירים חשים שמבוגרים אינם לוקחים אותם ברצינות, ואינם מסוגלים להבין את עולמם הפנימי. זו הזדמנות יפה לפתח שפה רגשית בקרב הילדים וללמד אותם להמליל רגשות במשפטים קצרים (למשל, "הייתי מתוסכלת שלא האמנת לי", או "כעסתי מאד שלא הקשבת לי").
איך ניתן להתמודד עם יצורים מפחידים? באגדות רבות מסופר על גיבורים שנלחמו בדרקונים או חיות מפחידות והתגברו עליהם. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על אודות התגברות על פחדים ודאגות? בעקבות הספר אפשר לספר אותם לילדיכם, וגם לבקש מהילדים להביא לגן ספרים דומים שברשותם בספרייה הביתית.
ג'ק קנט כתב ואייר את הסיפור. אם תשימו לב, תראו שלא תמיד האיורים מתאימים למילות הסיפור. בקריאת המילים "אין דבר כזה", הציעו לילדיכם לבדוק אם "אין דבר כזה" גם באיורים. אפשר לשוחח עם הילדים: מה מתאר נכון יותר את המציאות? מילות הסיפור או האיורים?
בילי רואה דבר שהוריו אינם רואים. האם אפשר לראות משהו שאף אחד אחר אינו רואה? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": כל אחד בתורו מצייר ציור מופשט, ועל המשתתף האחר לזהות בתוכו דמות או עצם מוכרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותו בצבע.
זו הזדמנות לשוחח עם ילדיכם על הרגשות של הדמויות בסיפור. תוכלו לחשוב יחד: למה אמא לא התייחסה ברצינות לדבריו של בילי? איך לדעתכם הרגיש בילי כאשר אמא לא האמינה לו? אפשר להרחיב את השיחה למציאות המוכרת לילדיכם: האם קרה מקרה שלא האמינו להם?
איך אפשר להתמודד עם דרקונים מפחידים? באגדות רבות מסופר על גיבורים שנלחמו בדרקונים והתגברו עליהם. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על אודות דרקונים? בעקבות הספר אפשר לספר אותם לילדיכם.
דְּאָגָה בְלֶב-אִישׁ – האם יסיחנה מדעתו או ישוחח עליה? איך אתם נוטים להתמודד עם דבר שמדאיג אתכם? זו הזדמנות לספר לילדיכם על מקרה שדאגתם כשהייתם ילדים, ולשתף אותם בדרכים שעזרו לכם להתגבר.
"משהו צהוב ושחור" עוסק בנושא רגשי ואינטימי: פחדים וחששות. אנו ממליצים לך לשקול כיצד לקרוא את הסיפור עם ילדי הגן, לפי היכרותך עם הילדים וקהילת הגן. רצוי להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ובהקשרים "בטוחים" שמעודדים שיתוף רגשות וחוויות.
אורה איל כתבה ואיירה ספרים רבים. סגנון האיור שלה פשוט וקל לזיהוי, והספרים האהובים שלה שימחו וממשיכים לשמח אלפי ילדים בארץ. כדאי לציין בפני הילדים שספר נוסף שקיבלו מספריית פיג'מה, "סבתא של חנה בננה בישלה דייסה", נכתב ואויר אף הוא על-ידה. אפשר לערוך תערוכה של ספרי אורה אייל בגן בגן של לבקש מהילדים להביא מהבית ספרים פרי עטה, ולצייר בעקבותיה. לחצי כאן למאמר על אורה איל באתר "הפנקס".
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
להציע לילדים להתבונן בכריכות של הספר ולבחון מה מצויר בשער הראשי
בעמוד שבו טלי והאריה נתלים על ענף באוויר, כדאי להתבונן בהבעות פניהם. מי מפחד כאן? אפשר לבקש מהילדים לחפש את הפרצופים הנסתרים באיורים הצבעוניים. של מי הם?
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
לשאול את הילדים מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים אישיים, "מימים עברו". שיתוף ניסיון החיים שלך עשוי לסייע לילדים ולהרחיב את "ארגז הכלים" שלהם להתמודדות עם חששות ועם פחדים. אם נוח לך, תוכלי לשתף את הילדים בסיפור אישי שלך על התגברות על הפחד.
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
ילדים צעירים לא תמיד יודעים להבחין בין מציאות ודמיון.
ילדים צעירים לא תמיד יודעים להבחין בין מציאות ודמיון. מעניין יהיה לשוחח עם הילדים: מה לדעתם ה"משהו צהוב ושחור"? מה לדעתם התרחש בחדר ההמתנה של מרפאת השיניים? האם גם הם נעזרו פעם במחשבות חיוביות או דמיון כדי להתגבר על פחדים או חששות? האם ראו דבר-מה ודמיינו שהוא בעצם דבר אחר?
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור נכנס לחדר ילד קטן, אשר מסתכל בסל של האישה
"משהו צהוב ושחור" הוא הספר האחרון שמחולק השנה בתוכנית "ספריית פיג'מה". מסתיימת לה שנה, ובעקבותיה יֵצאו ילדיכם לחוויות חדשות ושונות – בין שיישארו בגן הנוכחי ויצטרפו לקבוצת הבוגרים, בין שיעברו לגן חדש ובין שיעלו לבית ספר. אנו מקווים שהדוגמה של טלי והשיחה בחיק המשפחה בעקבות הסיפור יסייעו לילדים בחוויות החדשות. חופשה נעימה מספריית פיג'מה!
להצעות לפעילות בחיק המשפחה יש לחזור לעמוד הספרים בקישור הזה
בעמוד שבו טלי והאריה נתלים על ענף באוויר, כדאי להתבונן בהבעות פניהם. מי מפחד כאן? האם אתם יכולים לגלות את הפרצופים הנסתרים באיורים הצבעוניים? של מי הם?
משהו צהוב ושחור
שְׁמִירָה
מה עושים אבא של טלי והאנשים האחרים בחדר ההמתנה בזמן ההרפתקה של טלי והאריה?
לעתים קרובות דבר שפוחדים ממנו נראה לנו גדול ורב-עוצמה, וכשמתגברים על הפחד מרגישים הקלה. לאחר טיפול השיניים טלי לא פחדה עוד, והאריה הצטמצם וחזר להיות "משהו צהוב ושחור" שמבצבץ מתוך הסל. אפשר לחפש בבית צעיף צבעוני, בד גדול או שמיכה. ודאו שניתן להכניס את כולו אל תוך תיק. כשמוציאים אותו ממנו אפשר ללבוש אותו על הכתפיים ולהתחפש לאריה.
ממה פחדתם כשהייתם ילדים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בחוויית הפחד שלכם ולספר להם כיצד התגברתם על הפחד. שיתוף בניסיון החיים שלכם עשוי לסייע לילדיכם ולהרחיב את "ארגז הכלים" שלהם להתמודדות עם חששות ועם פחדים.
כדאי להציג לילדים את כריכת הספר ולשאול אותם: איזו חיה רואים בתמונה – ברווז או ארנב? האם כולם ראו אותה חיה? אפשר לבקש מהילדים לנסות להסביר לחבריהם כיצד לזהות את הברווז או הארנב. האם הצליחו לשכנע את חבריהם? אילו הייתם צריכים להכריע כקבוצה, מה הייתם קובעים: האם זה ברווז או ארנב? האם ההכרעה הקבוצתית חשובה או משמעותית?
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": הילדים מתחלקים לזוגות. כל אחד בתורו משרבט ציור מופשט, ועל המשתתף השני לזהות בתוך התמונה דמות או עצם מוּכּרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותם בצבע.
בסוף הסיפור מתחלפות נקודות המבט. מי שקודם לכן ראה ברווז מאמין עכשיו שזהו ארנב, ולהפך. אפשר לשוחח עם הילדים, להזכיר להם חוויות משותפות ולשתף אותך בניסיון החיים שלכם: האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר? איך משכנעים מישהו להסתכל על המציאות דרך העיניים שלנו?
אפשר ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!): מחשיכים את החדר ומאירים קיר אחד בפנס או במנורת קריאה חזקה. ממקמים את הידיים ליד מקור האור ויוצרים באמצעות האצבעות צורה של חיה. האם ניתן לזהות את החיה לפי הצלליות שעל הקיר? האם זהו ארנב או ברווז? בהמשך תוכלו ליצור חיות נוספות בעזרת כפות הידיים.
איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלו להציג לילדים תמונות של תעתועי ראייה או אשליות אופטיות, ולבקש מהם לספר מה הם רואים. שתי דוגמאות נודעות לתמונות "מבלבלות" הן תמונת האישה הזקנה והעלמה, והתמונה של כוס היין ושני הפרצופים.
הידעתם? סיפור הילדים "ברווז! ארנב!" מבוסס על תעתוע ראייה שצייר פסיכולוג אמריקני בשם ג'וסף ג'סטרו ב- 1899, ופרסם במאמר מדעי על הקשר בין המוח לבין ראייה. מאז פורסמו תמונות נוספות של ברווז-ארנב, כמו זו, וכן תעתועי ראייה של חיות אחרות כמו חמור-כלב ים, וברבור-סנאי .
כשקראתם לראשונה את הספר, איזו חיה ראיתם – ברווז או ארנב? האם גם ילדיכם ראו את הדברים באותו אופן? האם הצלחתם בקלות לראות בכל פעם את בעל החיים באופן אחר? אילו הייתם צריכים להכריע, מה הייתם קובעים: האם זה ברווז או ארנב?
ברוז? ארנב!
שְׁמִירָה
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך?
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": כל אחד בתורו מצייר ציור מופשט, ועל המשתתף השני לזהות בתוך התמונה דמות או עצם מוּכּרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותם בצבע.
איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלו להציג לילדיכם תמונות של אשליות אופטיות ולבקש מהם לספר מה הם רואים. שתי דוגמאות נודעות לתמונות "מבלבלות" הן תמונת האישה הזקנה והעלמה, והתמונה של כוס היין ושני הפרצופים (ניתן למוצאן באינטרנט אם תחפשו "תעתועי ראיה") – מה אתם רואים כשאתם מביטים בתמונות?
ברוז? ארנב!
שְׁמִירָה
האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר?
בסוף הסיפור מתחלפות נקודות המבט. מי שקודם לכן ראה ברווז מאמין עכשיו שזהו ארנב, ולהפך. האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר? איך משכנעים מישהו להסתכל על המציאות דרך העיניים שלנו?
אפשר ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!): מחשיכים את החדר ומאירים קיר אחד בפנס או במנורת קריאה חזקה. ממקמים את הידיים ליד מקור האור ויוצרים באמצעות האצבעות צורה של חיה. האם ניתן לזהות את החיה לפי הצלליות שעל הקיר? האם זהו ארנב או ברווז? בהמשך תוכלו ליצור חיות נוספות בעזרת כפות הידיים.
הטקסט שכתבה לאה גולדברג שונה משפת הדיבור היום, וייתכן שיהיו מילים או ביטויים שאינם מוכרים לילדים. כדאי לקחת את הספר הביתה, לקרוא אותו בקול רם ולוודא שהכל מובן לך ושאת יודעת כיצד להסביר לילדים את המילים הזרות.
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון",הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
צייר הקומיקס ירמי פינקוס אייר את מר גוזמאי בעפרונות צבעוניים. בעקבות הסיפור הילדים יכולים לצייר באותה טכניקה, ולהשוות אותה עם חומרים אחרים (צבעי מים, גואש, צבעי פנדה…).
מר גוזמאי הבדאי
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על דמיון ומציאות, על אמת ושקר, על חלומות ומשאלות
אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
האם עלילותיו של מר גוזמאי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
מר גוזמאי הבדאי ממציא סיפורים בלתי-הגיוניים, פרי דמיונו. גם ילדיכם יכולים להמציא סיפורים מוגזמים ודמיוניים. אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסע ההתבגרות של נינה.
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. בכל רגע בחייהם הילדים עומדים בפתח הישג חדש (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים, עצמאות גוברת בפעולות יומיומיות). אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדים לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
נינה הולכת
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות: מה יודעים הילדים לעשות היום שלא יכלו לעשות בתחילת השנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות, ולהציג אותן על לוח יחד עם תמונות שלהם מהשנה. כך כולם יכולים להתגאות ולהתרשם ממסע ההתבגרות של הילדים – וגם להיזכר בצעדים ראשוניים שלהם.
תוכלו להפנות את ההורים לאחת ההצעות בסוף הספר – להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של הילדים כתינוקות בזרועותיהם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… ולהציע להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!).
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. האם ילדיכם עומדים בפתח הישג חדש? (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים…) אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדיכם לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
נינה הולכת
שְׁמִירָה
לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים על ילדותם המוקדמת. לאחר הקריאה אפשר להתכרבל יחד ולהיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם. האם אתם זוכרים באיזה גיל הם התחילו לזחול, ללכת, אולי לעמוד על רגל אחת בלי ליפול? אפשר לחפש תמונות ישנות ולהכין יחד אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של ילדיכם כתינוקות בזרועותיכם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… אל תשכחו להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!)
כמו נינה וחבריה, גם אתם יכולים לצאת ל"טיול לילה". האם הסביבה המוכרת נראית שונה בלילה? מה אתם רואים, אלו קולות אתם שומעים? כדאי לקחת שמיכה ועותק של הספר, לשכב על הדשא ולהביט בשמים. יחד אפשר לחפש את הירח (האם הוא "ורוד ושוטף את העצים באור כסף בהיר", כמו בסיפור?), לִספוֹר כוכבים וללחוש סודות.
לילה טוב וקריאה נעימה מספריית פיג'מה!
נינה הולכת
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים
המסע של מיה מסוכן ומפחיד, וה"שמיכי" שלה עוזר לה להתגבר על הסכנות בדרך. אפשר לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים. כדאי גם להזכיר את התפקיד של סבא וסבתא בסיפור ולשאול את הילדים: האם גם הם עזרו למיה? האם לדעת הילדים יכלה מיה לצאת למסע לבד?
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. כדאי לשאול את הילדים למה לדעתם זה כה חשוב לה. אלו דברים נחשבים בעיניהם דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא? אפשר לבקש מהילדים וההורים לערוך יחד רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של הילדים, ולהציג את תמונות ההישגים על לוח קיר בגן.
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, שבת, יום הולדת). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך אתם מציינים ימי הולדת בגן? אלו מנהגים, שירים, משחקים, כיבוד ומתנות מאפיינים את החגיגה? מה תפקיד ההורים ובני משפחה אחרים במסיבת יום הולדת בגן? האם כמו סבא וסבתא של מיה, גם הם "מלווים" את הילדים בדרכם לבגרות? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם.
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" איך אתם מתמודדים עם זה בגן? האם יש לכם לוח שבועי ובו מצוינים ימי השבוע? בעקבות הסיפור הילדים יכולים להכין לוח ימי השבוע או שעון חול פשוט.
(אפשר גם לציין את יום המשפחה עם הורים וילדים, בקריאת הספר ופעילות הכנת לוח או שעון חול.)
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה
כדאי לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה. בעקבות הסיפור אפשר לציין "יום סבים וסבתות", ולהזמין לגן סבים (ודודים, וחברי משפחה מבוגרים) להתארח. אפשר לבקש מהאורחים המבוגרים לספר כיצד ציינו את יום ההולדת כשהיו ילדים, ואם ניתן – להביא צילומים מחגיגות בצעירותם. אולי הסבים יספרו או ימחיזו את הסיפור בפני הילדים?
קשה למיה לחכות לסבלנות עד יום הולדתה ה- 4! בשנים האחרונות חולקו עוד ספרים שעסקו בנושא סבלנות, למשל "אמא ואני" ו"סבלנותו של הלל". אפשר לחפש את הספרים בספריית הגן ולספר אותם לילדים, תוך התייחסות לקושי בהתאפקות והמתנה בסבלנות.
אתם מוזמנים להתבונן יחד באיורים המלבבים של אורה איל ולהיזכר בכל הפעמים שהשמיכה עזרה למיה. אפשר לשאול את ילדיכם מה לדעתם גרם לשינויים בגודל השמיכה במהלך הסיפור.
כמו מיה, לילדים רבים יש חפץ אהוב (פיסת בד, שמיכה, מוצץ, בובה) שהם לוקחים איתם לכל מקום. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הקשר בין מיה ל"שמיכי" שלה ולשתף אותם בחוויות אישיות שלכם. האם בילדותכם היה לכם חפץ שנקשרתם אליו במיוחד? האם לילדיכם יש כזה? אולי גם אתם רוצים לצאת ל"מסע" עם החפץ ולגדול בעזרתו?
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. אפשר לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא. אפשר לערוך רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, אירועים משמעותיים במשפחה שלכם). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך המשפחה שלכם מציינת ימי הולדת? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם:אפשר להציע להם לבחור צעצוע, בגד או בובה שהם כבר לא צריכים, "כי הם גדולים", ולמסור אותו למישהו צעיר יותר.
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לתכנן את החגיגה, להכין קישוטים, לשיר שירים... כל מה שעושים ביום הולדת!
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" אפשר להכין יחד לוח שבועי ובו ימי השבוע ולציין בסמל מאויר כל יום שעובר.
ילדים וילדות אוהבים לשחק במשחקי דמיון. הם נהנים להעמיד פנים שהם מבוגרים, להתנסות ב"נהיגה" ברכב, להכין "עוגה" מבוץ ולשחק עם חבר דמיוני. אפשר לשחק עם הילדים בחפץ כגון בובה, סיר או מכונית צעצוע ולשאול
לאן אנחנו נוסעים? מה נבשל יחד? מה אומרת הבובה?
רון רואה את שלולי בשלולית, אבל בעצם זו דמותו שלו שמשתקפת במים. אפשר לשחק במשחק ״מַרְאָה״: שניים מבני המשפחה עומדים זה מול זה ולפי תור, אחד עושה ״פרצוף״, מזיז ראש או רגל, והשני מנסה לחקות אותו.
יש כבר שלוליות בחוץ? – אפשר לנעול מגפיים, להתלבש היטב, לצאת החוצה ולקפוץ בשלוליות. ואם לא מתאים לצאת החוצה? אפשר להכין ״שלולית״ מחבל או מנייר, ולקפוץ פנימה והחוצה ככל שתרצו…
הטרמה לסיפור – תוכלו להתבונן באיור הכריכה ולשאול: איזו מילה מזכירה המילה "שלולי"? כמה דמויות מופיעות בכריכה?
שיחה – כדאי לחזור ולקרוא את הסיפור בכמה מפגשים ובכל מפגש לשוחח על נושא שונה. תחילה רצוי לוודא שהסיפור מובן, ושהילדים מבינים ששלולי היא דמותו של רון המשתקפת במים. לשם כך ניתן לשאול: למה רון אהב שלוליות? איזה סוד הוא הסתיר? את מי הוא חיפש בשלולית? למה שלולי נעלם כשהשמש זרחה? למה שלולי היה עצוב? האם שלולי יחזור? ואם כן, מתי?
החבר של רון – לילדים רבים בגיל זה יש חברים דמיוניים. תוכלו לשאול:
למה רון כל כך אוהב לבלות עם החבר שלו? מה מיוחד בחבר שלו?
חבר משלי – במפגשים מצומצמים או אישיים ניתן לשוחח על חברים דמיוניים ולהציע לילדות ולילדים לשתף ולספר עליהם: האם יש להם שֵם? מה הם נוהגים לעשות איתם? לא לכל אחד יש חבר דמיוני, לכן כדאי להרחיב ולשוחח על חברים וחברות בעולמם של ילדי הגן.
"זה סוד!" – כמו לרון, יש להניח שגם לילדי הגן יש סודות שהם חוששים לשתף בהם. ניתן לעסוק בנושא זה בזהירות במפגשים מצומצמים או אישיים. אפשר לשאול: מה זה סוד? אפשר לחזור לחלק המתאים בסיפור ולשאול את הילדים: למה רון התבייש לספר על שלולי? איך רון הרגיש אחרי ששיתף את אמא בסוד?
חשוב! בשיח עם הילדים בעקבות הסיפור כדאי להעלות את הנושא של סוד טוב וסוד רע. בין ילדי הגן עלולים להיות ילדים ששומרים סודות שמסתירים עוולות שחוו או שנחשפו אליהם. בזמן השיחה יש לשים לב לכך, ואם מתעורר חשד כזה, יש לעצור את השיח הקבוצתי בעדינות ולהמשיך לנהל את השיח עם הילד או הילדה באופן אישי, תוך התייעצות עם יועצת הגן או השפ"ח.
שלוליות – לאחר הגשמים כדאי לצאת ולחפש שלוליות. כחלק מההכנה לסיור אפשר לשאול: מה מעניין אתכם? מה הייתם רוצים לדעת? מה הייתם רוצים לחקור? מה יכול להיות שנראה?
שאלות שכדאי לבדוק ולחקור – איך נוצרות שלוליות ומתי? האם יש שלוליות גדולות? אילו בעלי חיים גדלים בשלוליות? מה עוד גדל בהן?
לפני הצגת הספר בגן כדאי לקחת עותק הביתה, לקרוא אותו בשקט ולעיין לעומק באיורים. איפה את מתחברת לסיפור, מה מעוררים בך האיורים? שתפי את חברות הצוות, וחשבו יחד על הילדים השונים בגן שלך ועל הדרכים שמתאימות לקריאת הסיפור.
רצוי לתת לילדים זמן להתבונן באיורים המופלאים שבספר. אפשר לספר לילדים שנעמה בנזימן כתבה את טקסט הסיפור וגם איירה אותו. בעקבות העיון בתמונות ניתן לפתח שיחה – מה דעתם של הילדים על האיורים? מה הקשר בין התמונות והסיפור? האם שמתם לב לדמיון בין הדמויות ב"יער התכלת מתחת לאדמה" לבין השטיח בגן? אפשר לעצור בעמוד בו אמיליה ניגשת לשלוש המדרגות בכניסה לגן ולעקוב אחר השינויים במבע הפנים שלה.
אפשר לשוחח עם הילדים על דמיון ומציאות, על חלומות, על דברים ורגשות שקשה לתאר במילים. בקבוצות קטנות ניתן להמציא יחד סיפור פרי דמיונכם ולהציע לילדים לצייר אותו.
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, כאשר אמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה של הילדים לגן שלכם. מה עוזר לילדים להיפרד בבוקר? מה תפקיד החברים שנמצאים כבר בתוך הגן? האם יש לילדים מסוימים טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה בבוקר?
אפשר לבקש מהילדים לעצום עיניים ולדמיין חפץ שמשתנה בדמיון. בעקבות הסיפור תוכלי לשאול "אם אני לא מטאטא, אני…", "אם אני לא מריצה, אני…". בהמשך הציעי לילדים לצייר חפץ שהשתנה בדמיונם.
איך מצוירים הכניסה, החצר ופנים הגן של אמיליה? מה דומה ומה שונה בהשוואה לגן שלכם? אפשר להסתכל מקרוב על הכניסה לגן שלכם: האם גם לכם מדרגות שמובילות אל הדלת? האם גם לכם מכסה לביוב? איפה אתם מאחסנים את המטאטא שלכם? בעקבות הסיפור אפשר בשיתוף הילדים לקשט אחרת את הכניסה לגן.
אמיליה
שְׁמִירָה
לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה
כמו אמיליה, כל אחד מרגיש לפעמים גדול, לפעמים קטן. אפשר לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה. תוכלי לשאול את הילדים מתי הם מרגישים גדולים או קטנים, ולהדגיש את היתרונות של כל מצב.
הספר עשוי לחזק ילדים שלפעמים מתקשים להיכנס לגן, ולסייע לך בעבודה איתם ועם הוריהם. כולנו משקיעים מאמצים להקל על ילדים בתחילת שנה, לאחר חופשה או היעדרות מהגן, כשאחד ההורים במילואים או נעדר מהבית… אך ילדים רבים מתקשים בכניסה לגן לאורך השנה, מסיבות שונות. לפעמים אנו מודעים לקשיים אלו ולעתים איננו שמים אליהם לב. אפשר לשוחח עם קבוצת ילדים על כניסתם לגן באותו בוקר – מה היה, על מה הם חשבו, מה הם ראו בדרך. בעקבות השיחה הילדים יכולים לצייר את הדרך שלהם אל הגן ועל מה חשבו.
אמיליה
שְׁמִירָה
מה אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
דנה מוזכרת בסיפור בדיוק ברגע שאמיליה מרגישה לבד. תוכלי לקשר את הסיפור לנושא חברות ולדבר על החברים בגן ובבית. מה אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
אמיליה
שְׁמִירָה
דברים שילדי הגן יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה.
בעקבות הסיפור על אמיליה תוכלו להתייחס לדברים שילדי הגן יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה. אפשר לשתף את ההורים ולבקש שישוחחו עם הילדים ויכינו איתם רשימה מצוירת של דברים שהילדים עושים בלי עזרה.
אמיליה
שְׁמִירָה
להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות
הסיפור של אמיליה אינו מוגבל לחוויית הכניסה אל הגן, הוא סיפור על התגברות על חששות. ניתן להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות. הילדים יכולים להסביר את התמונה שציירו לחברים בגן, ואפשר להציג את הציורים על לוח קיר.
אמיליה
שְׁמִירָה
ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, שאמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה שלכם לגן. מה עוזר לילדיכם להיפרד מכם בבוקר? האם יש לכם טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה? אפשר להמציא דרך חדשה להיכנס לגן שתגרום גם לילדיכם להרגיש גדולים ואמיצים.
אמיליה
שְׁמִירָה
לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה
כמו אמיליה, כל אחד מרגיש לפעמים גדול, לפעמים קטן. אפשר לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה. תוכלו לשאול את ילדיכם מתי הם מרגישים גדולים או קטנים, ולהדגיש את היתרונות של כל מצב.
דנה מוזכרת בסיפור בדיוק ברגע שאמיליה מרגישה לבד. תוכלו לדבר על החברים שלכם ושל הילדים. מה אנחנו אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
דנה שמחה מאוד לפגוש את אמיליה, והן משחקות יחד. גם אתם יכולים לשחק ולערוך מסיבת תה. מה תגישו במסיבת התה שלכם, מי יהיה גדול ומי קטן? אפשר לצרף למשחק בובות וחיות פרווה.
בעקבות הסיפור על אמיליה תוכלו לשוחח יחד על הדברים שילדיכם יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה. אפשר גם לשתף אותם בחוויות שאתם התגברתם עליהן לבד ובמצבים שנעזרתם בחברים או בבני משפחה.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדות שלכם. האם גם אתם ביקרתם בגן, האם גם אתם התקשיתם להיפרד בבוקר מההורים? עם מי שיחקתם, מה אהבתם לעשות? במה הגן שלכם היה שונה ובמה הוא היה דומה לגן הנוכחי של ילדיכם?
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
אמיליה
שְׁמִירָה
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
הסיפור עשוי להיות מקור להשראה ליצירתיות וליוזמות של צוות הגן וכמובן- לעשייה של כל ילד וילדה בהתאם לתחומי העניין הייחודיים, להתנסות של קבוצה קטנה בעלת עניין משותף ושל כל ילדי הגן כקהילת לומדים. כך למשל:
כמו סבא ובוני, גם ילדי הגן הם "סטארטאפיסטים" שנהנים לדמיין, ליזום ולבצע כשהצוות החינוכי מלווה, מתעניין ומעורב בעשייה. כדאי לשתף את ההורים ביוזמות הילדים באמצעות צילום ותיאור ולעודד אותם לשתף אותך ביוזמות של הילד בביתו.
סבא ובוני יוצרים הכל במו ידיהם. כך גם ילדי הגן המשתמשים בגרוטאות ובחומרי מחזור ויוצרים מהם עולם ומלואו בעזרת כלי עבודה מתאימים- מספריים, דבק, פטיש ומסמר.
שם המשחק: סבלנות! בוני וסבא עבדו במשך שנה- מהקיץ, דרך הסתיו והחורף- כל אחד עם הרעיון שלו כדי להגיע למטרה המשותפת. כשהמטרה חשובה והדרך אליה מעניינת גם ילדים לומדים לדחות את הרצון בסיפוק מידי- כך כשהם בונים מבנה מורכב בלגו או בגרוטאות בחצר, מכינים בצק לחלות וזורעים ירקות בגינת הגן.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
ילדי גן נוטים לעיתים להשוות את עצמם לאחרים וליצור אווירה תחרותית
ילדי גן נוטים לעיתים להשוות את עצמם לאחרים וליצור אווירה תחרותית. סיפור זה וסיפורים נוספים בהם הגיבורים משתפים פעולה, עוזרים אחד לשני ומפרגנים זה לזה עשויים לסייע לך ביצירת אקלים גן מיטבי.
בעקבות הסיפור:
במפגש עם סבים וסבתות (או כל בן משפחה/חבר מבוגר), ניתן להציג את הסיפור , לזמן פעילות מהנה משותפת, להזמין סבא סבתא לשתף בעשייתם בדרך חווייתית ועוד.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
לאחר קבלת הספר הביתה תוכלי להזמין הורים או סבים לסדנה שבה יכינו עם ילדם את "העץ המופלא שלנו".
העץ המופלא של בוני הוא העץ שהטבע יצר, העץ שבו מרגישות גם הציפורים בבית. תוכלי להזמין ילדים לשתף בחוויותיהם עם "העץ שלי"- להצטלם ליד העץ שלהם ולספר עליו: עץ התפוזים שבחצר ביתם או הבית על העץ שבנו עבורם סבא וסבתא, הפיקוס עליו הם אוהבים לטפס בגנה השכונתית או הערבה שבחצר הגן.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
הילדים יכולים להכין מתקנים להאכלת ציפורים – אחד לתלייה בחצר הגן, ומתקנים אישיים לתלות מחוץ לבית.
תוכלו להמציא, לתכנן ולבנות "עץ מופלא" משלכם ממשחק הרכבה, מלגו או מקוביות, או מחפצים שונים שתמצאו בבית או בחצר. האם גם ביצירה שלכם "כל מיני דברים בולטים החוצה"? שלחו לנו תמונה של העץ המופלא שלכם, ונשמח לפרסם אותה באתר.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
בוני וסבא הבינו שציפורים נמשכות לעצים וחיפשו רעיון שיעודד את הציפורים לבקר אותם
בוני וסבא הבינו שציפורים נמשכות לעצים וחיפשו רעיון שיעודד את הציפורים לבקר אותם. בעקבות הסיפור תוכלו להכין יחד מתקן להאכלת ציפורים: שוטפים היטב בקבוק גדול וריק, גוזרים באחד מצדדיו פתח גדול, תולים אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית ומניחים בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. עקבו אחר הציפורים, התבוננו מרחוק ובשקט ותראו איך הן באות לאכול ממנו.
"לבוני ולסבא תמיד היו המון רעיונות…" לעיתים קרובות לילדים קטנים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות. יחד תוכלו לחשוב על מצב בחיים שלכם שהייתם רוצים לשנות ולהעלות הצעות. האם ניתן ליישם את הרעיונות שלכם?
העץ המופלא
שְׁמִירָה
כדאי להיזכר בכישרונות ובנטיות השונים של בני הבית שלכם ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד.
"כשם שאין פרצופיהם שווים זה לזה, כך אין דעותיהם שוות זו לזו" (ע"פ מדרש במדבר רבה כא): בני משפחה וחברים לא תמיד חושבים או פועלים באותה הדרך, ולעיתים הפערים בסגנון ובאופי מפריעים לנו. כדאי להיזכר בכישרונות ובנטיות השונים של בני הבית שלכם ולציין את התרומה הייחודית של כל אחד.
העץ המופלא
שְׁמִירָה
האם כמו בוני, גם לילדיכם יש קשר מיוחד עם סבים או דודים?
האם כמו בוני, גם לילדיכם יש קשר מיוחד עם סבים או דודים? מה הם אוהבים לעשות יחד? אפשר להושיב את ילדיכם עם קרוב משפחה אהוב ולהציע להם משימה שמזמינה שיתוף פעולה, למשל משחק הרכבה או אפילו אפיית עוגה. איך הם עבדו יחד? האם היו להם רעיונות דומים או שונים? זכרו, כל זה לא באמת חשוב, העיקר שנהנים יחד!
העץ המופלא
שְׁמִירָה
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה
רצוי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות ולעודד שיחה פתוחה. למשל, אפשר לשוחח על יום העבודה של אדון גדליהו. מה הוא עושה כדי להתכונן לקונים, איך הוא מתייחס לאנשים שבאים לבקר במכולת? כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהבחין בין מה קורה במציאות ומה בחלום.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות
לאחר הקריאה אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. כדאי לשוחח על האיורים: מה הוסיף המאייר לטקסט של הסיפור? האם משהו הצחיק את הילדים בתמונות? האם הילדים יכולים לנחש מה מוכרים בעלי החנויות, שכניו של אדון גדליהו? ניתן לבקש מהם לחפש את התמונה של עוגת יום ההולדת הדמיונית של מיכאל ולהציע להם לצייר עוגה חלומית משלהם.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
ילדים לומדים ומפנימים סיפורים באמצעות משחק ודמיון.
ילדים לומדים ומפנימים סיפורים באמצעות משחק ודמיון. כדאי לדאוג לצייד את פינת המשחק הסוציו-דרמטי בגן בתחפושות ואביזרים הקשורים לסיפור: מצרכים למכולת, דמויות של החיות שמופיעות בסיפור, ועוד.
כדאי לחפש יחד את התמונה של רחוב החנויות. אפשר לשאול את הילדים איפה הם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? בעקבות הסיפור אפשר להקים בגן "מרכז מסחרי" שלכם. רצוי לשתף את הילדים ולחשוב יחד: אלו חנויות תרצו, ומה יימכר בהן – רק "מה שנחוץ", או אולי גם חלומות?
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אפשר להפתיע את הילדים ולהזמין הורים להציג את הסיפור בפני הקבוצה
אפשר להפתיע את הילדים ולהזמין הורים להציג את הסיפור בפני הקבוצה – או להכין עם הילדים המחזה אליה יוזמנו ההורים. בתום ההצגה אוכלים יחד עוגת יום הולדת, ומחלקים את הספרים למשפחות.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לחפש עם הילדים את הצרצר בכל עמוד בו הוא מופיע, ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות שלו
כדאי לחפש עם הילדים את הצרצר בכל עמוד בו הוא מופיע, ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות שלו. האם כל האמרות מובנות לילדים? אפשר לשוחח על פתגמים ואמרות, מהסיפור, ממקורות אחרים – ואפילו פרי דמיונם של הילדים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
להציע לילדים לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה
אפשר להציע לילדים לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. את יכולה להקדיש לוח קיר בגן לציורי האמרות, אליו יתווספו במהלך השנה עוד פתגמים שמשתקפים בספרי ספריית פיג'מה. כדאי לשמור את ציורי הילדים ובסוף השנה להכין מהם "ספרוני חוכמה של הגן שלנו".
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
מיכאל ואמא נכנסים למכולת של גדליהו כדי לקנות מצרכים לעוגת יום הולדת עבור מיכאל
מיכאל ואמא נכנסים למכולת של גדליהו כדי לקנות מצרכים לעוגת יום הולדת עבור מיכאל. אפשר לשוחח על ימי הולדת: איך מרגישים כשהולכים לישון בגיל מסוים, ומתעוררים בגיל אחר? איך מציינים ימי הולדת בגן שלכם, האם הילדים זוכרים את חגיגת יום ההולדת בשנה שעברה? האם גם הם עזרו לאפות את העוגה?
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין עם הילדים פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. לצד הפעמונים שהילדים לוקחים הביתה, כדאי להכין עוד כמה ולתלות אותם בכניסה ובחצר הגן. בכל פעם שתשמעו "גלין-גלן" של הפעמונים שיצרתם, תיזכרו בסיפור על גדליהו!
נשמח לשמוע כיצד שילבת את הסיפור בגן שלך!
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
איפה אתם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק?
איפה אתם עורכים קניות – במכולת, בסופרמרקט, אולי בשוק? עם ילדיכם תוכלו לחפש מתכון לעוגה, להכין רשימה של מצרכים ולצאת יחד לקניות. עם חזרתכם הביתה, תוכלו לאפות יחד את העוגה ולכבד בני משפחה וחברים!
"גלין-גלן לנכנס, גלין-גלן ליוצא": אתם יכולים להכין פעמונים לדלת. מחברים יחד פעמונים, צדפים, חרוזים, אפילו כפיות או מפתחות ישנים. תולים על הקיר או מהתקרה לצד פתח הדלת ומחכים למשב הרוח שיגרום לפעמונים שלכם להשמיע "גלין-גלן".
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אדון גדליהו חולם חלום מוזר ומשעשע, ובו משולבים מציאות ודמיון. אפשר לשוחח על חלומות
אדון גדליהו חולם חלום מוזר ומשעשע, ובו משולבים מציאות ודמיון. אפשר לשוחח על חלומות: אם ילדיכם זוכרים חלום שחלמו; אם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים; ומה יכול לקרות בחלום ולא במציאות. אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
להסביר לילדיכם את הפתגם "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתּי"
כדאי להסביר לילדיכם את הפתגם "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתּי" ולהיזכר יחד באִמרות החוכמה השונות של הצְרָצר. תוכלו לבחור אחת האמרות של הצרצר ולצייר אותה. האם אתם מַכירים עוד אמרות? כל אחד יכול לתרום לנו בחוכמתו. תוכלו לשאול את ילדיכם ממי הם לומדים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
אדון גדליהו מוכר בחלומו דברים שאינם נחוצים לתרנגולת, לעז ולדבורה. אפשר לשוחח יחד על קניות
אדון גדליהו מוכר בחלומו דברים שאינם נחוצים לתרנגולת, לעז ולדבורה. אפשר לשוחח יחד על קניות: האם אתם קונים תמיד רק דברים שאתם צריכים? האם לפעמים אתם מתפתים לקנות משהו שלא באמת נחוץ? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על הרגלי צרכנות, על ההבדל בין דבר נחוץ לדברים שאינם נחוצים – ולזכור כי גם לחלומות יש מקום חשוב בחיים.
בוקר טוב גדליהו
שְׁמִירָה
לצפייה בדפי הפעילות בחיק המשפחה כפי שיופיעו בספר ולהדפסה לחצו כאן
כדאי לקרוא את השירים בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים. האיורים לעיתים מספרים לנו סיפורים שלא כתובים בשירים עצמם. עודדי את הילדים למצוא סיפורים באיורים )למשל: ב'כדורסל' – הילדים שיושבים על הספסל, מה אומר המבט של סבא בשיר 'ארמון ממתקים', מה עושים בעלי החיים בשיר 'אל ראש ההר'?(. תוכלו להמציא יחד דקלומים קטנים העוסקים בסיפורים שבאיורים.
הפעלת הדמיון יכולה להוות מקור שעשוע ועונג לילדים ולמבוגרים. אפשר לשחק יחד ולהגיע לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – תוכלו להמציא או להגזים בכיף: "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", או "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…". תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי…".
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים ספרים נוספים העוסקים בגוזמה או במשאלות הלב?
האם אתם מכירים ספרים נוספים העוסקים בגוזמה או במשאלות הלב? בקשו מהילדים וההורים לחפש בבית או בספריה ספרים כאלה. תוכלו לקרוא אותם ביחד בגן ולערוך תערוכת ספרים, או לייחד לכך מדף בפינת הספרים. ספרים לדוגמה: "מר גוזמאי הבדאי" ו"כובע קסמים" מאת לאה גולדברג, ו"ככה נעשיתי שודד ים" מאת מלינדה לונג.
בעקבות השיר 'ספגטי': בשיר הילד מושך ספגטי מתוך קערה והופך אותו לחבל. בעולם הדמיון כל חפץ יכול לקבל תפקיד חדש. הניחי במרכז המעגל חפצים שונים בגדלים שונים (כף, כסא, חרוז…) ותני לילדים להפליג עם הדמיון ולמצוא לחפצים שימושים חדשים.
בעקבות השיר 'חדר סודי': בשיר לילד יש חדר סודי שאין אליו כניסה להורים. שם הוא מכניס אולי דברים שהוא לא יכול להכניס הביתה – כלבים, חתולים ועכברים. ילדים אוהבים סודות. ומבוגרים לא תמיד ערים לחשיבות של שמירה על הפרטיות של הילדים. הכיני עם הילדים קופסת סודות שהם יכולים להחביא בה דברים קטנים. תוכלי לנצל את ההזדמנות גם לדבר על סודות שאסור לשמור בלב.
כדאי לעיין באיורים ולחפש את שלושת החברים של הילד ואת הכלב הנלווה אליהם, שמופיעים כמעט בכל דף. מה החברים עושים בכל תמונה? האם הם שותפים להרפתקאות של הילד?
אפשר לדפדף יחד בספר ולהקריא בקול את השירים. בשונה מסיפור עלילתי, קובץ שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו. האם אחד השירים מוצא חן בעיניכם במיוחד? תוכלו ללמוד לדקלם אותו.
לילד בשירים קורים דברים מצחיקים ובלתי-צפויים: הוא רוכב על ענן, מתעמת עם ענקים, מטייל עם פיל ברחוב. אפשר לדמיין: אילו הייתי הילד, למה היה הופך הספגטי שלי? את מי הייתי מרכיב על פיל? מה ומי הייתי מכניס לחדר סודי? תוכלו לצייר יחד את השירים הדמיוניים שלכם, או את החדר הסודי שלכם.
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
הפעלת הדמיון יכולה לסייע להתמודד עם מגבלות או קשיים במציאות
הפעלת הדמיון יכולה לסייע להתמודד עם מגבלות או קשיים במציאות. אפשר לחשוב יחד על מצבים בהם הדמיון היה עוזר לנו ביומיום, ולשאול למשל "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", או "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…" תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי…".
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
האיורים בספר משקפים את האווירה הקסומה של האגדה הדמיונית
האם שמתם לב לגודל התותים בסיפור? בעזרת איזה כלי רכב הגיעה העלמה לממלכה הקטנה? תוכלי לבקש מהילדים לחפש עוד רמזים לכך שהממלכה הקטנטנה היא ממלכה דמיונית. מה אתם הייתם מוסיפים בממלכה הדמיונית שלכם?
החברות בין הדמויות בסיפור מתבטאת ביכולת שלהן לדאוג זו לזו, ולפעמים לוותר על דברים החשובים להן. אפשר לשוחח: מה אתם עושים עבור החברים שלכם? איך אתם דואגים להם? האם גם אתם מוותרים לחברים שלכם?
המלך בסיפור מוותר על החיים בארמון כדי לא להיות לבד. תוכלו לשוחח עם הילדים, האם לדעתם היה לו קשה לוותר על החיים בארמון? האם הם יכולים לחשוב על פתרונות אחרים? מה הם הייתם עושים במקומו?
תוכלו להמחיז את הסיפור בגן כמה פעמים. בכל פעם יחליפו הילדים תפקידים. שוחחי עם הילדים – כיצד הרגשת כשהיית מלך? כיצד הרגשת כשהיית נתין? באיזה תפקיד הרגשת נוח יותר? וכן הלאה.
על המכתב ששולח המלך לנתינו מופיע חותם מלכותי בצורת תות. כדאי להסביר לילדים איך פעם חתמו על מכתבים רשמיים ולהכין יחד חותמות בצורות שונות. אולי תרצו להמציא חותם מיוחד לגן שלכם?
רעיונות להכנת חותמות מחומרים שונים תוכלו למצוא כאן: http://www.yeshla.co.il/node/1/results/taxonomy%3A2046
הסיפור מתאר רגש של געגוע בעקבות פרידה. גם ילדי הגן נמצאים בשלב בו הם נפרדים מהגן ולעיתים גם מחברים טובים. תוכלו להעלות יחד רעיונות כיצד שומרים על קשר בחודשי הקיץ ובשנה הבאה. אם תרצו תוכלו להכין עם הילדים מכתבים או ציורים אחד לשני שישלחו במהלך הקיץ ויתקבלו בהפתעה.
חברת הילדים בגן התגבשה במהלך השנה, הילדים למדו לאהוב ולהכיר אחד את השני. אם יש בגן קבוצה שעולה לכיתה א' וקבוצה שנשארת לשנה נוספת בגן, יוכלו הקבוצות להכין זו לזו מתנות. אולי הצעירים יכינו קלמרים לבוגרים, והבוגרים יכינו קופסאות אוכל.
הסיפור הוא אגדה, סיפור דמיוני שמקבל חיים באיורים הקסומים. המחברת בחרה למקם את הממלכה בתוך ספר, והדמויות בסיפור הן ילדים שמשחקים ב"כאילו" – הם ממציאים את הסיפור על הממלכה הדמיונית. תוכלו להכין כתר מנייר, שרביט מקרטון וגלימה מפוארת ממפה או מצעיף גדול ולהציג את הסיפור יחד.
אפשר להמציא יחד ממלכה דמיונית משלכם: מה יהיה בה? ממה תהיה עשויה? האם יש בה מלך או מלכה? האם גם היא קטנטנה? תוכלו לכתוב סיפור על הממלכה שלכם או לצייר אותה.
הארמון הפרטי שלי: בעזרת קופסת קרטון פשוטה וגדולה תוכלו ליצור יחד ממלכה קטנה משלכם. אפשר לחתוך מהקופסה חלונות ודלתות ולהוסיף (בציור או בעזרת גרוטאות נוספות) צריחים ומגדלים כיד הדמיון הטובה עליכם. צעצועים קטנים יכולים לשמש מלך, יועצים ונתינים. את מי תרצו להזמין להתארח בארמון שלכם?
המלך בחר לשנות את "חוקי המשחק": לוותר על מלכותו ועל חיי הנוחות בארמון כדי לזכות בחבר. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על החברים שלהם. כיצד הם מטפחים את החברות איתם? מה הדברים שהם אוהבים לעשות יחד? האם ויתרו פעם כדי לשמור על החברות? תוכלו לשתף את ילדיכם בחברויות שלכם.
מחווה לחבר: בסיפור יש הרבה געגועים. הנתין מתגעגע לחברו, היועץ מתגעגע אל המלך… והמלך מתגעגע ליועץ… האם גם במשפחתכם יש חבר או מכר רחוק שאתם מתגעגעים אליו? אפשר לשלוח לו מכתב, מייל, תמונה בטלפון או כל דבר אחר שישמח אותו. זו תהיה תזכורת לחברות אמתית, המתגברת גם על מרחק פיזי.
אז והיום: האיור מדגיש את ההבדלים בזמן ובמקום שבין סיפור המסגרת בהווה הישראלי המוכר לבין ילדותו של לוין באוקראינה של לפני כ-100 שנה. תוכלי להצביע במהלך הסיפור על הנופים המושלגים, הלבוש של יהודי מזרח אירופה וכמובן על השעון בכיס. הסיפור גם מפגיש את הילדים עם מושגים יהודיים כמו לימוד גמרא, חזן ובר מצווה.
משמעות הזמן: ילדי הגן שלך, שמושגי הזמן והמושגים המתמטיים שלהם מתפתחים, יזדהו בוודאי עם ילדי הגן שבסיפור ועם לוין המחכה זמן רב מאז פגש את שעון הקוקייה ועד לקבלת שעון כיס בהיותו בן שלוש עשרה. כך מזמן הסיפור שיחה על שעונים, גיל, מדידת זמן ומספרים.
שיר ולחן: האם ילדי הגן מכירים את הלחן המוכר של משה וילנסקי לשיר "שעון בן חיל" ? כדאי גם לקרא אותו ללא הלחן, ואולי ללוות בתנועות הממחישות את מיקום וגודל השעונים – בראש המגדל, על הקיר ועל היד.
תוכלי להרחיב את רפרטואר השירים בנושא השעון. גם בשיר העממי ההולנדי 'שעון מגדל משמיע', המתורגם לשפות שונות, מופיעים שעונים ברצף של מיקום וגודל. השיר מזמן עבודה על מושגים מוזיקליים כמו קצב ופעמה. לעומת השעון בסיפורו של טנאי, שהילדים מקנאים בו על שאינו צריך ללכת לישון, בשירה של מרים ילן שטקליס 'השעון רוצהלישון' מופיע שעון שהתעייף ומשתוקק לישון.
השעון
שְׁמִירָה
הסיפור מזמין התנסויות מהנות בכלי הקשה ובתנועה במגוון נושאים
תיקונים ומכניקה: ילדים וילדות רבים מתעניינים בתיקונים ובמתקנים- השרברב, החשמלאי וגם השען. בחצר הגן ובתוכו הם עסוקים בפירוק והרכבה. אפשר לבקש מההורים להביא לגן שעונים מקולקלים ולהוסיף אותם לתיבת התיקונים בגן.
השעון
שְׁמִירָה
קו-קו! קו-קו! הקוקייה היוצאת מן השעון גורמת הנאה ועניין לילדים בכל זמן ומקום
קו-קו! קו-קו! הקוקייה היוצאת מן השעון גורמת הנאה ועניין לילדים בכל זמן ומקום. האם הילדים מכירים את ציפור הקוקייה המצויה גם בארץ? את שמה קיבלה הציפור בזכות שירת ה'קו קו' האופיינית לזכר בתקופת האביב. תוכלו לחפשה במגדיר הציפורים. התכונה האופיינית לציפור זו- הטלת ביצים בקינים של אחרים- מופיעה בדמותה של הקוקייהבסיפורה של לאה גולדברג 'דירה להשכיר'.
לוין קיפניס: לוין קיפניס כתב מאות שירים וסיפורי ילדים אהובים. כדאי לבקש מהילדים וההורים לחפש אותם בבית ולצרף אותם לתצוגה של יצירותיו בגן. אפשר להקדיש לכך פינה בספרייה או שולחן קטן בכניסה לגן.
הידעתם? השיר שעון בן חיל נכתב על ידי קיפניס ב-1938 והולחן על ידי משה וילנסקי, למעשה נכתב השיר עבור מחזמר "הדובון והזאב השודד" אך מהרה נקלט על ידי גננות וילדים ועמד כשיר בפני עצמו. קישור לתווים המקוריים של וילנסקי עם הערות לביצוע על ידי שושנה דמארי באתר הספריה הלאומית
כדאי להתבונן יחד באיורים שמלוים את הספור ולחפש את סדרת התמונות שבהן לוין מכין לעצמו שעון מעץ. בעקבות האיור גם אתם יכולים להכין יחד שעון "כאלו". מאיזה חמר תבחרו להכין את השעון שלכם? האם תרצו להכין שעון-כיס כמו בתמונה, או שעון-יד?
השעון בספור מתקתק בקול והוא מחזק בכיס של אבא. כיום, מי שכבר עונד שעון עונד אותו על מפרק היד והוא כלל אינו מתקתק, ונפוצים יותר הם השעונים הדיגיטליים על צגי הטלפונים הסלולריים.
כמה סוגי שעונים מכירים ילדיכם? כדאי לעבר בין החדרים ולחפש את כל השעונים בבית. אפשר לשוחח עם הילדים על שעונים אנלוגיים, שעונים דיגיטליים, שעוני חול וכמובן – שעוני קוקייה.
תוכלו להכין יחד שעון גלגל משפחתי: גוזרים עגול גדול מניר בריסטול, רושמים ספרות מ-1 עד 12 לייצוג השעות ומצמידים באמצע הגלגל סכה מתפצלת להדוק המחוגים. מזיזים את המחוג לשעה הרצויה כדי לצין באיזו שעה הולכים לגן, מתי אוכלים ארוחת ערב, מתי הולכים לישן ועוד כהנה פעילות יומיומיות.
השעון
שְׁמִירָה
לבקר עם הילדים בתערוכת השעונים במוזאון האסלאם בירושלים
לוין קיפניס כתב מאות שירים וסיפורי ילדים אהובים שמלוים את התרבות שלנו. כדאי לחפש אותם בבית, בגן או בספריה ולקרא אותם יחד. לחלקם הלחנו מנגינות. האם אתם מכירים את הלחן של משה וילנסקי לשיר "שעון בן חיל"? תוכלו לשיר אותו יחד עם הילדים.
עץ הכוכבים 
כלום במתנה 
סתם ים 
ברלה ברלה מה בסל? 
ההר דיגי דיגי 
ברכבת יושבת ארנבת 
המכונה 
הכנרת נהדרת 
ספר על גמדים, פטריות ומה עוד? 
ספר על יד 
הכובע של אדון זינגר 
מה עושות האילות 
עט המתנה 
מתן החול וההר הגדול 
משהו אחד ולישון 
איתמר פוגש ארנב 
הסינור של רוני 
החליל המכשף והכבשה הרקדנית 
גלילאה 
הסוד של צופית 
מעשה בכסא 
עוד סיפור אחרון 
ילדה לבדה 
לא קל להיות גיבור-על 
אולי נתחלף? 
בגינה שלי 
הדלת הירוקה 
מפלצת סגולה 
המסע אל האי אולי 
פתאום נשבה הרוח 
מי רוצה שק קמח? 
זה לא ארגז 
ככה גם אני יכולה 
דרקון- אין דבר כזה 
משהו צהוב ושחור 
ברוז? ארנב! 
מר גוזמאי הבדאי 
נינה הולכת 
מסע לגיל ארבע 
שלולי 
אמיליה 
העץ המופלא 
בוקר טוב גדליהו 
פעם ניצחתי שלושה ענקים 
הממלכה הקטנטנה 
השעון 
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
חֵקֶר
שֵׁמַע
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
לָצֵאת הַחוּצָה
מַעֲרָךְ
חֲגִיגָה
קִשּׁוּר
מדפיסים
גוזרים
ומשחקים!
