ילדות וילדים נהנים להרגיש גדולים כמו המבוגרים. בקריאת ספר כדאי לשתף את הילדים ולחזק בהם את תחושת המסוגלות: אפשר להציע להם לבחור בעצמם ספר מהמדף, להחזיק את הספר, להפוך דף בעצמם, ואפילו לספר לכם או לבובה את הסיפור במילים שלהם.
אביבי אומרת לאימה שהיא לא יכולה לסדר את החדר כי היא קטנה מדי. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד – האם לדעתכם קל או קשה לסדר חדר? מה יכול לעזור בסידור? מה אתם יכולים לעשות היום שלא יכולתם לעשות פעם כי הייתם "קטנים מדי"?
תוכלו להשתעשע ולנסות להגיע יחד ל"שיא משפחתי" בסידור החדר: פזרו בובות וחפצים שונים בחדר המרכזי בבית וכוונו שעון למדידת זמן, או קבעו יעד זמן מראש. מרגע ה"הזנקה" עליכם לשתף פעולה ולסדר את החפצים במקום הכי מהר שתצליחו! כמה זמן זה לקח? האם עמדתם ביעד?
אביבי מבקשת מהבובות והצעצועים שלה לסדר את החדר, אבל הם עונים שהם לא יכולים – דובי עייף מדי, צפרדע אבודה מדי… ומה עם הבובות שלכם? מה הבובות שלכם לא יכולות לעשות ולמה? מה תרצו לבקש מהן? תוכלו לעשות הצגה עם בובות וצעצועים ולהמציא להם יחד מצבים או מטלות שונות מחיי היומיום.
פיתוח אחריות, תחושת מסוגלות, שייכות ולכידות חברתית על ידי שיתוף פעולה ועזרה: איננו יודעים מהסיפור אם אביב חשה שהיא לא מסוגלת לסדר את החדר, או אם היא חומקת במתיקות מהמטלה. עם זאת, כאשר היא מרגישה שזקוקים לעזרתה, היא מוכנה לנסות לעזור, מגלה אחריות ומסוגלות ומבלי משים מסדרת את החדר ואת הבובות במסירות ובאהבה.
כמו אביב, גם ילדים וילדות בגן מרגישים לעיתים שהם עדיין "קטנים מדי" ולא יכולים לעשות דברים מסוימים, חוששים מעשייתם או רגילים להישען על הסביבה שתבצע בשבילם פעולות שונות. עם זאת, כשמתאפשר להם לעזור לחברים או לצוות, מתחזקות בהם תחושות האחריות והמסוגלות, הם מרגישים שותפים ותורמים לקהילה.
קריאת הסיפור ופיתוח שיח יעצימו ילדות וילדים שמרגישים "קטנים מדי" וחסרי מסוגלות לעשות פעולות מסוימות בעצמם. בשיח אפשר להעלות תכנים הקשורים לחשיבות התרומה והעזרה שניתן להגיש ללא קשר לגיל. אפשר לשאול את הילדים: "איך, לדעתכם, אתם יכולים לעזור בבית, בגן ובמקומות אחרים?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד ואחת להתבונן באיורים מקרוב, להבין טוב יותר את עלילת הסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
ניבוי – אפשר להזמין את הילדים לשעֵר על פי שם הסיפור מי יסדר את החדר. לאחר הקריאה בִּדקו עימם אם הַשערתם הייתה קרובה לתוכן הסיפור. שבחו אותם על החשיבה היצירתית ועל עצם התשובה.
לאחר הקריאה ניתן לשאול כמה שאלות הבנה: "מה ביקשה אימא מאביב?", "מה ענתה לה אביב?", "לְמה היא התכוונה כשאמרה: 'אני קטנה מדי'?", "מה ביקשה אביב מהדובי, מהפיל ומשאר הבובות?", "ומה הן ענו?", "מה ביקשה הבובה נעמי מאביב?".
העמקת ההבנה: ניתן לשאול: "איך החדר סודר בסופו של דבר?".
מהסיפור אלינו: ניתן לנהל שיחה בקבוצות קטנות ולשאול: "מתי אנחנו אומרים: 'אני לא יכול'?", "קרה לכם שלא יכולתם לעשות משהו מסיבה כלשהי, למשל, כי הרגשתם קטנים מדי או עייפים מדי?", "מה עזר לכם להתגבר על הקושי?", "איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם לבצע מטלה?".
"תעזרי לי" – בקבוצות קטנות אפשר לבקש מהילדים לשתף במקרים שבהם עזרו לחברים, למשפחה, לגננת או לחיות המחמד שלהם ולשאול: "איך אתם מרגישים כשזקוקים לעזרתכם?", "איך הרגשתם כשהצלחתם לעזור?".
מיומנויות היסוד הנרכשות בגן הן התשתית להתפתחותו של האדם, והן מתפתחות בעת ההתנסויות, המשחק, העשייה והלמידה. בגן הילדים לומדים כיצד לתפקד בחברה, הם "מתאמנים", משפיעים על הדינמיקה החברתית ומושפעים ממנה, מפתחים מסוגלות והופכים אט-אט עצמאיים יותר. האתגרים המזדמנים בגן וההתמודדויות החיוביות מחזקים את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות. השתלבות בעשייה המשותפת ותרומה לקהילת הגן מקדמות הרגשה של לכידות ושותפות.
אפשר לשאול את הילדים אם יש להם רעיונות לדרך נעימה או משעשעת שאפשר לאמץ לסידור הגן. למשל:
סדר דמיוני – תוכלו להציע לילדים לסדר את הגן ותוך כדי כך להמציא מצבים ודמויות ולתת דרור לדמיון: "בואו נדמיין שמדפי הספרים הופכים לחללית כשמסדרים אותם," "בואו נדמיין שאתם גיבורי-על שמצילים את הצעצועים מכוח הבלגן."
סדר צבעוני – אפשר להציע לילדים לסדר בכל פעם רק חפצים וצעצועים בצבע מסוים.
סדר קבוצתי – אפשר להציע לילדים לבחור בכל פעם אזור בגן שהם יהיו אחראיים לַסדר בו.
גלעד פרי כתב את השיר "נסדר את הגן". את אחד הבתים בשיר הוא מקדיש לגן "זמורה", ואת אחד הבתים בו הוא מקדיש לגן "קטיף" ומתאים את החריזה לשמות השונים. ניתן להכיר לילדים את מילות השיר ואת החריזה הייחודית לגנים הנ"ל ובהשראתם לחבר בית בחריזה מתאימה לשם הגן שלכם.
הספר יכול לסייע להיערך לאירוע מיוחד או לאסוף זיכרונות מאירוע שהסתיים. לקראת חג, למשל, תוכלו לבחור בספר העוסק בחג ולשוחח: אילו אירועים מתוכננים לכם בחג? כיצד אפשר להתכונן לקראתו יחד, הורים וילדים? לקראת פורים אפשר להכין יחד תחפושת או משלוח מנות, ולאחר החג אפשר לקרוא שוב את הספר ולהיזכר בעזרתו ברגעים היפים שחוויתם יחד.
מסתובבים ברחבי הבית ובוחרים חפץ כלשהו: כף, עציץ, כדור או… שטיח. כל אחד מתאר תחפושת שכוללת את החפץ הנבחר: האם השטיח הוא חלק מתחפושת של מוכרת שטיחים? ואולי הוא שטיח מעופף? האם הכדור הוא חלק מתחפושת של ספורטאי? ואולי הוא אף של ליצן?
היכן בספר נמצאת תחפושת של אסטרונאוט? ומה בנוגע למלכת אסתר, ללוחמי אש, לשוטרות או לאלברט איינשטיין? תוכלו לחפש תחפושות באיורים. איזו תחפושת מצאה חן בעיניכם במיוחד?
אלברט איינשטיין [1879‑1955] היה מדען יהודי ממוצא גרמני. הוא השפיע רבות על עולם המדע ועל התפיסה של חוקי הטבע, הזמן והיקום בעזרת "תורת היחסות" שפיתח ומחקרים נוספים שערך. איינשטיין ניחן בחוש הומור ובדמיון, פעל למען שלום ואחווה ואהב להתכתב עם ילדים מכל העולם. איינשטיין תמך בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ובמדינת ישראל.
הספר "המסכה של נבו" עוסק בחג הפורים, אך טמונים בו רבדים נוספים המתאימים לכל השנה. זהו סיפור על ילד מופנם ורגיש בעל עולם פנימי עשיר. הוא מרגיש בנוח בעולמו ובבחירה לעטות מסכה ביומיום. דוד, לעומתו, מתנהג באופן מוחצן ומתריס. קריאת הסיפור מאפשרת לילדים להזדהות עם הדמויות תוך כדי "הרחקה" – עיסוק בדמויות, ולא בהם – לשאוב עידוד מהן ולהכיר דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים. פורים אישי – הספר מאפשר ביטוי לְיחס שונה של ילדים שונים לחג הפורים: מֵהם שמעדיפים המולה ומהם שמעדיפים שקט, מהם שאוהבים להתחפש ומהם שנרתעים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר רצף הסיפור. באיורים מופיעים פרטים המסייעים להעמקת ההבנה: הקישוטים בגן הקשורים לחג החנוכה או לט"ו בשבט מבהירים שנבו בחר להתחפש לאורך השנה כולה. עצירה לניבוי – כדאי לעצור ברגע דרמטי ומותח בסיפור כדי לעורר הקשבה ולעקוב אחר ההבנה של הילדים. תוכלו לעצור כאשר נבו ודוד, המחופש לאסטרונאוט, בונים יחד ולשאול: לפני שנמשיך לקרוא, אולי יש לכם ניחוש מי הוא האסטרונאוט? לאחר הגילוי, לאחר שדוד מסיר את הקסדה, כדאי לשאול: מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?
שאלות הבנה – כדאי לשאול: מה נבו אוהב ללבוש לגן? מה עושה דוד לנבו בתחילת הסיפור? כיצד מגיב נבו על כך? האם נבו התחפש בפורים? ודוד? האם הם זיהו זה את זה כשהתחילו לשחק יחד? האם הם נהנו לשחק יחד? שיח רגשי – תוכלו לשאול בנוגע לתחפושת: מדוע, לדעתכם, נבו מתחפש כל יום, ואיך הוא מרגיש? מתי אתם מתחפשים, אם בכלל? מה אתם מרגישים כשאתם מחופשים? השיחה מאפשרת מגוון תשובות: יהיו ילדים שבדומה לנבו, יספרו שהם מעדיפים להתחפש בכל ימות השנה, ויהיו ילדים שיאמרו שהם מתקשים להתחפש בפורים. גיבורי־על – כמו נבו, יש ילדים וילדות שנמשכים לגיבורי־העל בשל אומץ ליבם ויכולתם לפתור כל בעיה. תוכלו לשאול: מדוע, לדעתכם, נבו בחר דווקא בתחפושות של גיבורי־על? מה מיוחד בגיבורי־על? איזה כוח הייתם בוחרים כגיבורי־על? מדוע? להמשך קריאה – "לא קל להיות גיבור־על", שחולק בספריית פיג'מה.
הצטרפות למשחק – ילדים שמתקשים להצטרף למשחק עלולים להגיב בתסכול, בזעם ובכוחניות כמו דוד. כדאי לשוחח על כך במפגש החוזר עם הספר, להתייחס לרגשות של הדמויות ולנסות לעורר בילדים אמפתיה. אפשר לשאול: מה קרה כשנבו ודוד שיחקו בגן? מדוע, לדעתכם, דוד בעט במשחקים של נבו? מה הרגיש נבו? מה הרגיש דוד? האם אתם יכולים לייעץ לדוד איך לפנות לנבו? האם קרה לכם מקרה דומה בגן או בבית?
לשחק לבד, להתבודד – אפשר לעקוב באמצעות האיורים אחרי נבו המְשַׂחק לבדו ולעודד שיחה על הצורך לכבד חברים שרצונם לשחק לבד. אפשר לשאול: מה נבו מרגיש, לדעתכם, כשהוא משחק לבד? מתי אתם אוהבים לשחק ולבד ומתי בחברותא? כיצד ניתן לשתף חבר ולהזמין אותו לשחק? להעשרה – "הכוחות שבדרך" – גיבורי־העל – רועי מצרף חבר
תחפושות – תוכלו להתבונן באיורי הילדים המחופשים ולשאול: אילו אביזרים מופיעים באיורים? האם ישנם ילדים שמחופשים בתחפושות דומות או זהות? אֵילו תחפושות מוּכּרות ואילו לא? האם יש תחפושות שהתחפשתם אליהן בעבר? האם יש תחפושות שתרצו להתחפש אליהן בעתיד?
משחק – מי אני ומי אתה? באמצעות גומייה או סרט מצמידים בכל פעם למצחו של אחד הילדים ציור או תצלום של תחפושות ואביזרים (כובע ליצן, כתר, חלוק רפואי). הילד אינו רואה את הציור או התצלום, ועליו לנחש מה מצויר או מצולם בעזרת שאלות שהוא שואל את חבריו למשחק.
משחקי תפקדים חשובים להתפתחות הילדים מבחינות שונות: רגשית, חברתית, שפתית, קוגניטיבית, ומבחינת התמודדות עם קונפליקטים. להעשרה – על משמעות ההתחפשות אצל ילדים
ערכי מורשת ומסורת – הסיפור והאיורים מציגים מאפיינים וסמלים של חגים שהם חלק מהווי הגן: משחק בסביבונים בחנוכה, נטיעת עץ בט"ו בשבט, התחפשות וקריאת סיפור המגילה בפורים. קבלת השונה – דמותו של נדב בסיפור מציגה ילד המתנהג קצת אחרת מהילדים האחרים. דרך הסיפור הילדים לומדים כי ניתן לחשוב אחרת, להתנהג באופן שונה מהמוסכמות החברתיות ולכבד את הבחירה של כל אחד ואחת.
מיומנות תוך־אישית – מודעות עצמית, מודעות לתהליכים פנימיים, הכרת נטיות ומאפיינים אישיים וייחודיים והזדהות איתם. מיומנויות בין־אישיות – מודעות חברתית, כלומר היכולת לפעול במצבים חברתיים מתוך הבנת האחר, גילוי אמפתיה כלפיו ומיומנויות חברתיות, כמו הצטרפות לקבוצה, קבלת האחר והתייחסות מכבדת לבחירתו בדרך משחק ובהתנהגות שונות מאלה שרוב הילדים בוחרים.
שפה ואוריינות – גילוי מסרים סמויים וגלויים בסיפור. כישורי חיים – הקוראים מתוודעים להתמודדות של ילדים עם מערכות יחסים ועם קשיים ולאופן מציאת פתרונות להם.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
קריאת ספר היא דרך נהדרת להכיר את עולמם של הילדים. במהלך הקריאה כדאי לעצור לפעמים ולאפשר לילדה או לילד להגיב על האירועים בסיפור: מה מרגיש גיבור הסיפור? ומה אתם הקוראים מרגישים? האם גם לכם קרה משהו דומה?
עזרתם להכין סלט? נפלתם וזה כאב? – תוכלו להיזכר יחד, הורים וילדים, ברגעים שהרגשתם שאתם גדולים ובמעשים שהצלחתם לעשות לגמרי בעצמכם, וברגעים שרק רציתם חיבוק ונחמה; זו הזדמנות להכיר את החוויות שחווים הילדים והילדות וגם לשתף ברגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת שלכם, ההורים.
אוספים שני פריטים ומשווים ביניהם – מי גדול ומי קטן? – עכשיו מחליפים את אחד הפריטים בפריט אחר ובודקים שוב: האם הכפית גדולה או קטנה כשהיא ליד פקק? ומה קורה כשהיא ליד מטאטא? תוכלו לצרף את עצמכם למשחק ולבדוק: האם אתם גדולים או קטנים? ומה קורה כשאתם ליד בני המשפחה?
במהלך הקריאה כדאי להביט באיורים ולחפש פרטים מעניינים: מה עושה מתן? כמה בעלי חיים אתם רואים? מי גדול ומי קטן? היכן מופיע חתול? ואיזה איור אתם אוהבים במיוחד?
ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בשלב ביניים: הם עוד נהנים מהֶרגלים "של קטנים" ובו-זמנית מפתחים עצמאות ורצון להתנסות בדברים "של גדולים". כך נוצרים מצבים מבלבלים: חוויות הצלחה ותחושת מסוגלות לצד חוויות של קושי ורצון להיות מוגן וקטן. הזדהות, עידוד ותמיכה – הספר מזמין לעסוק ברגישות בהתנסויות השונות של הילדים ולעודד אותם כשהם חשים שהצליחו וגם כשהם זקוקים לעזרה ולתמיכה. ניתן לשלב את הספר בהזדמנויות שונות שבהן הילדים נתקלים בפער בין היותם "גדולים" להיותם גם "קטנים".
רצוי לחזור ולקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות על פי מודל הקריאה הדיאלוגי, לשוחח על המסרים הגלויים והסמויים שבו ולגבש יחד משמעות משותפת. הקריאה בקבוצה קטנה תסייע ליצירת אווירה נעימה, לשיתוף ולביטוי אישי המותאם לצורכי הילדים בקבוצה. לאחר הקריאה הראשונה ניתן לשאול שאלות שיסייעו בהבנת היחסיוּת בין גדול לקטן. כדאי לשחזר את העלילה ולהסתייע באיורים ולשאול: "מתי דן מרגיש קטן? מתי הוא מרגיש גדול? מה גורם לו להרגיש גדול או קטן?". הצלחה לעומת כישלון, גדול לעומת קטן – כדי לסייע לילדים לקשר בין תחושת ההצלחה או הכישלון לתפיסה של הילד את עצמו כקטן או גדול, ניתן לעצור בקטע בסיפור שבו דן חוֹוֶה הצלחה או כישלון ולשאול: "כיצד דן מרגיש לדעתכם? מדוע?". אפשר להתבונן באיורים ולברר אם הם משקפים את הרגשות העולים מהכתוב.
לאחר הקריאות הנוספות כדאי להעמיק בצד הרגשי-חברתי של הספר ובקשר שלו לחיי הילדים: ניתן לחזור ולהתבונן באיורים ולשאול: "האם גם לכם קרה משהו דומה כשניסיתם ללבוש סוודר או חולצה?אולי במקרה אחר?" ומה איתנו? – תוכלו לשאול: "מתי אתם מרגישים גדולים? מה נעים בלהיות עדיין קטנים? מה נעים בלהיות גדולים? האם אתם זוכרים שהצלחתם לעשות משהו שלא עשיתם קודם – לצחצח שיניים בעצמכם? ללבוש חולצה? להשקות עציצים? מה היה הדבר החדש שעשיתם? איך הרגשתם?". "יֶלֶד טוֹב הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן? אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן!"לאחר השיחהכדאי לחזור למשפט הסיום של הספר ולשאול: "מה דעתכם: ילד טוב הוא גדול או קטן?", להקשיב לילדים ולסכם את האפשרויות השונות להרגיש מצוין. לשיר יחד – בהמשך כדאי להשמיע לילדים את השיר "להיותגדולה" ולשוחח על הקשר שבין הסיפור לשיר.
אפשר להציע לילדים לחבר סיפור בהשראת הסיפור: תוכלו להזמין כל ילד וילדה לספר על מקרה שהרגישו בו קטנים או גדולים, לבקש מהםלאייראת המקרהאו לכתוב אותו, ולחלופין,לסייע להם לכתוב משפט המתאר את המתרחש ולבסוף לכרוך את שלל היצירות כספר.
בנספחלחוברת "כישוריחייםבגילהרך" תוכלו למצוא מגוון תמונות המציגות מצבים מעולם הילדים. אפשר להניח את התמונות על השולחן ולהזמין את הילדים לבחור תמונה ולספר מה הילד או הילדה עושים. בשלב הבא מחלקים שתי תמונות עם סימנים מוסכמים ל"גדול" ול"קטן". כל משתתף בתורו מניח את הסימן ליד אחת התמונות ומסביר מתי לדעתו הדמויות מרגישות "גדולות", ומתי הן מרגישות "קטנות".חשוב להבהיר שאין תשובה נכונה ולתווך זאת ילדים: אפשר לפרש תיאור מסוים במגוון דרכים,שתלויות בהתפתחות הרגשית של הילדובחוויותיו האישיות.
הילד בסיפור מגלה בגן החיות שהוא קטן לעומת הפיל, אך גדול לעומת הזבוב. זוהי תגלית מרגשת מאוד! תוכלו להכיר ולחקור יחד את היחסיוּת בין פרטים שוניםולהדגים זאת באמצעות השוואה בין הילדים לפריטים שונים: האם הם גדולים לעומתעץ? ולעומת קוביית משחק? אפשר להשתעשע ולחקור את היחסיות של חפצים שצורתם דומה וגודלם שונה: כדור טניס לעומת כדורסל ואז כדור טניס לעומת כדור טניס שולחן.
אפשר להזמין את הילדים לצלם מצבים בגן שבהם הם או ילדים אחרים מתנסים במיומנויות שונות. חשוב להנחות אותם לכבד את רצון החברים המעדיפים לא להצטלם. בהמשך תוכלו לשוחח ולשאול:" מדוע בחרת לצלם דווקא את האירוע הזה? האם הייתה לך חוויה דומה? איך הרגשת? האם לדעתך הצלחת בפעולה? איך היית מעודד ילדים שהרגישו שלא הצליחו?".
חדוות הלמידה – הילד בסיפור מתנסה בפעילויות יומיומיות ללא חשש ונהנה לגלות עצמאות. הוא עוזר בעבודות הבית, מתנסה ברכיבה על אופניים, משתתף בתחרות ועוד.
כבוד האדם והמשפחה – מערכת יחסים מתגמלת של הילד עם הוריו; הם מאפשרים לו להתנסות ותומכים בו במבט, במגע ובאמירה כשהוא נכשל. הילד חש שייך למשפחה ומתאר מצבים של עזרה הדדית, כבוד ואהבה.
האם גם אצלכם בבית מבקרים חברים קטנטנים? האם אלה חברים דמיוניים, ואולי בובה אהובה? כדאי לשוחח על כך עם הפעוטות ולשמוע מה הם אוהבים לעשות עם החבר הקטנטן. אפשר לצרף את החבר הקטנטן לקריאת הסיפור.
הסיפור ארוך מעט מהרגיל, וכדי לעורר עניין וסקרנות כדאי לספר אותו במגוון קולות: קול לאבא, קול ליעלי וקול שונה לאימא וגם לאליק בליק. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשתף את הפעוטות בזיהוי פרטים ובחזרה על המילים "אליק בליק".
איפה הבובה? על השולחן? ואולי מתחת לו? ואיפה הכדור? תוכלו להחביא חפצים שונים, לחפש אותם ולאחר מכן לספר: "הכדור על הכיסא", "הכדור מתחת למיטה". תוכלו גם להתחבא בעצמכם ולחפש זה את זו.
לאבא יש נעליים גדולות, הנעליים של אמא – גדולות פחות, ליעלי –נעליים קטנות , ושל אליק בליק? קטנטנות! כדאי לצאת למסע בבית, לאסוף פריטים מאותו סוג ולסדר אותם מהקטן לגדול.
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?
אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?
מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.
גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!
מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?
בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?
"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.
בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"
כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.
נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.
בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.
תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.
להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן
מתן עורם ערימת חול ומשכלל אותה בכוחות עצמו. בעקבות הקריאה בסיפור כדאי לשוחח עם הילדים והילדות על פעולות שהם עושים בלי עזרה ולהשוות אותן לפעולות שעשו בעבר. מומלץ לשתף בחוויות דומות שלכם, ההורים, מילדותכם: מה רציתם לעשות והצלחתם לבצע? ומה הילדות והילדים רוצים לבנות ולעשות? האם הם זקוקים לחומרים או לעזרה? אפשר להחליט על יוזמה משפחתית של בנייה, יצירה או תיקון – בהצלחה!
מה אפשר לעשות עם חול? אפשר להטביע בתוכו את כפות הרגליים ולהתבונן בעקֵבות השונים של בני המשפחה, אפשר לצייר על החול בעזרת זרדים, לערום ערימות של חול, או לצאת החוצה ולעקוב אחר עקֵבות שונים בחול.
האיורים בסיפור מצוירים מנקודות מבט שונות: למעלה או למטה, מגובה או ממרחק. מבט על העולם ממקומות שונים – גבוהים או נמוכים – מאפשר לגלות דברים מפתיעים: נסו להביט על החדר מגובה של נמלה, מבעד למשקפת מגליל נייר, באמצעות זכוכית מגדלת או כשאתם עומדים על כיסא: מה רואים משם שלא רואים מכאן?
בהשראת מתן וארמון החול תוכלו גם אתם לדמיין, לתכנן וליצור: עִצמו את העיניים ודמיינו, אחר כך שתפו את בני המשפחה ברעיון שלכם, חפשו חומרים והתחילו לבנות יחד: זו יכולה להיות מכונה מקופסאות, כלי רכב מחול, ארמון מעופף מכריות ואולי משהו אחר?
הטרמה לסיפור – מה אפשר לעשות עם חול? מה אתם עושים בגן עם חול? האם אתם אוהבים לשחק בחול? ואם לא, האם אתם אוהבים לעשות איתו פעולות אחרות? ואולי אתם מעדיפים לשחק בחומר אחר?
בעקבות הסיפור תוכלו להמשיך ולשוחח על חול ולשאול: האם אתם מגיעים הביתה עם חול בכיסים או בנעליים? חשוב לזכור שיש בתים שבהם ההורים אינם שבעי רצון מהחול המגיע הביתה בעקבות משחק הילדים, כך שייתכן שילדים ישתפו בכך וברגשותיהם. חשוב להכיל את מגוון הרגשות העולים ללא שיפוטיות ולקבל גם אמירות המשקפות דעה זו.
מה אתם עושים עם חול? ומה עוד אפשר לבנות בחול מלבד ערימות?
במפגש זה ובבאים אחריו תוכלו להרחיב על נושאים נוספים שעולים מהספר:
עצמאות – אילו דברים אתם יכולים לעשות בעצמכם? אילו דברים הייתם רוצים לעשות בעצמכם ועדיין אינכם יכולים? מדוע?
התמדה – מתן הִתמיד ואסף מדי יום חול עד שהצליח ליצור הר גבוה. תוכלו לבקש מהילדים לשתף בדברים שגם הם מתמידים בהם לאורך זמן: חוג, משחק שמשחקים בו שוב ושוב או פעולות יומיומיות, כמו צחצוח שיניים ומקלחת.
פעלנוּת – כדאי לכוון את השיחה לעידוד הילדות והילדים להיות לומדים עצמאיים, פועלים ויוזמים. אפשר לשאול: מה למד מתן כשבנה בחול? באילו מקומות ברחבי הגן והבית אתם יוצרים ועושים? מה לומדים ממשחק בחצר? מטיול? אילו מרחבים בגן ובסביבתו תרצו לשפר, ואילו תרצו להוסיף ולבנות?
משחק בחול מזמן הנאה רב-חושית ומפתח את הדמיון ואת היצירתיות של הילדים. החול מאפשר פעילויות רבות ומגוונות, כמו מישוש והתנסות במרקמים שונים: חול קינֵטי, חול יבש, חול רטוב. אפשר לשחק בחול עם כלים וחפצים וליצור יצירה משותפת בחול: בנייה בחול, ציור על חול או ציור באמצעות חול.
על חשיבות המשחק בחול ולמגוון רעיונות תוכלו לקרוא כאן: "רק" חול וחול…? לשחק בארגז החול
האומנית שלי בן-נון מציירת בחול על שולחן אור. להעשרה: סרטון הנפשת חול באתר "הופ" למילות השיר "יד ביד" שכתב בצלאל אלוני
לאחר הצפייה ניתן לאפשר לילדים להתנסות בציור בחול על שולחן אור או על שולחן רגיל.
להעשרה – מגוון פסלי חול שהוצגו בתערוכה "אגדות בחול", אתר לגדול
מה ראה מתן מבעד למשקפת? אפשר לשאול: אם הייתם מטפסים על הר גבוה, מה יכול להיות שהייתם רואים? ומה אתם יכולים לראות כעת?
תוכלו לתת לילדים משקפות ולשאול אותם: מה אתם רואים בתוך הגן ומחוצה לו? מה אתם רואים מרחוק? ומה מקרוב?
תוכלו גם לבקש מהילדים ומהילדות לצייר על עיגולים שגודלם כמו העדשות שבמשקפת את הדברים שהם היו רוצים לראות דרכה, להדביק את הציורים על המשקפת שלהם ולשתף את בני המשפחה במשקפת שיצרו.
בעקבות הנמלים שבסיפור תוכלו ללמוד על הנמלים ולהתנסות במחקר:
מתי רואים יותר נמלים: כשחם או כשקר?
איפה נמלים גרות?
איך הן אוספות מזון?
איך הן אוהבות ללכת: לבד או בשיירה?
מה אפשר ללמוד מהנמלים?
הילדים יכולים לצאת לחצר, להתבונן בנמלים ולספר על מה שלמדו כשהתבוננו בהן. הם גם יכולים להיזכר בסיפורים על נמלים ולבחון אם הם משתלבים עם מה שראו וכיצד.
ספרים שבהם פוגשים נמלים: אולי אפשר גרגר סוכר, הטיול הקטן
גודל האותיות שבספר משתנה על פי משמעות המילים: כשערמת החול גדלה, גם המילה הולכת וגדלה, וכשמסופר על הנמלים, המילה "קטנות" כתובה בקטן.
כדאי לבקש מהילדות ומהילדים לעקוב אחר גודל המילים ולסייע להם להבחין בכך שגודל המילים משתנה על פי משמעותן.
"אבל לצופית לא אכפת, נעים לה לשבת כך לבד": האם לדעתכם צופית באמת נמצאת לבדה? מה אתם עושים כשאתם נמצאים עם עצמכם? היכן אתם אוהבים להיות לבד? תוכלו לטייל בין דפי הספר ולשוחח על החוויות שעוברת צופית כשהיא נמצאת בחברת העץ. איזו מבין החוויות שעוברות על צופית מוצאת חן בעיניכם?
הספר עשיר בצבעים ובפרטים שמשתנים עם שינויי עונות השנה. תוכלו להציע לילדים לדפדף ולחפש פריטים שונים: עלים, עננים, פירות או בעלי חיים. אפשר לחפש צבעים מרכזיים בעמודים השונים: עמוד אדום או עמוד ירוק, ולצייר ציורים בהשראת איורי הספר: ציור ירוק, ציור צהוב או ציור בכל צבעי הקשת.
עד כמה אתם טובים בניחוש סודות? – אפשר לשחק במשחק הניחושים: כל משתתף ומשתתפת בוחרים בתורם "סוד", לפי נושא שתחליטו עליו: בעל חיים, ספר או פריט מהטבע. המשתתפים האחרים צריכים לנחש מהו ה"סוד", על ידי הצגת שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא".
אפשר לצאת החוצה ולחפש עץ הקרוב לביתכם: איך נראה העץ? מה צבע העלים שלו? ואולי העץ עירום, ללא עלים? האם הוא נושא פירות? אם כן, זהירות! לא כל הפירות ראויים למאכל. תוכלו ללטף את הגזע ולשים לב לציפורים ולבעלי חיים בקרבת העץ. כדאי לחזור לבקר אותו ולראות האם וכיצד הוא משתנה במהלך השנה. בהשראת צופית – איזו מתנה תרצו להעניק לעץ שאימצתם?
למה צופית בוחרת לשבת לבד? למה הילדים ממשיכים לקרוא לה? איך הילדים קוראים לצופית? האם היא אוהבת לדעתכם את השם "צופית צפצופית"? מה היא מרגישה לדעתכם כשהיא על העץ?
עונות השנה – כדאי לעקוב אחר העונות כפי שהן מובעות במילים ובאיורים שבספר וכפי שהן במרחבי החיים: אילו בעלי חיים וצמחים אופייניים לכל עונה? האם הם משתנים על פי העונות? הַציעו לילדים לתעד את המעקב במגוון חומרים: ציור, צילום, קולאז' ועוד.
חבק עץ
למפגש הילדים עם עצים, עם חורשות ועם יערות תורם רבות ללמידה חווייתית במרחבי החיים. המיזם "חבק עץ" מציע לצאת עם הילדים מהגן, להכיר עצים ולטפחם בסביבה הקרובה ובחלקת יער או בחורשה בקרבת מקום.
האומנית רות צרפתי איירה את הסיפור בצבעי מים. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את המיוחד בצבעי המים: כתמי הצבע, משיכות המכחול, ערבוב הצבעים. בהמשך כדאי לתת לילדים להתנסות בציור בצבעי מים.
אפשר להתבונן באיורים ולגלות את שינוי הגוונים לפי חילופי העונות ולהתייחס לשימוש בצבעים "קרים" ו"חמים". ניתן להציע לילדים ליצור בצבעים "חמים"
(אדום, כתום, צהוב, חום) ובצבעים "קרים" (ירוק, כחול, סגול) וללוות את היצירה במוזיקה מתאימה, למשל "ארבע העונות" מאת אנטוניו ויוַלדי.
הספר "הסוד של צופית" הוא פרי עטה של סופרת הילדים המוערכת, מרים רות (2005-1910). זו הזדמנות לגלות עם הילדים את ספריה ולהיזכר בספרים מוכרים ואהובים שכתבה: "הבית של יעל", תירס חם, "מעשה בחמישה בלונים", "מגפיים" ו"המעיל של סבתא".
המאיירת משתמשת בזוויות שונות להצגת הדמויות והאובייקטים בסיפור: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לתרגל ציור של חפצים פשוטים או של בובות מהגן מנקודות מבט שונות ולהציג תערוכה בגן.
מוהא ובוהא הסתכלו כל אחת על הדשא של השנייה ולא היו מרוצות. מה היה קורה אילו כל אחת הייתה מסתכלת רק על הדשא שלה? אחת הדרכים להתמודדות עם קנאה היא השִׂמחה בחלקנו. אפשר להתאמן על ראיית הטוב שיש בכל אחד: תוכלו לשתף את הילדים בדברים שמשמחים אתכן ולעודד אותם לספר על דברים שמשמחים אותם; ניתן להקצות פינה בגן לציורים שמתארים את הדברים שמשמחים את ילדי הגן; תוכלו לשלוח להורים תמונה של הילדים ולבקש מהם לכתוב מקרה שקרה לילד או תכונה של הילד שמשמחים אותם. הַקדישו קיר לשמחה הגדולה שהילדים מביאים אל העולם.
מוהא ובוהא מטיילות על אותה הגבעה. העונות מתחלפות, הדשא משנה את צבעו, והשמש בשמיים מְפנה את מקומה לעננים. תוכלו להכין גלגל עונות, לצייר את הנוף הנשקף מחלון הגן בכל עונה ולשוחח עם הילדים על מאפייני כל עונה ועונה.
מוהא ובוהא עוברות מצד לצד בכל רגע. האם הילדים בגן מכירים את הצדדים? תוכלו לשחק משחקי חיקוי או התמצאות להמחשת הכיוונים (באמצעות הוראות כמו: קפיצה ימינה, צעד שמאלה, זחילה קדימה, גלגול לאחור).
אפשר למנות שני ילדים לתורני החברות של הגן. הם יסייעו לילדים לפתור מריבות בדרכי נועם או יקראו לגננת או לסייעת לעזרה בעת קטטה. מומלץ להכין להם סרט/ מדבקה/כובע לתפקיד.
מוהא ובוהא
שְׁמִירָה
חורזים חרוזיםהסיפור מחורז באופן משעשע. תוכלו להשתעשע עם הילדים במילים ובחרוזים. אפשר לנסות להמציא שטוזים לכל עונה או שטוזים על קנאה.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים המיוחדים. אפשר להציע לילדיכם לזהות את נקודות המבט השונות בהן בחרה המאיירת לצייר את מוהא ובוהא: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לבחור חפץ בבית ולנסות לצייר או לצלם אותו מזוויות שונות.
מוהא ובוהא אינן מצליחות ליהנות מהדשא של עצמן, כי הן רואות רק את מה שיש לפרה השנייה. תוכלו להתמסר יחד בכדור, כל מי שתופס את הכדור אומר דבר טוב שמשמח אותו.
העונות מתחלפות, צבע הדשא הופך מירוק לצהוב, ושתי הפרות אינן מפסיקות לריב. תוכלו להכין ראש דשא בעזרת גרב ישן, אדמה ומעט זרעי דשא. טפלו יחד בראש הדשא ובִדקו כמה זמן לוקח לדשא לצמוח.
מתנסים ומחליפים זהויות: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בהתאם לחלקי גוף ואביזרי לבוש המוזכרים בסיפור, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. הילדים יכולים להכין מחומרים שונים זנבות, כובעים, קרניים ועוד. יחד אפשר ליצור ולשחק ב"חנויות" למדידה והחלפה.
חיית מחמד זוגית: הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות על קיר מיוחד את תערוכת החיות שלכם.
זה הסיפור שלי: ולמיזם "הסיפור שלי, הסיפור של כולנו"
כל אחד מאתנו דומה לבני משפחתו במובנים מסוימים, ובדברים אחרים – שונה. בקשו מהילדים לשתף: למי אני דומה במשפחה? לאחד ההורים? אולי לדודה? דמיון יכול להתבטא במראה, בתכונת אופי, או תחביב.
מכינים ספר קהילתי משותף: בקשו מכל ילד לכתוב יחד עם ההורים על דבר אחד בו הוא דומה לבני משפחתו ודבר אחד שייחודי לו. אחרי שתאספו את תשובות הילדים, תוכלו ליצור ספר מקורי של קהילת הגן, עם התמונות והתשובות של כל ילד. תבנית להורדה של ספר קהילתי תכלו למצוא כאן. הספר יכול להיות מזכרת יפה מהגן, לכל משפחה.
כדאי לשבת קרובים זה לזה, לקרוא את הסיפור וליהנות מהאיורים. אילו פרטים משעשעים ומשחקי מילים גיליתם באיורים? תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור על-פי רצף האיורים.
מישו
שְׁמִירָה
בסוף הסיפור החיות מתנסות בלבישת זנבות, כנפיים וסנפירים של חברותיהן
מישו מקנא בחיות האחרות ורוצה להיות כמותן. האם גם אתם רציתם פעם לדמות למישהו אחר? אפשר לשתף את ילדיכם בניסיון החיים שלכם. שוחחו על הדמיון והשוני בין בני המשפחה, על מה שמייחד כל אחד ועל מה שמאחד אתכם. זוהי הזדמנות לחזק את התכונות הפנימיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים תוכלו להכין כנפיים, זנבות, שפמים ונוצות. כדאי לשמור את התחפושות והאביזרים בסלסילה זמינה, לעודד את הילדים להתחפש כל פעם לחיה אחרת ולהחיות את הדמויות השונות בסיפור.
בעקבות הסיפור אפשר להקים דוכן "שוק קח-תן" של בגדים, תחפושות ואביזרי לבוש שאינם בשימוש. הזמינו חברים ושכנים, ויחד תוכלו להתחפש, להחליף ביניכם פריטים ולהתחדש.
כדאי לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא, כמו "חומפס" מאת שלומית כהן-אסיף, "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם, ולקרוא אותם יחד.
"באתי לעזרת חבר": לא תמיד יודעים מה לומר או איך לסייע למי שזקוק לעזרה. אפשר לתרגל עם הילדים משפטים לומר לחבר שנראה עצוב, למשל: "אפשר להביא לך משהו?" "שאקרא לגננת?" "איפה כואב לך?" "ספר לי מה קרה". תוכלו להכין יחד ערכת עזרה ראשונה ללב, להכניס לקופסת נעליים מקושטת פלסטרים צבעוניים, דובון לחיבוק, בקבוק מים קטן, אולי ציור מעודד. תנו לילדים להיות מגישי עזרה ראשונה של הלב ולסייע למי שנפגע או נעלב.
כרטיסי כושר של גיבורי-על: כדי להיות גיבור-על צריך להתאמן. תוכלו לקיים אימון לגיבורי-על, עם כרטיסיות משימה לחיזוק הכושר של גיבורי העל בגן: קפיצה, הליכה מתגנבת, שליחת הזרועות לפנים בתנועת חץ, סיבוב זרועות לפנים ולאחור, ריצה במקום, וכמובן – הושטת יד לעזרת חבר. בכל פעם שולפים כרטיס אחר, ומתאמנים.
אתגרי עטלפים – מחדדים את החושים: אפשר לחדד את החושים שלנו, ולהתנסות באתגרים של עטלפים:
חוש השמיעה: שני ילדים מכסים את העיניים במטפחת. מעמידים כל אחד בקצה אחר של החדר ועליהם לקרוא זה לזה, ולהתקדם אחד לקראת השני בזהירות, רק באמצעות חוש השמיעה.
מה רואים כששוכבים הפוך? כמו העטלפים שישנים כשהם תלויים הפוך, הזמינו את הילדים לשכב על הרצפה מתחת לשולחן. הדביקו על השולחן מלמטה דף נייר ותנו לילדים לצייר עליו את הגן כפי שהוא נראה כשמביטים בו הפוך. מה אפשר לגלות על הגן כשמביטים בו מלמטה? כדאי לתלות תערוכה של הציורים "ההפוכים".
הופכים את היום ללילה, ואת הלילה ליום: העטלף פעיל בשעות החשכה וישן ביום. אפשר לערוך בגן "יום הפוך", בו תלבשו בגדי פיג'מה, תכינו יחד ארוחת ערב, תשירו שירי ערש וכמובן – תקראו סיפורי לילה-טוב אהובים.
חקר על עטלפים: בסוף הספר מופיעות תכונות מיוחדות המאפיינות את העטלפים. עוד מידע מרתק על חיי העטלפים וחשיבותם האקולוגית אפשר למצוא באתר רשות הטבע והגנים, וכן בסרטון על עטלפים: "ליל העטלף"
אלו עוד ספרים על עזרה הדדית נחבאים בספריית הגן? באתר ספריית פיג'מה תוכלו למצוא עוד מספרי התכנית העוסקים בעזרה הדדית, ובהם גם הצעות לפעילות מגוונת בעקבותיהם.
מיהו גיבור? כדאי לעצור את הקריאה ברגע שג'ף מגלה שאין לו כוחות מיוחדים. אפשר לשוחח עם הילדים על הרגשות של ג'ף – מה הם היו אומרים לו עכשיו? מה יכול לנחם אותו? ואפשר גם לשאול: האם זה נורא כל כך לא להיות גיבור-על? אילו תכונות יכולות להפוך מישהו לגיבור? ומי הגיבורים שלכם?
מאחד ומייחד: אילו תכונות משותפות לבני הבית ובמה כל אחד מיוחד? מה מייחד את המשפחה שלכם ממשפחות אחרות? אפשר לשוחח עם הילדים ולבקש מהם לצייר שתי תמונות: דיוקן משפחתי המבליט את המשותף, ודיוקן נוסף המדגיש את הייחודיות של כל אחד מבני המשפחה.
משחק דמיוני: ילדים רבים נהנים לשחק בבובות של גיבורי-על ולדמיין שגם להם יש כישורים מיוחדים. כדאי להצטרף למשחק, להתעניין בכוחות המיוחדים של הדמויות האהובות על ילדיכם ולתת דרור לדמיון. אם גם אתם שיחקתם בגיבורי-על או קראתם קומיקס שלהם בילדותכם, תוכלו לספר לילדיכם על הצעצועים, הספרים והסרטים של ילדותכם ולהשוות את הדמויות עם גיבורי-העל של היום.
הליכה בחושך: ג'ף יכול לנווט בחושך, ואתם? אפשר לכבות את האורות בבית וללכת יד ביד מחדר לחדר. היעזרו בחוש המישוש והסתמכו על היכרותכם עם מבנה הבית. אחרי כמה פעמים אפשר לתת לילדיכם להוביל במקומכם.
חיות מעניינות: כדאי לקרוא יחד את העובדות על עטלפים המופיעות בעמוד האחרון של הספר. האם ילדיכם הכירו את תכונות העטלף? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות, לחפש מידע בספרייה או באינטרנט, ולהכין דף מידע דומה על חיה אחרת.
איזה גיבור אני? בעזרת הדמיון אפשר להפוך לכל גיבור שנבחר! כדאי להכין ארגז תחפושות של גיבורים/ות )גלימות, כתרים, כנפיים, חגורות ועוד( ולעודד את הילדים להפליג בדמיון.
כרטיסי כושר של גיבורי-על: כדי להיות גיבור על- צריך להתאמן. מה דעתכם לקיים אימון ספורטיבי לגיבורי על? הכינו כרטיסיות משימה לחיזוק הכושר של גיבורי העל בגן: קפיצה, הליכה מתגנבת, שליחת הזרועות לפנים בתנועת חץ, סיבוב זרועות לפנים ולאחור, ריצה במקום, וכמובן הושטת יד עוזרת לחבר. בכל פעם שולפים כרטיס אחר ומתאמנים.
צמידים של גיבורי-על: מכינים צמידי ידיים של גיבורי על! בכדאי להכין צמידים תאומים, לשני גיבורי על חברים! עבור כל ילד לוקחים שני גלילי נייר טואלט. )גוזרים בהם חתך לכל האורך כדי שאפשר יהיה להלביש אותם על פרקי כפות הידיים.( הילדים יכולים לעטר את הצמידים בטושים, להדביק ניירות צבעוניים או נצנצים. תוכלו להציע לילדים לבחור ולהדביק במרכז צורה שמסמלת כוח-על: אולי לב – בגלל טוב לבם? אולי נורה – בגלל הרעיונות המיוחדים שלהם? או ינשוף – סמל לחכמה?
תמונה מספרת: האם שמתם לב שהאיורים בספר מספרים סיפור שונה מהמילים? תוכלו להתבונן יחד באיורים, להשוות בכל עמוד בין התמונה לטקסט ולחפש: מה קורה בגן בזמן שהילד מנסה לעוף? עם מי אוכלת הפיה ומיהו האביר? נסו להמציא יחד סיפור חדש רק על פי האיורים. במה הסיפור שלכם שונה מהספר שקראתם?
משחק דמיוני: ילדים רבים נהנים לשחק בבובות של גיבורי־על ולדמיין שגם להם יש כישורים מיוחדים. כדאי להצטרף למשחק שלהם, להתעניין בכוחות המיוחדים של הדמויות האהובות על ילדיכם ולתת דרור לדמיון. אם גם אתם שיחקתם בגיבורי־על בילדותכם, תוכלו לשתף את ילדיכם ולהשוות את גיבורי־העל שלכם לגיבורי־העל של היום.
מתחפשים לגיבור־על: אפשר להכין גלימה, שרביט או כנפיים כמו של הילד והילדה בספר, להמחיז יחד את הסיפור ולצאת להרפתקאות משלכם. אולי חתול בחצר, תינוק בוכה או מישהו במשפחה זקוקים לעזרה? בכוחות משותפים תוכלו "להציל" אותם.
לפעמים לבד, לפעמים ביחד: כדאי לחפש בספר מתי הילד והילדה נהנים לבדם, ומתי כיף להם לשחק עם אחרים. אפשר לשתף זה את זה: אילו דברים אנחנו אוהבים לעשות לבד וביחד? בעקבות השיחה אפשר לחשוב על חבר או חברה חדשים שתרצו להזמין לשחק יחד בביתכם.
מי מציל את מי? כדאי לקרוא יחד שוב את סוף הסיפור. מי לדעתכם מציל את מי? האם עזרתם פעם לחבר במצוקה? האם מישהו "הציל" אתכם? אפשר לדמיין את המפגש של הילדה עם ההורים שלה בסוף היום, ולהמציא דו־שיח. אתם, ההורים של הילדה, שואלים אותה: "איך עבר עלייך היום בגן?" בהמשך אפשר להמציא שיחה דומה בין הילד לבין הוריו.
כולנו גיבורי־על: אפשר לשחק במשחק דמיון. חִשבו יחד על מצבים שבהם הדמיון יכול לעזור לנו ביומיום. אפשר לשאול למשל: "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…" תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי גיבור־על".
האם את מכירה גרסאות קודמות של הספר "חומפס", שיצא לאור לראשונה בשנת 1980? אם יש בידייך עותק ישן של הספר ניתן להשוות את האיורים בגרסאות השונות, שצוירו על-ידי מאיירים שונים. בעקבות פעילות ההשוואה כדאי לשוחח עם הילדים על סגנונות ופרשנויות שונים של מאיירים, ולבקש מהם להביע את דעתם.
בעקבות הקריאה כדאי לשוחח על התכונות הייחודיות של ילדי הגן, ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם. ניתן לקשר את הסיפור גם לנושא "האחר הוא אני". אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לציין משהו מיוחד בחבר שיושב לצדו.
הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו" מעודד אותנו להכיר במה שיש ולהודות על מי שאנחנו. אפשר ללמד את הפתגם ולבקש מהילדים לצייר את הדברים והאנשים שגורמים להם להיות "שמחים בחלקם".
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את הילדים אם גם להם יש משאלות, ולערוך רשימה של המשאלות של ילדי הגן (ושל הצוות!). כדאי להבחין בין משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא.
חומפס
שְׁמִירָה
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. האם הילדים מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר להיזכר בספרים דומים, לחפש בספריית הגן ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא.
חומפס קינא בחיות האחרות ביער. אפשר לשוחח עם ילדיכם על תחושות של קנאה ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם. האם בילדותכם רציתם להידמות למישהו אחר? האם לפעמים ילדיכם מקנאים באחרים? זו הזדמנות לחזק את התכונות הייחודיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את ילדיכם אם גם להם יש משאלות, אם פעם ביקשו משהו בלב (או בקול!) והמשאלה התגשמה. יש משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא. תוכלו לשחק משחק: כל אחד בתורו מביע משאלה. כדאי להביע גם משאלות שניתנות להגשמה (למשל, הלוואי שכרית נוחה היתה מונחת תחת ראשי, או הלוואי שהייתי יכולה להתכרבל תחת שמיכה). זה טבעי לרצות דברים, וזו גם הרגשה טובה למלא משאלה של מישהו אחר!
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים פשוטים ניתן להכין חלקי גוף כגון זנב, קרניים, כנפיים, וסנפירים. ילדיכם יוכלו לשחק את חומפס, שמקנא בחיות השונות. ואתם, ההורים, תוכלו לשחק את תפקידי החיות. בסוף ההצגה, תהנו ודאי לגלם את תפקיד אמא דובה ששומעת ורואה את חומפס מעבר לתחפושות. את ההצגה כדאי לסיים, כמובן, ב"חיבוק דוב" גדול!
חומפס
שְׁמִירָה
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. יחד עם ילדיכם תוכלו לעיין באיורים לאורך הספר. האם ילדיכם מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים על הנושא. אחרי קריאת הספרים תוכלו לשיר יחד את השיר "אבל אני נשאר אני" מאת דתיה בן דור.
"לקטנטנים הרי יש המון יתרונות": כדאי לקרוא יחד את תחילת הסיפור ולציין את היתרונות בלהיות ענן קטן. בהמשך אפשר שוחח עם התלמידים על הגודל שלהם ולמנות דברים שרק ילדים קטנים יכולים לעשות.
ענונת
שְׁמִירָה
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם: אלו טקסים ואירועים מתאימים לכלל ציבור בית הספר, ואלו מותאמים לשכבה הצעירה? האם יש חצר מיוחדת לכיתות הנמוכות, או שעות הפסקה נפרדות? האם נעשים מאמצים כדי ליצור קשרים אישיים בין גדולים וקטנים כגון חונכות, אירוח תלמידי הכיתות הגבוהות בהווי הכיתה או קיום פעילויות משותפות? האם קיימים קשרים בין תלמידי כיתות א' לבין הגנים הצמודים, שם התלמידים יכולים להרגיש "גדולים"? אולי בעקבות הסיפור התלמידים יציעו יוזמות לשינויים, אותם ניתן להציע להנהלת בית הספר?
"ענונת", "תלתלונת", "פצפונת": ענונת אוהבת את כינויי החיבה שלה. אפשר לדבר עם ילדי הכיתה על הסיומת שמשמעותה "קטן" ולהיזכר יחד במילים דומות. ניתן גם לשוחח על שמות חיבה. האם לתלמידי הכיתה כינויי חיבה? האם כל שם חיבה הוא חיובי? האם יש שמות מיוחדים שרק בן משפחה או חבר טוב קורא להם בהם?
ענונת
שְׁמִירָה
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר. תוכלו לשוחח יחד על שאיפות ורצונות: מה היו הילדים רוצים לעשות, שהם עוד לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות אך עדיין לא יכולים בגלל הגיל או הגודל? כדאי לשתף גם את ההורים. ניתן לבקש מכל צמד הורה-ילד לרשום שאיפה אישית של הילד ולצייר אותה. ציורי השאיפות יכולות לקשט את קירות הכי־ תה, כאשר את חלקן אולי ניתן כבר להגשים!
ענונת
שְׁמִירָה
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם הילדים: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר להזכיר דוגמאות מחיי הכיתה ולחלוק חוויות בהן עזרתם לאחר, או עזרו לכם, בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
ענונת
שְׁמִירָה
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו? בעקבות הסיפור אפשר לקרוא יחד ולערוך תצוגה של עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם.
הילדים יכולים להכין כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
על אף היתרונות שבלהיות קטן ולמרות היחס החיובי של חבריה, רצתה ענונת יותר. תוכלו לשוחח על שאיפות ורצונות: איזה דבר היו ילדיכם רוצים לעשות ועדיין לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות, אך הם עדיין לא יכולים לעשות בגלל גילם או גודלם? אפשר לערוך רשימה של שאיפות. אולי כבר ניתן להגשים כמה מהן!
ענונת
שְׁמִירָה
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר לחלוק חוויות של עזרה שהגשתם לאחֵר או של עזרת אחרים לכם בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
ענונת
שְׁמִירָה
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת. הם לא מקניטים אותה, הם מקבלים אותה כפי שהיא ומחבבים אותה. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על כינויים, על יחסים בין גדולים לקטנים ועל הרצון לעשות דברים "כמו גדולים".
ענונת
שְׁמִירָה
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם? מי נהנה ממנו? האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
אפשר להכין יחד כלִי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את חלקו העליון (היזהרו שלא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מי בנה ומי נטע? – כולנו ביחד! – משחק לוח משפחתי ליום העצמאות במתנה מבית ספריית פיג'מה!
רוצים לייבש ביצה? לעופף עם מרבד הקסמים? ומי רוצה תצלום "סלפי עצמאות" עם הרצל, בן גוריון? או עם מנה פלאפל עסיסית? וכל זאת בלי לצאת מהבית…? כל אלה ועוד מחכים לכם במשחק הלוח של ספריית פיג'מה לכבוד יום העצמאות.
מה צריך כדי לשחק?
1. להדפיס את הוראות המשחק והכרטיסים (בתוך קובץ ההוראות נמצאים גם הכרטיסים)
2. להדפיס (רצוי בצבע) את שני חלקי לוח המשחק בגודל A4 אותם צריך לחבר זה לזה
3. להדפיס בשחור לבן את לוחות הסלפי לסיום המשחק
4. להביא קוביה וחיילי משחק מכל משחק אחר.
*למי שאין מדפסת או מעדיף לא להדפיס, ניתן לשחק במשחק עם חבר דרך הזום ולעשות את המשימות מול המצלמה.
יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. היא רואה מסביב מרפסות מקושטות בפרחים, בדגלים ובתמונות של מנהיגי העם. האם גם היישוב שלכם "מתקשט" לכבוד החג? איך מציינת המשפחה שלכם את יום העצמאות?
אבא של יעל מסביר לה שלא תמיד היתה לנו מדינה, ושפעם הבריטים שלטו בארץ. יום העצמאות הוא הזדמנות לשתף את ילדיכם בקשר של משפחתכם עם מדינת ישראל. האם תמיד דיברתם בשפה העברית? האם אתם, או הוריכם, נולדתם במקום אחר? אפשר להתבונן במפת העולם, לאתר את המדינה שמשפחתכם הגיעה ממנה ולציין את הדרך הארוכה ממנה למדינת ישראל.
תוכלו להכין יחד עם ילדיכם רשימה מצוירת של הדברים שהם מסוגלים לעשות לבד. בהמשך, ניתן לצייר רשימה נוספת של דברים חדשים שהם היו רוצים לעשות בעצמם. אפשר לתמוך במאמציהם, להזכיר להם את המילים של הרצל, ולעודד אותם לעצמאות!
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. זה חשוב מאוד! הסיפור מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה שבה יעל מאבדת קשר עין עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם שמו לב שיעל אינה עומדת לידם? זו הזדמנות להזכיר לילדיכם כללי זהירות ולהסביר להם מה עושים אם הולכים לאיבוד. למי פונים לעזרה? איך מוצאים את אבא או את אמא?
משפחות רבות מטיילות בארץ ביום העצמאות. נסו להיזכר עם ילדיכם בטיולים משפחתיים שלכם. אפשר לצייר את המקומות שביקרתם בהם, לשלב תצלומים, אם יש, ולהכין אלבום תמונות משפחתי של "ארץ ישראל שלי".
"אם תרצו אין זו אגדה!" המילים של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, מזכירות לנו שאם יש אמונה ורצון, ביכולתנו להתגבר על מכשולים רבים ולהגשים חלומות. הרצל ראה בדמיונו יהודים מכל העולם מתאספים יחד ומקימים מדינה עצמאית בארץ ישראל. חלומו של הרצל התגשם. אלו שאיפות וחלומות יש לילדי הגן שלכם? הילדים יוכלו ליצור דגמים או ציורים של החלומות שלהם, אותם תציגו בתערוכת תקווה ואופטימיות – אם תרצו, אין זו אגדה!
"אני בעצמי!" כמו יעל, הרבה ילדים צעירים מבקשים עצמאות. הם לומדים להתלבש לבד, לסדר את הצעצועים, לעזור לחבר ועוד. ניתן לשוחח איתם על עצמאות, ולציין את כל אותם הדברים שפעם לא ידעו, והיום הם מסוגלים לעשות.
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. הסיפור על יעל מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה בה יעל מאבדת קשר עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם ראו שיעל לא עומדת לידם? האם קרה פעם לאחד מילדי הגן, שהלכו לאיבוד? ניתן לקשר את המצב אליו נקלעה יעל עם הציווי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אותו למדו הילדים מהסיפור "הדב מרגיש לא טוב".
"כל הארץ דגלים דגלים" יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. מרפסות הבתים מקושטות בפרחים, דגלים ותמונות של מנהיגי העם. איך הגן שלכם מתקשט לכבוד החג? שתפו את הילדים בתכנון וקישוט הגן. אל תשכחו לקשט גם את החצר והכניסה לגן!
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? אולי אתם מצטרפים לטקס בבית ספר שכן? האם אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
"וקבץ פזורנו מבין הגוים…" יום העצמאות הוא הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
האיורים היפים של ארנה סמורגונסקי מראים את העושר והגיוון באנשי העיר של יעל. לקראת יום העצמאות אפשר להזמין את הורי הגן ל"ערב עדות" ולחגוג יחד את המשותף והייחודי במדינתנו. אפשר לחלוק חוויות, סיפורים ושירים מארצות אחרות יחד עם שירי ארץ ישראל.
חג העצמאות מחבר בין המורשת לבין המציאות בת-זמננו. זהו חג חדש, המציין את העצמאות המדינית של ישראל לאחר אלפי שנות גלות. אלו שירים ותפילות משולבים ביום זה בגן? (שירי ארץ ישראל, התפילה לשלום המדינה, התקווה, שירי הלל ושבח …)
"קום והתהלך בארץ" משפחות רבות מטיילות בחיק הטבע ביום העצמאות. אפשר לתלות על קיר הגן מפה גדולה של ישראל ולבקש מהילדים וההורים לשלוח תמונות ותיעוד של טיולים שערכו בארץ. הצמידו את התמונות למקומות המתאימים במפה, כדי ליצור מפה של טיולי קהילת הגן. אל תשכחי להוסיף גם תיעוד של אחד הטיולים שלך!
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת, מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד" משחק "בונים מדינה": הציעו לילדים לבנות דגם של הישוב שלכם. כיצד הוא בנוי ומה יש בו (כבישים, גנים, ספריה, היכל תרבות, קניון, בתי מגורים, גני משחקים, בית עירייה…)? ניתן לחלק את הילדים לקבוצות, כאשר כל קבוצה תבנה חלק מן הדגם, ויחד יכינו דגם של יישוב שלם. אם תשלחו אלינו תמונות של הדגמים שבניתם, נשמח להציג אותם באתר. (סיפור ילדים מתאים לפעילות זו: "מדינה של ילדי הגן" מאת אמונה אלון.)
כל אחד יחיד ומיוחד: כמו המנגינה, כולנו רוצים שיאזינו לנו, ירצו בנו ויכירו בערכנו ובייחודיות שלנו. הסיפור יכול להוות מפתח לשיחות עם ילדי הגן על הרגשות, הקשיים וההצלחות הקשורים בחיפוש אחר קשר עם אחרים. כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כדי לעודד שיחה חופשית בנושאים שעשויים להיות רגישים עבור חלק מהילדים.
יש לי ניגון מיוחד משלי – ספר המנגינות של הגן: ניתן להכין אלבום שבו לקט של שירים אהובים על ילדי הגן ומשפחותיהם. כדאי לשתף את ההורים ולהזמין אותם לבחור עם ילדיהם את אחת היצירות שאהובות עליו ולכתוב עליה: מי שר אותה בבית, מתי וכד. ניתן לצרף קישור ליוטיוב או לכתוב את השורות האהובות על הילד, והילד יוכל לקשט את הדף.
המחזת הסיפור: העלילה הפשוטה של הסיפור מזמנת המחזה במגוון דרכים: תאטרון בובות ומגוון דרכי הצגה של ילדי הגן בקבוצות קטנות או במליאה. תוכלי להזמין את הילדים להמציא מגוון דמויות נוספות אותן פוגשת המנגינה בחיפושיה.
שיר ערש, המנגינה שבלב: אפשר להזמין את הילדים לחפש את התמונה בסוף הספר בה מצויירים אמא עם תינוק. האם הורי הילדים שרים לילדים שירי ערש לפני השינה? האם את זוכרים שירי ערש ששרו לך בילדותך, או ששרת עם ילדייך? אפשר להזמין הורים או סבים לבקר בגן ולשיר עם הילדים שירי ערש מרגיעים – גם בשפות שונות!
תזמורת של ילדי הגן: המנגינה בסיפור מנגנת ללא ליווי, אבל לעתים רבות מוסיקה נעשית באמצעות כלי נגינה. בעקבות הספר אפשר להכין כלי נגינה מחומרים שונים ולערוך קונצרט סוף השנה להורים. האם בקרב המשפחות יש הורים או אחים שמנגנים בכלי או שרים במקהלה? אפשר להזמין אותם לגן.
איך שיר נולד: תוכלי להעשיר את ילדי הגן בשירים וסיפורים העוסקים בשירה ונגינה, כמו 'מקהלה עליזה' (לאה נאור ונורית הירש), 'איך שיר נולד' (יהונתן גפן ויוני רכטר) ואחרים.
בעברית מילים רבות הקשורות לשיר: מנגינה, לחן, זמר, מזמור, וגם- נעימה, פזמון, ניגון, שירה ועוד. ריבוי המילים מעיד על חשיבות המוזיקה לחיינו. אפשר לשוחח עם הילדים על העדפות במוסיקה, על סגנונות שונים, על שירים עם מילים וניגונים ללא מילים. הספר מזמן חשיבה מחודשת על מקומה של מוסיקה בגן: אלו שירים אנו שרים ומתי, האם את משמיעה מוסיקת רקע במהלך היום? מיהם הילדים בגנך שעבורם המוזיקה היא הערוץ העיקרי להנאה ושמחה, לתקשורת עם אחרים וללמידה משמעותית?
סופר, משורר, צייר ומאייר ישראלי. נולד בירושלים למשפחה ספרדית שחיה יותר משלושה-עשר דורות בארץ. אביו, יהודה בורלא, כתב ספרים למבוגרים וזכה בפרסים רבים. עודד בורלא למד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל ולאחר מכן בבית הספר לאמנות בצלאל. ספרו הראשון התפרסם כשהיה בן 45 ומאז כתב ואייר יותר משבעים ספרי ילדים, שבהם מופיעים, לדבריו, 346 בעלי חיים שונים! בורלא מכונה אבי הנונסנס (אי-גיון) בספרות הילדים העברית. ספריו מלאים הומור מתוחכם וצירופי לשון מפתיעים ומשעשעים. עודד בורלא זכה בפרסים על יצירתו: פרס זאב, פרס אקו"ם ופרס ביאליק.
איך מציירים מנגינה? כדאי לשים לב כיצד בחר המאייר אסף בן ארוש לאייר את המנגינה, כיצד היא משתנה לאורך הסיפור. הציעו לילדיכם לצייר יחד איתכם את המנגינה שלכם.
עודד בורלא כתב ואייר ספרי ילדים רבים, בהם האוסף "חיוך בכל פינה" ו"הספר הגדול של עודד בורלא". כדאי לחפש בספרייה וברשת האינטרנט יצירות מפרי עטו וליהנות מהן ביחד.
המנגינה
שְׁמִירָה
הסיפור פשוט וקל להמחזה. תוכלו להציג אותו יחד עם ילדיכם
הסיפור פשוט וקל להמחזה. תוכלו להציג אותו יחד עם ילדיכם. הילד משחק את המנגינה ובני הבית מציגים את היצורים השונים. אפשר לשלב בהצגה דו-שיח שבו מסבירה המנגינה ליצורים השונים מדוע כדאי להם לשיר.
שירת העשבים. ההר בסיפור לא רוצה את המנגינה כי "הרים לא שרים". לעומת זאת העצים בסיפור אומרים למנגינה: "יש לנו שירים משלנו". לפי ר' נחמן מברסלב: "כל עשב ועשב יש לו שירה". כלומר, לכל יצור בעולם יש קול ומנגינה משלו. נעמי שמר חיברה שיר נפלא על פי "ניגון העשבים" של ר' נחמן מברסלב. מומלץ להקשיב לו ולשיר אותו.
סופר, משורר, צייר ומאייר ישראלי. נולד בירושלים למשפחה ספרדית שחיה יותר משלושה-עשר דורות בארץ. אביו, יהודה בורלא, כתב ספרים למבוגרים וזכה בפרסים רבים. עודד בורלא למד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל ולאחר מכן בבית הספר לאמנות בצלאל. ספרו הראשון התפרסם כשהיה בן 45 ומאז כתב ואייר יותר משבעים ספרי ילדים, שבהם מופיעים, לדבריו, 346 בעלי חיים שונים! בורלא מכונה אבי הנונסנס (אי-גיון) בספרות הילדים העברית. ספריו מלאים הומור מתוחכם וצירופי לשון מפתיעים ומשעשעים. עודד בורלא זכה בפרסים על יצירתו: פרס זאב, פרס אקו"ם ופרס ביאליק.
רצוי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כאשר כל ילד מחזיק עותק של הספר. כדאי לאפשר לילדים זמן להתבונן מקרוב באיורים, ובעקבות הקרלשיחה פתוחה. האם גם לילדים בגן יש אחים קטנים? למי יש חתול או כלב בבית? איך נראים חדרי השינה של הילדים, האם גם הם צפופים ולא מסודרים כמו החדר של הגיבורה בסיפור? אפשר לבקש מכל אחד להסתכל על החבר לצידו ולציין דבר ייחודי שהוא אוהב אצלו.
זה לא "סתם קשקוש!": לעתים ילדים מגיבים בשיפוט ובזלזול כלפי הציורים של עצמם או של חבריהם. הסיפור על ה"שפנאריה" שציירה הגיבורואותו היא אוהבת, הוא הזדמנות להתייחס לציורים, לדמיון ולקבלה של חוסר שלמות.
בעקבות הציור של ה"שפנאריה" אפשר להציע לילדים להמציא חיות דמיוניות, "הכלאה" של שתי חיות מוכרות, ולתאר את המראה והיכולות שלהן. אפשר גם להציע לילדים ליצור דמויות של החיות הדמיוניות מחימר.
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
להציב מראות קטנים על שולחנות היצירה ולהזמין את הילדים להתבונן מקרוב בפנים שלהם
בעקבות הסיפור תוכלו להציב מראות קטנים על שולחנות היצירה ולהזמין את הילדים להתבונן מקרוב בפנים שלהם. למי יש שיער בצבע ג'ינג' כמו הגיבורה הסיפור, איזו צורה יש לאף ולאוזניים, האם למשיהו יש נמשים בפנים? בעקבות ההתבוננות הילדים יכולים לצייר דיוקן עצמי, אותו ניתן להציג על לוח בגן. כדאי שגם את וחברות הצוות תתבוננו ותציירו גם את עצמכן, ותוסיפו את הדיוקנים שלכן לתערוכה!
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
להסביר לילדים את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו"
כדאי להסביר לילדים את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו". אפשר לשאול אותם מיהו עשיר בעיניהם; מה משמח כל אחד, ובמה אנחנו שמחים בגן. אפשר לפתוח את מפגש הבוקר בשיר או תפילה שמשקפים את הפתגם ומבטאים את ההודיה והשמחה במה שיש ובמי שאנחנו
קבלה עצמית אינה מבטלת את השאיפה להשתפר. אפשר לשוחח עם הילדים על דברים בחיינו שיש לקבל לעומת דברים שכדאי לנסות לשנות. נסו לחשוב יחד על דברים שהייתם רוצים לשפר ועל הדרכים לעשות זאת.
נשמח לשמוע כיצד שילבת את הסיפור בגן שלך!
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהיזכר בכל הדברים שהילדה בשיר אוהבת
בעקבות הסיפור תוכלו להסתכל יחד בראי ולהתבונן מקרוב בפנים שלכם. כדאי לשים לב לייחוד של כל אחד: למי יש שֵׂער חלק ולמי מתולתל, איזוֹ צורה יש לאף שלכם, מהו צבע עיניכם. האם אתם מרוצים מהמראה שלכם? אילו תכונות פנימיות אינן משתקפות בראי? בעקבות ההתבוננות אפשר לצייר דיוקן עצמי.
קבלה עצמית אינה מבטלת את השאיפה להשתפר. אפשר לשוחח על דברים בחיינו שיש לקבל לעומת דברים שכדאי לנסות לשנות. נסו לחשוב יחד על משהו שהייתם רוצים לשפר ועל הדרכים לעשות זאת.
כדאי להסביר לילדיכם את משמעות הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו" ולשוחח ביניכם על משמעותו עבורכם. אפשר לשאול אותם מיהו עשיר בעיניהם; מה משמח כל אחד מבני הבית; ובמה כמשפחה אנחנו שמחים.
אפשר ליצור מסורת חדשה, ובה נזכרים לפני השינה בדברים טובים שקרו היום ובאנשים טובים שאנחנו אוהבים. כל אחד מספר על שני דברים טובים שקרו לו היום ועל מישהו או משהו שהוא אוהב במיוחד.
הבלגן שלי
שְׁמִירָה
לקרוא את השירים בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים
כדאי לקרוא את השירים בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים. האיורים לעיתים מספרים לנו סיפורים שלא כתובים בשירים עצמם. עודדי את הילדים למצוא סיפורים באיורים )למשל: ב'כדורסל' – הילדים שיושבים על הספסל, מה אומר המבט של סבא בשיר 'ארמון ממתקים', מה עושים בעלי החיים בשיר 'אל ראש ההר'?(. תוכלו להמציא יחד דקלומים קטנים העוסקים בסיפורים שבאיורים.
הפעלת הדמיון יכולה להוות מקור שעשוע ועונג לילדים ולמבוגרים. אפשר לשחק יחד ולהגיע לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – תוכלו להמציא או להגזים בכיף: "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", או "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…". תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי…".
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים ספרים נוספים העוסקים בגוזמה או במשאלות הלב?
האם אתם מכירים ספרים נוספים העוסקים בגוזמה או במשאלות הלב? בקשו מהילדים וההורים לחפש בבית או בספריה ספרים כאלה. תוכלו לקרוא אותם ביחד בגן ולערוך תערוכת ספרים, או לייחד לכך מדף בפינת הספרים. ספרים לדוגמה: "מר גוזמאי הבדאי" ו"כובע קסמים" מאת לאה גולדברג, ו"ככה נעשיתי שודד ים" מאת מלינדה לונג.
בעקבות השיר 'ספגטי': בשיר הילד מושך ספגטי מתוך קערה והופך אותו לחבל. בעולם הדמיון כל חפץ יכול לקבל תפקיד חדש. הניחי במרכז המעגל חפצים שונים בגדלים שונים (כף, כסא, חרוז…) ותני לילדים להפליג עם הדמיון ולמצוא לחפצים שימושים חדשים.
בעקבות השיר 'חדר סודי': בשיר לילד יש חדר סודי שאין אליו כניסה להורים. שם הוא מכניס אולי דברים שהוא לא יכול להכניס הביתה – כלבים, חתולים ועכברים. ילדים אוהבים סודות. ומבוגרים לא תמיד ערים לחשיבות של שמירה על הפרטיות של הילדים. הכיני עם הילדים קופסת סודות שהם יכולים להחביא בה דברים קטנים. תוכלי לנצל את ההזדמנות גם לדבר על סודות שאסור לשמור בלב.
כדאי לעיין באיורים ולחפש את שלושת החברים של הילד ואת הכלב הנלווה אליהם, שמופיעים כמעט בכל דף. מה החברים עושים בכל תמונה? האם הם שותפים להרפתקאות של הילד?
אפשר לדפדף יחד בספר ולהקריא בקול את השירים. בשונה מסיפור עלילתי, קובץ שירים ניתן לקרוא בכל סדר שתרצו. האם אחד השירים מוצא חן בעיניכם במיוחד? תוכלו ללמוד לדקלם אותו.
לילד בשירים קורים דברים מצחיקים ובלתי-צפויים: הוא רוכב על ענן, מתעמת עם ענקים, מטייל עם פיל ברחוב. אפשר לדמיין: אילו הייתי הילד, למה היה הופך הספגטי שלי? את מי הייתי מרכיב על פיל? מה ומי הייתי מכניס לחדר סודי? תוכלו לצייר יחד את השירים הדמיוניים שלכם, או את החדר הסודי שלכם.
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
הפעלת הדמיון יכולה לסייע להתמודד עם מגבלות או קשיים במציאות
הפעלת הדמיון יכולה לסייע להתמודד עם מגבלות או קשיים במציאות. אפשר לחשוב יחד על מצבים בהם הדמיון היה עוזר לנו ביומיום, ולשאול למשל "אילו הייתי גבוה כמו ג'ירפה…", "לו יכולתי לטוס בשמיים…", או "אילו יכולתי להיות בשני מקומות באותו זמן…" תוכלו לצייר את המצבים הדמיוניים ולהכין לעצמכם אלבום "אילו הייתי…".
פעם ניצחתי שלושה ענקים
שְׁמִירָה
הספר "הכי קטנה" חולק במסגרת התוכנית PJ library גם באנגלית - "The Littlest Levine"
כדאי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים ולשוחח עליהם. תוכלי להראות לילדים את התמונה הראשונה בסיפור, בה חנה מנסה להגיע אל הברז ולשאול את הילדים איך לדעתם חנה מרגישה, האם קרה להם שהם לא הגיעו לברז? איך הם פתרו את הבעיה?
תוכלו להמחיז את הסיפור וליצור אמצעי המחשה שיעודדו את הילדים לעסוק בספר. כדאי להכין "קופסת פסח" עם חפצים שקשורים לליל הסדר (כוסות יין, מצות, הגדה) ולאפשר לילדים לשלב אותם במשחק הסוציו-דרמטי בפינת בבית.
תוכלו ללמד את השיר "מה נשתנה" בהמחשה. מביאים למפגש חמץ (פיתה למשל) ומצה, ירקות ומרור (חסה), קערית עם מים במלח או חומץ. מציגים עם הילדים תוך כדי שירה ותנועות ידיים את הפעילויות. אפשר לשוחח על ההבדלים בין ליל הסדר לכל השנה, גם כאלה שלא מופיעים בשיר.
ילדים קטנים אוהבים למדוד ולהשוות גבהים. יותר גבוה, משמעו, יותר גדול….תוכלי להכין עם הילדים מד גובה מתנה הביתה. בבית הם יוכלו להמשיך ולמדוד כמה הם גדלו.
חומרים: סרט מדידה , פס נייר רחב וארוך, טושים ומדבקות לקישוט.
הכנה: מסמנים את המידות על פס הנייר בעזרת סרט המדידה ומקשטים.
תוכלי להכין בגן לוח של כל הדברים הגדולים שילדי הגן יכולים לעשות. זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם לכתוב משהו שהילד יכול לעשות בבית ולפני שנה היה קטן מדי.
הכי קטנה
שְׁמִירָה
בעקבות הסיפור תוכלו לשחק בהיפוך תפקידים, ולאפשר לילדים להיות בתפקיד הגננות.
תוכלו לקרוא ספרים נוספים על קטנים שעושים דברים גדולים. אפשר לבקש מההורים להביא מהבית ספרי ספריית פיג'מה שחולקו בשנים קדומות, למשל, "שלמה המלך והדבורה" ו"האריה והעכבר".
אתם יכולים לעיין באיורים ולחפש בהם רמזים לחגים המוזכרים בסיפור.אפשר לשוחח יחד על חגים במשפחה שלכם: מה אתם אוהבים בכל חג? עם מי אתם מבלים? האם יש לילדכם חג אהוב במיוחד?
בקריאה הראשונה של הסיפור, האם ניחשתם לאן לקח סבא את חנה הקטנה? האם לילדיכם יש קשר מיוחד עם קרוב משפחה מבוגר? אפשר לבקש לשמוע מהמבוגרים על הדרך שבה ציינו את פסח בילדותם. אילו מנהגים או מאכלים מיוחדים היו נהוגים בביתם? האם כילדים גם הם שרו "מה נשתנה" בליל הסדר?
כיצד אתם מציינים את פסח במשפחה שלכם? האם לילדיכם יש תפקיד מיוחד בליל הסדר? אפשר להכין יחד מחברת חג, ולהציע לילדים לצייר בה ציורים של בילויי המשפחה בליל הסדר ובמהלך ימי החג.
בליל הסדר חנה חווה את היתרון בהיותה הכי קטנה במשפחה. תוכלו לשוחח יחד על קטנים וגדולים ולשאול את ילדיכם: מה אתם הייתם רוצים להצליח לעשות בכוחות עצמכם? אפשר לחשוב על משימות לקראת פסח שהילדים יכולים לבצע בכוחות עצמם. ילדים שמחים ואוהבים לעזור – כדאי לתת להם הזדמנות להרגיש גדולים!
הכי קטנה
שְׁמִירָה
האיורים בספר משקפים את האווירה הקסומה של האגדה הדמיונית
האם שמתם לב לגודל התותים בסיפור? בעזרת איזה כלי רכב הגיעה העלמה לממלכה הקטנה? תוכלי לבקש מהילדים לחפש עוד רמזים לכך שהממלכה הקטנטנה היא ממלכה דמיונית. מה אתם הייתם מוסיפים בממלכה הדמיונית שלכם?
החברות בין הדמויות בסיפור מתבטאת ביכולת שלהן לדאוג זו לזו, ולפעמים לוותר על דברים החשובים להן. אפשר לשוחח: מה אתם עושים עבור החברים שלכם? איך אתם דואגים להם? האם גם אתם מוותרים לחברים שלכם?
המלך בסיפור מוותר על החיים בארמון כדי לא להיות לבד. תוכלו לשוחח עם הילדים, האם לדעתם היה לו קשה לוותר על החיים בארמון? האם הם יכולים לחשוב על פתרונות אחרים? מה הם הייתם עושים במקומו?
תוכלו להמחיז את הסיפור בגן כמה פעמים. בכל פעם יחליפו הילדים תפקידים. שוחחי עם הילדים – כיצד הרגשת כשהיית מלך? כיצד הרגשת כשהיית נתין? באיזה תפקיד הרגשת נוח יותר? וכן הלאה.
על המכתב ששולח המלך לנתינו מופיע חותם מלכותי בצורת תות. כדאי להסביר לילדים איך פעם חתמו על מכתבים רשמיים ולהכין יחד חותמות בצורות שונות. אולי תרצו להמציא חותם מיוחד לגן שלכם?
רעיונות להכנת חותמות מחומרים שונים תוכלו למצוא כאן: http://www.yeshla.co.il/node/1/results/taxonomy%3A2046
הסיפור מתאר רגש של געגוע בעקבות פרידה. גם ילדי הגן נמצאים בשלב בו הם נפרדים מהגן ולעיתים גם מחברים טובים. תוכלו להעלות יחד רעיונות כיצד שומרים על קשר בחודשי הקיץ ובשנה הבאה. אם תרצו תוכלו להכין עם הילדים מכתבים או ציורים אחד לשני שישלחו במהלך הקיץ ויתקבלו בהפתעה.
חברת הילדים בגן התגבשה במהלך השנה, הילדים למדו לאהוב ולהכיר אחד את השני. אם יש בגן קבוצה שעולה לכיתה א' וקבוצה שנשארת לשנה נוספת בגן, יוכלו הקבוצות להכין זו לזו מתנות. אולי הצעירים יכינו קלמרים לבוגרים, והבוגרים יכינו קופסאות אוכל.
הסיפור הוא אגדה, סיפור דמיוני שמקבל חיים באיורים הקסומים. המחברת בחרה למקם את הממלכה בתוך ספר, והדמויות בסיפור הן ילדים שמשחקים ב"כאילו" – הם ממציאים את הסיפור על הממלכה הדמיונית. תוכלו להכין כתר מנייר, שרביט מקרטון וגלימה מפוארת ממפה או מצעיף גדול ולהציג את הסיפור יחד.
אפשר להמציא יחד ממלכה דמיונית משלכם: מה יהיה בה? ממה תהיה עשויה? האם יש בה מלך או מלכה? האם גם היא קטנטנה? תוכלו לכתוב סיפור על הממלכה שלכם או לצייר אותה.
הארמון הפרטי שלי: בעזרת קופסת קרטון פשוטה וגדולה תוכלו ליצור יחד ממלכה קטנה משלכם. אפשר לחתוך מהקופסה חלונות ודלתות ולהוסיף (בציור או בעזרת גרוטאות נוספות) צריחים ומגדלים כיד הדמיון הטובה עליכם. צעצועים קטנים יכולים לשמש מלך, יועצים ונתינים. את מי תרצו להזמין להתארח בארמון שלכם?
המלך בחר לשנות את "חוקי המשחק": לוותר על מלכותו ועל חיי הנוחות בארמון כדי לזכות בחבר. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על החברים שלהם. כיצד הם מטפחים את החברות איתם? מה הדברים שהם אוהבים לעשות יחד? האם ויתרו פעם כדי לשמור על החברות? תוכלו לשתף את ילדיכם בחברויות שלכם.
מחווה לחבר: בסיפור יש הרבה געגועים. הנתין מתגעגע לחברו, היועץ מתגעגע אל המלך… והמלך מתגעגע ליועץ… האם גם במשפחתכם יש חבר או מכר רחוק שאתם מתגעגעים אליו? אפשר לשלוח לו מכתב, מייל, תמונה בטלפון או כל דבר אחר שישמח אותו. זו תהיה תזכורת לחברות אמתית, המתגברת גם על מרחק פיזי.
מסדרים את החדר 
המסכה של נבו 
והחתולה 
לפעמים גדול, לפעמים קטן 
אליק בליק 
המנהרה של נורי 
מתן החול וההר הגדול 
הסוד של צופית 
מוהא ובוהא 
מישו 
סופרג’ף 
לא קל להיות גיבור-על 
חומפס 
ענונת 
יום העצמאות של יעל 
המנגינה 
הבלגן שלי 
פעם ניצחתי שלושה ענקים 
הכי קטנה 
הממלכה הקטנטנה 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
מַעֲרָךְ
לָצֵאת הַחוּצָה
הַמְחָשָׁה
יְצִירָה
שֵׁמַע
חֵקֶר
מַתָּנָה
