בתהליך הגדילה אשר מתפרס על פני שנות התפתחות והתבגרות רבות, ילדים וילדות מרגישים לפעמים גדולים ולפעמים קטנים. הם מתנסים, לומדים, לפעמים נופלים וגם קמים. ספרים אשר במרכזם מתוארים גיבורים שעוברים תהליך גדילה והתנסות, מעוררים הזדהות והשראה לשיח משמעותי על רגשות, ולחיזוק הדימוי העצמי.
ילדות וילדים נהנים להרגיש גדולים כמו המבוגרים. בקריאת ספר כדאי לשתף את הילדים ולחזק בהם את תחושת המסוגלות: אפשר להציע להם לבחור בעצמם ספר מהמדף, להחזיק את הספר, להפוך דף בעצמם, ואפילו לספר לכם או לבובה את הסיפור במילים שלהם.
אביבי אומרת לאימה שהיא לא יכולה לסדר את החדר כי היא קטנה מדי. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד – האם לדעתכם קל או קשה לסדר חדר? מה יכול לעזור בסידור? מה אתם יכולים לעשות היום שלא יכולתם לעשות פעם כי הייתם "קטנים מדי"?
תוכלו להשתעשע ולנסות להגיע יחד ל"שיא משפחתי" בסידור החדר: פזרו בובות וחפצים שונים בחדר המרכזי בבית וכוונו שעון למדידת זמן, או קבעו יעד זמן מראש. מרגע ה"הזנקה" עליכם לשתף פעולה ולסדר את החפצים במקום הכי מהר שתצליחו! כמה זמן זה לקח? האם עמדתם ביעד?
אביבי מבקשת מהבובות והצעצועים שלה לסדר את החדר, אבל הם עונים שהם לא יכולים – דובי עייף מדי, צפרדע אבודה מדי… ומה עם הבובות שלכם? מה הבובות שלכם לא יכולות לעשות ולמה? מה תרצו לבקש מהן? תוכלו לעשות הצגה עם בובות וצעצועים ולהמציא להם יחד מצבים או מטלות שונות מחיי היומיום.
פיתוח אחריות, תחושת מסוגלות, שייכות ולכידות חברתית על ידי שיתוף פעולה ועזרה: איננו יודעים מהסיפור אם אביב חשה שהיא לא מסוגלת לסדר את החדר, או אם היא חומקת במתיקות מהמטלה. עם זאת, כאשר היא מרגישה שזקוקים לעזרתה, היא מוכנה לנסות לעזור, מגלה אחריות ומסוגלות ומבלי משים מסדרת את החדר ואת הבובות במסירות ובאהבה.
כמו אביב, גם ילדים וילדות בגן מרגישים לעיתים שהם עדיין "קטנים מדי" ולא יכולים לעשות דברים מסוימים, חוששים מעשייתם או רגילים להישען על הסביבה שתבצע בשבילם פעולות שונות. עם זאת, כשמתאפשר להם לעזור לחברים או לצוות, מתחזקות בהם תחושות האחריות והמסוגלות, הם מרגישים שותפים ותורמים לקהילה.
קריאת הסיפור ופיתוח שיח יעצימו ילדות וילדים שמרגישים "קטנים מדי" וחסרי מסוגלות לעשות פעולות מסוימות בעצמם. בשיח אפשר להעלות תכנים הקשורים לחשיבות התרומה והעזרה שניתן להגיש ללא קשר לגיל. אפשר לשאול את הילדים: "איך, לדעתכם, אתם יכולים לעזור בבית, בגן ובמקומות אחרים?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד ואחת להתבונן באיורים מקרוב, להבין טוב יותר את עלילת הסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
ניבוי – אפשר להזמין את הילדים לשעֵר על פי שם הסיפור מי יסדר את החדר. לאחר הקריאה בִּדקו עימם אם הַשערתם הייתה קרובה לתוכן הסיפור. שבחו אותם על החשיבה היצירתית ועל עצם התשובה.
לאחר הקריאה ניתן לשאול כמה שאלות הבנה: "מה ביקשה אימא מאביב?", "מה ענתה לה אביב?", "לְמה היא התכוונה כשאמרה: 'אני קטנה מדי'?", "מה ביקשה אביב מהדובי, מהפיל ומשאר הבובות?", "ומה הן ענו?", "מה ביקשה הבובה נעמי מאביב?".
העמקת ההבנה: ניתן לשאול: "איך החדר סודר בסופו של דבר?".
מהסיפור אלינו: ניתן לנהל שיחה בקבוצות קטנות ולשאול: "מתי אנחנו אומרים: 'אני לא יכול'?", "קרה לכם שלא יכולתם לעשות משהו מסיבה כלשהי, למשל, כי הרגשתם קטנים מדי או עייפים מדי?", "מה עזר לכם להתגבר על הקושי?", "איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם לבצע מטלה?".
"תעזרי לי" – בקבוצות קטנות אפשר לבקש מהילדים לשתף במקרים שבהם עזרו לחברים, למשפחה, לגננת או לחיות המחמד שלהם ולשאול: "איך אתם מרגישים כשזקוקים לעזרתכם?", "איך הרגשתם כשהצלחתם לעזור?".
מיומנויות היסוד הנרכשות בגן הן התשתית להתפתחותו של האדם, והן מתפתחות בעת ההתנסויות, המשחק, העשייה והלמידה. בגן הילדים לומדים כיצד לתפקד בחברה, הם "מתאמנים", משפיעים על הדינמיקה החברתית ומושפעים ממנה, מפתחים מסוגלות והופכים אט-אט עצמאיים יותר. האתגרים המזדמנים בגן וההתמודדויות החיוביות מחזקים את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות. השתלבות בעשייה המשותפת ותרומה לקהילת הגן מקדמות הרגשה של לכידות ושותפות.
אפשר לשאול את הילדים אם יש להם רעיונות לדרך נעימה או משעשעת שאפשר לאמץ לסידור הגן. למשל:
סדר דמיוני – תוכלו להציע לילדים לסדר את הגן ותוך כדי כך להמציא מצבים ודמויות ולתת דרור לדמיון: "בואו נדמיין שמדפי הספרים הופכים לחללית כשמסדרים אותם," "בואו נדמיין שאתם גיבורי-על שמצילים את הצעצועים מכוח הבלגן."
סדר צבעוני – אפשר להציע לילדים לסדר בכל פעם רק חפצים וצעצועים בצבע מסוים.
סדר קבוצתי – אפשר להציע לילדים לבחור בכל פעם אזור בגן שהם יהיו אחראיים לַסדר בו.
גלעד פרי כתב את השיר "נסדר את הגן". את אחד הבתים בשיר הוא מקדיש לגן "זמורה", ואת אחד הבתים בו הוא מקדיש לגן "קטיף" ומתאים את החריזה לשמות השונים. ניתן להכיר לילדים את מילות השיר ואת החריזה הייחודית לגנים הנ"ל ובהשראתם לחבר בית בחריזה מתאימה לשם הגן שלכם.
הספר "מה עושים העצים?" הוא עיבוד של שירו של ע. הלל לספר-שיר, המאויר כסיפור לכל דבר ועניין בדומה לפיקצ'רבוק (picturebook).
הילד בשיר מתוודע לעולם סביבו, שואל עליו שאלות ומוצא בעצמו תשובות פילוסופיות לשאלותיו.
גם ילדים בגילאי גן נמצאים בשלב שבו סביבתם מעוררת בהם סקרנות, והם מרבים לשאול שאלות עליה ועל העולם.
שאילת שאלות הכרחית להתפתחות הילד מגיל צעיר בכך שהיא עונה על המוטיבציה הפנימית שלו לספוג ידע חדש. יתרה מכך, היכולת לשאול מעידה על התפתחות השפה, על סקרנותו של הילד ועל נכונותו ללמוד על העולם ולהרחיב את תודעתו באמצעות דיאלוג.
הספר יכול לשמש לטיפוח השפה, הסקרנות ומיומנות הדיאלוג. בין השאר, תוכלו לעשות בהשראתו פרויקט ארוך טווח הנקרא "גם אני שואל, גם אני שואלת" – עודדו את ילדי הגן לחשוב על שאלות בכל נושא שמסקרן אותם: חיות, חלל, נסיכות, מכוניות ועוד, לחקור כל נושא יחד ולמצוא תשובות שונות על שאלותיהם.
אפשר לשתף את ההורים בחשיבה משותפת על שאלות מסקרנות ובחיפוש אחר תשובות מגוונות על שאלות שעלו.
אפשר לקרוא את השיר גם בהקשר של היכרות עם הטבע, עם הסביבה ועם העולם ולמידה עליהם. כך, למשל, ניתן לקרוא בו לפני טיולי גן ופעילויות חוץ, לפני פעילות חקר, כחלק מהיכרות עם היוצר ע. הלל וכמובן פשוט לשם הנאה.
האיורים מצליחים להעביר את פילוסופיית החיים של המשורר ע. הלל, שהִרבה להתבונן בטבע ולהתפעל ממנו, לכן מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לשמור על המקצב ועל החריזה ולהעצים את חוויית הקריאה.
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לאפשר השתהות בין עמוד לעמוד, להקדיש תשומת לב לפרטים שבאיורים, לקדם שיח עליהם ולתת מקום לשאלות שיעלו. כדאי גם להבהיר מילים מופשטות שחשובות להבנת הטקסט, כמו: "מאומה", "מהומה", "צאן", "מרום."
קריאות חוזרות: השיר "מה עושים העצים?" קליט, משעשע ומתאים מאוד לקריאות חוזרות שבהן הילדים והילדות כבר מכירים היטב את המילים ויכולים להצטרף לקריאה, כך שאתן תוכלו לשאול אותם את השאלות והם ישיבו, ולהפך.
"מדברים איורים" – לאיור על כל פרטיו יש משמעות גדולה מאוד בספר-שיר. איוריו של דוד פולונסקי מלאי קסם, תום ופליאה ומראים איך העולם שמקיף את הילד, שבמהלך הספר גדֵל ומתמזג עם סביבתו, מחייך ומאיר פנים אליו.
תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "איך הילד נראה בתחילת הספר? ואיך העץ נראה? והבתים? והעננים? איזה רגש הם מביעים? מה עושה הילד בכל עמוד? איך הוא נראה בסוף הספר? אילו עוד פרטים מעניינים גיליתם באיורים? מה אהבתם במיוחד? מדוע אהבתם דווקא את הדבר המסוים הזה? למה, לדעתכם, הילד שואל שאלות? מי, לדעתכם, עונה לו?"
ומה עוד? – כדי להבהיר לילדים שלשאלות יש לעיתים יותר מתשובה אחת, תוכלו לומר: "העצים צומחים," ואז לשאול: "ומה עוד הם עושים? מה עוד עושים הבתים? והאדמה?".
כדאי לאפשר לילדים לענות כמה שיותר תשובות ואף להמציא ולדמיין.
שואלים על שאלות – "קרה לכם שטיילתם לכם בכיף ופתאום התעוררו אצלכם שאלות על דברים שראיתם סביבכם? קרה שהתעוררה אצלכם שאלה ועניתם עליה לעצמכם? את מי אתם שואלים שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת? מה אפשר לעשות, לדעתכם, כשלא יודעים את התשובות?"
בעקבות השיר תוכלו לשאול את ילדי הגן: "מה מִבֵּין שאלותיו של הילד בשיר הכי מעניין אתכם: אולי רכבות? אולי קוצים? ואולי עננים?". אפשר להציע להם לחקור בכל פעם נושא מעניין אחר מתוך השיר ולעסוק בו.
חוקרים יחד לעומק – אם בחרתם לעסוק בעננים, למשל, תוכלו לחקור אותם יחד ולהעלות שאלות נוספות: ממה עשויים עננים? כיצד הם מייצרים טיפות גשם? מה קורה לעננים כשיש רוח? ועוד, ככל העולה על דעתכם.
אפשר לקרוא ספרים בנושא, להאזין לשירים, לראות תמונות, לצפות בסרטונים, לצאת לחצר ולהביט בשמיים, ליצור עננים מקצף או מצמר גפן ועוד.
אפשר להציע לילדים להכין ספר בהשראת השיר. הזמינו את הילדים לשאול שאלות שמתחילות במילים "מה עושים" ולענות עליהן ואחר כך לאייר כל שאלה ותשובה בעמוד משלהן.
מי היה ע. הלל? הלל עומר (4 באוגוסט 1926–30 ביוני 1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי. סיפוריו ושיריו שובבים, עתירי דמיון, הומור ומשחקי לשון, ורבים מהם עוסקים בטבע ובבעלי חיים.
תוכלו לחשוף את הילדים ליצירות נוספות של ע. הלל – כדאי להציג לפני הילדים את ספריו הנוספים שראו אור בספריית פיג'מה, לספר להם עליו ולקרוא סיפורים ושירים שכתב. רבים משיריו הולחנו, וניתן גם להאזין להם ולשיר אותם יחד.
שפה ואוריינות – העשרת אוצר המילים ושימוש במילים לא שגרתיות ממשלב גבוה, לדוגמה: "מהומה", "מאומה", "מרום", "צאן".
כשירות לשונית – הספר כולו כתוב במבנה של שאלות ותשובות.
ניצני קריאה – באמצעות השיר המאויר והכתוב הילדים נחשפים למבנה של שאלה-תשובה. המבנה החוזר על עצמו והאיורים יכולים לאפשר מעקב אחרי הכתוב והבחנה בַּמילים ובביטויים החוזרים בשיר.
חריזה – מאומה-מהומה, ים-יום.
ידע בין-תחומי:
שילוב בין מדעים (תופעות טבע) ושפה
קישור בין תופעות שונות בעולם הסובב אותנו
הבנת תהליכים בטבע (צמיחה, תנועה)
הרחבת ידע עולם: באמצעות ההתבוננות של הילד הדובר בטבע ובסביבה הילדים למדים על תופעות טבע שונות, כמו: כוכבים נופלים ותנועת העננים, ואף מרחיבים את הידע על "העולם מעשה ידי האדם" – רכבות, אוניות וכדומה.
חשיבה יצירתית – הבנת דימויים ומטאפורות, למשל במשפט "והאוניות? [עושות] מרחק."
יכולת להבין קשרים בין תופעות שונות – לדוגמה, הליכת הצאן על העפר יוצרת ענן אבק.
מיומנויות תוך-אישיות:
מודעות עצמית (דרך הדובר בשיר המתבונן בעצמו – "ומה עושה אני?") – התבוננות בעולם הסובב והרהור עליו ועל מקומו של הילד/המשורר שמתבונן בעולם, שואל ומתפעל.
חשיבה יצירתית – השאלות בשיר והמענה של הילד עליהן מאפשרים טיפוח חשיבה יצירתית באמצעות הזמנת הילדים להעלות מגוון רעיונות, לשאול שאלות, לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע תשובות, הסברים או פתרונות חלופיים ולייצר הקשרים חדשים.
אהבת הדעת וחדוות הלמידה – באמצעות השיר הילדים מגלים את כוחן של השאלות ואת יופיין. שאילת שאלות היא דרך מצוינת לטפח סקרנות, לקדם את הלומדים לחקור את העולם וליהנות מחדוות הגילוי.
דרך זו תקדם את הילדים להפוך לבוגרים פעלנים, סקרנים, אוהבים ללמוד ושואפים לדעת.
ערכים סביבתיים – פליאה מהטבע ואהבת הטבע – השיר כולו הוא יצירה שבה האדם משתאה מהטבע על כל גווניו, מכיר בגדולתו ומעריך את קיומו. השיר יכול לעודד את הילדים להתבונן בסביבה בעיניים סקרניות וחוקרות, לגלות דברים שלא הבחינו בהם ולקדם את האהבה לטבע ולסביבה ואת האכפתיות כלפיהם.
שיר מולחן שהופך לספר מאויר מעניק לקוראים הזדמנות לחוות אותו באופן שונה, להבין או להכיר אותו מחדש. לכן, בקריאה ראשונה של ספרים מסוג זה, כדאי לא להתפתות "לשיר את הספר" אלא להקריאו כסיפור לכל דבר.
שאלות מעודדות שיח ומחשבה. תוכלו להתבונן באיורי הספר ולשאול: מה עושה הילד בכל עמוד? כיצד הוא נראה בתחילת הספר? ובסופו? בהשראת האיורים אפשר להביט יחד בתמונות שלכם מפעם, לראות כיצד גדלתם מאז ולשאול שאלות – מה עשיתי בגיל שנה? ומה אני עושה עכשיו? מה גיליתי ולמדתי מאז?
בספר שאלות רבות ולהן תשובות מגוונות ומשעשעות. הספר מזמין גם אתכם להעמיק ולחקור יחד; תוכלו לשאול את ילדיכם – מה עוד עושים העצים? ומה עוד עושים העננים? אפשר גם להכין יחד ספר שאלות ותשובות משלכם. כתבו אותן וציירו, ובכל פעם שתצוץ שאלה נוספת תוכלו להוסיף אותה לַסֵּפר ולחפש לה תשובה.
המפגש עם איורים בסגנונות שונים מפתֵח אצל הפעוטות רגישות לצבע, אסתטיקה ותשומת לב לפרטים. סגנון האיור בספר זה מחולק לריבועים המזכירים קומיקס. בעת ההקראה כדאי לסייע לפעוטות במעקב אחרי העלילה בעזרת הצבעה על הריבוע המתאים, ולשאול שאלות על הפרטים המופיעים בכל ריבוע.
תוכלו לשוחח עם הפעוטות ולשאול: האם הם עוזרים בבית? במה? באילו משימות נוספות היו רוצים להשתתף? איך הם מרגישים כשהם עושים בעצמם דברים בבית? האם יש דברים שנראים להם קשים מדי? תוכלו לשתף מהניסיון שלכם ולספר אילו דברים אתם למדתם לעשות כשהייתם בגילם.
כדאי לחשוב על אחת ממשימות הבית שהפעוטות יוכלו להשתתף בה, ולהפוך אותה למשחק חווייתי. למשל: לקחת ערמת גרביים אחרי כביסה, לשים גרב אחת על היד ולעזור לה לחפש את החברה שלה; או להפוך את שטיפת הירקות ל"מקלחת" ירקות תחת הברז, או ל"אמבטיה" בקערה.
הציעו לפעוטות להתנסות בעזרת כדור בדרכים השונות שבהן ניסה יהושע להביא את הביצה – לזרוק ולתפוס, לשים על הראש, להחזיק בריצה… אפשר גם לנסות כדורים בגדלים שונים, רכים או קשים, ולשים לב איזו תחושה יש לכל אחד.
בזמן הקריאה פעוטות יכולים להשתתף ולהרגיש שהם גדולים ועצמאים. הם יכולים לבחור ספר ולהביא אותו, להחזיק ולהפוך דפים, להצביע ולומר מילים שהם מכירים. עידוד הפעוט להשתתף בקריאה יחזק את הרגשת המסוגלות ויעצים את החיבור לעולם הספר.
תוכלו לשוחח על דברים שהפעוטות לומדים לעשות בעצמם ולשאול: מה אתם עושים בעצמכם בבית? ובמה אתם צריכים עזרה? יש דברים שהייתם רוצים ללמוד לעשות לבד? איך אפשר להתאמן על משהו חדש שרוצים ללמוד לעשות?
באיורים מופיעים פרטים רבים. תוכלו לחפש בכל קריאה פרט חדש, ממש כמו טים טם שמוצאת בכל יום נקודה חדשה. איפה טים טם? היכן הנקודות השחורות? באילו עוד צורות אתם מבחינים? אילו חיות נראות בכל עמוד? אילו פריטים יש בבית של טים טם?
טים טם לומדת להבחין בנקודות בסביבתה ולמצוא אתן. תוכלו לחפש יחד נקודות וחפצים עגולים בסביבה שלכם. היכן מסתתרות נקודות? אולי על החולצה? אולי בגוף? אילו חפצים עגולים יש לנו בבית? אולי אפילו תבחינו באחת מחברותיה החיפושיות של טים טם.
הספר מתאר בצורה ייחודית ובעזרת איורים קסומים תהליך של גדילה ושל פיתוח עצמאות. ילדה-חיפושית בשם טים טם יוצאת בפעם הראשונה לחפש נקודות. תחילה מלַווה אותה אימה, שחונכת ומלמדת אותה כיצד למצוא נקודות, ולאחר מכן היא כבר מגלה אותן בכוחות עצמה. הפעוטות, שמגלים בעצמם את היכולת לרכוש מיומנויות ולעשות דברים לבד, יכולים להזדהות עם הגיבורה הקטנה-גדולה.
שאלות הבנה – מהי טים טם? היכן היא גרה? מה היא אוספת? מי עזרה לה לאסוף נקודות? כיצד אימא עזרה לה? באילו מקומות מצאה טים טם נקודות? מה היא למדה וכבר יכולה לעשות בעצמה?
עצמאות – אילו דברים אתם עושים בעצמכם במעון? ובבית? במה אתם צריכים את עזרת המבוגרים? מה הייתם רוצים ללמוד לעשות בעצמכם?
כדאי להסביר את המילה "להתאמן" – כשמנסים לעשות משהו שוב ושוב עד שלומדים לעשות אותו לבד, לדוגמה: לאכול עם סכו"ם, לחלוץ נעליים, לבנות בקוביות.
קוראים באיורים – מה אתם רואים באיורים? אילו צורות? אילו חיות אתם מזהים? באילו צבעים האיורים?
היכן יש נקודות? – הציגו בפני הפעוטות חפצים עגולים כמו הנקודות של טים טם והזמינו אותם לחפש נקודות ועיגולים במרחב המעון. אפשר לסייע ברמיזה במילים כמו "חם-קר", או "קרוב-רחוק".
מחפשים עם ההורים – גִזרו עיגולים מקרטון או ציורים ותצלומים של חיפושיות ותלו אותם במקומות שונים במעון. בכל בוקר, כשההורים מביאים את הילדים למעון, הַזמינו אותם לחפש יחד היכן החיפושיות מסתתרות.
עיגולים וצורות אחרות– הַכירו לילדים צורות שונות, כמו: משולש, מרובע, מלבן, וסדרו אותן בשורה. בכל פעם הזמינו פעוט או פעוטה לזהות צורה ולהצביע עליה.
שחור-אדום – שוחחו בעזרת הספר על הצבעים שחור ואדום ועל פריטים, חפצים, בעלי חיים או פרחים בצבעים אלה. לאחר מכן אפשר לחפש ולאסוף במרחב פריטים בשחור ובאדום.
תוכלו לתת לפעוטות מדבקות עגולות בגדלים ובצבעים שונים כדי שיתנסו בהדבקה. כך תחזקו את המוטוריקה העדינה שלהם. אפשר לערוך פעילות הדבקה אחת רק בשחור-אדום ופעילות הדבקה נוספת ביום אחר בצבעים רבים ואז להתבונן בשוני בין היצירות.
אפשר להציע לפעוטות ללמוד לעשות לבד דברים שכרגע הם צריכים בהם עזרה ואחר כך להתאמן בעשייתם: "רוצה לנסות לחלוץ נעליים בעצמך, כמו שטים טם למדה לאסוף נקודות בעצמה?"
תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות לצורתם העגולה של חפצים במעון: "הצלחת עגולה כמו הנקודות של טים טם"; "איזו צורה יש להגה של המכונית?"
כמובן, אם תפגשו בחיפושית מושית השבע, זו תהיה הזדמנות נהדרת להראות לפעוטות כיצד היא מטפסת ואיך נראות הנקודות שעל גבה.
מושית השבע, המוכרת גם בשם "פרת משה רבנו", היא חיפושית קטנה אדומה שעל גבה שמונה נקודות שחורות. שתיים מהנקודות צמודות ונראות כנקודה אחת, ומכאן שמה – "מושית השבע". היא ידועה בעולם החקלאות כחֶרֶק מועיל מאוד, מכיוון שהיא אוכלת כנימות עלים וחרקים קטנים אחרים שמזיקים לצמחים. מושית השבע עוברת גלגול מלא: מביצה, לזחל, לגולם ולבסוף לחיפושית בוגרת.
מי אמר שחייבים לקרוא סיפור לפני השינה? אולי אתם בכלל מעדיפים לקרוא אחר הצהריים? אולי לשכב יחד על השטיח או לצרף דובי לקריאה? לכל פעוט ישנם אופי וצרכים משלו, וכמובן גם למבוגרים ישנן העדפות שונות. כדאי לחפש את הזמן והאופן הנכונים ביותר עבורכם ועבור ילדכם לקריאה וליצור את שעת הסיפור המיוחדת שלכם.
במהלך הקריאה תוכלו לגרש זבוב יחד עם הפעוט, ממש כמו הילד בסיפור: אפשר למחוא כף באוויר, לקפוץ עם כל הגוף או רק עם כף היד או להתעטש ב"אפצ'י" גדול, ולבסוף להסתכל מצד לצד ולחפש את הזבוב שנעלם.
גם האצבע שלכם יכולה להפוך לזבוב: השמיעו קול זמזום והניעו את האצבע באוויר כאילו היא זבוב. שימו לב שהפעוט מצליח לעקוב אחרי האצבע ש"עפה". תוכלו להניח את האצבע בכל פעם על איבר אחר של הפעוט: האף, הלחי, היד או האוזן. אפשר לומר בקול: "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. אחרי שהפעוט הכיר את המשחק, תוכלו להזמין גם אותו לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב.
מה קורה כשפעוט וזבוב נפגשים? – הילד שבספר מנסה לגרש את הזבוב בדרכים שונות, אך זה לא עוזר… ולמרות זאת, המפגש עם הזבוב מלמד אותו על עצמו ועל העולם שמסביב: בעזרת החושים . הוא רואה, שומע ומרגיש את הזבוב. כך הוא מבין מה נעים לו ומה לא נעים. כמו גיבור הספר שפוגש פתאום בזבוב שמעורר אצלו אי נחת, גם פעוטות צריכים להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם. כך הם מגלים פרטים חדשים ומפתיעים, מכירים את היכולות שלהם, לומדים שבחיים לא הכול בשליטתם ושלפעמים צריך להיפרד.
בזזז… לעורר סקרנות – לפני שאתן מתחילות לקרוא את הספר תוכלו לסקרן את הפעוטות בעזרת קול זמזום: "בזזז, משהו מסתובב פה… אתם שומעים? בזזז… בואו נקשיב יחד. הגיע לביקור זבוב מזמזם – בואו נשמע סיפור על זבוב".
לקרוא פעם ועוד פעם ו… עוד פעם – פעוטות נהנים לשמוע את אותו הסיפור שוב ושוב ושוב. כדאי לחזור ולהקריא ספר פעמים רבות. החזרתיות מאפשרת לפעוטות להרגיש בטחון והנאה: "אני מכיר את הספר הזה!", "אני יכולה להשתתף ולחזור על מילים בקול!". ההיכרות עם הספר יוצרת ציפייה והתרגשות ומלמדת להקשיב לספרים בסבלנות, וכך בכל פעם היכולת להקשיב הולכת ומתארכת.
בקריאת הספר כדאי לעצור את הקריאה וכך לאפשר לפעוטות להצטרף אל הילד שבספר. תוכלו לומר: "זבוב עמד לי על ה……" ולתת לפעוטות להשלים את המילה לפי האיור ולגעת בעצמם ביד. אחר כך תוכלו לשאול: "איך נגרש עכשיו את הזבוב?" ולעודד אותם להציג: האם ננפנף בידיים? נרקע ברגליים? נאמר לו ללכת? .
גם אנחנו זבובים – לאחר הקריאה אפשר לחקות את התנועה של הזבוב ולהפוך לזבובים שמזמזמים ברחבי הכיתה ומנפנפים בידיים ממש כמו בכנפיים.
ההיכרות עם הזבוב היא הזדמנות ללמוד על עוד בעלי חיים שעפים. תוכלו להביא בובות של חיות מעופפות נוספות כמו: ציפורים, פרפר, דבורה, ולהדגים איתן את המילה "לעוף", להראות את הכנפיים, להדגים את התנועה שלהם כשהם עפים ולהסביר שכשבעל חיים עף הוא נמצא באוויר ולא דורך על האדמה כמונו.
להיות זבוב במעון וגם בבית – האצבע יכולה להפוך לזבוב לאורך היום: בזמן ההחתלה, במהלך פעילות תנועה או בחצר מזמזמים כמו זבוב, מניעים את האצבע בחלל כך שהפעוט עוקב אחריה ומפתח את הקשב שלו ולבסוף מניחים אותה בעדינות, בכל פעם במקום אחר על גופו של הפעוט: על האף, על הלחי, על היד או על האוזן. אפשר לומר בקול – "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. בהמשך תוכלו להזמין את הפעוט לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב ולהניח את האצבע על האיבר עליו תכריזו. הפעילות הזו מופיעה גם בהצעות למשפחה שבסוף הספר, כך יוכלו הפעוטות להמשיך במשחק המהנה גם בבית עם ההורים ולהרגיש שהם יודעים ושיש קשר בין המעון לבין הבית.
הורים בוודאי כבר מצפים לספר הבא וישמחו לדעת אילו פעילויות מהנות אתן עושות במעון עם הפעוטות בעקבות הספר. המשיכו לעדכן את ההורים בתצלומים ובהודעות והיו גאות בעבודה הנפלאה שאתן עושות.
גלו את השיר "לאיבוד הלך לי זבוב" עם מנגינה כיפית שאפשר לשמוע במעון עוד ועוד, לרקוד וליהנות עם הפעוטות וגם ללמוד את שמות האיברים: אפשר לגעת באף, ביד ובברך כשהם מוזכרים בשיר, להסתובב בזמן ש"הזבוב עשה סיבוב" וכש"זבוב הלך לי לאיבוד" לנסות לחפש אותו ברחבי הגן.
הרצל אומר לכולם שהוא רק השומר, ולכן אם יש בעיה, הם יכולים לגשת אל חדר המורים, אבל בדומה לשחר, ילדים וילדות רבים מרגישים שמבחינתם דמות משמעותית היא כל דמות שאכפת לה מהם, ללא קשר לתפקידה הרשמי.
הַפנו את תשומת הלב של התלמידים לכך שליד הבּוּדקה של הרצל יש ספסל. שאלו: "מדוע יש שם ספסל?"; "האם שחר היא הילדה היחידה, לדעתכם, שבאה לשם ומשוחחת עם הרצל? מדוע אתם חושבים כך?".
לתת ולהכיר תודה – בהשראת הספר אפשר לעשות מחווה למישהו שהתלמידים והתלמידות רואים בו אדם משמעותי. אדם זה יכול להיות מצוות בית הספר, מהקהילה או מכל מקום אחר. כדאי לחשוב יחד על דמויות משמעותיות ועל המחווה הצנועה אך מחממת הלב שאפשר לעשות.
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "תשמעו סיפור" מאת: שחר סיטנר, איורים: אסיה אייזנשטיין, הוצאת: ספרית פועלים (כיתות א').
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
כיף לספר סיפורים וכיף לשמוע סיפורים, החוויה המשותפת גורמת לכולם להרגיש טוב יותר. שוחחו וחשבו יחד – מתי מתאים לספר ולהפליג בדמיון, ומתי דווקא עדיף לספר מה קרה מבלי להוסיף או לגרוע? עם מי יהיה לכם נעים ונוח להתייעץ במקרה של התלבטות?
מי זוכר מה קרה אתמול? האם תוכלו לתאר זאת בצורת סיפור? נצלו את ההזדמנות לשתף ולחלוק בחוויות. אפשר גם לשחק: אחד המשתתפים מספר סיפור והשאר צריכים לנסות ולגלות מה בסיפור קרה באמת ומה הוא פרי הדמיון.
כששחר רוצה לשתף או להתייעץ היא תמיד יכולה לשבת על הספסל של הרצל השומר ולמצוא אוזן קשובה. בחרו פינה בבית והכריזו עליה כפינה שבה תמיד אפשר לספר ולהקשיב. בכל עת שתצטרכו תוכלו לשבת בה, לשתף בסיפורים ולחלוק עצות.
שחר רוצָה שיקשיבו לה – שחר אוהבת לספר סיפורים: בתחילה היא מספרת משהו שקרה באמת, וכשהיא רואה שמקשיבים לה, היא מתחילה לבדות מליבה סיפורים ולהגזים. שחר מתקשה להבדיל בין סיפור שקרה באמת לסיפור בדיוני וחוֹוָה בלבול ודחייה מצד החברים הכועסים. רק הרצל השומר גורם לה להרגיש טוב, בטוח ונוח לשתף. הוא מבין שספסל מזמין, כוס תה מתוק ועיניים טובות הם כל מה שילדים כמו שחר צריכים.
להתבטא ולהישמע – ילדים ממציאים סיפורים או מגזימים מסיבות שונות: רצון לחוש משמעותי ורצוי, רצון להשתעשע ולבחון את תגובות הסביבה, טשטוש ההבדל בין דמיון למציאות או משאלת לב ורצון לשינוי המציאות. לעיתים ילדים מגזימים כי הם חשים שכך עולה ערכם בעיני אחרים, או שכך הם מצליחים למשוך את תשומת הלב אליהם. לעיתים הם מגזימים כשהם רוצים למצוא דרכים להתמודדויות שונות במציאות או לזכות בנחמה ובעידוד כשהמציאות לא נעימה להם.
ביטוי ותמיכה – בדומה לשחר, ילדים צריכים להרגיש שמקשיבים להם, גם כשטוב להם וגם כשפחות, וזקוקים לסביבה תומכת ובטוחה כדי לשתף.
אפשר לקרוא לילדים את הספר כשאתם מרגישים צורך לסייע לתלמידים לבטא את עולמם הפנימי או לשכלל אצלם את היכולת להבחין מתי כדאי להפליג בדמיון, ומתי עדיף לספר מה באמת קרה.
תוכלו לשלב את הספר גם בפעילות שמטרתה ביטוי עצמי ופיתוח הדמיון: ציור, סיפור, מוזיקה, מלאכת יד או תנועה. קריאת הספר יכולה להיות גם כפעילות מטרימה לתהליך כתיבת סיפורים בכיתה.
פינת תמיכה – בהשראת הספסל של הרצל תוכלו להקים יחד בכיתה פינת עצה ותמיכה מזמינה להתייעצות ולשיתוף בקבוצות קטנות.
כדאי לקרוא את הסיפורבקבוצות קטנות כשלכל תלמיד ותלמידה עותק אישי המאפשר להם לעקוב אחר ההבעות של הדמויות באיורים ולהבין מה בסיפור מתרחש במציאות ומה בדמיון.
נקודת עצירה – במהלך הקריאה אפשר לעצור בנקודה שבה שחר מבקשת מהרצל פתרון, לִפנות אל התלמידים ולשאול אותם: "אולי יש לכם רעיון איך לעזור לשחר? מה הייתם אתם מציעים לה לעשות?".
איורים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולבקש מהתלמידים לבחון אילו תֵיאורים מתארים את המציאות בחייה של שחר ושל הכיתה, ובאילו תיאורים משולבים מרכיבים מהדמיון.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה – כדאי לבחון אם התלמידים מבינים את הרצף הסיפורי, ואם הם מבינים את ההבדל בין סיפור דמיוני לסיפור שמתואר כמציאות אף שאינו כזה: "מה סיפרה שחר?"; "למה החברים התרגזו?"; "למה שחר נעלבה?"; "מה הציע הרצל לשחר?"; "מה השתנה בסיפורים של שחר בעקבות ההצעה של הרצל?".
כדאי להתעכב על ההצעה של הרצל ולשאול: "מה ההבדל בין 'תשמעו סיפור שקרה לי' ל'תשמעו סיפור'?"; "האם סיפור חייב לתאר את מה שקורה במציאות?".
מה הופך סיפור למעניין
גוזמאות ודמיון – בסיפור כתוב: "היא הרגישה שהילדים מקשיבים חזק יותר והוסיפה עוד פרטים מעניינים." זה המקום לשאול: "מה זה 'להגזים'?"; "למה לדעתכם שחר הגזימה?"; "גם אתם אוהבים להגזים לפעמים? תוכלו לתת דוגמה?".
סיפורים – שחר אוהבת להמציא סיפורים. כאן אפשר לשאול: "האם אתם אוהבים להמציא סיפורים או מעדיפים להקשיב לסיפורים?"; "אילו סיפורים אתם מעדיפים: סיפורים שקרו באמת או סיפורים דמיוניים?"
ניתן לשקול פעילות בקבוצות שבהן כל תלמיד ותלמידה ישתפו בסיפור אהוב.
כדאי להכיר להם מושגים כמו "מתח", "הפתעה", "גבוּרה", "הגזמה".
קריאת ספר היא דרך נהדרת להכיר את עולמם של הילדים. במהלך הקריאה כדאי לעצור לפעמים ולאפשר לילדה או לילד להגיב על האירועים בסיפור: מה מרגיש גיבור הסיפור? ומה אתם הקוראים מרגישים? האם גם לכם קרה משהו דומה?
עזרתם להכין סלט? נפלתם וזה כאב? – תוכלו להיזכר יחד, הורים וילדים, ברגעים שהרגשתם שאתם גדולים ובמעשים שהצלחתם לעשות לגמרי בעצמכם, וברגעים שרק רציתם חיבוק ונחמה; זו הזדמנות להכיר את החוויות שחווים הילדים והילדות וגם לשתף ברגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת שלכם, ההורים.
אוספים שני פריטים ומשווים ביניהם – מי גדול ומי קטן? – עכשיו מחליפים את אחד הפריטים בפריט אחר ובודקים שוב: האם הכפית גדולה או קטנה כשהיא ליד פקק? ומה קורה כשהיא ליד מטאטא? תוכלו לצרף את עצמכם למשחק ולבדוק: האם אתם גדולים או קטנים? ומה קורה כשאתם ליד בני המשפחה?
במהלך הקריאה כדאי להביט באיורים ולחפש פרטים מעניינים: מה עושה מתן? כמה בעלי חיים אתם רואים? מי גדול ומי קטן? היכן מופיע חתול? ואיזה איור אתם אוהבים במיוחד?
ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בשלב ביניים: הם עוד נהנים מהֶרגלים "של קטנים" ובו-זמנית מפתחים עצמאות ורצון להתנסות בדברים "של גדולים". כך נוצרים מצבים מבלבלים: חוויות הצלחה ותחושת מסוגלות לצד חוויות של קושי ורצון להיות מוגן וקטן. הזדהות, עידוד ותמיכה – הספר מזמין לעסוק ברגישות בהתנסויות השונות של הילדים ולעודד אותם כשהם חשים שהצליחו וגם כשהם זקוקים לעזרה ולתמיכה. ניתן לשלב את הספר בהזדמנויות שונות שבהן הילדים נתקלים בפער בין היותם "גדולים" להיותם גם "קטנים".
רצוי לחזור ולקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות על פי מודל הקריאה הדיאלוגי, לשוחח על המסרים הגלויים והסמויים שבו ולגבש יחד משמעות משותפת. הקריאה בקבוצה קטנה תסייע ליצירת אווירה נעימה, לשיתוף ולביטוי אישי המותאם לצורכי הילדים בקבוצה. לאחר הקריאה הראשונה ניתן לשאול שאלות שיסייעו בהבנת היחסיוּת בין גדול לקטן. כדאי לשחזר את העלילה ולהסתייע באיורים ולשאול: "מתי דן מרגיש קטן? מתי הוא מרגיש גדול? מה גורם לו להרגיש גדול או קטן?". הצלחה לעומת כישלון, גדול לעומת קטן – כדי לסייע לילדים לקשר בין תחושת ההצלחה או הכישלון לתפיסה של הילד את עצמו כקטן או גדול, ניתן לעצור בקטע בסיפור שבו דן חוֹוֶה הצלחה או כישלון ולשאול: "כיצד דן מרגיש לדעתכם? מדוע?". אפשר להתבונן באיורים ולברר אם הם משקפים את הרגשות העולים מהכתוב.
לאחר הקריאות הנוספות כדאי להעמיק בצד הרגשי-חברתי של הספר ובקשר שלו לחיי הילדים: ניתן לחזור ולהתבונן באיורים ולשאול: "האם גם לכם קרה משהו דומה כשניסיתם ללבוש סוודר או חולצה?אולי במקרה אחר?" ומה איתנו? – תוכלו לשאול: "מתי אתם מרגישים גדולים? מה נעים בלהיות עדיין קטנים? מה נעים בלהיות גדולים? האם אתם זוכרים שהצלחתם לעשות משהו שלא עשיתם קודם – לצחצח שיניים בעצמכם? ללבוש חולצה? להשקות עציצים? מה היה הדבר החדש שעשיתם? איך הרגשתם?". "יֶלֶד טוֹב הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן? אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן!"לאחר השיחהכדאי לחזור למשפט הסיום של הספר ולשאול: "מה דעתכם: ילד טוב הוא גדול או קטן?", להקשיב לילדים ולסכם את האפשרויות השונות להרגיש מצוין. לשיר יחד – בהמשך כדאי להשמיע לילדים את השיר "להיותגדולה" ולשוחח על הקשר שבין הסיפור לשיר.
אפשר להציע לילדים לחבר סיפור בהשראת הסיפור: תוכלו להזמין כל ילד וילדה לספר על מקרה שהרגישו בו קטנים או גדולים, לבקש מהםלאייראת המקרהאו לכתוב אותו, ולחלופין,לסייע להם לכתוב משפט המתאר את המתרחש ולבסוף לכרוך את שלל היצירות כספר.
בנספחלחוברת "כישוריחייםבגילהרך" תוכלו למצוא מגוון תמונות המציגות מצבים מעולם הילדים. אפשר להניח את התמונות על השולחן ולהזמין את הילדים לבחור תמונה ולספר מה הילד או הילדה עושים. בשלב הבא מחלקים שתי תמונות עם סימנים מוסכמים ל"גדול" ול"קטן". כל משתתף בתורו מניח את הסימן ליד אחת התמונות ומסביר מתי לדעתו הדמויות מרגישות "גדולות", ומתי הן מרגישות "קטנות".חשוב להבהיר שאין תשובה נכונה ולתווך זאת ילדים: אפשר לפרש תיאור מסוים במגוון דרכים,שתלויות בהתפתחות הרגשית של הילדובחוויותיו האישיות.
הילד בסיפור מגלה בגן החיות שהוא קטן לעומת הפיל, אך גדול לעומת הזבוב. זוהי תגלית מרגשת מאוד! תוכלו להכיר ולחקור יחד את היחסיוּת בין פרטים שוניםולהדגים זאת באמצעות השוואה בין הילדים לפריטים שונים: האם הם גדולים לעומתעץ? ולעומת קוביית משחק? אפשר להשתעשע ולחקור את היחסיות של חפצים שצורתם דומה וגודלם שונה: כדור טניס לעומת כדורסל ואז כדור טניס לעומת כדור טניס שולחן.
אפשר להזמין את הילדים לצלם מצבים בגן שבהם הם או ילדים אחרים מתנסים במיומנויות שונות. חשוב להנחות אותם לכבד את רצון החברים המעדיפים לא להצטלם. בהמשך תוכלו לשוחח ולשאול:" מדוע בחרת לצלם דווקא את האירוע הזה? האם הייתה לך חוויה דומה? איך הרגשת? האם לדעתך הצלחת בפעולה? איך היית מעודד ילדים שהרגישו שלא הצליחו?".
חדוות הלמידה – הילד בסיפור מתנסה בפעילויות יומיומיות ללא חשש ונהנה לגלות עצמאות. הוא עוזר בעבודות הבית, מתנסה ברכיבה על אופניים, משתתף בתחרות ועוד.
כבוד האדם והמשפחה – מערכת יחסים מתגמלת של הילד עם הוריו; הם מאפשרים לו להתנסות ותומכים בו במבט, במגע ובאמירה כשהוא נכשל. הילד חש שייך למשפחה ומתאר מצבים של עזרה הדדית, כבוד ואהבה.
מהמיטה ועד המעון – איזה מסע! מרגע שנפקחות העיניים ועד הרגע שמגיעים למעון, קורים כל כך הרבה דברים: אפשר לפגוש את השמש הזורחת, את מברשת השיניים ואת האנשים שברחוב, ולברך אותם בברכת "בוקר טוב". הברכה היא טקס שעוזר לפעוט להתחיל יום חדש בביטחון, ברוגע ובשמחה – יום חדש התחיל בטוב!
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת תרומה עצומה להתפתחותם של פעוטות; ההצעה שלנו היא להתחיל לאט-לאט, בהדרגה ובדרך המתאימה לפעוט: יש שירצו למשש את הספר, לפתוח ולסגור, או אפילו "לטעום" אותו. אחר כך אפשר לקרוא קצת, בסבלנות ובכיף: תוכלו להתחיל ולקרוא עמוד אחד, להתרגל, להוסיף עמודים, והנה – הספר הפך לחבר…!
בזמן הקריאה תוכלו להדגיש את המילים "בוקר טוב" בקול מיוחד ובתנועה של ברכת שלום, ולהזמין את הפעוט להצטרף, לעקוב אחרי הסיפור ולהיות שותף לקריאה. תוכלו ליצור טקס משלכם ולאחל "בוקר טוב": "בוקר טוב לכיסא שבמטבח!", "בוקר טוב לעץ שבדרך!", "בוקר טוב לכלב בובי!"
בעיניו של הפעוט כל דבר הוא פלא שמלמד על העולם: הזמן המשותף בדרך אל המעון או בחזרה ממנו הוא הזדמנות להביט יחד במה שמושך את תשומת הלב של הפעוט: נמלים הולכות בשורה, משאית גדולה, ואולי להקת ציפורים שעפה בשמים?
"בוקר טוב" מתאר את המסע שעובר פעוט בבוקר מרגע ההתעוררות ועד הגעתו למעון. הילד שבספר מאחל "בוקר טוב" לכל מי שהוא פוגש: לשמש, למברשת השיניים, לחיפושית ולשבלול שבדרך. טקס הברכה מאפשר לו להיפרד מהבית, להרגיש עצמאי ולהתבונן בעולם בסקרנות. בספר מילים מעטות, איורים וחזרתיות, כפי שמתאים לפעוטות, לקצב המיוחד להם ולאופן הרענן שבו הם מתבוננים בעולם ומשתלבים בו.
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לכבוד קבלת הספר החדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר ולהכיר יחד את הספר: להראות את הכריכה לפעוטות, לשאול: "מה זה? מה יש בפנים?", להדגים כיצד הספר נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו. לאחר מכן כדאי לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולאפשר לו להתיידד עם הספר: למשש אותו, להסתכל בו, לדפדף ולהציץ בספר של החברים למעון.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – בעבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושים להם זמן והתנסות כדי לגלות אותו ולהפוך אותו לחבר. פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא הצעד הראשון בדרך להפוך לקוראים ולאוהבי ספר.
אחרי שהפעוטות חוקרים את הספר, כדאי להקריא אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון. לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו שאת השירים שרים יחד שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים לַמילה המוּכּרת או לצליל החוזר. לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – כי כך מַכירים את הספר, וכשמכירים אותו, נהנים יותר ומרגישים ביטחון: "אני כבר מכיר את הסיפור ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד. בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך גם עלילה.
טקסים חוזרים ונשנים אהובים מאוד על פעוטות: הם מַקְנים להם ביטחון והרגשה של מסוגלות. "טקס בוקר טוב" במעון הוא הזדמנות נהדרת לתת לכל פעוט ופעוטה אפשרות להשתתף ולחזק אצלם את ההרגשה שהם שייכים לקבוצה ואהובים. תוכלו לבחור משפט ברכה קבוע לכל מי שמגיע למעון ולאחל "בוקר טוב" בעזרת שיר, תנועה וקריאה בשמם של הפעוטות.
כבר יש לכן "טקס בוקר טוב" משלכן? נשמח אם תשתפו אותנו.
בעיני פעוט, כל דבר הוא פלא חדש; פרח, חיפושית או מנוף גבוה מסקרנים אותו ומעוררים בו עניין רב. באמצעות ההתבוננות בכל אלה הוא לומד על העולם. במעון יש הזדמנויות נפלאות להביט בסביבה ולחקור אותה. בחצר, למשל, תוכלו לראות מה מושך את תשומת ליבם של הפעוטות: עלים שנשרו מהעץ? נמלים? ואולי מטוס שעובר בשמיים? כדאי להצטרף אליהם ולקרוא בשם לחוויות: "הינה עלים! עכשיו הֶעלים על החול." פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר, ומטרתה לְקַשר בין המעון לבית. זִכרו: חזָרה על פעילות משמחת את הפעוטות ומעודדת אותם.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה. כמובן, כדאי לעודד אותם לקרוא את הספר בבית שוב ושוב ושוב.
הדוב שבסיפור מציץ מכל דף בספר. כדאי לטייל בין האיורים, לחפש את הדוב ולספר איזה חלק מגופו רואים בכל פעם. אפשר גם לטייל מחוץ לספר, להחביא דוב צעצוע במקומות שונים בבית ולצאת לחפש: מי ימצא את הדוב הנעלם?
מתי גם אתם איבדתם דבר מה? איך הרגשתם? מה עשיתם כדי למצוא אותו? תוכלו לשוחח על כך עם ילדיכם, לספר על פעמים שמצאתם דבר שאיבדתם ולשתף בפעמים שעזרתם לאחרים למצוא דבר מה שהם איבדו.
מה ההבדל בין דוב לדובי? בהשראת הספר כדאי לשוחח על ההבדל ביניהם, לשיר שירי דובים כמו "מי כמונו הדובים" של לוין קיפניס, לספר סיפורים על דובים ולהיות לרגע דובים שהולכים בכבדות, נוהמים או מתחבקים חיבוק דוב….
אוהבים לחבק ולהתחבק? – תוכלו להסתובב בחדר וללכת כמו דובים. לקול מחיאת כף עצרו והעניקו לבן משפחה חיבוק נעים. חיבוק חזק ונעים! כדאי להעניק חיבוק לפני השינה, שיהיה ליווי מרגיע בדרך לשינה מתוקה.
הספר מאפשר לפעוטות לקחת חלק פעיל בקריאה: שכן כל עמוד מסתיים בשאלה מסקרנת שזוכה למענה בעמוד הבא. כדאי לאפשר לפעוטות לדפדף ולמצוא את התשובה בעמוד הבא של הספר.
מה קורה בחוץ? – הספר "האגס מתוק מתוק" מזמין את הקוראים לצאת החוצה ולגלות יחד את פלאי העולם שסביב לבית: תוכלו לנוח מתחת לעץ בשכונה, לערוך במקום ארוחה קלה ולשחק בעלים שנשרו מהעץ. זו הזדמנות להכיר לפעוטות את הזכוכית המגדלת: להביט דרך העדשה המגדילה לראות איך נראה העולם מקרוב.
אפשר להשתכשך בשלולית קטנה גם אם לא יורדים גשמים: תוכלו ליצור שלולית קטנה בחצר או בגיגית להשיט בה סירות מנייר, לחוש את רטיבות המים ולשכשך במים עלים וענפים שנשרו מעץ.
רוצים להכין סירת נייר?- היכנסו לדף הספר באתר או לפינטרסט של ספריית פיג'מה ותמצאו הצעות פשוטות להכנת סירת נייר.
מה רואים מחלון הבית? – כדאי להתבונן ביחד מבעד לחלון ולבחון מה חולף ומה נותר במקומו. האם שומעים קולות? האם גיליתם משהו שהפתיע אתכם? תוכלו להביט בחלון ביום וגם בערב – אחרי שהחושך ירד: האם גיליתם דברים שונים ביום ובלילה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעים פרטים מהסביבה הקרובה שהופיעו לאורך הספר. אפשר לבחון יחד עם הפעוטות מה יש בחצר, והיכן מופיע כל פרט שבדף לאורך הספר. תוכלו להיעזר בעמוד האחרון לשחזור היום ולסיכום שלו עם הפעוטות: איפה הייתם היום? את מי פגשתם ומה עשיתם?
כדאי לשחק עם הפעוטות במשחק תנועות בחצר הגן: התחילו לטייל כשידיכם פשוטות לצדדים כמו ציפורים, במחיאת כפיים הסתדרו בטור והתקדמו בחריצות כמו נמלים, מחאו כפיים והתחילו לנצנץ כמו כוכבים, וכך הלאה, עד שתלכו לישון כמו הילד שבסיפור.
תוכלו להכין פינת עלים במעון או בחצר שבה יוכלו הפעוטות למשש את העלים, לדרוך עליהם ולהקשיב לקול שנוצר. אפשר לאסוף עלים שונים ולהדביק אותם על גבי בריסטול. כדאי גם להתבונן בעלים ובפרחים שבחצר באמצעות זכוכית מגדלת ולבחון מה מגלה ההגדלה למתבונן. יצירה עם עלים – פרטים בדף הספר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טעמו של האגס מתוק מתוק. כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בטעמים שונים של פירות, של ירקות ושל מאכלים שהם חלק מהתפריט במעון, וכך להכיר את מגוון הטעמים ואת שמותיהם: מה מתוק? מה מלוח? מה חמוץ? תוכלו גם למיין את המאכלים לפירות ולירקות, לטעמים שונים: מתוק, מלוח וחמוץ, וליצור חגיגה של טעמים, ריחות ומרקמים.
אפשר לבחור כלי נגינה שמתאים לכל אחד מהפריטים בספר וללוות את ההקראה בנגינה: לרשרש כמו עלי שלכת, לצפצף כמו ציפור, להשמיע את רחש המים בשלולית ועוד. בהמשך כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בהקשה ובתיפוף בכלי נגינה המותאמים להם.
את וחברת צוות נוספת תוכלו להציג לפני הילדים פעולות שונות שכל אחת מכן עושה, למשל אחת מרכיבה פאזל והשנייה מזמינה אותה לשחק בחצר, אחת מלבישה בובה והשנייה רוצה להשכיב אותה לישון, אחת מציירת והשנייה מנגבת את השולחן. אפשר לשאול את הילדים: האם ניתן לעשות את הדברים האלה באותו הזמן? הילדים יענו במקהלה: "לא!"
סבתא בסיפור אוהבת לעמוד על הראש. אפשר לתרגל עם הילדים תנועות גוף מצחיקות: לזחול על ארבע; לשכב על הרצפה, להישען על הידיים ולנסות להרים רגל אחת; להושיט יד אחת קדימה ושנייה אחורה; ללכת לאחור…
בעזרת כלי פלסטיק וצעצועים תוכלו לערוך יחד סעודת שבת לבובות. כדאי לשאול את הילדים: את מי נזמין? מה יאכלו הבובות? איך נערוך את השולחן? מה אפשר לעשות בזמן הארוחה? מה קשה לעשות בדיוק באותו הזמן?
בעמוד האחרון בספר מופיעה המשפחה בזמן ארוחת שבת משותפת. אפשר להזמין את ההורים לקבלת שבת במעון, לאפות יחד חלות, לשיר שירי שבת, לצחוק יחד ובסיום לחלק לילדים את הספר.
בסוף הספר המשפחה מתכנסת לארוחת שבת משותפת. האם ילדיכם מזהים את בני המשפחה שיושבים סביב השולחן בסיפור? תוכלו לבקש מהם להצביע על הדמויות ולהיזכר בפעולות שכל אחד מהם אוהב לעשות.
בעזרת כלי פלסטיק וצעצועים תוכלו לערוך יחד סעודת שבת לבובות. כדאי לשאול את ילדיכם: את מי נזמין? מה יאכלו הבובות? מה אפשר לעשות בזמן הארוחה? ומה לא נכון לעשות בזמן הארוחה?
האם לעצים יש רגשות? הילדים יכולים להמחיז את הסיפור. הכיני תחפושות פשוטות ובחרי כל פעם קבוצה של 4 ילדים (3 גמדים ועץ). בזמן שחבריו של מר זוטא מציעים לו דרכים לסלק את העץ, העץ יכול לבטא בהבעות פנים את התגובה שלו למה שהוא שומע. אילו העץ היה יכול לדבר, מה היה אומר לגמדים? כיצד הוא יכול להצליח לשנות את דעתם?
יוצאים לטיול עצים: אילו עצים צומחים בחצר הגן? מה צומח במסלול אותו עוברים הילדים כל יום מהבית אל הגן? אם מתאפשר לכם, כדאי לצאת לטיול עם משפחות הגן ולחפש עצים שגדלים בסביבה. האם הילדים מכירים סוגי עצים שונים? בעקבות ההיכרות עם העצים אפשר להכין תערוכה של ציורי עצים ולתלות אותם על לוח קיר.
שותלים יחד גינה קהילתית: האם בקרבת הגן יש משטחים ריקים או חצרות מוזנחים? תוכלו לחבור לגופים קהילתיים נוספים, לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול יחד גינה קהילתית.
לקראת ט"ו בשבט – חגיגה של עצים! אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית ובספריה ספרים נוספים שעוסקים בעצים, למשל "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "העץ המופלא" מאת ניק בלנד וסטיבן קינג. בלחיצה על שמות הספרים תוכלו לקרוא מגוון הצעות נוספות לפעילות בגן סביב עצים.
מאכלי תפוחים: בעמוד האחרון של הספר מופיע מתכון להכנת מאפה תפוחים ופירורי בצק. כדאי לעודד את המשפחות לנסות להכין אותו בבית, או עוגות תפוחים אחרים, ולשלוח תמונות בווטסאפ של העוגות. אפשר להזמין את המשפחות לקבלת שבת מיוחדת בגן, בה תמחיזו את הסיפור, תשירו שירי ט"ו בשבט, ותתכבדו בסלט פירות ובמאפי תפוחים.
יושבים קרוב וקוראים יחד – אפשר לחפש את האיור של העץ היבש, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, למה לדעתם העץ אינו צומח? מה חסר לו? בסוף הסיפור תוכלו לשוחח: מה גרם להתחדשות וללבלוב של העץ? האם לזה התכוון מר זוטא כשהוא שתל את הגינה?
האם לעצים יש רגשות? חפשו את הדף שבו מציעים חבריו של מר זוטא לסלק את העץ. תוכלו להמציא דו-שיח. אילו העץ היה יכול לדבר, מה הוא היה אומר למר זוטא ולחבריו?
גם אני רוצה גינה! – מר זוטא מקנא בגינות של חבריו. תוכלו לשתף, האם פעם רציתם משהו שהיה לאחר? איך הרגשתם, מה עשיתם? אם גם אתם רוצים גינה, אפשר לשתול פרחים, תבלינים או ירק בגינה או באדנית, לטפל בהם ולעקוב אחר הצמיחה.
שותלים יחד גינה קהילתית – כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? יחד עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף עם אחרים גינה קהילתית.
ממש מתחת לאף – מר זוטא לא הבחין בשינוי שחל בעץ התפוחים, עד שחבריו התפעלו ממנו. האם קרה לכם פעם שלא הבחנתם במשהו טוב שקורה לידכם? תוכלו לטייל יחד בין חדרי הבית ובחצר ולחפש את כל הדברים היפים שצמחו או השתנו לאחרונה.
3 כפות סוכר (אפשר להוסיף כף קינמון או כף מיץ לימון, לפי הטעם).
הכנה:
מערבבים יחד את הסוכר, החמאה והקמח עד שמתקבלים פירורים בינוניים. מאחסנים שעה במקרר.
קולפים את התפוחים וחותכים אותם לפלחים.
ממיסים במחבת את החמאה ומבשלים בה את התפוחים 15-10 דקות תוך ערבוב, עד שהתפוחים רכים אך עדיין שומרים על צורתם.
מעבירים את התפוחים לתבנית, מפזרים עליהם את פירורי הבצק ואופים בחום בינוני-גבוה כ-20 דקות, עד שהפירורים זהובים.
מגישים חם או בטמפרטורת החדר. בתיאבון!
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון", הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
להסב את תשומת לב הילדים לכלב הגדול שלמלווה את אורי ברוב הרפתקאותיו
כדאי להסב את תשומת לב הילדים לכלב הגדול שלמלווה את אורי ברוב הרפתקאותיו. הכלב לא מוזכר בסיפורים, והוא פרי דמיונה של המאיירת רותו מודן. אפשר לשוחח עם הילדים, מה עושה הכלב בסיפורים?
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
לשאול את הילדים מה הם ממציאים ולבקש שיתבוננו בתמונות ויגלו מה החליט אורי לעשות.
אורי כדורי ממציא פתרונות מגוחכים לבעיות שונות (כיצד להתייבש לאחר הגשם, מה לעשות בקליפת בננה כשאין בסביבה פח, איך להתאים את גובהו של כסא לשולחן…). אפשר לקרוא את סיפורונים יחד ולעצור לפני הפתרון, לשאול את הילדים מה הם ממציאים ולבקש שיתבוננו בתמונות ויגלו מה החליט אורי לעשות.
האם עלילותיו של אורי כדורי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים – למשל, כאשר אורי כדורי תולה את עצמו על חבל הכביסה, או מושיט חכה כדי לדוג דג זהב מתוך אקווריום. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
לקרוא שוב את הקומיקס ולשאול את ילדיכם, מה הבעיה ומה הפתרון בכל סיפור?
כל אחת מעלילותיו של אורי כדורי עוסקת בפתרון מגוחך לבעיה שעומדת בפני הגיבור. אפשר לקרוא שוב את הקומיקס ולשאול את ילדיכם, מה הבעיה ומה הפתרון בכל סיפור? יחד תוכלו להמציא עוד פתרונות מצחיקים לבעיות.
מרים רות כתבה ספרים רבים שמוכרים לילדים, לדוגמה "מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם", "הבית של יעל" ועוד. אפשר להכיר לילדים את הדמות והיצירות של מרים רות ולבקש מהם לחפש בבית או בספרייה ספרים נוספים שלה. אפשר להציע לילדים להביא את הספרים לגן לתצוגה.
צפריר שואל, "אמא! מתי כבר יבוא הגשם?" כמו ילדים רבים גם צפריר מצפה לגשם ומתקשה לחכות. הציעו לילדים לשים לב לשינויים במזג האוויר שמבשרים על בוא עונת הגשמים (למשל: ציפורים נודדות, היום מתקצר, השמים מתכסים בעננים). זו גם הזדמנות לשוחח על דברים שנמצאים בשליטתנו לעומת אחרים שלא.
מגפיים
שְׁמִירָה
להעצים את יכולות הילדים ולהיזכר בדברים שהם יכולים לעשות היום
"צפריר היה עוד קטן בחורף שעבר": זו הזדמנות להעצים את יכולות הילדים ולהיזכר בדברים שהם יכולים לעשות היום, ולא יכלו לעשות בחורף שעבר. אפשר לבקש מההורים לרשום דבר אחד שמציין את גדילת ילדיהם מאז החורף שעבר ולהציג את ההישגים וסימני ההתפתחות בפני כולם.
ילדי הגן יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם. תוכלי לערוך תורנות בקרב הילדים, ובה בתחילת מפגש בוקר מידי יום יוצא ילד אחר לחצר ומדווח לקבוצה מהו מזג האוויר. בעקבות הדיווח אפשר להכין לוח מעקב בגן. בתום העונה ניתן לספור יחד את הימים שבהם ירדו גשמי ברכה.
הילדים יכולים להכין כלים לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. (היזהרו לא להיחתך מהשוליים החדים!) את הכלים לוקחים הילדים הביתה למעקב אחר הגשם בקרבת הבית. כדאי להכין כלי נוסף ולמקם אותו בחצר הגן. כאשר הבקבוק מתמלא יכולים הילדים להחליט כקבוצה כיצד להשתמש במים שהצטברו.
מגפיים
שְׁמִירָה
לשתף את קהילת הגן או גופים חיצוניים ביוזמה שתספק בגדי חורף למשפחות שידן אינה משגת.
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם: האם, בדומה לצפריר, הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו?האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
צפריר שואל, "אמא! מתי כבר יבוא הגשם?" כמו ילדים רבים גם צפריר מצפה לגשם ומתקשה לחכות. הציעו לילדיכם לשים לב לשינויים במזג האוויר שמבשרים על בוא עונת הגשמים (למשל: ציפורים נודדות, היום מתקצר, השמים מתכסים בעננים) אפשר גם לשוחח על דברים שנמצאים בשליטתנו לעומת אחרים שלא.
"צפריר היה עוד קטן בחורף שעבר": אפשר להיזכר בדברים שילדיכם יכולים לעשות היום, ולא יכלו לעשות בחורף שעבר. ניתן לבדוק אם הנעליים, הבגדים והמגפיים של החורף שעבר מתאימים לילדיכם ולהפנות את תשומת לבם לגדילה ולצמיחה שלהם.
ילדיכם יכולים להיות שותפים לציפייה ולמעקב אחר הגשם. אפשר להכין יחד לוח מעקב. כל ערב בחודשי החורף מציינים בציור אם ירד גשם באותו יום. בתום העונה ניתן לספור יחד את הימים שבהם ירדו גשמי ברכה.
אפשר להכין יחד כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו (היזהרו לא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
תוכלו להכין קופסת רעיונות למשחק ולבילוי בימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה אפשר לשמור הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים, גולות, מיכל להפרחת בועות סבון , וגם פתקים מצוירים עם רעיונות לפעילות משפחתית ליום גשום (שעשועי מילים, קריאת ספרים, בישול ואפייה ועוד). את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
כיום לא מקובל לכנות ילדים בשמות כמו "ילד רע", אלא להצביע על ההתנהגות והמעשים, שיכולים להיות פוגעים, לא מקובלים, מוּטעים ועוד.
"הילד הרע" מעניק לנו הזדמנות לעסוק עם הילדים בשאלות מורכבות ביחס לאחריות אישית והאפשרות לשינוי:
איך אנו מסבירים את מעשיו של גד? מה גורם לו להתנהג כך?
כיצד לדעתנו מרגיש גד כשהוא "מתבלבל" במעשים או בשפה?
האם "הילד הרע" הוא חלק מגד, או דמות חיצונית – כפי שצייר דני קרמן?
מהו הערך של דוגמא אישית, כשקוראים את תגובות המבוגרים למעשיו של גד?
כיצד מתייחסים למשאלה של גד בסוף השיר?
המסורת היהודית מכירה בקיומם זה לצד זה של טוב ברע בכל אחד מאיתנו. ביהדות מכנים אותם יצרים: יצר טוב, ויצר רע. על ילדים ומבוגרים כאחד להשקיע מחשבה ומאמצים רבים כדי להתמודד עם הרע.
איך ילדים לומדים לשלוט ביצרים ודחפים שלהם? במגוון אמצעים: דוגמא אישית, שיחות והסברים, סיפורים והמחזות, ותרגול חוזר.
נצלו אירועים בגן בהם ילדים מתאפקים ומווסתים את עצמם – וגם אירועים בהם הם אינם מתנהגים כראוי -ל"הזדמנויות למידה", כדי לציין את האפשרויות והבחירה העומדות לפנינו. אפשרו לילדים לתקן את עצמם, ושבחו אותם על נסיונותיהם "לכבוש את היצר" ולהפוך לגיבורים! (שימו לב לשורש המשותף למילים "גיבור", ו"להתגבר")
שירי תנועה וידיים עם שינוי בקצב הם הזדמנות יפה לתרגל שליטה עצמית: שולטים בגוף שלנו, ולא נותנים לו לשלוט בנו! כך מעודדים ילדים ליטול אחריות על הידיים, הרגליים, הפה…
מי הגיבור שלי? האם הגיבורים של ההורים שונים מאלה של הילדים? אולי הגיבור שלי הוא חבר או בן משפחה שהתגבר על קושי – הצליח לקשור שרוכים, התגבר על ליקוי או מחלה, למד לרכוב על אופניים. אולי הוא מישהו מפורסם שעשה טוב לאחרים. ואולי הוא אדם עם כח, שנלחם באויב וניצח.
חודש כסלו וחגיו עוסקים רבות באור וחושך. זכרו: לחושך תפקיד חשוב. הרי בלעדיו אין משמעות לאור!
גד מנסה לגרש את "הילד הרע". שירו "באנו חושך לגרש!" והתייחסו לדימויים שונים של חושך, כולל ה"חושך" שבמעשים.
מתי אותה פעולה נחשבת טובה, ומתי היא נחשבת רעה? חשבו על הילדים על דוגמאות: למשל, אסור לבעוט בחפץ או חבר, אבל רצוי מאד כשמשחקים כדורגל! בבית או בגן לא צועקים, אבל כן מותר לצעוק כדי שישמעו אותנו מרחוק.
אור וחושך, טוב ורע קיימים זה לצד זה בתוך עצמנו ובעולם כולו. אפשר להמחיש זאת תוך יצירה, לדוגמא:
תנו לילדים לצייר ציור בצבע שעוה על דף. כסו את הדף כולו בצבע פנדה שחור, תנו לילדים "לקלף" את החושך מהדף, וגלו תחתיו ציור מואר וצבעוני.
הצמידו זה לזה שני בריסטולים, אחד לבן והשני שחור, וגזרו דמות של ילד או ילדה משני בדפים. חברו יחד את הדמויות וקשרו אותן למקל. צרו כך בובה על מקל שהיא מייצגת את קיומם של טוב ורע בתוך אותה דמות. תוכלו להמחיז בעזרת הבובות סיטואציות בהן הדמות מתחילה בשחור, עושה שינוי בהתנהגות והופכת ללבן. תוכלו להדגיש את האחריות במעשינו, בכך שאנו בוחרים איזה צד להבליט.
ניתן גם ליצור בובה של גד ו"הילד הרע", בדומה לאיורים של דני קרמן: גזרו דמות של ילד מבריסטול לבן. גזרו דמות קטנה יותר מבריסטול שחור, והצמידו אותו לדמות של גד בעזרת סיכה מפוצלת. הילדים יוכלו להזיז את הדמות השחורה בהתאם למצב: כאשר הוא "צץ" מחוץ לגד, מה קורה? ומה גד עושה כדי לשלוט בו? (הוא מנסה לגרש אותו החוצה לא להכניס אותו פנימה)
למסורת היהודית ביטויים וכללים רבים שעוסקים בהתנהגות ראויה. לכולנו קשה לפעמים לשלוט בעצמנו, ואנו לא תמיד יודעים כיצד לנהוג. במִשְׁנָה נאמר: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד א). משמעות המילה "כובש" היא "משתלט", והחכמים מספרים על שני סוגי כובשים: האחד, אנשים חזקים שיכולים לנהל מלחמה ולהשתלט על עיר, והאחר, אנשים חזקים שיכולים לשלוט על יצרם, "לכבוש" אותו. חכמי המִשְׁנָה אומרים, כי מי שמסוגל להתגבר על יצרים שקיימים בתוכו ולשלוט בעצמו, הוא-הוא הגיבור האמיתי! שליטה עצמית מהווה אתגר למבוגרים ולילדים כאחד. כמו גד בספר, ילדים צעירים לומדים לכבוש את הדחף שלהם להכות או להעליב. כיצד לדעתכם חש ילד שהצליח להתגבר?
גד מרגיש כי יש בו "ילד רע" שמציק ומפריע. שוחחו ביניכם: האם באמת יש "ילד רע" בתוכו? מי מקלל את הדודה ודוחף את יוכבד: גד, "הילד הרע" או שניהם גם יחד? היכן נמצא "הילד הרע" כשגד אינו כועס? מה דעתכם?
המאייר דני קרמן בחר לצייר את "הילד הרע" כצל קטן של גד. התבוננו בשניהם. מה עושה "הילד הרע" בשעה שכועסים על גד? בחרו באחת התמונות והמציאו "שיחה של צלליות" בין שתי הדמויות בעזרת הידיים שלכם: האירו על הקיר עם פנס או מנורה חזקה. אחד מכם ייצור צלליות בידיו כאילו היה "הילד הרע", והשני יענה לו בשם גד.
המבוגרים מתרגזים על גד: אבא אומר שהוא מתנהג כמו תינוק, אמא של יוכבד קוראת לו "פרא אדם", וסבתא כל כך כועסת עד שהאף שלה הופך ירוק. מה דעתכם על התנהגות המבוגרים שמדברים עם גד?
הילד הרע
שְׁמִירָה
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס
שוחחו עם ילדיכם על מקרה שבו לא הצלחתם להתגבר על הכעס. מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת? איך מתמודדים עם תוצאות הכעס, אם כבר התעורר?
גד מספר: " כבר ניסיתי הכול… כדי לגרש את ה'ילד הרע'." לאורך הספר משובצים שבעה איורים שמתארים את הניסיונות של גד להתמודד עם ה"ילד הרע". התבוננו בהם ונסו לזהות כיצד הוא מתמודד.
גד שואל: "מה לעשות בו, 'בילד הרע'?" כמו לגד, לכל אחד מאיתנו יצרים והתנהגויות שאיננו גאים בהם. בחרו התנהגות שהייתם רוצים להתגבר עליה ובכך להפוך לגיבור או גיבורה! צרו "סמל גבורה" שאותו יקבלו הגיבורים (לדוגמה: מדליה, כתר, מדבקה, ועוד) והעניקו אותו לילדים כשהם מתגברים על עצמם ומתנהגים כמו בוגרים.
ה"ילד הרע" מציק לפעמים, אך יש בו גם תכונות טובות, כמו: תעוזה, עצמאות ורצון. מפתיע, אך הוא אפילו יודע לרקוד! בעטיפה הפנימית מצוירת סדרה גדולה של תמונות "הילד הרע". כאשר מתבוננים בה ברצף, נראה כאילו הילד הפך את הכעס שלו לריקוד . אתם מוזמנים לרקוד איתו. בחרו כמה תנועות שהילדים יבצעו והרכיבו מהן ריקוד קטן. תוכלו ללוות את הריקוד בשירה או בתיפוף.
הילד הרע
שְׁמִירָה
לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים
המסע של מיה מסוכן ומפחיד, וה"שמיכי" שלה עוזר לה להתגבר על הסכנות בדרך. אפשר לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים. כדאי גם להזכיר את התפקיד של סבא וסבתא בסיפור ולשאול את הילדים: האם גם הם עזרו למיה? האם לדעת הילדים יכלה מיה לצאת למסע לבד?
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. כדאי לשאול את הילדים למה לדעתם זה כה חשוב לה. אלו דברים נחשבים בעיניהם דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא? אפשר לבקש מהילדים וההורים לערוך יחד רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של הילדים, ולהציג את תמונות ההישגים על לוח קיר בגן.
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, שבת, יום הולדת). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך אתם מציינים ימי הולדת בגן? אלו מנהגים, שירים, משחקים, כיבוד ומתנות מאפיינים את החגיגה? מה תפקיד ההורים ובני משפחה אחרים במסיבת יום הולדת בגן? האם כמו סבא וסבתא של מיה, גם הם "מלווים" את הילדים בדרכם לבגרות? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם.
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" איך אתם מתמודדים עם זה בגן? האם יש לכם לוח שבועי ובו מצוינים ימי השבוע? בעקבות הסיפור הילדים יכולים להכין לוח ימי השבוע או שעון חול פשוט.
(אפשר גם לציין את יום המשפחה עם הורים וילדים, בקריאת הספר ופעילות הכנת לוח או שעון חול.)
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה
כדאי לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה. בעקבות הסיפור אפשר לציין "יום סבים וסבתות", ולהזמין לגן סבים (ודודים, וחברי משפחה מבוגרים) להתארח. אפשר לבקש מהאורחים המבוגרים לספר כיצד ציינו את יום ההולדת כשהיו ילדים, ואם ניתן – להביא צילומים מחגיגות בצעירותם. אולי הסבים יספרו או ימחיזו את הסיפור בפני הילדים?
קשה למיה לחכות לסבלנות עד יום הולדתה ה- 4! בשנים האחרונות חולקו עוד ספרים שעסקו בנושא סבלנות, למשל "אמא ואני" ו"סבלנותו של הלל". אפשר לחפש את הספרים בספריית הגן ולספר אותם לילדים, תוך התייחסות לקושי בהתאפקות והמתנה בסבלנות.
אתם מוזמנים להתבונן יחד באיורים המלבבים של אורה איל ולהיזכר בכל הפעמים שהשמיכה עזרה למיה. אפשר לשאול את ילדיכם מה לדעתם גרם לשינויים בגודל השמיכה במהלך הסיפור.
כמו מיה, לילדים רבים יש חפץ אהוב (פיסת בד, שמיכה, מוצץ, בובה) שהם לוקחים איתם לכל מקום. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הקשר בין מיה ל"שמיכי" שלה ולשתף אותם בחוויות אישיות שלכם. האם בילדותכם היה לכם חפץ שנקשרתם אליו במיוחד? האם לילדיכם יש כזה? אולי גם אתם רוצים לצאת ל"מסע" עם החפץ ולגדול בעזרתו?
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. אפשר לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא. אפשר לערוך רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, אירועים משמעותיים במשפחה שלכם). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך המשפחה שלכם מציינת ימי הולדת? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם:אפשר להציע להם לבחור צעצוע, בגד או בובה שהם כבר לא צריכים, "כי הם גדולים", ולמסור אותו למישהו צעיר יותר.
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לתכנן את החגיגה, להכין קישוטים, לשיר שירים... כל מה שעושים ביום הולדת!
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" אפשר להכין יחד לוח שבועי ובו ימי השבוע ולציין בסמל מאויר כל יום שעובר.
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
קראו כתבה על הספר "אמיליה" - מתוך מגזין "הד הגן" תשע"ז כרך א'
לפני הצגת הספר בגן כדאי לקחת עותק הביתה, לקרוא אותו בשקט ולעיין לעומק באיורים. איפה את מתחברת לסיפור, מה מעוררים בך האיורים? שתפי את חברות הצוות, וחשבו יחד על הילדים השונים בגן שלך ועל הדרכים שמתאימות לקריאת הסיפור.
רצוי לתת לילדים זמן להתבונן באיורים המופלאים שבספר. אפשר לספר לילדים שנעמה בנזימן כתבה את טקסט הסיפור וגם איירה אותו. בעקבות העיון בתמונות ניתן לפתח שיחה – מה דעתם של הילדים על האיורים? מה הקשר בין התמונות והסיפור? האם שמתם לב לדמיון בין הדמויות ב"יער התכלת מתחת לאדמה" לבין השטיח בגן? אפשר לעצור בעמוד בו אמיליה ניגשת לשלוש המדרגות בכניסה לגן ולעקוב אחר השינויים במבע הפנים שלה.
אפשר לשוחח עם הילדים על דמיון ומציאות, על חלומות, על דברים ורגשות שקשה לתאר במילים. בקבוצות קטנות ניתן להמציא יחד סיפור פרי דמיונכם ולהציע לילדים לצייר אותו.
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, כאשר אמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה של הילדים לגן שלכם. מה עוזר לילדים להיפרד בבוקר? מה תפקיד החברים שנמצאים כבר בתוך הגן? האם יש לילדים מסוימים טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה בבוקר?
אפשר לבקש מהילדים לעצום עיניים ולדמיין חפץ שמשתנה בדמיון. בעקבות הסיפור תוכלי לשאול "אם אני לא מטאטא, אני…", "אם אני לא מריצה, אני…". בהמשך הציעי לילדים לצייר חפץ שהשתנה בדמיונם.
איך מצוירים הכניסה, החצר ופנים הגן של אמיליה? מה דומה ומה שונה בהשוואה לגן שלכם? אפשר להסתכל מקרוב על הכניסה לגן שלכם: האם גם לכם מדרגות שמובילות אל הדלת? האם גם לכם מכסה לביוב? איפה אתם מאחסנים את המטאטא שלכם? בעקבות הסיפור אפשר בשיתוף הילדים לקשט אחרת את הכניסה לגן.
אמיליה
שְׁמִירָה
לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה
כמו אמיליה, כל אחד מרגיש לפעמים גדול, לפעמים קטן. אפשר לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה. תוכלי לשאול את הילדים מתי הם מרגישים גדולים או קטנים, ולהדגיש את היתרונות של כל מצב.
הספר עשוי לחזק ילדים שלפעמים מתקשים להיכנס לגן, ולסייע לך בעבודה איתם ועם הוריהם. כולנו משקיעים מאמצים להקל על ילדים בתחילת שנה, לאחר חופשה או היעדרות מהגן, כשאחד ההורים במילואים או נעדר מהבית… אך ילדים רבים מתקשים בכניסה לגן לאורך השנה, מסיבות שונות. לפעמים אנו מודעים לקשיים אלו ולעתים איננו שמים אליהם לב. אפשר לשוחח עם קבוצת ילדים על כניסתם לגן באותו בוקר – מה היה, על מה הם חשבו, מה הם ראו בדרך. בעקבות השיחה הילדים יכולים לצייר את הדרך שלהם אל הגן ועל מה חשבו.
אמיליה
שְׁמִירָה
מה אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
דנה מוזכרת בסיפור בדיוק ברגע שאמיליה מרגישה לבד. תוכלי לקשר את הסיפור לנושא חברות ולדבר על החברים בגן ובבית. מה אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
אמיליה
שְׁמִירָה
דברים שילדי הגן יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה.
בעקבות הסיפור על אמיליה תוכלו להתייחס לדברים שילדי הגן יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה. אפשר לשתף את ההורים ולבקש שישוחחו עם הילדים ויכינו איתם רשימה מצוירת של דברים שהילדים עושים בלי עזרה.
אמיליה
שְׁמִירָה
להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות
הסיפור של אמיליה אינו מוגבל לחוויית הכניסה אל הגן, הוא סיפור על התגברות על חששות. ניתן להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות. הילדים יכולים להסביר את התמונה שציירו לחברים בגן, ואפשר להציג את הציורים על לוח קיר.
אמיליה
שְׁמִירָה
ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, שאמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה שלכם לגן. מה עוזר לילדיכם להיפרד מכם בבוקר? האם יש לכם טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה? אפשר להמציא דרך חדשה להיכנס לגן שתגרום גם לילדיכם להרגיש גדולים ואמיצים.
אמיליה
שְׁמִירָה
לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה
כמו אמיליה, כל אחד מרגיש לפעמים גדול, לפעמים קטן. אפשר לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה. תוכלו לשאול את ילדיכם מתי הם מרגישים גדולים או קטנים, ולהדגיש את היתרונות של כל מצב.
דנה מוזכרת בסיפור בדיוק ברגע שאמיליה מרגישה לבד. תוכלו לדבר על החברים שלכם ושל הילדים. מה אנחנו אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
דנה שמחה מאוד לפגוש את אמיליה, והן משחקות יחד. גם אתם יכולים לשחק ולערוך מסיבת תה. מה תגישו במסיבת התה שלכם, מי יהיה גדול ומי קטן? אפשר לצרף למשחק בובות וחיות פרווה.
בעקבות הסיפור על אמיליה תוכלו לשוחח יחד על הדברים שילדיכם יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה. אפשר גם לשתף אותם בחוויות שאתם התגברתם עליהן לבד ובמצבים שנעזרתם בחברים או בבני משפחה.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדות שלכם. האם גם אתם ביקרתם בגן, האם גם אתם התקשיתם להיפרד בבוקר מההורים? עם מי שיחקתם, מה אהבתם לעשות? במה הגן שלכם היה שונה ובמה הוא היה דומה לגן הנוכחי של ילדיכם?
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
אמיליה
שְׁמִירָה
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
כדאי לדפדף בספר ולחפש בין האיורים היכן מסתתר גור-גורילה. נסו לדמיין איזו פרווה יש לו. כיצד הוא אוכל? מה הגודל שלו? האם גור-גורילה הקטן מוצא חן בעיניכם?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
קרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם
תוכלו לקרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם. במקום חיות הג'ונגל, אפשר לומר את שמות הקרובים והחברים שאהבו את הילד כשהוא נולד ואוהבים אותו גם היום.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם
תוכלו לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם. אפשר לספר לילדים איך המשפחה כולה שמחה והתרגשה כשהם נולדו, לשתף אותם בעזרה שקרובים וחברים הושיטו לאחר הלידה, ובשמחה של כולם לרגל התרחבות המשפחה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים״
כיף להיות גדול! אפשר להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים", למשל ללכת ולדבר, לקרוא יחד ספרים, לאכול בעצמם, לסדר את הצעצועים ועוד. כאשר ילדיכם עוזרים לערוך שולחן או לאסוף את הצעצועים, אפשר לשבח אותם ולציין: "כמה כיף שאתה גדול!"
גור-גורילה חוגג יום-הולדת בג'ונגל. אפשר לדמיין יחד את המסיבה של החיות. האם הכינו עוגה מיוחדת? האם שרו לגור-גורילה שירים? בעזרת בובות פרווה גם אתם תוכלו לחגוג לגור-גורילה יום-הולדת.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר
נעים לדמות את האהבה שאנו חשים כלפי הילדים למשהו שגדל וצומח. לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר, שהם יגדלו עוד טיפונת ושהאהבה כלפיהם תצמח עוד ועוד.
אפשר להכין לכל ילד בובת-גרב של גורילה. כדאי להכין את הבובות מגרביים ארוכות. בתחילת הסיפור הילדים יכולים לחבוש על היד את הגרב המכווצת ובמהלך הקריאה, למתוח את הגרב. כך נמחיש לילדים שהגורילה הקטנה והגדולה הן בעצם אותה גורילה, שתיהן 'עשויות' מאותם חומרים, וכשהגורילה קטנה או גדולה היא תמיד אהובה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול"
בקריאה הראשונה של הסיפור את יכולה לעצור לאחר שהגורילה גדלה, ולשאול את הילדים האם לדעתם ימשיכו לאהוב את גור-גורילה גם לאחר שיגדל? תוכלו לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול". אפשר לשאול, מדוע לדעתם גור-גורילה נראה עצוב? מה היתרונות של להיות קטן? האם לדעתם כדאי לגדול או שעדיף להישאר קטן?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
ספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים
כדאי לספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים. כיצד כל חיה מבטאת את האהבה שלה לגור-גורילה? איך גור-גורילה מבלה עם כל חיה?
כיצד אתם מציינים אבני דרך בחיים של ילדי המעון – חגיגות יום הולדת, או ציון לידת אח או אחות במשפחה? אפשר לחזור לסיפור "גור-גורילה הקטן" בהזדמנויות שונות לאורך השנה, וכך להזכיר לילדים שתמיד אוהבים אותם – כשהם קטנים וכשהם גדולים!
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, להשתעשע יחד במשחקי החריזה וההפכים וללוות את מרים בחיפושה אחר הים. אחרי כמה קריאות ילדיכם בוודאי יוכלו להשלים לבד את המילים ו"לקרוא" את הסיפור בעצמם.
האם ילדיכם מכירים את הים? גם אם אין בסביבתכם חוף ים, אפשר לבלות בבריכה, בגיגית בחצר ואפילו באמבטיה. תוכלו לקחת אתכם כלים פשוטים למשחק במים, כגון משפך, מסננת ובקבוקי פלסטיק בגדלים שונים. בילוי נעים!
בשאלות של מרים יש הפכים רבים: חם-קר, גדול-קטן, ישן-חדש. תוכלו לשחק יחד משחק הפכים. אחד שואל "האם הוא _ (חם, גדול, ישן…)?" והשני עונה "לא, הוא _ (קר, קטן, חדש…)!"
סיפור קבוצתי כדאי לספר את הסיפור בקבוצה קטנה ולהיעזר בכלי המחשה. את יכולה לחבוש כובע עם פרח ולצאת למסע החיפוש אחר הים. עודדי את הילדים להשתתף בסיפור ולהשיב על שאלותייך: האם הוא קר, האם הוא חם? האם הוא גדול, האם הוא קטן? כשתגיעי לשלולית, לבריכה ולנחל הילדים יכולים לענות לך – ”האם זה ים?“ מילות הסיפור מתחרזות ומתגלגלות על הלשון והילדים בוודאי יזכרו אותן אחרי כמה קריאות ואף יוכלו לדקלם את הסיפור כולו בעצמם.
מרים והים
שְׁמִירָה
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות. כשאת מעודד את ילדי המעון לשאול שאלות על מה שמעניין אותם את מסייעת בפיתוח יכולות שכליות של ילדים וגם מחזקת בהם בטחון עצמי ואמון באנשים המשמעותיים עבורם, שאת כמובן אחת מהם. לפעמים ילד מבקש לקבל תשובה ולעיתים הוא רק מחפש אוזן קשבת ושותפה לשיחה. לא צריך תמיד לדעת את התשובות. לעתים מספיק להביע בעצמך סקרנות ותהייה, ולעודד את השאלות.
הקיץ הגיע! על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה ”קיץ“? על חופשה, שמש, בריכה, ים? אפשר להעשיר את הסיפור במגוון פעילויות במעון הקשורות לקיץ: הכנת קרטיבים, משחקי מים ועוד. תוכלי גם לבקש מההורים להביא תמונות של הילד בבריכה או בחוף הים ולהכין בעזרת הילדים לוח קיץ חגיגי עליו תוכלו לתלות צילומים ותמונות ואף סמלים לתזכורת על זהירות ובטיחות בקיץ: שתיית מים מרובה, קרם הגנה וכובע מפני השמש ועוד.
חפשו את בעלי החיים >> יוסי אבולעפיה הוסיף בתמונות פרטים משעשעים שאינם מוזכרים בסיפור. נסו לחפש את הכלב והחתול בכל אחד מהעמודים, מצאתם? מה הם עושים, איזו הבעה יש על פניהם? אפשר לחקות את הבעות הפנים והתנועות של הכלב והחתול. מה עוד גיליתם באיורים? האם ילדיכם מכירים את שמות החפצים השונים?
אבא ונועם, אתם וילדיכם >> נירה הראל מתארת את המשחקים שנעם אוהב: להתמסר בכדור, לחבק דובי, לשחק משחקי "כאילו". גם אתם יכולים לשחק יחד ב"כאילו": כל אחד בתורו משחק את נעם: אומר "את זה" ומצביע על משהו בחדר. השני בתפקיד אבא של נועם, מנסה לנחש לְמה התכוון. בתום המשחק מתחבקים וצוחקים, ממש כמו בסיפור.
קריאה משותפת עם הילדים כאשר את מקריאה את הסיפור רצוי מידי פעם לעצור את רצף הקריאה ולשאול את הילדים, מה לדעתם רוצה נעם ולמה הוא בוכה? אוספים חפצים שמופיעים בסיפור: כדור, דובי לבן, שקית של חטיפים ועוד. יושבים במעגל, כאשר כל ילד מחזיק חפץ אחר. מספרים יחד את הסיפור וכל ילד בתורו עומד כשמזכירים את החפץ שבידו. בסוף הקריאה, כשכולם עומדים, מתכנסים לחיבוק קבוצתי גדול.
מה בתמונה? יוסי אבולעפיה הוסיף בתמונות פרטים משעשעים שאינם מוזכרים בסיפור. ניתן לבקש מהילדים לחפש את הכלב והחתול בכל אחד מהעמודים. מה הם עושים, איזו הבעה יש על פניהם? אפשר לחקות את הבעות הפנים והתנועות של הכלב והחתול. מה עוד גיליתם באיורים? אפשר להניח חפצים שמופיעים בסיפור בתוך חישוק על הרצפה או בתוך שקית. מוציאים אחד-אחד את החפצים ומבקשים מהילדים לחפש את תמונת החפץ בתוך הספר.
עוד רעיונות למשחק בעקבות הסיפור תוכלי להכין משחק זכרון עם תמונות מהסיפור. אפשר להכין קופסא גדולה עם חור ולהכניס אל תוכה שניים-שלושה פריטים או צעצועים. את מכניסה את היד לחור הקופסא ומתארת במילים את החפץ, והילדים מנסה לנחש מה זה.
כאשר הילדים לוקחים את הספר הביתה… כדאי לתכנן מתי, ובאיזו דרך, תעניקי בחגיגיות למשפחות את העותקים האישיים של הספר. אל תשכחי להנחות את ההורים לחפש את הרעיונות לקריאת הסיפור בבית, אשר מופיעים בסוף הספר. רצוי לעודד אותם לקרוא את הספר כמה פעמים עם הילדים וליהנות יחד מהפעילויות המוצעות.
מסדרים את החדר 
מה עושים העצים? 
ביצה לשבת 
טים טם והנקודות 
לאיבוד הלך לי זבוב 
תשמעו סיפור 
לפעמים גדול, לפעמים קטן 
בוקר טוב! 
איפה הדוב 
האגס מתוק מתוק 
לא בדיוק באותו הזמן 
מר זוטא ועץ התפוחים 
אורי כדורי 
מגפיים 
הילד הרע 
מסע לגיל ארבע 
אמיליה 
גור גורילה הקטן 
מרים והים 
את זה! 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
חֵקֶר
יְצִירָה
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
כְּלָלִי
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
לָצֵאת הַחוּצָה
בִּשּׁוּל
