ילדים וילדות מרותקים מגיל צעיר מבעלי חיים ומנפלאות הטבע ולומדים דרכם על העולם. בעזרת ספרים על בעלי חיים אפשר להעמיק את המפגש עם עולם החי, לפגוש חיות שלא רואים בכל יום ולהפליג בדמיון אל המדבר או אל ג'ונגל ירוק. ספרים שעוסקים בטבע המשתנה, מקרבים אל הילדים והילדות את הרחוק, ועם זאת משאירים מקום רב לדמיון ולהשראה.
ספרים שהגיבור או הגיבורה בהם אינם מושלמים ועושים טעויות, מעוררים הזדהות ומאפשרים שיח על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם ישירות. נצלו את הספר לשיחה ולשאילת שאלות על המעשים והרגשות של הדמויות, ובעקבותיהן הילדים יוכלו לבטא מחשבות ותחושות מעולמם הפנימי.
כדאי לשאול את הילדים: "מה חשבתם על הדברים שאמר צ'יקו לפילחס?" "באילו מצבים יכולות להיאמר מילים פוגעות?", לשוחח איתם על מצבים דומים שהתמודדו איתם ולשאול: "אמרתם פעם דברים שהתחרטתם עליהם?" "ביקשתם סליחה?" "איך הרגשתם אחר כך?"
תוכלו לסייע לצ'יקו לבקש סליחה מפילחס בדרכים שונות – במכתב, בציור, בשיר או בריקוד. ה"עזרה" לצ'יקו תאפשר לילדים לפתח את המיומנות לבקש סליחה ולעשות תיקון גם במצבים שנראים קשים.
תוכלו לערוך תחרות קליעה משלכם בהשראת הסיפור. אפשר להכין חץ וקשת ממקלות ומגומי תפירה, או לקלוע כדורים לתוך דלי בתורות. אל תשכחו להחליט איזו חיה מחיות היער אתם!
הספר עוסק בהתמודדויות המוכרות לילדים מחייהם: כעס, פגיעה, חרטה וסליחה בין חברים. ההרחקה אל דמויותיהם של ארנב ופיל מאפשרת לגעת ברגעים שבהם חברים מחליפים ביניהם מילים קשות, ולהתבונן בחוויה של שני הצדדים: הפוגע והנפגע.
הספר מציע לילדים אפשרות לתיקון דרך לקיחת אחריות על מעשים שהם מתחרטים עליהם, דבר שלפעמים נחווה כבלתי אפשרי כמעט.
בהשראת הספר תוכלו לקיים בכיתה שיח רגשי ולפתח את המיומנות של בקשת סליחה אמיתית וכנה.
כדאי לקרוא את הספר כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד לקרוא בקצב שלו ולעיין באיורים.
עצירת ניבוי – הריצה של צ'יקו לכיוון הבית של פִּילְחָס מתוארת בהרחבה. עִצרו בעמוד אחרי המשפט "דילג מעל שיחים ותלוליות" ושאלו את הילדים: "מה, לדעתכם, יקרה בהמשך?".
הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"
חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.
כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.
תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"
כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.
לאחר הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לפרטים שונים באיורים ולשאול: "איך נראים הבתים של כל אחת מהדמויות? מה אפשר ללמוד מהם על הדמויות השונות? // "בעמוד שבו צ'יקו מחפש את החיצים, חלק מהפריטים מודגשים בצבע, וחלק מהם בהירים ודהויים יותר. מה, לדעתכם, ניסה המאייר להמחיש?".
התייחסות להאנשה – פילחס וצ'יקו לבושים בבגדים, והם עומדים כמו בני אדם. תוכלו לשאול את הילדים למה הם מאוירים ככה, לדעתם, ולהסביר להם את המושג "האנשה".
שאלו: "באיזה אופן ניתן לראות באיורים את התנועה המהירה של צ'יקו?". באפשרותכם להציע לילדים להתנסות בציור של דמות רצה בהשראת האיורים.
הסיפור מתחיל בכעס של ציקו, נמשך בחרטה ובבהלה על המילים שאמר ומסתיים במילות שמחה ואהבה לפילחס.
כדי לתת ייצוג למנעד הרגשות וכדי לבדוק עם התלמידים אם הם זוכרים מקרים או ימים שבהם הרגש שלהם כלפי מישהו או משהו השתנה, אפשר להציע להם לנהל שיח בזוגות, כך שהאחד יגלם את תפקידו של פילחס, והאחר יגלם את תפקידו של צ'יקו.
במליאה שאחר כך אפשר לסכם את השיחות ולהתמודד עם שאלות נוספות, למשל: "מה היה קורה אילולא סלח פילחס לצ'יקו?".
כדאי לעודד את הילדים להביע דעה באמצעות שאלות, למשל: "האם פילחס היה צריך לסלוח? למה כן? למה לא?"
אחרי המשבר צ'יקו מעריך מחדש את חברו הטוב פילחס. תוכלו להזמין את הילדים להכין כרטיס ברכה לחבר או לחברה לכיתה שבו יציינו את הדברים הטובים שהם רואים בהם. החבר או החברה ייבחרו בהגרלה או בחלוקה שלכן מראש.
בהשראת האותיות המאוירות שבספר אפשר ללמד את הילדים לכתוב את המילה "תודה" או "סליחה" בכתב בלון.
תחרות "טלפון שבור" – אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות או יותר ולבקש מילדי כל קבוצה לעמוד בטור. הראשון בכל טור יקבל מכם פתק עם מילה כלשהי, זהה לשני הטורים, והוא יצטרך להעביר אותה הלאה על ידי לחישה באוזנו של מי שאחריו וכן הלאה. האחרון בטור יצטרך לכתוב על הלוח את המילה ששמע. הקבוצה שתצליח להעביר את המילה הנכונה במהירות הגדולה ביותר היא המנצחת.
מה מהיר ממה? בחרו שני מתנדבים. כִּתבו על הלוח הנחיה, כמו: "קִפצו על רגל אחת שלוש פעמים", "סמנו לב עם שתי ידיים", "תנו 'כיף' למי שהכי קרוב אליכם", או "התיישבו על כיסא." אחד מהשניים צריך לומר את ההנחיה הכתובה במהירות המרבּית, והשני צריך לבצע אותה במהירות המרבית. על יתר תלמידי הכיתה לקבוע מה מהיר ממה: לומר או לעשות.
רינת הופר היא מאיירת וסופרת של ספרים רבים ואהובים שהפכו לקלאסיקות ישראליות, ובהם "חנן הגנן", "ענן על מקל" ועוד. סגנונה הייחודי שופע הומור, שפה עשירה, דמיון וחריזה, המשולבים באופן מופתי בטקסט ובאיור. על יצירתה הענפה זכתה הופר בפרסים רבים.
המחשה של הדמויות מעצימה את חוויית הקריאה, מסקרנת את הפעוטות ומסייעת להם להתרכז בסיפור. אפשר להוסיף לכל חיה קול שמאפיין אותה, או תנועה, ולחזור עליהם בכל פעם שהיא מופיעה, למשל: נפנוף ידיים לציפור, מחושים לחיפושית או קיפול של האצבעות לאגרוף כמו קונכיית החילזון.
הופעה של כל בעל חיים בסיפור מלווה ברמזים מקדימים בטקסט ובאיורים. נסו לנחש בכל שלב איזו חיה עומדת להופיע. תוכלו גם לשחק במשחק ניחושים – בכל פעם מישהו מבני המשפחה יחקה בקול ובתנועה את אחד מבעלי החיים מהספר, והשאר ינסו לנחש במי מדובר.
אפשר לקחת בובות של חיות בגדלים שונים, לנסות לשאת את כולן כמו איילת ולצאת לטיול בבית. מי ייכנס לכיס? ומי יעמוד על הראש? ואולי תמצאו דרך חדשה שאיילת עדיין לא ניסתה?
פעמים רבות פעוטות מבקשים לקרוא את אותו סיפור שוב ושוב – והם יודעים מה טוב להם! קריאה חוזרת מאפשרת לפעוטות לחוות מחדש חוויות מרגשות, להעמיק ברגשות ובתחושות, להצטרף בחלקים מוכרים, וללמוד מילים דרך החזרה עליהן.
שאול הולך ושר שיר שמעודד אותו ומזכיר לו כמה הוא אוהב לצעוד. תוכלו לשאול את הפעוטות: "מתי אתם צריכים עידוד?", לחבר יחד משפט עידוד חדש משלכם או משפט שמבוסס על שירו של שאול (לדוגמה: "אני אוהב לצעוד לגן ולפגוש את כל החברים"). תוכלו גם להוסיף למשפט מנגינה.
תוכלו להביא נעליים של בני ובנות המשפחה – נעלי בית, כפכפים, מגפיים ועוד – בגדלים שונים, מסוגים ומחומרים שונים, ולהזמין את הפעוטות לצעוד בהן ולחוש את ההבדלים בין הנעליים השונות.
כשהנעליים של שאול נכנסות לגיגית, הן חוזרות להיות לבנות! אפשר למלא גיגית בסבון ומים ולקחת נעליים או צעצועים שהתלכלכו, לטבול בגיגית ולשפשף, ולראות איך הצבע משתנה.
לפעמים פעוטות מסרבים להצעה לקריאת ספר מסיבות שונות. כיצד בכל זאת נעניין אותם בספרים? תוכלו לעורר את סקרנותם אם תדפדפו בספר בעצמכם ותציינו פרטים שמושכים את העין או משעשעים אתכם. כדאי למקם את הספרים במקום נגיש וגלוי ולנסות למצוא את הזמן הנכון לקריאה, כאשר אתם וילדיכם פנויים לשבת יחד בנחת.
בספר מגלה הילד את תכונותיו המיוחדות של החתול: קופץ אל הברכיים, מלקק, מסתמר ומגרגר. תוכלו להתבונן יחד בבעלי חיים בסביבתכם ולנסות לזהות תכונות ייחודיות לכל חיה – כיצד היא נעה? אֵילו קולות היא משמיעה? איך היא מגיבה לבני אדם?
הילד קיבל חתול בהפתעה – אֵילו עוד חיות מפתיעות אפשר "להכניס" הביתה? איך תנין יושב על ספה? כיצד נחש יזחל על השטיח? תוכלו לשחק משחק: אחד יחקה והשני ינחש.
בזמן הקריאה פעוטות יכולים להשתתף ולהרגיש שהם גדולים ועצמאים. הם יכולים לבחור ספר ולהביא אותו, להחזיק ולהפוך דפים, להצביע ולומר מילים שהם מכירים. עידוד הפעוט להשתתף בקריאה יחזק את הרגשת המסוגלות ויעצים את החיבור לעולם הספר.
תוכלו לשוחח על דברים שהפעוטות לומדים לעשות בעצמם ולשאול: מה אתם עושים בעצמכם בבית? ובמה אתם צריכים עזרה? יש דברים שהייתם רוצים ללמוד לעשות לבד? איך אפשר להתאמן על משהו חדש שרוצים ללמוד לעשות?
באיורים מופיעים פרטים רבים. תוכלו לחפש בכל קריאה פרט חדש, ממש כמו טים טם שמוצאת בכל יום נקודה חדשה. איפה טים טם? היכן הנקודות השחורות? באילו עוד צורות אתם מבחינים? אילו חיות נראות בכל עמוד? אילו פריטים יש בבית של טים טם?
טים טם לומדת להבחין בנקודות בסביבתה ולמצוא אתן. תוכלו לחפש יחד נקודות וחפצים עגולים בסביבה שלכם. היכן מסתתרות נקודות? אולי על החולצה? אולי בגוף? אילו חפצים עגולים יש לנו בבית? אולי אפילו תבחינו באחת מחברותיה החיפושיות של טים טם.
הספר מתאר בצורה ייחודית ובעזרת איורים קסומים תהליך של גדילה ושל פיתוח עצמאות. ילדה-חיפושית בשם טים טם יוצאת בפעם הראשונה לחפש נקודות. תחילה מלַווה אותה אימה, שחונכת ומלמדת אותה כיצד למצוא נקודות, ולאחר מכן היא כבר מגלה אותן בכוחות עצמה. הפעוטות, שמגלים בעצמם את היכולת לרכוש מיומנויות ולעשות דברים לבד, יכולים להזדהות עם הגיבורה הקטנה-גדולה.
שאלות הבנה – מהי טים טם? היכן היא גרה? מה היא אוספת? מי עזרה לה לאסוף נקודות? כיצד אימא עזרה לה? באילו מקומות מצאה טים טם נקודות? מה היא למדה וכבר יכולה לעשות בעצמה?
עצמאות – אילו דברים אתם עושים בעצמכם במעון? ובבית? במה אתם צריכים את עזרת המבוגרים? מה הייתם רוצים ללמוד לעשות בעצמכם?
כדאי להסביר את המילה "להתאמן" – כשמנסים לעשות משהו שוב ושוב עד שלומדים לעשות אותו לבד, לדוגמה: לאכול עם סכו"ם, לחלוץ נעליים, לבנות בקוביות.
קוראים באיורים – מה אתם רואים באיורים? אילו צורות? אילו חיות אתם מזהים? באילו צבעים האיורים?
היכן יש נקודות? – הציגו בפני הפעוטות חפצים עגולים כמו הנקודות של טים טם והזמינו אותם לחפש נקודות ועיגולים במרחב המעון. אפשר לסייע ברמיזה במילים כמו "חם-קר", או "קרוב-רחוק".
מחפשים עם ההורים – גִזרו עיגולים מקרטון או ציורים ותצלומים של חיפושיות ותלו אותם במקומות שונים במעון. בכל בוקר, כשההורים מביאים את הילדים למעון, הַזמינו אותם לחפש יחד היכן החיפושיות מסתתרות.
עיגולים וצורות אחרות– הַכירו לילדים צורות שונות, כמו: משולש, מרובע, מלבן, וסדרו אותן בשורה. בכל פעם הזמינו פעוט או פעוטה לזהות צורה ולהצביע עליה.
שחור-אדום – שוחחו בעזרת הספר על הצבעים שחור ואדום ועל פריטים, חפצים, בעלי חיים או פרחים בצבעים אלה. לאחר מכן אפשר לחפש ולאסוף במרחב פריטים בשחור ובאדום.
תוכלו לתת לפעוטות מדבקות עגולות בגדלים ובצבעים שונים כדי שיתנסו בהדבקה. כך תחזקו את המוטוריקה העדינה שלהם. אפשר לערוך פעילות הדבקה אחת רק בשחור-אדום ופעילות הדבקה נוספת ביום אחר בצבעים רבים ואז להתבונן בשוני בין היצירות.
אפשר להציע לפעוטות ללמוד לעשות לבד דברים שכרגע הם צריכים בהם עזרה ואחר כך להתאמן בעשייתם: "רוצה לנסות לחלוץ נעליים בעצמך, כמו שטים טם למדה לאסוף נקודות בעצמה?"
תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות לצורתם העגולה של חפצים במעון: "הצלחת עגולה כמו הנקודות של טים טם"; "איזו צורה יש להגה של המכונית?"
כמובן, אם תפגשו בחיפושית מושית השבע, זו תהיה הזדמנות נהדרת להראות לפעוטות כיצד היא מטפסת ואיך נראות הנקודות שעל גבה.
מושית השבע, המוכרת גם בשם "פרת משה רבנו", היא חיפושית קטנה אדומה שעל גבה שמונה נקודות שחורות. שתיים מהנקודות צמודות ונראות כנקודה אחת, ומכאן שמה – "מושית השבע". היא ידועה בעולם החקלאות כחֶרֶק מועיל מאוד, מכיוון שהיא אוכלת כנימות עלים וחרקים קטנים אחרים שמזיקים לצמחים. מושית השבע עוברת גלגול מלא: מביצה, לזחל, לגולם ולבסוף לחיפושית בוגרת.
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?
כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.
ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.
הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.
"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?
ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.
תוכלו לשלב את הספרכחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"
ניתן לחזור ולקרואבסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.
הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.
חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.
שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"
שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"
"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."
שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"
הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.
ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"
מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.
מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".
איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?
משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.
קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.
כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת רבות להתפתחות הפעוטות. מומלץ להתחיל את הקריאה לאט־לאט ובהדרגה. בתחילה ניתן לפעוט להתחבר אל הספר בדרך שלו: להרגיש אותו, לפתוח ולסגור, להתבונן באיורים ולהסתקרן. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובנחת. יש פעוטות שיעדיפו לקרוא רק עמוד אחד, להכיר, להתרגל והנה – הספר הפך לחבר!
אפשר למצוא גילויים מעניינים אם רק נשים לב. תוכלו לשוחח על מה שאתם רואים בדרך, בהליכה או בנסיעה: "הנה מכונית אדומה!" "אני רואה עננים, ומה אתה רואה?" תוכלו גם לשתף את הפעוטות ולהחליף חוויות: "בדרך לעבודה ראיתי אישה מטיילת עם כלב, מה אתה ראית היום בדרך אל המעון או בחזרה?"
כמו הילד בספר, גם פעוטות אוהבים טקסים שיוצרים שגרה קבועה, טקסים שמרגיעים ועוזרים להם להתחיל את היום בתחושה טובה ובשמחה. בבוקר תוכלו גם אתם לערוך טקס בוקר קטן משלכם – לדוגמה, אפשר לעודד את הפעוט להיפרד מדובי אהוב: "דובי, דובי, אני הולך לגן, שלום!" ואתם ההורים תענו בשם הדובי: "שלום, שלום וברכה! ודרך צלחה!"
בספר מופיעות חיות רבות. תוכלו להתבונן בהן יחד ולציין את שמותיהן, להשמיע את קולות בעלי החיים או לחקות את התנועות שלהם: לקרקר כמו תרנגול, לקפוץ כמו ארנבת, או לדהור ולצהול כמו סוס. תוכלו גם להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולבקש מהפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
הספר עוזר לפעוטות להתמודד עם המעבר מהבית אל המעון: בכל בוקר הפעוטות מגיעים אליכן אל המעון ליום חדש. חלקם נפרדים בקלות וחלקם חווים קושי בשלב זה של היום. ספר זה נבחר להיות הספר הראשון של השנה במטרה להקל על הפעוטות בהסתגלות המחודשת למעון אחרי תקופת החגים וכן בשלבים נוספים של השנה של חזרה למעון לאחר חופשה, או בקשיי הפרדות שיכולים להופיע כך פתאום.
טיפ לקריאה במעון ספר חדש הוא הזדמנות לחגיגה! כדי להעצים את ההתרגשות והשמחה על קבלת הספרים תוכלו לערוך טקס מיוחד לפתיחת הקופסא יחד עם הפעוטות .
להתיידד עם הספר – ספרים הם עולם, ואיך מגלים עולם חדש? לאט לאט ובסקרנות. כדאי לאפשר לפעוטות לחקור את הספר – לדפדף בעותק האישי שלהם, לפתוח ולסגור, לקרוא "בכאילו" או בכל אופן שבו הפעוט בוחר.
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולהקריא את הספר בקבוצות קטנות שתאפשר לפעוטות מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
שיחה כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הלך הילד?" "את מי הוא פגש בדרך?" ולהמשיך ולשאול על עולמם של הפעוטות: איך אתם מגיעים בבוקר אל המעון? במכונית? ברגל?מה אתם רואים בדרך? את מי פגשתם בדרך – ציפור, כלב, אולי איש או אישה? בביטוי במהלך היום-יום במעון.
את הברכה "שלום וברכה ודרך צלחה" תוכלו לשלב בשגרת היום במעון: בבוקר כאשר אתן מקבלות את פני הפעוטות, במפגש או במעבר בין פעילויות: "בואו נצא אל החצר – שיהיה לנו שלום וברכה ודרך צלחה!"
תוכלו לבנות מסלול מוטורי בכיתה, בג'ימבורי או בחצר, שמציג את הדרך למעון. כדאי לשלב במסלול בכל פעם בובת חיה אחרת ולעודד את הפעוטות לספר לה לאן הם הולכים, לברך אותה לשלום ואתן המטפלות תענו בשם הבובה בברכת "דרך צלחה". הפעוטות יכולים גם לחבוש כובע ולקחת את התיק האישי שלהם למסע.
בספר בעלי חיים רבים המסקרנים פעוטות. תוכלו להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולתת לפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים. היכרות מקדימה תגביר את העניין של הפעוטות בספר כשייקחו אותו הביתה ויכולה לסייע לחזק את הקשר בין הבית ובין המעון.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספרית פיג'מה לקטנטנים
תוכלו ללוות את השיר בתנועות. למשל בשיר "בוא אלי פרפר נחמד" אפשר להזמין את הפרפר בתנועת "בוא", לעופף עם הידיים ולטפוח על כף היד של הפעוט. ואיזו תנועה תתאימו לקוף המתפוצץ מצחוק? או לדב העולה בסולם?
בספר תפגשו בעלי חיים שונים, חלקם מוכרים לפעוטות וחלקם חדשים ומלהיבים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבתכם הקרובה תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות למיוחד בבעל החיים – "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון בית על הגב".
כשקוראים ספר שירים אפשר להתמקד בכל פעם בשיר אחד, לקרוא אותו מספר פעמים או לשיר אם יש לו מנגינה. כדאי להביט יחד באיורים ולראות לאן נמשכת תשומת הלב של הפעוט או הפעוטה. מדי פעם אפשר לשלב שיר נוסף מהספר ולראות אילו תגובות הוא מעורר והאם הוא מהנה ומסקרן.
העותק האישי הוא הזדמנות להכיר ספר מקרוב: הפעוטות במעון חולקים בכל כך הרבה דברים, והינה, לכל אחד ואחת ספר משלו! פעוטות ממששים את הספר, "טועמים" אותו בפה, סוגרים ופותחים. בזמן שהפעוטות "חוקרים" את הספר, כדאי להתבונן ולגלות מה מעניין אותם ולהגיב בהתאם: אם, למשל, פעוטה מתבוננת בריכוז בָּאיור של השיר "הקוף", תוכלו לומר: "הינה קוף!" / "איפה הקוף?" / "הינה עץ. על העץ יושב קוף".
בכל פעם שיר אחד – כדאי להתמקד בכל פעם בשיר אחד לפרק זמן מסוים ובמהלכו לחזור עליו, להוסיף תנועות וקולות ואם אפשר – גם לשיר ולרקוד. תוכלו לשלב את השיר בחיי היום-יום בכיתה: לשיר במפגש הבוקר, לדקלם בזמן החלפה ולשלב את השירים במהלך פעילויות גם לאחר שהספר חולק למשפחות.
שילוב שפת השיר בחיי הכיתה – כדאי לשלב מילים מהשירים בדיבור עם הפעוטות וכך להרחיב את אוצר המילים שלהם, למשל: "אנחנו מתרוצצים" מהשיר "הקוף" / "מי ראה? מי ראה את…?" מהשיר "מי ראה את שועל הכסף?" / "סולם" מ"אַת עולה בסולם גבוה כמו הדוב?"
למה פעוטות נהנים להקשיב לשירים ולדקלומים? – כי הם מזהים את השיר ומרגישים ביטחון, כי המקצב מרגיע אותם, כי המנגינה משמחת אותם ומעודדת תנועה, וכי בכל פעם הם לומדים עוד קצת: מילים חדשות, משפט חדש ואפילו שיר שלם. בדיוק כמו המבוגרים, גם הם אוהבים לשמוע שיר מוכר ולהצטרף לשירה.
להמשיך עם השירים – שני עותקים של הספר נשארים במעון, וכדאי לחזור מדי פעם אל שירים אהובים. כדאי להתייחס להעדפות של הפעוטות, ואם יש שיר שהם מבקשים לשמוע שוב ושוב, להצטרף אליהם לשירה ולדקלום.
השיר עוזר לפעוטות לתת שם לחוויה שלהם ולהרגיש שהם לא לבד ושגם אחרים נמצאים במצבים דומים. השירים אומנם מתארים חיות, אבל מתאימים לעולמם של הפעוטות: הקיפוד רקד לבד כי לא מצא חברים, הדוב מגלה עולם, האריה קצת מפחיד. באמצעות השירים תוכלו לעזור לפעוטות להבין רגשות וחוויות, למשל: "את צוחקת – את שמחה כמו הסייח?" / "האריה שאג וזה היה מפחיד. כולם מפחדים לפעמים. בוא נקבל חיבוק".
תנועות ידיים עושות את כל ההבדל – תנועות ידיים עוזרות לפעוטות לתקשר, ללמוד, להשתתף ולחוש סיפוק, שמחה והצלחה. כך, למשל, בכל פעם שחוזר המשפט "מי ראה, מי ראה את שועל הכסף?" אפשר להדגיש את המילים, ללוות אותן בתנועות ידיים ולהזמין את הפעוטות להצטרף ובהמשך לרשרש עם האצבעות כמו העשב.
אני וכל מיני חיות
שְׁמִירָה
פעילות עם שיר – פָּרָש ("רוץ בן סוסי" / חיים נחמן-ביאליק)
השיר "פרש", הידוע בשם "רוץ בן סוסי", הוא מהשירים האהובים על פעוטות בכל הזמנים: תוכלו לשיר יחד, לדהור על גבי סוסים דמיוניים ולהיות פרשים בני חַיִל ובנות חיל.
נעים מאוד – חילזון! – בספר מופיעים בעלי חיים, אחדים מוּכָּרִים לפעוטות ואחדים חדשים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבת המעון, תוכלו לספר לפעוטות על בעל החיים ועל מה שמיוחד בו, למשל: "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון יש בית על הגב".
פעילות גם בבית – פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר. החיבור בין הבית למעון מעניק לפעוטות תחושה שהם יכולים להשתתף ולשתף: "אבא מראה לי נמלה, כמו שהראו לי במעון!"
בערכה שקיבלתן יש בובות כפפה של חתול, של כלב ושל חילזון. שימוש בהמחשות לפני הקריאה או במהלכה יכול להעצים את חוויית הקריאה, לעורר סקרנות ולמקד את תשומת הלב של הפעוטות. עם זאת הוא לא הכרחי: שימו לב כיצד הכי נוח לכן לקרוא, ואיך ההמחשה משפיעה על הפעוטות.
פעוטות “קוראים באיורים”. התבוננות באיורים מלמדת אותם לשים לב לפרטים וחושפת אותם לא מנות. אפשר לשאול שאלות הקשורות לאיור, למשל: היכן הזבוב? מה הזיקית עושה?
רוצים זיקית שמחליפה צבעים? הדפיסו על שקף את ציור הזיקית להורדה, וגלו איך היא יכולה להפוך לצבעונית, מנוקדת ואפילו משובצת!
גזרו את הזיקיות שמודפסות על השבלונה שהכנו עבורכן, הצמידו לזיקית מקל אחיזה, הניחו אותה על משטחים שונים וקבלו זיקית מחליפת צבעים. אין לכם שקף בבית? הדפיסו על נייר וצבעו את הזיקית בהתאמה לרקע שתבחרו בבית!
משחק – כמו מי אני? “אני זוחלת על ארבע ומחליפה צבעים כמו… זיקית!”. בכל סבב מחליטים על בעל חיים, ההורה מדגים והפעוט מצטרף: “אנחנו אריות – בואו נשאג!”, “אנחנו כלבלבים – בואו ננבח ונכשכש בזנב!”
כדאי להציג לפני הפעוטות תמונה של זיקית ולספר להם על התכונה הייחודית שלה: היכולת להחליף צבע לפי המקום שהיא נמצאת בו. ניתן להמחיש זאת בעזרת תצלום של זיקית ירוקה על רקע עלים ירוקים לצד תצלום של זיקית חומה מאותו סוג על רקע האדמה. העשרה – הזיקית – ציידת-העל שמחליפה צבעים, אתר קק"ל לצעירים כל הקישורים נמצאים בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים קוראים את הסיפור בסיפור מוזכרים שמות של צבעים רבים. ייתכן שהפעוטות עדיין אינם מכירים את כולם, לכן כדאי להצביע על הצבעים שבסיפור. בסיפור מופיעות מילים מורכבות, כמו "תלתן" ו"דלעת". כדי שהפעוטות יבינו במה מדובר, חשוב להמחיש את המילים האלה במהלך הקריאה.
האם הפעוטות בשלים להבחין בצבעים? לשיקולכן, המטפלות. אם האתגר קשה להם, כדאי לציין שמות צבעים במהלך היום: "אני נותנת לך כוס ירוקה", "בואו נשחק בכדור הכתום", "שבו על השטיח הירוק". צבעים בספר – מחלקים לפעוטות את העותק האישי של הספר, אומרים שם של צבע, מראים לפעוטות את הדף שהצבע מופיע בו ומבקשים מהם למצוא אותו בין דפי הספר. צבעים בבגדים – הפעוטות יושבים על כיסאות או על השטיח ובכל פעם נעמדים לפי הצבע שהמטפלת אומרת: "ועכשיו עומד כל מי שלובש חולצה כחולה / כל מי שנועל מגפיים אדומים / כל מי שלובש מכנסיים שחורים…" צבעים במעון – מראים לפעוטות פריט בצבע מסוים, אומרים את שמו ומבקשים מהם לחפש במעון פריטים נוספים בצבע זה. העשרה – מתי הילדים רוכשים את שמות הצבעים? יעל לדרר מלמדת את הילדים על צבעים בשלושה שלבים.
מציגים לפני הפעוטות פריטים בצבעים שונים, כמו כרוב ירוק, כדור אדום או חולצה כחולה. בכל פעם מרימים פריט אחר ובודקים: איזה צבע יהיה לזיקית כשהיא תשב על כרוב ירוק? ומה יהיה הצבע שלה כשהיא תזחל על כדור אדום? אפשר להניח על הרצפה חישוקים או דפים שצבעם כצבעי הפריטים, ובכל סבב להנחות את הפעוטות להתקרב לחישוק או לדף המתאים. אפשר להתקרב בזחילה, כמו הזיקית.
הזיקית "מְחקה" את הצבע שהיא עומדת עליו. האם היא יכולה לחקות גם תנועות? המטפלת עושה בכל פעם תנועה אחרת, והפעוטות מחקים אותה. אפשר לזחול במעון, להניע את הראש מצד לצד, לעשות תנועות שונות עם הידיים, לחקות קולות, לחקות חבר, ומה עוד?
גלי וגאיה אוהבות לעשות דברים יחד, אבל גם לחוד: תוכלו לשוחח ולגלות: מה הפעוטות אוהבים לעשות עם אח, עם חברה או איתכם, ההורים? ומה הם אוהבים לעשות בעצמם, לבד?
משחק תנועה כמו גלי וגאיה, אפשר לצעוד ביחד: תוכלו להכין בבית שביל ולסמן אותו בחבל או בחפצים שונים, וללכת בטור – זה אחר זה ואולי יחד, זה לצד זה. אפשר גם להתחלף, כשכל פעם המוביל קורא: "בואו אחריי!"
או במעון – המחנכת הולכת בכיתת המעון, והפעוטות הולכים אחריה. מדי פעם המחנכת עוצרת ועושה פעולה מסוימת, והפעוטות מחקים אותה: נוגעים באף, קופצים כמו צפרדע, עפים כמו פרפר, נוגעים בחפצים שונים בכיתה ואומרים את השמות שלהם: שולחן, כיסא או ספר.
כדאי ללוות את ההקראה בתנועות שמסבירות את המילים: כשגלי אומרת "בואי אחריי", סמנו עם היד תנועה של "לבוא". כשגלי לא באה, סמנו עם הראש ועם היד תנועה של "לא". המחשה והצגה המחשה – בארגז הספרים מחכָּה לכן המחשה של גלי וגאיה במהלך הקריאה. להציג יחד – שתי מחנכות מציגות את גלי וגאיה: מה הן עושות יחד, ומה הן עושות לחוד. שיחה כדאי להתחיל בשאלות על תוכן הספר: מה גלי וגאיה עושות יחד? מה הן לא עושות יחד? מה עושה גלי, ומה עושה גאיה? בשלב הבא תוכלו לשאול את הפעוטות על עצמם: מה אתם עושים עם חברים וחברות: משחקים יחד? אוכלים יחד? ומה עוד?
תוכלו למצוא את בעלי החיים באיורים שבספר ולציין את שם החיה: ברווז, חיפושית, פרפר, צפרדע, כבשה. אתן והפעוטות יכולים להשמיע את הקול שלה ולהציג כיצד היא הולכת וזזה: "איפה הכבשה? בואו נִפְעֶה כמו הכבשה: מֶה מֶה מֶה." "איפה הצפרדע? איך מקרקרת צפרדע? בואו נקפוץ כמו צפרדעים!"
הדוד שמחה הוא מצחיק ומפתיע, ותוכלו להיות בדיוק כמוהו!
פעילות בעקבות הספר ״דודי שמחה״ – לוקחים עיתונים ומגזינים ישנים, מתפרעים בדמיון ללא גבולות ויוצרים דברים כל כך מפתיעים, שכנראה אפילו שמחה בעצמו לא היה יכול לחשוב עליהם!
אֵילו שירים משמחים אתכם? אפשר להכין רשימת השמעה משפחתית משַׂמחת, ולשיר ביחד. תוכלו גם לשיר בקולות מצחיקים: בקול דק, בקול עבה, בלחש, ולהוסיף תנועות שיוסיפו לשמחה.
משחק מבולבל: כל משתתף שואל בתורו שאלה, ושאר המשתתפים מחפשים תשובה "מבולבלת". למשל
מהו המשקה האהוב עליך?
תה עם כפית חרדל!
מה עושים כשיורד גשם? מורחים קרם הגנה!
אֵילו קולות משמיעות ציפורים? לאן כדאי לצאת ולטייל?
איך כדאי לקרוא? בספר שלושה שירי-סיפור, וכל אחד מציג פן אחר בדמותו של הדוד שמחה, ביחסים של הילד עם דודו ובסביבה החיצונית של הילד (דיירי הרחוב, ההורים). מומלץ לקרוא כל שיר-סיפור בנפרד ולייצר שיח נפרד לכל אחד מהם. שיחה – תאפשר לילדים ולילדות להביע את האופן שבו הם חוו את דמותו של הדוד שמחה.
תוכלו לשאול: מה תרצו לספר על הדוד שמחה? מי היה רוצה לפגוש דוד כמו דוד שמחה ולמה? מה אתם חושבים על השם שלו? האם לדעתכם הילד אוהב את הדוד שלו? למה? קשר מיוחד – תוכלו לפנות אל עולמם האישי של הילדות והילדים ולשאול: עם מי יש לכם קשר מיוחד? עם איזה בן משפחה אתם אוהבים להיות ולבלות? מה אתם עושים יחד?
ילדים אוהבים דמויות מבולבלות! יש בהן הומור שהם מבינים ונהנים ממנו מגיל צעיר מאוד משום שהוא מבוסס על מצבים שהם מכירים. כך, למשל, הם יכולים להתגלגל מצחוק שעה שמבוגר משנה את השימוש המקובל והמוכר להם בחפצים. הומורושימוש במצבי אבסורד הם כלים המאפשרים חשיבה אחרת. הם גם אמצעים לפורקן, להמחשה, להעשרה ולפיתוח הדמיון, השפה והיצירתיות. הומור יכול לסייע בהתמודדות עם מצבי קושי, להגביר תחושות של שייכות וקִרבה לקבוצת השווים ובה בעת להפיג מתח וחשש, לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות ולטפח עמדות מאוזנות תוך ריכוך תפיסות נוקשות או מגבילות. ניתן לחזור לסיפור שוב ושוב ולהזכיר עד כמה צחוק והומור יכולים לעזור לנו במצביםשונים.
הסיפור יכול להשתלב בשגרת הגן בזמנים מגוונים, כמו בלמידה על הפכים, בעיסוק בשמחה ובהומור ועוד.
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מספר כי כל שכן עוזר לאחרים. בעקבותיו כדאי לחשוב יחד: כיצד נוכל לשמח חבר או חברה? כיצד נוכל למשל לעודד מי שחולה ולא הגיע לגן? נוכל לחזור אל הסיפור בכל פעם שחברים צריכים עידוד: בחצר, בארוחות, כאשר ילדים נעדרים מהגן. נוכל לשוב ולומר: זוכרים? לשמח חברים זה נהדר – כמו שעושה הדוד שמחה הזמר! להעשרה – איך לשמח חבר חולה?
השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" מפגיש עם מקצועות שונים שחלקם הולכים ונעלמים מחיינו. זו הזדמנות להכיר את המקצועות הללו. שיתוף משפחות – בעקבות הקריאה תוכלו להכיר מקצועות שונים של הורי הילדים ולהזמין אותם להציג את עבודתם לפני הילדים. לוטו – אפשר לתכנן ולהכין יחד עם הילדים משחקים העוסקים בבעלי מקצוע על פי בחירתם לדוגמה "לוטו מקצועות", "משחקי מסלול", "דומינו מקצועות", שיכללו בעלי מקצוע מהסיפור ומקצועות נוספים שהילדים יציעו. להעשרה – האוגדן "חינוך פיננסי בגיל הרך" של האגף לחינוך הגיל הרך בפרק "עבודה ועובדים".
כדי לעודד את הילדים והילדות וכדי לטפח חוש הומור אפשר לשחק במשחקים מבולבלים: תמונה משונה – תוכלו לפזר תצלומים של פריטים שונים ולבקש מהילדים לחבר בעצמם צירופים מבולבלים ומשעשעים: אולי איש שחובש שטיח? אולי חתול שיושב על ענן? כותרת נהדרת – אפשר להמציא יחד כותרת מצחיקה או "שטוז" לכל צירוף מבולבל שנוצר.
הרחוב שלנו – השיר-סיפור "כשדודי שמחה שר" הוא הזדמנות להכיר את הקהילה ואת סביבת הגן. תוכלו לצאת לסיורים ולחקור יחד פרטים שונים: מה שם הרחוב שבו נמצא הגן? האם יש לגן שכנים? כיצד ניתן להכיר אותם? האם ברחוב יש חנויות ומקומות מוכרים, כמו מספרה או חנות ירקות? למי והיכן נוהגים לומר "שלום"? איפה בשכונה משחקים ועם מי? הקמת מרחב – אפשר לתכנן ולהקים מרחב משחק על פי בחירת הילדים בהשראת המקומות שראו בסיור.
רצוי לחשוב יחד: לְמה הילדים זקוקים? כיצד ייראה המרחב? מה אפשר להכין? אילו כללים כדאי לקבוע כאשר משחקים במרחב? להשראה –בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי "גנים". הקהילה שלנו – כדאי להעלות רעיונות יחד: כיצד אפשר לשמח את השכנים? מה אפשר לעשות ולהגיד כדי לגרום לשכנים של הגן לשמוח?
חשבו יחד איזו מבין ההצעות אפשרית ליישום, תכננו וצאו לדרך. שיתוף משפחות – כדאי ליידע את ההורים ולשתף אותם בפעילות הקהילתית. להשראה – מהדקים קשרים עם הקהילה – במרחב הפדגוגי "גנים".
"בלי חיות אי אפשר לחיות" – טבע ובעלי חיים הם תחום מוכר, מסקרן ונפוץ אצל ילדים עוד בהיותם פעוטות. בעקבות הספר אפשר להציע לכל ילדה וילד לחקור בעל חיים שמעניין אותם. בעלי חיים סביבנו – רצוי להתחיל בחקירת בעלי חיים הנקרים באקראי לגן או נקרים בדרכו של אחד הילדים.
אפשר ליזום פעולות לקידום המודעות:
ניתן להכין יחד תחנת האכלה ושתייה לחיות מסביבת הגן באמצעות ארגז קרטון או להניח כלים עם מים לטובת חיות הרחוב. להרחבה –המסמך "זכויות בעלי חיים" – במרחב הפדגוגי "גנים". להשראה – פינת ציפורים בחצר הגן – במרחב הפדגוגי "גנים".
רות צרפתי, אשר איירה את איורי הספר, הוזמנה על ידי עיריית חולון לעצב פסלים בהשראת הסיפור ב"גן סיפור" בעיר חולון. קישור לתמונות ומידע על המיזם בבלוג "טיול בעיר".
אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ובפסלים, לבקש מהם לתאר אותם ולהזמין אותם לבדוק מה שונה ומה דומה בין האיורים והפסלים.
נתבונן באיורי האֵם בספר: כיצד היא מתוארת בכל פעם? אילו מהאיורים תואמים לפסל האֵם ב"גן סיפור"?
אפשר לשאול: האם לדעתכם כדאי להוסיף פסל בהשראת האיורים? אם כן, איזה? בהמשך אפשר להציע לילדים לתכנן וליצור את הפסל מחומרים שיש בגן.
ע' הלל [1990-1926] היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על הטבע, על הנוף ועל בעלי החיים. דורות של ילדים וילדות בישראל גדלו על יצירותיו, ובהן: "למה לובשת הזברה פיג’מה", " יוסי, ילד שלי מוצלח", "מעשה בחתולַיים". ע' הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים וזכה בפרסים רבים על יצירותיו. להעשרה –ע' הלל, אתר דףדף, מחרוזת שירי ע' הלל
קריאה משותפת בספר יכולה לעורר בילדים מחשבות רגשות ותחושות: כמו הגוזל, הם יכולים לחוש קטנים ושבריריים; וכמו אפרת, הם עלולים להרגיש שלא מבינים אותם, או להיות נחושים להמשיך ולעשות את מה שנכון בעיניהם. כדאי לשבת יחד קרוב, וללוות את הקריאה במגע מלטף ומרגיע: המגע מקרב בין הילדים להורים ומחזק אצל הילדים את האמונה שיש מי שתומך בהם וקשוב לרגשות שהספר מעלה בהם.
קוטן בוטן גדל, ואפרת, שמגלה עצמאות ואחריות, גדלה גם היא. תוכלו לשוחח ולשאול את הילדים במה הם גדולים ואחראים יותר משהיו בעבר – האם, למשל, הם מטפלים בבעל חיים? מבצעים פעולות בעצמם? עוזרים בבית ולחברים? תמיד כדאי להזכיר לילדים תחומים שבהם אתם, ההורים, רואים שהם התפתחו וגדלו, וכך לתת לילדים הרגשה טובה ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.
גם אתם יכולים לעזור לבעלי החיים בסביבתכם: אפשר להכין תחנת האכלה לציפורים ובה פירורים, להניח קערת מים לחתולים, להכין שלט שמגן על קן נמלים, או לחשוב יחד על עזרה משלכם לבעלי החיים שבסביבה.
הטרמה – לפני הקריאה כדאי לשאול את הילדים: מה ההבדל בין גוזל לציפור? ולהסביר שגוזל הוא כמו התינוק של הציפור. כשהוא נולד הוא עוד לא עצמאי והוא צריך שיאכילו אותו ושישמרו עליו. תוכלו להראות תמונה של גוזל של ציפור דרור, הציפור שבסיפור.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק משלהם, כך הם יוכלו לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
היכרות עם מילות מפתח – בספר מופיעות מילים בעברית "גבוהה". אפשר לבחור מראש כמה מילים: "כדי סדק", "פת", "מכמיר", "מזלפת" ולשלב אותן בפעילות שמדגימה את משמעותן, בטרם הקריאה.
שימוש בתנועות גוף ומחוות ידיים יכול גם לעזור להבין מילים חדשות: במילה "מצטנף" תוכלו לכווץ את הגוף ולחבק אותו עם הידיים.
הבנת הרצף הסיפורי – תוכלו לשאול: מה עושה אפרת? איך היא מטפלת בקוטן בוטן? מה חשבו החברים והמשפחה שלה על כך שהיא מטפלת בו? מה קרה בסוף הסיפור? למה החתול מחכה?
הבעת דעה – למה לדעתכם אפרת החליטה לטפל בגוזל? מה דעתכם על ההחלטה שלה? למה המשפחה של אפרת חשבה שזה רעיון לא טוב? למה אבא התכוון כשאמר שלאפרת "יישבר הלב"? אם הגוזל היה יכול לדבר מה הוא היה אומר לדעתכם?
שיח רגשי המחבר לחייהם של הילדים – מה הרגישה לדעתכם אפרת כלפי הגוזל? איך הרגיש הגוזל כשאפרת טיפלה בו? האם טיפלתם פעם בבעל חיים בבובה או באח קטן? יש לכם בעל חיים בבית? איך הרגשתם כשטיפלתם בו? מה לדעתכם הרגישה אפרת כשהגוזל גזל והפך לעצמאי?
תוכלו להזמין את הילדים לצייר את קוטן בוטן כמו שהם מדמיינים אותו או ליצור אותו מחומרי יצירה שונים. מסביב לקוטן בוטן תוכלו לכתוב משפט עידוד שכל ילד יבחר ולשתף את ההורים במילות העידוד שבחרו ילדיהם.
בעקבות הספר אפשר ללמוד על ציפורים שונות שיש בסביבת הגן: תוכלו לצאת לצפות בציפורים ולהיעזר בתמונות ובמקורות מידע על מנת לאפיין את התכונות של כל ציפור. אפשר גם ללמוד על חלקי הציפור השונים ולחפש אותם באיורים שבספר.
להעשרה –
פינת ציפורים בחצר הגן
זיהוי ציפורים במראה ובקול, המרכז לטיפוח ציפורי הבר
כאשר מוצאים גוזל או חיה פצועה ישנם ארגונים שונים שיכולים לסייע בטיפול. במידה ויש עמותה או ארגון בעלי חיים בקרבת מקום אפשר לספר על כך לילדים ואף ליזום מפגש או ביקור.
העמיקו יחד עם הפעוטות את חוויית הקריאה המשותפות בעזרת המחשות! יחד עם הפעוטות תוכלו לצבוע את דמויות הספר ולהעיר אותן לחיים
🖨️ הדפיסו
✍️ צבעו
✂️ גזרו
❤️ הדביקו על מקלות גלידה ושחקו עם הדמויות שיצרתם!
תוכלו לעודד את הפעוטות להצטרף לקריאת הסיפור באופן פעיל. הם יכולים להשלים מילים חורזות, ללוות את השיחה בין החיות בהבעות פנים ובתנועות ידיים מתאימות ולהשמיע את הקולות של החיות המופיעות בסיפור.
בספר מופיעים דבורה, צב, נמלה, תרנגולת, פרה וארנב. כדאי לבקש מהפעוטות לזהות את החיות השונות באיורים שבספר ולהוסיף לכל בעל חיים את הקול הייחודי לו או פרט אופייני אחר: הדבורה מזמזמת, הארנב מקפץ, הצב זוחל לאיטו, והפרה גועה.
איך מכינים צב בעזרת כף היד? סוגרים את כף היד לאגרוף ומחביאים בתוכו את האגודל. קוראים לצב לצאת, מוציאים את האגודל ומנופפים בו לשלום. אפשר ליצור חבורה של צבים בעזרת כל כפות הידיים שבבית. אפשר גם להיות צבים בעצמכם ולטייל באיטיות על ארבע. התעייפתם? היכנסו לנוח ב"בית" שלכם.
קוראים יחד – כדי שהפעוטות יצליחו לעקוב אחרי הסיפור, חשוב להצביע על האיורים, לשנות את הקול על פי החיה המדברת וללוות את הסיפור בקולות שהיא משמיעה. הפסקול המלווה את הסיפור מדגים כיצד לקרוא את הסיפור במגוון קולות.
בסיום הסיפור תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההכנות במעון לקראת סיום השבוע וקבלת השבת: מה אנחנו עושים במעון בקבלת שבת? כיצד אנחנו מתכוננים לקבלת שבת? מה אתם אוהבים בקבלת השבת שלנו?
ניתן להתאים בין כל חיה ובין הקול שהיא משמיעה, מקום המגורים שלה והתוצרת שלה.
לדוגמה:
חיה
הקול
מקום מגורים
תוצרת
פרה
מוּ מוּ מוּ
רפת
חלב
תרנגולת
קוּקוּרִיקוּ
לול
ביצים
דבורה
זוּם זוּם
כוורת
דבש
כדאי להקנות את הידע בהדרגה: קודם להתאים בין החיה לקול שלה ולאחר מכן להוסיף התאמות נוספות, על פי היכולות והסבלנות של הפעוטות.
משחקי התאמה – ניתן ליצור משחקי לוטו שבהם מתאימים בין תמונות של חיות לתמונות של מקומות מגורים, וליצור יצירות בהשראת בעלי החיים, התוצרת ומקומות המגורים שלהם.
צב מֵציץ ממַצְנֵחַ – כל הפעוטות מתחבאים תחת מצנח, ובכל פעם שקוראים בשם של פעוט או פעוטה, הם מוציאים את הראש.
מה יֵצא עכשיו? – הפעוטות שוכבים בכיתת המעון בתנוחה של עוּבּר ובכל פעם מוציאים יד, רגל או איבר אחר בגוף בתגובה לקריאה של המטפלת, "איפה היד?", "איפה הרגל?" וכיוצ"ב.
שירי צבים – מוזמנים להאזין, להתנועע או ליצור בעזרת שירי משחק על צבים:
"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.
מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים? כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.
השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.
הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.
אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?
בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?
בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:
חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.
יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.
יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.
שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.
הכנת שלט – אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.
מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?
אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.
הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.
הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.
תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?
כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?
מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.
האם גם אתם, כמו האורן, מרגישים לפעמים שאתם לבד? האם ראיתם פעם ילד או ילדה שנראו לכם קצת בודדים? תוכלו לשוחח על התחושה הזאת של 'להיות לבד' ועל מה שאפשר לעשות כשאנחנו – או מי שבסביבתנו – מרגישים כך.
"אורן ירושלים", מין עץ האורן הגדל בישראל, נפוץ באזור הכרמל והרי יהודה. עם התחדשות היישוב, החלו לטעת בארץ יערות אורן נרחבים. עץ האורן מכיל שרף ובאביב הוא פורח באצטרובלים צפופים. רוצים לדעת עוד על עץ האורן? חפשו במרשתת תצלומים ומידע.
מה יקרה לאחר שיצמחו העצים ויהיו ליער? האם הם יהיו חברים של האורן? האם יגיעו עוד חברים לבקר? ומה יעשו הילדים ביער החדש? – תוכלו לספר מה יהיה הפרק הבא, להמחיז או לצייר יחד.
האם אני רוח נושבת? גשם מטפטף? ואולי ארנבת שמקפצת? אפשר לשחק במשחק פנטומימה: כל אחד ואחת מהמשתתפים מציגים בתורם דמות מהסיפור והאחרים צריכים לנחש מי הדמות.
אפשר לבחור עץ מבין העצים שבסביבה ולטפל בו: לנקות סביבו, לפרוס תחתיו מחצלת, ולעקוב אחר בעלי החיים הקטנים שבסביבתו. אם תתבוננו בו היטב, אולי תצליחו לראות שהוא מחייך.
אפשר להביא למפגש ענף של עץ אורן, אצטרובל או תצלום של עץ אורן, ולספר על עץ האורן. במידת האפשר רצוי לצאת למרחבי החיים: להתבונן בעץ האורן ולחוש את הגזע שלו, את הענפים, את הפירות ואת המחטים.
חשוב: יש לשים לב כי האורן אינו נגוע בזחל תהלוכן האורן.
שיחה – מהי בדידות – המילה "בודד" מתייחסת להרגשה של האדם כאשר הוא לבדו.
בעקבות הסיפור ניתן להרחיב את השיח על תחושת הבדידות:
למה האורן היה עצוב?
מה הוא רצה?
האם גם אתם מרגישים לפעמים בודדים?
האם לפעמים זה גם יכול להיות נעים להיות לבד?
תוכלו לשוחח עם הילדים על רגשותיהם וגם לעודד תשומת לב לאחר: ראיתם פעם ילד שהיה נראה לכם בודד?
כיצד לדעתכם הוא הרגיש?
כיצד ניתן לסייע לו?
הצעה: ספסל חברים
להקצות מרחב בגן שאליו יוכל לגשת כל מי שמרגיש לבד ורוצה לשחק עם חבר או חברה. נעודד ילדים להזמין חבר שנמצא בספסל החברות להצטרף למשחק. ספסל החברים יכול, בנוסף, לסייע לגננת לקבל אינדיקציה נוספת על ילדים שמרגישים בודדים.
הסופר יהודה פרדיס משתמש ב'האנשה', ומייחס לעץ תכונות אנושיות בכך שמציג את תחושת הבדידות של העץ.
בשיר "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור מציגה המשוררת עץ בעל נקודת מבט שונה על עצמו, שממנה הוא "מצליח" להתבונן על חצי הכוס המלאה במצבו, למרות היותו נטוע לבד במקומו.
ניתן להקריא לילדים את השיר ולשוחח על נקודות המבט השונות של העצים בשתי היצירות. חשוב להעניק לגיטימציה לשתי נקודות המבט. כדאי לשוחח על כך שמצב אחד יכול לעורר אצל אנשים שונים רגשות שונים, וזה בסדר גמור!
הסיפור "האורן הבודד" כתוב כמחזה. אפשר לחשוף את הילדים לסוגה הייחודית, ולהראות להם את הכיתוב בתחילת כל שורה שבו מופיע שם הדמות המדברת בסיפור.
התנסות בהצגה – אפשר להציע לילדים להעלות יחד הצגה: העלאת הצגה דורשת חשיבה משותפת, הכנות, יצירת תפאורה ואביזרים, עידוד בחירה של תפקידים כולל יצירת תפקידים נוספים מעבר לתפקידי הדמויות, לדוגמה: במאים, תפאורנים, מעצבי כרזות, מעצבי תלבושות, סדרנים ומוכרי כרטיסים. במהלך ההצגה אפשר לבחור קטעים מוזיקליים מתאימים
לוח השנה ככלי ארגוני – ט"ו בשבט, שחל בחמישה עשר בחודש שבט, יכול לזמן שיח ולמידה על לוח השנה ככלי לסימון מאורעות וארגון זמן. ניתן לסמן על הלוח בגן מועדים וחגים וגם את ימי ההולדת של הילדים וכך להיערך לקראתם. במקרה זה נציין את יום ההולדת לאילנות.
הסופרת דבורה עומר (1932-2013) כתבה עשרות ספרים וסיפורים לפעוטות, לילדים ולבני הנעורים. היא החלה לכתוב כילדה והמשיכה לכתוב בבגרותה: "כשהפכתי למורה, התחלתי לכתוב לילדים ומאז פרסמתי ספרים רבים". לאחריו כתבה עומר ספרים היסטוריים לילדים, שעסקו בגיבורי הישוב העברי וכן ספרי הרפתקאות, דמיון, אגדות, בדיחות, וספרים על אתגרים בחיי ילדים ומתבגרים. דבורה עומר זכתה בפרסים רבים לספרות ולספרות ילדים, ובשנת 2006 היא קיבלה את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
בימי חג החנוכה נפגשים הורים וילדים, משפחות וחברים, בבית וגן וחוגגים יחד את חג האורות. לאחר הדלקת נרות החג תוכלו לספר על חגיגות החנוכה כשאתם ההורים הייתם ילדים, ולהוסיף ולספר זה לזה סיפורים ששמעתם במשפחה, לשיר שיר משפחתי נושן, או להכין יחד מאכל אהוב.
בעקבות הסיפור אפשר לשחק מחבואים ולחפש זה את זו. אפשר גם להחביא סביבון במקומות שונים בבית ולהכין חידות, חיצים או רמזים אחרים שיעזרו לגלות היכן הוא מסתתר.
כשהנרות דולקים לידנו וכשריח הסופגניות נישא באויר תוכלו להיות סביבונים בעצמכם. אפשר להיות 'סביבון צב' ולהסתובב לאט, אפשר להיות 'סביבון מטוס' – להסתובב ולפרוס ידיים לצדדים, אפשר להיות 'סביבון דוב' ולהסתובב בכבדות. ומה עוד?
בעלי חיים – תוכלו להזמין את הילדים לשוחח על חיות מחמד: האם הם מגדלים חיית מחמד? איזו? האם היו רוצים לגדל חיית מחמד מסוימת? איזו חיה היו רוצים לגדל ולמה? כיצד נטפח ונאהב את חיות המחמד? לְמה חשוב לשים לב כשמגדלים חיית מחמד? כיצד נשמור על חיית המחמד?
אם אפשרי, הביאו לגן חיות מחמד כדי שיהיה ניתן לטפל בהן, ללטף אותן, לראות מה הן אוהבות לאכול, מה הן אוהבות לעשות במשך היום ועוד.
"המקום הכי מתאים להיוולד בו בחנוכה הוא… סביבון". ומה המקום הכי מתאים להיוולד בו בחגים אחרים? בקיץ? ביום מעונן? תוכלו להשתעשע עם הילדים ותוך כדי כך לחזור על המושגים השונים הקשורים לחגים, לעונות או לתקופות שונות.
כיצד הייתם רוצים לקרוא לחתלתולים שנולדו בחנוכה? האם ישנם ילדים וילדות שנולדו בחג? אם כן, האם יש קשר בין שמותיהם לחג? ומה משמעות השמות של יתר החברים והחברות בגן?
תנועה – סביבונים אנושיים – מתנועעים בחלל הגן ומתאימים את התנועות להכרזת הגננת: סביבון מטוס, סביבון צב או סביבון קפיץ.
מיון סביבונים – מביאים סביבונים מהבית וממיינים אותם לפי גודל, צורה, צבע ועוד.
מה מתחבא פה? יוצרים סביבון קופסה ומחביאים בתוכו פריטים נבחרים. ניתן לבקש מכל אחד ואחת להחביא פריט משלהם בסביבון וליצור משחק ניחושים בקבוצות קטנות: מה מתחבא בסביבון שלי? ומה מתחבא בשלך?
על פאותיו של הסביבון רשומות האותיות נ', ג', ה' ו-פ', שהן האות הראשונה במילים "נס גדול היה פה". אפשר לבדוק אילו משמות הילדים והילדות מתחילים באותיות אלו. כדאי לבקש למצוא מילים נוספות שמתחילות בצליל האותיות האלה.
אפשר לשיר את השיר "מה מתחיל במָ" שכתבה דתיה בן-דור ולאחר מכן לשנות לצליל של אות אחרת מהסביבון ולבקש מהילדים לציין מילים שפותחות באותו צליל. ניתן להכין סביבון שפאותיו נפתחות ולהציע לילדים ולילדות לצייר או לכתוב מילים שמתחילות באותיות הסביבון ו"להטמין" אותן בתוכו.
אפשר לאסוף עלים, ואפשר לאסוף גם צדפים, אבנים, מפיות, גולות, בובות ואפילו… מילים. האם גם לכם, ההורים, יש אוספים כאלה או היו לכם בעבר? תוכלו לספר על כך לילדיכם ולהזמין אותם להתבונן בסביבה, לחשוב מה עוד אפשר לאסוף ולצאת לדרך כדי לבנות אוסף חדש ומשותף!
קופסת פח, קומקום, ארגז או קופסת נעליים – כל אחד מאלה יכול להיות בית לחפצים אהובים. את כלי האחסון שתבחרו תוכלו לקשט בגזירי עיתון, בכפתורים, בעלים, בצדפים, בחול צבעוני או בכל חומר מתאים אחר שתמצאו בבית או בחוץ. סיימתם? הכלי מוכן? זה הזמן למלא אותו באוצרות
עלה אחד דומה לנוצה, אבן אחת מזכירה ביצה, ואיזו צורה יש לאצטרובל? תוכלו לאסוף עלים, אבנים, אצטרובלים או כל דבר אחר שיש בסביבה, ו… לשחק: כל אחת ואחד בתורם שולפים פריט אחד והמשתתפים האחרים צריכים לומר לְמָה הוא דומה.
מה נמצא בסביבה שלכם? – כדאי לצאת החוצה ולהתבונן בסביבה במבט רענן: אילו בעלי חיים תפגשו? אילו צבעים יש לעלים ואילו צורות? מה קורה בשמיים, ומה על פני האדמה? אפשר ליצור שביל הליכה משלכם, ללכת בו מדי פעם ולבחון מה נשאר כשהיה ומה התחדש.
הטרמה לסיפור – תוכלו לשאול את הילדות והילדים: האם אתם אוספים דבר-מה? האם הייתם רוצים שיהיה לכם אוסף?
במהלך הקראת הסיפור כדאי לעצור לפני פתיחת הארגז ולשאול: מה יש בארגז, לדעתכם? למה אתם חושבים שזה מה שיש בו?
בעקבות הסיפור תוכלו לשאול:
למה, לדעתכם, הילדים לא ניסו לראות מה יש בקופסה?
מה, לדעתכם, יעשו יוליה וחבריה ביום הבא?
תוכלו לשאול: האם הייתם רוצים להצטרף ליוליה ולחבריה? מדוע?
מה הייתם רוצים לבדוק בעצמכם ואיפה?
האם גם אתם רוצים לאסוף משהו? מה?
אפשר לקיים "קבוצות סקרנות" סביב נושאים שחשובים לילדים ולילדות: לחקור את הנושא במרחבי החיים המתאימים, לערוך תצפיות, לאסוף פריטים ולהציג את הנושא לפני ילדי וילדות הגן.
תוכלו לעודד את הילדות והילדים ליצור אוסף בעצמם או בקבוצה.
כל קבוצה או יחידים יחליטו:
מה לאסוף, במה לאחסן את האוסף, איך להציג את האוסף ולפני מי. ניתן להציג את האוספים בתערוכה שמיועדת לילדי הגן ולבני המשפחה ולבחור כיצד לסדר את הפריטים השונים: לפי הסוג, הגודל, הצבע או הצורה.
איזו צורה יש לאבן? מה מזכיר העלה? לְמה דומה הצדף? מה אפשר ליצור מאיצטרובל?
כדאי להראות לילדים ולילדות יצירות אומנות שנוצרו בהשראת חפצים, כמו אלו של חנוך פיבן, ולהציע להם ליצור בעצמם יצירות בהשראת עלים, אבנים, חול ופריטי טבע נוספים.
חשוב לשוחח עם הילדים על איסוף פריטי טבע מבלי לפגוע בצמחייה: איסוף פרטים שנשרו ונמצאים על הקרקע והחזרתם אל הטבע במידת האפשר.
הסיפור מזמין לצאת אל הטבע ולחקור את החי ואת הצומח בעזרת זכוכית מגדלת והרבה סקרנות:
חקר של חיות שהילדות והילדים יבחרו להכיר: מדוע בחרתם בהם? איך הם נראים? איך הם נעים ממקום למקום? מה הם אוכלים? מה הם הקולות שהם משמיעים? מה מפחיד אותם? מה מיוחד בהם?
אם נבחרות ציפורים, ניתן להכין בֵּית האכלה לציפורים שיסייע בצפייה ובחקר.
חצר הגן יכולה לזמן כר נפלא להתבוננות בבעלי חיים, בצמחים ובטבע כולו, לפליאה מהם ולחקר שלהם. רצוי לספק לילדים כלֵי חקר ותיעוד
חקר עלים – אילו עלים צומחים על סוגים שונים של עצים? מה הם הצבעים של העלים שראיתם? אילו צורות יש להם? מדוע ישנן צורות שונות?
לאחר פעילות חקר אישית או קבוצתית כדאי לאפשר לילדים ולילדות להציג את מה שלמדו לפני החברים, להעלות שאלות נוספות שמעניינות אותם, לחשוב על מקורות מידע ולהיעזר בהם ולהציע פעילויות בטבע מעניינות.
תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, יוליה וחבריה החליטו להמתין, ולא להסתכל באוסף? מה אתם הייתם עושים במקומם: מחכים או מסתכלים? קרה לכם שהייתם צריכים להמתין למשהו? איך הרגשתם? מתי קשה להמתין, ומתי ההמתנה מהנה?
תוכלו לעודד את ילדי הגן להתנסות בפעילויות שמחייבות סבלנות והמתנה, כמו לחכות בתור, להנביט זרעים, לבשל או ליצור יצירה בשלבים. בעקבות הפעילויות כדאי לשוחח ולבחון בקבוצות קטנות את החוויה ולתת לגיטימציה לתחושות ולמחשבות שונות שמתעוררת בעקבות הַמְתָנָה.
שירים לכל עת כל אירוע וחוויה הם הזדמנות לְשיר. אתם יושבים בגינה? – זו הזדמנות לשיר יחד את השיר 'גינה לי חביבה'. מתכוננים לאכול סלט? דפדפו לשיר 'מלפפון ירוק' ושירו את השיר לקראת הארוחה. ולפעמים אפשר לשיר "סתם" בלי סיבה, רק כי נעים לשיר ביחד…
שירים ותנועות איך הולכים הדובים? ואיך מתקתק השעון? כדאי ללוות את השירים בתנועות גוף: ללכת כמו דוב, לטפוף על קצות האצבעות כמו טיפות, או לתקתק כמו שעון.
מילים ומנגינות
בשירים ישנן מילים או שורות שחוזרות על עצמן. ניתן ללוות אותן בתנועת גוף קבועה וליצור מעין פזמון חוזר של מילים ותנועה.
רבים מהשירים בספר הולחנו. תוכלו לקחת תוף מרים, כפות עץ או מכסים של סירים, ולחגוג יחד בשיר, מנגינה וריקוד. לאחר שהילדים יכירו את השירים היטב, תוכלו לשחק במשחק ניחושים: התחילו לזמזם את המנגינה ותנו לילדים לנחש את ההמשך ולהצטרף אליכם.
לוין קיפניס (1989-1890) הוא מחלוצי המשוררים והסופרים לילדים בעברית בארץ ישראל. לוין קיפניס כתב ותרגם מאות שירים וסיפורים לילדים, היה שותף להקמת הוצאת ספרים לילדים ותיאטרון לילדים וערך כתבי עת, מקראות וספרי לימוד.
לוין קיפניס היה יוצר פורה במיוחד וזכה בפרסים רבים. "המטרייה הגדולה של אבא", "שלושת הפרפרים", "שישה בשקיק אחד" ו"אליעזר והגזר" הם כמה מסיפוריו ומשיריו המוכרים והאהובים עד היום.
"אבל לצופית לא אכפת, נעים לה לשבת כך לבד": האם לדעתכם צופית באמת נמצאת לבדה? מה אתם עושים כשאתם נמצאים עם עצמכם? היכן אתם אוהבים להיות לבד? תוכלו לטייל בין דפי הספר ולשוחח על החוויות שעוברת צופית כשהיא נמצאת בחברת העץ. איזו מבין החוויות שעוברות על צופית מוצאת חן בעיניכם?
הספר עשיר בצבעים ובפרטים שמשתנים עם שינויי עונות השנה. תוכלו להציע לילדים לדפדף ולחפש פריטים שונים: עלים, עננים, פירות או בעלי חיים. אפשר לחפש צבעים מרכזיים בעמודים השונים: עמוד אדום או עמוד ירוק, ולצייר ציורים בהשראת איורי הספר: ציור ירוק, ציור צהוב או ציור בכל צבעי הקשת.
עד כמה אתם טובים בניחוש סודות? – אפשר לשחק במשחק הניחושים: כל משתתף ומשתתפת בוחרים בתורם "סוד", לפי נושא שתחליטו עליו: בעל חיים, ספר או פריט מהטבע. המשתתפים האחרים צריכים לנחש מהו ה"סוד", על ידי הצגת שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא".
אפשר לצאת החוצה ולחפש עץ הקרוב לביתכם: איך נראה העץ? מה צבע העלים שלו? ואולי העץ עירום, ללא עלים? האם הוא נושא פירות? אם כן, זהירות! לא כל הפירות ראויים למאכל. תוכלו ללטף את הגזע ולשים לב לציפורים ולבעלי חיים בקרבת העץ. כדאי לחזור לבקר אותו ולראות האם וכיצד הוא משתנה במהלך השנה. בהשראת צופית – איזו מתנה תרצו להעניק לעץ שאימצתם?
למה צופית בוחרת לשבת לבד? למה הילדים ממשיכים לקרוא לה? איך הילדים קוראים לצופית? האם היא אוהבת לדעתכם את השם "צופית צפצופית"? מה היא מרגישה לדעתכם כשהיא על העץ?
עונות השנה – כדאי לעקוב אחר העונות כפי שהן מובעות במילים ובאיורים שבספר וכפי שהן במרחבי החיים: אילו בעלי חיים וצמחים אופייניים לכל עונה? האם הם משתנים על פי העונות? הַציעו לילדים לתעד את המעקב במגוון חומרים: ציור, צילום, קולאז' ועוד.
חבק עץ
למפגש הילדים עם עצים, עם חורשות ועם יערות תורם רבות ללמידה חווייתית במרחבי החיים. המיזם "חבק עץ" מציע לצאת עם הילדים מהגן, להכיר עצים ולטפחם בסביבה הקרובה ובחלקת יער או בחורשה בקרבת מקום.
האומנית רות צרפתי איירה את הסיפור בצבעי מים. כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות את המיוחד בצבעי המים: כתמי הצבע, משיכות המכחול, ערבוב הצבעים. בהמשך כדאי לתת לילדים להתנסות בציור בצבעי מים.
אפשר להתבונן באיורים ולגלות את שינוי הגוונים לפי חילופי העונות ולהתייחס לשימוש בצבעים "קרים" ו"חמים". ניתן להציע לילדים ליצור בצבעים "חמים"
(אדום, כתום, צהוב, חום) ובצבעים "קרים" (ירוק, כחול, סגול) וללוות את היצירה במוזיקה מתאימה, למשל "ארבע העונות" מאת אנטוניו ויוַלדי.
הספר "הסוד של צופית" הוא פרי עטה של סופרת הילדים המוערכת, מרים רות (2005-1910). זו הזדמנות לגלות עם הילדים את ספריה ולהיזכר בספרים מוכרים ואהובים שכתבה: "הבית של יעל", תירס חם, "מעשה בחמישה בלונים", "מגפיים" ו"המעיל של סבתא".
לעשות בעצמי "מי אשר זרע בדמע – בשמחה עכשיו קוצר" – הילדים בסיפור נהנים לעבוד ולפעול באופן עצמאי האם אתם – הורים וילדים – נהנים לעבוד וליצור בעצמכם? אילו עבודות אתם אוהבים לעשות יחד, עם חברים או עם סבא וסבתא? ואילו פעולות אתם נהנים לעשות בכוחות עצמכם?
– חישבו יחד על פעולות הדורשות מכם מאמץ אך מסבות הנאה.
יש הנאות פשוטות ויומיומיות כמו לשתות לימונדה יחד, להריח פרח ריחני או להאזין לסיפור. אפשר להכין במשותף אוסף הנאות משפחתי: ציירו על פתקיות רגעים של הנאה ותלו את הפתקיות במקום מרכזי בבית. בכל יום תוכלו "לקטוף" פתקית ולהקדיש כמה דקות להנאה פשוטה ומשותפת.
בספר מופיעים שלל ריחות; לימונים, צמחי תבלין וּורדים. בעקבות הריחות אפשר לשחק בחידון ניחוחות: אוספים פריטים ריחניים (סבון, מקל וניל, עלי נענע, קליפות תפוז וכד'…) ומתחילים לשחק. כל אחד בתורו עוצם עיניים, מריח אחד מהפריטים המוגשים לו ומנחש מהו. האם הוא הצליח לנחש רק בעזרת חוש הריח? אפשר להיעזר גם בחוש המישוש. בתום המשחק כדאי לאסוף לסלסילה פריטים בעלי ניחוחות נעימים ולהריח ברגעים קטנים של הנאה פשוטה.
כדאי לצאת לחיפוש בסביבה הקרובה ולגלות עצי פרי, פרחים או צמחי תבלין. אפשר גם לגדל באדנית או בגינה צמחי תבלין כמו נענע, שיבה, מרווה או לימונית. זוהי הזדמנות להעניק לילד או לילדה תפקיד – להיות אחראי על השקיית הצמחים, ובבוא היום – לקטוף אותם בשמחה ולהשתמש בהם בהנאה!
הצעות להכנת גינת תבלינים בדף הספר באתר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ילדי הגן העתידי גדלים לעולם שבו ה"פעלנות" (agency) היא מרכיב עיקרי בהתנהלותם ובעידודם לקבוע מטרות ולפעול באופן עצמאי להשגתן כדי לשפר את איכות חייהם.
יוזמה באיורים – ניתן לעקוב אחר התפתחות תהליך היזמות בסיפור: מהרעיון, דרך התכנון, המשאבים ושיתופי הפעולה ועד היישום. כדאי לשחזר עם הילדים והילדות את התהליך ואת סדר הפעולות בסיוע האיורים.
עידוד יזמות – הספר הוא הזדמנות לעודד יזמות והשתתפות פעילה בקרב הילדות והילדים בגן: אפשר לעודד חקירה של מרחבי הגן והחצר ולהציע הצעות לשיפור ולהוספת מרחבים חדשים. ניתן ליזום עשייה למען הכלל או ליצור קבוצות חקר ויזמות לפי בחירתם של הילדות והילדים במרחבי חיים שונים מתוך אמונה כי הקשבה ועידוד הסקרנות שלהם יעלו יוזמות מקוריות ויצירתיות.
הספר יכול לתרום להעשרת אוצר המילים של הילדות והילדים אם במילים המציינות פעולות חקלאיות ואם במילים בעלות צליל משעשע, כמו "תשוש" ו"רצוץ". כדאי ליצור משחקי פנטומימה שבהם בכל פעם ילדה או ילד מציגים את אחת המילים, והקבוצה מנחשת באיזו מהפעילויות מדובר ומחפשת את האיור המתאים בספר.
ניתן לבדוק עם הילדים איזה משקה בריא הם היו רוצים להכין ולארגן את הנתונים על גבי דיאגרמת עמודות, להוסיף תמונות ודִבקיות, לנתח את התוצאות ולפעול על פיהן.
נכדים – חרוצים, ממולחים; לימונים – חמצמצים; אופניים – חדשים, מנצנצים, ישנים. לאחר היכרות עם הסיפור אפשר לפזר כרטיסיות עם תמונות העצמים. הגננת "שולפת" מילת תואר, והילדים משייכים תיאור לחפץ. בהמשך אפשר לבקש מהילדים להמציא תארים נוספים.
הספר מאפשר לפעוטות לקחת חלק פעיל בקריאה: שכן כל עמוד מסתיים בשאלה מסקרנת שזוכה למענה בעמוד הבא. כדאי לאפשר לפעוטות לדפדף ולמצוא את התשובה בעמוד הבא של הספר.
מה קורה בחוץ? – הספר "האגס מתוק מתוק" מזמין את הקוראים לצאת החוצה ולגלות יחד את פלאי העולם שסביב לבית: תוכלו לנוח מתחת לעץ בשכונה, לערוך במקום ארוחה קלה ולשחק בעלים שנשרו מהעץ. זו הזדמנות להכיר לפעוטות את הזכוכית המגדלת: להביט דרך העדשה המגדילה לראות איך נראה העולם מקרוב.
אפשר להשתכשך בשלולית קטנה גם אם לא יורדים גשמים: תוכלו ליצור שלולית קטנה בחצר או בגיגית להשיט בה סירות מנייר, לחוש את רטיבות המים ולשכשך במים עלים וענפים שנשרו מעץ.
רוצים להכין סירת נייר?- היכנסו לדף הספר באתר או לפינטרסט של ספריית פיג'מה ותמצאו הצעות פשוטות להכנת סירת נייר.
מה רואים מחלון הבית? – כדאי להתבונן ביחד מבעד לחלון ולבחון מה חולף ומה נותר במקומו. האם שומעים קולות? האם גיליתם משהו שהפתיע אתכם? תוכלו להביט בחלון ביום וגם בערב – אחרי שהחושך ירד: האם גיליתם דברים שונים ביום ובלילה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעים פרטים מהסביבה הקרובה שהופיעו לאורך הספר. אפשר לבחון יחד עם הפעוטות מה יש בחצר, והיכן מופיע כל פרט שבדף לאורך הספר. תוכלו להיעזר בעמוד האחרון לשחזור היום ולסיכום שלו עם הפעוטות: איפה הייתם היום? את מי פגשתם ומה עשיתם?
כדאי לשחק עם הפעוטות במשחק תנועות בחצר הגן: התחילו לטייל כשידיכם פשוטות לצדדים כמו ציפורים, במחיאת כפיים הסתדרו בטור והתקדמו בחריצות כמו נמלים, מחאו כפיים והתחילו לנצנץ כמו כוכבים, וכך הלאה, עד שתלכו לישון כמו הילד שבסיפור.
תוכלו להכין פינת עלים במעון או בחצר שבה יוכלו הפעוטות למשש את העלים, לדרוך עליהם ולהקשיב לקול שנוצר. אפשר לאסוף עלים שונים ולהדביק אותם על גבי בריסטול. כדאי גם להתבונן בעלים ובפרחים שבחצר באמצעות זכוכית מגדלת ולבחון מה מגלה ההגדלה למתבונן. יצירה עם עלים – פרטים בדף הספר ובפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טעמו של האגס מתוק מתוק. כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בטעמים שונים של פירות, של ירקות ושל מאכלים שהם חלק מהתפריט במעון, וכך להכיר את מגוון הטעמים ואת שמותיהם: מה מתוק? מה מלוח? מה חמוץ? תוכלו גם למיין את המאכלים לפירות ולירקות, לטעמים שונים: מתוק, מלוח וחמוץ, וליצור חגיגה של טעמים, ריחות ומרקמים.
אפשר לבחור כלי נגינה שמתאים לכל אחד מהפריטים בספר וללוות את ההקראה בנגינה: לרשרש כמו עלי שלכת, לצפצף כמו ציפור, להשמיע את רחש המים בשלולית ועוד. בהמשך כדאי לאפשר לפעוטות להתנסות בהקשה ובתיפוף בכלי נגינה המותאמים להם.
אפשר לבקש מילדיכם לדפדף בספר ולהתבונן באיורים, תוכלו לשאול אותם מה עושות הדרוריות בכל עמוד? איך נוסעות הדרוריות לבקר את הדודה ואיפה כל ציפור ישֵנה בסוף היום?
גם במשפחה כל אחד תורם את חלקו. ילדים רבים שמחים להשתתף במשימות פשוטות; כדאי להזמין אותם לסייע בעריכת שולחן האוכל ובפינוי כלים ממנו בסיום הארוחה, בסידור צעצועים ועוד.
האם ילדיכם מַכּירים את השיר "הנה מה טוב ומה נעים"? תוכלו לשיר ולרקוד יחד. אפשר גם להקים תזמורת משפחתית וליצור יחד כלי נגינה: רעשן מצנצנת קטניות, גיטרה מקופסת נעליים וגומיות, תופים מסיר וכפות עץ ולנגן יחדיו.
כל עמוד בספר הוא חגיגה! תוכלו להתבונן באיורים ולהכיר לפעוטות פעולות וכלים: מה עושה הדרורית שמְקַרְצֶפֶת? ומה עושה הדרורית שמְגָרֶפֶת? אֵילו כלי נגינה מופיעים בספר? ואילו כלי תחבורה?
תוכלו לנגן יחד בתזמורת של כלֵי נגינה או כלֵי מטבח שישמשו להקשה ולתיפוף. אפשר להכין כלֵי נגינה מקופסאות ומבקבוקים. אפשר להתנסות בכלִי הקשה המורכב מכוסות הממולאות במים במידה שונה. באמצעות הקשה במקל על כל כוס שומעים צליל אחר.
כדאי להשמיע את "ריקוד הציפורים" ולרקוד. תוכלו גם להשמיע מוזיקת רקע ולבקש מהפעוטות לעוף. אפשר לעצור, לציין את אחת הפעולות שעושות הדרוריות: נסיעה ברכבת, קרצוף, נגינה בפסנתר, הכנת דייסה או שכיבה לישון תוך ציוץ ללא הפסקה, ולבקש מהפעוטות להדגים אותן.
האם יש בסביבות המעון דרוריות? כדאי לצאת לחצר המעון ולהביט אל העצים והשמיים, לחפש ציפורים, להקשיב לקולן ולהביט במעופן ובפעילות שלהן: מה הן עושות? אֵילו קולות הן משמיעות?
לוקחים בקבוק פלסטיק פקוק בפקק. יוצרים פתח בדופן הבקבוק ומניחים אותו על משטח כך שהפתח שלו כלפי מטה. ממלאים את הבקבוקון בזרעים, בפירות ובעלי כותרת של פרחים. מניחים את מתקן ההאכלה במקום גבוה, ממתינים, מתבוננים, עוקבים ושמחים לראות את הציפורים אוכלות ומזמרות.
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן "סיפורי הדוד שמחה", "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", "יוסי ילד שלי מוצלח" ועוד רבים וטובים. ע. הלל כתב שירה ופרוזה גם למבוגרים. הוא זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר בשנת 1990.
תוכלו להצמיד מטפחת בד לגב המכנס של ילדיכם ולצאת יחד למסע חיפוש בבית שלכם, איפה מתחבא הזנב? אפשר לעבור בין התחנות המוזכרות בסיפור: מתחת למיטה, בתוך הנעליים, תחת הכרית, במטבח, בחדר האמבטיה, ובסוף להתיישב. כמו הארנב שבסיפור, ילדיכם יכולים לקפוץ קפיצה של שמחה כשנמצאת האבידה.
הארנב מעיף מבט בחדר האמבט ורואה את ההשתקפות שלו. אפשר לעמוד עם ילדיכם מול מראה, לומר בקול את אחד מהרגשות שמרגיש הארנב במהלך הסיפור ולהביע באמצעות הפנים את הרגשות השונים: לחייך בשמחה, לעשות פרצוף מודאג, להתרגש ולהתלהב.
למי יש זנב? תוכלו להוציא את בובות הפרווה או לעיין בספרים על חיות, ולחפש לאילו בעלי חיים נוספים יש זנב? למי יש אוזניים ארוכות? אילו חיות נוספות יודעות לנתר ולקפוץ?
מתחפשים ומחפשים – אפשר להכין לילדים כתרים עם אוזני ארנב, ליצור מחגורות
זנבות עם פון-פון ולבקש מהם לחפש את הזנב. תוכלו להרחיב את החיפוש אחר הזנב לכל פינות החדר.
איך קופץ ארנב? כדאי להציג לילדים ארנבים מקרוב: להציג תמונה של ארנב או, אם אפשר, להביא ארנב למפגש במעון. כדאי לעודד את הילדים לקפץ כארנב, לכווץ את האף ולרחרח כמוהו. אפשר להציע להם לטעום קצת גזר ואולי ללטף בובת ארנב רכת פרווה.
מחקים פרצופים – הארנב רואה את השתקפותו בראי בחדר האמבטיה. ניתן להציב במרכז החדרמח מסגרת ללא תמונה ולהזמין אליה זוג ילדים בכל פעם, כך שילד אחד יעמוד מצד אחד של המסגרת ויעשה פרצופים ותנועות, ואילו הילד השני יעמוד בצידה השני של המסגרת וימלא את תפקיד המראָה, כלומר יחזור אחר הבעות הפנים והתנועות של חברו. אחר כך מתחלפים בתפקידים.
משחק "חם-קר" – מחביאים חפץ, ואחד הילדים צריך למצוא אותו באמצעות רמזים. כאשר קוראים "קר!" סימן שהחפץ רחוק מהילד, וכאשר קוראים "חם! חם!" סימן שהוא מתקרב אליו.
לומדים על איברי הגוף – הסיפור מעודד שיחה על גופנו. זו הזדמנות ללמוד את שמות האיברים השונים. תוכלו להכין לכל ילד שקית משקולת קטנה, למשל שקית בד עם עדשים, ולהניח אותה יחד על האיברים השונים. שאלו: מי יכול להניח את השקית על המצח? על הכתף? על הברך? על הגב?
עוד יצירות של ע. הלל – סיפוריו של ע. הלל הם קלאסיקה ישראלית, ורבים מהם, למשל "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה" ו"יוסי ילד שלי מוצלח", משופעים בצחוק חינני. כדאי לחפש גם אותם!
מאכלי גזר – מה ארנב אוהב לאכול? גזרים, כמובן! תוכלו להכין יחד סלט גזר, מאפים, עוגת גזר טעימה במיוחד. כדאי לשתף את הילדים בהכנה ולהזמין אותם לעזור למדוד את כמויות המצרכים, לצקת אותם לקערה ולערבב אותם!
אפשר לקרוא את הספר בחוץ, תחת עץ, ולשים לב לציוץ הציפורים, לתנועת העלים ברוח, לצל שמטיל העץ, לשורשיו, לבעלי החיים שחיים לצידו ועוד.
כדאי להזמין את הילדים לעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את הדוכיפת שמופיעה בכל עמוד? אילו פריטים מוטמנים תחת האדמה בין שורשי העץ? האם הם הבחינו בסוגים השונים של העצים? האם הבחינו בפרצופים שהוסיף להם המאייר?
איך זה להיות פרח שנקטף? איך מרגישה אבן בגשם? איך זה לעוף גבוה כמו דוכיפת? ואיך מרגישה חפרפרת מתחת לאדמה? הספר מספק הזדמנות להתבונן בסביבה ברגישות. אפשר לשחק משחק שבו הילדים "מרגישים" כמו כל מיני חיות, צמחים או חפצים בסביבה הקרובה אליהם. אתן מוזמנות לסרוק את קוד ה-QR בגב הספר ולצפות בסרטון העוסק בנושא זה. הזמינו גם את ההורים לצפות בסרטון.
נולדה בשנת 1944 באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לארץ בגיל שנה. בראשית דרכה המקצועית עסקה בן דור בחינוך מוזיקלי, וכתבה תסריטים ושירים לתוכניות טלוויזיה רבות לגיל הרך: 'פרפר נחמד', 'רחוב סומסום' ועוד. רבים משיריה לפעוטות וספריה לילדים ידועים ואהובים, כגון 'אני תמיד נשאר אני', 'דגדוגים', 'אותיות מפטפטות', ו'ככה זה בעברית'. דתיה בן דור זכתה באותות הוקרה על תרומתה לספרות הילדים, בהם פרס אקו"ם ופרס ביאליק למפעל חיים בספרות ילדים.
המאייר איתי בקין הוסיף פרטים שאינם מוזכרים במילות הסיפור. האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שנמצאים לצד שורשי העץ, תחת האדמה? מי מופיעה שוב ושוב, מתעופפת בין דפי הספר?
העץ שמח להיות נטוע במקומו, לשמוע את הציפורים המזמרות ואת הטל היורד. אתם מוזמנים להתנסות עם הילדים במשחק 'עין טובה' – יחד מתבוננים מבעד לחלון, מחפשים דברים טובים ומשתפים זה את זה. לאחר מכן אפשר להתבונן אל הבית פנימה ולהמשיך במשחק, כל אחד בתורו אומר משהו טוב שהוא אוהב בבית ובמשפחה.
תוכלו לצאת לטיול עצים בסביבת הבית. כדאי לשים לב, אילו עצים גדלים בסביבה? האם אלה עצי נוי או עצים המניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ אהוב.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ או מפירותיו, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, הנייר העשוי משבבי עץ וכך גם הספרים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
המאיירת משתמשת בזוויות שונות להצגת הדמויות והאובייקטים בסיפור: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לתרגל ציור של חפצים פשוטים או של בובות מהגן מנקודות מבט שונות ולהציג תערוכה בגן.
מוהא ובוהא הסתכלו כל אחת על הדשא של השנייה ולא היו מרוצות. מה היה קורה אילו כל אחת הייתה מסתכלת רק על הדשא שלה? אחת הדרכים להתמודדות עם קנאה היא השִׂמחה בחלקנו. אפשר להתאמן על ראיית הטוב שיש בכל אחד: תוכלו לשתף את הילדים בדברים שמשמחים אתכן ולעודד אותם לספר על דברים שמשמחים אותם; ניתן להקצות פינה בגן לציורים שמתארים את הדברים שמשמחים את ילדי הגן; תוכלו לשלוח להורים תמונה של הילדים ולבקש מהם לכתוב מקרה שקרה לילד או תכונה של הילד שמשמחים אותם. הַקדישו קיר לשמחה הגדולה שהילדים מביאים אל העולם.
מוהא ובוהא מטיילות על אותה הגבעה. העונות מתחלפות, הדשא משנה את צבעו, והשמש בשמיים מְפנה את מקומה לעננים. תוכלו להכין גלגל עונות, לצייר את הנוף הנשקף מחלון הגן בכל עונה ולשוחח עם הילדים על מאפייני כל עונה ועונה.
מוהא ובוהא עוברות מצד לצד בכל רגע. האם הילדים בגן מכירים את הצדדים? תוכלו לשחק משחקי חיקוי או התמצאות להמחשת הכיוונים (באמצעות הוראות כמו: קפיצה ימינה, צעד שמאלה, זחילה קדימה, גלגול לאחור).
אפשר למנות שני ילדים לתורני החברות של הגן. הם יסייעו לילדים לפתור מריבות בדרכי נועם או יקראו לגננת או לסייעת לעזרה בעת קטטה. מומלץ להכין להם סרט/ מדבקה/כובע לתפקיד.
מוהא ובוהא
שְׁמִירָה
חורזים חרוזיםהסיפור מחורז באופן משעשע. תוכלו להשתעשע עם הילדים במילים ובחרוזים. אפשר לנסות להמציא שטוזים לכל עונה או שטוזים על קנאה.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים המיוחדים. אפשר להציע לילדיכם לזהות את נקודות המבט השונות בהן בחרה המאיירת לצייר את מוהא ובוהא: מקרוב ומרחוק, מלמטה ומלמעלה, מלפנים ומאחור. תוכלו לבחור חפץ בבית ולנסות לצייר או לצלם אותו מזוויות שונות.
מוהא ובוהא אינן מצליחות ליהנות מהדשא של עצמן, כי הן רואות רק את מה שיש לפרה השנייה. תוכלו להתמסר יחד בכדור, כל מי שתופס את הכדור אומר דבר טוב שמשמח אותו.
העונות מתחלפות, צבע הדשא הופך מירוק לצהוב, ושתי הפרות אינן מפסיקות לריב. תוכלו להכין ראש דשא בעזרת גרב ישן, אדמה ומעט זרעי דשא. טפלו יחד בראש הדשא ובִדקו כמה זמן לוקח לדשא לצמוח.
מחקר עצים – אילו עצים יש בסביבת הגן? תוכלו לצאת לחקר משותף: לצלם את העץ, לבדוק מהו שמו ומה מייחד אותו, להצטלם בסביבת העץ ולכתוב "ספר עץ", הכולל יצירות של הילדות והילדים תצלומים ומידע על העץ (סוגו, מקום צמיחתו, מצבו, פריחתו, עליו, צבעיו ועוד).
שמות מהטבע – האם יש בגן ילדים וילדות ששמותיהם לקוחים מעולם הצומח? תוכלי לבקש מההורים ומהילדים להסביר את מקור שמם, להביא תמונה של הצמח לגן ולהסביר מדוע בחרו דווקא בשם הזה.
ספרים ועצים – האם יש בגן ספרים נוספים העוסקים בעצים ובקשר בין אדם לטבע? ניתן להכין בגן פינת קריאה של ספרים שעוסקים בעצים, להיזכר בספרים העוסקים בנושא זה, לעיין בהם ולהקריא אותם. בין ספרי ספריית פיג'מה שעוסקים בטבע ובסביבה ישנם הספרים "אבא עץ", "סל מלא תאנים", "איך זה להיות עץ" ו"מר זוטא ועץ התפוחים".
אפשר לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל ולקרוא את הסיפור מתחת לעץ אהוב בחיק הטבע. לאחר הקריאה אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד. עם חזרתכם הביתה תוכלו להכין מהם יחד יצירה.
באובב, שסק, אשל, פקאן… גיורא מַכּיר את כל העצים בשמותיהם. אילו עצים גדֵלים בסביבת הבית שלכם? איך מזהים אותם, איך מבדילים ביניהם? תוכלו לצאת לסיור עצים, ללמוד עליהם ולהכין יחד מגדיר עצים מצויר.
כדאי לצאת לטיול רגלי בסביבת הבית. האם יש שטחים ריקים או חצרות מוזנחות? עם חברים תוכלו לנקות ולייפות את האזור. אפשר אפילו לשתול בשיתוף הקהילה גינה קהילתית.
האם אתם מכירים עוד סיפורים או שירים על עצים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן דור, "עץ אבא" מאת דבורה בושרי, "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי ועוד)? תוכלו לחפש אותם בבית או בספרייה ולקרוא אותם יחד.
כדאי לדפדף בספר, ליהנות יחד מהאיורים הצבעוניים ולחפש את החיות השונות. האם ילדיכם מזהים את כולן? האם שמתם לב מי מחכים לחיות בעמוד האחרון? אפשר להשמיע בכל פעם קול של חיה אחרת ולבקש מילדיכם לחפש את האיור שלה בין עמודי הספר.
לאחר כמה קריאות ילדיכם יוכלו לענות, "איך הומה היונה?" ו"איך מגעגע הברווז?" אפשר גם לשחק משחק: כל אחד בתורו משמיע קול של חיה, והשני מנסה לזהות את החיה שמשמיעה אותו.
אפשר להכין בובות פשוטות להמחזת הסיפור. לוקחים גרביים ישנים, ממלאים אותן בצמר גפן, מוסיפים כפתור שישמש אף, מציירים אוזניים ועיניים ויוצרים בובות משחק בצורת עכבר, נחש או צב מעשה ידיכם.
תוכלו לשחק יחד בבובות ובחיות צעצוע ולסדר אותן בזוגות בשיירה ארוכה. מקופסת נעליים ריקה אפשר להכין "תיבת נוח", שאליה ייכנסו החיות כדי להתגונן מפני הסערה.
האם גם ילדיכם אוהבים ללכת איתכם יד ביד? אתם מוזמנים לצעוד יחדיו בצורה מקורית: הילדים מניחים את רגליהם על רגליכם, אוחזים זה בזה בשתי הידיים ופוסעים יחד.
כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר. מה מחזיק אורן ביד כשהוא חוזר מהטיול עם אבא? אילו צעצועים הביאו הילדים לצב? אפשר לחפש את אורן באיורים לאורך הסיפור. מתי הוא נראה שמח ומתי עצוב? למה?
כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו יסתכל למעלה, למטה, ימינה ושמאלה ויודיע מה הוא רואה, למשל: ”אני רואה נמלה!” ”אני רואה אצטרובל!” האם אתם שמים לב לאותם הדברים?
האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת? איפה היא גרה? כדאי לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים. חשבו יחד אילו חיות מתאימות להיות חיות מחמד ואיך מטפלים בהן. גם ילדים קטנים יכולים להשתתף בטיפול בחיית מחמד.
אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל, צלחת חד־פעמית או גליל נייר. מצמידים אליהם ארבע רגליים וראש מקרטון, צובעים ומקבלים צב מחמד שאפשר לגדל בבית! עם הצב שיצרתם תוכלו להמחיז את הסיפור.
”אולי אימא שלי תמצא אותו שוב,” מקווה אורן בסוף הסיפור. תוכלו להמציא יחד המשך לסיפור. מה אתם חושבים, לאן חזר הצב? האם אורן פגש אותו שוב בטיול בחורשה? האם לדעתכם הצב זכר אותו? האם הם הפכו לחברים?
צב- צב, צא, צא ! הצב של אורן מסתתר בתוך השריון. גם הילדים יכולים להסתתר כמו צבים. הילדים שוכבים מקופלים על הרצפה בתנוחת עובר. מכסים אותם במטפחות ומזמינים אותם להוציא בהדרגה רגל, יד, להציץ עם הראש, וכד'. אפשר לדקלם יחד את השיר של דתיה בן דרור: "צב- צב, צא, צא!", מתוך הספר "דגדוגים – שירי משחק ראשונים". (גם הספר הזה מאויר על ידי אורה אייל! האם שמתם לב שהצב בו דומה לצב של אורן?)
איך זוחל הצב? הצב איטי והליכתו מתונה. בעזרת תוף מרים אפשר לתרגל עם הילדים הליכה איטית ומהירה. כשהתוף מצלצל – הולכים במהירות בחדר. כשמקישים על התוף במקצב איטי – צועדים לאט, לאט, כמו צב. כך מתרגלים עם הילדים שליטה בגוף ומהירות תגובה, מיומנויות חשובות להתפתחות ילדים רכים.
לכל חיה יש בית: איפה חי הצב? מה הוא אוכל? איפה הבית שלו? הספר מזמין למידה על בעלי חיים והמאפיינים שלהם. אפשר לשחק עם הילדים בתצרף (פאזל) של חיות ומקום מגוריהן. אפשר לאסוף חיות משחק שונות מפינות המעון. כדאי לשוחח על ההבדל בין חיות בר שאוהבות לחיות משוחררות בטבע, כמו הצב, לבין חיות מבויתות שאותן אפשר לגדל באהבה בבית.
יוצרים צב: תוכלו להכין עם הילדים צב קטן, שי שיצורף לחלוקת הספר. הילדים יכולים לקשט במדבקות או בצבעי גועש קערה חד פעמית קטנה. מוסיפים לה ראש, רגליים וזנב קטן מבריסטול ירוק או פונפונים. אפשר לעטר את הראש בעיניים זזות.
הצב של אורן
שְׁמִירָה
כדאי לקרוא את הסיפור כמה פעמים ולהתבונן יחד באיורים המיוחדים
כדאי לקרוא את הסיפור כמה פעמים ולהתבונן יחד באיורים המיוחדים. תוכלו לשאול את ילדיכם: איך רואים באיור שגיא אינו מרגיש טוב? כיצד כל אחד מבני הבית עוזר לו להחלים? אפשר לחפש בספר תמונות של יויו הכלבה ולשאול מה היא עושה בכל עמוד. ילדיכם יכולים לספר לכם את הסיפור במילים שלהם על פי רצף האיורים.
דוקטור אף וזנב
שְׁמִירָה
אמא, אבא, סבתא, סבא ויויו משתדלים לשמח ולעודד את גיא
אמא, אבא, סבתא, סבא ויויו משתדלים לשמח ולעודד את גיא. כל אחד תורם כפי יכולתו ולפי הבנתו. תוכלו לספר לילדיכם על ביקור חולים שערכתם, או על ביקור משמח שקיבלתם פעם כשהייתם חולים.
פעמים רבות ילדים אינם יכולים לבקר את החולים, אבל גם הם יכולים לשמח ולעזור בתהליך ההחלמה. האם אתם מכירים מישהו שאיננו בקו הבריאות? אפשר לעודד את ילדיכם להכין ברכה מצוירת, לערוך שיחת טלפון עם החולה או להכין יחד משלוח טעים שיעזור לחולה להבריא.
סבא מכין תה ממותק וחם לגיא החולה. גם אתם יכולים להכין תה צמחים טעים ומחמם לכל המשפחה: מניחים בקנקן צמחי תבלין (למשל נענע, רוזמרין, לימונית ומרווה). מוסיפים מים חמים וממתיקים לפי הטעם. לבריאות!
מי נמצא? מי חסר לנו היום? הילדים מתבגרים ומתחילה להתגבש חבורה, וכל ילד חסר – מורגש. איך מגיבים הילדים כשחבר נעדר? אפשר להתקשר, להכין ציור, אפילו לשלוח סרטון קצר בו מברכים את החבר החולה. תוכלו לתרגל עם הילדים משפטים קצרים כמו "רפואה שלמה!" או "החלמה מהירה!", וללמד אותם לברך חברים שחזרו אחרי מחלה בברכת "ברוך )ברוכה( שובך!".
משחקים בפינת הבית: כדאי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיזכירו את הסיפור ויעודדו משחק "כאילו חולים". אפשר להוסיף לפינה קומקום וכוסות לתה, נייר טישו, אפילו בקבוק חם. תנו לילדים לתרגל "ביקור חולים" ו"לטפל" בכם.
חיית מחמד: למי יש חתול או כלב בבית? איך קוראים לו? האם כמו יויו גם הוא ישן אתכם במיטה? אפשר לתת לילדים להחזיק בובות פרווה ולחבק אותן. כדאי ללמד אותם ללטף בעדינות, רק על הגב ולא בפנים, וללטף רק חתול או כלב בית שמכירים.
תה צמחים: אפשר להביא למפגש עשבים ותבלינים שונים, למשל מרווה, לואיזה, נענע, קינמון, ג'ינג'ר ועוד. תנו לילדים להריח, האם הריח נעים? אפשר להכין חליטות תה ולהגיש אותו בימי החורף הקרים.
פעילות משפחתית: אפשר להזמין את ההורים למפגש בעקבות הספר. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור, תוכלו להגיש לכולם מרק חם ותה צמחים, וכל משפחה תכין יחד ערכת "רפואה שלמה" משפחתית: קופסת נעליים מקושטת ובה חבילת טישו, פלסטר צבעוני, שקית תה צמחים, משחק או בובת פרווה קטנה, וכמובן – ספר חדש.
דווקא כן נחמדים! הילדים יכולים להתבונן בחתולי בית או רחוב ולערוך חקר: איך הם מתנועעים? מה הם אוהבים לאכול? איך הם מתרחצים? במה הם אוהבים לשחק? האם יש הבדל בהתנהגותם ביום ובלילה? (חשוב מאד להזכיר לילדים שאסור לגעת בחתולי רחוב וחתולים לא מוכרים!). תוכלו לצפות יחד בסרטון המסביר מה הופך חתולים לכל כך חמודים בעינינו?
בעקבות החקר של הילדים, גם אתם יכולים להפיק סרטון של ילדי הגן, "חתולים דווקא כן נחמדים"!
עין טובה: הילדים יכולים להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד. אילו יצורים נחמדים רואים במשקפת? איך מרגישים כשהעולם כולו "ורוד"?
להיכנס לנעליו: הספר מזמין אותנו להבין את החוויה של חתולים, אפשר להכיר לילדים את הביטוי "להיכנס לנעליים שלו". תוכלו להביא לגן נעליים מסוגים מגוונים ולבקש מהילדים למדוד ולהדגים: כיצד צועד האדם שנועל אותן? לאן הוא הולך? מה הוא עושה? בעזרת הנעליים תוכלו לשחק משחק דמיון "נעלי הפלא": מציבים זוג נעליים מיוחדות במרכז החדר. מזמינים כל פעם ילד אחר לנעול את הנעליים, לוחשים לו באוזן שם של דמות (תינוקת, איש זקן, גננת, חקלאי..) ועל שאר הקבוצה לגלות למה הפך.
מתנועעים כמו חתולים: תצליחו גם אתם להיות חתולים לרגע? לגרגר כחתול, להתיישב על הרצפה ולהרים כף רגל אל האף, להסתובב ולנסות לתפוס את הזנב, לעמוד בעמידת שש ולקמר את הגב, להתגלגל ולהתמתח.
להכיר ולאהוב: האם יש לכם חוג חיות בגן? אולי אחד ההורים או קרוב משפחה עובד עם בעלי חיים? כדאי להזמין אותם לגן ולבקש שיספרו על המקצוע ויערכו פעילות משותפת עם בעל החיים. ההיכרות עם בעל החיים יכולה למוסס חששות.
אפשר לצאת יחד לטיול חתולים בשכונה. בכל פעם שתפגשו חתול, נסו לנחש כיצד הוא מרגיש והמציאו עליו סיפור. כשתחזרו הביתה ילדיכם יוכלו להכין ספרון מצויר, "למה חתולי השכונה שלנו נחמדים".
אפשר לשחק יחד במשחק "עין טובה": כל אחד בתורו זורק לשני כדור צמר. מי שתופס את הכדור אומר על מי שזרק משהו טוב – תכונה או מעשה שעשה. נסו להתמסר בכדור כמה שיותר פעמים, עד שהחדר יתמלא בפרגון, במחמאות ובאהבה.
חגיגה של צבע ויצירה: הספר מזמין אותנו ליצור תוך שימוש בשלל חומרים, למשל ציורי קסם וחריטה, פיסול בפלסטלינה, צביעה בצבעי פנדה, ציור בצבע מים או גואש ועוד. כדאי גם לצאת לחצר וליצור בעקבות הטבע, ולערוך תערוכות אמנות ויצירה ברחבי הגן.
ממחיזים את הסיפור: מחלקים את הילדים לקבוצות בהתאם לשלבי היצירה בסיפור. כל קבוצה מדגימה את מהלך היצירה בריקוד, תנועה והמחזה. מדגישים את ההרמוניה של הבריאה, ובה מקום למגוון רחב כל כך של יצורים. כדאי לחשוב, כיצד תביאו לידי ביטוי את הייחודיות של כל ילד וילדה, כפי שמשתקפת במראה בעמוד האחרון של הספר?
דיוקן עצמי: בעקבות העמוד האחרון של הספר אפשר להציע לילדים לצייר דיוקן עצמי. תוך התבוננות במראה שבספר או במראות קטנות מונחות על שולחנו היצירה, הילדים יכולים לצייר את עצמם בחופשיות. ניתן לערוך תערוכה של הדיוקנים של ילדי הגן, רק חשוב להזכיר כי אנו עוסקים באמנות ולא בצילום, ואין המטרה לדייק בפרטים!
משחקים בהשראת ימי הבריאה: אפשר לעסוק בימי הבריאה המוזכרים בסיפור, לדוגמה מישוש וזיהוי של פני חבר בעיניים עצומות )חושך ואור(, משחק "ים יבשה" )מים ויבשה(, פעילות תנועה שמשתנה בהתאם לקצב ולטווחי זמן )ירח וכוכבים(, משחקי ניחוש ופנטומימה )דגים ועופות, חיות( ועוד.
תערוכת ספרים מאת פאול קור: פאול קור הוא סופר ומאייר אהוב מאד ורבים מספריו נמצאים בספריות ובבתים בישראל. כדאי לבקש מההורים והילדים לחפש ספרים שלו )למשל "כספיון", "הדג שלא רצה להיות דג" ועוד( ולהביא אותם לגן. תוכלו לקרוא אותם יחד, להשוות ביניהם ולערוך תערוכה בגן.
ציורי קסם לא תמיד קל להתחיל ציור מדף ריק. תוכלו להכין עם ילדיכם דפי קסם: צובעים דף לבן, בשלמותו, בצבעים רבים ושונים, ומעל הציור הצבעוני צובעים שכבה נוספת ואחידה בצבע פנדה שחור. כעת ניתן לקחת מטבע או שיפוד ולצייר על המרקם השחור, והציור יתגלה בכל צבעי הקשת.
ציידי צבעים העולם מלא בצבעים, וכדאי לצאת לטיול בשכונה ולגלות אותם. קחו איתכם דף חלק וחבילת צבעים וצאו לצוד צבעים. בכל פעם שתראו משהו, ציירו על הדף עיגול בצבע שלו: שמיים כחולים – ציירו עיגול כחול, תמרור אדום – ציירו עיגול אדום, וכן הלאה. בסוף הטיול יהיה לכם דף יפהפה וצבעוני.
מציירים יחד אפשר לקחת דף חלק וצבעים ולהכין ציור משותף: ההורה מתחיל ומצייר קו, נקודה או כתם צבע, הילד מוסיף אחריו פרט, ההורה אחריו וכך הלאה. בסוף יתקבל ציור משותף שכל אחד מכם תרם לו את חלקו.
להוסיף טוב מה חסר בעולם סביבכם? הסתכלו עם הילדים על הבית, על הרחוב ועל הגן, על השכנים ועל החברים: מה תוכלו לעשות כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר? אפשר להחליט יחד לקשט את הפח בחדר המדרגות, לעזור לשכן מתקשה, להשתמש במילים כמו "תודה" ו"בבקשה", או פשוט לחייך לעוברים ושבים.
חריזה וחרוזים בעזרת החרוזים שבספר יוכלו ילדיכם להשתתף באופן פעיל בחוויית הקריאה, ועם הזמן הם יצליחו גם "לקרוא" את הספר לבד. האם אתם אוהבים משחקי מילים? אפשר להשתעשע ולהמציא חרוזים נוספים משלכם
"המצאתי יצורון" בעולם שיצר פאול קור יש גלים סגולים, כוכבים ורודים ויצורונים דמיוניים. תוכלו ליצור עם הילדים יצורים דמיוניים מבצק או מפלסטלינה. כדאי להחליט יחד באיזה צבע יהיו היצורים שלכם, כמה עיניים יהיו להם ומה הם יֵ דעו לעשות.
המפגש בין מלכת שבא למלך שלמה ציורי ודרמטי מאד, ילדי הגן ייהנו להציג אותו. תוכלו להכין מתנות יפות שמביאה המלכה לשלמה, להכין אירוח כיד המלך למלכה ולכל הפמלייה שלה, לחשוב על חידות נחמדות איתן "יתמודד" המלך, ולבסוף, לכרות ברית שלום בין שתי הממלכות הגדולות.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם" )מסכת אבות ד א(. בסיפור על שלמה המלך והדבורה אנו רואים שגם האיש החכם ביותר יכול ללמוד ממי שקטן ממנו. נסו ללמד זה את זה דברים חדשים, כך הגן כולו ילמד ויתקדם! תוכלי לחשוב ולשתף את הילדים מה את לומדת מהם.
המלך שלמה כתב ספר של משלים ופתגמים. על-פי הסיפור שלנו, ישב שלמה באותו הלילה ּ וכתב פסוק בספרו, ספר מִשְׁלֵי: :"בָז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ" )משלי, יג, יג(. כלומר: מי שמתייחס בבוז לדבר, יבוא יום וזה יֵחָבֶל, כלומר יזיק לו. נסו ליצור פתגם שמעביר לאחרים את החכמה שלמדתם ממקרה שקרה לכם בגן. נשמח לקבל את הפתגמים ולפרסם אותם באתר האינטרנט של ספריית פיג'מה.
שלמה המלך והדבורה
שְׁמִירָה
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא. אפשר לנצל את ההזדמנות ולספר קצת על אתיופיה ומורשת יהודי אתיופיה, להתבונן במפה ולעקוב אחרי מסעה של מלכת שבא, לנסות לנחש אלו מתנות היא הביאה לשלמה מאתיופיה הרחוקה ועוד.
שלמה המלך והדבורה
שְׁמִירָה
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים. אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו יוזמנו ילדים על פי תור למלא את תפקיד המלך או המלכה ו"לשפוט" בסכסוך שיוצג לפניהם על ידי הילדים האחרים. המלך השופט נדרש להקשיב היטב לשני הצדדים, לברר את העניין ולהכריע על סמך המידע שאסף.
משחק פנטומימה – שלום אדוני המלך – משחק בו המלך יושב על כיסא, ומשרתיו מגיעים אליו. המשרתים אומרים: "שלום אדוני המלך". המלך אומר: "שלום בניי היקרים. איפה הייתם ומה עשיתם?" המשרתים מציגים בפנטומימה: היינו ב )מציגים( ועשינו )מציגים(". על המלך לנחש איפה היו ומה עשו.
מלכת שבא רצתה לבדוק האם שלמה באמת כל-כך חכם כפי ששמעה, ובחנה זאת באמצעות חידות. נסו גם אתם לחוד חידות. בחרו נושא וצרו חידה, למשל: "איזה פרי הוא כתום מבחוץ, כתום מבפנים, ויש לו פלחים"? כדי לפתור את החידה שואלים שאלות.
חידתה של מלכת שבא עסקה בהבדל שבין יצירת הטבע )"טבעי"(, למלאכת האדם )"מלאכותי"(. תוכלו להכין תערוכה של חפצים טבעים ומלאכותיים. למשל: חפשו פרח טבעי, ושימו מולו פרח מלאכותי; מקור אור טבעי, ומקור אור מלכותי; מזון טבעי, ומזון מלאכותי. חשבו לשם מה נוצרו כל אחד מן הדברים המלאכותיים שאספתם? מתי הם משמשים אותנו? )לדוגמא: האור המלאכותי מאיר גם בלילה וכד')
תוכלו לשחק "כאילו" אתם דבורים. תנו לילדיכם להיות הדבורה, ואתם – חברותיה. עופו יחד וזמזמו זה לזה את מה שהדבורה מספרת על המפגש עם המלך ואת תגובתכם לסיפור.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם": תוכלו לשאול את ילדיכם, מיהו חכם, מהי חוכמה, ומה למד שלמה המלך מהדבורה. אפשר לספר לילדיכם משהו שהם לא ידעו עד כה, ולבקש מהם לחדש לכם במשהו מידיעותיהם!
שלמה המלך והדבורה
שְׁמִירָה
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה. היזכרו יחד במצבים שבהם ילדיכם עזרו והועילו במיוחד. אפילו לקטנים יש "שעה" שבה הם עוזרים ותורמים לכלל.
אין חכם כבעל הניסיון: בשנים הראשונות צוברים ילדים היכרות וניסיון במגוון תחומים. כל התנסות מפתחת את הילדים, פותחת את עולמם ומסייעת בבירור טעמם האישי. חשוב לאפשר התנסות במגוון דרכים: ביצירה – להעשיר את השימוש בחומרים עם מרקמים, צבעים וריחות שונים, במשחק – להיפגש עם סביבות למידה מגוונות, בחברות – לעודד מגוון מפגשים ופעילויות עם ילדים שונים בגן.
מזהים דמויות מזוויות שונות: האיורים בספר מצוירים מזוויות שונות: במבט מלמעלה, מלמטה, מקדימה ומאחורה. אפשר לשחק יחד משחק זיהוי, להציג מפני הילדים מזווית לא צפויה ספר או צעצוע מוכר. ניתן גם לנסות לזהות חפץ לפי צלליות. האם הם הצליחו לזהות את החפצים?
למי יש חתול או כלב בבית? איך הוא נראה? איזה שם נתתם לו? מדוע? בקשו מהילדים לתאר איך הם מטפלים בו. אפשר להדגים על בובת משחק. מחקים חתולים: נסו ללכת, לילל, להתחכך כמו חתול. החתול דלעת מתרוצץ בכל מיני פינות של הבית – בשירותים, על שולחן עבודה, בחדר השינה. נסו לדמיין ולהציג יחד, מה היה עושה החתול דלעת בפינות השונות של הגן? איך היה מתנהג במפגש? בפינת הבית? בחצר? בפינת הספר?
מכינים דיוקן עצמי כחתול: בגב הספר מופיע איור של הסופר והמאייר מאוירים כחתולים. איך אתם הייתם נראים, לו הייתם חתולים? הדפיסו צילום של כל אחד מהילידים על דף נייר. בעזרת צבעים, טושים וחומרים שונים, כל ילד יוסיף לתמונה שלו מאפיינים של חתול: אוזני מחודדות, אף קטן, או אולי שפמפם? אפשר להביא איפור פנים לגן, ולצייר לכל ילד אף ושפמפם חתולי.
להכיר ולאהוב: הילד לומד לאהוב את החתול בזכות ההיכרות איתו. זוהי הזדמנות לחקר משותף על חתולים: נסחו יחד שאלות על חתולים. שלחו עם כל ילד שאלה לחקר בבית, בשיתוף ההורים. כדאי להקדיש לממצאים קיר בגן.
"אני אוהב שוקולד": בחיבור לנושא השנתי ולמיזם "הסיפור שלי- הסיפור של כולנו". הטעם האישי, הייחודי שלנו, הוא חלק ממה שמגדיר אותנו. עם זאת, הוא מתפתח ויכול גם להשתנות. מה אתם אוהבים? מה לא? אחת לכמה זמן כדאי להכין רשימה של הדברים האהובים על ילדי הגן. בכל פעם לבחור נושא אחר: מאכלים, משחקים, מקומות, או עונות. כדאי לחשוב עם הילדים: האם יש גם משהו ששיניתם את טעמכם או דעתכם לגביו? אם מתאים לך, מומלץ לשתף בסיפור אישי שלך: אולי יש מאכל שפעם לא אהבת והיום דווקא כן? אולי יש פעילות שפעם נרתעת ממנה והיום היא דווקא מהנה?
מתכון למרק דלעת: בימי החורף הקרים אפשר ליהנות יחד ממרק דלעת חם!
מצרכים:
1 בצל קצוץ גס
1 דלעת חתוכה לקוביות
2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות
1 קישוא
2 שני גזרים מקולפים וקצוצים גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
מעט שמן
מים למרק
מלח, פלפל
מוט מעבד מזון ידני.
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. כשנעשה שקוף מוסיפים את כל הירוקות חתוכים גס ומטגנים מעט. מוסיפים מים ותבלינים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים עד לריכוך הגזר. נותנים למרק להצטנן מעט, וטוחנים אותו למרק סמיך בעזרת מעבד המזון.
המאייר החביא בין האיורים חיות רבות, כמה מהן אמתיות, ואחרות – חיות צעצוע. כדאי לדפדף בספר ולחפש את החיות בכל עמוד. האם מצאתם את היצור הירוק עם המחושים? מה הוא עושה על היד של אבא ומה קורה לו כשהילד פוגש את חתול דלעת?
בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובת יד של חתול ולהמחיז את הסיפור. באיזה שם תקראו לבובת החתול שלכם? האם נעים ללטף אותה? איזה קול היא משמיעה?
תוכלו לצאת לטיול בקרבת הבית ולחפש חתולים. לא כדאי להתקרב אל חתולים שאין להם בית או לנסות ללטף אותם, אבל אפשר לסייע להם. בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד מחסה לחתולי רחוב, שאליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
אילו חיות אתם אוהבים? האם יש בעל חיים שילדיכם אינם אוהבים או שממנו הם מפחדים? אפשר לבקר בגן החיות או בחנות לבעלי חיים ולהכיר את החיה מקרוב. אולי תגלו גם אתם שמפגש קרוב עם בעל החיים יכול לשנות את הדעת.
אולי נתחלף? אפשר לשחק משחק של חילופי כיסאות: יושבים במעגל ומזמינים כל פעם שני ילדים להחליף מקומות בצורת התקדמות מעניינת: למשל בהליכה לאחור, בקפיצה, בזחילה, או כמו אחת החיות המוזכרות בספר.
המקום האהוב עליי בגן: בתוך שלל הפעילויות והאפשרויות שהגן מזמן בכל יום, מה משמח אותי? מה כיף לי?
חפשו אותי! הזמיני כל פעם קבוצת ילדים אחרת להתחבא במרחב הגן, כל אחד במקום האהוב עליו, את תהיי התופסת. כל ילד שתמצאי ישתף מדוע בחר במקום מחבוא זה, ומה מיוחד במקום זה בעיניו.
מצביעים ברגליים: תוכלי לפזר על הרצפה במרכז החדר חפצים שמייצגים פעילויות ופינות שונות בגן )למשל, קובייה, מכחול, ספר, בובה, כף ודלי( ולהזמין את הילדים לעמוד ליד החפץ של המקום האהוב עליהם. כדאי לבקש מהילדים להסביר את הבחירה שלהם.
זה הגן שלנו! תוכלי לצלם את הילדים בפעילות האהובה של כל אחד ואחת ולהציג את כל התמונות על לוח קיר. במרכז הלוח הציגי צילום קבוצתי )יחד עם הצוות!( כאשר כל ילד אוחז בספר, בצירוף שלט גדול: "אנחנו לא מתחלפים!"
הכניסה לגן מלווה בקריאת "בוקר טוב!" אישית, לכל נכנס. והמבט, והאינטונציה של הקריאה הזו, הן שעושות את כל ההבדל. הציעי לילדים להגיד: "בוקר טוב!" באינטונציות שונות: בקול רם, בלחש, במהירות, לאט, בפיהוק, בכעס… איך הקול מצליח להשפיע על המשמעות והמסר?
איזה יום היום? בסיפור פוסע הגיבור לגן בכל יום מימות השבוע. האם יש לכם פעילויות קבועות ביום מסוים בשבוע? מה מיוחד בגן ביום שישי?
אפשר להכין לוח שבועי עבור המשפחות: גוזרים חבל באורך מטר, או קולעים צמה מבדים ישנים. הילדים צובעים ומקשטים שבעה אטבי כביסה, אחד לכל יום בשבוע, עליהם כותבים את שמות ) או אותיות( הימים מראשון ועד שבת. כל משפחה תקבל חבל עליו מהודקים 7 אטבי הכביסה. את החבל ניתן לתלות בחדר הילדים ועליו להצמיד בכל יום ציורים, יצירות או אירועים שעתידים להתרחש. יחד עם הלוח ניתן לשלוח ציור שאותו כבר אפשר להצמיד ביום קבלת הלוח.
הורים וילדים מתחלפים: קבלת שבת משותפת, כמו בסיפור, או סדנא אחר הצהריים, יכולה להיות הזדמנות נהדרת לפתיחה חגיגית של ספריית פיג'מה. הזמינו את ההורים לגן ותנו לילדים להתחלף עם ההורים בתפקידים: ההורים ישבו במפגש והילדים ימחיזו להם את הסיפור "אולי נתחלף?", הילדים ייקחו את ההורים לסיור בין פינות הגן ויסבירו מה עושים בכל פינה, וישבו לשחק יחד באחד ממשחקי הקופסא. ומי מכין את הכיבוד לחגיגה ועוזר לסדר את הכסאות? הילדים, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחה חגיגית של הספרייה באתר של ספריית פיג'מה.
קוראים את האיורים: כדאי להתבונן יחד באיורים החינניים שמלווים את הסיפור. אפשר לעצור בכל עמוד ולחפש פרטים משעשעים. האם מצאתם תרנגולת מציירת, ילד מטיל ביצה, דבורה עוזרת לבנות מגדל? מה עוד מצחיק באיורים?
כולם הולכים לגן: מה אתם רואים בדרך אל הגן? האם כמו הילד בסיפור גם אתם רואים מכולת, כלב, תינוק בעגלה, בית קפה? האם עוברת לידכם מכונית ורודה? תוכלו לצייר יחד את המסלול שלכם לגן ולהוסיף בו מקומות ואנשים שאתם פוגשים בדרך.
ממחיזים את הסיפור: אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה ולהציע זה לזה ”אולי נתחלף? יהיה לך כיף“. תוכלו להוסיף דמויות ובעלי חיים אחרים שמבקשים גם הם ללכת לגן.
איזה יום היום? בכל יום בשבוע פוגש הילד בסיפור חיה אחרת. האם ילדיכם מכירים את ימי השבוע? האם יש לכם תוכניות קבועות, חוג או צהרון בימים שונים, יום קצר ביום שישי? ומה אתם עושים ביום שבת, כאשר לא הולכים לגן? אפשר להכין לוח של ימי השבוע ולצייר בו מה עושים בכל יום.
היום יום שישי: בעמוד האחרון של הספר חוגגים הילדים והחיות את טקס קבלת השבת. איך מציינים את השבת בגן של ילדיכם? תוכלו לערוך בבית טקס קבלת שבת כמו בגן ולשיר שירי שבת.
גן שלנו מה נחמד הוא: לפעמים קשה לקום בבוקר וללכת לגן, האם ילדיכם תמיד שמחים ללכת לגן? בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על משחק שיָּקל על ההתארגנות בבוקר ויסייע ללכת בשמחה לגן.
חיית מחמד זוגית –
הזמינו זוג ילדים. עליהם להפוך יחד לחיית מחמד המורכבת מפסל של שניהם. ניתן לקרוא לה בשם המצרף את השמות של שניהם, לדוגמה: "הכירו את החיה- אברהמיכל!". שאלו את הזוג: אילו איברים יש לה? מקור? זנב? כנפיים? חדק?
אפשר להצטלם יחד, להדפיס את התמונות הזוגיות בשחור לבן, ולתת לילדים לצבוע פריט אחד בתמונה בצבע. תוכלו לתלות בכיתה את תערוכת החיות המיוחדות שלכם.
מצביעים ברגליים [בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על אחדות- שומרים על ייחודיות"] –
יוצאים לחצר או מפנים את חלל הכיתה מריהוט ומבקשים מהתלמידים לעמוד ליד קירות החדר. המורה עומד/ת במרכז החדר ומכריז/ה כל פעם על תכונת אופי או תחום עניין אחר (למשל: חוש הומור, חיבה למשחקי כדור, נדיבות, אהבת מוסיקה, סקרנות מדעית…). התלמידים שחשים הזדהות עם התכונה מתקדמים ומתקבצים יחד במרכז החדר, ואז חוזרים לפינות. כך מתגבשות ומתפרקות קבוצות המבוססות על תחומי עניין ואישיות שונים. בעקבות הפעילות כדאי לשוחח עם הילדים: האם גיליתם חבר חדש שדומה לכם ולא ידעתם? במה אתם ייחודיים? החברות יכולה להתבסס על חיבורים חדשים, מפתיעים ורכים יותר.
סבב דומה לי – שונה לי –
שבו במעגל, הביאו כדור צמר. התלמיד הראשון אוחז בקצה החוט ומוסר את הכדור לחבר אחר בכיתה. עליו לומר במה החבר דומה לו, ובמה הם שונים. לאט, לאט תיווצר "חבורת חברים" – רשת המחברת בין כל ילדי הכיתה.
הכינו תעודת זהות לחיית המחמד המושלמת בעיניי כל אחד. אפשר אפילו להמציא חיה שלא קיימת. איך היא נראית? איך קוראים לה? מה היא אוהבת לעשות? מה היא אוכלת? למה היא מושלמת? לחצו כאן
לראות דוגמה לתעודה מקוונת.
חפשו יחד את העמוד שבו הנרי מפרסם את המודעה על חיית המחמד המושלמת אילו עוד מודעות מפורסמות שם? האם המוצרים האלה באמת קיימים? אפשר לנסח עם הילדים מודעה על דבר שהם מאוד רוצים, גם אם הוא דמיוני.
כלב לא יכול לגעגע, ברווז לא יכול לתפוס כדורים. אבל אם מביטים בעין טובה אפשר למצוא טוב בכל אחד. אפשר לציין מה התכונה הייחודית של כל אחד מבני המשפחה והחברים.
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת
שְׁמִירָה
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים!
הנרי יודע הרבה על התכונות של צפרדעים, כלבים – וגם ברווזים! אילו בעלי חיים מכירים ילדיכם? תוכלו לבקר בפינת חי, בגן החיות או בחנות לחיות ולהכיר חיות חדשות.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדוּת שלכם: אילו חיות גרו סביבכם, האם היתה לכם חיית מחמד משלכם כשהייתם ילדים? אם כן, תוכלו לספר עליה – ולהראות תמונות מן העבר.
אפשר לארגן ערב תחפושות בבית. כל אחד מתחפש לחיה ועל האחרים לנחש מיהו. אפשר גם להמציא חיות דמיוניות, למשל לערבב זנב של סוס עם אוזניים של חתול. איך תקראו לחיות שהמצאתם ומה תכונותיהן?
איך מקריאים את הספר בקול? בגלל השילוב הייחודי של מילים ואיור שיצר גלעד סופר, קשה לקרוא את הספר בפני הכיתה. מומלץ לחלק לתלמידים עותקים של הספר ולהתייחס לצורתו לפני הקריאה. תוכלו לעיין יחד בכריכה: מה משמעות פס המחיקה במילה "שפן"? אפשר לשאול את התלמידים: למי מתאים הספר, לילדים? למבוגרים? האם זה ספר קומיקס? האם ספר מאויר הוא בהכרח ספר לצעירים?
גם ילדי הכיתה יכולים להכין קומיקס! אפשר לבחור ספר מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין בעקבותיו ספרון קומיקס בעזרת בלוני דיבור ואיורים. תוכלו לערוך תערוכת קומיקס ולהציג את הספרונים על לוח קיר בכיתה.
ספר חדש של ספריית פיג'מה הוא "סיבה למסיבה"! אפשר להזמין את ההורים למפגש סביב הספר "שפן" והקומיקס, בו ההורים והילדים מכינים יחד מגזירי עיתון דו-שיח מצחיק בקומיקס. כל אחד בוחר וגוזר דמויות מתוך עיתונים ומגזינים ומתאים להם בלוני דיבור. אפשר לקבוע נושא מסוים עליו יכתבו, לדוגמה: שמות מצחיקים, חיות, המשפחה שלנו, ועוד.
שפן
שְׁמִירָה
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו?
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו? דרך משעשעת לגלות היא משחק הניחושים. כתבו על כתרי נייר שמות של ילדים מהכיתה, אפשר גם מורים או דמויות מפורסמות. הניחו כתר על ראש אחד הילדים כשהוא לא רואה מה כתוב בו, אבל הכיתה שמולו כן. הילד ינחש מי הוא בעזרת שאלות שישאל: "האם אני גבוה?", האם אני בת? האם אני לומד אתנו בכיתה? וכו'.
שפן
שְׁמִירָה
בעקבות הספר אפשר לבקש מהילדים להמציא סיפור שמתחיל ככה
בעקבות הספר אפשר לבקש מהילדים להמציא סיפור שמתחיל ככה:
בוקר אחד שמעתי את אמא שלי קוראת אלי: "אלון, אלון", היא אמרה, "צריך לקום מהמיטה, כבר מאוחר". התעוררתי מיד, מה קורה כאן? בכלל לא קוראים לי אלון…
בספר מתלונן העיט: "וברחוב הם קוראים לי נשר… בכיתה הם קוראים לי נשר", זו מחווה לשירה הידוע של מרים ילן שטקליס 'ג'ינג'י'. הציפור והילד האדמוני לא אוהבים שקוראים להם בשם שמתייחס לתכונה חיצונית, שם שיש בו גם כוונה להעליב. תוכלו לשוחח עם הילדים על מה מטריד ומעליב כל כך ב'קריאה בשמות', האם גם להם לפעמים קוראים בשם מעליב או מקטין? זו הזדמנות להעלות סוגיות חברתיות בקרב התלמידים.
שפן
שְׁמִירָה
להתבונן יחד באיורים המיוחדים שצייר גלעד סופר בסגנון של קוֹמיקְס
כדאי להתבונן יחד באיורים המיוחדים שצייר גלעד סופר בסגנון של קוֹמיקְס (עלילון בעברית). האם היה קל לקרוא את הסיפור בקול רם? האם שמתם לב לקו המחיקה על המילה "שָׁפָן" בכריכה של הספר? אפשר לשוחח על פשר הקו. האם זוֹ טעות בהדפסה?
ספר מאויר – גם לבוגרים! הקומיקס מבטא את עלילת הסיפור בו בזמן במילים ובציור, זהו סגנון איור מתוחכם שמוסיף למילים בסיפור רובד של משמעות. אפשר לבחור סיפור מוּכּר או להמציא סיפור שלכם ולהכין יחד ספרון קומיקס בעזרת בלוני קומיקס. אפשר להתבונן בחלקים המאוירים כך בספר ולראות מה מגלים עוד דרך ההתבוננות בהבעות הפנים, בשפת הגוף ובצבעים שאי אפשר לגלות במילים. שימו לב למשל בעמוד עם הקוסם לשביעות הרצון על פניו של הקוסם לעומת העצבות על פני הארנב.
האם אתם יודעים להבחין בין ארנב לשפן, בין עיט לנשר, בין יען לאמו? אתם יכולים להכין "מגדיר לחיות מבלבלות", ובו תכתבו ותציירו כיצד נראות החיות שנוטים להתבלבל בשמותיהן. בביקור הבא שלכם בגן החיות אתם לא תטעו. אפשר להכין משחק זיהוי קלפים עם תמונות וקלפים עם שמות החיות ולהתאים ביניהם.
שפן
שְׁמִירָה
אפשר להכין בעזרת פלסטלינה דמויות של ארנב ושפן ולהמחיז בעזרתן את הסיפור.
אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.
תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.
אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?
אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?
הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.
הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"
קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.
מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.
קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.
מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.
תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.
הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"
ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"
מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"
ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"
שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"
העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"
התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות.
ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת. להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל
הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים
תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר. כדאי לקרוא בקבוצות קטנות שיאפשרו לילדים לעיין באיורים לעומק:
– האם הם יכולים לזהות את החיות המחופשות? צריכים רמז? אפשר למצוא אותו בעמודי הספר הראשונים בהם החיות עדיין לא מחופשות.
– כיצד אפשר לראות באיור של הגמל שהוא גמל מחופש?
תוכלי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים:
– למי לדעתם מגיע הפרס הגדול?
– מה יקרה כשהחיות יפקחו את העיניים ויגלו שהגמל גנב את הפרס ומיהו הגמל?
– מי לדעתם הכין את המתנה, ומה היא מכילה?
בתום הקריאה אפשר לשוחח על תחרות ומשחק הוגן, לשאול את הילדים אם הסיפור הצחיק אותם ולבחון יחד את ההתנהגות של הגמל/שועל. כדאי לרשום את דברי הילדים ולתלות אותם על לוח ההורים!
סיכום הפעילות/פעילות שיא:
נשף תחפושות, שבסופו יוענק הספר לילדי הגן. במהלך השבוע הילדים יכולים להתכונן לנשף: להחליט למה יתחפשו, להכין מסכה ואביזרים שיתלוו לתחפושת, לבחור שיר שהם אוהבים אשר ייכלל ברשימת השמעה שתלווה את מסיבת הריקודים, להחליט על תפריט כיבוד ותכנית אמנותית.
מי מתחפש למי? כדאי להתבונן באיורים ולחפש את החיות המחופשות המוזכרות בסיפור. האם ילדיכם מזהים את כולן? למי בעיניכם התחפושת המוצלחת ביותר, למי הייתם מעניקים את הפרס?
תחרויות ומשחק הוגן: כדאי לעצור את הקריאה בעמוד שהחיות רבות ביניהן – כל אחת חושבת שהיא המוצלחת ביותר – ולשאול את ילדיכם איך לדעתם אפשר להחליט למי הפרס מַגיע. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הישגים, על תחרות ועל הרגשות הנלווים למנצחים ולמפסידים.
השועל הערמומי: אפשר לשוחח עם הילדים על התנהגותו של השועל, האם היה ראוי לנצח בתחרות התחפושות? בסיפורים רבים מיוחסת לשועל ערמומיות. האם אתם מַכּירים עוד ספרים על שועלים, לדוגמה מָשָׁל עַל שׁוּעָל, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשׁוּעָל או מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים? תוכלו לחפש אותם ולקרוא יחד.
פורים של פעם: האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? תוכלו לשתף את הילדים בחוויות הילדות שלכם מחג פורים ומתחפושות, אפשר גם לדפדף באלבומים משפחתיים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, של האחים ושל הילדים.
עודד בורלא כתב ואייר ספרי ילדים רבים, ובהם האוסף חִיּוּךְ בְּכָל פִּנָּה, הַמַּנְגִּינָה והספר הגדול של עוֹדד בּוּרלא. כדאי לחפש בספרייה יצירות מפרי עטו וליהָנות מהן יחד.
נשף מסכות
שְׁמִירָה
צפו בגננת איקה מאשכול גני מיחא חיפה מקריאה את הסיפור בליווי שפת הסימנים
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להיעזר בבובות של הדמויות השונות: חיפושית, נמלה, עכביש וחתול. תוכלי ללמד את הילדים, לפני הקריאה, את שירתו של הגשם: "טיף טף, טיף טיף טף", ובמהלך הקראת הסיפור הילדים יכולים להצטרף בכל פעם שהגשם מטפטף.
הילדים יכולים לגלם את הדמויות בספר ולהמחיז את הסיפור. כדאי גם להוסיף לפינת התחפושות מחושי נמלה, זנבות או אזני חתולים, תחפושות של עכביש וחיפושית, וכך יוכלו הילדים לשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי שלהם.
אפשר לצאת לחצר ולחפש חיפושיות. ואולי יש לכם פינת חי בגן? הטיפול בחיות נותן לילדים הזדמנויות לתרגל עזרה וחמלה. הילדים יבינו שיש כל מיני דרכים לעזור, לא כל חיה צריכה ליטוף או טיול בחוץ, חשוב להביט היטב ולהבין מה הצרכים של כל אחת.
בעקבות הסיפור תוכלי לשלוח להורים ציור של חיפושית ולבקש מהם לכתוב בו דוגמא כיצד הילד עוזר בבית, לאחים או לחיית מחמד. אפשר להציג את "חיפושיות העזרה ההדדית" על לוח בגן.
להתחבא מפני הגשם יכול להיות משחק נהדר. אפשר להשמיע בגן אחד משירי הגשם האהובים, בכל פעם שהופכים מקל גשם והוא משמיע קולות של טפטוף, הילדים רצים לחפש מחסה במקומות שונים בגן.
מה אמרה הנמלה?
כדאי להתבונן יחד באיורים ולחפש לאורך הסיפור את המפגש של החיפושית עם כל אחת מהחיות: הנמלים, העכביש והחתול. תוכלו לבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם ולשוחח על ההבדל בין התגובה של עידו לתגובתן של החיות.
מה עושה החיפושית?
תוכלו לצאת לחצר או לגן השעשועים ולחפש חיפושיות. אולי תמצאו אחת בין העלים או, כמו בסיפור, בארגז חול? אפשר להניח את החיפושית בעדינות על היד. האם היא מדגדגת את כף היד? האם היא נשארת לנוח או מיד פורשת כנפיים ועפה לדרכה? חשוב כמובן להחזיר את החיפושית לטבע.
חיפושיות מאבנים קטנות
תוכלו לאסוף אבנים עגולות וחלקות בגדלים שונים, לצבוע אותן בצבע גואש אדום, ולאחר שהצבע מתייבש לסמן עליהן קו חוצה בצבע שחור ונקודות לבנות. והנה יש לכם משפחה של חיפושיות!
מדגדגים את הדמיון
דמיינו איך הרגיש עידו כשהחיפושית דיגדגה בידו ואיך הרגישה החיפושית הקטנה. אפשר לבקש מהילדים לקער את ידם ולדגדג להם את היד הקעורה. תוכלו לדמיין את החיפושית מטיילת על הבטן ולהמשיך לדגדג בנעימות זה את זה.
מסתתרים מהגשם
החיפושית מצאה מחסה בידו של עידו. תוכלו לשוחח עם ילדיכם כיצד אנחנו מסתתרים מפני הגשם. אפשר לחפש בבית מטריות, כובעים או כל חפץ אחר שיכול להגן עלינו בגשם. כדאי גם לצאת החוצה ולהצביע על מבנים, תחנות אוטובוס וכניסות לחנויות בדרך לגן. האם גם הם מספקים מחסה מהגשם?
האם אתם נוסעים יחד לגן או צועדים? מה אתם * רואים בדרך? את מי או את מה אתם פוגשים? תוכלו לשים לב לפרחים, לעצים, לבניינים ואפילו לאתר בעלי חיים גדולים וקטנים
אוסף רעיונות למשחקים בדרכים:
ההורה מזמזם שיר והילדים מנסים לזהות אותו ולשיר יחד אתו.
אפשר להחליט מה נחפש בדרך? (מכונית בצבע מסוים, חתול, ציפור, או ניידת משטרה).
אתם מוזמנים לדהור לדלג או לקפוץ בדרך עד שער הגן.
אפשר לבחור כלי תחבורה (מטוס, טרקטור, אופנוע), ההורה ירכיב את הילד על כתפיו וביחד יגיעו אל הגן באותו כלי תחבורה דמיוני.
תוכלו לערוך משחק זכרון להכרת הדרך: מה נראה עוד מעט? חנות, בנין גבוה, עץ ועוד.
אפשר לאסוף דברים בדרך – אבנים או עלים בצורות שונות.
נחשו מי אני: תוכלי להכין קלפים עם דמויות החיות שבסיפור ולשחק משחק ניחושים: כל ילד בתורו מרים קלף ועושה קולות ותנועות שמאפיינים את אותה החיה, והחברים מנסים לנחש מי החיה.
כיצד הילדים עוברים מפעילות לפעילות? איך את מזמינה את הילדים לצאת לחצר או להתאסף במפגש? בעקבות הסיפור תוכלי להזמין את הילדים לנוע כמו הדמויות בסיפור: לדהור אל החצר, לקפוץ אל שולחנות האוכל, לעוף אל פינת הספר.
אפשר לשוחח עם הילדים על הדרך שלהם למעון: האם הם נוסעים ברכב או צועדים ברגל? מה רואים בדרך? את מי או את מה הם פוגשים? תוכלי להכין עם הילדים שקיק קטן אותו יקשטו, הזמיני את ההורים להכניס אל השקיק דברים שמצאו עם הילדים בדרך, למשל: עלים, אבנים קטנות, איצטרובל, שבלול ולשתף במציאות את החברים.
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות. אפשר להעניק לכל אחד הזדמנות להקריא בקול ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלו לשוחח יחד: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. כיצד פותרים מריבות בכיתה שלכם? מתי פונים למורה, מה תפקידם של ילדי הכיתה בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור אפשר להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בכיתה שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
מעשה בחתולים ושאר החיות
שְׁמִירָה
להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בכיתה ולערוך תערוכה.
השיר מתאים לנושא השנתי "האחר הוא אני". ניתן למצוא מידע רב בקישורים הבאים:
אתר משרד החינוך – נושא "האחר הוא אני": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ui/
תכנית מפתח הלב לחודש כסלו – על הערך "שונות": http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hevra/MafteachHalev/Kislev.htm
האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים? בעקבות השיר "מעשה בחתולים" נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של אלונה פרנקל שמלווים את השירים השונים. האם כך דמיינתם את גיבורי השירים? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את החתולים, את הדוכיפת, את הנמלה ואת שאר החיות וליצור מהדורה משפחתית וייחודית של אוסף השירים.
מעשה בחתולים ושאר החיות
שְׁמִירָה
כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו?
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": בעקבות השיר אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים ועל התפייסות. תוכלו לשתף זה את זה במריבות שהיו לכם ולהיזכר בדרכים שבהן התפייסתם.
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל או אלונה פרנקל? בעקבות הקריאה תוכלו לחפש אצלכם בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם ולקרוא גם אותם יחד.
מה גורם לילדי בגן שלך לחייך? במפגש בוקר, החזיקי כדור בידיים ושתפי את הילדים במשהו שמשמח אותך. גלגלי את הכדור לכיוון אחד הילדים. מי שתופס את הכדור מספר על משהו שמעלה חיוך על פניו. אותו ילד מגלגל את הכדור לחבר או חברה, ומזמין אותם לספר מה משמח אותם. כך תגלגלו את הכדור בין הילדים, עד שכל מי שרוצה להשתתף במשחק מספר על משהו משמח. [רישום הדברים שמעלים חיוך על פני ילדי הגן ותליית הרשימה על לוח ההורים בוודאי ישמחו גם את ההורים!]
איור טוב מקיים "דו-שיח" בין הכתוב והמצויר, ומאפשר לקורא הצעיר לעקוב אחר עלילת הסיפור באמצעות התמונות בלבד. יחד עם הילדים, דפדפו בספר ועיינו באיורים המיוחדים. שימו לב לדרך בה הסופרת והמאיירת קתרין רינר משלבת בין הציורים והמילים, ובין האיורים לעלילת הסיפור. מצאו את המקומות בהם הכתב גדל וקטן, עולה ויורד. תנו לילדים לשער את המניע של הסופרת-מאיירת לאייר כך את הסיפור.
נסיך מצא את החיוך שלו בכוחות עצמו, אבל לפעמים אנחנו זקוקים לעזרה של חברים כדי לשפר את מצב הרוח. היכולת לשמח חבר עצוב היא מתנה לכל החיים. אפשר לחבר את הסיפור לנסיונות של הילדים לשמח זה את זה, להבליט ניצני אמפתיה ועזרה לחבר עצוב, וכך לטפח את הרגישות והיכולות החברתיים של הילדים.
אלו שירים של שמחה מכירים ילדי הגן? בעקבות הסיפור אפשר לשיר: "מי שטוב לו ושמח כף ימחא", "ושמחת בחגך והיית אך שמח", "איזה יום שמח" ועוד. תוכלו להכין שירון של שירי שמחה ואושר, שילווה אתכם במהלך השנה.
תוכלו ליצור תערוכת ציורי ילדים בטכניקה של איורי הספר: יוצרים רקע בצבעי מים, וכשהרקע מתייבש, מוסיפים עליו ציור בקו: גיר, טוש וכו'. התוצאה מיוחדת ומשמחת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה?
בשפה העברית קיימות לפחות עשר מילים נרדפות לציין שמחה (למשל, ששון, גילה, דיצה, רינה, עליזה, עליצה, צהלה וחדווה), ויש בהן כנראה להעיד על סוגים וגוונים שונים של שמחה ועל החשיבות הרבה שמייחסים לרגש זה. חלק מהמילים הללו משמשים שמות פרטיים. האם יש ילדים או אנשי צוות בגן, שמשמעות השם שלהם היא שמחה? אם כן, זו הזדמנות לציין זאת!
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו
מכינים קולאג' של כל מיני דברים פשוטים שמעלים חיוך על פנינו: אפשר לפרוס עיתונים וג'ורנלים, להזמין את הילדים לגזור או לקרוע תמונות של דברים שמשמחים אותם ולהדביק אותן על דף. (הפעילות מתאימה גם לסדנת הורים וילדים, ויכולה לסייע בהיכרות הדדית של כל חברי קהילת הגן.) הציגו את אוסף היצירות על לוח וראו איזה גן שמח אתם!
" … נסיך הבין שהחיוך יעלה על פניו בכל פעם שיהיה מאושר." נסו לצאת החוצה וליהנות יחד בטבע, כמו נסיך הטיגריס. גם אתם יכולים לשחק בעלים מרשרשים, להקשיב לציוצי הציפורים ולטפס על גבעות.
מה משמח אתכם ואת ילדיכם? אפשר לשחק יחד את "משחק החיוכים". הזמינו את ילדיכם להתמסר איתכם בכדור. מי שזורק או מגלגל את הכדור, אומר דבר אחד נעים שמשמח אותו. אל תשכחו לחייך בזמן המשחק!
שיר וריקוד הם מלווים טבעיים לשמחה שלנו. אתם מוזמנים לרקוד ולשיר, על פי "שירים שמחים" אפילו בלי סיבה. כמה שירים לדוגמה: "מי שטוב לו ושמח" (דתיה בן-דור), "איזה יום שמח לי היום" (תלמה אליגון-רוז), "אני אוהב" (יהונתן גפן).
בסוף הסיפור קופץ נסיך בשמחה. אילו הסיפור היה נמשך, אולי הוא היה ממש צוחק. רוצים לצחוק? דרך מצחיקה להתחיל: שוכבים על השטיח, כל אחד שם את הראש שלו על בטן של מישהו אחר. משתתף אחד מתחיל לצחוק, הבטן הרועדת שלו נורא מצחיקה, והצחוק מידבק.
חיוך של נסיך
שְׁמִירָה
מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו
הסופרת והמאיירת קתרין ריינר אוהבת חיות, והיא מספרת עליהן ומציירת אותן. את הסיפור שלנו מלווים איורים מיוחדים. מעניין לראות כיצד מצויר נסיך כשהוא מאבד את החיוך שלו, ואיך הוא נראה כשהוא מביט בשלולית ומוצא אותו שוב.
המאייר עומר הופמן הוסיף בתמונות חן והומור לסיפור על השועל. כדאי לחלק את עותקי הספרים לילדים ולאפשר להם לדפדף לבד בספר, "לקרוא" אותו על-פי רצף התמונות ולהבחין בפרטים. אפשר לשאול אותם אם האיורים הצחיקו אותם, על מה לדעתם חולם השועל, אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
בתום קריאת המשל תוכלו לשוחח יחד על מעשיו של השועל: האם לדעתכם כל זה היה כדאי לו? האם עמדה לפניו דרך אחרת לפעול, מבלי לצום ולרזות פעמיים? מה דעתם על מעשיו של השועל שהתגנב דרך פרצה בגדר אל תוך הכרם?
זו הזדמנות להסביר לילדים מהו משל ולהכיר להם משלים נוספים. הסיפור המקורי על השועל והכרם מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית או בספרייה משלים וסיפורי חז"ל נוספים ולערוך בגן תערוכה. אפשר למצוא עוד משלים וסיפורי חז"ל באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים".
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם הילדים על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל ולהכיר להם סיפורים נוספים אודות שועלים, לדוגמה, "התרנגולים והשועל" מאת ח"נ ביאליק (שחולק בעבר במסגרת ספריית פיג'מה), או "משלי שועלים".
אפשר לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לספר לכם את המשל על-פי רצף התמונות. כדאי לשים לב לפרטים שהוסיף המאייר. למשל, על מה חולם השועל? אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
האם אתם מכירים משלים נוספים? הסיפור המקורי מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. שפע של משלים וסיפורי חז"ל אפשר למצוא גם באתר "ספר האגדה לילדים". אתם מוזמנים לדפדף שם ולספר אותם לילדיכם.
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל. האם אתם מכירים סיפורים נוספים אודות שועל (לדוגמה, התרנגולים והשועל מאת ח"נ ביאליק, או משלי שועלים)?
האם את מכירה גרסאות קודמות של הספר "חומפס", שיצא לאור לראשונה בשנת 1980? אם יש בידייך עותק ישן של הספר ניתן להשוות את האיורים בגרסאות השונות, שצוירו על-ידי מאיירים שונים. בעקבות פעילות ההשוואה כדאי לשוחח עם הילדים על סגנונות ופרשנויות שונים של מאיירים, ולבקש מהם להביע את דעתם.
בעקבות הקריאה כדאי לשוחח על התכונות הייחודיות של ילדי הגן, ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם. ניתן לקשר את הסיפור גם לנושא "האחר הוא אני". אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לציין משהו מיוחד בחבר שיושב לצדו.
הפתגם "איזהו עשיר? השמח בחלקו" מעודד אותנו להכיר במה שיש ולהודות על מי שאנחנו. אפשר ללמד את הפתגם ולבקש מהילדים לצייר את הדברים והאנשים שגורמים להם להיות "שמחים בחלקם".
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את הילדים אם גם להם יש משאלות, ולערוך רשימה של המשאלות של ילדי הגן (ושל הצוות!). כדאי להבחין בין משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא.
חומפס
שְׁמִירָה
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. האם הילדים מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר להיזכר בספרים דומים, לחפש בספריית הגן ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים בנושא.
חומפס קינא בחיות האחרות ביער. אפשר לשוחח עם ילדיכם על תחושות של קנאה ולשתף אותם בניסיון החיים שלכם. האם בילדותכם רציתם להידמות למישהו אחר? האם לפעמים ילדיכם מקנאים באחרים? זו הזדמנות לחזק את התכונות הייחודיות של ילדיכם ולעודד אותם להישאר נאמנים לעצמם.
נוהגים לברך – "שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה". כאשר חומפס מביע משאלה בקול, בקשתו מתגשמת. אפשר לשאול את ילדיכם אם גם להם יש משאלות, אם פעם ביקשו משהו בלב (או בקול!) והמשאלה התגשמה. יש משאלות שהגשמתן אינה בשליטתנו, ואחרות שניתן למלא. תוכלו לשחק משחק: כל אחד בתורו מביע משאלה. כדאי להביע גם משאלות שניתנות להגשמה (למשל, הלוואי שכרית נוחה היתה מונחת תחת ראשי, או הלוואי שהייתי יכולה להתכרבל תחת שמיכה). זה טבעי לרצות דברים, וזו גם הרגשה טובה למלא משאלה של מישהו אחר!
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים פשוטים ניתן להכין חלקי גוף כגון זנב, קרניים, כנפיים, וסנפירים. ילדיכם יוכלו לשחק את חומפס, שמקנא בחיות השונות. ואתם, ההורים, תוכלו לשחק את תפקידי החיות. בסוף ההצגה, תהנו ודאי לגלם את תפקיד אמא דובה ששומעת ורואה את חומפס מעבר לתחפושות. את ההצגה כדאי לסיים, כמובן, ב"חיבוק דוב" גדול!
חומפס
שְׁמִירָה
לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר
חומפס מבקש לעצמו חלקי גוף שאינם מתאימים לדוב. לאיברים השונים בגוף תפקידים חשובים. יחד עם ילדיכם תוכלו לעיין באיורים לאורך הספר. האם ילדיכם מכירים את תפקידם של הזנב של האריה, הקרניים של הצבי, הסנפירים של הדג? אפשר לעבור על חלקי הגוף שלנו ולציין מה התפקיד של כל איבר.
הספר "חומפס" מצטרף לשורה של ספרי ילדים שעוסקים ברצון להידמות למישהו אחר, למשל "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, "הדג שלא רצה להיות דג" מאת פאול קור ועוד. אפשר לחפש בבית, בגן או בספרייה המקומית ספרים נוספים על הנושא. אחרי קריאת הספרים תוכלו לשיר יחד את השיר "אבל אני נשאר אני" מאת דתיה בן דור.
תוכלי להכין תחפושות או כתרים שיסמנו את החיות השונות ולבקש מהילדים להמחיז את העלילה. המילים בסיפור פשוטות והמשפטים חוזרים על עצמם, ומהר מאד יוכלו הילדים לדקלם את הטקסט. כדאי גם להציע להם להמחיז את הסיפור בפנטומימה, עם תנועות ידיים והבעות פנים וללא דיבור.
העכבר והתפוח
שְׁמִירָה
להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים
כדאי להעניק לילדים את עותקי הספרים ולהזמין אותם להתבונן באיורים. האם הם מזהים את כל החיות? האם הם יכולים למצוא את התפוח לאורך הסיפור? בעקבות האיורים הילדים יכולים להכין חותמות בצורת תפוח:
לוקחים גלילי נייר טואלט ריקים ומקפלים את העיגול כך שתיווצר צורה של תפוח. את החותמת הילדים מוזמנים לטבול בצלוחיות עם צבעי גואש ולהחתים להנאתם. רוצים להוסיף עלה בראש התפוח? אפשר לצאת לחצר לקטוף עלה ולהדביק אותו על היצירה או לצייר עלה בעצמכם.
העכבר מבין שתהליך הבשלת פרי לוקח זמן ועלינו להמתין בסבלנות. זו הזדמנות לשוחח עם הילדים: מהי סבלנות? מתי אנו מתבקשים להיות סבלניים, לחכות, להתאפק, לדחות את הרצונות שלנו לטובת אחרים? מתי קשה לנו להיות סבלניים, וכיצד נוכל להשתפר?
אפשר לנסות ולדמיין את טעמו של התפוח לפני שהוא נשר. תוכלי לספר לילדים על פרי בוסר ועל טעמו המריר, ולחשוב ביחד על דוגמאות נוספות למצבים בהם הסבלנות משתלמת וחוסר סבלנות מזיק. (מה יקרה לעוגה שנוציא אותה מהתנור לפני שהיא אפויה? איזה טעם יש לבננה ירקרקה?)
אפשר להכין עם הילדים שעוני חול, כדי לסייע להם להתאזר בסבלנות גם בבית – למשל, בהמתנה לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב.
חומרים: 2 בקבוקים קטנים ריקים שווים בגודלם, חולק דק ומסונן, פקק מאחד הבקבוקים מנוקב, נייר דבק.
הכנה: ממלאים בקבוק אחד בחול עד האמצע, סוגרים את הבקבוק בפקק המנוקב.
הופכים את הבקבוק הריק ומצמידים אותו לבקבוק עם החול. מחברים את שני הבקבוקים היטב בעזרת נייר דבק חזק.
שעון החול מוכן! כמה זמן לוקח לחול להישפך מבקבוק לבקבוק?
בעקבות הסיפור תוכלו לערוך "סעודת תפוחים" בגן עם מאכלים שונים מתפוח: מיץ תפוחים, ריבת תפוחים, עוגת תפוחים או תפוחים אפויים בתנור. זו הזדמנות לשתף את ההורים ולבקש מהם להביא לגן מתכונים או מצרכים.
כדאי לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המיוחדים. האם מצאתם את התפוח בכל עמוד? חלק מן העצמים ומבעלי החיים נשארים קבועים במקומם, ואחרים – נמצאים בתנועה. מי קבוע במקומו? מי בתנועה?
לכל אחד קשה לפעמים לחכות בסבלנות, למשל בתור לקופה בסופרמרקט או בתוך פקק תנועה בכביש. תוכלו לשתף את ילדיכם ולספר על משהו שהגעתם אליו אחרי המתנה ארוכה. מה היתה ה"מתנה" שחיכתה לכם בסוף?
ילדים רבים מתקשים לחכות לאימא שתתפנה או לתור שלהם לשחק במחשב. אפשר לסמן על שעון-מחוגים כמה זמן צריך עוד לחכות. ילדים עשויים להיות סבלניים יותר כשהם יודעים מתי "זמן הסבלנות" שלהם יסתיים.
אתם מוזמנים לחגור סינר ולהכין ביחד ריבת תפוחים.
מצרכים:
1 קילו תפוחי עץ ירוקים
½ קילו סוכר
1 מקל קינמון
1 לימון
קולפים את התפוחים בעזרת קולפן ומוציאים את הליבה. חותכים את התפוחים לקוביות. מבשלים בסיר את התפוחים, הסוכר ומקל הקינמון על אש קטנה כשעה (צריך סבלנות!). בסיום הבישול מוסיפים מעט לימון סחוט.
מה קורה בסוף הסיפור? בוודאי שמתם לב לעמודים האחרונים של הספר, בהם העלילה מתוארת באמצעות תמונות בלבד. רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את כל הספר עם הילדים" בהיעדר טקסט מילולי. האם ברור מה קורה אחרי שחנה נרדמת? מי הדמויות בעמוד האחרון של הספר? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהתבונן באיורים של גל שקדי, המלווים את הסיפור. האם הם שמו לב לבעלי החיים הרבים שמופיעים באיורים לצד העצים? תוכלו להשוות בין העצים השונים. כמה עצים מוזכרים בסיפור? אילו עצים הם עצי פרי ואילו עצי סרק? בעקבות האיורים, הילדים יכולים ליצור עצים בטכניקות אמנות שונות.
אפשר להזמין הורים וילדים ל"טיול עצים" בסביבת הגן. אולי גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? ואולי עצים אחרים? תוכלו להשוות בין העצים: מה התועלת של כל עץ? אלו הם עצי נוי ואלו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן?
אפשר לקרוא את הסיפור בחוץ, בחיק הטבע, תחת עץ. כדאי לצייד את הילדים בשקיות או דליים לאיסוף אצטרובלים, קליפות עץ, זרדים, עלים ועוד. עם חזרתכם לכיתת הגן הילדים יכולים להכין מהם יצירה.
עץ אבא
שְׁמִירָה
לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין פינות הגן ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה. אפשר לבקש מהילדים לחפש חפצי עץ בבית, לצייר או לצלם אותם ולערוך בגן תערוכה של דברים העשויים מעץ.
כדאי לשאול מגננות בגני טרום חובה את הספר "מה צריך בשביל…", שחולק ברשימת הצעירים בתחילת השנה, ולקרוא אותו עם הילדים. אפשר להכין יצירות וקולאג'ים בהשראת ספר זה.
עץ אבא
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לספר על מסורות משפחתיות הקשורות לעצים. האם גם הם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים? האם נטעו עבורם עץ ביער של קרן קיימת לישראל? אם כן, אולי אפשר להראות לילדים דוגמה של תעודה שמציינת את הנטיעה, או הקופה הכחולה של קק"ל.
אפשר לקשר את הסיפור לנושא שנת השמיטה. במסורת היהודית יש ערך רב לנטיעה ולשמירה על העולם לטובת הדורות הבאים. השנה בלוח בעברי, תשע"ה, היא שנת שמיטה, שבה נהוג להעניק לאדמה ולעצים "מנוחה" ולאפשר לאדמה להתאושש ולהתחדש. גם השמיטה מבטאת את הרעיון של דחיית הנאה מיידית וההשקעה למען העתיד.
אפשר לחפש בספריית הגן, ולבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה, ספרים נוספים אודות עצים (למשל: האגדה על חוני ועץ החרוב שמופיעה כאן, השיר "איש העץ" מאת שלומית כהן-אסיף, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז ועוד). תוכלו לקרוא את הספרים בגן ולערוך תצוגה של "סיפורי עצים".
האם ילדי הגן מכירים ביטויים או פתגמים סביב עצים (למשל, "צדיק כתמר יפרח" – אותו אפשר גם לשיר יחד, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו , "לא דובים ולא יער"…)? בעקבות הסיפור תוכלי להסביר את הביטויים לילדים ואף להציע להם להמציא ביטויים חדשים.
סיפורי עצים: האם עומד בקרבת הגן עץ שאתם משחקים לידו, או מכירים סיפור שקשור בו (לדוגמא: מי נטע אותו, היכן הוא נמצא וכו')? אנו מזמינים אתכם להצטלם ליד העץ ולכתוב ליד התמונה את סיפורו של העץ. נשמח לפרסם את התמונות וסיפורי העצים באתר ובדף פייסבוק של ספריית פיג'מה. (אם מבקשים לפרסם תמונות של הילדים יש לדאוג לאישור חתום ע"י הורי הגן.)
הסיפור נכתב בהשראת האגדה אודות חוני ועץ החרובים, המופיעה בתלמוד הבבלי, במסכת תענית כ"ג, ע"א:
פעם אחת היה [חוני] מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב.
אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות?
אמר לו: לשבעים שנה.
אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו?
אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותיי לי, כך אטע אני לבניי.
מקור מנהג נטיעת עץ לרגל לידת בן או בת
בגמרא (גיטין, נ"ז, ע"א) מסופר כי בעיר ביתר, כאשר נולד תינוק היו נוטעים לכבודו ארז; וכאשר נולדה תינוקת היו נוטעים לכבודה ברוש. כאשר היה מתחתן זוג, היו נוטלים ענף מהארז וענף מהברוש ובונים מהם חופה.
כדאי להתבונן יחד באיורים של גל שקדי, המלווים את הסיפור. שימו לב לבעלי החיים הרבים שמופיעים באיורים לצד העצים. תוכלו להשוות בין העצים השונים. כמה עצים מוזכרים בסיפור? אילו עצים הם עצי פרי ואילו עצי סרק?
האם גם לכם עץ אהוב בקרבת הבית? האם יש מאחוריו "סיפור"? אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. אולי גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? ואולי עצים אחרים? תוכלו להשוות בין העצים: מה התועלת של כל עץ? אלו הם עצי נוי ואלו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
בסיפור חנה מבקשת לטפס על עץ "עכשיו", ואבא מבקש לנוח "עכשיו". המצב הזה מוכר במשפחות רבות. איך אתם מגיבים במצב של התנגשות בין רצונות בין בני המשפחה? תוכלו לשוחח יחד על דברים שרוצים מייד, על דברים שדורשים המתנה, על התחשבות ברצונות של אחרים ועל סבלנות.
העצים מביאים לנו תועלת רבה. אפשר לעבור בין חדרי הבית ולחפש את כל הדברים שעשויים מעץ, למשל: רהיטים העשויים מעצים שונים, שמן לבישול ולמאור מעץ הזית, יין וצימוקים מהגפן וכדומה.
האם אתם מכירים עוד סיפורים על עצים (למשל: האגדה על חוני ועץ החרוב שמופיעה כאן, השיר "איש העץ" מאת שלומית כהן-אסיף, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז, או "מה צריך בשביל…" מאת ג'יאני רודארי)? תוכלו לחפש את היצירות בבית או בספרייה ולקרוא אותן יחד
במסורת היהודית נהוג לנטוע עץ כדי לציין אבני דרך חשובות בחיים. כיצד המשפחה שלכם מציינת אירועים או אנשים חשובים? האם גם אתם נוטעים עצים לרגל לידה או בשל אבני דרך נוספות במהלך החיים?
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים שלכם, על הזרעים שאתם זורעים למען העתיד, על ענפי המשפחה שלכם ועוד. בהמשך אפשר לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
כמו העצים, גם בני-אדם זקוקים לבסיס יציב על מנת לצמוח. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים שחשובים לכם – ערכים, מעשים, מסורות ואמונות – שמחזקים את "בסיס" העץ של המשפחה שלכם ותומכים בצמיחתכם.
רצוי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כמו כן, ניתן להעלות את הסיפור כהצגה (בשונה מסיפורים רבים, בגלל ריבוי האנשים והחיות בתיבה ניתן להעניק יש לכל ילד/ה תפקיד!). כדאי לנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לשלב מוסיקה ותנועה שייצגו את הים הסוער בחוץ והחיות השונות.
"איך הצילה הזיקית את נוח" נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנכ"י אודות נח. אפשר לשוחח עם הילדים על אישיותו של נח ולחזור על הסיפור של נוח והמבול. כדאי להזכיר לילדים את סיפור התיבה והמבול, אותו אולי למדו במסגרת סיפורי תורה או פרשת השבוע.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי לאפשר לילדים להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדי הגן מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדים? האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
כדאי גם לשים לב לטכניקת האיור– שימוש בצבעי אקריליק (גואש), מילוי כל הדף בצבע…). אפשר להשוות את האיורים עם סגנונות איור בספרים אחרים בגן, ובעקבות עיון באיורים הילדים יכולים לצבוע גם הם בצבעי גואש.
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. כדאי לשוחח עם הילדים על היחס הראוי לבעלי חיים. אפשר לבקש מילדים שיש להם חיות מחמד בבית להביא צילום של חית המחמד (או החיה עצמה, אם זה מתאפשר) ולספר על הטיפול בה. אם יש בגן פינת חי, חוג טבע או אחד ההורים (או הצוות) שמתמחה בטיפול בחיות – כדאי לקשר את הנושא עם הסיפור.
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. ומה קורה בגן שלך? זו הזדמנות להתייחס לתזונה, להעדפות באוכל, לסגנון בו אתם עורכים ארוחות (האם אתם אוכלים יחד או ב"מזנון", מה אוכלים לארוחת עשר, קבלת שבת, ימי הולדת וכד'), לעודד ילדים לנסות מאכלים שאינם מוכרים להם ולאכול מזון בריא.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת יצירה אחה"צ ולהכין יחד דגם משותף של תיבה נוח. זה יכול להיות מפגש נחמד למשפחות הגן, ופחות "מעמיס" על ההורים מהכנת דגמים אישיים בבית. (הורים רבים יתבקשו לעשות זאת כשהילדים בכיתה ב'…).
אפשר להמחיז את הסיפור במשפחה. כדאי לחפש בבית אביזרים פשוטים (בדים ומטפחות – ללבוש של נח ובני משפחתו, בובות או חיות פרווה – שייצגו את לייצוג החיות השונות) ולנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לחשוב יחד, איך תייצגו את הים הסוער בחוץ ומה ישמש לכם תיבה? איך לייצג את הים הסוער מחוץ לתיבה ומה ישמש כתיבה.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדיכם מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדיכם?האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. אפשר לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים ולחשוב יחד מה כולל טיפול נאות בהם. תוכלו לצאת לגן חיות או לפינת חי כשהספר בידכם ולחפש שם את החיות שמופיעות בסיפור. ייתכן שיאפשרו לכם לצפות בהאכלת החיות ואולי אף להאכיל אותן בעצמכם. האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת, את מי מותר להאכיל ובמה? בעקבות הביקור אפשר לשוחח על ההבדל בין חיות בית לחיות בר, על הטיפול בחיות בשבי ועוד…
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. האם כל בני המשפחה שלכם אוהבים לאכול את אותם הדברים? האם גם אתם מכינים מאכלים מיוחדים לבני משפחה שונים, בהתאם להעדפות, רגישויות או גיל? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על העדפות באוכל, ועל המשותף והייחודי בטעמים של בני המשפחה.
אתם יכולים להכין עם ילדיכם דגם של תיבה מקופסת נעליים. אפשר לבקש מילדיכם לקשט את התיבה כיד הדמיון הטובה ולהכניס לתוכה בובות, חלקי לגו או משחק, שייצגו את נח, את בני משפחתו ואת החיות השונות.
הסיפור נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנ"כי אודות נח. אפשר לשוחח עם ילדיכם על אישיותו של נח ולספר יחד את הסיפור על נח והמבול. האם אתם מכירים עוד מדרשים על נח והתיבה? תוכלו לספר אותם לילדיכם.
איך הצילה הזיקית את נח
שְׁמִירָה
הסיפור על נח והזיקית מופיע בגמרא במסכת סנהדרין קח ע"ב.
התלמידים יכולים להמחיז ואף לדקלם את הסיפור. תוכלו להזמין את ההורים למפגש חגיגי סביב הסיפור לכבוד שבוע הספר וחודש הקריאה, בו תציגו את הסיפור ותחגגו יחד את השפה העברית והשורשים שלנו. במפגש תוכלו להכיר להורים את קלפי השיחה בסוף הספר ולשחק אותו יחד.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
אפשר לצלם בהגדלה את כרטיסיות המשחק המצורף בסוף הספר
אפשר לצלם בהגדלה את כרטיסיות המשחק המצורף בסוף הספר, להדביק על שמיניות בריסטול ולהכין גרסה נוחה לשימוש התלמידים. ניתן לשחק בזוגות, בקבוצות קטנות ואפילו מול כל הכיתה.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
האיורים של יוסי אבולעפיה משעשעים ומוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור
האיורים של יוסי אבולעפיה משעשעים ומוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור. כדאי לאפשר לתלמידים לדפדף בספר ולעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את התולעת בכל עמוד? מה מצחיק אותם, מה אינו שייך לסיפור? מתי התרנגולת הפיסחת נראית חלושה ומתי מלאת כוח?
הסבירו לילדים את הביטוי "אין לך אדם שאין לו שעה". מתי חסרון יכול להפוך ליתרון? מתי דבר שלא חשבנו שיכול להביא תועלת פתאום מציל את המצב? תוכלו להיזכר יחד בדוגמאות מחיי הכיתה.
בתוך חברת התרנגולים התרנגולת הגיבורה היא בעלת מוגבלות, היא צולעת ומתקשה לעמוד בקצב של השאר. אילו מוגבלויות מכירים ילדי הכיתה? באילו אמצעים מנסה החברה להקל על מוגבלויות? ניתן להזכיר ולשוחח על חניית נכים, תרגום לשפת הסימנים, זמזמים ליד רמזורים עבור העיוורים ועוד. בתורה קיים ציווי שלא לנצל את חולשתו של אדם בעל מוגבלות, ניתן ללמד את הילדים "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא פרק י"ט פסוק י"ד).
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתה ובחצר בית הספר, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת
תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתה ובחצר בית הספר, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת. על הילד המוביל לנהוג בעדינות כלפי חברו, ולשים לב למגבלות שלו. על הילד שעיניו מכוסות, לבקש עזרה בצורה נעימה אך ברורה. לבסוף ניתן לשוחח כיצד נכון להציע, לבקש, לתת ולקבל עזרה.
בסיפור רוצה השועל "לזנב", לפגוע בזנב המחנה. התרנגולת החכמה אומרת לו כי הוא עצמו יאבד את זנבו. משחקים רבים קשורים לזנב: לקשור בלון ל"זנב" ולפוצץ אותו, לקשור נר ולהשחיל אותו בבקבוק וכן הלאה.
"התרנגולים והשועל" גדוש בהפתעות: השועל מפתיע את התרנגולים, התשובה של התרנגולת מפתיעה את השועל, במפתיע השועל לא ערמומי והתרנגולת דווקא כן, וכמובן, המשחק בסוף הוא עוד הפתעה משמחת. כדי לעודד את ההורים ליטול חלק מהספר ומהמשחק אפשר להכין עם התלמידים קופסא מקושטת לאכסון משחק הקלפים. כשהילדים מביאים הביתה את הספר יחד עם המשחק הם יפתיעו את הוריהם בהבנתם את הסיפור, בהיכרותם עם מילים חדשות ובשיתוף המשחק עם בני המשפחה.
האיורים של יוסי אבולעפיה מפרשים את הסיפור ומוסיפים לו פרטים משעשעים. נסו לעקוב יחד אחר האיורים ולחפש תמונות מצחיקות )כדאי לחפש את התולעת שמסתתרת בכל עמוד בספר(. תוכלו לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם.
הסיפור כתוב בלשון התנ"ך, ובתוכו מילים ותחביר זרים לשפה של היום. בעזרת האיורים והמילון יוכלו ילדיכם להבין את עלילת הסיפור ואת המילים הלא מוכרות. לאחר שתקראו את הספר כמה פעמים, תוכלו לבחור פסקה אהובה ולנסות לדקלם אותה בעל־פה.
להקת התרנגולים אינה מודעת לכך שחברתם הצילה אותם. אפשר להמציא שיחה בין התרנגולת הפיסחת לבין חבריה, שבה היא מספרת להם על המפגש שלה עם השועל. תוכלו להמחיז את השיחה, להציג אותה בעזרת תיאטרון בובות או לכתוב יחד סיפור המשך.
התרנגולים והשועל
שְׁמִירָה
האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית, או מגבלה שאינה נראית לעין
האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית, או מגבלה שאינה נראית לעין כמו רגישות ללקטוז או לחיטה? שוחחו עם ילדיכם על דרכים שיכולות לסייע למי שמתמודד עם קושי בתנועה, בשמיעה או בראייה. חפשו בסביבתכם הקרובה דוגמאות לכך )חניה לנכים, שימוש בשפת סימנים, סימון מספרי קומות במעלית בכתב ברייל, ועוד(. גם שטרות כסף מותאמים לאנשים שמתקשים בראייה. התבוננו בשני שטרות כסף של סכומים שונים. עצמו עיניים, מששו את השטרות וגלו את הסימן הבולט שבעזרתו אנשים כבדי ראייה ׳קוראים׳ את השטרות ומבדילים ביניהם.
משחק ׳פותחים בשיחה׳: בעמודים הבאים כרטיסיות לשיחה משפחתית בעקבות הסיפור. אתם מוזמנים לגזור את הכרטיסיות ולהכין להן קופסה מקושטת. את המשחק אפשר לשחק ליד שולחן האוכל, בנסיעה משפחתית או בכל זמן אחר. אנו מקווים שהשאלות יזמנו לכם זמן משפחתי מהנה ואיכותי.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר שיחה פתוחה בשאלות ונושאים רגשיים וחברתיים, למשל: מה מאפיין את החברות בין הפרפרים ואיך הם מרגישים לאורך הסיפור? האם חייבים תמיד לצרף אחרים למשחק? כיצד מצטרפים למשחק קיים, ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן
רצוי להזמין את הילדים להתבונן מקרוב באיורים המיוחדים של אורית ברגמן. אם יש בספריית הגן גרסה אחרת של הסיפור תוכלו להשוות את האיורים. כדאי לעודד את הילדים להביע את דעתם ואת טעמם האישי, ולהזמין אותם לצייר את הסיפור.
הסיפור מזמן עיסוק בטבע בשעת גשם וסערה בחורף ובהתעוררות הפרחים והפרפרים באביב המתקרב. תוכלי לשלב את הסיפור בטיול בקרבת הגן, בעיון במגדירי פרפרים ופרחים ובהתבוננות בטבע סביבנו.
הסיפור מתאים מאוד להמחזה. תוכלי לערוך המחזה של הסיפור עם הילדים, בקבוצה קטנה או במליאה הכללית. אפשר לשלב את ההמחזה בפעילות רחבה יותר הכוללת מוסיקה ותנועה, הכנת תפאורה ותלבושות, סידור מקומות, "מכירת" כרטיסים, והופעה בפני קהל – גן אחר או ההורים.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
הספר הוא חגיגה של צבעים ואפשר להשתמש בו כמנוף ליצירת פרפרים צבעוניים
יצירות ספרותיות רבות נוגעות בדילמות חברתיות ובערכים שבין אדם לחברו. תוכלו להרחיב את העיסוק בנושא באמצעות ספרים נוספים כמו: "המטריה הגדולה של אבא", "מעשה בחתוליים" של ע. הלל, "המדינה של ילדי הגן" של אמונה אלון, "רוגז" של מרים ילן-שטקליס ועוד.
שלושת הפרפרים
שְׁמִירָה
לוין קיפניס היה אחד מהאבות המייסדים של ספרות הילדים העברית
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
הסיפור "שלושת הפרפרים" ראה אור לראשונה ב-1938 ומאז מלווה דורות של ילדי ישראל. האם אתם מכירים גרסה קודמת של הספר באיורים אחרים? כדאי להתבונן יחד באיורים של אורית ברגמן. האם שמתם לב שכנפי הפרפרים צבועים ביותר מצבע אחד? אפשר לחשוב יחד מדוע בחרה המאיירת לצבוע כך את הפרפרים.
שלושת הפרפרים דואגים זה לזה ואינם מוכנים להיפרד. כדאי לשוחח יחד על חברות וערבות הדדית, בין בני משפחה ובקרב חברים. אפשר להיזכר בחברים שלכם ושל ילדיכם ובמה שאתם אוהבים לעשות יחד. בעקבות הסיפור תוכלו לשאול את ילדיכם אם קרה שלא הרשו להם או לחבר להצטרף למשחק, איך הרגישו אז ומה עשו.
הפרחים מוכנים להכניס לביתם רק את מי שדומה להם בצבע. תוכלו להשוות את האיורים של הפרחים והפרפרים. במה הם דומים זה לזה? במה הם שונים? תוכלו גם לשאול את ילדיכם מה דעתם על התנהגות הפרחים.
אפשר להמחיז את הסיפור כמשפחה, לבושים בצבעי הפרפרים והפרחים שבסיפור. אפשר גם להכין תאטרון בובות עם דמויות של הפרפרים והפרחים ממקלות של ארטיק ונייר צלופן.
כדאי לצאת לטבע ולחפש פרפרים ופרחים! כמו בסיפור, גם בטבע פרפרים ופרחים שונים זה מזה ולכל אחד צבעים וצורות אחרים. האם ראיתם פרח צבעוני או חבצלת? כמה סוגי פרפרים מצאתם ומה צבעם? אולי אתם מכירים שמות של פרפרים? תוכלו לחקות את תנועות הפרפרים ולהמציא יחד את "ריקוד הפרפרים".
לאייר קלסיקה כמו 'שלושת הפרפרים' של לוין קיפניס זו חויה מלהיבה ומפחידה בו זמנית.
שני מוטיבים הנחו אותי כשנגשתי לאייר את הספר: חברות וקרבה לטבע.
ניסיתי ליצור שלושה פרפרים המובחנים האחד מהשני לא רק בצבע אלא גם באישיות, כמו שקורה הרבה פעמים בין חברים, ולייצר הרמוניה בתנועה התעופה ביניהם המעידה על היחסים ביניהם.
הקפדתי לדייק בתאורי הטבע שבספר, ולצייר צמחים פשוטים ומוכרים. מעבר לחבצלת ולצבעוני המופיעים בטקסט הוספתי חמציץ -פרח המוכר לרוב הילדים (הפרח הצהוב המופיע ברבים מהאיורים), כדן, פרח קטן ובישני הנפוץ ברוב חלקי הארץ, והרבה סוגי עלים שלרוב מתעלמים מהם, אבל לדעתי הם יצירות טבע נהדרות.
את הפרפרים ציירתי לפי פרפרים מוכרים בארץ: לבנין הכרוב, זנב סנונית ונמפית (שהיא כתומה בארץ, אך יש גם נמפיות אדומות בעולם).
מאז שעברתי לגור באיזור כפרי אני מסתכלת כל יום על הטבע שסביבי, והדבר הכי מרתק בו הוא השינוי התמידי- התנועה הגדולה של עונות השנה, וזאת הקטנה של זהרורי השמש, הרוח בעלים וההתרחשות הבלתי פוסקת של עולם החרקים. ניסיתי לצייר את הספר מנקודת מבט של פרפר שכל משב רוח הוא טורנדו עבורו, וכל רגע של שמש – מסיבה.
לאן מטיילים? כדאי לאפשר לילדים לעיין בספר ולגלות מה מיוחד בו. האם הם הבינו כי יש בו יותר מסיפור אחד? מה הם מזהים באיורים? אפשר לשוחח: לאן ניתן לטייל ברגל, ואלו מסלולים דורשים תחבורה ממונעת? האם הילדים מכירים את המקומות השונים, האם הם כבר ביקרו בפרדס, במושב, בים?
יוצאים לטיול, ב'כאילו': לא תמיד ניתן לצאת החוצה לטבע, אבל אפשר לשחק ב"כאילו" בתוך הגן! תוכלי להכין פינת הטיול ובה אביזרים מתאימים (כובע, בקבוק מים, משקפת…) ודוגמאות לדברים שפוגשים בטבע (תפאורה של ים, פרדס, הרים, בובות חיות, יצירות של ילדים…), אפילו לצייר מסלול או "גשר צר" בעזרת נייר דבק על הרצפה. מה כדאי להוסיף לפינה? אלו חיות פוגשים בדרך, האם המסלול קשה לטיפוס? הילדים יכולים לתרגל כישורים חברתיים כגון מנהיגות, שיתוף פעולה, זהירות ועוד, ולפליג עם הדמיון למקומות השונים.
שיתוף הורים: עם חלוקת הספר לבתים רצוי לצרף להורים מכתב אישי שמסביר את הייחוד של הספר וממליץ להם לחזור אליו לאורך השנה. הציעי לילדים ולהוריהם להביא לגן צילומים מטיולים משפחתיים ולהעשיר בכך את פינת הטבע והטיול. ניתן גם להכין 'מחברת מטיילת' העוברת בחופשות וסופי שבוע בין משפחות הגן, כאשר כל משפחה מוסיפה לה דף עם צילום או ציור והסבר על טיול שערכה.
ילדים, יוצאים היום לטיול! האם את מרבה לצאת עם הילדים לטיולים קצרים בסביבת הגן הקרובה, כמובן תוך שמירה על בטחון הילדים? אלה הזדמנויות לטפח ערכי פליאה מהעולם, סקרנות וחקר, וכן כבוד לטבע ושמירה על הסביבה. כמו אורי שהשאיר את כובעו למגורי האפרוחים בסיפור 'מעשה בכובע' מאת לוין קיפניס, כך ניתן ליהנות עם הילדים מהשארת צלוחית מים לחתול הצמא או מבניית פינת האכלה לציפורים בחצר הגן.
מה אוספים בדרך ומה משאירים במקום? מרוח השיר 'מציאה' של לאה גולדברג בו מספר הילד על הנאה ממציאת 'חתיכה של שמים' בשלולית המים, אפשר ללמוד על ההנאה מהטבע במקומו 'הטבעי'. כדאי לזכור להשיב את השבלולים והצב למקום בו מצאנו אותם, וכמו באיור הסוגר את הספר לאסוף 'במידה' אבנים, ענף שקד, שיבולים או עלי שלכת כדי לאפשר המשכיות של החוויה והלמידה בגן.
איפה המבוגרים? באיוריה של רעיה קרס מופיעים הילדים ללא מבוגרים. המבוגר המלווה והשומר עליהם בחוף הים, כשמטפסים על עץ גבוה או כאשר מדליקים מדורה במדבר, נותר מחוץ לספר. כך הספר מעודד את הילדים "להפליג" בעת הקריאה למקומות קרובים ולמחוזות רחוקים ואף דמיוניים בחברת ילדים כמותם.
"אנשים טובים באמצע הדרך": את מי פוגשים בדרך, ומה הם עושים? זו הזדמנות להרחיב את עולמם של הילדים ולהכיר להם אנשים חדשים ובעלי מלאכה שונים: מנקה הרחוב, הגנן, מוכרת הירקות, טכנאי הרכב, הבנאי והקשישה היושבת על הספסל בקרבת הגן.
על המפה: אם בגנך תלויה מפת הארץ תוכלי לסמן בה אתרי טיול עליהם ילדים ממליצים בעקבות טיוליהם. צבעים מסמלים במפה הרים, ים, מדבר ועוד. בספר מעניקים הצבעים רקע ואוירה לאתרי הטיול השונים. האם שמת לב לצבעי הרקע של השערים בספר שונים – הפרדס, הים, המדבר …
לפעמים הדרך היא היעד: כמו בטיולי הגן בהם הילדים פוגשים בדרך עולם ומלואו, גם בסיפור 'מרים והים' מתארת מיריק שניר מסע של חיפוש וגילוי שבו הדרך היא חלק מהמטרה. אם הילדים מכירים ספר זה באיוריה של גיל-לי אלון קוריאל הם יגלו שמאיירים שונים מדמיינים ומציירים בדרכים שונות את מרים, כך תוכלי לעשות במגוון של יצירות ספרותיות שמופיעות באיורים שונים.
טיול משפחות הגן: האם התחלת לחשוב על מסיבת סוף שנה בגן? אולי תרצו לחגוג אותה הפעם בחיק הטבע, ולשלב בה טיול משפחות? תוכלו להכין יחד ספר "יצאנו לטייל" שלכם, כולל תמונות של "מה לקחת", "מה נראה" ו"מה נעשה" – מזכרת ייחודית אליה ישמחו הילדים לחזור גם בעתיד. נשמח לפרסם את החוויות והספרים באתר של ספריית פיג'מה.
קחי 'חלום לא כבד מדי' וצאי לדרך בהנאה!
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כאשר כל ילד מחזיק ביד עותק של הספר. איך הגיבו הילדים לאיורים? אפשר להתייחס לכל דף כ"מדרש תמונה", לשים לב לפרטים הקטנים ולפני שהופכים כל דף, לשאול את הילדים: "מה לדעתכם יקרה עכשיו?" תוכלו להתמקד בהבעות הפנים של הדמויות: האם העכבר פוחד כשהוא בכפו של האריה? ומה מביעות פניו של האריה?
רצוי לקרוא את הספר בגן מספר פעמים ולהזמין את הילדים לתאר את העלילה במילים שלהם. ספר ללא מילים תורם רבות ליכולת הביטוי המילולי של הילדים. האם הסיפור מפי הילדים משתנה מפעם לפעם? ככל שחוויות הילדים סביב הספר בגן יהיו עשירות ומגוונות, כך הם יוכלו "להקריא" אותו להוריהם עם חלוקת העותקים האישיים לבתים.
גם ילדי הגן יכולים להכין גרסה מאוירת של המשל. מחלקים את הילדים לקבוצות קטנות, כאשר כל קבוצה מתארת בציור משותף פרק אחר ברצף הסיפורי (למשל, העכבר בורח מהינשוף, העכבר נלכד בכף האריה, העכבר משכנע את האריה לשחרר אותו, האריה נלכד ברשת הציידים… – עד הסוף השמח.) אפשר לתלות את התמונות ברצף על הקיר, ולהזמין את ההורים לצפות בתערוכה.
כדאי להמחיז את הסיפור, כאשר צוות הגן, או אולי כמה הורים, משחקים את האריה והעכבר. גם הילדים יכולים להציג את המשל בפני קבוצת החברים. אפשר לבחור זוגות: האריה והעכבר, ולהוסיף לאט לאט דמויות נוספות: ינשוף, ציידים, אולי גם את הג'ירפה ברקע?
האם הילדים מכירים עוד משלים? אפשר לבקש מהילדים וההורים להביא מהבית או לחפש בספרייה עיבודים של משלים מוכרים. תוכלו להיזכר במשלים נוספים שחולקו בספריית פיג'מה בשנים קודמות: "שלמה המלך והדבורה", "אולי אפשר גרגר סוכר", ו"משל על שועל". אפשר לערוך תצוגה של ספרי משלים בגן.
אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום: אלו תפקידים יש לילדים בגן שלך? האם קיימת תורנות של סידור שולחנות, פינוי החצר, השכנת שלום בין חברים? אם הגן הוא רב-גילאי, כיצד את מעצימה את היכולות החברתיות של כל הילדים, צעירים ובוגרים? זו גם הזדמנות לשוחח עם הילדים על העזרה שלהם בבית. תוכלי לבקש מההורים להיזכר במקרים בהם הילדים עזרו להם, לסבים או לאחים גדולים, לרשום את החוויות ולהציג אותן בגן.
המילים היחידות שמופיעות בסיפור הן קולות של החיות. בהמצאת מילים אלו נעזר המחבר באונומטפויאה (תצליל) – מילים שנשמעות כמו הצליל שהן מייצגות, למשל חריק וגררר. אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדל בין דיבור לבין צלילים סתם, ולהמציא מילים שלכם לקולות של חיות שונות.
האריה והעכבר
שְׁמִירָה
הסיפור מתאר את המציאות של חיי ג'ונגל, ואת לכידת האריה ברשת של ציידים
הסיפור מתאר את המציאות של חיי ג'ונגל, ואת לכידת האריה ברשת של ציידים. אפשר לשוחח עם הילדים על יחסם לבעלי חיים, לספר להם אודות החיים בטבע ולהנגיש ברגישות מושגים שרחוקים מחיי היומיום שלהם כמו חיי בר, ומציאות שבה חיות בסכנה של טורפים או ציידים. ספרות ילדים היא כר מוגן לעסוק בפחדים. כדאי לשים דגש על הסוף הטוב של הסיפור: האריה יוצא לחופשי, והעכבר זוכה להוכיח במה גדול כוחו. שתי החיות זוכות לעשות מעשה של חסד במהלך הסיפור, והן זוכות גם ליחסים של הדדיות.
"מלך שבחיות – ארי" (חגיגה י"ג): תוכלו לשחק במשחק "המלך אמר", אבל עם פקודות הקשורות לקולות בעלי החיים: המלך אמר לצייץ; המלך אמר לשאוג; המלך אמר לילל; המלך אמר לשרוק: זו דרך נחמדה להרחיב את אוצר המילים של הילדים.
אולי חלק מהורי הגן יהיו במבוכה אל מול ספר כזה, שאין בו סיפור כתוב. כדי להקל עליהם אנו ממליצים לך לצרף מכתב קצר ממך, שבו תצייני שבסוף הספר מופיעה תמצית כתובה של המשל. במכתב תוכלי גם לשתף את ההורים בנעשה בגן בעקבות הספר ולהציע להם לבקש מילדיהם לספר להם את הסיפור.
לאט-לאט, ובהנאה רבה! כדאי לדפדף בספר וליהנות יחד מהאיורים המרהיבים. אפשר לספר את הסיפור במילים שלכם, כל אחד בתורו, כאשר כל אחד מתאר את ה"מסופר" בדף אחר. תוכלו לחפש את התמונה שבה רואים את האריה משחרר את העכבר ולחשוב יחד: למה הוא בחר לשחרר אותו? האם הוא ידע שיבוא יום והעכבר יסייע לו?
לאחר שהעכבר משחרר את האריה מהרשת, העכבר חוזר לחבריו. מה לדעתכם הוא מספר להם? אפשר להמציא שיחה בינו לבין העכברים, שבה הוא משתף אותם בחוויותיו. האם לדעתכם הם מופתעים? האם הם מאמינים לו?
הסיפור ממחיש את היתרון של העכבר, יצור קטן עם שיניים חדות. לפעמים יש יתרון לגדול, ולפעמים – דווקא לקטן! אפשר לחשוב יחד על דברים שילדיכם יכולים לעשות ואתם לא (לזחול מתחת לספה כדי להוציא חפץ שהתגלגל לשם, להשתחל למקום צר ועוד).
באיורים המיוחדים יש שילוב של עיפרון, עפרונות צבעוניים וצבעי מים. תוכלו לבחור תמונה מתוך הספר שמוצאת חן בעיניכם ולצייר אותה באותו סגנון. אפשר לחפש ספר אחר שברשותכם ולצייר אותו..
האם אתם מכירים משלים נוספים על חיות ("התרנגולים והשועל", "משל על שועל" ועוד)? תוכלו למצוא אגדות ומשלים נוספים גם באתר "ספר האגדה לילדים". אתם מוזמנים לדפדף לגלוש באתר וליהנות יחד מהאגדות ומהמשלים השונים. מי היה מאמין שאריה ועכבר יהפכו לחברים? בעקבות הספר אפשר לשוחח יחד על חברות, על חמלה ועזרה לזולת, ועל החזרת טובה וקיום הבטחות.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות. האם ילדי הגן מצפים יחד עם שלושת האחים למצוא באדמת השדה אוצר במובן המוכר של המילה – אוצר פיזי בדמות מטבעות זהב? אפשר לשאול אותם מה הם היו שמחים למצוא בשדה. כדאי להשוות את תגובותיהם בהאזנה הראשונה לסיפור ובקריאות חוזרות.
אוצר בשדה
שְׁמִירָה
להתבונן יחד עם הילדים באיוריה הנפלאים של מאיה איש-שלום
כדאי להתבונן יחד עם הילדים באיוריה הנפלאים של מאיה איש-שלום ולעקוב אחר בעלי החיים שמופיעים במקומות מעניינים לאורך הסיפור. לאחר הקריאה הילדים יוכלו גם הם לצייר תמונות בגווני צהוב, זהב וחום.
ילדים רבים עסוקים בנושא "אוצרות". תוכלי להכין ולקשט עם הילדים תיבות אוצרות מחומרים ממוחזרים, בהן יוכלו לשמור חפצים קטנים. אפשר גם להזמין אותם להביא לגן "אוצרות" מן הטבע אותם מצאו בחוץ, ולהקדיש להם פינה מיוחדת.
הסיפור מלמד כי אוצר אינו תמיד חפץ. תוכלי להזמין את הילדים לציין את הדבר המייחד, או ה"אוצר", שבחברים בגן. אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לאמר משהו יקר ומיוחד בחבר שיושב לצידו. תרשמי את דברי הילדים זה על זה, ואל תשכחי לפרסם את "רשימת אוצרות הגן" על לוח ההורים!
"זה מה שאבא היה עושה": במשפט זה שנאמר על ידי האחות הנבונה גלומה החכמה העתיקה של למידה מניסיונם של מי שקדמו לנו – הורים, סבים ודורות קודמים. אפשר להציג תערוכה בגן של פתגמים וסיפורי משפחות שעברו מדור לדור.
בעקבות הסיפור אפשר לזרוע חיטה ולעקוב אחר הגידול, ולהמשיך את התהליך בקציר, טחינת גרגרי החיטה הבשלים לקמח ואפייה. (באתר גנ-נט ובאתרים נוספים אפשר להתרשם מחוויות אלה וללמוד מניסיונן של גננות רבות).
במשך שנה, מסוף הקיץ לסוף הקיץ, האחים עובדים ומצפים לצמיחת החיטה ולשובו של אביהם. גם בספר "העץ המופלא" פגשו ילדי הגן בערכים דומים: הרווח שיש בשיתוף פעולה ובדחיית סיפוק ועשייה סבלנית. תוכלי לחזור להצעות לפעילות בספר זה ובספרים נוספים כמו "זרע של גזר".
כדאי להתבונן יחד באיורים, שם מופיעים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור. מה האחים אוהבים לעשות בזמן שאביהם עובד בשדה? מה עושות החיות בסיפור? אפשר לחפש את האיור שבו האבא מספר כי אינו זוכר איפה טמון האוצר. מה מדמיינים הילדים שימצאו שם? תוכלו לשאול את ילדיכם מהו "אוצר" בעיניהם ומה הם היו מקווים למצוא בשדה, לו הבטיחו להם אוצר?
ילדיכם יכולים לעבוד את האדמה, אפילו בבית! תוכלו להנביט יחדיו זרעים או לשתול פקעות, גלעין אבוקדו או תפוח אדמה בתוך עציץ או באדמה. משקים, מטפחים ועוקבים אחר הצמיחה. זה דורש מאמץ ושיתוף פעולה, אך כמו בסיפור – אולי בסוף גם בעציץ שלכם יצמח לו "אוצר"?
אוצר בבית! תוכלו להציע לילדים להכין קופסת אוצרות משלהם. אפשר להחביא את האוצר באחד מחדרי הבית ולשחק "חפש את המטמון". מכינים פתקים עם רמזים ומפתק לפתק הילדים מתקרבים אל האוצר שהחבאתם.
"עובד אדמתו ישבע לחם" (משלי כח 19): בשדה האחים חורשים, זורעים, קוצרים… בשפה העברית יש הרבה מילים המתארות את עבודת האדמה! תוכלו לעיין באיורים, לזהות יחד איזו פעולה מתבצעת בכל תמונה ולהשוות בין כלי העבודה – אז והיום.
הסיפור מתאר לנו את עונות השנה המתחלפות: האם ילדיכם יודעים איזו עונה הכי מתאימה לזריעה ולקציר? איזו עונה אהובה עליכם ועל ילדיכם ומדוע? הציעו לילדים לצייר את עצמם בעונה האהובה עליהם.
אוצר בשדה
שְׁמִירָה
במהלך הקריאה הראשונה תוכלי לעצור ולשאול את הילדים מה דעתם? איך העכביש יכול להיות לתועלת לאדם?
אפשר להמחיז את הסיפור ולהעלות הצגה בה כל הילדים שותפים להכנת תפאורה ותחפושות, כרטיסים והזמנות, חלוקת תפקידים לשחקנים, קריינים וסדרנים. הסיפור נכתב בחרוזים, הילדים יוכלו לדקלם אותו או לספר את העלילה במילים שלהם. לסיום תוכלו להזמין את ילדי הגן הצמוד להתארח ולצפות בהצגה.
תוכלו לצאת לטיול קצר בחצר או בסביבת הגן ולחפש עכבישים ובריות זעירות נוספות כמו נמלים או לטאות, להתבונן ולהתפעל מהן. האם תוכלו לחשוב יחד מה התרומה של כל אחד מהיצורים?
הילדים יכולים להכין עכביש ממנקה מקטרות. בשלב הראשון עליכם להכין עיגול ממנקה המקטרות. זה יהיה גוף העכביש. בשלב השני הכינו לעכביש שמונה רגליים והצמידו אותן לעיגול שהכנתם. לסיום תוכלו להדביק לגוף העכביש עיניים זזות. כדי להכין את קורי העכביש השתמשו במנקה מקטרות בצבע אחר. עכשיו נותר רק להניח את העכביש על קוריו.
תוכלו לשחק בקורי עכביש: על הילדים לעמוד במעגל ובמרכז יעמוד ילד אחד. הילדים במעגל מעבירים בניהם חוט צמר, כאשר כל ילד שמעביר את החוט ממשיך לאחוז בו וכך טווים קורי עכביש בין ילד לילד. כשהקור מוכן על הילד שעומד במרכז לנסות לעבור בין קורי העכביש ולצאת החוצה….
הסיפור נשען על אגדה המספרת על דוד המלך בצעירותו, לפני שהיה למלך ישראל. תוכלי לספר לילדים סיפורים נוספים על דוד המלך, דוד והראם או ניצחון דוד את גוליית.
אפרים סידון ודני קרמן כתבו יחד עוד ספרים למשל "משה והגדי" ו"צפוף בית", שחולקו לילדי הגנים על ידי ספרית פיג'מה בשנים הקודמות. אפשר לבקש מההורים והילדים לחפש את הספרים בבית או בספריה ולקרוא אותם יחדיו.
דוד הנער אהב לטייל והכיר יצורים שונים ואת תרומתם לעולם. תוכלו לצאת עם ילדיכם לטיול רגלי בשכונה, להתבונן וליהנות מהסביבה ולשאול אחד את השני: מה תורמים העצים, הפרחים, העננים, היצורים שאתם פוגשים בדרך?
אתם יכולים לשחק במשחק 'חייבים אותך בעולם': כל אחד בתורו מציין חפץ או בעל חיים, ויחד מנסים למנות סיבות רבות ככל היותר לנחיצותו של אותו חפץ או חיה בעולם.
האם ילדיכם ראו פעם קורי עכביש? אפשר לחפש אותם בחדרי מדרגות, בפינות עזובות ובחדרי מחסן. נסו למצוא גם את העכביש, אולי אף תזכו לראות כיצד הוא טווה את קורי הרשת!
דוד והעכביש
שְׁמִירָה
להכין יחד בעזרת חוטי רקמה או צמר ציור הבנוי כמו רשת קורי עכביש
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלי לשוחח עם הילדים: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלי לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. איך נהוג בגן שלך לפתור מריבות בין ילדים? מה התפקיד שלך, מה תפקידם של הילדים? מתי פונים לגננת, מה תפקידם של ילדי הגן בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור כדאי לחשוב על דרכים חדשות להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בגן שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
המהדורה הזו של השיר מאויירת על-ידי שמרית אלקנתי, שהוסיפה פרטים רבים שאינם מוזכרים במילות השיר. כדאי להסב את תשומת לב הילדים ל"בועות הדיבור" של החתולים, להתנהגותם ולאנשים השונים שמופיעים בתמונות. אפשר להשוות את האיורים עם הגרסה שאיירה אלונה פרנקל, ולבקש מהילדים לצייר ספרון אישי של השיר.
אפשר לבקש מההורים לקרוא את השיר עם ילדיהם בבית, תוך התייחסות לפתגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". ניתן לבקש מהם להיזכר יחד באירוע של פיוס שקרה בקרב ילדי המשפחה או בין חברים, ולקשט יחד שלט עם הפתגם.
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בגן ולערוך תערוכה.
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן סיפורי הדוד שמחה, סיפורים מחורזים בהם מככב גיבור מבולבל ולא שגרתי, אשר גם זכו לעיבודים בתיאטרון. קבצי השירים וספרי הילדים שלו אוירו על-ידי מיטב המאיירים הישראליים, וביניהם שמואל כ"ץ, רותי צרפתי ואלונה פרנקל. ע. הלל זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר ב- 1990.
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של שמרית אלקנתי. האם כך דמיינתם את גיבורי השיר? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את שני החתולים וליצור מהדורה משפחתית ייחודית של השיר.
האם רציתם פעם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או על שיער בצבע אחר, ואולי השתוקקתם להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר מכפי שאתם? בעקבות קריאת השיר נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם.
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך": בעקבות השיר תוכלו להסביר לילדיכם את פשר המשנה ולשוחח יחד על חברות. מי החברים שלכם? האם אתם רבים לפעמים? כיצד אתם משלימים? אפשר לצייר שתי תמונות: אחת של שני חברים רבים, והאחרת תמונה של התפייסות ביניהם.
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה? וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע. הלל? השיר "מעשה בחתוליים" התפרסם גם בתוך אוסף שירים פרי עטו בלוויית איוריה של המאיירת אלונה פרנקל. אפשר לחפש את הספר בבית או בספרייה, להשוות בין האיורים וליהנות יחד מקריאת השירים הנוספים בספר.
מעשה בחתוליים
שְׁמִירָה
לדפדף בספר ולחפש בין האיורים היכן מסתתר גור-גורילה
כדאי לדפדף בספר ולחפש בין האיורים היכן מסתתר גור-גורילה. נסו לדמיין איזו פרווה יש לו. כיצד הוא אוכל? מה הגודל שלו? האם גור-גורילה הקטן מוצא חן בעיניכם?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
קרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם
תוכלו לקרוא את הסיפור פעם נוספת ולהחליף את המילים "גור-גורילה הקטן" בשם ילדכם. במקום חיות הג'ונגל, אפשר לומר את שמות הקרובים והחברים שאהבו את הילד כשהוא נולד ואוהבים אותו גם היום.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם
תוכלו לעיין יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר איך ילדיכם נראו כששרק יצאו לאוויר העולם. אפשר לספר לילדים איך המשפחה כולה שמחה והתרגשה כשהם נולדו, לשתף אותם בעזרה שקרובים וחברים הושיטו לאחר הלידה, ובשמחה של כולם לרגל התרחבות המשפחה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים״
כיף להיות גדול! אפשר להיזכר יחד בכל הדברים שילדיכם יודעים לעשות כיום ולא יכלו לעשות כשהיו "קטנים", למשל ללכת ולדבר, לקרוא יחד ספרים, לאכול בעצמם, לסדר את הצעצועים ועוד. כאשר ילדיכם עוזרים לערוך שולחן או לאסוף את הצעצועים, אפשר לשבח אותם ולציין: "כמה כיף שאתה גדול!"
גור-גורילה חוגג יום-הולדת בג'ונגל. אפשר לדמיין יחד את המסיבה של החיות. האם הכינו עוגה מיוחדת? האם שרו לגור-גורילה שירים? בעזרת בובות פרווה גם אתם תוכלו לחגוג לגור-גורילה יום-הולדת.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר
נעים לדמות את האהבה שאנו חשים כלפי הילדים למשהו שגדל וצומח. לפני שהילדים נרדמים, אפשר לתת להם נשיקה ולומר להם שאנחנו מחכים שכבר יבוא מחר, שהם יגדלו עוד טיפונת ושהאהבה כלפיהם תצמח עוד ועוד.
אפשר להכין לכל ילד בובת-גרב של גורילה. כדאי להכין את הבובות מגרביים ארוכות. בתחילת הסיפור הילדים יכולים לחבוש על היד את הגרב המכווצת ובמהלך הקריאה, למתוח את הגרב. כך נמחיש לילדים שהגורילה הקטנה והגדולה הן בעצם אותה גורילה, שתיהן 'עשויות' מאותם חומרים, וכשהגורילה קטנה או גדולה היא תמיד אהובה.
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול"
בקריאה הראשונה של הסיפור את יכולה לעצור לאחר שהגורילה גדלה, ולשאול את הילדים האם לדעתם ימשיכו לאהוב את גור-גורילה גם לאחר שיגדל? תוכלו לבקש מהילדים להסתכל על התמונה של הגורילה הגדולה, כאשר כתוב "גור-גורילה היה גדול". אפשר לשאול, מדוע לדעתם גור-גורילה נראה עצוב? מה היתרונות של להיות קטן? האם לדעתם כדאי לגדול או שעדיף להישאר קטן?
גור גורילה הקטן
שְׁמִירָה
ספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים
כדאי לספר את הסיפור בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להחזיק בספרים ולעיין מקרוב באיורים. כיצד כל חיה מבטאת את האהבה שלה לגור-גורילה? איך גור-גורילה מבלה עם כל חיה?
כיצד אתם מציינים אבני דרך בחיים של ילדי המעון – חגיגות יום הולדת, או ציון לידת אח או אחות במשפחה? אפשר לחזור לסיפור "גור-גורילה הקטן" בהזדמנויות שונות לאורך השנה, וכך להזכיר לילדים שתמיד אוהבים אותם – כשהם קטנים וכשהם גדולים!
רצוי לקרוא יחד את הספר כמה פעמים ולהצביע על כל אחת מהחיות, הנוצה, הרצועה של הכלב והאגוז בקריאה שנייה ושלישית של הספר, הילד יוכל להצביע במקומכם על האיורים ולדעת כיצד נקרא כל פרט שמופיע בתמונה.
קריאה משותפת עם הילדים אפשר לאסוף חפצים שמופיעים בסיפור ולהמחיש את הסיפור בעזרת בובות שמייצגות את החיות השונות המופיעות בסיפור. כאשר את מקריאה את הסיפור, רצוי לעצור לאחר שהסנאי מאבד את האגוז שלו ולבקש מהילדים לתאר איך החיות מרגישות. האם הן שמחות? עצובות? מצטערות? האם הילדים יכולים לנחש את המשך הסיפור?
מה בתמונה? חשוב לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשהילדים קרובים מאד לתמונות הספר, יושבים לצדך בפינת הספר או על השטיח. בספר מופיעות מילים שכדאי להקריא אותן תוך הצבעה על האיור, כך הילדים יוכלו להרחיב את אוצר המילים שלהם: רצועה, נוצה, סנאי ואגוז.
עוד רעיונות למשחק בעקבות הסיפור הציפור הצהובה מאבדת נוצה. נעים לחלק לילדים נוצות ולדגדג אחד את השני בעזרת הנוצה. את יכולה להכין תמונה של ציפור ובעזרת דבק פלסטי לבקש מהילדים להדביק לציפור נוצות צבעוניות. מעניין ללוות את קריאת הסיפור בכלי נגינה: בחלקו הראשון של הסיפור ניתן לתופף בתוף מרים המשמיע קול עמוק וקבוע. בחלקו השני של הסיפור ניתן להשמיע קולות של פעמונים או לנגן במשולש צלילים גבוהים ושמחים. לפעמים משהו חמוץ ולא נעים הופך לבסוף למשהו מתוק. אפשר להכין עם הילדים לימונדה. לחלק לילדים פלח של לימון, לטעום את טעמו החמוץ ואחרי שנסחט את הלימון, נוסיף מים וסוכר נטעם שוב ונרגיש איך "אפשר לתקן". וכשקשה בבוקר להיפרד מההורים, הילדים בוכים ועצובים, אפשר להיזכר בספר ולהאמין שגם היום יהיה יום נפלא!
יואב רוצה זנב "תכף ומיד ועכשיו". אפשר להצביע על אותיות הדפוס הגדולות ולשאול את ילדיכם למה לדעתם המילה הזו גדולה מהאחרות. האם גם אתם או ילדיכם רוצים לפעמים משהו עכשיו? תוכלו לשוחח על רצונות, משאלות וסבלנות.
מה עושה יואב בזנב שלו? הוא מכשכש, מדגדג, מנפנף ועוד. כדאי לדפדף בספר ולחפש את כל התנועות שמבצע יואב. אפשר להזמין את ילדיכם לעשות תנועות 'כמו יואב' וגם להמציא יחד תנועות משלכם.
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! תוכלו להכין ארגז או סלסלה עם בדים, צעיפים, אולי גם זנב! אפשר לתפור זנב כמו זה שהכינה אמא של יואב, לחבר חגורה בצורה של זנב או למלא גרב בבדים ולהצמיד אותו למכנסיים עם סיכת בטחון.
תוכלו להצטרף ליואב ולחפש את זנבותיכם. לא מצאתם? אולי תמצאו את הידיים, את הברכיים, את המרפקים…? קיימות דרכים רבות להכיר את הגוף שלנו: דרך מגע נעים, שיחה, שיר, משחק ותנועה.
האם ילדיכם, כמו יואב, אוהבים בעלי חיים? האם הם חשבו פעם למה צריך זנב? אפשר לחפש בסביבה ובתמונות חיות עם זנבות שונים. תוכלו לספר לילדיכם על תפקידי הזנב (להרשים בעלי חיים אחרים או לאיים עליהם, להבריח זבובים, לסייע בשיווי המשקל ועוד). הסיפור מזמין להתבונן ולהשוות בין בני אדם לבעלי החיים הנמצאים בסביבתנו. במה הם דומים לנו? במה הם שונים?
האם גם לכם יש בבית תוכי, ארנב, כלב או חתול? איזה בעל חיים יש בביתכם ומי מטפל בו? איזו חיה הייתם רוצים שתהיה לכם? הילדים ישמחו לשחק שהם בעלי החיים בעצמם וכן לשחק בניחוש איזו חיה מוצגת בפנטומימה..
יואב רוצה זנב 'תכף ומיד ועכשיו' (כך באותיות מודגשות!). כמה כיף לילדי המעון לפגוש בסיפור את עצמם. שוחחי אתם על יואב שרוצה עכשיו ומיד.. ואולי נגיד ליואב לחכות קצת? ילדים ישמחו לשוחח על רצונותיהם ועל הקושי לחכות בסבלנות ואפילו לוותר.
את סיום הסיפור אפשר לקרא בטון של חלום-משאלה: 'מחר תתפרי לי כנפיים!'. הסוף הפתוח מאפשר לנו להרהר מה יקרה מחר? אולי אימא תכין ליואב כנפיים רק…מחרתיים, ואולי הגלימה שבארגז תהיה ליואב כנפיים? ואולי נציע ליואב רעיונות להכנת הכנפיים בעצמו?
הילדים ישמחו בוודאי להתבונן במגוון הזנבות של בעלי חיים שונים בסביבת המעון והבית ובתמונות ושיחה על תפקידי הזנבות השונים: להרשים בעלי חיים אחרים או לאיים עליהם, להבריח זבובים, לסייע בשווי המשקל ועוד.
בכריכת הספר הפנימית אנחנו פוגשים את יואב הסקרן והפעלתן במגוון תנועות. הזמיני את ילדי הקבוצה לעשות 'כמו יואב' ולהמציא תנועות אחרות. תוכלי גם להכין כרטיסיות כמספר ילדי הקבוצה שבכל אחת מהן צילום של ילד אחד בתנועה שונה. הילדים ייהנו לחקות את עצמם ואת חבריהם המצולמים בכרטיסיות
ליואב וגם לאמו ולאחותו אין זנב. הזמיני את הילדים להצטרף ליואב ולחפש האם להם ולחבר שלידם יש זנב. ומה בנוגע למרפק? וברך? וסנטר? זו הזדמנות להכיר ולשיים את אברי הגוף השונים. המפגש עם הגוף דרך מגע, שיר, משחק ותנועה מהנה ותורם לפיתוח דימוי גופני חיובי של הילדים.
התבונני עם הילדים בדמיון ובשוני בין בני האדם לבעלי החיים. כמו לתוכי גם ליואב ולנו יש שתי רגליים, אבל שונות. כמה רגליים יש לחתול, לכלב ולארנב? ומה עם מרבה הרגליים, העכביש והנחש? למי יש שיער כמו ליואב? ומי מכוסה בגופו נוצות, פרווה או קשקשים? הסיפור 'זנב ליואב' מזמין את הילדים למסע של הכרות עצמם, עם בני האדם והחיות שסביבם.
האם אתם מכירים את הלחן של השיר? >> אתם מוזמנים לשיר אותו יחד, כשאצבעות כפות הידיים צמודות ומדמות ראשי ברווזים, ואמות הידיים מדמות את צוואריהם. קישור לשיר
זו הזדמנות להיזכר בעוד שירי אצבעות: >> 'סבתא בשלה דייסה' (עממי) ו'עשר אצבעות לי יש' (מאת רבקה דווידית), שירי דגדוג ושירי הקפצה על הברכיים. האם אתם זוכרים שירים ששרו לכם בילדותכם? שירים בשפות אחרות?
המאיירת רעיה קרס פיתחה באיוריה את נושא החיפוש. דפדפו עם ילדיכם בספר ובדקו היכן סבתא מחפשת את הברווזים. האם שמתם לב שכל ׳אתרי החיפוש׳ [ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים] מופיעים כבר באיור בראשית הספר (בעמודים 2-3)?
במפגש עם העלילה הפשוטה פוגשים הילדים גם את השפה העברית במיטבה (מילים כגון 'איה', 'טבלו', 'אפיים'). זוהי דרך נהדרת להעשיר את השפה כבדרך אגב, כחלק מהחוויה השלמה.
האם ילדיכם פגשו ברווזים אמיתיים? כדאי לבקר בגן החיות או להתבונן בספרי תמונות, להכיר סוגי ברווזים שונים ולהשוות אותם לאיורים בספר. במה הם דומים ושונים? מה צבעם? האם גם צווארם ארוך?
להמחיז את השיר: בהתחלה חברות הצוות משחקות את סבתא ושני הברווזים, ובהמשך מזמינות את הילדים להמחיז אותו. כדאי להכין מראש ולהיעזר בתחפושות פשוטות (כובע-מקור לצמד הברווזים, וסינר לסבתא).
להתבונן באיורים: האם שמתם לב שכל מקומות החיפוש המופיעים לאורך העלילה- ארובה, מריצה, ספסל, כד, ארגז תפוחים- מופיעים באיור כבר בראשית הסיפור? והיכן סבתא עצמה הופכת ל'שובבה' ומתחבאת לקוראים? גם הציור שעל הסינר של סבתא מעורר לשיחה
להעשיר את השפה: העלילה הפשוטה מתקשרת לעולמם הפנימי של הילדים, המזדהים בשמחה עם הברווזים השובבים. כדאי לבאר מילים שאינן מוכרות לילדים: מילים גבוהות (איה, טבלו, אפיים) וספרותיות (ברווזיים, צוואריים).
מה דומה, מה שונה? תוכלי לשוחח עם הילדים במה הברווזים דומים ושונים ובמה ילדי הקבוצה דומים ושונים. זוהי עוד הזדמנות עבורך לחזק את תחושתו של כל ילד וילדה שהם מיוחדים ואהובים.
איך נראה ברווז אמיתי? האם ילדי המעון פגשו ברווזים אמתיים? כדאי לתאר את מאפייני הברווזים – נוצות, מקור, כנפיים – ולשאול, ולמי עוד יש איברים אלה? ומי עוד יודע ללכת על היבשה וגם לשחות במים? נוכל ללכת הליכת ברווז?
להקדיש פינה במעון לברווזים: בעזרת ההורים אפשר לאסוף ספרים, צעצועי ברווזים ותמונות של ברווזים. אפשר גם להציע להורים לצלם את ילדיהם עם ברווזים אמיתיים בביקוריהם במשק חי או בגן החיות ולהציג תערוכה של תמונות.
לשחק משחק אצבעות: הילדים נהנים גם מהביצוע הפשוט של השיר- כשאצבעות כפות הידיים צמודות והופכות להיות ראשי הברווזים. גרב אפורה וגרב לבנה על הידיים שלכם ושל הילדים יוסיפו לשמחה המשותפת. זו יכולה להיות פתיחה משמחת למפגש בוקר או לחגיגות ימי הולדת במעון.
לשתף את ההורים: תוכלו להזמין הורים/סבים לסדנה להכנת בובות-גרב, שתסתיים להנאת כולם בשירי ברווזים עם הבובות שהכינו. אפשר גם לארגן סלסלה לגרביים בודדות. לגרביים בסלסלה מגוון שימושים: דרכן אפשר להכיר צבעים, לשחק משחקי מיון ולזמן לילדים התנסות עצמאית בלבישת גרב על היד. תוכלו גם להוסיף עוד בתים 'צבעוניים' לשיר: "לסבתא של אפרים.. אחד ירוק אחד כחול"..
לשחק משחקי הסתתרות וחיפוש: משחקי קוקו עם צעיפים, החבאת ברווז משחק בחדר וחיפוש שלו ע"י רמזים כמו קר-חם, וכמובן מחבואים בחצר. העיקר במשחקים אלה הוא "הסוף הטוב"- המפגש המהנה לאחר שהסתתרנו. הנה! מצאו אותי!
מהירות הקול 
איילת מטיילת 
שאול החתול 
חתול זה לא כלב! 
טים טם והנקודות 
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
והחתולה 
ילד קטן הלך לגן 
אני וכל מיני חיות 
הזיקית שלא ידעה להחליט 
גלי וגאיה 
דודי שמחה 
קוטן בוטן 
קבלת שבת ביער 
סתם שדה ריק 
האורן הבודד 
הסביבון הגדול 
יוליה אוספת עלים 
מי כמונו הדובים 
הסוד של צופית 
לימונדה 
האגס מתוק מתוק 
מאה ושש דרוריות חביבות 
מעשה בארנב ובזנב 
איך זה להיות עץ 
מוהא ובוהא 
האיש שאהב עצים 
שומעים מי בא? 
הצב של אורן 
דוקטור אף וזנב 
למה חתולים לא נחמדים? 
יופי של עולם 
שלמה המלך והדבורה 
החתול דלעת משנה את הדעת 
אולי נתחלף? 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
שפן 
סל מלא תאנים 
נשף מסכות 
חיפושית בגשם 
ככה גם אני יכולה 
מעשה בחתולים ושאר החיות 
חיוך של נסיך 
משל על שועל 
חומפס 
העכבר והתפוח 
עץ אבא 
איך הצילה הזיקית את נח 
התרנגולים והשועל 
שלושת הפרפרים 
יצאנו לטייל 
האריה והעכבר 
אוצר בשדה 
דוד והעכביש 
מעשה בחתוליים 
גור גורילה הקטן 
יום נפלא 
זנב ליואב 
בַּרְוָזַיִם 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
יְצִירָה
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
מַעֲרָךְ
שֵׁמַע
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
פִּתּוּחַ מְיֻמָּנוּיוֹת
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
חֲגִיגָה
בִּשּׁוּל
קִשּׁוּר
