סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
"שפה" שונה בבית ובגן
הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?
הילדה מחולות הזהב
איך אומרים בעברית?
הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.
הילדה מחולות הזהב
מחפשים את החמור
שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.
הילדה מחולות הזהב
האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"
רוצים לשמוע כיצד נשמעת מִלכה בעברית? האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.
הילדה מחולות הזהב
הילדה מחולות הזהב
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם!
בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם בספר ״סבא מספר בלי להגזים״ ⛵מה צריך?
☑️ מקלות ארטיק
☑️ נייר
☑️ דבקויש לנו רפסודה לשוט איתה לאן שנרצה 🤩
סבא מספר בלי להגזים
שיחה – סיפורי סבתא
סיפורים על סבא וסבתא כשהיו ילדים, סיפורים על חפצים שהשתמשו בהם וכבר לא בשימוש או אולי סיפור אחר? – בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם סבא וסבתא, ולשמוע מהם סיפורים על ימים עבָרו.
סבא מספר בלי להגזים
האזינו לסיפור "סבא מספר בלי להגזים"
רוצים לשמוע את סבא מספר?
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סבא מספר בלי להגזים", מאת: אורנה לנדאו ונורית כהן | איורים: מיכל דיבואה | הוצאת כנרת (כיתות ב')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
סבא מספר בלי להגזים
משחק – הכי הכי
לסבא יש הצחוק הכי חזק והסיפורים הכי מעניינים, ובמה אתם "הכי"? – כל אחד בתורו מספר על עצמו, במה הוא "הכי". בסבב הבא כל אחד מספר במה המשתתף שלידו הוא "הכי" – אבל רק בדברים טובים!
סבא מספר בלי להגזים
רוקדים במעגל
למה כולם רוקדים – כי מדינת ישראל קמה, וזו סיבה נהדרת לצאת במחול. האם אתם יודעים בת כמה ישראל היום? כמה שנים חלפו מאז קמה המדינה?
גם אתם יכולים לרקוד יחד במעגל לצלילי המוזיקה, ולהקדיש את הריקוד למישהו או למשהו שקרה.
סבא מספר בלי להגזים
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה
רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.
הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.
להעשרה – קיבוץ, ויקיפדיה.
איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.
להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.
שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?
סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.
קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.
סבא מספר בלי להגזים
לְסַפֵּר סִפּוּר
סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?
מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?
מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?
תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?
לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".
אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.
ספר בנושא, מר גוזמאי הבדאי, חולק בספריית פיג'מה לגני חובה.
סבא מספר בלי להגזים
יוֹם הָעַצְמָאוּת
סבא מספר את סיפורו בערב יום העצמאות אל מול הזיקוקין-די-נור, והסיפור שהוא מספר מגיע לשיאו בלֵיל ההכרזה על המדינה. זו הזדמנות לשאול: מדוע אנחנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות? כיצד אנחנו חוגגים? אֵילו זיכרונות יש לכם מיום העצמאות? למה חשוב שתהיה לנו מדינה משלנו? מה זה אומר שיש לנו "עצמאות" כמדינה?
תוכלו לבחור מקומות שונים בארצנו המוּכרים לתלמידים היום ולחפש תצלומים שלהם מלפני קום המדינה, לחקור אותם, להכיר באמצעותם את התקופה ולהקדיש לוח משותף לתצלומים, ליצירות, למילים מרכזיות הקשורות לעצמאות ואולי גם לסיפורים משפחתיים.
דוגמאות לסיפורים ברוח זו ניתן למצוא באתר "הקֶשר הרב-דורי" – סיפורה של צביה קדרון, סיפורו של קרלוס וקסמן על עלייתו לישראל ועוד.
סבא מספר בלי להגזים
אִיּוּרִים – תְּנוּעָה וִיצִירָה
האיורים בסיפור משלבים גזרי עיתון יומי, דפי סקיצות, דמויות לֶבד, רישומים וצבע, כך שמתקבל מראה ייחודי המעניק לספר צִבְיון אומנותי ומהווה שפה נוספת, חזותית, המעוררת את החשיבה ומגרה את הדמיון.
להתבונן באיורים – כדאי להקדיש זמן ל"קריאה באיורים" ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בשקט, לבחור איור שאהבו ולשתף חבר או חברה בגילוי. מומלץ להשמיע ברקע מנגינה רגועה שתוסיף לאווירה ולריכוז.
התנסות יצירתית בהשראת האיורים – כדאי לאסוף שלל חומרים, בדים, גזרי עיתון ולנסות ליצור מכמה מהם יחד.
איור – תנועה – ניתן להדגים אירועים שונים בסיפור בהשראת האיורים. כך, לדוגמה, ניתן לרקוד הורָה עם הקמת המדינה, "להיטלטל בפראות " על הרפסודה תוך שמירה על שיווי משקל, להשתכשך בחול או למשוך סירת הצלה בחבל.
סבא מספר בלי להגזים
לְאָן אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ? – מִשְׂחַק דִּמְיוֹן
בסיפור מוזכרים מקומות רבים. לאֵילו מהם תלמידי הכיתה רוצים להגיע?
מכינים כרטיסים שבהם רשומים מקומות המוזכרים בסיפור: חיפה, חניתה, הים התיכון, קפריסין, סוף העולם, אי בודד, טהיטי, שבט אינדיאני ו"מקום דמיוני" שהוא… [יש להשלים] .
יושבים במעגל בקבוצות קטנות, מניחים את הכרטיסים גלויים במרכז המעגל ומסובבים בקבוק. המשתתף שהבקבוק פונה אליו בוחר כרטיס ומְספר מדוע בחר בו, איך יגיע אל המקום המצוין בו, את מה ומי ייקח איתו לשם ומדוע.
סבא מספר בלי להגזים
עידוד קריאה משפחתית
איך נשמע סבא? – סִרקו את קוד ה-QR ותוכלו להאזין יחד לסיפור. שתפו את ההורים.
גם משפחות עולים יכולות לשבת יחד, להתבונן באיורים ולהאזין לסיפור.
סבא מספר בלי להגזים
סבא מספר בלי להגזים
טיפ לקריאה משפחתית
ילדים וילדות "קוראים" באיורים ושמים לב לפרטים שלא כתובים בסיפור. במהלך הקריאה כדאי להצטרף אליהם, להתבונן יחד ולגלות כיצד האיורים מוסיפים פרטים מעניינים ומפתיעים לסיפור הכתוב ואפילו מספרים עוד סיפור, בקו ובצבע.
הכנרת נהדרת
שיחה – מטיילים בתמונות
היכן טיילתם והיכן תרצו עוד לטייל? – תוכלו להתבונן יחד בתצלומים משפחתיים ולהיזכר בטיולים ובמקומות אהובים שביקרתם בהם. האם מצאתם מקום שעוד לא ביקרתם בו ותרצו לטייל בו בעתיד?
הכנרת נהדרת
שרים לכינרת
"שירי לי כינרת" – גם אתם רוצים לשיר לכינרת? – סרקו את הקוד ותוכלו להצטרף לשירה!
הכנרת נהדרת
מי באיורים
ג'מוס? שועל מצוי? צב ים? – אם תתבוננו באיורים תוכלו להכיר בעלי חיים שגרים באזורים שונים בארץ ישראל. אתם, ההורים, יכולים לציין שם של בעל חיים, ולעזור לילדים ולילדות למצוא אותו בין דפי הספר. אפשר להציע לילדים לחפש מידע נוסף במקורות שונים וללמוד על בעלי החיים.
הכנרת נהדרת
משחק – כינרת-יבשה
מניחים חבל על הרצפה וקובעים שצד אחד הוא "הכינרת" והצד השני הוא "יבשה". אחד המשתתפים מכריז "כינרת" או "יבשה", ושאר המשתתפים קופצים לצד המתאים. אפשר להוסיף שם של חיה, לדוגמה "כינרת-תרנגולת", ואז לקפוץ לצד הכינרת ולקרקר כמו תרנגולת.
הכנרת נהדרת
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן
כהטרמה לסיפור תוכלו לשתף את ילדי הגן בחוויה מטיול ולשאול:
האם אתם זוכרים טיול שנהניתם בו במיוחד? אפשר לשתף בכל טיול שהוא, גם בטיול למקומות רחוקים וגם בטיול בשכונה.
כדאי גם לשאול על הכנרת: האם ביקרתם בכנרת? מה אתם זוכרים? כדאי לספר עליה.
הַקְרָאָה – חשוב להקריא את הסיפור פעמים אחדות ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן באיורים.
לאחר הקראה ראשונה כדאי לעסוק בהבנה מילולית ולהסתייע באיורים: מי יצא לטייל? איך הם הגיעו ממקום למקום? למה הם נזקקו למכונית? לאן רצתה הילדה לנסוע? באילו אתרים טיילה המשפחה? מה הם ראו בדרך?
בהמשך כדאי להתייחס לצד הרגשי: למה, לדעתכם, הילדה רצתה להגיע דווקא לכנרת? איך היא הרגישה לפני שהגיעו לכנרת? ואיך היא הרגישה אחר כך? מדוע? האם, לדעתכם, גם בני המשפחה הם הרגישו כמוה? מדוע?
בהקראה נוספת כדאי לאפשר ייחוס אישי הנוגע לילדים, לחייהם, לניסיונם ולרגשותיהם: באילו מקומות מהסיפור ביקרתם או הייתם רוצים לבקר? האם גם לכם קרה שציפיתם למשהו ורציתם אותו ורק אותו? האם תרצו לשתף?
אִיּוּרִים – "חַפֵּשׂ וּמְצָא" – אפשר לשחק "חפש ומצא" או פשוט להתבונן יחד באיורים, לגלות פרטים חדשים שלא מסופרים בסיפור ולחקור עליהם: מי מתעניין בבעלי חיים? מי מתעניין יותר בפסלים או במפות?
הכנרת נהדרת
הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת
לָמָּה הַכִּנֶּרֶת נֶהֱדֶרֶת? – אפשר לשאול את הילדים: מדוע, לדעתכם, הכנרת נהדרת? מה הייתם רוצים לדעת על הכנרת? היכן היא נמצאת? מה חשיבותה? למה קוראים לה כך? אילו יישובים נמצאים על חופיה? אילו שירים ויצירות נוצרו בהשראתה?
כדאי לחשוב יחד איפה כדאי לחפש מידע ולצאת לתהליך של חֵקר.
יוֹם כִּנֶּרֶת – ניתן ליצור את הכנרת באמצעים מגוונים, למשל: לפרוס מצנח בצורה שתזכיר את הכנרת ו"לשחות" בתוכו, לשיר שירים שקשורים לכנרת, וביום חם – להשתעשע בפעילויות מים.
לְהַעֲשָׁרָה – שביל סובב כנרת, שירי לי, כנרת, נגן לי, ירדן
שם הרי גולן, קסם על ים כנרת
6 דברים שלא ידעתם על הכנרת, אתר טיולי
הכנרת נהדרת
מִשְׁפָּחוֹת מְטַיְּלוֹת
בעקבות הסיפור תוכלו לבקש מהילדים ומשפחותיהם להביא תמונות מטיולים בארץ. אפשר לבדוק אם האתרים שבתמונות מוזכרים בסיפור ולהשוות בין התמונות ובין האיורים. אפשר לשלב את התמונות ב"לוח טיולים" או סביב המפה, כל אחת במקום שבו נעשה הטיול.
לְהַכִּיר אֶת הַסְּבִיבָה – ניתן להתמקד במקומות אהובים בשכונה או במקומות בעלי ערך, כמו הבית של סבא וסבתא.
קֶשֶׁר עִם הַבַּיִת – תוכלו להזמין את המשפחות לחפש את ה"טיול שלהם" בלוח. אפשר גם לאגד את התמונות ל"ספר הטיולים של ילדי הגן" ולשלוח אותו מודפס או מקוון לבני הבית.
הכנרת נהדרת
אֲנַחְנוּ עַל הַמַּפָּה
איורי מסלול הטיול המשפחתי מזכירים מפה. כדאי להציג לילדים מפה ולאפשר להם להשוות בינה ובין האיורים.
תוכלו לשאול: אילו ערים אתם מכירים? אולי סבא, סבתא או הדודים גרים בעיר אחרת? מי היה פעם בים? בנמֵל? בספארי? בחרמון? בירושלים? באילת? – את כל אלה אפשר לפגוש במפה! אפשר להתחיל בהיכרות עם מקומות הקרובים לילדים ומשם לעבור לאתרים מרוחקים, להסביר למה המפה משמשת ולהתייחס לצבעים ולמושגי מרחב בה; כדאי להציג את הימים ומִקְוֵוי המים הצבועים בכחול ולספר עליהם: הכנרת, הים התיכון, ים המלח; ניתן לשלב מושגי מרחב מוכרים: ההר הגבוה בישראל, המקום הנמוך בעולם.
וְהֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים? – תוכלו לחקור היכן במפה נמצאים הגן והבית, והיכן נמצאים בה המקומות שהמשפחה בסיפור טיילה בהם.
בְּתֹם הַשִּׂיחַ וְהַפְּעִילוּת – כדאי לתלות את המפה ולהשאיר בסמוך לה עותק מהספר.
לְהַעֲשָׁרָה – מפת השכונה – שיחה בעקבות טיול בשכונה
גַּנָּנוֹת מִסְפָּרוֹת – מפות, אבני דרך – גן תמר
החוברת "גיאומטריה זה משחק ילדים"
מפה אטלס וגלובוס, מערך השידורים הלאומי
גן הילדים על המפה – פעילויות עם מפת ארץ ישראל
שבעים מזוודות מטיילות
הכנרת נהדרת
חַי, צוֹמֵחַ, דּוֹמֵם
לאחר התבוננות באיורים וחקר הנופים, הצמחים והאתרים אפשר לחפש תצלומים של הפרטים הללו ולהשוות ביניהם. אפשר למיין לשלוש קטגוריות: חי, צומח ודומם, ולשחק במשחק ניחושים: בכל סבב הגננת תתאר פריט מאחת הקטגוריות, והילדות וילדים יאתרו אותו בין איורי הספר. בהמשך אפשר להזמין ילדים לתאר את הפרטים.
הכנרת נהדרת
וּמַהוּ הַמֶּסֶר הַסָּמוּי?
לֵהָנוֹת מֵהַדֶּרֶךְ – המשפחה נהנית, אך הילדה מתחילה ליהנות מהחוויה רק כשמתקרבים לכנרת.
מֶסֶר עַל הַדֶּרֶךְ – הסיפור נע בין השתוקקות להתמקדות ובין ההצעה העדינה העולה מבין השורות: לנסות ליהנות גם מההפתעות והחוויות שבדרך.
נִתָּן לַחְזֹר לַסִּפּוּר שׁוּב וָשׁוּב וּלְשַׁלֵּב אוֹתוֹ בְּחַיֵּי הַגַּן בתהליכים קבוצתיים או אישיים: כשמעוניינים להאיר את הדרך, ולא רק את התוצאה; ככלי לעידוד במצבים שבהם ילדים נמנעים מפעילויות, מכיוון שהם מתמקדים ברצונם האישי ומתקשים להשתלב בשגרת היום; כעֵזר וחיזוק לילדים שחווים חוויה שונה מהחוויה הכללית. הספר מעניק לגיטימציה לתשוקה, לבחירה ולחוויה אישית השונה מחוויית הכלל.
הכנרת נהדרת
מָה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ הַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתָנוּ?
אפשר להציע לילדות ולילדים להוסיף את היישוב שלהם לביקור של המשפחה המטיילת, לחשוב יחד מה מיוחד ביישוב שבו הם גרים, לצייר או לצלם אתרים ביישוב ולהוסיף אותם לסֵפר ולשער מה המשפחה הייתה אומרת על הביקור.
הכנרת נהדרת
עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית
בהצעות למשפחות שבסוף הספר יש טיפ לקריאה משפחתית. כדאי להביא זאת לידיעת ההורים ולשתף אותם במידע על הספר, המתאר חוויות המוכרות למשפחות רבות.
הכנרת נהדרת
מלכות ומלכי העברית - להורדה!
משחקים בעקבות ספרים – השפה הנמה!
⬇️ מורידים את המשחק
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 משחקים!
כל משתתף מנחש בתורו את המילה שעל הכתר של הפנטומימאי. מי יהיו מלכות ומלכי העברית?
👑 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!
השפה הנמה
משוחחים
כדאי לשוחח ביניכם על חוויות ההיכרות עם השפה העברית: אילו מילים ראשונות אמרתם כפעוטות? האם המצאתם מילים? האם אתם, ההורים, יודעים מה היו המילים הראשונות שאמרתם? האם למדתם לדבר בשפה נוספת? אם למדתם לדבר בעברית בשלב מאוחר יותר, אפשר לשוחח על חוויית לימוד השפה ולברר באיזו שפה אתם חולמים בלילה.
השפה הנמה
מילון משפחתי
איזו מילה אוהבים בני ובנות המשפחה, ולמה? האם יש מילים שהמצאתם ורק אתם במשפחה מבינים? ואולי יש לכם מילים שמאחוריהן סיפור מיוחד? כדאי לאסוף סיפורים מבני המשפחה: מילה של חברוּת, מילת חיבה מיוחדת או מילה משפחתית סודית.
השפה הנמה
חי, צומח, דומם
בוחרים אות, והמשתתפים צריכים לומר שמות של בעלי חיים, צמחים וחפצים המתחילים באות הנבחרת.
השפה הנמה
הפתעה, בורג גלידה
"רכבת", "מפוחית" ו"כרובית" הן רק חלק מהמילים שאליעזר בן-יהודה המציא. מילים נוספות מופיעות בעמוד שלפני אחרון בספר. לפי תור, בחרו שתי מילים מהעמוד והרכיבו מהן משפט: משפט שכולל "הפתעה" ו"גננת", או "גננת" ו"תזמורת", ואולי "תזמורת" ו"נזלת"? – האם תוכלו להרכיב סיפור קטן מכל המילים יחד?
השפה הנמה
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור: תוכלו לעורר את סקרנות התלמידים והתלמידות ולשאול: האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה? מה הוא עשה? מה משותף למילים "גלידה", "פצצה", "מקלחת" ו"זמזום"?
כדאי להציג תמונה של אליעזר בן- יהודה ולהתעכב על שם הספר: מה פירוש המילה "נמה"?
קריאת הסיפור בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ולשוחח על נושא אחר בכל מפגש עם הספר.
לאחר קריאת הסיפור ניתן לשוחח על אליעזר בן-יהודה – מה חושבים עליו התלמידים והתלמידות? אילו תכונות עזרו לו להצליח במשימתו? מה הוא עשה למען הגשמת חלומו? מה הם החלומות של התלמידים והתלמידות, ומה צריך לעשות כדי להגשים אותם?
השפה הנמה
מחדשי השפה העברית
הרב יחיאל מיכל פינס (1843–1913) פעל לגאולת אדמות, ועם אליעזר בן-יהודה הקים את "ועד הלשון העברית". הרב פינס חידש מילים בעברית, ובהן המילים "עגבנייה" ו"שעון".
ניסים בכר (1848–1931) יסד בירושלים את בית הספר "תורה ומלאכה", שבו לימדו עברית בעברית. אליעזר בן-יהודה היה מורה בבית הספר.
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) – המשורר הלאומי היה פעיל מרכזי ב"וועד הלשון העברית" וחידש מונחים מקצועיים בנגינה ובתחומים נוספים. "מטוס", "מצלמה" ו"אצבעוני" הם מחידושיו.
אישים רבים נוספים פעלו לחידוש השפה העברית. תוכלו להכיר אותם בביקור באתר "האקדמיה ללשון העברית".
השפה הנמה
השפה הנמה
חקר - אליעזר בן-יהודה, מחדשי השפה וממשיכי דרכם
התייחסות לנושא הסיפור – מה למדו התלמידים והתלמידות על בן-יהודה מהסיפור? מה עוד היו רוצים לדעת? כדאי לעודד שאילת שאלות וחיפוש מידע כדי להשיב על השאלות שהועלו. אפשר להתייחס לדרכים שבן-יהודה פעל בהן כדי להגשים את חלומו, לקשיים שנתקל בהם בדרך, למילים שחידש ולהמשך מפעלו בדמות אוהבי השפה העברית והאקדמיה ללשון העברית.
מחדשי השפה העברית – אפשר לבחור כמה דמויות נוספות שפעלו לחידוש השפה העברית ולהכיר אותן:
חמדה בן-יהודה – סופרת הילדים הראשונה בעברית.
ניסים בכר – מחנך שייסד בירושלים בית ספר ששפת ההוראה בו עברית.
יחיאל מיכל פינס – גואל אדמות, מייסד העיתון "החבצלת" בעברית.
חיים נחמן ביאליק – המשורר הלאומי, עמד בראש ועד הלשון וחידש מילים.
דוד ילין – מראשוני ועד הלשון, מחדש מילים, מורה ומחנך.
העשרה למורה –
אליעזר בן-יהודה – האקדמיה ללשון עברית
כל מה שרציתם לדעת על אליעזר בן-יהודה – אתר אלף אלף
מקורות לילדים –
אליעזר בן-יהודה – בְּרֵיינְפּוֹפּ ישראל
אליעזר בן-יהודה – מילים: ירון לונדון, לחן: מתי כספי
השפה הנמה
האקדמיה ללשון העברית
כדאי להציג לפני הכיתה את האקדמיה ללשון העברית ואת פועלה לחקר מילים ולחידוש מילים בשפה עברית תוך ביקור באתר האקדמיה ולשחק במשחקי העברית שהאתר מציע.
רצוי לציין לפני הכיתה כי האקדמיה היא המשך פועלם של בן-יהודה ומחדשי השפה העברית, שהקימו את "ועד הלשון העברית".
חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – תוכלו לשחק עם התלמידים והתלמידות משחק להיכרות עם מילים מחודשות:
מציגים מילה שהאקדמיה חידשה, ועל התלמידים והתלמידות לנסות לזהות איזו מילה מוכרת היא מחליפה.
דוגמאות:
רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)
קַפֶּצֶת (טרמפולינה)
מִצְלֶה ("על האש")
מַצְבֵּעַ (טוש)
הֶסְכֵּת (פּודקאסט)
מִסְרוֹן (אֵס-אֵם-אֵס)
המצאת מילים – תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים בעצמכם.
לדוגמה: איך אפשר לקרוא למי שממציא מילים?
איך אפשר לקרוא למי שמאחר בקביעות?
כדאי לבחור יחד שלוש עד חמש מילים. מתוך מגוון החידושים הטכנולוגיים הרבים ולאפשר לתלמידים ולתלמידות להציע להם מילים עבריות תוך זיהוי המבנה הלשוני המאפשר יצירת מילים בעברית.
השפה הנמה
עברית שפה קשה
אם יש בכיתתכם עולים חדשים או אם אתם מכירים אנשים שהתנסו בלימוד עברית, תוכלו להזמין אותם לכיתה או למפגש מרחוק כדי שיספרו על צעדיהם הראשונים בלימוד השפה: האם היה קל להם לרכוש את השפה, או שהיו להם רגעים קשים? אילו מילים משכו את ליבם? מתי הם מדברים בשפת האֵם שלהם? האם קורה שהם מתבלבלים או שוכחים מילים? ועוד.ניתן לשאול שאלות אלו ושאלות נוספות שיעלו התלמידים במפגש בכיתה או בלמידה מרחוק.
אפשר לבחור מילים ומושגים, למשל "בוקר טוב", ולהציג אותן בעברית, באמהרית או ברוסית.
השפה הנמה
איור ויצירה
איור אהוב – הספר מאויר באיורים מיוחדים של המאיירת איה גורדון, המורכבים מהֶדְבֵּק (קולאז') של ניירות, מִגְזָרוֹת וחפצים. כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לעיין באיורים, לבחור איור אהוב ולשתף חבר או חברה בבחירה.
יצירה – בהשראת איורי הספר כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לבחור מילה אהובה בעברית ולכתוב אותה כהֶדְבֵּק הכולל תצלומי חפצים שקשורים לנושא, ניירות מסוגים שונים, צבעים, בדים, חוטים וחומרים מגוונים נוספים. אפשר להציג את התוצרים בתערוכה בכיתה או בתערוכה וירטואלית.
מתאים גם ללמידה מרחוק.
כדאי לצלם כל תלמיד ותלמידה עם המילה האהובה עליהם.
השפה הנמה
להתבונן יחד באיורים
כדאי להתבונן יחד באיורים ולהציע לילדים לתאר למה הכיסאות הפכו לאורך הספר.
מעשה בכסא
לאן נגיע בתחנה הבאה
אפשר לעצור את הקריאה לפני שמגיעים לאחת מן התחנות ולבקש מהילדים לנסות לנחש בעזרת החריזה, לאן נגיע בתחנה הבאה?
מעשה בכסא
האם ביקרתם בערים המוזכרות בסיפור?
האם ביקרתם בערים המוזכרות בסיפור? אתם מוזמנים להביט באיורים ולספר בעזרתם מה מיוחד בכל אחת מן הערים. אפשר גם לחפש באינטרנט צילומים של הערים ולהשוות אותם עם האיורים שבספר.
מעשה בכסא
כמו הילדים בסיפור
כמו הילדים בסיפור, תוכלו לתת דרור לדמיון ולהפוך כסאות בבית לחפצים אחרים, למשל כסא עטוף בשמיכה יכול להפוך לאוהל או למערה סודית.
מעשה בכסא
אפשר לטייל גם בסביבה הקרובה
אפשר לטייל גם בסביבה הקרובה. בוחרים עם הילדים את היעד, אורזים צידה לדרך, מזמינים חברים ויוצאים לטיול משותף אחר הצהריים. תוכלו גם לערוך פיקניק ואז "כשתרדו מהענן, האוכל כבר יהיה מוכן".
מעשה בכסא
לפתוח יחד מפה
איפה נמצאת תל אביב? ואיפה ירושלים? היכן נמצאים ההרים, הכנרת, ים תיכון וים סוף? תוכלו לפתוח יחד מפה ולסמן בה את המקום בו אתם ובני משפחתכם המורחבת גרים, מקומות בהם טיילתם ומקומות אליהם הייתם רוצים לנסוע כמשפחה.
מעשה בכסא
המציא יחד טיול דמיוני
הילדים יכולים לשבת על כיסאות ולהמציא יחד טיול דמיוני: פעם דוהרים על סוס, פעם מפליגים בים… בכל סבב אפשר להזמין ילד שיכריז לאן נוסעים ובאיזה כלי תחבורה.
מעשה בכסא
מעשה בכסא
לאן הייתם רוצים לנסוע בכיסאות הקסם
תוכלו לחלק את ילדי הגן לקבוצות, לתת לכל קבוצה כמה כיסאות, בדים, ניירות וצבעים ולבקש מכל קבוצה להכין מהכיסאות כלי תחבורה דמיוני. אפשר לשאול את הילדים, לאן הייתם רוצים לנסוע בכיסאות הקסם שהמצאתם?
מעשה בכסא
להכין יחד ספר טיולים של הגן
ניתן להכין יחד ספר טיולים של הגן, אוגדן ובו המלצות לטיולים מכל משפחות הגן. כדאי לשלב בו סיפורים, חוויות ותמונות משפחתיות. אפשר להיעזר בתבנית מעוצבת ולהרכיב את הספר לאורך השנה. את הספר המוכן ניתן להדפיס ולהעניק כמתנת סוף שנה לילדים ולמשפחותיהם.
מעשה בכסא
לתלות בגן מפה של ארץ ישראל
אפשר לתלות בגן מפה של ארץ ישראל ולנעוץ בה נעצים צבעוניים לסימון המקומות שבהם טיילו הילדים והמשפחות.
מעשה בכסא
לחפש תמונות של כיסאות בעיתונים
על מה אנחנו יושבים? הילדים יכולים לחפש תמונות של כיסאות בעיתונים ובכתבי עת ולהכין מהן קולאז'. אפשר גם להכין כיסאות מחומרים שונים, למשל פלסטלינה, עיסת נייר או חֵמר. האם אתם מכירים נגר? אפשר להזמין אותו לגן כדי שידגים לילדים כיצד בונים כיסא.
מעשה בכסא
להמציא כלי תחבורה
כדאי לאסוף קופסאות, ארגזים וחפצים שונים ולארגן פינת גרוטאות בגן או בחצר שאליה הילדים יכולים לגשת בצורה חופשית ולהמציא במהלך היום כלי תחבורה, מִתקנים ומכונות.
מעשה בכסא
על נעמי שמר באתר הספריה הלאומית- מומלץ לעיין
על נעמי שמר באתר הספריה הלאומית- מומלץ לעיין
https://www.nli.org.il/he/discover/music/musicians/naomi-shemer/songs
אנשים טובים
להעניק לילדים הזדמנויות רבות לעיין מקרוב בפרטי האיורים
כדאי להעניק לילדים הזדמנויות רבות לעיין מקרוב בפרטי האיורים של יוסי אבולעפיה אשר מלווים את השיר. אילו אנשים טובים מופיעים בכל עמוד? מה טוב בכל אחד?
אנשים טובים
נעמי שמר כתבה שירים רבים שמתאימים לילדי הגן.
נעמי שמר כתבה שירים רבים שמתאימים לילדי הגן. בוודאי יתווספו במהלך השנה שירים נוספים פרי עטה למאגר השירים של הגן. אם כן, אל תשכחי להזכיר לילדים את "אנשים טובים" ולציין את האישה הטובה שחיברה עבורנו את כל השירים הללו!
אנשים טובים
להכין עם הילדים שירונים מאוירים של שירי הגן
אפשר להכין עם הילדים שירונים מאוירים של שירי הגן. רצוי לחשוב כיצד תרצי לערב את ההורים בפעילות היצירה, אולי בסדנאות להורים וילדים אחה"צ, או בחלוקת משימות משפחתיות שייעשו בבית. השיר הראשון בשירון – "אנשים טובים", כמובן! אפשר לייעד דף לכל שיר חדש שנלמד בגן, ובסוף השנה למסור למשפחות כמזכרת את השירונים האישיים של ילדי הגן.
אנשים טובים
שיחה עם הילדים אודות האבחנה (החשובה מאד!) בין "להיות טוב" לבין "להרגיש טוב"
השיר "אנשים טובים" מזמן שיחה עם הילדים אודות האבחנה (החשובה מאד!) בין "להיות טוב" לבין "להרגיש טוב". זו גם הזדמנות עבורך לחשיבה רפלקטיבית: מה את עושה בעבודתך עם ילדי הגן כדי לחנך אותם להיות "אנשים טובים", ולא רק "אנשים שטוב להם"? ואיך מתבטאת ה"שותפות לדרך" בעניין זה עם הורי הילדים?
אנשים טובים
בסוף כולם יראו איך כל הגן מתמלא באנשים טובים באמצע הדרך!
לעתים קרובות אנשים נחשבים טובים הודות למעשים לכאורה פשוטים, קטנים, יומיומיים. לא נחוצה גבורה יוצאת-דופן כדי לעשות טוב לאחר! לנו כמחנכות לגיל הרך תפקיד חשוב בעידוד התנהגויות פרו-חברתיות בקרב הילדים, גם כשהן עדיין בשלבים התחלתיים. אל תשכחי להבליט ניצנים של אמפתיה, עזרה לזולת ונתינה, וכך לעודד עוד ועוד מעשים טובים. בסוף כולם יראו איך כל הגן מתמלא באנשים טובים באמצע הדרך!
אנשים טובים
סייעי לילדים להכיר את האנשים הטובים בסביבת הגן שלך
סייעי לילדים להכיר את האנשים הטובים בסביבת הגן שלך. מי נכנס לגן כדי להביא לנו סחורה, לתקן את החשמל, לסייע בחינוך הילדים? האם מבקרים בגן סמינריסטית, בנות שרות, מתנדבי זה"ב בגן? האם יש שומר בכניסה או ניידת שמגיעה לבדוק לשלומנו? מה אפשר לעשות למען אותם אנשים טובים? כדאי לשתף את הילדים בהעלאת רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים. אל תשכחי: לוקח מעט מאד כדי לשמח את האחר!
אנשים טובים
להכין משקפת מיוחדת
הילדים יוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
אנשים טובים
לשוחח על כך שלעיתים דברים ואנשים טובים נמצאים ממש לידינו
אפשר לשוחח על כך שלעיתים דברים ואנשים טובים נמצאים ממש לידינו ואנחנו לא כל כך שמים לב אליהם. תוכלו למסד מסורת באחד המפגשים היומיים, בה כל אחד "פוקח את העיניים" ונזכר באנשים הטובים שעזרו באותו היום.
אנשים טובים
להשמיע או ללמד את הילדים עוד שירים מלאי תקווה
בעקבות "אנשים טובים" אפשר להשמיע או ללמד את הילדים עוד שירים מלאי תקווה ושמחת חיים שמחזקים ראייה אופטימית לחיים, לדוגמא: "בשנה הבאה", "מחר", "איזה יום שמח לי היום", "הנה מה טוב ומה נעים" ועוד.
אנשים טובים
איך קוראים ספר שהוא גם שיר?
איך קוראים ספר שהוא גם שיר? האם המנגינה מבלבלת אותנו? האם היא עוזרת לנו לשנן את המילים? איזו פעילויות מיוחדות כדאי לעשות עם ילדי הגן, שמתאימות במיוחד לשיר?
אנשים טובים
נעמי שמר – אֵם הזמר העברי
נעמי שמר – אֵם הזמר העברי
נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת בשנת 1930. שיריה מלווים את החיים במדינת ישראל במשך השנים; רבים מהם מתארים את הארץ – את נופיה ואת חיי היום-יום בה, ואחרים היו פסקול לאירועים חשובים ומרגשים בהיסטוריה של המדינה. השירים הראשונים של נעמי שמר נכתבו כאשר הייתה גננת ומורה למוזיקה של ילדי הקיבוץ, ושירים רבים שלה מוכרים לילדי הגנים עד היום.
נעמי שמר הייתה פזמונאית פורה מאוד, ועשרות משיריה מוכרים ואהובים על מבוגרים ועל ילדים כאחד. בין שיריה המוכרים: "ירושלים של זהב", "אלף-בית", "אצלנו בחצר", "הכול פתוח" ו"לו יהי". בשנת 1983 זכתה בפרס ישראל לזמר עברי. נעמי שמר נפטרה בשנת 2004 ונקברה בבית הקברות בכינרת.
תוכלי למצוא מידע רב באינטרנט על נעמי שמר, כולל קורות חייה, מילות השירים שלה והקלטות ביצועים שונים. קישור ראשון קישור שני
אנשים טובים
תפקחו את העיניים תסתכלו סביב...
"תפקחו את העיניים תסתכלו סביב…" היפה והטוב יכול להימצא בכל מקום ובכל רגע, אך לא תמיד אנו רואים אותו. אפשר לשתף את ילדיכם: אילו אנשים טובים שותפים לדרך שלכם? תוכלו להכין חוברת ולצייר את האנשים הטובים המקיפים אתכם – משפחה, חברים, צוות הגן ועוד.
אנשים טובים
לעיין באיורים
תוכלו לעיין באיורים של יוסי אבולעפיה המלווים את השיר. אילו אנשים טובים מצאתם? נסו לפרט עם ילדיכם מה טוב בכל אחד.
אנשים טובים
להיזכר בשירים נוספים
רבים מן השירים שכתבה נעמי שמר מוכרים, תוכלו להיזכר בשירים נוספים שלה שאתם מכירים. האם גם ילדיכם מכירים את השירים? זו הזדמנות ללמד אותם שיר חדש, לשיר יחד שירים מוכרים ולהכין שירון לערב שירה משפחתי.
אנשים טובים
להכין משקפת מיוחדת
תוכלו להכין משקפת מיוחדת שרואים דרכה בעין טובה את הסובב אותנו. לוקחים שני גלילי נייר טואלט ריקים, מקשטים אותם ומצמידים אותם זה לזה בעזרת דבק. בקצה הגלילים אפשר להדביק נייר צלופן בצבע ורוד.
אנשים טובים
האם אתם מכירים את הדרך מהבית לגן?
האם אתם מכירים את הדרך מהבית לגן? תוכלו לצייר מפת דרכים ולהוסיף דמויות של אנשים טובים לאורך המסלול.
אנשים טובים
לצאת יחד לטיול רגלי בשכונה
תוכלו לצאת יחד לטיול רגלי בשכונה ולהיות אנשים טובים באמצע הדרך! לפני היציאה נסו לחשוב יחד על רעיונות למעשים שמתאימים לאנשים טובים (לדוגמה: להשקות צמח שמחכה להשקיה, לפזר פירורים לציפורים, לברך לשלום ולחייך לאנשים ועוד-ועוד).
אנשים טובים
אילו אנשים טובים פגשנו היום?
אילו אנשים טובים פגשנו היום? לפני השינה תוכלו לשבת יחד ולהיזכר באנשים טובים שפגשתם ובדברים טובים שקרו לכם היום. כל אחד בתורו, ילד והורה, יספר על אדם טוב שפגש או על דבר טוב שעשה למען אחר.
אנשים טובים
לאן מטיילים?
לאן מטיילים? כדאי לאפשר לילדים לעיין בספר ולגלות מה מיוחד בו. האם הם הבינו כי יש בו יותר מסיפור אחד? מה הם מזהים באיורים? אפשר לשוחח: לאן ניתן לטייל ברגל, ואלו מסלולים דורשים תחבורה ממונעת? האם הילדים מכירים את המקומות השונים, האם הם כבר ביקרו בפרדס, במושב, בים?
יצאנו לטייל
יוצאים לטיול, ב'כאילו'
יוצאים לטיול, ב'כאילו': לא תמיד ניתן לצאת החוצה לטבע, אבל אפשר לשחק ב"כאילו" בתוך הגן! תוכלי להכין פינת הטיול ובה אביזרים מתאימים (כובע, בקבוק מים, משקפת…) ודוגמאות לדברים שפוגשים בטבע (תפאורה של ים, פרדס, הרים, בובות חיות, יצירות של ילדים…), אפילו לצייר מסלול או "גשר צר" בעזרת נייר דבק על הרצפה. מה כדאי להוסיף לפינה? אלו חיות פוגשים בדרך, האם המסלול קשה לטיפוס? הילדים יכולים לתרגל כישורים חברתיים כגון מנהיגות, שיתוף פעולה, זהירות ועוד, ולפליג עם הדמיון למקומות השונים.
יצאנו לטייל
שיתוף הורים
שיתוף הורים: עם חלוקת הספר לבתים רצוי לצרף להורים מכתב אישי שמסביר את הייחוד של הספר וממליץ להם לחזור אליו לאורך השנה. הציעי לילדים ולהוריהם להביא לגן צילומים מטיולים משפחתיים ולהעשיר בכך את פינת הטבע והטיול. ניתן גם להכין 'מחברת מטיילת' העוברת בחופשות וסופי שבוע בין משפחות הגן, כאשר כל משפחה מוסיפה לה דף עם צילום או ציור והסבר על טיול שערכה.
יצאנו לטייל
ילדים, יוצאים היום לטיול!
ילדים, יוצאים היום לטיול! האם את מרבה לצאת עם הילדים לטיולים קצרים בסביבת הגן הקרובה, כמובן תוך שמירה על בטחון הילדים? אלה הזדמנויות לטפח ערכי פליאה מהעולם, סקרנות וחקר, וכן כבוד לטבע ושמירה על הסביבה. כמו אורי שהשאיר את כובעו למגורי האפרוחים בסיפור 'מעשה בכובע' מאת לוין קיפניס, כך ניתן ליהנות עם הילדים מהשארת צלוחית מים לחתול הצמא או מבניית פינת האכלה לציפורים בחצר הגן.
יצאנו לטייל
מה אוספים בדרך ומה משאירים במקום?
מה אוספים בדרך ומה משאירים במקום? מרוח השיר 'מציאה' של לאה גולדברג בו מספר הילד על הנאה ממציאת 'חתיכה של שמים' בשלולית המים, אפשר ללמוד על ההנאה מהטבע במקומו 'הטבעי'. כדאי לזכור להשיב את השבלולים והצב למקום בו מצאנו אותם, וכמו באיור הסוגר את הספר לאסוף 'במידה' אבנים, ענף שקד, שיבולים או עלי שלכת כדי לאפשר המשכיות של החוויה והלמידה בגן.
יצאנו לטייל
איפה המבוגרים?
איפה המבוגרים? באיוריה של רעיה קרס מופיעים הילדים ללא מבוגרים. המבוגר המלווה והשומר עליהם בחוף הים, כשמטפסים על עץ גבוה או כאשר מדליקים מדורה במדבר, נותר מחוץ לספר. כך הספר מעודד את הילדים "להפליג" בעת הקריאה למקומות קרובים ולמחוזות רחוקים ואף דמיוניים בחברת ילדים כמותם.
יצאנו לטייל
"אנשים טובים באמצע הדרך"
"אנשים טובים באמצע הדרך": את מי פוגשים בדרך, ומה הם עושים? זו הזדמנות להרחיב את עולמם של הילדים ולהכיר להם אנשים חדשים ובעלי מלאכה שונים: מנקה הרחוב, הגנן, מוכרת הירקות, טכנאי הרכב, הבנאי והקשישה היושבת על הספסל בקרבת הגן.
יצאנו לטייל
על המפה:
על המפה: אם בגנך תלויה מפת הארץ תוכלי לסמן בה אתרי טיול עליהם ילדים ממליצים בעקבות טיוליהם. צבעים מסמלים במפה הרים, ים, מדבר ועוד. בספר מעניקים הצבעים רקע ואוירה לאתרי הטיול השונים. האם שמת לב לצבעי הרקע של השערים בספר שונים – הפרדס, הים, המדבר …
יצאנו לטייל
לפעמים הדרך היא היעד
לפעמים הדרך היא היעד: כמו בטיולי הגן בהם הילדים פוגשים בדרך עולם ומלואו, גם בסיפור 'מרים והים' מתארת מיריק שניר מסע של חיפוש וגילוי שבו הדרך היא חלק מהמטרה. אם הילדים מכירים ספר זה באיוריה של גיל-לי אלון קוריאל הם יגלו שמאיירים שונים מדמיינים ומציירים בדרכים שונות את מרים, כך תוכלי לעשות במגוון של יצירות ספרותיות שמופיעות באיורים שונים.
יצאנו לטייל
טיול משפחות הגן
טיול משפחות הגן: האם התחלת לחשוב על מסיבת סוף שנה בגן? אולי תרצו לחגוג אותה הפעם בחיק הטבע, ולשלב בה טיול משפחות? תוכלו להכין יחד ספר "יצאנו לטייל" שלכם, כולל תמונות של "מה לקחת", "מה נראה" ו"מה נעשה" – מזכרת ייחודית אליה ישמחו הילדים לחזור גם בעתיד. נשמח לפרסם את החוויות והספרים באתר של ספריית פיג'מה.
קחי 'חלום לא כבד מדי' וצאי לדרך בהנאה!
יצאנו לטייל