הגבול העדין שבין אמירת האמת להסתרתה ובין המצאה למציאות, הוא גבול שמעסיק ילדים וילדות בגיל הרך, ונוגע בהתמודדויות חברתיות ורגשיות, ובתהליך התבגרות טבעי. את ההתמודדויות האלו יכולים ללוות ספרים שעוסקים בנושא, בעדינות וברגישות וגם בשעשוע ובהומור.
תוכלו לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם מרגישים כשאתם "ברוגז" עם חבר או בן משפחה? איך אתם והם מתנהגים בעת מריבה? מה יכול לסייע לכם להתפייס? כיצד אפשר להשלים בין חברים הנמצאים ב"ברוגז"?
בהשראת הסיפור אפשר לקחת זוג בובות, מכוניות-צעצוע או כל זוג חפצים שתבחרו, אפילו זוג גרביים שמלבישים על כפות הידיים. הזמינו את ילדיכם לדמיין ולהמציא "ריב של ממש" – על מה הם רבים? כיצד הם מתפייסים? האם הם משלימים בעצמם או שיש לעזור להם? ואיך? כעת אפשר לעשות הצגה/.
שפן סלע ויעל הן חיות ארץ ישראליות מדבריות. הספר נותן הזדמנות נהדרת להכיר ולחקור! כיצד הן נראות במציאות? מה מאפיין אותן? מה הן אוהבות לאכול? ומה עוד מעניין אתכם לדעת עליהן?
אהרון הכהן"אוהב שלום ורודף שלום": החכמים מסבירים, כי המשמעות של "לאהוב שלום" היא לחיות בשלום עם חברינו, ואילו "לרדוף שלום" מתייחס לדאגה להשכנת שלום בין אחרים. הם מספרים כי כאשר הלכו בני ישראל במדבר היה אהרון הכהן מסתובב במחנה ומגשר בין אנשים שרבו: קודם היה ניגש לחבר אחד ואומר לו כמה חברו מצטער ומתגעגע אחר – כך היה פונה לשני, ומספר לו אותו הדבר כך היה מרכך את ליבם ומפייס ביניהם.
מריבה ופיוס – כל אחד שואף לחיות בשלום עם סביבתו, אך מריבות הן חלק מהחיים, ובפרט מחיי ילדות וילדים צעירים המפתחים את ההבנה הרגשית והחברתית שלהם תוך כדי שהם צוברים ניסיון של מריבות ולמדים ממודלים המתווכים ומפייסים בינם לבין אחרים.
תוכלו לשלב את הספר כחלק מהלמידה החברתית – רגשית של ילדי הגן ניתן לקרוא את הסיפור ולשוחח על מריבות ועל פיוס והרגשות הנלווים להם – אילו רגשות עולים בזמן מריבה? מה צריך כדי להתפייס?
בהשראת הסיפור אפשר להקדיש פינה בגן שבה ניתן להתפייס ולהשכין שלום בין חברים: אפשר להשתמש במשפטים מהספר ולשלב אותם בשפה של הגן בפינת הפיוס: " הוא כל כך מצטער שהעליב אותך" או "כבר שכח על מה הריב".
רודפי שלום – ילדי הגן יכולים להכיר את הביטוי "רודף שלום" , להזמין את חבריהם אל מרחב הפיוס שם ניתן יהיה לחשוב יחד על רעיונות לפיוס, מחוות חבריות, יצירת כרזות שלום ואהבה, פתרונות למריבות ודרכים לגישור.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילדה וילד עותק אישי כך שיתאפשר להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חווית הקריאה.
משלב גבוה ביצירות וקריאות חוזרות – בסיפור הכתוב במשלב שפתי גבוה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו חלק מהמילים, ויתקשו לעקוב אחר הסיפור אך לרוב הם מצליחים להבין את העלילה דרך ההקשר והאיורים הנלווים והחשיפה לשפה גבוהה מעוררת בהם עניין – מפגש חוזר עם הספר יקדם חשיפה מתמשכת למילים אלו, זמן לשהייה והסבר. כך עולה הסיכוי להטמעת המילים והשימוש בהן. בקריאה הראשונה כדאי לבחור עד ארבע מילים שהן משמעותיות להבנה של הסיפור ובעת ההקראה להבהיר אותן בקצרה. כך למשל כדאי לעצור ולהבהיר את משמעות המילה "לפייס".
קריאה ברצף – כדאי להקריא את הסיפור בפעם הראשונה ברצף ובקריאה נוספת לעצור ולהבהיר מילים לא מוכרות.
לאחר הקריאה כדאי לשאול כמה שאלות על הבנת הסיפור – ניתן לשאול: מה בנו זוג היונים? מדוע שפן הסלע והיעל התחילו לריב? מה הם אמרו ועשו אחד לשני בזמן המריבה? מה החליטו היון והיונה לעשות? כיצד הם עשו זאת? כיצד הגיב היעל כששמע מהיון ששפן מצטער? וכיצד הגיב שפן? מה קרה בסוף?
עצירה מתודית לניבוי שמאפשר ניטור הבנה – בספר ישנה פניה ישירה לקוראים בשאלה המזמנת אותם לנבא את ההמשך – "ומי פוסעים שם זה אל זה? כדאי לעצור ולאפשר לילדים לענות.
שאלות דעה ורגש – ניתן לחזור אל הסיפור להתבונן באיורים ולשאול- איך לדעתכם מרגישים היעל ושפן הסלע כשהם רבים? מה הם עושים ומרגישים כשהם משלימים?
למה קשה ליונה להטיל ביצים כשיש ברוגז – מה היא מרגישה?
מה דעתכם על מה שעשו היונה והיון בכדי להשלים בין החברים? אילו השפן והיעל היו חברים שלכם- מה הייתם מציעים להם לעשות?
מהסיפור אלינו – מתי קורה אצלנו בגן שאין "שלום" בין חברים? באילו מקרים רצונות של חברים מתנגשים זה בזה? כיצד אתם מרגישים בזמן מריבה? למי ניגשים כשצריך "רודף שלום" שיסיע לגשר ולפייס? קרה לכם שהצלחתם לגשר ולהשלים בעצמכם? קרה לכם שעזרתם להשלים בין חברים?
רותם טפלו מצליחה להעביר באיור את סערת הרוחות בעת הריב ואת גישושי הפיוס כאשר החברים שבים ונפגשים. באחד מהמפגשים החוזרים עם הספר כדאי לחזור לחלקים אלו בספר המתאימים להעלאה של אירוע במתי יחד עם הילדים. חשוב לאפשר לילדים לתת פרשנות אישית והרחבה למתרחש. תהליך זה מאפשר לילדים להשליך על האירוע מעולמם הפנימי ולעבד את הרגשות במרחב בטוח.
הסיפור מתרחש במדבר הארץ ישראלי – איך נראה מדבר? – מה צומח בו אילו בעלי חיים מתגוררים בו? מי פעיל ביום? ומי בלילה? מוזמנים להיכנס לסרטון הקצר להיכנס לאווירת המדבר ולגלות.
גיבורי הסיפור- היונים, היעל ושפן הסלע הם בעלי חיים מדבריים. באיורים מסתתרים עוד בעלי חיים החיים בסביבת חיים זו. מוזמנים לנסות לאתרם יחד עם הילדים. כך נוכל לגלות את הפרפר קרקש הסנה, להקת עופות גדולים דואה, ירבוע, חִיפושית [זִבְלִית] פַּרְעֹה ולטאה.
היכנסו לקישורים וגלו האם האיור שאיירה רותם טפלו דומה לבעלי החיים במציאות?
ידע בתחום האורייני: הרחבת אוצר מילים – הסיפור כתוב בפסקאות קצרות בהן משולבים מילים ממשלב גבוה, מילים מופשטות, פניני לשון, תיאורים ופעלים ייחודיים. כך למשל על זוג היונים כתוב: "צמד חמד, זוג יונים". בנוסף, הילדים יכולים ללמוד ולהרחיב את אוצר המילים הקטגוריאלי בו השתמשה הסופרת נרי אלומה לתאר את המדבר תוך התבוננות באיורים שאיירה רותם טפלו. כבר בתחילת הסיפור הם "פוגשים" ב"מעיין" ו"נווה מדבר", עם התקדמות העלילה הם יגלו את מאורת שפן הסלע את הנקיקים המשמשים את היונים, ואת המצוק והגיא המשולבים בטקסט.
חריזה – לאורך כל הסיפור ניתן להבחין בחריזה סוגרת. יחד עם הילדים אפשר לחזור ולגלותם.
הבנת הטקסט ולשון הספר – גילוי מסרים גלויים וסמויים בסיפור- דרך הפעולה של היונים בסיפור לא תמיד ברורה לילדים- על ידי שאלות ושיח כדאי לנתר את ההבנה. כמו כן, בשיח אורייני עם הילדים חשוב לגלות את המסרים הסמויים וכוונות הגיבורים כמו ערך רדיפת השלום וחשיבה על הזולת.
הרחבת ידע העולם – בין דפי הספר הילדים מגלים חבל ארץ לא מוכר "המדבר"- הם למדים על בעלי החיים והצומח האופייני.
מיומנויות תוך אישיות – מודעות עצמית: גיבורי הסיפור חווים מצב של תסכול הם כועסים מאוד מביעים את התסכול במילים ומצליחים לווסת את התנהגותם ולא מגיעים להתפרצות אלימה אלא בוחרים לקחת צעד אחורה.
מודעות חברתית – היכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר. זוג היונים מגלים רגישות למצוקתם של החברים ונרתמים לסייע להם.
היכולת שלהם לשתף פעולה, לחשוב יחד וליישם, מאפשר להם לפתור את הקונפליקט בדרך מתוחכמת.
מערכת היחסים בין הדמויות מתוארת כחיובית – הם משחקים יחדיו אוהבים זה עם זה ומוכנים לסלוח ולהתפייס גם אם הדבר מצריך התערבות חיצונית ומתווכת.
במהלך הקריאה תוכלו להוסיף קולות שונים ולהזמין גם את הילדים לעשות זאת: איך נשמע אדם שפורץ בבכי? איך נשמעת קדיחה של חור בקיר? גם אם אתם לא שחקנים מקצועיים ההשתתפות הפעילה שלכם בסיפור תוסיף לחוויה ולהנאה המשותפות.
השופט לומד מהילדה איך לשפוט בין הצדדים. בעקבותיו תוכלו לשוחח על הידע ועל החוזקות שיש לילדים ולילדות שלכם: זה יכול להיות תחביב, תובנה או זיכרון משותף מאירוע שבו הם הביאו מניסיונם ומחוכמתם. כדאי גם שאתם ההורים תשתפו: מה למדתם מהילדה או מהילד שלכם?
האם טיפות שמן אכן צפות במים? תוכלו לבדוק בעצמכם בעזרת קערה מלאה במים וכמה טיפות שמן. לאחר מכן אפשר לבדוק מה עוד צף: מה קורה לדף נייר במים? לסירת נייר? למזלג? לעלה? לצעצוע קטן מפלסטיק?
כמו בסיפור, גם אתם יכולים לנסות לפתור מחלוקת בנושא שאתם לא מסכימים לגביו: כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו, כולם מאזינים ומציעים פתרונות. תוכלו גם להחליף תפקידים ולבדוק יחד – האם רק אחד מכם צודק? ואולי אפשר להגיע להסכמה מסוג אחר?
ילדות וילדים בגיל הגן כבר מכירים מקרוב סכסוכים ומחלוקות. הם בוודאי יכולים להזדהות עם תחושת קנאה לחבר או חברה שיש להם משהו שהיו רוצים לעצמם. לעיתים זה משהו רגעי כמו צעצוע שגם הם חשקו בו ולעיתים משהו ממושך ופנימי כמו תכונה או יכולת שהיו רוצים לעצמם.
הספר טוב שם טוב משקף את האפשרויות העומדות בפני מי שחש תחושות אלו – האם כדאי לרמות, לצעוק, לפגוע בשמו של חבר, לסלף את האמת? או שאולי כדאי לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך ישרה מכבדת והגונה? ומהי הדרך הזאת? תוכלו לשלב את הסיפור בכל פעם שתרצו לעודד את הילדים לפתור סכסוכים ומחלוקות באופן מכבד והוגן.
הקדמה לגננת – שפה גבוהה ביצירות ילדים: בסיפור הכתוב בשפה גבוהה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו את המילים, ויתקשו להבין ולהנות מהסיפור. אך למעשה חשיפה לשפה עשירה מעוררת עניין ומעשירה את אוצר המילים ועולמם הפנימי של הילדים. גם אם במהלך הקריאה חלק מהמילים לא מוכרות לילדים, לרוב הם יצליחו להבין את הסיפור על פי ההקשר והאיורים הנלווים ולהנות מהעלילה. בקריאות חוזרות של הסיפור יכירו הילדים עוד ועוד מילים חדשות וביטויים שונים שיתווספו לאוצר הלשוני שלהם.
לפני הקריאה כדאי להסביר לילדות והילדים מהו שמן ומהו בושם ומומלץ גם להדגים באופן מוחשי. אפשר להסביר כי מי שמייצר שמן מכונה בסיפור "שמן" ואילו מייצר הבושם מכונה "בשם". בנוסף כדאי להכיר את המושג "בית משפט" – מה עושים בו? מהו שופט? ומהו פסק דין?
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הספר בפעם הראשונה ברצף, בקבוצות קטנות, עם עותק אישי לכל ילדה וילד. תוכלו להיעזר באיורים ובמחוות ידיים לצורך הקשר של מילים שאינן מוכרות כך שיתאפשר לשמור על המקצב המחורז והנפלא של הסיפור והמתח שבעלילה. כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות המעוררות עניין ומעורבּות כמו למשל: כיצד אתם הייתם נוהגים? מה הייתם מציעים לו לעשות?
שאלות הבנה – מדוע חנותו של המבשם ריקה? למה הוא לקח את המטבעות ושיקר שגנבו לו אותם? מה רואה השופט שהילדים עושים? מי פתר בסוף את התעלומה ? כיצד החליטה הילדה לבדוק עם מי הצדק? מה היה פסק הדין? ומה קרה עם הילדה הקטנה בסוף הסיפור?
שיח רגשי – בקבוצה קטנה תוכלו לשוחח על רגשות הדמויות שבסיפור ולקרב אותם אל עולמם של הילדים. ניתן לשאול: מדוע קינא המבשם בשמן? מתי אנחנו מקנאים במישהו אחר? כיצד זה מרגיש לקנא? כיצד לדעתכם הרגיש השמן כשהואשם שלא בצדק? קרה לכם פעם שהואשמתם על משהו שלא עשיתם? כיצד נהגתם? אילו עצות הייתם נותנים לבשם במקום לגנוב ולרמות, כשקינא לשכנו?
שם טוב – איננו יודעים מהמסופר, מהו שמם הפרטי של הבשם והשמן – אם כך למה הכוונה ב"שם טוב"? מדוע השכנים מאד מופתעים שהשמן יגנוב משכנו? למה חנותו תמיד הייתה מלאה? האם שמו טוב בשל כך? מה יכול להפוך את שמנו לטוב? למשל, אם אני אם אני מתחשב בחבר שקשה לו האם זה יוסיף לשמי הטוב? ומה עוד לדעתכם? תוכלו לספר ולשוחח על משמעות הביטוי: "טוב שם טוב משמן טוב".
ניסוי שמן ומים – בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהתנסות בסוגי שמנים שונים – בתחושה, טעם וריח. ניתן לערוך ניסוי ולבדוק: מה קורה כשמערבבים שמן ומים? ומה קורה כשמניחים מטבעות משומנים בקערת מים?
יצירה בשמן ומים – ניתן להכין עם הילדים פעם בצבעי שמן ופעם בצבעי מים ולבדוק יחד מה ההבדל בהרגשה ובביצוע? מה לדעתם האישית היה מהנה יותר?
מועצת החכמים – בהשראת הספר תוכלו לתת במה לידע ולניסיון של הילדות והילדים ע"י הקמת מועצת חכמים המורכבת מכל ילדי הגן. בכל מפגש תוכלו להציג מקרה אחר בפני המועצה ולשמוע מהם עצות ופתרונות למצב. כדאי לייצר אווירה במפגשי המועצה: אפשר להכין לילדים פפיונים או לסדר את כיתת הגן באופן שונה מהרגיל.
דוגמאות למצבים שניתן להציג:
פתרון סכסוכים – גם דני וגם ניר רוצים לשחק בבובת האריה, הם רבים ומושכים את הבובה מהאחד לשני – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
עצות מילדים למבוגרים – אפשר שתציגו מקרה אישי שיוכלו להזדהות עימו אך מעולם המבוגרים – למשל: היום בבוקר מיהרתי להגיע לגן אבל הבת שלי סירבה לצחצח שיניים ולהתארגן ושתינו היינו מאד מתוסכלות – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
שיתוף הורים – "בעזרתה של ילדה שחוכמתה גדולה": ניתן לבקש מההורים לכתוב משהו שלמדו מהילד או הילדה שלהם. להקריא לילדי הגן ולהיזכר יחד במקרים בהם עזרו למצוא פתרון ואולי אף להזמין את ההורים למפגש מועצה להציג את הפתקים שכתבו לילדיהם על לוח גדול שיקשטו יחד ולהמחיז בפניהם את הסיפור.
הרצל אומר לכולם שהוא רק השומר, ולכן אם יש בעיה, הם יכולים לגשת אל חדר המורים, אבל בדומה לשחר, ילדים וילדות רבים מרגישים שמבחינתם דמות משמעותית היא כל דמות שאכפת לה מהם, ללא קשר לתפקידה הרשמי.
הַפנו את תשומת הלב של התלמידים לכך שליד הבּוּדקה של הרצל יש ספסל. שאלו: "מדוע יש שם ספסל?"; "האם שחר היא הילדה היחידה, לדעתכם, שבאה לשם ומשוחחת עם הרצל? מדוע אתם חושבים כך?".
לתת ולהכיר תודה – בהשראת הספר אפשר לעשות מחווה למישהו שהתלמידים והתלמידות רואים בו אדם משמעותי. אדם זה יכול להיות מצוות בית הספר, מהקהילה או מכל מקום אחר. כדאי לחשוב יחד על דמויות משמעותיות ועל המחווה הצנועה אך מחממת הלב שאפשר לעשות.
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "תשמעו סיפור" מאת: שחר סיטנר, איורים: אסיה אייזנשטיין, הוצאת: ספרית פועלים (כיתות א').
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
כיף לספר סיפורים וכיף לשמוע סיפורים, החוויה המשותפת גורמת לכולם להרגיש טוב יותר. שוחחו וחשבו יחד – מתי מתאים לספר ולהפליג בדמיון, ומתי דווקא עדיף לספר מה קרה מבלי להוסיף או לגרוע? עם מי יהיה לכם נעים ונוח להתייעץ במקרה של התלבטות?
מי זוכר מה קרה אתמול? האם תוכלו לתאר זאת בצורת סיפור? נצלו את ההזדמנות לשתף ולחלוק בחוויות. אפשר גם לשחק: אחד המשתתפים מספר סיפור והשאר צריכים לנסות ולגלות מה בסיפור קרה באמת ומה הוא פרי הדמיון.
כששחר רוצה לשתף או להתייעץ היא תמיד יכולה לשבת על הספסל של הרצל השומר ולמצוא אוזן קשובה. בחרו פינה בבית והכריזו עליה כפינה שבה תמיד אפשר לספר ולהקשיב. בכל עת שתצטרכו תוכלו לשבת בה, לשתף בסיפורים ולחלוק עצות.
שחר רוצָה שיקשיבו לה – שחר אוהבת לספר סיפורים: בתחילה היא מספרת משהו שקרה באמת, וכשהיא רואה שמקשיבים לה, היא מתחילה לבדות מליבה סיפורים ולהגזים. שחר מתקשה להבדיל בין סיפור שקרה באמת לסיפור בדיוני וחוֹוָה בלבול ודחייה מצד החברים הכועסים. רק הרצל השומר גורם לה להרגיש טוב, בטוח ונוח לשתף. הוא מבין שספסל מזמין, כוס תה מתוק ועיניים טובות הם כל מה שילדים כמו שחר צריכים.
להתבטא ולהישמע – ילדים ממציאים סיפורים או מגזימים מסיבות שונות: רצון לחוש משמעותי ורצוי, רצון להשתעשע ולבחון את תגובות הסביבה, טשטוש ההבדל בין דמיון למציאות או משאלת לב ורצון לשינוי המציאות. לעיתים ילדים מגזימים כי הם חשים שכך עולה ערכם בעיני אחרים, או שכך הם מצליחים למשוך את תשומת הלב אליהם. לעיתים הם מגזימים כשהם רוצים למצוא דרכים להתמודדויות שונות במציאות או לזכות בנחמה ובעידוד כשהמציאות לא נעימה להם.
ביטוי ותמיכה – בדומה לשחר, ילדים צריכים להרגיש שמקשיבים להם, גם כשטוב להם וגם כשפחות, וזקוקים לסביבה תומכת ובטוחה כדי לשתף.
אפשר לקרוא לילדים את הספר כשאתם מרגישים צורך לסייע לתלמידים לבטא את עולמם הפנימי או לשכלל אצלם את היכולת להבחין מתי כדאי להפליג בדמיון, ומתי עדיף לספר מה באמת קרה.
תוכלו לשלב את הספר גם בפעילות שמטרתה ביטוי עצמי ופיתוח הדמיון: ציור, סיפור, מוזיקה, מלאכת יד או תנועה. קריאת הספר יכולה להיות גם כפעילות מטרימה לתהליך כתיבת סיפורים בכיתה.
פינת תמיכה – בהשראת הספסל של הרצל תוכלו להקים יחד בכיתה פינת עצה ותמיכה מזמינה להתייעצות ולשיתוף בקבוצות קטנות.
כדאי לקרוא את הסיפורבקבוצות קטנות כשלכל תלמיד ותלמידה עותק אישי המאפשר להם לעקוב אחר ההבעות של הדמויות באיורים ולהבין מה בסיפור מתרחש במציאות ומה בדמיון.
נקודת עצירה – במהלך הקריאה אפשר לעצור בנקודה שבה שחר מבקשת מהרצל פתרון, לִפנות אל התלמידים ולשאול אותם: "אולי יש לכם רעיון איך לעזור לשחר? מה הייתם אתם מציעים לה לעשות?".
איורים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולבקש מהתלמידים לבחון אילו תֵיאורים מתארים את המציאות בחייה של שחר ושל הכיתה, ובאילו תיאורים משולבים מרכיבים מהדמיון.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה – כדאי לבחון אם התלמידים מבינים את הרצף הסיפורי, ואם הם מבינים את ההבדל בין סיפור דמיוני לסיפור שמתואר כמציאות אף שאינו כזה: "מה סיפרה שחר?"; "למה החברים התרגזו?"; "למה שחר נעלבה?"; "מה הציע הרצל לשחר?"; "מה השתנה בסיפורים של שחר בעקבות ההצעה של הרצל?".
כדאי להתעכב על ההצעה של הרצל ולשאול: "מה ההבדל בין 'תשמעו סיפור שקרה לי' ל'תשמעו סיפור'?"; "האם סיפור חייב לתאר את מה שקורה במציאות?".
מה הופך סיפור למעניין
גוזמאות ודמיון – בסיפור כתוב: "היא הרגישה שהילדים מקשיבים חזק יותר והוסיפה עוד פרטים מעניינים." זה המקום לשאול: "מה זה 'להגזים'?"; "למה לדעתכם שחר הגזימה?"; "גם אתם אוהבים להגזים לפעמים? תוכלו לתת דוגמה?".
סיפורים – שחר אוהבת להמציא סיפורים. כאן אפשר לשאול: "האם אתם אוהבים להמציא סיפורים או מעדיפים להקשיב לסיפורים?"; "אילו סיפורים אתם מעדיפים: סיפורים שקרו באמת או סיפורים דמיוניים?"
ניתן לשקול פעילות בקבוצות שבהן כל תלמיד ותלמידה ישתפו בסיפור אהוב.
כדאי להכיר להם מושגים כמו "מתח", "הפתעה", "גבוּרה", "הגזמה".
ההבדל בין צלחת לשועל הוא לא כזה גדול 🦊
פעילות בעקבות ״השועל מבשר שלום״!מה צריך?
☑️ צלחת נייר או נייר עגול
☑️ צבע כתום
☑️ עיניים זזות ליצירה
☑️ פונפון שחור
☑️ דבקויש לנו שועל חמוד!
מה עשה לוין קיפניס כשהיה ילד? ומה הקשר שלו לעלילון [קומיקס]? לקראת יום הולדתו המאה כתב לוין קיפניס :
"זכיתי לנטוע עצים על אדמת ישראל. זכיתי לראות ילדי ישראל מביאים ביכורים בשיר: 'סלינו על כתפינו'. זכיתי לכתוב ספרים לילדים ולתינוקות… זכיתי, זכיתי, וזכיתי".
(לוין קיפניס, מי שם פֶּה לאילם?, הוצאת תמוז)
לוין קיפניס (1990-1894) – סופר ומשורר שכתב יצירות רבות ליַלדי ישראל, הֶעשיר את שפתם ושילב ביצירותיו מקורות עתיקים. יצירותיו מלַוות דורות של ילדים ופעוטות, וספרים כמו "אליעזר והגזר" הפכו לקלאסיקה עברית.
בעקבות הסיפור תוכלו אתם, ההורים, לספר סיפור ולבקש מהמשתתפים להחליט אם סיפרתם סיפור שקרה באמת או סיפור מומצא, ולאחר מכן לבקש מהילדים לשתף אתכם בסיפור משלהם. זו הזדמנות לשתף זה את זה באירועים יוצאי דופן וגם לצחוק יחד.
כדאי לקרוא כשכל ילדה וילד מחזיקים בעותק האישי שלהם, וכך לעקוב אחר העלילה והאיורים. כדאי להקדיש לסיפור כמה קריאות. לאחר הקריאה הראשונה הָרציפה תוכלו להבהיר מילים וביטויים: "רָבַצְתָּ", "מִתְאַוֶּה" ו"וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" (ישעיהו יא, ו).
שיחה תוכלו להתחיל בשאלות על הבנת הרצף הסיפורי: מה רצה השועל? מה הבין התרנגול ומה אמר לשועל? מדוע? מה רצה התרנגול להשיג? לאחר מכן כדאי לשוחח על המסרים הגלויים והסמויים:
השועל הערמומי – ניתן להרחיב על דמות השועל כחיה ערמומית בְּסיפורים ובמשלים ולהביא דוגמאות מסיפורים ושירים מוּכרים.
על הדמויות השועל – למה, לדעתכם, רצה השועל שהתרנגול יֵרד מהעץ?
האם רק השועל היה ערמומי בסיפור הזה? האם החיות באמת כרתו ברית שלום, כפי שהשועל סיפר?
התרנגול – האם התרנגול האמין לשועל? מדוע? האם באמת התרנגול מתאווה לטייל עם השועל? למה התרנגול אמר שהוא רואה כלבים?
ניתן גם להרחיב בְּנושא שמו של התרנגול – "רם-קול" – ועל הקשר בין השם למאפיינים של תרנגול.
דעה אישית: מה דעתכם על ההתנהגות של השועל ושל התרנגול? האם הם נהגו בחוכמה, בעיניכם? מדוע? אִילו יכולתם לשאול אותם שאלה, מה הייתם שואלים?
האיורים המשעשעים מוסיפים מידע על המתואר במילים. כדאי להתבונן בהם יחד ולחפש "סימנים" לכך שהשועל והתרנגול אינם עושים את מה שהם אומרים. כך, למשל, לאחר התבוננות באיור הראשון תוכלו לשאול את הילדות והילדים: מה, לדעתכם, הרגיש השועל כששמע את קריאות התרנגול? אֵילו עוד סימנים לתִכנוניו תוכלו למצוא?
כדאי להתייחס לשלטים בגינה ולמשפחת הקיפודים, ה"מספרת" סיפור נוסף.
כדאי לדבר על ההומור באיורים ולשאול: האם האיורים מצחיקים, בעיניכם? למה?
"אֵיזֶהוּ חָכָם– הָרוֹאֶה אֶת הַנוֹלָד". (פרקי אבות ב, יב) – כיצד ידע התרנגול להבחין בכך שהשועל מערים עליו? ואולי היה לו יֶדע מקדים על אופיו של השועל ועל התנהגותו?
תוכלו לקיים "מעגל שיתוף" בקבוצות קטנות ובאווירה המאפשרת לשתף בְּהתמודדות עם אתגר, ביכולת לצפות מה יקרה בהמשך ובהתארגנות לכך. השיתוף יאפשר ללמוד מניסיונם של חברים, יעודד ויתרום לתחושת השייכות בכיתה.
בניסיון לשכנע את התרנגול השועל אומר: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" (קהלת ד, ט). ניתן לשוחח על משמעות הפתגם ולמצוא דוגמאות לפעילויות שתורמות במידה כזו או אחרת לשיתוף חברים.
שניים או אחד? – התנסות בפעילויות שונות גם לבד וגם בשניים, למשל: קיפול בד גדול, תליית שרשרת ארוכה, שיתוף חבר בחוויה מהנה או הימנעות מכך (לחשוב עליה לבד), פתירת חידה, צביעת דף.
ומה עדיף? – לאחר הפעילות כדאי לשוחח: מתי היה עדיף לעבוד בזוג? ומתי ביחד?
בטרם קריאת הסיפור תוכלי לצלם את האיורים שבספר ללא הטקסט ולהזמין את הילדים לנחש את עלילת הסיפור כפי שהיא משתקפת בתמונות. כדאי לשים לב אלו פרטים הם רואים כחשובים.
לאחר קריאת הסיפור אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש יחד את התמונות שמדגימות את הטעות הראשונה של ניבי, את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון, ואת התפקידים שממלאות אמא והגננת ביחס לאמרה "מודה ועוזב ירוחם".
תוכלי להציע לילדים משחק תפקידים: הזמיני שלושה ילדים להמחיז את ההתמודדות של ניבי עם "המכוניות מתנגשות בלונה פארק" שבראשה: שני מתנדבים מייצגים את הקולות המנוגדים, ומתנדב/ת אחר/ת משחק/ת את ניבי. הציעי לשני המתנדבים לנסות לשכנע את ניבי למה כדאי, או לא כדאי, לקחת את אוגי הביתה, לגלות או לא לגלות את הסוד לאמא וכד'… קהל הילדים יכול להשתתף גם הוא, במתן עצות לניבי לגבי הקשבה לקולות המנוגדים.
האם בכיתה שלכם יש כלוב ובו אוגר או בעל חיים אחר? מה קורה לחיות בשבתות וחופשות? מה מידת האחריות של הילדים כלפי החיות? זו הזדמנות ללמוד יותר על החיות, להסדיר תורנויות הטיפול, ואף להכין יחד עם הילדים שלטי הוראות כמו: "אין לתת להם אוכל של בני אדם", "לא לשכוח לנעול חזרה את הכלוב" וכד'.
הקשר לבעלי חיים מרגש ילדים רבים. תוכלי להציע לילדי הכיתה לספר על חיות המחמד שלהם, או על חיות המחמד שהיו רוצים שיהיו להם. אפשר להכין תצוגה בכיתה או לערוך "יום חיות": צרו יחד תמונת קולאז' גדולה מגזרי תמונות, צילומים ביתיים, וציורים של חיות מחמד שהילדים יציירו בכיתה וגם בבית. רצוי לאפשר לילדים לספר על חיות המחמד שלהם ולשתף את חבריהם בידע ובניסיון שלהם.
לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן לה מנוח – עד שהיא מגלה אותו לאמהּ. אם נוח לך, תוכלי לספר לילדים על מקרה שבו טעית ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלי גם להדגיש בפני הילדים שהם תמיד יכולים לשתף אותך בקשיים או בסודות.
אמא של ניבי אומרת "יש לי ילדה אמיצה". האם ילדי הכיתה חושבים גם הם שניבי אמיצה? זו הזדמנות יפה לפתוח שיחה על אומץ לב, ולשאול מה דעתן על הדרך שבה אמא וליאורה הגננת סייעו לניבי.
איסור הלבנת פנים: שמירה על כבוד הזולת –
כדאי להסב את תשומת לבם של הילדים לשעה ולדרך שבהן ניבי ואמא מחזירות את אוגי לגן. אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הן דאגו להקדים ולדבר עם הגננת לפני הגעת ילדי הגן? איך לדעת הילדים היתה מרגישה ניבי אילו היו מתקבצים סביבה ילדי הגן?
ניתן לקשר את הסיפור לאיסור "להלבין פנים ברבים" המופיע בתלמוד הבבלי, במסכת בבא מציעא. התלמוד מסביר כי מי שמעליב אדם אחר כאילו פוצע אותו ממש. כאשר האדם נפגע פניו מחווירים ולכן הפגיעה נקראת "הלבנת פנים".
אפשר לדון באמרה "אל תלבין פני חברך ברבים" ולתאר כיצד פניו של אדם מחווירות (מלבינות) כאשר הוא ננזף או מובך בפומבי. איך מתנהגים ההפך מ"להלבין פנים" – מה עושים? למה זה חשוב?
טעות ותיקון תוכלו לדפדף בספר ולחפש את האיור שמדגים את הטעות הראשונה של ניבי ואת האיור שמדגים את הצעד הראשון שלה בדרך לתיקון. מה עזר לניבי להודות בטעות?
מכוניות מתנגשות בסיפור מתוארים רגשותיה של ניבי באמצעות דימוי של ״מכוניות מתנגשות בלונה־פארק״. בקריאה משותפת של הספר כדאי לבדוק מתי ניבי מרגישה שהמחשבות שבראשה הן כמו מכוניות מתנגשות בלונה־פארק. אפשר לשאול את ילדיכם: מתי המכוניות מפסיקות להציק?
בעלי חיים כמו ניבי, ילדים רבים מפתחים רגשי חיבה ואהבה לבעלי חיים. האם בכיתה שבה לומדים ילדיכם יש אוגר או בעל חיים אחר? האם למשפחה שלכם חיית מחמד? מה מרגישים כלפיה ילדיכם, האם הם שותפים לטיפול בה?
סודות לפעמים סיפורים דמיוניים מזכירים לנו דברים שקרו לנו. הסוד ששומרת ניבי מכביד ולא נותן ּ לה מנוח, עד שהיא מגלה אותו לאמה. אם נוח לכם, תוכלו לספר לילדיכם על מקרה שבו טעיתם ומישהו עזר לכם לתקן את הטעות. תוכלו גם להדגיש בפני ילדיכם שהם תמיד יכולים לשתף אתכם בקשיים או בסודות.
האיורים של דיויד הול מוסיפים לחוויית קריאת הספר. כדאי לקרוא בקבוצות קטנות שיאפשרו לילדים לעיין באיורים לעומק:
– האם הם יכולים לזהות את החיות המחופשות? צריכים רמז? אפשר למצוא אותו בעמודי הספר הראשונים בהם החיות עדיין לא מחופשות.
– כיצד אפשר לראות באיור של הגמל שהוא גמל מחופש?
תוכלי לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים:
– למי לדעתם מגיע הפרס הגדול?
– מה יקרה כשהחיות יפקחו את העיניים ויגלו שהגמל גנב את הפרס ומיהו הגמל?
– מי לדעתם הכין את המתנה, ומה היא מכילה?
בתום הקריאה אפשר לשוחח על תחרות ומשחק הוגן, לשאול את הילדים אם הסיפור הצחיק אותם ולבחון יחד את ההתנהגות של הגמל/שועל. כדאי לרשום את דברי הילדים ולתלות אותם על לוח ההורים!
סיכום הפעילות/פעילות שיא:
נשף תחפושות, שבסופו יוענק הספר לילדי הגן. במהלך השבוע הילדים יכולים להתכונן לנשף: להחליט למה יתחפשו, להכין מסכה ואביזרים שיתלוו לתחפושת, לבחור שיר שהם אוהבים אשר ייכלל ברשימת השמעה שתלווה את מסיבת הריקודים, להחליט על תפריט כיבוד ותכנית אמנותית.
מי מתחפש למי? כדאי להתבונן באיורים ולחפש את החיות המחופשות המוזכרות בסיפור. האם ילדיכם מזהים את כולן? למי בעיניכם התחפושת המוצלחת ביותר, למי הייתם מעניקים את הפרס?
תחרויות ומשחק הוגן: כדאי לעצור את הקריאה בעמוד שהחיות רבות ביניהן – כל אחת חושבת שהיא המוצלחת ביותר – ולשאול את ילדיכם איך לדעתם אפשר להחליט למי הפרס מַגיע. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על הישגים, על תחרות ועל הרגשות הנלווים למנצחים ולמפסידים.
השועל הערמומי: אפשר לשוחח עם הילדים על התנהגותו של השועל, האם היה ראוי לנצח בתחרות התחפושות? בסיפורים רבים מיוחסת לשועל ערמומיות. האם אתם מַכּירים עוד ספרים על שועלים, לדוגמה מָשָׁל עַל שׁוּעָל, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשׁוּעָל או מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים? תוכלו לחפש אותם ולקרוא יחד.
פורים של פעם: האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? תוכלו לשתף את הילדים בחוויות הילדות שלכם מחג פורים ומתחפושות, אפשר גם לדפדף באלבומים משפחתיים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, של האחים ושל הילדים.
עודד בורלא כתב ואייר ספרי ילדים רבים, ובהם האוסף חִיּוּךְ בְּכָל פִּנָּה, הַמַּנְגִּינָה והספר הגדול של עוֹדד בּוּרלא. כדאי לחפש בספרייה יצירות מפרי עטו וליהָנות מהן יחד.
ג'ק קנט כתב ואייר את הסיפור "דרקון אין דבר כזה". אם תשימו לב לפרטים, תראו שקורה משהו מוזר בספר זה: לא תמיד האיורים מתאימים למילות הסיפור. בטרם הקראת הסיפור בפני הילדים, מומלץ לחלק את עותקי הספר האישיים ולבקש מהילדים לספר מה רואים בתמונות ובמה לדעתם עוסק הספר.
בקריאת הסיפור ניתן לעצור כל פעם בה מופיעות המילים: "אין דבר כזה" ולהציע לילדים לבדוק אם "אין דבר כזה" גם באיורים. אפשר לשוחח עם הילדים: מה מתאר נכון יותר את המציאות? מילות הסיפור או האיורים.
תמונות הסיפור לא רק סותרות את עלילת הסיפור המתוארת במילים, הן גם מרחיבות אותה. תוכלי להזמין את הילדים לעיין באיורים ולציין מה רואים. אפשר לשאול אותם: איזו רגשות מביעות פניהם של הדמויות השונות? מה הדרקון עושה בכל עמוד, ולמה לדעתם גודלו משתנה לאורך הסיפור?
בילי רואה דבר שהוריו אינם רואים. האם אפשר לראות משהו שאף אחד אחר אינו רואה? איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלי להציג לילדים תמונות של אשליות אופטיות ולבקש מהם לספר מה רואים. שתי דוגמאות מפורסמות לתמונות "מבלבלות" הן האישה הזקנה והעלמה , והתמונה של כוס יין ושני פרצופים . כשמביטים בתמונות, האם כולם רואים את אותו הדבר?
זו הזדמנות לשוחח עם ילדי הגן על הרגשות של הדמויות בסיפור. תוכלו לחשוב יחד: למה אמא לא התייחסה ברצינות לדבריו של בילי? איך לדעתכם הרגיש בילי כאשר אמא לא האמינה לו? יהיה מעניין לשאול את הילדים אם לדעתם בילי היה יכול למצוא דרך אחרת לספר לאמא על הדרקון. אפשר להרחיב את השיחה למציאות המוכרת לילדיכם: האם קרה מקרה בגן או בבית, שלא האמינו להם? מומלץ לרשום את דברי הילדים ולפרסם אותם בלוח ההורים בגן.
הסיפור מזמן שיחה עם ילדי הגן אודות התמודדות עם תסכול. לא פעם ילדים צעירים חשים שמבוגרים אינם לוקחים אותם ברצינות, ואינם מסוגלים להבין את עולמם הפנימי. זו הזדמנות יפה לפתח שפה רגשית בקרב הילדים וללמד אותם להמליל רגשות במשפטים קצרים (למשל, "הייתי מתוסכלת שלא האמנת לי", או "כעסתי מאד שלא הקשבת לי").
איך ניתן להתמודד עם יצורים מפחידים? באגדות רבות מסופר על גיבורים שנלחמו בדרקונים או חיות מפחידות והתגברו עליהם. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על אודות התגברות על פחדים ודאגות? בעקבות הספר אפשר לספר אותם לילדיכם, וגם לבקש מהילדים להביא לגן ספרים דומים שברשותם בספרייה הביתית.
ג'ק קנט כתב ואייר את הסיפור. אם תשימו לב, תראו שלא תמיד האיורים מתאימים למילות הסיפור. בקריאת המילים "אין דבר כזה", הציעו לילדיכם לבדוק אם "אין דבר כזה" גם באיורים. אפשר לשוחח עם הילדים: מה מתאר נכון יותר את המציאות? מילות הסיפור או האיורים?
בילי רואה דבר שהוריו אינם רואים. האם אפשר לראות משהו שאף אחד אחר אינו רואה? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": כל אחד בתורו מצייר ציור מופשט, ועל המשתתף האחר לזהות בתוכו דמות או עצם מוכרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותו בצבע.
זו הזדמנות לשוחח עם ילדיכם על הרגשות של הדמויות בסיפור. תוכלו לחשוב יחד: למה אמא לא התייחסה ברצינות לדבריו של בילי? איך לדעתכם הרגיש בילי כאשר אמא לא האמינה לו? אפשר להרחיב את השיחה למציאות המוכרת לילדיכם: האם קרה מקרה שלא האמינו להם?
איך אפשר להתמודד עם דרקונים מפחידים? באגדות רבות מסופר על גיבורים שנלחמו בדרקונים והתגברו עליהם. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על אודות דרקונים? בעקבות הספר אפשר לספר אותם לילדיכם.
דְּאָגָה בְלֶב-אִישׁ – האם יסיחנה מדעתו או ישוחח עליה? איך אתם נוטים להתמודד עם דבר שמדאיג אתכם? זו הזדמנות לספר לילדיכם על מקרה שדאגתם כשהייתם ילדים, ולשתף אותם בדרכים שעזרו לכם להתגבר.
הטקסט שכתבה לאה גולדברג שונה משפת הדיבור היום, וייתכן שיהיו מילים או ביטויים שאינם מוכרים לילדים. כדאי לקחת את הספר הביתה, לקרוא אותו בקול רם ולוודא שהכל מובן לך ושאת יודעת כיצד להסביר לילדים את המילים הזרות.
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון",הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
צייר הקומיקס ירמי פינקוס אייר את מר גוזמאי בעפרונות צבעוניים. בעקבות הסיפור הילדים יכולים לצייר באותה טכניקה, ולהשוות אותה עם חומרים אחרים (צבעי מים, גואש, צבעי פנדה…).
אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
האם עלילותיו של מר גוזמאי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
מר גוזמאי הבדאי ממציא סיפורים בלתי-הגיוניים, פרי דמיונו. גם ילדיכם יכולים להמציא סיפורים מוגזמים ודמיוניים. אפשר לשחק בהמצאת סיפור דמיוני משותף: אחד המשתתפים מתחיל: "בוקר אחד יצאתי אל הגן וראיתי…". השני ממשיך "ופתאום הגעתי ל…" בסוף הסיפור המשותף תוכלו לבחור באחד המצבים הדמיוניים ולציירו.
שולם לעולם 
טוב שם טוב 
תשמעו סיפור 
השועל מבשר שלום 
אוגי 
נשף מסכות 
דרקון- אין דבר כזה 
מר גוזמאי הבדאי 
שִׂיחָה
שֵׁמַע
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
מַאֲמָר
מַעֲרָךְ
יְצִירָה
סִרְטוֹנִים
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קִשּׁוּר
