ילדה אוזרת אומץ ומתמלאת בטחון בזכות קולה המרגיע של אחותה, הרפתקה סוערת ומרגשת של אח ואחות, ילד המרגיש בר מזל בהיותו אח של בעל מגבלה ועוד מגוון סיפורים על הקשר המיוחד והמשמעותי שבין אחים ואחיות, מחכים לכם כאן. שיח על הדמויות ועל הקשרים בין אחים ואחיות בסיפורים השונים, מלמד אותנו רבות על עצמנו ועל הקשרים שלנו בחיים האמיתיים.
זהו ספר מיוחד על משפחה מיוחדת, בה האח הוא כבד ראייה או עיוור. האח המספר מודע היטב לאתגרים במשפחתו ולמגבלות הנדרשות ממנו בבית, ובכל זאת מביט על העולם באופן חיובי. אנו מציעים לכם ההורים לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, על מנת להתאים את הקריאה והשיחה לתכנים הייחודיים של הספר.
האם לדעתכם הילד בסיפור הוא בר מזל? למה? במה אתם בני מזל? תוכלו לשתף זה את זה, הורים וילדים, בדברים הטובים בחיים המשותפים שלכם כמשפחה. אפשר ליצור טקס קבוע בו פעם בשבוע בני המשפחה משתפים בדברים החיוביים שחוו בשבוע שחלף.
איך ילדים עיוורים חווים את החיים? צפו בפרק של "סליחה על השאלה" עם ילדים עיוורים. כדאי לשוחח בעקבות הסרטון: במה החיים שלנו דומים ובמה הם שונים משל הילדים שבסרטון?
בקריאה שניה אפשר לגלות דברים חדשים ומפתיעים. כדאי לקרוא את הספר פעמיים, להביט באיורים ולחפש רמזים למגבלת הראייה של חגי: מה במילים ובאיורים רומז לנו על האתגר המשפחתי? האם הבחנתם בכך בקריאה הראשונה?
חגי יודע לספר סיפורים דמיוניים. נסו גם אתם! אפשר לבחור שני פריטים ולספר באמצעותם סיפור דמיוני: מברשת ושטיח, בקבוק ובובת חתול, כובע וחלון – מה יכול לקרות להם בסיפור הדמיוני שתחברו יחד?
האח המספר תופס את אחיו כאדם בר-מזל ואינו מתייחס לעיוורונו כמגבלה. כך הוא מציע לקוראים נקודת מבט חיובית על החיים המתמקדת בחוזקות ובהכרת הטוב.
המשפחה שבספר יוצרת התנהלות יומיומית המותאמת לצרכים הייחודיים לה. גם משפחותיהם של הילדים בכיתה מתנהלותכל אחת בדרך משלה. ילדים משווים פעמים רבות בין הבתים שלהם לבתים של חבריהם, כך שזו הזדמנות לנהל שיח על ההבדלים בין הבתים השונים.
כדאי להתחיל לקרוא את הספר ללא הקדמות בנושא העיוורון. כך יתאפשר לילדים להזדהות עם נקודת המבט של המְספר ולהבין את עלילת הסיפור ואת המסר שלה לבד וללא תיווך.
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתמקד באיורים, המסייעים להבנת העלילה.
לאחר קריאה ראשונה רציפה מומלץ לערוך קריאה חוזרת-דיאלוגית –
* אחרי המשפט "בדרך כלל אנחנו צופים בסרט או משחקים במחשב":
מה עושים בבית של עמיר?
מה שונה בין הבית של עמיר לבין הבית של גיבור הספר?
למה בכל בית אפשר לעשות דברים שונים?
* אחרי המשפט "איזה מזל יש לחגי!":
למה לחגי יש כלב ולאחיו אין חיית מחמד?
במה רוקו עוזר לחגי?
* אחרי המשפט "והוא זוכר כמעט כל דבר שהוא קרא":
אילו כישורים מיוחדים יש לחגי?
למה חשוב לו לזכור את מספר המדרגות?
* אחרי המשפט "ובטוח שבבוקר הוא יספר לי":
למה חגי יכול לקרוא בחושך ואחיו לא? מה הם ספרֵי בְּרַיְיל? (כדאי להסביר מהו כתב ברייל.)
זאת ועוד: הספר מאפשר לתלמידים להיות "בלשים" ולאסוף רמזים עד שבסופו של דבר יבינו שחגי עיוור. בקריאה חוזרת אפשר לאתגר את התלמידים במציאת רמזים אלו.
התייחסות לאיורים
באילו פריטים מיוחדים אתם מבחינים באיורים?
אילו הבדלים יש בין הבתים השונים? מה אפשר ללמוד מהאיורים על הקשר בין האחים?
אילו איורים מתארים דמיון, ואילו מתארים מציאות?
שיח רגשי בעקבות הספר – כל בית הוא שונה
איך, לדעתכם, מרגיש גיבור הספר עם זה שאצלו אסור לעשות דברים שמותרים אצל עמיר?
מה שונה בין הבית שלכם לבתים של חברים שלכם?
באילו משחקים אתם משחקים כשאתם אצל חברים?
מי קובע את הכללים בכל בית?
לפי מה קובעים את הכללים של הבית? לָמה לכל בית יש כללים או הרגלים שונים?
יחסים בין אחים
איך, לדעתכם, מרגיש הגיבור עם זה שאסור לו לגדל חיית מחמד, ואילו לאחיו יש את רוקו?
במה האחים שבסיפור שונים זה מזה?
במה אתם והאחים שלכם שונים זה מזה? מה מיוחד באחים שלכם? האם יש דברים שלכם מותר ולהם לא או להפך?
מה מפריע לכם באחים שלכם? מה אתם אוהבים בהם?
עיוורון – מגבלה או מזל?
מה הם הדברים המיוחדים בחגי?
למה אחיו חושב שהוא בר-מזל? האם אתם מסכימים איתו?
כיצד הגיבור מתייחס לעיוורון של אחיו? מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא רואה את אחיו?
אפשר לאסוף משפטים המתארים את חגי, למשל "הכלב של חגי נועד לעזור לו" או "לחגי יש זיכרון מעולה", ודרכם לשוחח על התנהלותו של חגי בעולם: איך הוא מתמודד עם העיוורון שלו?
אילו חושים ויכולות הוא פיתח?
מומלץ לתת לילדים להתנסות בכמה פעולות יומיומיות בעיניים מכוסות (אפשר להשתמש במטפחת או בכיסוי עיניים לשינה), כמו כתיבה על הלוח, קילוף בננה או קלמֶנטינה, הליכה ממקום למקום, האזנה לסיפור, הוצאה של חפץ מהתיק.
לאחר מכן תוכלו לשאול:
איך הרגשתם בכל פעולה?
איזו פעולה אִתגרה במיוחד?
במה נעזרתם כדי להצליח?
באילו חושים השתמשתם?
הַזמינו את הילדים לצייר את כל הדברים שיש להם בחיים שגורמים להם להרגיש בני-מזל.
אפשר להכין לוח עם הציורים של כל ילדי הכיתה תחת הכותרת "איזה מזל יש לנו!"
כדי להמחיש את הקריאה באמצעות חוש המישוש, שכְּתב ברייל מבוסס עליו, אפשר להתנסות עם הילדים בחריטת מילים או ציורים על נייר מתכתי ולאחר מכן לתת להם למשש בעיניים עצומות את העבודות השונות של חברי הכיתה ולנסות לזהות מה כתוב או מצויר בהן.
"הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל סִימַצִ'י" הוא ספר ארוך. לכן מומלץ לקרוא אותו בשני חלקים: כדאי לעצור את הקריאה לאחר שסימצ'י מתפלאת מדוע אחיה אברם לבוש בבגדי חג, ולהמשיך לקרוא למחרת.
הסבתא בספר מספרת זיכרונות מילדותה. זוהי ההזדמנות שלכם, ההורים, לשתף גם כן ברגעים מיוחדים מהילדוּת שלכם. לספר על דברים שעשיתם, כאלה שקודם לא חשבתם שתוכלו לעשות, או על הקשר ביניכם לבין האחים שלכם. שאלו גם את הילדים: האם הם יכולים להיזכר במעשים מיוחדים שעשו ובמבט לאחור הפתיעו אותם בשל היכולות שגילו בעצמם?
הסיפור מתאר פעילויות רבות הקשורות לים: תנועת הדגים, חתירה בסירה, שחייה, איסוף רשתות דייגים, הפלגה או הנפת דגל על תורן הספינה. תוכלו לבחור את אחת הפעולות ולהדגים אותה בתנועה. בני המשפחה יצטרכו לנחש לאיזו פעולה התכוונתם, ויחפשו אותה בין איורי הספר. בהצלחה!
אברם ונֶמי משחקים במשחק הליכה עם אננס על הראש ומתחרים מי יצליח לא להפיל אותו. תוכלו גם אתם לשחק במשחק דומה: בחרו חפץ שאפשר להניח על הראש – כרית, בובה או קופסה, ובדקו: מי מכם מצליח ללכת ולשאת אותו על הראש? ולאיזה מרחק?
הספר טומן בחובו שני סיפורים: האחד אישי – סיפור על תפקידים במשפחה, על קשר בין אח לאחות, על אחריות ועל התבגרות, והשני קולקטיבי – סיפור שחושף אותנו לתרבותה העשירה של יהדות קוצ'ין ולאורח חייה. מכירים את יהודי קוצ'ין – בהצעות לפעילות המשפחתית שבסוף הספר מופיע הסבר על קהילת יהדות קוצ'ין. הסבר זה עשוי לסייע ברקע לספר.
הסיפור הישראלי מורכב מסיפורים רבים ומגוונים של קהילות שונות שכל אחת מהן היא עולם ומלואו. הספר מְזַמֵן היכרות עם קהילת יהודי קוצ'ין ומאפשר לשתף בסיפורים משפחתיים וכך לחשוף מגוון תרבותי וקהילתי רחב ולחזק את הקשר בין העבר להווה ואת תחושת השייכות.
ילדים נתקלים לעיתים במצבים מאתגרים ומגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. גם סימַצ'י מגלה שהיא נֵיחנה בתושייה ובאומץ בעת מצוקה.
מילים בעברית גבוהה – בספר יפגשו הילדים מילים שכמה מהן יהיו חדשות להם, למשל: "מעורסל", "תחנוניה", "גַאוותן", "גְרוּמוֹת", "מרצדת" ועוד. לפני קריאת הסיפור תוכלו להכיר להם את המילים ואת פירושן באמצעות תיבת אוצר של מילים שמתוכה אפשר לשלוף מילה ולשלב אותה בְּמשפט או להציג אותה. לחלופין, אפשר להסביר את המילים תוך כדי קריאה ולהיעזר בהקשר ובאיורים.
סיפור מארץ רחוקה – לפני קריאת הסיפור אפשר להראות לתלמידים תמונות של המדינה הקרויה קֵרָלָה ושל קהילת קוּצי'ן, לשאול אם שמעו על המדינה ולבקש מהם לשער היכן היא נמצאת, מי הם האנשים שבתמונה, ואיך הם מדמיינים את החיים של הילדים שגרים שם.
קריאה בחלקים – הספר ארוך, ולכן כדאי לפצל את הקריאה בו לשני חלקים ולקרוא אותו יום אחרי יום. לפני קריאת החלק השני כדאי לרענן את זיכרון התלמידים בעזרת האיורים. אפשר גם לעצור את הקריאה בנקודה שבה סימצ'י תוהָה לאן הולך אברם בעודו לבוש בבגדי שבת ולשער לאן הוא הולך (עצירת ניבוי).
הסיפור קופץ בזמן, כלומר פותח בתקופת ילדותה של סימצ'י ועובר להיותה סבתא. תַווכו לתלמידים את הפער בזמנים.
אפשר להזמין אותם לשער מה קרה בין לבין:
איך סימצ'י הגיעה בסופו של דבר לארץ ישראל: במטוס? באונייה?
בת כמה היא הייתה כשהגיעה ארצה?
איך הייתה הקליטה שלה? האם ארץ ישראל הייתה כפי שדמיינה?
מדוע נכדתה נקראת תמר?
לאחר הקריאה הראשונה – כדאי לערוך קריאה הכוללת שאלות הבנה:
מי הם בני משפחתה של סימצ'י?
לאן שט אביה?
מה לימד אברם את סימצ'י? מה הכוונה במשפט "את לא צריכה ידיים ארוכות, את צריכה ידיים חכמות"?
לאן סימצ'י רצתה להגיע?
מה רצה אברם לעשות עם בבא?
למה אברם לקח את הסירה?
למה אברם כעס על סימצ'י? מה קרה לאברם במהלך ההפלגה?
כיצד עזרה סימצ'י לאברם? מי היא סבתא סימצ'י?
למי היא סיפרה את הסיפור?
שיח רגשי – תוכלו לערוך שיח על הרצון של אברם ושל סימצ'י להרגיש גדולים. כדאי לפתוח את השיח בשאלות דעה:
למה, לדעתכם, בבא לא הסכים שאברם יצטרף אליו לדיג?
איך הרגיש אברם כשבבא סירב לבקשתו להצטרף?
איך הרגישה סימצ'י כשאמרו לה "כשתגדלי" או "את עוד קטנה"?
למה אברם לא אִפשר לסימצ'י להצטרף אליו?
מעולמם של הילדות והילדים – על אילו דברים אומרים לכם שתוכלו לעשות אותם רק כשתגדלו? איך זה גורם לכם להרגיש?
אֵילו דברים לא יכולתם לעשות כשהייתם קטנים והיום אתם כבר יכולים לעשות? סימצ'י נדרשה להתאזר בסבלנות. האם גם אתם מחכים בסבלנות למשהו מיוחד? איך אתם מרגישים כשאתם מחכים? האם קל לכם או קשה לכם להתאזר בסבלנות? למה? מה הייתם אומרים לסימצ'י ברגעים שבהם קשה לה להתאזר בסבלנות?
תושייה – איך הרגישה סימצ'י כשהצליחה לקטוף את המנגו מהעץ בעצמה? למה, לדעתכם, היא החליטה לקפוץ אל תוך הסירה? איך היא הרגישה כשראתה את אברם טובע? איך היא חשבה על הרעיון של הושטת המשוט לעברו? מה היא הרגישה לאחר שהצליחה להציל את אברם? באילו כוחות היא השתמשה כשהיא ואברם נקלעו למצוקה?
תוכלו להמשיג את המילה "תושייה" – חוכמה מעשית להיחלץ מִצָרה או להתגבר על תקלה (מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית) – ולהדגים מקרים שבהם נוהגים בתושייה. אפשר לשאול: באילו מצבים גיליתם תושייה או ראיתם מישהו אחר מגלה תושייה?חשוב להדגיש, כמובן, שאפשר לגלות תושייה גם במצבים יומיומיים: כשכדור נעלם בחצר, כשמפייסים בין חברים, כשמציעים הצעה שמוסכמת על כולם ועוד.
אפשר לערוך המחזה כיתתית של הספר. כדי לאפשר לכמה שיותר ילדים להשתתף, אפשר לתת לתלמידים להחליף תפקידים בכל חלק של הסיפור או לחלק אותם לקבוצות עבודה: שחקנים, עובדי תפאורה, מעצבי תלבושות, רקדנים, נגנים… אפשרות נוספת היא לעבוד בקבוצות קטנות, כך שכל קבוצה תבחר סצנה אהובה ותמחיז אותה.
הספר הוא צוהר להיכרות עם התרבות של יהודי קוצ'ין. תוכלו ליצור מערך שיעורים חווייתי בנושא:
1.הַציגו לתלמידים את מפת העולם. אפשר לצלם לכל תלמיד מפה אישית ולבקש לסמן בה את קרלה ולמתוח קו בינה ובין ישראל. תוכלו להזמין את התלמידים לסמן את המקומות שהמשפחה שלהם הגיעה מהם או שהם מכירים אנשים שעלו מהם. תוכלו להזמין את התלמידים לצייר את חוף מאלה כפי שהם מדמיינים אותו.
2.הַזמינו את התלמידים לכתוב מכתב לסימצ'י שבו יספרו על ארץ ישראל, יתארו את מה שלמדו מהסיפור על חייה ויספרו לה על חייהם.
3.הַזמינו למפגש בכיתה בן משפחה של אחד התלמידים או מורה שעלה לארץ ישראל. לפני המפגש כִּתבו עם התלמידים שאלות בהשראת הספר. תוכלו לאפשר לתלמידים לספר על שורשי משפחתם. בקשו מהם להביא תמונות של המדינה שממנה עלתה משפחתם ולספר על התרבות והמנהגים הנהוגים בה.
בתחילת הספר יש מילון של המילים המופיעות בספר. כדאי לקרוא את המילים יחד ולדון במושג "מילון רב-לשוני". תוכלו להרכיב עם התלמידים מילון כיתתי של מילים בשפות שונות המדוברות בכיתה או בביתם.
כדאי למצוא זמן מתאים לקריאה: זה לא חייב להיות לפני השינה, אלא זמן שנוח לכם – הורים, ילדים וילדות – ומאפשר לכם לעצור הכול ולהיכנס יחד לעולם המיוחד שספר פותח בפניכם.
את תהליך הגדילה של ילדות וילדים מלווים פחדים שונים, והדיבור עליהם עוזר להתמודדות איתם ולהחדרת תחושת ביטחון. תוכלו לשוחח יחד על פחדים: מה מפחיד? מה עוזר להתגבר?
"הידד, מעיין!" קוראים כולם כשמעיין מפחדת. ואיך אתם יכולים לעודד זה את זה? אפשר להחליט על מילות עידוד משפחתיות, אולי למצוא שיר מעודד או קריאה משותפת שתעניק לכם שמחה וכוחות.
קְרִיאָה בְּרֶצֶף – כדאי לקרוא את הסיפור ברצף כדי לשמר את תחושת הריגוש והמתח העולה ממנו. קְרִיאָה חוֹזֶרֶת בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – הקראה חוזרת מאפשרת שיח אינטימי שניתן לשתף בו ברגשות, להקשיב, לתווך, לעודד ולחזק. בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר נוּכַל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים: שְׁאֵלוֹת הֲבָנָה: לאן הלכו מעיין ואחותה? מדוע? מה קרה בגן השעשועים? מדוע מעיין והדר נפרדו? מה עשתה מעיין לאחר שהדר הלכה? שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְמַחְשָׁבוֹת וְלִרְגָשׁוֹת: איך הרגישה מעיין כשטיפסה על הסולם? על מה היא חשבה כשהגיעה לשלב הגבוה? כיצד ניסה הקהל למטה לעזור לה? מה היא הרגישה כאשר שמעה את קולות העידוד? כיצד היא התגברה על הפחד? כיצד עודדה אותה אחותה הדר? יְלָדִים וּפְחָדִים – ילדים וילדות רבים בגיל גן חווים תקופה של פחדים כחלק מהתפתחותם הטבעית. הם חווים פחדים שונים: פחד מרעש חזק, מפרידות או ממעברים. משום שהדמיון שלהם כה עשיר ואין אצלם הפרדה מוחלטת בין דמיון למציאות, הם חווים גם פחדים רגשיים ודמיוניים: פחד מחושך, ממפלצות, ממכשפות וכדומה. תּוּכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל פַּחַד בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי להתמודד עם פחד מומלץ לדבר עליו. כְּדֵי לְיַצֵּר אֲוִירָה פְּתוּחָה וְנוֹחָה לְשִׁתּוּף הגננת יכולה להטרים ולשתף בפחד משלה ולספר שיש סוגים שונים של פחדים. אפשר להציע לילדים וילדות לשתף בפחדים שלהם. כְּדַאי לִיצֹר מַעְגַּל שִׁתּוּף שיעודד את הילדים לדבר על פחדיהם, יסייע לקרב לבבות ולהבין שהרגש העוצמתי הזה הוא רגש טבעי המשותף לכולם. רְגָשׁוֹת בְּאִיּוּרִים– כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות כיצד בחרה המאיירת לאייר את קשת הרגשות של מעיין. תְּמִיכָה וְעִידוּד – השיח מאפשר להרהר בצורך האישי בתמיכה ובחיזוק ולהבין מה עוזר לילדי הגן ומה עוזר לאחרים. תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל: מה גרם למעיין לעלות בסופו של דבר? למה, לדעתכם, דווקא המילים של אחותה השפיעו עליה? האם העידוד נחוץ רק בשעת פחד? באילו עוד מצבים, לדעתכם, אנחנו זקוקים לעידוד? מה עוזר לכם להירגע או להתגבר כשקשה? מי מעודד אתכם? כיצד הם עושים זאת? כיצד אנחנו יכולים לעודד את החברים בגן? הַבָּעַת רְגָשׁוֹת בְּ"מֵאָה שָׂפוֹת" – לאחר השיח אפשר להזמין את הילדים לנסות ולהביע את הרגשות בציור, בכיוּר, בפנטומימה, בהדבקה ועוד.
הספר מאפשר לילדים ולילדות לגלות את תחושת המסוגלות שלהם ולהבין שגם הם-עצמם גיבורים לפעמים. ניתן לחזור אל הסיפור ולהדגיש שאמיץ הוא לא מי שלעולם לא פוחד או מתקשה, אלא מי שמתגבר על הפחד או הקושי.
גילאי הגן מתאפיינים לא רק בהתמודדות עם פחדים, אלא גם בהזדהות עם סיפורי אומץ והתגברות על פחד. קָשֶׁה לִי – כמו מעיין, שיצרה תור מאחוריה, גם בחיי הגן לכל אחד ואחת קצב אחר ותגובה אחרת: הילדים נבדלים זה מזה בהסתגלות למעברים, בהתארגנות, באכילה, במשחק ובכל פעילות משותפת, מה שיכול לגרום תסכול וקוצר רוח. הסיפור מאפשר להתבונן ברגעי התסכול מזווית ראייה רעננה שמגויסת לטובת החברים המתקשים. ניתן לחזור אל הספר שוב ושוב כחלק משיח על סבלנות, תמיכה ועידוד במצבים חברתיים שונים בחיי הגן.
גן שעשועים הוא מהמקומות שצריך לחכות בהם בתור. נשאל את הילדות והילדים: היכן עוד צריך לחכות בתור בגן ובמרחבי החיים? מדוע חשוב להמתין בתור? מה קורה כשאין תור?
ומה כדאי לעשות כשהתור מתארך ומשעמם? אפשר, למשל, לספור כמה אנשים מחכים בתור, להמציא משחק או לעשות תרגילי התעמלות וכדומה. האם יש לכם עוד רעיונות? את הרעיונות השונים אפשר ליישם בגן, לשתף בהם את בני המשפחה ולהציע להם ליישם אותם כשממתינים בתור.
רצוי לשאול את הילדים: כיצד אתם חושבים שניתן לסמן את התור?על ידי כרטיסיות שמות? על ידי כתיבת השמות על לוח? ואולי על ידי סימנים מוסכמים? ומה עוד?
לוּחַ עִידוּד – ניתן לחשוב יחד וליצור מאגר מילים מעודדות בגן, למשל: "אתה יכול!" "אנחנו איתך!", לתלות אותן על לוח העידוד ולהיזכר בהן כשיש צורך לעודד חברים בגן ולקבל עידוד. כך ניתן להפוך את מילות העידוד לחלק משפת הגן ולחזור שוב ושוב אל הסיפור ואל ההצעות שבלוח.
רצוי לעודד את הילדים לשתף ברגעים שבהם זכו לעידוד מהחברים בגן, להדהד את הדברים ולחזק אותם. תַּרְגִּיל בְּמִלּוֹת עִידוּד – באמצעות חלוקת ילדי הגן לנבחרת שחקנים ולנבחרת מעודדים תוכלו לעודד רצון לתמוך באחר:
נבחרת השחקנים – כדאי לבחור במשחק או בתרגיל תנועה לא תחרותיים שכולם מכירים ויכולים להשתתף בהם.
נבחרת המעודדים – ניתן ליצור שלטים צבעוניים ממאגר מילות העידוד שהילדים הציעו. חברי הקבוצה יכולים להוסיף שלטים מצוירים לבחירתם. המעודדים יצפו במשתתפים ויעודדו אותם. לאחר מכן אפשר לבחון יחד: איך המעודדים מרגישים, ואיך המשתתפים במשחק מרגישים כשמעודדים אותם, ואז להחליף בין הקבוצות.
עידוד קריאה משפחתית – כדאי לספר למשפחות שהגיע ספר העוסק בַּכוח ובעידוד שאנחנו שואבים מהמשפחה. הספר מלווה בפסקול להאזנה משפחתית משותפת. הפסקול מתאים גם למשפחות עולים.
כְּבוֹד הָאָדָם וְהַמִּשְׁפָּחָה – בין האחיות יש יחסים חמים של אהבה, אמפתיה ורגישות.
עַרְבוּת הֲדָדִית וְסִיּוּעַ לְאָדָם בִּמְצוּקָה – חֶברה שמבוססת על עזרה הדדית ועל אכפתיות: הילדים מחכים בסבלנות, ההורים מעודדים, ואפילו "ראש העיר" מתערב.
עד למעלה
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד
אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אלו פעילויות משותפות עושים הילדים בגן? תוכלי לערוך תצוגה תחת הכותרת "הנה מה טוב ומה נעים…" ולהציג תמונות של עשייה ביחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות, ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה וויתור בחיק המשפחה.
בשפה העברית מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן, כדי להדגים כיצד חלוקת "שווה בשווה" אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של חברי הגן ולהבטיח כי כל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים ילדים אחרים.
הספר מחולק לגנים בתקופה של חג השבועות ויום ירושלים. זו הזדמנות לחיבורים עם נושאים רבים שנלמדים בתקופה זו: עבודת האדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים…. וגם האגדה אודות שלמה המלך והדבורה, אשר חולקה לילדים.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" (נתן יונתן): האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.
ייתכן כי ילדים צעירים מאד יתקשו בהבנת הסיפור. את מכירה את ילדי הגן שלך. אנו מציעים לך להתאים את הסיפור לקבוצה, להיעזר באיורים ולבחור את המסרים בסיפור שמתאימים לרמת ההבנה של הילדים. האגדה על מקומו של בית המקדש נמצאת גם בתכנית הליבה של משרד החינוך, וילדי הגן שלך בוודאי יפגשו אותה שוב בהגיעם לגיל בית הספר.
להצעות לפעילות בחיק המשפחה יש לחזור לעמוד הספרים בקישור הזה
אפשר לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. בכל בית יש משימות שמזמינות עבודה בשניים ושיתוף פעולה. נסו לחשוב עם ילדיכם: אילו דברים בבית שלכם נעים יותר וקל יותר לעשות יחד?
בשפה העברית מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
מקומו של בית המקדש
שְׁמִירָה
לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור בתוך המשפחה שלכם
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו למען האחר בלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור בתוך המשפחה שלכם.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר להדגים זאת באמצעות בגדים: תוכלו לאסוף פריטי ביגוד של כל אחד מבני המשפחה ולבקש מילדיכם למיין אותם. האם צודק להעניק את החולצה של אמא לבן או את המכנסיים של אבא לתינוקת? אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים האחים.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" (נתן יונתן): האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם".
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מקומו של בית המקדש
שְׁמִירָה
מי לא מכיר את התחושה הקשה, כאשר הסביבה לא מבינה אותנו?
מי לא מכיר את התחושה הקשה, כאשר הסביבה לא מבינה אותנו? ילדים רבים חווים קשיי תקשורת (אוצר מילים מוגבל, עולים חדשים, ליקויים התפתחותיים). שיחה בעקבות הסיפור "השפה המיוחדת של אורי" עשויה לעורר הזדהות בקרב הילדים עם התסכול שחש אורי, וכך לסייע בהתייחסותם לחברים שמתקשים בדיבור. זו גם הזדמנות לצוות הגן להפגין הבנה, סבלנות ורצון לסייע למתקשים.
יונתן משמש מתורגמן ומסביר להורים את השפה המיוחדת של אורי. איזה סוגי תרגום מכירים ילדי הגן? כדאי להסב את תשומת לבם לתרגום לשפת הסימנים בטלוויזיה, ולספר להם על אנשים שמתרגמים מילים משפה אחת לשנייה. אולי יש בקרב ילדי הגן ילדי עולים, או ילדים שהסבים שלהם אינם דוברי עברית, אשר משמשים בעצמם מתרגמים של המשפחה?
השפה המיוחדת של אורי
שְׁמִירָה
תוכלו לשחק משחקים שעוסקים בתקשורת כמו פנטומימה, "טלפון שבור", "נחש מי" ועוד.
פתגמים בסימנים: מכינים כרטיסיות עם ציורים במקום מילים, ותולים על לוח רצף סדרת כרטיסיות שמרכיבות פתגם. על הילדים לפענח את הסימנים ולהמירן למילים. ("לא דובים ולא יער"= X, ציור דובים, X, ציור עצים. "על ראש הגנב בוער הכובע"= ציור של ראש עם חץ מעליו, ציור של גנב, ציור של אש, ציור של כובע וכו').
השפה המיוחדת של אורי
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים והוריהם להכין מילון קטן עם קיצורים משפחתיים
השפה המיוחדת של אורי" הוא סיפור על משפחה אוהבת, שיודעת גם לצחוק מטעויות ואי-הבנות. ניתן לבקש מהילדים והוריהם להכין מילון קטן עם קיצורים משפחתיים השייכים רק להם (כינויים, אירועים שונים, "קודים")- "כשאנחנו אומרים " – למה אנחנו מתכוונים?.
בעזרת משחק הפנטומימה, ניתן להדגים לילדים כיצד הם יכולים ל"תרגם" את חבריהם לכל ילדי הגן (מזמינים זוג ילדים כאשר על האחד להדגים בפנטומימה משפט ("אני רוצה לישון", "אני אוהבת בננה"…) ועל השני לתרגם את דבריו לשאר הילדים.
לסופר דויד גרוסמן, ולמאיירת אורה איל, יצירות רבות המיועדות לילדים בגיל הרך. חפשו בספריית הגן ספרים נוספים של כל אחד מהם. אולי לילדי הגן ספרים שלהם בבית? זו הזדמנות להשוות ולחפש את המשותף בספרים, וגם לעודד קריאה של ספרים נוספים מאת אותו המחבר או המאיירת.
שיבושי מילים ולשון אופייניים מאד בגיל הצעיר ואינם בהכרח מעידים על ליקויים שדורשים התערבות. ספר מומלץ בנושא התפתחות השפה בגיל הרך הוא "המגדל נפרק: חידושי מילים של ילדים וניתוחם" מאת מיכל סגל, הוצאת מכון מופ"ת, 2011.
כל אחד מבני משפחתו של אורי מציע בהומור דרך אחרת להבין את דבריו. את האפשרויות המצחיקות האלה ציירה המאיירת אורה איל. תוכלו להתבונן יחד באיורים ולהציע לילדיכם לצייר את הפירוש שלהם לדבריו של אורי.
יונתן שומע חצי מילה ומבין למה התכוון אורי. גם אתם יכולים להיות "מתורגמנים": כל אחד בתורו בוחר חפץ שנמצא בחדר ואומר רק את החצי הראשון של שם החפץ. על ה"מתורגמן" לנסות לנחש מהו הדבר שהתכוונתם אליו. אחר כך אפשר להחליף תפקידים.
השפה המיוחדת של אורי
שְׁמִירָה
מתי נעים להם להיות קטנים ומתי הם מעדיפים להיות גדולים
אחים יכולים לסייע זה לזה בכל גיל. אפשר לשתף את ילדיכם בחוויות שעברתם בילדותכם עם אח או עם אחות ובדברים שעשיתם יחד כשהייתם ילדים. גם סבא וסבתא מוזמנים לספר על אחיהם.
כמעט לכולנו זכורות מילים שאמרו ילדינו בשיבושים מקסימים כשלמדו לדבר. האם אתם זוכרים מילים כאלה? ילדיכם ייהנו בוודאי לשמוע אותן. תוכלו לרשום אותן למזכרת 🙂
איזה מזל! 
היום הגדול של סימצ'י 
עד למעלה 
מקומו של בית המקדש 
השפה המיוחדת של אורי 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
יְצִירָה
שֵׁמַע
מַעֲרָךְ
לָצֵאת הַחוּצָה
הַעֲשָׁרָה
מַתָּנָה
