שְׁמִירָה
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור – תוכלו ליצור בכיתה שני מסלולים באורך שונה: מסלול קצר עם מכשולים, כמו כיסא או שולחן, ומסלול ארוך ללא מכשולים. התלמידים והתלמידות יתנסו בשתי הדרכים, ולאחר מכן תתקיים שיחה על הדרכים השונות: האם קרה לכם שחשבתם שמעשה שתעשו יהיה קל ופשוט והתברר לכם שהוא מסובך יותר? ואולי להפך? האם ניתן לדעת זאת מראש? כדאי לעמוד על כך שהדרך שאנחנו בוחרים בה יכולה להיות מפתיעה, קלה או קשה מכפי שחשבנו.
קריאת הסיפור – כדאי לעסוק בסיפור יותר מפעם אחת ולאחר הקריאה הראשונה לדון בכל פעם בנושא אחר.
הסיפור שלנו – מאחר שהסיפור מופשט וסמלי, כדאי לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר את תוכנו בדרכים מגוונות: לוודא שהם הבינו את מהלך הסיפור ולבקש מהם לספר אותו במילים שלהם, לצייר אותו או להמחיז אותו.
שיחה בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול את התלמידים:
דרך ארוכה וקצרה – מה זו "דרך קצרה שהיא ארוכה"?
מה זו "דרך ארוכה שהיא קצרה"?
למה, לדעתכם, הנערה עונה כפי שהיא עונה?
מה למד האיש בסוף הסיפור? האם הוא כעס על הנערה, לדעתכם?
מה עדיף: לבחור בדרך ארוכה או בדרך קצרה? לפתור תרגילים קלים בחשבון או להתמודד גם עם המורכבים יותר? להתחיל לרוץ במהירות או לשמור כוחות ולרוץ לאט יותר?
אחרי הקריאה השנייה:
על פרשת דרכים – מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? למי פונים? איך מקבלים החלטה? כדאי לשוחח על כך בזוגות ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות להציג את התובנות שלהם בדרך יצירתית: המְחזה, ציור, קומיקס או פנטומימה.
הקשבה – ניתן לשאול: מדוע, לדעתכם, האיש בחר בדרך הקצרה? אילו היה מקשיב לדברי הנערה עד סופם, במה היה בוחר, לדעתכם? כדאי לעמוד על כך שגם אם טועים, ניתן לתקן. אפשר להתנסות בתרגילי הקשבה [ר' בהמשך].
מהירות ואיטיות – האיש מיהר לדרכו. מתי אתם אוהבים להתנהל לאט ומתי מהר? כדאי להתנסות בתרגילים של הליכה איטית, של נשימה איטית ושל התבוננות איטית בסביבה ולאסוף חוויות ותובנות.
הקיפוד שאמר מה אכפת 
הדרך הארוכה 
סתם שדה ריק 
נורי והלווייתן 
החוצה 
אות בבאר 
האגדות שלנו 
התרנגולים שהפכו לעיזים 
יְצִירָה
שֵׁמַע
שִׂיחָה
לָצֵאת הַחוּצָה
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
מַעֲרָךְ
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
