סבא וסבתא

טיפ לקריאה: ספרים בכל מקום

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו פעוטות רבים, גם ברלה שואל את סבתא – "מה נעשה עכשיו?" בין ההפתעות שיש לסבתא בסל, ישנו גם ספר שאפשר לקרוא מתי שרוצים. ספר הוא עולם ומלואו שקל לקחת לכל מקום. גם אתם יכולים לקחת איתכם ספר בתיק וליהנות ממנו בזמן ההמתנה לרופא, כשרוצים להירגע בגן השעשועים או במהלך נסיעה ארוכה.

זמנים מיוחדים עם קרובים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח על הקשר של הפעוטות עם סבא או סבתא או בני משפחה משמעותיים אחרים ולשאול – מה אתם אוהבים לעשות ביחד? יש דברים מיוחדים שעושים רק עם סבא וסבתא או אצל הדודים? יש חפצים מיוחדים שיש רק אצלם בבית?

האזינו לסיפור "ברלה ברלה מה בסל?"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.

סיפור מהדמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפורים של סבתא מצחיקים את ברלה מפני שהם דמיוניים, ובדמיון יכולים לקרות גם דברים לא רגילים. נסו להמציא יחד סיפור כמו 'ההיפופוטם שנפל לצלחת מרק' או 'האריה שפחד להישאר לבד בלילה' או כל רעיון אחר. תוכלו להתחיל מחפץ שיש בסביבתכם ולראות לאן מתפתח הסיפור.

'סבתא אפתה עוגה...'

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכירים את משחק האצבעות 'סבתא בישלה דייסה'? תוכלו לשחק משחק דומה – קפלו את האצבעות פנימה והשאירו אגודל בחוץ, והנה – יש לכם 'חילזון'. כף היד של הפעוט יכולה להיות לקערית, ואז תאמרו: "סבתא וברלה אפו עוגה, הוסיפו קמח, הוסיפו סוכר, הוסיפו ביצה…" עם כל מוצר שנוסף געו עם האגודל בכף היד של הפעוטות. אפשר גם להתחלף בתפקידים

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לעוד רעיונות והפתעות, היכנסו לפינטרסט של ספריית פיג'מה.

קוֹרְאִים כְּמוֹ סָבְתָא שֶׁל בֶּרָלֶה וְסִפּוּר בְּתוֹךְ סִפּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

להציג סיפור – לקריאת הספר תוכלו לקשור מטפחת סביב הראש כמו סבתא של ברלה. אם יש לכן בובת חילזון, תוכלו לשלב גם אותה בקריאה.

לסייע בהבנה – בספר יש סיפור בתוך סיפור: סבתא מציעה לברלה להקשיב לסיפורים מצחיקים ואפילו מתחילה לספר לו סיפור. סיפור זה עלול להיות מורכב לפעוטות, לכן כדאי להוסיף משפטים מתווכים: "זה היה הסיפור שסבתא סיפרה לברלה", "סבתא נרדמה באמצע הסיפור שסיפרה לברלה."

לקרוא בהמשכים – אם הסיפור ארוך, לדעתכן, אפשר לחלק את קריאת  הספר לשני שלבים: בשלב הראשון תוכלו לקרוא עד החלק שבו סבתא נרדמת, ובשלב השני, למוחרת, תוכלו להמשיך בקריאה.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הגיעה סבתא?"; "למה היא באה לבית של ברלה?"; "אילו סיפורים סיפרה סבתא לברלה?"; "מה ברלה רצה להכין?"; "מה ברלה וסבתא עשו יחד?"  אפשר להמשיך בשאלות על חייהם של הפעוטות – "גם אליכם מגיעים לביקור קרובי משפחה כמו סבתא, סבא או דודים?"; "מה אתם אוהבים לעשות איתם?"

אפשר להציע לפעוטות לספר על סבתא או סבא או על מבוגר משמעותי אחר – "איך קוראים להם?"; "איך הם נראים?"; "מה אתם עושים יחד?"

מַכִּירִים חֲפָצִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מוזכרים חפצים רבים: מכונית, אקווריום, פרחים, כורסה, קערת מרק וכמובן, החפצים שבסל של סבתא. תוכלו להביא איתכן כמה מהחפצים המוזכרים ולתת לפעוטות להכיר אותם: אפשר להסביר על השימוש בהם, לדבר על הצבע שלהם ועל הצורה שלהם, לתת להם למשש כל חפץ ולשאול: "האם הוא קל או כבד?"; "האם הוא רך או קשה?"; "האם יש לכם חפץ כזה בבית?"; "מה עושים בו?"

חפצים "של פעם" – בספר מופיעים גם חפצים פחות מוכרים לפעוטות, חוגה ובול למשל. זוהי הזדמנות להכיר להם אותם ולספר על השימוש בהם.

לְהָכִין עוּגָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להראות לפעוטות את החומרים המיועדים להכנת עוגה, לעבור יחד על השלבים של הכנתה ואפילו להכין אותה.

מומלץ לחזור אל הספר "חלה לשבת", העוסק בנושא דומה.

מָה בַּסַּל?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת סל כמו של סבתא תוכלו לשחק משחק מהנה – הניחו בסל חפצים וכסו אותם במטפחת. הזמינו פעוט או פעוטה למשש חפץ ולנחש מהו. לאחר מכן הם יוכלו להציג את השימוש בו ואולי להשתמש בדמיון ולחשוב על שימושים נוספים.

נָעִים מְאוֹד - חִלָּזוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברלה, החילזון החביב, מאפשר לנו ללמד את הפעוטות על החיה המיוחדת. אפשר לספר על תכונות הגוף המיוחדות שלו – המְחושים המשמשים אותו לחושים שונים, כמו הרחה, מישוש ואפילו ראייה, אפשר לספר על תנועתו האיטית, על הריר שהוא משאיר על משטחים שהוא זוחל עליהם, ועל הקונכייה שמספקת לו הגנה.

כְּמוֹ חִלָּזוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בזמן משחק חופשי כדאי להזמין את הפעוטות לנוע כמו ברלה החילזון.

אפשר גם ליצור את צורתו באמצעות כף היד – מקפלים את האצבעות פנימה כמו קונכייה ורק את האגודל משאירים בחוץ; הוא יגלם את הראש של ברלה.

אפשר להזמין את הפעוטות לעשות בידיים את הצורות של ברלה ושל סבתא ולהציע להם להשתעשע בכך בשעה שהם ממתינים לארוחה, בתחילת מפגש ובהזדמנויות נוספות.

שִׁלּוּב הַסֵּפֶר בְּחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להזמין את הפעוטות לעזור לארגן חפצים לפעילות: "אנחנו יוצאים לשחק בחצר עם כדורים וחישוקים. בואו נשים יחד את הדברים בארגז כמו שסבתא שמה דברים בסל."

שֵמע

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקישור המצורף תוכלו להאזין לסיפור. כדאי להזכיר להורים על ההסכתים של ספריית פיג'מה, "ספריית פיג'מה קוראת לכם", שיכולים לספק להם שעות רבות של הנאה מהאזנה לספרים.

הדפיסו, גזרו וצבעו המחשות בעקבות הספר!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמחיש את הסיפור באמצעות חפצים אמיתיים: פרח, כובע ובובות של ילד, ילדה וכלב.

בארגז הספרים יש המחשות של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בספר. תוכלו להיעזר בהן בקריאה ולפתח את הסיפור: "מה אמרה הסבתא לילדים?", "איך היא קיבלה את פניהם?", "ומה הם אמרו לה?".

להורדת ההמחשות להדפסה לחצו כאן!

טיפ לקריאה: משפט חוזר 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברבים מהספרים לפעוטות יש משפט חוזר שעוזר להם לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. כדי להדגיש את המשפט החוזר בעת קריאת הסיפור תוכלו להקריא אותו בקול מיוחד, להוסיף תנועת ידיים או לשנות את קצב הקריאה. כשיגיע המשפט המוכּר להם ישמחו הפעוטות להצטרף אליכם.

את מי אנחנו אוהבים לבקר?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ביקורים הם חלק משמעותי מעולמם של פעוטות. אנחנו הולכים לביקור אצל קרובי משפחה  וחברים, ולפעמים באים לבקר אותנו. תוכלו לשוחח ולשאול: את מי הלכנו לבקר? מה עשינו בזמן הביקור? את מי נזמין אלינו הביתה?

את מי נפגוש עכשיו?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקצה כל עמוד מופיע איור שרומז לפגישה שמחכה בעמוד הבא. לפני שהופכים את הדף תוכלו להביט ברמז המאויר ולנחש מי מחכה לכם בעמוד הבא. תוכלו גם לשחק עם חפצים אמיתיים: לכסות חפץ כמעט לגמרי ולשאול את הפעוטות מה מסתתר מתחת לכיסוי – דובון, כובע ואולי תיק קטן? 

מה באיור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

העמוד האחרון של הספר הוא סיפור בפני עצמו ובו פרטים מאוירים רבים. אפשר לחפש באיור את מי שפגשתם לאורך הסיפור: כלב, ילדה, כובע או פרח. אפשר גם לנסות לזהות חפצים בבית של סבתא ולקרוא להם בשם: היכן הקומקום? מה תלוי על הקיר?  

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בפינטרסט של ספרית פיג'מה תמצאו עוד הפתעות והצעות מיוחדות.

קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת עם קבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה ולקרוא להם את הסיפור. לאחר מכן כדאי לחלק את העותקים האישיים, לתת לפעוטות זמן לחקירה אישית של הספר ואחרי זה לקרוא בו יחד, תוך שאתן מסמנות להם מתי יש לעבור לדף הבא. כך הפעוטות יראו את הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן תוכלו להתייחס לתגובותיהם.

שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משפטים חוזרים – "מי מטייל בשדה בין הרים?" או "לפתע פתאום, מה מצאו בדרך?" – הם הזדמנות נהדרת להזמין את הפעוטות להשתתף בקריאה ולומר את המשפטים החוזרים איתכן.

שיחה

שאלות הבנה – תוכלו לשאול תחילה על הפרטים המופיעים בספר: "מה מחזיק הילד?", להצביע על הרמז שבקצה העמוד: "מה הוא ימצא, לדעתכם?".

שאלות מעולם הפעוטות – בהמשך אפשר לדבר על הדברים שהפעוטות פוגשים במסעות שלהם: "מה אתם רואים בדרך אל הגן?", "ראיתם פעם פרח או כלב בדרך?".

ביקורים – ניתן לשאול: "הילד בספר הלך לבקר את סבתא. ואת מי אתם הולכים לבקר?", "מה אתם עושים בבית של סבתא?", "ומה אתם עושים אצל הדודים?", "מי בא לבקר אצלכם בבית"?.

תַּהֲלוּכָה בַּמָּעוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בואו נצא לתהלוכה! – הַזמינו פעוט או פעוטה לצעוד איתכם בצעדים גדולים לצלילי המשפט "הלכו והלכו שעתיים בערך". בכל פעם, עם קריאת המשפט "לפתע פתאום מה מצאו בדרך?", צרפו עוד מישהו לתהלוכה.

אפשר לומר את שם הפעוטות שמצטרפים או שם של חיה שמוזמנת להצטרף, שעה ולהזמין ת כולם לחקות את הקול שהיא משמיעה ואת התנועות שלה.

אפשר גם לצרף את כל הפעוטות, לצאת יחד לטיול ובכל פעם לגלות "בכאילו" חבר – בעל חיים או ילד – שמצטרף: "הינה כלב! בוא, הצטרף אלינו לטיול!" במהלך הפעילות תוכלו להיעזר בהמחשות שקיבלתן.

מִשְׂחֲקֵי נִחוּשִׁים וְזִכָּרוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק ניחושים – בדומה לרמזים שבספר, אפשר להסתיר בכל פעם חפץ אחר, להראות רק חלק קטן ממנו ולבקש מהפעוטות לנסות ולנחש מה מסתתר.

משחק זיכרון – סדרו את החפצים בשורה ובקשו מהפעוטות לעצום עיניים. בשלב זה הוציאו חפץ אחד והחביאו אותו, כך שכשהפעוטות יפקחו עיניים, הם ינסו לנחש מהו החפץ החסר. מומלץ לשחק לפי סדר הפריטים המופיעים בספר וכך להקל על הפעוטות לזכור. אם הם מתקשים, אפשר לשחק תחילה עם שלושה חפצים בלבד ולהוסיף אחרים בהדרגה.

אִיּוּרִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעמוד האחרון של הספר מופיע איור עם פרטים רבים. תוכלו להזמין את הפעוטות להתבונן בו ולספר: "מי נמצא בתמונה?", "היכן החפצים שהילדים אספו בדרך?", "איפה הכובע?", "איפה הפרח?", "מה יש לכלב בפה?". פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחות, כך שהפעוטות יכולים להמשיך ולחקור את האיור גם בבית, להראות להורים מה הם יודעים, ולגלות פרטים נוספים.

צִיּוּרִים בְּשָׁחֹר-לָבָן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להסביר לפעוטות שהציורים שבספר הם בשחור-לבן, להראות להם ספר צבעוני לצד הספר הנוכחי ולהסביר כך את השוני ביניהם. אפשר להזמין את הפעוטות לצייר בגיר שעווה או בטוש שחור או לעשות עבודת הדבקות מניירות לבנים ושחורים.

בואו להכין רפסודה צפה בדיוק כמו בסיפור של סבא יורם!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיחה – סיפורי סבתא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפורים על סבא וסבתא כשהיו ילדים, סיפורים על חפצים שהשתמשו בהם וכבר לא בשימוש או אולי סיפור אחר? – בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם סבא וסבתא, ולשמוע מהם סיפורים על ימים עבָרו.

האזינו לסיפור "סבא מספר בלי להגזים"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לשמוע את סבא מספר?

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סבא מספר בלי להגזים", מאת: אורנה לנדאו ונורית כהן | איורים: מיכל דיבואה | הוצאת כנרת (כיתות ב')

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

משחק – הכי הכי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לסבא יש הצחוק הכי חזק והסיפורים הכי מעניינים, ובמה אתם "הכי"? – כל אחד בתורו מספר על עצמו, במה הוא "הכי". בסבב הבא כל אחד מספר במה המשתתף שלידו הוא "הכי" – אבל רק בדברים טובים!

רוקדים במעגל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה כולם רוקדים – כי מדינת ישראל קמה, וזו סיבה נהדרת לצאת במחול. האם אתם יודעים בת כמה ישראל היום? כמה שנים חלפו מאז קמה המדינה?

גם אתם יכולים לרקוד יחד במעגל לצלילי המוזיקה, ולהקדיש את הריקוד למישהו או למשהו שקרה.

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.

הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.

להעשרה – קיבוץ, ויקיפדיה.

איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת  יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.

להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש  את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.

שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור  ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?

סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.

קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.

לְסַפֵּר סִפּוּר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?

מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?

מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?

תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?

לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".

אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.

ספר בנושא, מר גוזמאי הבדאי, חולק בספריית פיג'מה לגני חובה.

יוֹם הָעַצְמָאוּת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא מספר את סיפורו בערב יום העצמאות אל מול הזיקוקין-די-נור, והסיפור שהוא מספר מגיע לשיאו בלֵיל ההכרזה על המדינה. זו הזדמנות לשאול: מדוע אנחנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות? כיצד אנחנו חוגגים? אֵילו זיכרונות יש לכם מיום העצמאות? למה חשוב שתהיה לנו מדינה משלנו? מה זה אומר שיש לנו "עצמאות" כמדינה?

תוכלו לבחור מקומות שונים בארצנו המוּכרים לתלמידים היום ולחפש תצלומים שלהם מלפני קום המדינה, לחקור אותם, להכיר באמצעותם את התקופה ולהקדיש לוח משותף לתצלומים, ליצירות, למילים מרכזיות הקשורות לעצמאות ואולי גם לסיפורים משפחתיים.

דוגמאות לסיפורים ברוח זו ניתן למצוא באתר "הקֶשר הרב-דורי" – סיפורה של צביה קדרון, סיפורו של קרלוס וקסמן על עלייתו לישראל ועוד.

אִיּוּרִים – תְּנוּעָה וִיצִירָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בסיפור משלבים גזרי עיתון יומי, דפי סקיצות, דמויות לֶבד, רישומים וצבע, כך שמתקבל מראה ייחודי המעניק לספר צִבְיון אומנותי ומהווה שפה נוספת, חזותית, המעוררת את החשיבה ומגרה את הדמיון.

להתבונן באיורים – כדאי להקדיש זמן ל"קריאה באיורים" ולאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בשקט, לבחור איור שאהבו ולשתף חבר או חברה בגילוי. מומלץ להשמיע ברקע מנגינה רגועה שתוסיף לאווירה ולריכוז.

התנסות יצירתית בהשראת האיורים – כדאי לאסוף שלל חומרים, בדים, גזרי עיתון ולנסות ליצור מכמה מהם יחד.

איור – תנועה – ניתן להדגים אירועים שונים בסיפור בהשראת האיורים. כך, לדוגמה, ניתן לרקוד הורָה עם הקמת המדינה, "להיטלטל בפראות " על הרפסודה תוך שמירה על שיווי משקל, להשתכשך בחול או למשוך סירת הצלה בחבל.

לְאָן אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ? – מִשְׂחַק דִּמְיוֹן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור מוזכרים מקומות רבים. לאֵילו מהם תלמידי הכיתה רוצים להגיע?

מכינים כרטיסים שבהם רשומים מקומות המוזכרים בסיפור: חיפה, חניתה, הים התיכון, קפריסין, סוף העולם, אי בודד, טהיטי, שבט אינדיאני ו"מקום דמיוני" שהוא… [יש להשלים] .

יושבים במעגל בקבוצות קטנות, מניחים את הכרטיסים גלויים במרכז המעגל ומסובבים בקבוק. המשתתף שהבקבוק פונה אליו בוחר כרטיס ומְספר מדוע בחר בו, איך יגיע אל המקום המצוין בו, את מה ומי ייקח איתו לשם ומדוע.

עידוד קריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע סבא? – סִרקו את קוד ה-QR ותוכלו להאזין יחד לסיפור. שתפו את ההורים.

גם משפחות עולים יכולות לשבת יחד, להתבונן באיורים ולהאזין לסיפור.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

טיפ לקריאה משפחתית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל  הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.

שיחה – חפצים וזיכרונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי

האזינו לסיפור "המכונה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע סבא? האם המכונה משמיעה קולות?

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר השישי לגנים הבוגרים לשנה"ל תשפ"ג: "המכונה", מאת: ארז חדד | אייר: אביאל בסיל | הוצאת כנרת.

מספרים: דידי שחר וירדן בר כוכבא הלפרין, עריכה ובימוי: ירדן בר כוכבא הלפרין, מוזיקה מקורית: טל בלכרוביץ׳, פתיח: דידי שחר.

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

בונים משהו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.

איורים – איפה המכונות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

יֶדע בתחום הליבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – הרחבת אוצר המילים ומֵטָפורות: "מחסן", "סקרנות", "שלף", "רִחרח", "זיכרונות", "הר של פתיתים", "אל ראש המכונה".

מורפולוגיה – קשרים בין שורש ופועל לתבנית (משקל) :"מכבסים" – "מכונת כביסה", "מתגלחים" – "מכונת גילוח".

יֶדע בין-תחומי – נקודת המבט של המבוגרים היא טכנולוגית ושימושית, ואילו נקודת המבט של הילד היא הבעתית ורגשית.

יֶדע עולם – המחסן נקרא "המערה של עַלִי סבא" בהשראת המעשייה על "עלי בַּבָּא וארבעים השודדים", שכדאי להכיר אותה לילדים וכך להעמיק את הבנתם.

סבא מספר על האנטנה, על הרדיו ועל השירים שהתנגנו באמצעות המכשיר. מומלץ להרחיב בנושא עם ילדי הגן ולחקור אותו יחד.

מְיוּמָנוּיוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.

מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.

אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.

חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.

עֲרָכִים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כבוד האדם והמשפחה – מצד הסבא והסבתא, קֶשב לרעיונות של הילד ומתן אפשרות שיתנסה בדרכו שלו, ומצד הנכד, קשב לרגשות של סבא וסבתא והתייחסות אליהם.

אהבת הדעת וחדוות הלמידה – תֵיאור תהליך של חדוות גילוי ושל חדוות עשייה אשר מובילות לביטוי עצמי.

מִפְגָש וְשִׂיחָה בַּגַן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.

בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?

לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.

מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד  לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה  עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?

בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?

קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?

וּמָה בְּגַנֵנוּ? תִכְנוּן וּמַטָרָה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מטרה או תהליך? –  הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.

"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.

ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.

להעשרה:

מרחב יצרנות בגן, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

משהו על יצירה בגן הילדים, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

הַמְעָרָה שֶל עַלִי סַבָּא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.

אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.

רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.

חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.

להעשרה:

חצר גרוטאות, מרחב פדגוגי – גני ילדים

נוהלי בטיחות – חצר גרוטאות בגן הילדים, חוזר מנכ"ל

מילת היום בגן – "המצאה"

מַעֲלִים זִיכְרוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.

זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.

מְכוֹנוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?

שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים

(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.

משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.

חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?

ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,

להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.

מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות

המשעשעות שיצר האומן השוויצרי שמוסיפות קסם לעולם.

להעשרה:

מכונת המוזיקה של ז'אן טינגלי

מזרקת סְטְרָוִוינְסְקִי בפריז

המזרקה בבָּזֶל

שיחה – סיפור "מפעם"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הקריאה בספר תוכלו להעלות זיכרונות ולספר סיפורים "מפעם" – סיפור מילדותכם, ההורים, או סיפור שיספרו סבא או סבתא על ימים רחוקים.

האזינו לסיפור "שקית של געגוע"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שקית של געגוע", מאת: רות קלדרון | איורים: תמר לב | הוצאת ידיעות ספרים (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

איך גדלנו!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.

עוגת תפוזים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים להכין עוגה? – הצטיידו בשתי ביצים, שליש כוס סוכר, שליש כוס שמן, חצי כוס מיץ תפוזים טרי, כוס קמח (או תחליף) וכפית אבקת אפייה. אפשר להוסיף קליפה מגורדת מחצי תפוז.

ערבבו את החומרים לפי הסדר והכניסו לחצי שעה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. בתיאבון!

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מפגש ושיחה בגן  

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.

הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול  בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה  והעצמת החוויה  .

מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?

ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?

ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.

שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?

לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?

העשרה – פעילויות לט"ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים

 שירים לט"ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "

"החג הסודי" פרוטאס: המקור לט"ו בשבט המודרני

הפיוט "וכי תבואו אל הארץ" ,"בואו לגני"

"קְרִידָה דֶּל פַּאפָּא"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מִגְוַן שָׂפוֹת

ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור  ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?

קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.

היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.

"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?

העשרה – "אצלנו בחצר", נעמי שמר

הַתַּפּוּז – נָעִים לְהַכִּיר!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.

רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.

העשרה – איך קוטפים תפוזים בפרדס

שירי פרדס, לולי

מְמַיְּנִים פֵּרוֹת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו להביא לגן פירות ולבקש מהילדים למיין אותם לפי קריטריונים: פרי טרי או יבש, צבע, צורה, קליפה, גלעין.

העשרה – מה מקור המנהג של אכילת פירות בט"ו בשבט? –"כל הגן לבש לבן" – יואל רפל , במערכת השידורים הלאומית

"אֲנִי חָדָשׁ בָּאָרֶץ"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.

הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?

חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.

חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.

להרחבה – "שפה משותפת בגן"

"מילת היום בגן" – "שונה"

משחק קלפים להורדה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תרצו לשחק עם הקטנטנים לאחר הקריאה?
הכנו עבורכם לוח משחק מדהים בדיוק בשביל זה!

 מדפיסים
 גוזרים
משחקים!

להורדת המשחק בצבע!

להורדת המשחק בשחור לבן!

קוראים ביחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשתף את הפעוטות בקריאת הסיפור: היכן המפתח? מה עושים עם חוט ובשביל מה הפרורים? איזו הפתעה מתחבאת בכיס הקטן?

משחק ניחושים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החביאו חפץ בכיס של בגד ותנו לפעוט לנחש מה החבאתם בעזרת חוש המישוש. אפשר לתת רמזים, לחשוף את קצה הפריט ולבסוף להביט בחפץ ולהדגים ביחד למה הוא משמש.

עושים ביחד במשפחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא וילד מדברים, זורעים ומאכילים ארנבת. מה הפעוטות אוהבים לעשות עם המבוגרים במשפחה – סבים, סבתות ובני משפחה נוספים?

מה בשביל מה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"מפתח בשביל לפתוח", "כרטיס בשביל רכבת", ובשביל מה יש סל? או כף? אפשר לטייל בבית, לבחור חפצים ולבדוק  יחד מה שמם ומה עושים באמצעותם.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים והפעלות בדף הספר "הכיסים של סבא" בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מפגש ושיחה במעון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קוראים יחד

כדאי ללוות את הקריאה בתנועות גוף שממחישות את מה שהסבא והנכד עושים:

מפתח בשביל לפתוח – מסובבים את היד כמו שמסובבים מפתח.

זרעים בשביל הגן – מזיזים את האצבעות בתנועה של פיזור פירורים.

קוראים כמה פעמים

למה זה חשוב? – קריאה חוזרת חשובה להתפתחות השכלית, הרגשית, החברתית והמוטורית של הפעוטות.

שיתוף הפעוטות – בקריאות החוזרות כדאי לשתף את הפעוטות בקריאה.

המחשה – שילוב פריטים ממשיים בקריאה: שעון קיר, עלה, מפתח וחוט.

מחפשים באיורים – איפה המפתח? היכן השעון? בקשו מהפעוטות להצביע על האיור המתאים.

מה עושים עם…? – בקשו מהפעוטות לספר: מה עושים עם מפתח? מה עושים עם שעון? מה מסתתר בכיס של סבא?

– כרטיסים למשחק התאמה מחכים לכם בדף הספר באתר ספריית פיג'מה לקטנטנים.

מה מתחבא בכיס?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להכין כיס גדול ולהחביא בו חפץ שימושי. ביום קבוע בשבוע יוציאו הפעוטות את החפץ מהכיס, יציגו אותו לפני הכיתה וידגימו למה הוא משמש: כף בשביל לאכול, צעיף בשביל להתחמם וכו'. את הכיס אפשר להכין מבריסטול, מבד או מתיק ישן.

מיון לפי כיסים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכינים כיסים ומבקשים מהפעוטות למיין לתוכם פריטים שונים: המכונית, הרכבת והמטוס ייכנסו לכיס כלי התחבורה; הכלב, החתול והפרפר ייכנסו לכיס החיות; החולצה, המכנסיים, השמלה והגרביים ייכנסו לכיס הבגדים. אפשר לשים חפצים קטנים או תמונות של פריטים אלו.

גם אנחנו יוצאים להרפתקאות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שעון – מכינים שעון פעילות ללוח ובו ציורים של שעת אכילה, שעת משחק ושעת מנוחה, ומציינים את המספרים המרכזיים: 3, 6, 9, 12. בכל פעילות מזיזים את המחוג לפי הפעילות החדשה. כך המושג "זמן" המופיע בספר ייכנס לשגרת הכיתה: זמן לקריאה, זמן לריקוד וזמן לפעילות.

רכבת – מכינים רכבת של כיסאות, יושבים ושרים: כבר סידרנו הרכבת.

סירה – מכינים סירות מנייר ומשיטים אותן בכלי עם מים או משיטים חומרים צפים כמו קלקר, קשית או פוליגל.

זרעים – זורעים זרעים באדמה או מנביטים זרעי חומוס או שעועית.

עָלֶה – אוספים עלים בעלי צורות שונות ומכינים שרשרת.

חוט – משחילים חרוזים.

יצירה למשפחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר ליצור מסגרת יפה לתמונות משפחתיות. ניתן להדביק עליה נוצות, ואפשר גם לצבוע ולקשט אותה בחומרי יצירה ובצבעים.

להמחשה – סרטון הסבר להכנת מסגרות למזכרות מחומרים ממוחזרים.

שיתוף משפחות – כדאי לשלוח את המסגרת למשפחות ולעודד אותן למסגר תצלום משפחתי, לתת אותו במתנה לסבא ולסבתא או לתלות אותו כקישוט בבית.

קשר מעון - בית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

של מי החפץ? – תוכלו לבקש מההורים להביא מהבית חפץ שימושי שתניחו בכיס גדול. בכל פעם הפעוטות יגלו "הפתעה" בכיס, והצוות יציג את הפריט, לאיזה פעוט ומשפחה הוא שייך ומה עושים באמצעותו.

מי מתחבא מאחורי הדלת? – אפשר להכין בית מקרטון עם דלת שניתן לפתוח ועם מפתח תואם. בכל פעם הבית יהיה "שייך" לפעוט אחר, והוא יפתח את הדלת בעזרת המפתח ויגלה איזה חפץ מחכה לו מאחורי הדלת.

משפחות עולים – לתשומת ליבכם, משפחות שאינן דוברות עברית יכולות להצטרף לחוויית הספר דרך התבוננות משותפת באיורים: מה יש בכיס של סבא? מה הסבא והילד עושים יחד?

הפסקול של הסיפור יסייע לקריאה המשותפת: יושבים יחד קרוב-קרוב, מאזינים לסיפור המולחן ומדפדפים.

מילות מפתח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבא-נכד, כיס, בשביל מה, שעון, זמן, מפתח, הפתעה

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נורי וסבא מבלים ביחד וזה נחמד. כדאי לשוחח עם הילדים והילדות ולברר: מה נחמד להם לעשות יחד עם סבא, סבתא או בני משפחה אחרים? האם יש משהו שהייתם רוצים ללמוד מהם? אולי יש לכם שאלה שרציתם לשאול והתביישתם?

מתבוננים באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו אוצרות יש במערה של סבא? – כדאי להתבונן באיורים ולחשוב איך הם הגיעו לאדמה, למי הם היו שייכים? תוכלו גם לדמיין: מה יכול להימצא באדמה מתחת לבית שלכם?

נעים מאוד – חולד!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיהו החולד? – החולד הוא בעל חיים מכרסם שחי בתוך מחילות באדמה. צורת הגוף שלו מתאימה לצורת המחילה – הוא ארוך וגלילי. חוש המישוש והשמיעה שלו מפותחים, והוא אוכל צמחים שגדלים בתוך האדמה. רוצים לדעת עוד? – חפשו במרשתת מידע על החולד.

גם אתם יכולים להיות חולד ליום אחד! – מכינים יחד 'מנהרה' מספות, סדינים או כריות, נכנסים בזהירות וזוחלים עד ליציאה. אפשר גם להחשיך את הבית, להדליק פנס וללכת שמאלה וימינה, קדימה ואחורה – לעקוף מכשולים, ו… להגיע!

מה השאלה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מוזמנים לשחק ולגלות: מה קורה כשעונים לפני ששואלים? אחד המשתתפים אומר תשובה והמשתתפים האחרים מנחשים את השאלה שמתאימה לה: התשובה "קוראים לי נורי" יכולה להתאים לשאלה "איך קוראים לך?". לאיזו שאלה מתאימה התשובה: "אני בת חמש", או "מפלצת סגולה"?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, משחקים וחולדים מחכים לכם בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – גיבורת הסיפור היא חולד. לפני הקראת הסיפור אפשר להכיר לילדים ולילדות את בעל החיים המיוחד הזה, את מאפייניו ואת דרך ההתנהלות שלו.

להרחבה – מתחת לתלוליות: הכירו את החולד באתר קק"ל לצעירים

בעקבות הסיפור כדאי לשוחח על נורי וחוויותיה: נורי הקשיבה לסבא ולא הבינה את ההסברים שלו. כיצד היא הרגישה? מדוע נורי לא אמרה לסבא שהיא לא מבינה את מה שאמר? למה נורי לא הצליחה לחפור את המנהרה? מה היה קורה, לדעתכם, לו נורי הייתה מבקשת מסבא שיסביר לה מה לעשות בתחילת החפירה?

"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד" – זו הזדמנות לשוחח עם הילדות והילדים על כך שכולם, גם מבוגרים, מתביישים לפעמים, לספר על מצבים שבהם אתן, צוות הגן, הרגשתן כך ולעודד אותם להתייחס לכך ואולי גם לשתף: האם גם לכם קורה שאתם לא מבינים ומתביישים לשאול? מה אפשר לעשות במצבים כאלו?

העשרה – ביישנות אצל ילדים – איך גדלת

לומדים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעודד את הילדים והילדות ללמוד ולשאול על נושא שמסקרן אותם והם היו רוצים לדעת עליו יותר. מומלץ לעבוד בקבוצות קטנות בהן ניתן לבחור נושאים מגוונים, שאילת שאלות ומתן הסברים מתוך כבוד זה לזה ומתוך הבנה כי זהו הפתח להבנה ולידע.

העשרה – מפגש תכנון פעילות – סרטון במרחב הפדגוגי

משחק – "סבא אמר"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בדומה למשחק "הרצל אמר", אפשר לשחק "סבא אמר" בהשראת הסיפור ולהשתמש במושגים מהספר להרחבת השימוש במושגים במרחב: "סבא אמר: ידיים למעלה, ידיים למטה, ללכת לימין, ללכת לשמאל, לפני, אחרי, מסביב…"

כדי לעזור לילדים בהפנמת המושגים "ימין" ו"שמאל" ולרמוז להם מה הכיוון הנכון, ניתן להדביק מדבקה על אחת הידיים.

איך אנחנו מנווטים?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נורי, גיבורת הסיפור, מנסה לנווט את דרכה מתחת לפני הקרקע בעזרת ההנחיות שסבא נתן לה. ומה איתנו? כיצד אנו מנווטים מעל הקרקע?

אפשר לשאול את הילדים והילדות: כיצד אנחנו מצליחים להגיע ממקום למקום גם במקומות שאנחנו לא מכירים?

להעשרה – בחוברת "מתמטיקה זה משחק ילדים" תוכלו למצוא מידע ורעיונות לשימוש במפות בגן.

מפה, אטלס וגלובוס – שידור לילדים במערכת השידורים הלאומית

המסלול מוכן, בואו נצא לדרך! – שידור לגננות במסגרת "אקדמיה ברשת"

שורשים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נורי מכרסמת שורשים. זו הזדמנות להכיר גזר, סלרי, בטטה, סלק וירקות שורש נוספים. אפשר לראות את הצמיחה שלהם באדמה – בתמונות או במציאות – להריח אותם, לגעת בהם, לטעום סוגים שונים של ירקות שורש וגם להכין יחד מאכלים משורשים, כמו מרק או סלט.

כמו מנהרה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות המנהרה אפשר לשחק עם גלילים או עם מנהרות זחילה: תוכלו לעודד את הילדים והילדות לעמוד משני צידי המנהרה ולשאול זה את זה שאלות, לזחול במהירות מצד לצד ולבדוק אילו חפצים אפשר להעביר בין הצדדים.

תוכלו גם להשתמש בגליל של נייר מגבת: להסתכל מבעד לעיגול ולספר מה רואים, להשמיע קול ולגלות כיצד הוא משתנה, וליצור מנהרות קטנות מחיבור של כמה גלילים.

להעשרה – הצעה להקמת מסלולי גלילים בחצר במצגת "הקמת חצר מתמטית" – באתר דע-גן

האזינו לסיפור "מהר מהר שלא נאחר"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️

הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "מהר מהר שלא נאחר", מאת: נתי בית איורים: עמית טריינין, הוצאת: ספרית פועלים.

האם יצליחו בני המשפחה להגיע בזמן לפגישה עם סבא דוב? האזינו לסיפור וגלו!

יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ'
פתיח: דידי שחר

מהי התחשבות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשפחה שבסיפור ממהרת לרכבת, לחגוג לסבא דֹב יום הולדת, ובכל זאת  בני המשפחה זוכרים שיש להתחשב באחרים ולדאוג לבעלי החיים ולסביבה. כדאי לנסות ולהבין ביחד מהי התחשבות? איך הייתם רוצים שיתחשבו בכם, ולמי תוכלו להציע עזרה בסביבה הקרובה ובמשפחה? אֵילו מעשים משמחים תוכלו לעשות כדי לשמח את המבוגרים במשפחה?

משחק להדפסה עם משימות לכל המשפחה!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שחקו במשחק משימות לכל המשפחה בעקבות הספר!

🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 ומשחקים!

🚂 להורדת המשחק בעברית לחצו כאן!

🚂 להורדת המשחק באמהרית לחצו כאן!

🚂 להורדת המשחק ברוסית לחצו כאן!

משַׂחקים – מהר או לאט?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשחק במשחק "מהר – לאט": כל משתתפת ומשתתף בוחרים בתורָם פעולה כלשהי ואומרים לשאר המשתתפים אם לבצע אותה אותה במהירות או באיטיות: למחוא כף… מהר, ועכשיו… לאט; לשיר שיר לאט־לאט, ועכשיו – בואו נשיר מהר־מהר…!  לאחר ששיחקתם אפשר לשוחח ולגלות מה אהבתם לעשות לאט ומה מהר.

איורים מסתתרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים שבסיפור מלאים בפרטים. כדאי לבחור עמוד שאהבתם ולחפש בו פרטים. תוכלו לערוך סבב כשבכל פעם אחד מבני המשפחה מבקש לגלות פרט שהבחין בו באיור: היכן המתנה לסבא דֹב? איפה נמצא כדורגל? מי ימצא את דוּבִּי הצעצוע?

סוגים של...

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר מפורטים צמחים, בובות, חתולים וכלי נגינה. בהשראת הספר, כל אחת ואחד בתורָם בוחרים נושא, ושאר המשתתפים צריכים לִמנות כמה שיותר פריטים הקשורים לנושא. אפשר לבחור בדברים שלובשים, בשמות של חברים וחברות, בסוגים של צעצועים ובכלי נגינה.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – הצעות ליצירה ולמשחק, והאזנה בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשוחח ולספר מה אתם אוהבים לעשות עם סבתא, סבא או בני משפחה אחרים ולשתף בחוויות הילדות של ההורים.  תוכלו לעשות דברים ביחד גם ממרחק ולהרגיש קרובים: במדור "סיפורי סבתא" באתר ספריית פיג'מה  מחכות לכם הצעות לפעילות שמקרבת לבבות גם ממרחק.

מה רואים באיור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו  לחפש מה מצויר בסינרים שבסוף הסיפור ואף ליצור 'קשקוש משפחתי' משלכם, כשכל אחד ואחת מבני המשפחה מוסיף ליצירה. סיימתם? – עכשיו תוכלו להסתכל יחד ולגלות : האם בשרבוט שנוצר מתחבאות  צורות של חפצים או דמויות?

איורים - חפשו אותי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התבוננו יחד באיורים וחפשו: מה עושה החתול בכל עמוד? והיכן יש תותים? אפשר לחפש פריטים מסוימים או לבחור צבע  ולחפש  באיורים פריטים בצבע זה.

מה עשית היום?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כתמים של צבע על הידיים, חול בנעליים ואולי כתם של אוכל על הבגד? – כל אלה רומזים על היום שעבר בגן. תוכלו להתבונן ביחד בעקבות שהשאיר יום הפעילות  כשאתם, ההורים, מנסים לנחש לפי הסימנים מה עשו הילדים היום ולשוחח איתם על החוויות.

מפגש ושיחה בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – ניתן להתבונן יחד באיור המשפחה שמופיע בעמוד הראשון, לברר מי מופיע בכל אחד מצידי הדף ולעבור על שמות בני המשפחה.

כדאי להקריא את שם הסיפור ולשער מדוע רוני יזדקק לסינר.

אפשר ללבוש סינר כדי לעורר את סקרנותם של הילדים.

עוצרים ושואלים – לקראת סוף הסיפור, כשאמא מגיעה, ניתן לשאול: מה לדעתכם יקרה עכשיו? מה יאמרו הדמויות?

בעקבות ההיכרות עם רוני ניתן לשוחח על מסוגלוּת, על עצמאות ועל שיתופי פעולה: מה אתם יכולים לעשות בעצמכם בבית ובגן? במי אתם נעזרים? למי אתם עוזרים? אפשר לפתח את הצעות הילדים לפעילות קבועה של תרומה לחיי הגן.

סינר או סינור?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסופרת רינת הופר השתמשה בשם העצם "סינור", ולא "סינר", אף על פי שהאקדמיה ללשון העברית קבעה כי המילה התקנית היא "סינר". כחלק מהחירות האומנותית שלה כיוצרת, בחרה רינת הופר לשנות את המילה למען המצלול והמקצב. בעיניה, הצורה "סינור" מתאימה יותר מ"סינר", משום שהיא מתכתבת עם השם "רוני", וכך יוצא "סינורוני". כדאי לעמוד על כך עם הילדים וגם להכיר לילדים את פועלה של "האקדמיה ללשון העברית", המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית.

להרחבה: סינר או סינור באתר האקדמיה ללשון העברית

ידע תהליכי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע תהליכי מסביר כיצד דברים נעשים על ידי תיאור סדרה של פעולות בעלות מטרה אחת. בספר מתואר רצף הפעולות הכרוכות בהכנת הריבה.

משחקי "מה לפני ומה אחרי?" מפתחים ידע תהליכי. אפשר להציע לילדים לתאר רצף פעילויות בדרכים שונות: המחזה, פנטומימה, ציור, צילום סרטון או הקלטת הסבר.

כדאי להתנסות ברצף של תהליך: הכנת שמן זית, מיץ תפוזים, עוגת גזר או… ריבה. אפשר לחבר מתכון ולשחזר בו את התהליך בעזרת ציורים או צילומים ולהכין חוברת מתכונים שתתעדכן כל העת ותשמש במשחק הסוציו-דרמטי.

להשראה  – "מתכון לזמן בישול"

* ניתן להזכיר שלבים שלא הוזכרו בסיפור, כמו בחירת פרי לגידול או הפרשת תרומות ומעשרות תוך התייחסות לשנה זו כשנת שמיטה.

רינת הופר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מומלץ לספר לילדים על הסופרת והמאיירת רינת הופר ולהכיר להם מיצירותיה. חנן הגנן והדלת הירוקה פרי עטה חולקו במסגרת ספריית פיג'מה.

העשרה – סודות משולחן העבודה של רינת הופר, YNET

חוויות עם סבא וסבתא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעודד את הילדים והילדות לפעילויות משותפות עם סבא, סבתא ובני המשפחה. להצעות למשחקים ולפעילויות מקרוב ומרחוק: סיפורי סבתא.

אירוח בגן – אם מתאפשר, ניתן להזמין את סבתא וסבא לפעילות בגן שבה קוראים סיפור יחד, יוצרים, משחקים או מבשלים.

להעשרה –  ארוחה משותפת עם סבתות, גן עגור

תיבת אוצר מילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר משובץ באוצר מילים עשיר: "מרקחת", "צנצנת", "מזכרת", "מסגרת". כדאי להסביר את משמעותן באמצעות הדגמה והתבוננות באיורים.

תוכלו להכין תיבת אוצר למילים מסיפורי ספריית פיג'מה. מדי פעם כדאי לשלוף מילה מהאוצר, לאייר אותה, לחבר משפטים באמצעותה או להיזכר כיצד היא קשורה לספר.

כדאי גם להכיר לילדים ולילדות מהו מילון, וכיצד מחפשים בו פירושים למילים.

לעורר את הדמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להנגיש לילדים צבעי גואש וניירות, לצבוע בגואש על נייר, להניח עליו נייר נוסף, לשפשף, לפתוח ולהתבונן בכתמים שנוצרו: מה הם מזכירים? לאחר הייבוש ניתן להוסיף פרטים ליצירה.

כדאי להכיר לילדים אומנים שציירו בהתבסס על הדמיון, כמו חוּאן מירו, או ג'קסון פולוק, להתבונן ביצירות ולשאול מה הן מזכירות להם. אפשר להתנסות ביצירה בצבעים לחים בהשראת האומנים.

בהשראת האיורים שבספר כדאי לתת לילדים לצייר בצבעי מים.

להעשרה – ציורי ילדים: תנו להם לשרבט

מילת היום בערוץ הופ – דמיון

שמות וסיפורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי אוהב את השם שלו? מה הסיפור מאחורי השמות של בני המשפחה? האם יש עוד בני משפחה עם שמות זהים? או מוזרים? האם אתם קרויים על שם מישהו? אפשר לצאת לתחקיר בין בני המשפחה המורחבת, מי יודע אילו סיפורים חדשים יתגלו…

מתבוננים – איפה אריה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים של המאייר שחר קובר מזמינים אותנו לעקוב אחרי אריה ולהיכנס יחד איתו לסיפור המשפחתי שלו: האם תוכלו למצוא את אריה לאורך דפי “ספר האריות”? תוכלו להציץ בתמונות משפחתיות של אירועים שקרו “פעם”: לשמוע היכן ומתי קרו האירועים שבתצלומים ולבחור תצלום אחד שאליו תרצו להיכנס.

יצירה – ספר משפחתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אתם מוזמנים ליצור אלבום שיספר את הסיפור שלכם ושל הילדים והילדות שלכם. הצטיידו במחברת ריקה וצאו לאסוף סיפורים מקרובי משפחה. רשמו זיכרונות שלהם מהתינוקות שהייתם, מילים משונות שאמרתם או התנהגות מיוחדת שלכם. כדאי להוסיף תצלומים ומזכרות ישנות.

משחק – מסלול שמות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמה שמות תוכלו לשלוף בזמן הליכה במסלול? הכינו מסלול הליכה: זה יכול להיות קו ישר, מסלול מפותל מֵחֶבֶל, או מסלול שיש בו שרפרף, כרית, מקל של מטאטא ועוד. ועכשיו: יוצאים לדרך! כל אחת ואחד צועדים בתורם במסלול ובאותו הזמן מציינים כמה שיותר שמות. אפשר שמות של קרובי משפחה, שמות שמתחילים באות ד’ או שמות של דמויות מספרים.

מפגש ושיחה בכיתה - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיח רגשי: תוכלו לשוחח עם התלמידים על הרגשות המשתנים של אריה וסבא לאורך הסיפור.
מנהגים: משפחת בן-נעים נוהגת לקרוא לבן הבכור על שם הסב. כדאי לשאול: האם זה מנהג? האם גם במשפחתכם מקובל מנהג כזה או אחר?
שמות: תוכלו לבקש מהתלמידים לראיין סבא, סבתא או הורים על הסיפור שמאחורי שמם ולהזמין אותם לספר את סיפורם בכיתה.

משחקי שמות - מי אני ומה שמי? - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שמות באוויר: התלמידים מתמסרים ביניהם בכדור. תוך כדי מסירה הם קוראים בשמו של מי שהכדור מכוון אליו, ועליו לתפוס את הכדור.
שמות ותנועות: התלמידים מציגים את שמם, מוסיפים תנועה כלשהי וחוזרים על השמות ועל התנועות של התלמידים שקדמו להם.
שמות ומשמעויות: התלמידים מתחלקים לקבוצות, יושבים במעגלים ומשתפים כל אחד את חברי קבוצתו במשמעות שמם הפרטי ובמקור שלו.

מדור לדור - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור אפשר להנהיג מנהג כיתתי שבו אחת לשבוע יספר אחד התלמידים על דבר שעובר במשפחתו מדור לדור: חפץ, תצלום, תמונה, מתכון, סיפור או שיר. אפשר גם להזמין קרובי משפחה לספר סיפורים משפחתיים או לצלם את הסיפורים ולהקרין אותם לפני הכיתה.  

שורשים - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו שורשים התלמידים מכירים: שורשי עצים? שורשי משפחות? שורש לשוני? כדאי לדון בקשר שבין שורשים לסיפור, לשוחח על סוגי שורשים ואולי אף ליצור יצירה שמשלבת עץ, משפחה ושפה, למשל לכתוב את שם המשפחה מענפים ומאצטרובלים שבחצר

מילות מפתח - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שם פרטי ושם משפחה, קשר בין-דורי, סיפור משפחתי, שייכוּת, מנהג, שורשים

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ללוח הספר בפינטרסט

הסיפור כתוב בסגנון בלשי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור כתוב בסגנון בלשי. סבתא אינה מגלה לנכדה אורי לאן הולכים, ולאורך הדרך הסופרות מפזרות רמזים מסקרנים. כדאי לקרוא את הסיפור בקול, לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את הילדים מה לדעתם קורה. מומלץ להתייחס גם לעניינים הבאים: באיזה שלב בסיפור הילדים מבינים לאן סבתא ואורי הולכים? מי הם האנשים בחליפות השחורות? ומה יש בתוך המזוודות?

הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב. כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם למראה העיר כיום. האם התלמידים שמו לב לסוס ולגמל ברחובות תל-אביב? אפשר לבקש מהם למצוא את השוטרים הבריטיים ואת האוטובוסים מהעבר. האם הם גילו באיורים עוד רמזים לתקופה זו? כמו סבתא בסיפור, תוכלו להביא לכיתה גזוז בטעם משמש ולמזוג לילדים כוס משקה בטעם של פעם.

כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר. אפשר להתמקד בכלי הנגינה, במבנה התזמורת וביצירות שנוגנו בהופעה הראשונה של התזמורת הפילהרמונית. רצוי לשאול בכיתה אילו ילדים לומדים לנגן, ולהציע לערוך קונצרט בכיתה או בפני כיתות אחרות בבית הספר. (כדאי למַנות סדרנים, להכין תוכנייה, להדפיס כרטיסים וכדומה כדי להבטיח שלכל ילדי הכיתה יהיה תפקיד בקונצרט.)

הסיפור של ברוניסלב הוברמן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים, ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו ההזדמנות להכיר אותו לדור הצעיר! אנשים רבים עשו מעשים גדולים שדרשו אומץ לב רב, וסיפורם טרם סופר. אפשר להציע לילדים לחשוב עם הוריהם על דמות שהם מעריצים ולהכין בַּבית ספרון קצר עליה. את הספרונים ניתן להציג בתערוכה בכיתה או במסדרון בבית הספר. כאן ניתן להוריד תבניות מעוצבות להכנת ספרים אישיים.

סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, השונה מהקשר בין הורים לילדיהם. בעקבות הסיפור אפשר לערוך מפגש עם סבים, סבתות ודודים, ולקראתו אפשר לבקש מהמשפחות להביא חפצים משנים עברו, תצלומים ישנים וסיפורים על בילוי משותף. כדאי להציע שלמפגש יוזמנו גם דודים וחברי משפחה מבוגרים כדי להבטיח שלכל משפחה יהיה ייצוג באירוע.

חפש את המטמון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הטיול של סבתא ואורי ברחובות תל-אביב הקטנה תוכלו להמציא משחק "חפש את המטמון" עם רמזים לאורך הדרך הקשורים לספרי ספריית פיג'מה שקראתם השנה ("גינה על חמור", "אספן המילים" ו"קונצרט בחולות"). בסוף המסלול אפשר לחלק לילדים מתנה – עותקים אישיים של "קונצרט בחולות". את העותק האישי ייקח כל ילד הביתה ויקרא עם ההורים.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הצצה מרגשת לקונצרט האמיתי הראשון שהתקיים בחולות תל אביב בשנת 1936. שתפו את ההורים והילדים בסרטון, צפייה מהנה!

כדאי לקרוא בספר יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא בספר יחד, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, "מה לדעתכם קורה כאן?" באיזה שלב בסיפור הבנתם לאן הולכים הסבתא והנכד, מי האנשים בחליפות השחורות, ומה יש בתוך המזוודות?

הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, שהוא שונה מהקשר בין הורים וילדים. האם אתם זוכרים בילוי משותף עם סבא או סבתא שלכם? אפשר לשתף את ילדיכם בזיכרונות הילדות שלכם ולשוחח איתם על הקשרים שלהם עם הסבים והסבתות או הדודים.

חפש את המטמון'

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המחברות מתארות את הקונצרט בחולות באמצעות סיפור בלשי, שבו סבתא אינה מגלה לנכד לאן הם הולכים. בעקבות הקריאה תוכלו להציע משחק שבו ילדיכם מובילים אתכם לטיול, ואתם לא יודעים את היעד. ילדיכם יכולים להכין רמזים לאורך הדרך, בדומה למשחק 'חפש את המטמון'.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקונצרט הראשון של התזמורת נוגנו יצירות קלאסיות של שוברט, ברהמס, מנדלסון ואחרים. לאיזו מוזיקה אתם אוהבים להאזין? האם בני המשפחה שלכם לומדים נגינה או מנגנים? בעקבות הסיפור תוכלו ללכת יחד לקונצרט ואף לערוך הופעה קטנה משלכם בחיק המשפחה. לקונצרט המשפחתי דרושים תפקידים רבים: נגנים, מנצח וגם קהל.

ברוניסלב הוברמן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים של אומץ לב וסיפורם טרם סופר. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, שאת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.

מתכון לעוגיות מתוקות בצורת אותיות האלף־בית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מסיבת אותיות!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הזמינו את הילדים וההורים למסיבת אותיות.
ריכזנו עבורכם מספר הצעות לפעילויות למסיבה חגיגית זאת: קריאה, אפיה, מחבואים של אותיות, פנטומימה, תחרות ועוד!

למערך מסיבת אותיות היכנסו!

התבוננו ודמיינו יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות את הבית ואת הגן של גל לסביבה שבה חי סבא רפאל לפני שנים רבות. תוכלו לדמיין יחד, כיצד היו נראים החיים שלכם אילו הייתם חיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אם יש ברשותכם תמונות ישנות שמתעדות את שורשי המשפחה, אפשר להראות אותן לילדים, ולנסות לזהות יחד את בני המשפחה ואת המקומות שהם גרו בהם אז – והיום.

מה מקור השם שלי?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם ילדיכם יודעים מה מקור השם שלהם? בעקבות הקריאה תוכלו לשתף אותם במשמעות השם שלהם ובסיפור שעומד מאחורי בחירתו, וגם לספר להם על מקור השמות שלכם.

שרים יחד

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים את המנגינה לשיר "אצלנו בכפר טודרא" מאת יהושע סובול שמבצעת להקת הברירה הטבעית? אפשר לשיר אותו יחד עם הילדים.

סיפורים של 'פעם'

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של 'פעם'. האם זכורים לכם אירועים חגיגיים מימי הגן ובית הספר? תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרונות ילדות ובמנהגים משפחתיים סביב לימוד.

אלף-בית בכיף

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ילדים צעירים לומדים מתוך פעילות והנאה, למשל, מליקוק אותיות טבולות בדבש. יש דרכים רבות ללמוד את האלף־בית: אפשר להרכיב שמות ומילים מחומרים שונים, לגזור אותיות מעיתונים, לזהות אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, לשחק במשחקי מילים ועוד. העיקר ללמוד בהנאה!

איפה מתחבאות האותיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איפה מתחבאות האותיות? אם מתבוננים מקרוב, מגלים שאותיות שונות משולבות באיורים כמעט בכל עמוד בספר. חלקן קטנות ומסתתרות בדוגמת השטיח ובקוביות המשחק, חלקן גדולות, עם חלק הגיבורים רוקדים ועל אחרות נשענים.

ציד אותיות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איפה "מתחבאות" אותיות בגן שלכם? גם בשלטים ודפים, אבל גם במקומות נוספים: אולי בצורה של לבנת משחק? באופן שבו צומח גבעול באדנית? או ברגליים של כיסא? אפשר להזמין את הילדים "לצוד אותיות", לחפש ולזהות אותיות שמסתתרות במקומות מפתיעים בגן.

משמעויות של שמות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משמעויות של שמות: גל מגלה שהיא קרויה על שם שתי הסבתות שלה. האם ילדי הגן יודעים מה מקור השמות שלהם? אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם ולשתף את החברים בגן במשמעות השם שלהם. אל תשכחי לשתף את הילדים במקור ובמשמעות השם שלך!

סיפורים של פעם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפורים של פעם: כמו גל, ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים של "פעם". אפשר להזמין הורים או סבים לבוא לגן ולספר לילדים מזיכרונות ילדותם מהגן או מכיתה א', או לתאר מנהגים משפחתיים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת ספר של סיפורים משפחתיים של ילדי הגן. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים עם בני משפחה או החפץ שבחרו, מדפיסים את הספר ומחלקים למשפחות- מזכרת אישית ומתנה ייחודית לסוף השנה!

למידה מתוך הנאה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אין אדם לָמֵד אלא ממקום שליבו חָפֵץ": ילדים צעירים לומדים תוך פעילות והנאה. יש דרכים רבות ללמוד את האל"ף-בי"ת, למשל הרכבת שמות ומילים מחומרים שונים, גזירת אותיות מעיתונים, זיהוי אותיות מוכרות על שלטים ואריזות, משחקי מילים – וכמובן, אפיית עוגיות בצורת אות. [חפשו את המתכון לעוגיות מתוקות בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת בסוף הספר.] העיקר ללמוד תוך הנאה! האם בעקבות הסיפור תרצי לחגוג את לימוד האל"ף-בי"ת בגן? נשמח אם תשתפו אותנו!

בחרו בספר האהוב עליכם!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זהו הספר האחרון לשנה זו! כדאי להיזכר בספרים שקבלתם השנה, להציג אותם, ולשוחח עליהם. איזה ספר אהבתם במיוחד? מדוע? אילו ספרים קראתם שוב עם ההורים בבית? מהו הספר עם האיורים הכי מוצלחים בעיניכם? אפשר לערוך בקרב הילדים והמשפחות הצבעה לבחירת הספר האהוב עליכם! שתפו אותנו בתוצאות, ובכלל בחוויות, בדוא"ל – נשמח לשמוע מכם!

בחיבור לנושא השנתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בחיבור לנושא השנתי "שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות"- הצטרפו למיזם השנתי:

הסיפור שלי הסיפור של כולנו

בתים ושבילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתים ושבילים: תוכלו לערוך מפגש הורים וילדים בנושא "מאחורי הדלת שלנו". אפשר להכין מפה גדולה של השכונה. כל הורה וילד יכינו מגזירי עיתונים קולאז' של הבית שלהם. את הבתים ידביקו על המפה והוסיפו שבילים שמובילים בין הבתים השונים ובין הבתים אל הגן. התוצאה תקשט את קירות הגן.

משחק כרטיסי מסלול אל הבית של סבתא

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק כרטיסי מסלול אל הבית של סבתא: מכינים יחד עם הילדים כרטיסים מצוירים שמציינים צורות התקדמות שונות: סיבוב, קפיצה על רגל אחת, זחילה, הליכה לאחור… מזמינים את אחד הילדים ליצור מסלול של כרטיסים על רצפת הגן או בחצר, והילד הבא בתור צריך לבצע את המסלול לפי ההנחיות המצוירות על הכרטיסים.

הצל שלי ואני

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הצל שלי ואני: גיבור הסיפור מתאר את הצל שלו שמלווה אותו בדרך לסבתא. אפשר לשוחח עם הילדים, מהו צל? כיצד ומתי הוא נוצר? אפשר לצאת לחצר בשעות שונות של היום, לחפש מתי מופיע הצל ולהזמין את הילדים לצייר את הצל של חבריהם!

מה עושים עם סבים ודודים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים עם סבים ודודים? בעקבות הסיפור תוכלו להזמין סבים או דודים למפגש מיוחד בגן, בו הילדים ובני משפחתם יספרו על בילויים אהובים עליהם, יקראו יחד ספרים, וכל קהילת הגן תחגוג יחד את ההנאה שבקריאה. כדאי לשתף את הילדים בתכנון המפגש!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספר טוב מתחבר לתחומי עשייה והתפתחות רבים.
לחצו כאן להצעות בנושא "סימני דרך" שערכה מיכל ג'ראד, מדריכה ארצית במתמטיקה, האגף לחינוך קדם יסודי.

כדאי לקרוא יחד את הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא יחד את הסיפור, לעיין מקרוב באיורים ולהבחין בפרטים הרבים שנמצאים בהם. תוכלו לחפש בכל עמוד את אבא והכלב שמלווים את הילד בדרך. האם משהו באיורים שעשע אתכם? האם הצלחתם לנחש לאן הילד הולך?

כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשהבית של סבתא כבר קרוב, מתחיל הילד לספור מאחת עד עשר. אפשר לחפש יחד את הסְפָרות שהחביאה המאיירת באיורים. האם שמתם לב להתאמה בין מספר החפצים באיור למספר אותו מציין הילד כשהוא סופר? תוכלו לספור כמה קוקיות יש לילדה? כמה ציפורים היא מאכילה? כמה חתולים מוצעים למכירה?

מה רואים באיור ביתהּ של סבתא כשנפתחת הדלת?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה רואים באיור ביתהּ של סבתא כשנפתחת הדלת? מה ומי ממתינים לילד? אפשר לשאול את ילדיכם, מה לדעתם יעשה הילד בביקור אצל סבתא? מה הוא יאכל, במה ועם מי הוא ישחק? בעזרת בובות אפשר להמחיז את המפגש בין הילד לבין סבתא ולהמציא המשך לסיפור.

כדאי לצאת יחד מהבית ולהביט סביב במבט חדש

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לצאת יחד מהבית ולהביט סביב במבט חדש: איך נראית הדלת שלכם, ואיך הידית? האם גם לכם יש שביל מאחורי הדלת? צאו מהבית, עמדו והקשיבו, האם ניתן לשמוע מכוניות נוסעות? האם אתם שומעים ציפורים מצייצות או יללה של חתול? מה אתם מריחים באוויר? אילו אנשים עוברים על פניכם? אפשר לשחק במשחק ניחושים: כל אחד בתורו מתאר את המראה או הצליל של משהו שהוא פגש בדרך, והשני מנסה לזהות מהו.

בעמוד האחרון של הספר מצוירת מפה בצורת לב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעמוד האחרון של הספר מצוירת מפה בצורת לב, שבה רואים את הדרך מהבית של הילד לבית של סבתא. אפשר לשרטט עם ילדיכם מפה בצורת לב או בצורה אחרת של הדרך מהבית שלכם אל הגן.

לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לא תמיד אפשר להגיע בהליכה לסבתא, לקרוב אהוב או לחבר. לפעמים המרחק גדול מדי. איך אתם שומרים על קשר? אפשר לחשוב עם הילדים על דרכים לשמור על קשר – שיחת טלפון, שליחת תמונות או סרטונים, מכתב או ברכה מצוירת.

בזמן קריאת הסיפור תוכלי ללבוש מעיל מיוחד, גדול ורך, ולבקש מאחד הילדים לשחק את הנכדה רותי.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בזמן קריאת הסיפור תוכלי ללבוש מעיל מיוחד, גדול ורך, ולבקש מאחד הילדים לשחק את הנכדה רותי.

לערוך "יום סבים" בגן בעקבות הספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור "המעיל של סבתא" הוא סיפור קטן, משפחתי, כמעט אינטימי. הווי הילדים בגן, לעומת זאת, מלא בחברים, רעש וגירויים ומתרחש במרחב הציבורי. כדאי להשקיע מחשבה כיצד בהתייחסותך לספר בגן את עדיין שומרת על "רוח הספר" ומאפשרת לילדים ליהנות ממנו גם בחיק המשפחה.
עיסוק בסיפור על סבתא מחייב רגישות והיכרות עם משפחות הגן שלך. אם מתאים, אפשר לערוך "יום סבים" בגן בעקבות הספר, בו את נותנת במה לניסיון וחוכמת החיים של דור הסבים.

מיהן דמויות סבא וסבתא בחיי הילדים בגן שלך?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיהן דמויות סבא וסבתא בחיי הילדים בגן שלך? האם יש שומר, מבשלת, מתנדב/ת או כל אדם מבוגר אחר שמשמש עבור הילדים דמות של סב? אם תכנית זה"ב בגן פועלת בגן שלך כדאי מאד להתייעץ עם המתנדבת לגבי שילובה בסיפור. אולי היא תרצה להגיע לגן לבושה במעיל רך עם כיסים ולהמחיש יחד אתך את הסיפור? אולי היא תבחר לשתף את ילדי הגן בסיפורים על הקשר שלה עם הנכדים שלה, וגם להעצים את הקשרים בינה לבין ילדי הגן?

תחפושות ואביזרים בפינת הבית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי שיהיו מספיק תחפושות ואביזרים בפינת הבית, שמעודדים שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. בנוסף למגוון מעילים תוכלי להביא ציוד לרפא חולים, שמיכות ו"בגדי סבתא" וכל דבר אחר שמתאים לעלילת הסיפור ועיסוק בערכים שמשתקפים בו.

לשוחח עם הילדים על "תרופות סבתא"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשוחח עם הילדים על "תרופות סבתא". תוכלי לשתף את ההורים ולבקש שירשמו מה לדעתם התרופה הטובה ביותר לדכדוך קל, מצב רוח רע או הצטננות.

רעיונות להתייחסות לביקור חולים בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בחודשי החורף ילדים (וגננות!) רבים חולים ונעדרים מהגן. קריאת הסיפור מזמנת עיסוק במחלות, תרופות וביקור חולים. רעיונות להתייחסות לביקור חולים בגן במדריך לגננת עבור "הדב מרגיש לא טוב" כאן, ו"תהיה בריא, מוריס מגי"
כאן.

להזמין את הילדים להביא את החפצים או הבגדים לגן ולספר עליהם.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לילדים רבים חפצים או בגדים מיוחדים, שעוזרים להם להרגיש טוב יותר. מה היחס שלך להבאת חפצים אלה לגן? אפשר להזמין את הילדים להביא את החפצים או הבגדים לגן ולספר עליהם.

משחק מילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק מילים "זה כמו…": הסופרת מרים רות השוותה את המגע הרך של המעיל עם הרוך של פרווה של חתול. תוכלי לשחק משחק מילים עם הילדים: הכיני שקית גדולה ובה חפצים מחומרים שונים, למשל מתכת, פלסטיק, בדים שונים וכד'. כל אחד בתורו ממשש אחד החפצים ומכריז "זה רך כמו…, זה מחוספס כמו.. וכו'

סופרת מרים רות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זו הזדמנות להכיר לילדים את הסופרת מרים רות. האם יש בספריית הגן שלך ספרים נוספים מאת אותה סופרת? תוכלי לערוך תערוכת ספרים שלה בפינה מיוחדת בגן. דוגמאות אהובות כוללות "תירס חם", "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ועוד. אם מתאים למשפחות הגן שלך, תוכלי לבקש מהילדים לחפש ספרים של מרים רות בבית ולהוסיף אותם לתערוכה.

תוכלי ללמוד יותר על מרים רות, חייה ויצירותיה באתר דפדף כאן.

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלי ללמוד יותר על מרים רות, חייה ויצירותיה באתר דפדף כאן.

אין עוד מעיל כזה בעולם!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אין עוד מעיל כזה בעולם!": תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם מיוחד במעיל של סבתא? אפשר לבקש מהם לתאר את המעיל במילים שלהם. אל תשכחו לציין את המגע המלטף ותכולת הכיסים שלו! האם גם להם יש חפצים או בגדים מיוחדים, שעוזרים להם להרגיש טוב יותר? זו הזדמנות להזכיר לילדיכם שמיכות, דובים או בדים אחרים שעוזרים להם להירגע.

התחפשות היא דרך מצוינת לפתח את הדמיון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התחפשות היא דרך מצוינת לפתח את הדמיון. כדאי להציע לילדיכם מגוון של בגדים ישנים, כובעים ואביזרי לבוש, אותם יוכלו לשלב במשחק שלהם. בעזרת מעיל גדול וצעצועים, תוכלו להמחיז יחד את הסיפור על רותי וסבתא.

האם גם לכם יש זיכרון רחוק של בגד מיוחד?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לרבים מאתנו יש זיכרונות ילדות שקשורים למגע. האם גם לכם יש זיכרון רחוק של בגד מיוחד? בעקבות הסיפור תוכלו לשתף את ילדיכם בזיכרון ילדות שלכם ולספר על הקשר שהיה לכם עם בגד מיוחד, או עם סבים או עם דודים שלכם.

משחק מילים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק מילים "זה כמו…": הסופרת מרים רות השוותה את המגע הרך של המעיל עם הרוך של פרווה של חתול. תוכלו להמציא משחק מילים עם ילדיכם: הכינו שקית גדולה ובה חפצים מחומרים שונים, למשל מתכת, פלסטיק, בדים שונים וכד'. כל אחד בתורו ממשש אחד החפצים ומכריז "זה רך כמו…, זה קר כמו…, זה מחוספס כמו…" וכד'.

לבקש מילדיכם להראות לכם את התמונות בהן רותי שוכבת חולה במיטה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לבקש מילדיכם להראות לכם את התמונות בהן רותי שוכבת חולה במיטה. אפשר לשאול אותם: כשחולים, איך מרגישים? מה עוזר לנו להרגיש יותר טוב ולהחלים? זו גם הזדמנות לשוחח עם הילדים על "תרופות סבתא" ולשאול מבוגרים מאיתנו מה לדעתם התרופה הטובה ביותר לדכדוך קל, מצב רוח רע או הצטננות.

קריאה משותפת של הסיפור

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מבוגרת אחרת שגרה קרוב אליכם, קריאה משותפת של הסיפור בוודאי תהיה מהנה עבור שתיהן, ועשויה להוביל לקשר חם יותר בין הדורות.

לאן נעלמו הלחמניות?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את ילדיכם מה לדעתם קרה ללחמניות בארון הקודש. האם, כמו בני, גם הם הופתעו לגלות שמישהו אכל אותן?

משחק התודה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשחק יחד במשחק התודה: אחד המשתתפים פותח במילים: "אני רוצה לומר תודה על …", ומספר על דבר טוב בחייו: מקרה טוב שקרה לו, או משהו טוב – קטן או גדול – שראה, שמע, טעם או הריח. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה

שירי "תודה"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להביע תודה גם באמצעות שיר! האם אתם מכירים שירי תודה (לדוגמה: "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "אנשים טובים" של נעמי שמר)?

אמירת תודה לאנשים שעוזרים לנו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מי עוזר לנו ביומיום? אנשים רבים עוזרים לנו ביומיום – המאבטח בכניסה לקניון, הקופאית במרכול, עובדי ניקיון. במעגלים קרובים יותר אלה השכנים שמשחקים איתנו בחצר, בני משפחה, הצוות החינוכי בגן ועוד. אפשר להודות להם במילה "תודה", ואפשר לשמח אותם במכתב או בציור. חשבו למי אתם רוצים להודות וכיצד תוכלו לעשות זאת ולשמח אותו.

ילדים קטנים, שאלות גדולות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השאלה כיצד מודים לאלוהים מטרידה את בני. הוא בוחר לעשות זאת בבית הכנסת כי הוא מאמין שזהו המקום שבו אנשים מדברים עם אלוהים. כמו בני, ילדים רבים מעלים שאלות גדולות: האם אלוהים קיים? איפה הוא גר? האם הוא ישמע אותי אם אדבר אליו? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האמונות שלכם ולעודד גם אותם לשאול שאלות גדולות.

להיזכר בטוב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשוחח על הסוף המפתיע של הסיפור ועל דברי סבא כי בזכות המעשה של בני "העולם נעשה מקום קצת יותר טוב". אפשר להיזכר יחד בפעמים שילדיכם עשו מעשה טוב ועזרו לאחר, ולחשוב איך בזכות המעשים שלהם העולם הופך למקום טוב יותר.

מתכון ללחמניות בייגלה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חומרים: 2 כוסות קמח, כפית שמרים מהירים, ¾ כוס מים, ½1 כפות שמן, 2 כפות סוכר, כפית מלח. אופן ההכנה: לושו את כל החומרים יחד עד שתקבלו כדור בצק רך. במידת הצורך, הוסיפו מעט קמח. הניחו לבצק עד שיכפיל את נפחו. לאחר מכן צרו לחמניות בצורת בייגלה. הברישו בתערובת ביצה ופזרו מעליה שומשום. הניחו ללחמניות לתפוח שוב. אפו בחום של 190 מעלות עד שצבען של הלחמניות זהוב. בתיאבון!

יצירה בעקבות שירי תודה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הצענו להורים בבית לשיר עם הילדים שירי תודה מוכרים כמו "תודה" של עוזי חיטמן, "אלוהים נתן לך במתנה" של איתן מסורי, "הללויה" של גלי עטרי. אפשר להדביק את מילות השירים על דפי בריסטול, לקשט, ליצור שירון קטן ולשיר ביחד!

הכרת הטוב בגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סוף שנת הלימודים מהווה הזמנות מצוינת להכרת הטוב. אפשר לשוחח על הדברים הטובים שהיו בגן השנה ולחשוב מי היה שותף להם. כתבו וציירו יחד מכתבי תודה לאנשים המסייעים בפעילות השוטפת של הגן – השומר, מנקה הרחוב, מדריכות החוגים, הורים מתנדבים וכו'

עזרה לאחר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור ניתן לשוחח על עזרה במטלות שונות בבית ובסביבה – בני ממלא תפקיד חשוב ועוזר לסבא במאפיה. אילו תפקידים קיימים במשפחה? האם גם לילדים יש תפקידים בבית? על אלו משימות אחראים הילדים בגן? הציעו לילדים לבחור תפקיד קטן חדש ולמלא אותו, לפחות יום אחד.

מעגל הנתינה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חפשו בספר את "מעגל הנתינה". מי נותן? מי עוזר? מי מעביר הלאה דבר טוב?

"המוציא לחם מן הארץ"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"המוציא לחם מן הארץ" – מהחיטה אל הלחם: הלחם הוא מרכיב מאוד חשוב בתפריט האנושי באיזור שלנו. כדי לסמל את חשיבותו המיוחדת של הלחם קבעו חכמים ברכה מיוחדת שמברכים רק על לחם "המוציא לחם מן הארץ".

חשיבות הלחם במסורת היהודית

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יש גם חשיבות מיוחדת במסורת לנהוג כבוד בלחם, להשתדל לא להשחית ולא לזרוק אוכל בכלל ולחם במיוחד.

הפיכת החיטה ללחם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד "מוציאים לחם מן הארץ"? שוחחו אילו כוחות טבע עזרו לחיטה ולשאר החומרים, לגדול. מה צריך האדם לעשות על מנת להפוך חיטה ללחם?

הזכרות בעוד ספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהזדמנות זו אפשר להזכר בשני הספרים האחרונים שעסקו גם בעבודת האדמה (הטרקטור בארגז החול) וגם במרכיביה השונים של החיטה (התרנגולים והשועל).

חוויות מהשטח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגננת לאה לוי גן תל"י אקסודוס: ערכנו שתי פעילויות בנושא הכרת תודה- הפעילות ראשונה התייחסה בעיקר לצורך להודות לכל מי שעוזר לנו בחיינו. הכנו ציורים ואימרות תודה וחילקנו בשכונה לירקן, למוכר במכולת, לפקידה , לגנן שעובד מסביב לגן, ולמנקה שמטאטא את המדרכות והכביש ברחוב. הפעילות השנייה התייחסה לתוכן הדברים של סבא בסיפור שאמר שיש להודות לאלוקים על האדמה שברא כי היא הנותנת לנו את החיטה שממנה יש לחם ולחמניות. לקחנו שבולים הוציאנו את גרגרי החיטה טחנו והכנו קמח. הוספנו קמח והכנו בצק וכל ילד הכין לחמניות לקבלת שבת משותפת. בנוסף הכנו גם חלות לשבת להורים.

הגננת סילבי מרן גן נועם עפולה: הילדים הכינו "אלבומי אמירת תודה" לקייטרינג שהביא לגן את הארוחות, למדריכה מהחוג ולספריית פיג'מה.

הגננת סנדרה ליפקופקר והסייעת נחמה בן- שלוש, גן דקל, ערד: קיימנו דיון בו כל ילד הביע את דעתו לגבי האמונות שלו ואת תודתו בעל פה. כדי לציין את ערך הכרת הטוב והבעת תודה, קישרנו את עליית הרגל לירושלים בשבועות ויצרנו את" הכותל המערבי". בין האבנים הילדים הכניסו פתקים בהם כתבו תודה אישית לאלוהים או בקשו משאלה. בקריאה השנייה של הסיפור, ציירו עבורינו את איורי הספר על גליל נייר פרגמנט והעברנו את הסיפור בטלוויזיה מאולתרת עשויה ממגירה ישנה. בהמשך, אפינו עם הילדים והכנו מתכון אורייני ללחמניות בייגלה – הילדים התאימו תמונות של המצרכים למילה הכתובה.

אלה מרכוס גן סיפן נצרת עלית: שוחחנו בנושא הנתינה. וגילינו שנתינה גם תורמת משהו לנפש, האדם הנותן מרגיש מאושר. הזכרנו את כל מה שעשינו בגן בנושא הנתינה: ביקרנו ילד מהגן שהיה חולה בבית זמן ממושך, הכנו מתנות לעוורים וערכנו קונצרט בבית העוור, ניקינו את הסביבה הקרובה לגן, הכנו שי לחייל ביום העצמאות, סלסלות ביכורים לנזקקים לשבועות, הילדים דיברו על המעשים הטובים שעשו בבית ובגן ותיארו את הרגשתם בעת הנתינה ועזרה לאחר.

לינה סלבין גן הדר נצרת עלית: אפינו בגן לחמניות בייגלה לפי המתכון שבספר, סיימנו לקרוא את הספר ביום שישי והילדים אכלו את הלחמניות בקבלת שבת. דיברנו על תהליך הכנת לחם, ביקרנו במאפיה וראינו אך מכינים את הלחמניות.

אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, וגננות בנצרת עילית מצאו כי הסיפור מזמין עיסוק בנושא בית הכנסת. מה יש בבית הכנסת? (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת, סידורים) מי הולך לשם ומתי? מה עושים שם? אלו סמלים נמצאים בבית הכנסת (מגן דוד, לוחות הברית, סמלי השבטים, מנורה). אם יש בקרבת הגן בית כנסת אולי אפשר לבקר בו ולהשוות אותו לבית הכנסת של בני. בפגישה ההכנה לספר בנצרת עילית התלבטו אסתי והגננות איזה מסר מתאים להעביר לילדים ביחס לאלוהים המופיע בסיפור. האם זה בסדר להאניש אותו ולאמר שיש לו דמות והוא אוכל לחמניות, או שיש להעביר מסר חד משמעי שלא? עלה הצורך להיות זהירות בקביעות שלנו לגבי אלוהים, בעיקר בעקבות הרב תרבותיות בגנים. אסתי ממליצה על הספר "אז מה זה אלוהים" של גיל דלסקי כספר עזר לעיבוד הנושא.

דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: שוחחנו על אלהים. היו לילדים תגובות מענינות מאוד- אלהים בכל מקום. רואה ואינו נראה. אין לו פנים, אין לו גוף והוא כמו רוח (מתגובות הילדים).

מציירים בגדים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מלא הומור. האם באמת אפשר לסרוג לאדנית מעיל ? או לאף מחמם אף? הסתכלו על האיורים העשויים צמר וחפשו את הדברים המצחיקים שסבתא סרגה. עיינו באיור בעמודים 12-13. למה האנשים שעומדים בתור זקוקים, ומה לדעתכם סבתא תסרוג להם? את זאת אפשר רק לנחש. הניחו שקף (או נייר חצי שקוף, כמו נייר אפייה או פרגמנט) על הדף שבו מצויר תור האנשים. העתיקו בטוש את דמויות האנשים המחכים בתור (יש לעזור בכך לילדים). כעת עזרו לסבתא: ציירו לכל אחד בגדים מתאימים ומחממים.

חרוזים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אם תקשיבו היטב, כלומר תעשו אוזניכם כאפרכסת, תגלו כי הסיפור כתוב בחרוזים. לאחר שתכירו את הסיפור, תוכלו לשחק: אמרו את המילה הראשונה, ותנו לילדיכם למצוא מילה המתחרזת עמה.

לוטו

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כתבו וציירו מילים מתוך הסיפור על לוח משחק. את המילים המתחרזות זו בזו כתבו או ציירו על כרטיסים. על ההורה להחזיק כרטיס ולהכריז על מילה, ועל הילדים להניח את הכרטיס על המשבצת של החרוז שלה בלוח המשחק שלהם.

קשירת חוטים ויחסים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבתא סורגת לכל מי שבא אליה בגד בעזרת זוג מסרגות וחוט צמר. היא קושרת את החוטים זה בזה, ובתוך כך נקשרים גם יחסים בינה ובין האנשים שמקבלים ממנה את הבגדים החמים. חשבו את הלב של מי אתם הייתם רוצים לחמם. חשבו על דרכים לעשות זאת, למשל ביצירה, בשירה, בריקוד ובמחווה.  הורים, האם אתם זוכרים מילדותכם את המשחק "סבתא סורגת"? במשחק "סורגים" בעזרת הידיים צורות שונות בחוט צמר ומעבירים אותן לחבר. מכירים את המשחק? אתם מוזמנים ללמד את הילדים.

יצירה מחוטי צמר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר ליצור תמונה בעזרת חוטי צמר. ציירו ציור בעזרת דבק פלסטי. הניחו חוט צמר בדיוק על פסי הדבק שציירתם. כאשר הדבק יתייבש, תישאר תמונה עשויה מחוטי צמר צבעוניים.

סבתא גם זקוקה לעזרה?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקשבה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נשאל אל הילדים: כיצד מקשיבים מעומק הלב? שומעים עם האוזניים, מרגישים עם הלב, ומביטים עם העיניים על פניו של מי שמשוחח איתנו.

מעגל מצב רוח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"לחכם לב נקרא נבון" כיצד מרגיש ילד אחר? הילדים יושבים במעגל, ילד אחד יוצא החוצה. הגננת מורה לו בסוד באיזה "מצב רוח" הוא צריך לחזור אל המעגל. (שמח, נרגש, חסר-שקט, עצוב, כואבת לו הבטן, מהורהר, מסתגר, חברותי וכו'). הילד חוזר אל המעגל ומציג את מצב הרוח שהתבקש. הילדים מנחשים איך הילד "מרגיש היום".

מדוע נקרא הספר "מסרגות הפלא של סבתא"?

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איזה "פלא" יש במסרגות אלה? שאלו את הילדים, וודאי תקבלו תשובות מעניינות. אחת האפשרויות: המסרגות יוצרות אפודות ומעילים, ותוך כך נוצרים גם קשרים  של ידידות, כמו חוטים דימיוניים, בין סבתא לבין אנשי השכונה.

כדור צמר עובר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדור הצמר עובר. ילד מחזיק פקעת של חוטי צמר. הוא משאיר בידו את קצה החוט, ומעביר לילד אחר את הצמר, עפ"י הנחיית הגננת. הילד הבא מחזיק את החוט, ומעביר לילד אחר את כדור הצמר. מי שמחזיק בחוט, לא עוזב אותו. רק הפקעת עוברת הלאה.  בסופו של דבר נמצאת בידי כל ילדי הגן רשת של חוטים, המדגימה את "רשת" הקשרים שיש בינינו.

יצירה בחוטי צמר: פומפון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "סבא בישל מרק"

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הקשיבו, הקשיבו!!! 🎧 ילדות וילדים, הורים וצוותים חינוכיים ❤️. הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "סבא בישל מרק להאזנה", מאת: נירה הראל | איורים: עפרה עמית | הקיבוץ המאוחד.

האם המרק הנפלא של סבא יספיק לכל האורחים? האזינו לספר וגלו!

יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ'
פתיח: דידי שחר

ממחיזים ומספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להמחיז את הסיפור בשיתוף הילדים. בחרו כל פעם מי ייצג את סבא, ומי האורחים שבאים לבקר. תנו לילדים לספר את הסיפור במילים שלהם. אתם יכולים גם להמשיך את הסיפור ולספר מה קורה אחרי שהאורחים נפרדים מסבא ושבים לבתיהם.

להכין מרק!

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם ילדי הגן יכולים להכין מרק! אפשר לחלק את הגן לקבוצות, כל אחת מהן תכין מרק בבית אחר, וכולם יביאו את המתכונים לגן. כך תכינו ספר מתכונים של הגן.

שותפים לתבשיל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להקדים בבישול מרק בגן: כל ילד יביא ירק או תבלין וכך יהיו כולם שותפים להכנת התבשיל. המתכון של המרק של הגן יכול להיות ראשון בספר המתכונים שלכם.

מעיינים באיורים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתחילת הסיפור סבא עצוב ובודד, אך האורחים שמגיעים לבקרו משמחים אותו. תוכלו לבקש מהילדים לעיין באיורים: איפה נראה סבא עצוב, ומתי הוא מתחיל לחייך? אפשר לנהל איתם שיחה: האם הם תמיד שמחים לארח חברים? מה משמח ומה עשוי להיות קשה לילדים בהכנסת אורחים? תפקידך כמחנכת מקנה לך הזדמנות לערוך שיחה פתוחה אודות הקושי בשיתוף במשחקים, הרצון לפעמים להיות לבד והשמחה של ה"ביחד", ועוד נושאים חשובים להתפתחות החברתית-רגשית של הילדים בקבוצה.

הכנסת אורחים - סיפור תנ"כי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לספר לילדים את הסיפור התנ"כי על אברהם והכנסת אורחים. תוך כדי הסיפור ניתן להוסיף הרבה פרטים אודות החיים במדבר, מנהגי אירוח של נוודים (גם היום!) ועוד. תוכלו גם לשתף אותם באגדה המספרת שבאוהלו של אברהם היו ארבעה פתחים. כל פתח פנה לכיוון אחר על מנת שכל אורח, לא משנה מהיכן הוא מגיע, ירגיש בנוח וייכנס.

תחפושות ואביזרים תנ"כיים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לדאוג לתחפושות ואביזרים מתאימים לסיפור התנ"כי (בגדים מתאימים, בדים לקירות האוהל, קומקום תה וכלי נחושת, שטיחים…) וכך לעודד שילוב תכני הסיפור התנ"כי במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. בימים ללא גשם, אפשר להוציא את המשחק לחצר הגן, שם המחזת הסיפור תלבש אופי עוד יותר קרוב למציאות!

הכנסת אורחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד מארחים חבר? מה תפקיד המארח, ומה תפקידו של האורח? הכנסת אורחים היא חלק מחיי היום יום של הילדים, אולם לפעמים קשה להם לארח מפני שאינם יודעים מה אפשר לעשות עם החבר, או שקשה להם להתחלק בחפצים. שיחה ותרגול בגן יכולים ללמד את הילדים כיצד לעזור לאורח להרגיש בנוח.

על חווית האירוח

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  •